מחקר: מסכי המגע פוגעים בשינה של ילדים

Nrg, חדשות, 14.04.17

צילום: שאטרסטוק

תינוק משחק בסמארטפון צילום: שאטרסטוק

חוקרים בריטים מצאו ששימוש בטלפונים חכמים וטאבלטים בקרב פעוטות משבש את השינה שלהם – וגורם להם לישון יותר ביום ופחות בלילה. כותב המחקר: "מומלץ להגביל את השימוש שלהם במכשירים"

ילדים קטנים מתעסקים יותר מבעבר במכשירים עם מסכי מגע במהלך היום, והדבר גוזל מהם שינה בלילה – כך לפי מחקר חדש שנערך באנגליה.

הרגלי השינה של משתמשי מסכי המגע נפגעו, כאשר הם ישנו יותר במהלך היום ופחות בלילה, כך נחשף במחקר שהתפרסם אתמול (ה') במגזין "סיינטיפיק רפורטס". במחקר מילאו 700 הורים בבריטניה שאלון אינטרנטי על הרגלי וכמויות השינה של ילדיהם, כמו גם תדירות השימוש שלהם בסמארטפון או טאבלט.

לפי נתוני המחקר, התינוקות הבריטים בגילאי 6-11 חודשים השתמשו בממוצע במסכי מגע במשך שמונה דקות ביום. בין גיל שנה לשנה וחצי הכמות עלתה ל-19 דקות ביום, ובין הגילאים 19-25 חודשים היה שימוש ממוצע של 25 דקות בכל יום. פעוטות מעל גיל 25 חודשים בילו במכשירים במשך 44 דקות ביום בממוצע. המחקר מצא שככל שכמות השימוש עלתה, כך הדבר פגע לפעוטות יותר בשינה.

כל שעה של שימוש במסכי מגע בקרב הילדים קיצצה בממוצע 26 דקות שינה בכל לילה, והוסיפה 11 דקות שינה במהלך היום – בסך הכל קיצוץ של כ-15 דקות שינה ביממה.

כמו כן, סמית' סיפר שהצוות שלו לא בדק האם להפחתה בשינה הייתה השפעה שלילית על בריאותם, התפתחותם או רווחתם של הפעוטות. במחקרי המשך הוא מתכנן לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש במסכי מגע על מוחם של ילדים, על התפתחותם ועל היכולות הקוגניטיביות שלהם.

בינתיים הוא המליץ להגביל את זמן השימוש של הילדים בטלפונים חכמים ובטאבלטים, ולפקח בזהירות אחר פעולותיהם במכשירים האלו. "רעיון טוב יהיה גם להימנע משימוש במכשירים בשעות לפני שהילדים הולכים לישון", הסביר סמית'.

לכתבה

צעיר בן 17 מבני ברק חשוד כי אנס קטינה

Glz, איתמר קציר, 14.04.17

צעיר בן 17 מבני ברק חשוד כי אנס קטינה

צעיר בן 17 מבני ברק חשוד כי אנס קטינה. החשוד, בעצמו קטין, הכיר את המתלוננת ברשת חברתית והשניים קבעו להיפגש. החשוד אנס את הקטינה בכח, ועל פי הודעת המשטרה היא הצליחה להימלט בשארית כוחותיה ולהזעיק את השוטרים למקום. החשוד נעצר ויובא בהמשך היום להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל אביב.

בכיר בפייסבוק: ייתכן שנשלב פרסומות במסנג'ר

Themarker, אריאלה גויכמן, 12.04.17

אפליקציית פייסבוק

אפליקציית פייסבוק

רגע מבצעת החברה פיילוט על קבוצת משתמשים קטנה באוסטרליה ותאילנד ■ דיוויד מרקוס, מנהל חטיבת מסרים בפייסבוק: אנחנו לא הולכים לגזור נתח מתשלומים, נמשיך להתמקד בפרסומות

פייסבוק תשלב פרסומות באפליקציית המסרים המיידיים מסנג'ר – כך רומז בכיר בחברה בראיון לאתר Recode. ענקית הטכנולוגיה החלה בפיילוט של הנושא לפני כחודשיים, ונראה שהמסקנות הראשוניות הן חיוביות. דיוויד מרקוס, מנהל חטיבת מסרים בפייסבוק ולשעבר נשיא פייפאל, אמר בראיון שפורסם השבוע: “אנחנו לא הולכים לגזור נתח מתשלומים. הדבר היחיד שאנחנו עושים באופן מסורתי, ומשמש אותנו בצורה הגונה הוא פרסומות. לכן אנו נמשיך להתמקד בזה".

צ'ודנובסקי הוסיף ואמר כי בחברה מודעים לכך שזהו פורמט שונה מהפיד של פייסבוק, ופרטי יותר, על כן הם בוחנים זאת על מנת להיות בטוחים כי פרטיותם של המשתמשים לא תופר בשום דרך. מהראיון עם צ'ודנובסקי עלה כי המפרסמים יוכלו לפלח את המשתמשים על פי מידע קיים, ולא על פי תוכן השיחות בהן הם ישתתפו.

השינוי המשמעותי ביותר שהטמיעה בתוכה האפליקציה הוא שילוב הבוטים שברוב העולם מאפשרים גם ביצוע רכישות ללא צורך לעזוב את האפליקציה (אפשרות זו לא קיימת כרגע בישראל), אך נכון לעכשיו היא לא גובה הכנסות בעבור שימוש זה.

על פי הדו"ח הרבעוני האחרון שפירסמה פייסבוק לפני כחודשיים, ההכנסות מפרסום זינקו ב-53% ברבעון הרביעי של 2016, והסתכמו ב-8.63 מיליארד דולר, כשבסך הכל הכניסה החברה 27 מיליארד דולר מפרסומות לאורך כל השנה. בפייסבוק ישנם כיום כ-5 מיליון מפרסמים בפייסבוק, כ-65 מיליון עסקים פתחו בה דף עסקי וכ-8 מיליון עסקים מקיימים פרופיל רשמי באינסטגרם.

האסירים ניהלו רשת פשע שלמה ממחשב סודי שבנו בעצמם

Mako, יאיר מור, 13.04.17

בית כלא (אילוסטרציה) (צילום: thinkstock ,thinkstock)

צילום: thinkstock

חמישה אסירים הצליחו לבנות לעצמם בין כותלי בית הכלא מחשבים שמהם יכלו לעשות כל דבר שעלה על דעתם – ואולי אפילו לברוח

צוות בית הכלא מריון במדינת אוהיו שבארה"ב לא יכול היה לדמיין לעצמו כמה חלשה היתה השליטה שלו באסירים. בפועל, מי ששלט על האסירים, וכנראה גם על כל המוסד, היו חמישה עבריינים שניצלו הזדמנויות שניקרו בפניהם בין כותלי הכלא כדי להקים רשת פשע בין הסורגים.

האסירים ניצלו תוכנית שבה השתתפו, בה פירקו מחשבים ישנים לצורכי מחזור. הם גנבו חלקים שונים והרכיבו מהם שני מחשבים, אותם החביאו מאחורי אריחי התקרה בתוך חדר קטן ששימש ללימוד. את המחשבים חיברו באמצעות כבלי רשת לארון תקשורת סמוך, שהעניק להם גישה לרשת הפנימית של בית הכלא, ובסופו של דבר גם לאינטרנט.

לא ידוע כמה זמן בדיוק פעלה המזימה, אך גילויה החל בתחילת יולי 2015, אז הוחלפה תוכנת האבטחה ברשת הפנימית של מחלקת הענישה והשיקום של אוהיו מזו של מיקרוסופט לזו של Websense (ששינתה מאז את שמה ל-Forcepoint). זמן קצר לאחר ההחלפה שלחה המערכת החדשה למנהלי הרשת התראה על כך שמחשב בתוך בית הכלא הגיע לניצול היומי של גישה לאינטרנט. אחריה הגיעו עוד 7 התראות על "פריצה" ו-59 על ניסיונות לעקוף את תוכנת האבטחה.

על המחשבים שנמצאו היו עשרות תוכנות פריצה מסוגים שונים. לפי הדוח, האסירים הצליחו בעזרתן לפרוץ לחשבונו של אחד מהעובדים בבית הסוהר, לגשת לרשת הפנימית, לפתוח לעצמם גישה לאזורים בבית הכלא שהיו אמורים להיות סגורים בפניהם וכנראה גם יכלו, אם רק רצו, פשוט לפתוח לעצמם את השערים ולצאת מהכלא כאילו מדובר בלא יותר ממשבצת פינתית במשחק מונופול.

משרד המבקר דרש מבית הכלא ללמוד לקח מהתקרית ומהטיפול האיטי למדי בה, וסיים באמירה כי "חשיבות עצומה נתונה לכך שנספק אמצעי הגנה הכרחיים על שימוש בטכנולוגיה מבלי להפסיק לספק לעבריינים הזדמנויות להשתתף בתוכניות שיקום משמעותיות".

לכתבה

מחקר ישראלי: כך האקר יכול לדעת באיזה סרט אתם צופים בלי לפרוץ למחשב

Calcalist, רפאל קאהאן, 14.04.17

במרכז: ד"ר ערן טרומר

במרכז: ד"ר ערן טרומר. צילום: עמית שעל

המחקר שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וקורנל טק מדגים שיטה לזיהוי ומעקב אחר הזרמה של תוכן. הזיהוי מתבצע ללא צורך בפריצה למחשבו של המשתמש ועוקף את ההצפנה של התעבורה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וקורנל טק בהובלת ערן טרומר הציגו אתמול (ג') שיטה שמאפשרת לזהות כמעט בוודאות סרטים בהזרמה שנצפים במחשב של משתמש, זאת ללא צורך בפריצה. השיטה מתבססת על האזנה לתעבורת המידע בין המחשב לאתר הסטרימינג וניתוח שלה על ידי מערכת רשתות נוירונים ובינה מלאכותית.

החוקרים הסבירו שהשיטה עובדת גם אם התעבורה מוצפנת, מה שמייצר חשש אמיתי לפרטיות המשתמשים. למרות שזיהוי של תוכן עשוי להישמע תמים למדי – מדובר בפרצה שבידיים מסויימות עשויה להתברר כאיום ממשי על פרטיות הגולשים. החוקרים הדגימו מספר תסריטים שעשויים להתברר כמסוכנים למדי כגון: מעקב אחר צריכת תוכן במשטרים דיקטטוריים, מעקב של גופי פרסום אחר פעילות של צרכנים ברשת או מעקב של ספקיות תקשורת אחרי התוכן של הלקוחות בשביל לנתח את הפעילות שלהם ברשת.

השיטה יכולה לפעול בשלושה תסריטים שונים: על ידי התקנת קוד ההאזנה על גבי ציוד תקשורת כגון נתבים, שרתי VPN או פרוקסי; על ידי התקנתו באתר שפתוח במקביל על המחשב שמשמש להזרמת התוכן או על ידי התקנת הקוד באתר שפתוח על מחשב אחר מזה שבו מתבצעת ההאזנה – כל עוד הוא נמצא באותה הרשת אליה מחובר המחשב שצורך את ההזרמה של התוכן.

ההאזנה של התעבורה מנותחת לאחר מכן על ידי מערכת מבוססת רשתות נוירונים שמבצעת תהליך של למידה עמוקה על התוכן. הניתוח של תבניות המידע שמועבר ברשת מאפשר זיהוי של התוכן בוודאות גבוהה. החוקרים הצליחו לזהות בשיטה זו תכנים מנטפליקס, אמזון וידאו ויוטיוב בהצלחה שנעה בין 93% ו-98%.

למעשה השיטה עובדת יותר טוב ככל שכמות המידע גדולה יותר, כגון בסרט אקשן עם כמות גבוהה של פרטים ויזואליים וקוליים ושדורשת תהליך דחיסה אגרסיבי יותר. בהזרמה של תוכן בו כמות המידע פחותה כגון תמונות סטילס או תכניות אירוח שם אין הרבה שינויים בפרטים הנצפים, הדחיסה תהיה יעילה יותר והשינויים בה יהיו קטנים יותר וקשים יותר לזיהוי.

לכתבה

"הכתבות המהירות" של פייסבוק בדרך לכישלון

Mako, יאיר מור, 14.04.17

פייסבוק (צילום: ShutterStock ,ShutterStock)

צילום: ShutterStock

גופי תקשורת רבים לא מרוצים מהניסיון של פייסבוק לכפות עליהם להעביר את האתרים שלהם לתוך הרשת החברתית – אך אם הרשת תקשיב להם, הם נותנים לה סיכוי

הניסיון של פייסבוק להפוך לכלי התקשורת היחיד שאנחנו צורכים לא מצליח להתרומם, כך מדווח אתר Digiday. לפי האתר, שנתיים לאחר השקתו, פחות ופחות כתבות נפתחות ב-instant Articles ("מאמרים מיידיים"), השירות של פייסבוק שמיועד להציג כתבות מהר יותר היישר מתוך האפליקציה.

כלי תקשורת אחרים שהשתמשו בשירות, לפי הכתבה ב-Digiday, לא פרשו ממנו לחלוטין, אך מפרסמים בו הרבה פחות כתבות. יוצאי דופן בולטים הם כלי תקשורת שמקבלים מפייסבוק כלים נוספים לניצול המאמרים המיידיים. כך, לדוגמה, וושינגטון פוסט האמריקאי, טלגרף הבריטי ובילד הגרמני ממשיכים לפרסם כתבות בשירות בעקבות "פרוטקציות" שפייסבוק מעניקה להם בדמות אפשרויות שאינן פתוחות עדיין לכלי תקשורת אחרים. לאחרונה החברה בוחנת עם העיתונים האלה אפשרויות להרשמה למנוי חינם וקידום להורדת האפליקציות שלהם.

לשאר כלי התקשורת החלה פייסבוק להציע בסוף השבוע טפסי הרשמה למנויים וקידום לדפי הפייסבוק הרשמיים שלהם. עם זאת, הרשת החברתית עדיין לא מאפשרת לכלי התקשורת להרוויח כסף ממנויים דרך המאמרים המיידיים, אלא רק להחתים מנויי ניסיון חינם, והיא מסרבת לומר האם מנויים בתשלום נמצאים בתכנון.

ובכל זאת, כלי התקשורת אמנם לא מרוצים, אבל גם לא פוסלים את שיתוף הפעולה עם החברה. וושינגטון פוסט, לדוגמה, מעלה את כל הכתבות שלו כ"מאמרים מיידיים", ומגזין סלייט דיווח כי 41% מהנרשמים לניוזלטר שלו עושים זאת דרך מאמרים שפורסמו בפורמט הזה.

לכתבה

פייסבוק מאפשרת עתה להעביר כספים בין חברים במסנג׳ר

Geektime, הילה חיימוביץ, 14.04.17

מקןר: פייסבוק

שנתיים אחרי פתיחת האופציה להעברת כספים באופן ישיר בין משתמשים, פייסבוק מרחיבה את השירות גם לגבייה קבוצתית. המשמעות היא שכעת משתמשים יוכלו להעביר כספים ישירות דרך המסנג׳ר מבלי להסתבך ולהרגיש ׳לא נעים׳ לבקש

פשוט כמו לשלוח תמונה

קצת יותר משנתיים עברו מאז שפייסבוק השיקה שירות תשלומים שמאפשר למשתמשים להעביר בינם לבין עצמם כספים באותה הדרך שבה מצרפים תמונה או סרטון. כעת, שירות זה מתרחב כדי שניתן יהיה לגבות כספים באופן קולקטיבי מקבוצה של אנשים, ולא באופן פרטני; משתמשי אנדרואיד והדסקטופ במסנג׳ר יוכלו לשלוח או לקבל תשלומים בין קבוצות בחינם וכמובן שבאופן מאובטח.

כדי לעשות זאת יש לפתוח קבוצה או להיכנס לקבוצה קיימת (קבוצת שיחה) ולחפש אחר אייקון הדולר שיופיע תחת קטגורית הפיצ׳רים הנוספים לצד שיתוף תמונה או מיקום. לאחר מכן יש לבחור את המשתמשים שלהם אתם רוצים להעביר כסף או לחילופין לגבות מהם כסף, לציין את הסכום שעל כל משתתף לשלם ולמה הוא מיועד. אחרי שתשלימו את הפעולות הדי פשוטות הללו תוכלו ללחוץ על כפתור ה-״Request״ לשליחת הבקשה ובזה זה נגמר. פייסבוק הוסיפה לפיצ׳ר החדש תכונה שעשויה לגרום ללחץ חברתי שבסופו של דבר יתרום לכך שכל החייבים ישלמו למלווה – מאחר וכולם יוכלו לראות מי כבר שילם ומי עדיין לא.

כמו תמיד, האופציה החדשה זמינה בינתיים רק בארה״ב. אגב, גם האפשרות להעביר תשלומים בין שני משתמשים בלבד עדיין לא זמינה בישראל.

אם אתם מחפשים אחר אלטרנטיבה, אתם עשויים למצוא את הפתרון של הסטארטאפ הישראליPayBox כשימושי; האפליקציה עובדת באופן די דומה ומאפשרת לאסוף ולגבות כסף בין חברים בזמן שכל האינפורמציה בין המשתתפים שקופה וגלויה. המוצר זמין בישראל, וניתן להורדה בחינם עבור אנדרואיד ו-iOS.

לכתבה

מתקפת הסייבר על ישראל: ההר הוליד עכבר

Pc, יוסי הטוני, 09.04.17

אז איך היה במתקפה? צילום: יח"צ

אז איך היה במתקפה? צילום: יח"צ

בניגוד לריבוי המופעים התקשורתיים בטרם ה-7 לאפריל, ובהן הבטחות למתקפות של אנונימוס ושל קבוצות האקרים פרו-פלסטיניות נגד אתרים ישראליים – הרי שבפועל לא נרשמו מתקפות רבות מדי

גם השנה נערך ארגון ההאקרים, אנונימוס (Anonymous), והאקרים פרו פלסטיניים למתקפת הסייבר השנתית OpIsrael, או בשמה המתחדש OpIsrahelll, מתקפה שהתקיימה זו שנה חמישית ברציפות.

מבלי לגרום נזק משמעותי

חוקרי רדוור מסרו כי "מתקפת ההאקרים השנתית על ישראל שוב עברה יחסית בשלום, מבלי לגרום נזק משמעותי, כמו שיתוק תשתיות או מסחר וללא הפלת אתרי ממשלה, חדשות ותקשורת".

עסוקים יותר במצב הפוליטי בסוריה

מרכז החירום האזרחי של IL-CERT נפתח שלשום (ו') במשרדי סימטריה בתל אביב. המרכז הינו גוף מקצועי בלתי-תלוי, שמורכב ממומחי האבטחה הבכירים ביותר במגזר הפרטי בישראל. עשרות מומחים – האקרים, חוקרי מתקפות סייבר, מנהלי אבטחה, אנשי אקדמיה ומנכ"לי חברות – מתכנסים מדי שנה לקראת המבצע, כדי לנטר מתקפות רשת ולספק מענה לחברות ומשתמשים שנפגעו מהן".

היום (א') ציין עברון כי "ראינו כמה התקפות כנגד אתרים ישראליים, אבל אלה לא היו מתקפות מהותיות". עברון הוסיף כי "ההשתתפות של האקרים ברחבי העולם במתקפת הסייבר השנתית OpIsrael הייתה הפעם נמוכה. נראה היה כי הם היו עסוקים יותר במצב הפוליטי בסוריה".

לכתבה

הספורט חטף ראשון: האקרים פרצו לאתרים של מכבי ת"א והפועל ב"ש

Nrg, ספורט, 07.04.17

צילום: דני מרון

חטפו גם בזירה האינטרנטית. גיא פניני ומכבי ת"א מפסידים בפעם ה-20 צילום: דני מרון

ארגון אנונימוס החל במתקפת הסייבר השנתית שלו נגד אתרים ישראלים כשהראשונים להיפגע הם אתרי קבוצות הספורט

הראשונים שנפגעו היו בינתיים אתרי קבוצות הספורט. באתר של מועדון הכדורסל מכבי ת"א ושל אלופת המדינה בכדורגל הפועל ב"ש, הושאר המסר: "Hacked By Anonymous Ghost Gaza".

למרות האיומים הגדולים מצד אנונימוס, האתרים חזרו אחרי מספר דקות. מי יהיו הבאים בתור?

היום: מתקפת המגה פיגוע על אתרי אינטרנט ישראלים

Rotter, כותרות הסקופים, 07.04.17

ההודעה על המתקפה בשנה שעברה (צילום מסך)

האחד באפריל של ארגון אנונימוס
מתקפת המגה פיגוע על אתרי אינטרנט ישראלים
ביום שישי ה 7.4.2017

בשבוע האחרון, אנו עדים למספר הולך וגובר של כתבות וציטוטים ברחבי האינטרנט המציינים את תאריך ה-7.4.2017 כיעד לתקיפת נרחבת של אתרי אינטרנט, בעיקר אלה המיוחסים למדינת ישראל. הארגון קרא לאחרונה באמצעות האינטרנט להאקרים בכל העולם לקחת חלק פעיל במתקפה הצפויה. יצוין כי הארגון העלה לאחרונה סרטון לאתר האינטרנט "יוטיוב", שבו התייחס למתקפה, וטען כי מתקפה זו הינה "תוצאה של היחס הברוטלי שמפגינים הציונים כלפי הפלסטינים, כפי שנעשה במלחמה האחרונה: (מבצע צוק איתן) בשנת 2014". הארגון אף מאשים בסרט את ישראל כי ראש ממשלתה החליט לצאת למסע נקמה כלפי הפלסטינים במקום לחקור את רצח הנער: "מוחמד אבו חדיר ובהכאת בן דודו על ידי שוטרים ישראלים", כמו כן, מאשים הארגון את ישראל ב"מדיניות מכוונת בהגשת כתבי אישום ורדיפה של עצורים פלסטינים ללא סיבה".
עוד עולה מהסרטון כי הארגון מתהדר ביכולתו לבצע את המתקפה ובכך שייעודו "להגן על האנושות מפני פשעים ובעיקר פשעיו של העם הציוני. "שואה אלקטרונית תתקוף אתכם" מזהיר הארגון בסרט.
שמו של ארגון אנונימוס התפרסם זה מכבר ברחבי הרשת לאור העובדה כי נחל בעבר הצלחות לא מבוטלות בנוגע להפלת אתרי תוכן ישראלים. לאחרונה פורסם בבלוג של ד"ר טל פאבל " http://middleeasternet.com", כי האקרים פרו-פלסטינים פרצו לשרתי אוניברסיטת חיפה ופרסמו נתונים כמו מספרי א-מייל, תעודות זהות ומספרי טלפון של עובדי האוניברסיטה. ניסיונות דומים לפריצה מטעם הארגון פורסמו בעבר במהלך מבצע "עמוד ענן" שהתרחש זה מכבר בשנת 2012. במהלך המבצע, הצליח הארגון לפרוץ לאתרי תוכן ישראלים רבים כולל האתר הרשמי של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל וכן של ח"כ לשעבר דני דנון. כנגד הצהרותיו של ארגון אנונימוס התייצבו האקרים ישראליים המשויכים לקבוצת ה-"Israeli Elite Force", שהזהירו את הארגון מפני ניסיונותיו להתקיף את ישראל. הצלחותיהם של ההאקרים הישראלים עלתה בשנים האחרונות לתודעה וקבוצת ההאקרים הישראלית מפרסמת מעת לעת אזהרות ברשת האינטרנט מפני ניסיון של ארגוני טרור שונים לבצע התקפות סייבר כנגד ישראל. כך לדוגמא בשנת 2014, פרסמה קבוצת ההאקרים הישראלים את שמותיהם ותמונותיהם של האקרים המשויכים לארגון OPisrael שמטרתו הייתה לתקוף ולהפיל אתרי תוכן ישראלים. אחד ההאקרים הישראליים המכונה "BUDDHAX" הציע לארגון אנונימוס "לחשוב פעמיים" לפני שינסו לתקוף אתרי אינטרנט ישראלים ולהפילם (בין היתר באמצעות שיטת ה DDOS). אז האם צפויה ישראל למתקפה נוספת בסדר גודל של מגה פיגוע מבית מדרשו של ארגון אנונימוס ?, ייתכן שכן וייתכן שלא. ישראל ככלל ואתרי תוכן ישראלים בפרט ציבוריים, ניתנים כל העת למתקפה של האקרים לווא דווקא כאלו המשתייכים לארגון אנונימוס. אמנם ארגון אנונימוס מתהדר בהצלחות רבות לפריצה של אתרי אינטרנט ברחבי העולם כגון: התקפה נרחבת על אתרי תוכן בתורכיה בשנת 2015 והשחתת אתרי אינטרנט של משטרת תאילנד בשנת 2016, ואולם יש לזכור כי המודעות לנזקי הסייבר והעלייה בכמות התקיפות הובילה מדינות רבות ברחבי העולם להטמיע אמצעי הגנה וניטור מפני פריצה למחשבים ומאגרי מידע ממשלתיים כמו גם הגנה על שרתי אינטרנט החשופים לפריצות סייבר. ישראל ידועה בעולם כ"סייבר ניישן", ולאחרונה בשנת 2016 פרסם פורבס את 10 חברות אבטחת המידע המצליחות ביותר בישראל שביניהם ניתן למצוא את: FIREGLASS, MINERVA ו CYBERX. אולם מנגד, קרן ההון סיכון האמריקאית: USVP, שהשקיעה בחברת צ'ק פוינט ומלאנוקס והייתה שותפה לאקזיט של חברת טראסטיר פרסמה כבר בשנת 2016 כי "יש בישראל יותר מידי חברות אבטחת מידע וזה לא טוב". טוב או לא, מה שבטוח הוא שישנו מידע רב וכלי הגנת סייבר כנגד תקיפות ברחבי האינטרנט ובנוסף המודעות לחינוך המשתמשים ואימון שומרי הסף בארגונים רבים ביחס להגנת תשתיות הארגון מפני התקפות סייבר עולה עם השנים. כך או כך, הצהרות לחוד ומעשים לחוד, גם אם מדינת ישראל תותקף על ידי ארגון זה או אחר במרחבי האינטרנט, היא תמשיך להיות סייבר ניישן ותשמש כמצפן למדינות רבות בכל הקשור לפיתוח אמצעי הגנה ומודעות להתקפות סייבר של האקרים. מכל האמור לעיל, ניתן לשער כי ככל הנראה, בהצהרותיו התכוון ארגון אנונימוס להתקפת ה 1.4.2017 המוכר בארצות רבות כיום "הכזבים הבינלאומי".

ד"ר מוטי צווילינג מדעי המחשב וביולוגיה,
עמית מחקר במרכז לטכנולוגיות סייבר באוניברסיטת אריאל

לפוסט

%d בלוגרים אהבו את זה: