"עזוב כבר את המחשב!" – איך מפרידים את הילדים מהמסכים?

Haaretz, טלי פלג, 14.06.17

ילדים עם אייפד

כדי לחיות בשלום עם נושא ההתמכרות למסכים, כדאי ליצור עם הילד גבול, חוק או תנאי ולהבין שמדי פעם נצטרך להיות גמישים ולהרחיב את הגבול. צילום: דודו בכר
התמכרות למסכים היא האתגר הכי גדול בהורות של 2017. הילדים שלנו הם כמו אזרחי פלנטת המסכים, ואנחנו המהגרים, וכיוון שברומא יש להתנהג כרומאי, חשוב שנתאים עצמנו למקום ולתקופה. המסכים הם לא עניין שלילי ולא האויב של ההורים. באחריותנו לוודא שהשימוש הוא במידה ובהתאם לגיל, ולעזור לילד לפתח תחומי עניין נוספים.
שליטת יתר היא סממן של חוסר שליטה. הנחת היסוד היא שההורה צריך לכבד את הילד, ולא לפעול בכוחניות ובשתלטניות. הורים רבים מחליטים באופן שרירותי שאין שימוש במסכים באמצע השבוע, כדי למנוע את המריבות, והם מדווחים ש"העסק" עובד והילדים משלימים עם ההחלטה. בפועל, הילדים לא באמת שלמים עם ההחלטה, אלא מבינים שאין להם באמת ברירה ומרגישים שאין להם ייצוג. ההוכחה היא שאם תשאלו אותם אם הם היו רוצים לצפות בטלוויזיה באמצע השבוע הם היו קופצים משמחה. במקום לפחד ממריבות ולמנוע את כאב הראש ואת ההתמודדות, אני ממליצה לנשום עמוק ולראות איך מאפשרים לילד את המסכים באמצע השבוע מחד, ומגבילים את ההתמכרות מאידך.
לעתים לוקחים איתם הורים מיואשים שרוצים לשלוט על הצפייה במסכים את כרטיסי הזיכרון של הממיר של הטלוויזיה ושל משחקי המחשב לעבודה, או מנתקים בשלט רחוק באופן אוטומטי את הגישה ל-wifi אחרי שעה מסוימת או בשעות הצהריים. התנהלות לא מכבדת זו היא סימן של מצוקה ומחסור בכלים שיאפשרו התמודדות עם הבעיה.
מטאפורת 20 השקלים מסבירה את עיקרון כבוד ההדדי: המטאפורה משווה בין שטר של 20 שקל ושקית עם מטבעות בשווי של 20 שקל. השטר מייצג את ההורה, ושקית המטבעות מייצגת את הילד. אנחנו אמנם שונים – האחד שטר והשני מטבעות – אך הערך שלנו כאדם שווה. להורה יש יותר ניסיון, הבנה, אחריות, משאבים, משימות – אך הילד לא שווה פחות. המסר הוא שבאותה דרך שאני מדברת ומתנהגת אל בן זוגי, העובד או המעסיק שלי, כך אני צריכה להתנהג עם הילדים. לכן אין מקום לפעול בשתלטנות ובכוחניות גם בנושא מאתגר כמו התמכרות למסכים.
חשוב להרחיב את הגבולות. כדי לחיות בשלום עם נושא ההתמכרות למסכים, כדאי ליצור עם הילד גבול, חוק או תנאי ולהבין שמדי פעם נצטרך להיות גמישים ולהרחיב את הגבול.
הרחיבו את תבנית החשיבה. הורה פועל לפי תנאים מסוימים וכדי לצאת ממאבק הכוח, כדאי להתאמן בהרחבת תבנית החשיבה. כך לדוגמה, מיינקראפט לא אמור להיכלל כחלק מזמן המסך של הילד. במשחק מיינקראפט הילד מתכנת, מפתח את היצירתיות שלו ומשתף פעולה עם חברים ברשת. חשוב להקפיד שאחרי שעה של תכנות הילד יקום ויעשה פעילות אחרת. הרחבת תבנית החשיבה מאפשרת לילד שמגיע הביתה בשעה אחת לשחק בפלייסטיישן במשך שעה בצהריים ולתכנת שעה במיינקראפט אחר הצהריים. בנוסף, חשוב שנתאים את עצמנו לרוח התקופה והזמן ונבין שקריאת ספר בקינדל, משחק שחמט באייפד ושמיעת מוזיקה בנייד הם לא חלק מהגבלת זמן מסך.
כמה זמן צפייה לאפשר בכל גיל ומהן ההגבלות? אני ממליצה לאפשר לילדים בני שנתיים לצפות בתוכנית עד עשר דקות ביום, בגילאי חמש עד חצי שעה ביום, ובגילאי תשע – שעה ביום. חשוב להבין שזמן מסך כולל צפייה בטלוויזיה, משחק בפלייסטיישן, באייפד או בקלאש רויאל, כלומר הכוונה היא לא שעה מכל סוג של מסך, אלא שעה ביום הכוללת את כל סוגי הפעילות, לבחירתו של הילד.
הגבלה עם היגיון. הילדים שלנו חכמים. במקום להנחית הגבלה שרירותית, חשוב שנסביר להם מה עומד מאחוריה. שתפו את הילדים במחקר חדש והראו להם סרטון ביוטיוב המסביר שכדי לא לפגוע בהפרשת מלטונין לדם, הורמון השינה, מומלץ לסגור מסכים שעה לפני השינה. חפשו יחד בגוגל את מכסת שעות השינה המומלצת לכל גיל, ובהתאם להמלצה קבעו עם הילדים באיזו שעה הם ילכו לישון. הוציאו את המסכים מחדר הילדים וצרו פינת מסכים במרחב הציבורי בבית, כך תהיה לכם בקרה על האתרים בהם הם גולשים ועם מי הם מדברים. הורידו לכל מחשב תוכנת סינון אתרים וגלישה בטוחה, כדי למנוע צפייה באתרים אלימים או פורנוגרפיים. הראו לילד סרטון המסביר על ארגונומיה, וודאו שהוא יושב נכון מול המחשב.
מה מפריע לנו כל כך בהתמכרות למסכים? חשוב שנעצור ונשאל את עצמנו מה באמת מפריע לנו עם ההתמכרות למסכים. אם מפריע לנו שיש שימוש מוגזם במסכים, נשב ביחד עם הילדים, נגביל את השימוש ונקבע נוסחה שמתאימה גם לנו וגם להם. אם מפריע לנו שאין מספיק פעילות גופנית, נעודד את הילד להשתתף בחוגי ספורט או נמצא זמן ונעשה ביחד פעילות גופנית.
ומה לגבי מתבגרים? בגיל ההתבגרות המסכים נמצאים בחדר שינה של המתבגר, ואין באמת אפשרות להגביל את השימוש בהם. תפקיד ההורה לעזור למתבגר ליצור איזון בחיים ולעודד אותו לצאת מהבית, לעבוד כמה שעות בשבוע, לעזור עם הסידורים המשפחתיים, להתנדב ולתרום לקהילה או להשתתף בחוגים.

איסלנד גמלה את בני הנוער מסמים ואלכוהול, על ידי חשיפת מתבגרים לחוגי העשרה, הדרכת הורים ושיפור היחסים בבית, ומככבת כיום בצמרת הטבלה האירופית של בני הנוער עם אורח החיים הבריא ביותר. שיעור המתבגרים שמשתמשים באלכוהול צנח מ-42% ל-5%, שיעור המתבגרים שעישנו גראס ירד מ17% ל-7% והמעשנים סיגריות מ-23% ל-3%. תוצאות אלו חסרות התקדים ומעידות על הקשר בין הרחבת תחומי עניין אצל המתבגרים וצמצום התמכרויות. במקרה שלנו – התמכרות למסכים.

פדופילים באפליקציה הפופולארית

Israelhayom, מערכת, 15.06.17

סכנה באפליקציית המוזיקה לילדים // אילוסטרציה: GettyImages

  • סכנה באפליקציית המוזיקה לילדים // אילוסטרציה: GettyImages

אחת האפליקציות הנפוצות בקרב ילדים ובני נוער בארץ ובחו"ל נמצאה כמסוכנת עבורם • "פדופילים ביקשו מילדים בקשות מטרידות"

כתבה שכל הורה צריך לקרוא: אפליקציית המוסיקה המצליחה "מיוזיקלי" הפכה בחודשים האחרונים לאחת מהאפליקציות הנפוצות ביותר בקרב בני ובנות נוער בארץ ובעולם. משתמשים רבים באפליקציה הם ילדים בגילאי 8-14, ולכאורה, נראה כי היא מתאימה בדיוק עבורם.
תחקיר של ערוץ 4 הבריטי מצא כי האפליקציה התמימה מכילה תכנים מטרידים שעשויים לפגוע בילדיכם. על פי ממצאי התחקיר, שבדק את ההודעות הנשלחות לילדות מתחת לגיל 9 נמצא כי רבות מהן נמצאו בעלות תוכן שאינו הולם.
בעשרות הודעות שאותרו על ידי עורכי התחקיר, ביקשו שולחי ההודעות מהילדים להתפשט ולהראות איברים אינטימיים במצלמה. במקרים רבים נוספים התבקשו הילדים להחליף לבגדים סקסיים יותר או להתבטא באופן מיני מול שולח ההודעות.
פליקציה נוספת בה נמצאו פדופילים שהטרידו קטינים היא לייבלי. האפליקציה פותחה על ידי אותה חברה שפיתחה את אפליקציית מיוזיקלי ובה מועברים תכנים בשידור ישיר בין משתמשיה.
הורים רבים כבר הודיעו כי ימחקו את האפליקציות מהמכשירים של ילדיהם בכדי לנסות ולמנוע מהם את הסכנות הכרוכות בשימוש בהן.

דיווח: סנאפ עובדת על הדור הבא של Spectacles והם יתמכו ב-AR

Geektime, הילה חיימוביץ, 12.06.17

מקור: Snap

מסתמן כי סנאפ רוצה להרחיב את מאמציה להיכנס אל עולם המציאות הרבודה ועובדת על דגם חדש למשקפיים שלה שעשוי לכלול תמיכה ב-AR

ברבעון הראשון של השנה הכנסותיה של סנאפ (לשעבר סנאפצ'ט) הסתכמו בקצת פחות מ-150 מיליון דולר, כאשר מתוך סכום זה 8 מיליון דולר הגיעו רק ממכירות משקפי ה-Spectacles, מוצר החומרה הראשון של החברה. כעת ולפי מקורות יודעי דבר החברה עובדת כבר על דגם חדש למשקפיים שצפויים להיות "שונים לגמרי" מהדור הראשון, אם כי לא ממש ברור כרגע במה השוני הזה יבוא לידי ביטוי אך יתכן בהחלט שמדובר בתמיכה ב-AR.

מציאות עשירה יותר

נחזור קצת אחורה ונזכיר לאלו מכם שלא ממש בטוחים במה מדובר; בסוף ספטמבר האחרון (2016) סנאפ השיקה את ה-Spectacles, משקפי שמש מחוברים הכוללים מצלמה מובנית. מדובר במשקפיים בעלי עיצוב קבוע וסטנדרטי (למעט הצבע המשתנה) שתכליתם היא לצלם סרטוני וידאו קצרים בזווית של 115 מעלות, כאשר אלו ישותפו ישירות בחשבון הסנאפצ'ט שלכם. על פניו נראה כי מדובר בגימיק שפונה בעיקרו לדור המילניאלז שכולנו אוהבים לדבר עליו, אבל כאמור – 8 מיליון דולר הכנסות מגימיק זה לא רע בכלל.

יתרה מכך, סנאפ ממש לא מסתירה את הרצון שלה להיכנס לעולם ה-AR ולפני כחודשיים היא השיקה פיצ'ר חדש בשםWorld Lenses שמאפשר להוסיף "מסכות" מונפשות לעולם האמיתי.

נכון לעכשיו ניאלץ להסתפק בשברירי המידע האלו מאחר ורק לאחרונה הדגם הנוכחי הגיע לאירופה, כך שלא ברור האם ומתי דגם מתקדם יותר יושק. בכל מקרה, הדגם הנוכחי של ה-Spectacles עולה כ-129 דולר וניתן לרכוש אותם ב-Snapbot, עמדות ניידות שמסתובבות ברחבי העולם.

לכתבה

עתירה נגד המאגר הביומטרי: "פרוץ"

Mako, עומרי ברק, 11.06.17

אילוסטרציה

אילוסטרציה | צילום: רויטרס

בשבוע האחרון פתח משרד הפנים בקמפיין חדש לפרסום המאגר הביומטרי החדש. היום עתרה התנועה לזכויות דיגיטליות לבג"ץ נגד הקמפיין, שלטענתה מטעה את הציבור. "המיתוג מחדש נועד להתמודד עם העובדה שרוב הציבור מבין את סכנות המאגר ומנסה להתחמק ממנו", הם טוענים

התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה היום (ראשון) לבית המשפט העליון בדרישה לעצור את פירסומי המאגר הביומטרי תחת הסיסמה "Bio: שדרוג חכם לכולם", שהופצו על שלטי המודעות בסוף השבוע האחרון. "אנחנו מבקשים למנוע הטעיה של הציבור", הסבירו.

"מה שהמדינה מנסה לעשות בקמפיין הזה הוא לעודד אנשים להצטרף למאגר שנוי במחלוקת ולגנוב סוסים באופן שיקשה משמעותית על ניהול העתירה אותה הגשנו נגד המאגר עצמו", אומר עו"ד יונתן ברוורמן.

שחר שמש, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות הוסיף כי לדעתו "Bio" הוא לא שידרוג והוא בטח לא חכם. "זהו אותו מאגר ביומטרי מסוכן, מיושן ופרוץ וכל מי שמצטרף אליו שם את הפרטיות שלו על קרן הצבי. רשות האוכלוסין מבקשת לקבע את המאגר הביומטרי כעובדה מוגמרת והמיתוג מחדש של המאגר הביומטרי מחדש כ-Bio נועד להתמודד עם העובדה שרוב הציבור מבין את סכנות המאגר ומנסה להתחמק ממנו".

לכתבה

דקות לפני שהתאבדה, שלחה סלפי לחברתה הטובה

Mako, הורים, 04.06.17

אמילי דורט (צילום: פייסבוק)

"האיומים האלה גרמו לה להרגיש במלכוד ולהחליט להתאבד. היא לא ראתה אף אלטרנטיבה" | צילום: פייסבוק

סקוטלנד: בן זוגה המתעלל של אמילי בת ה-18 איים לחשוף פרטים אינטימיים על חייהם. היא העדיפה למות. דקות ספורות לפני שהתאבדה, שלחה תמונה לחברתה כשהיא חבולה. אמה השבורה חושפת את המקרה הטראגי

אמילי דורט הסקוטית היתה גאוותה של אמה: סטודנטית למשפטים, חרוצה ויפה, בזוגיות שעל פניו נראתה בה מאושרת. אלא שאז קרה הנורא ביותר: אמילי בת ה-18 נטלה את חייה בידיה, ולאחר שהתאבדה נחשפה הסיבה לאומללותה: בן זוג מכה. האלימות התגלתה בתמונה אותה שלחה לחברה קרובה מעט לפני ההתאבדות, תמונה ששווה אלפי מילים ודמעות, ומופיעה עכשיו ברשתות החברתיות ובתקשורת, על מנת להעלות מודעות ולנסות למנוע את המקרה הבא.

בסלפי הקשה לצפייה נראית אמילי אדומה ממכות. התמונה צולמה דקות לאחר שבן זוגה אנגוס מיליגן ניסה לחנוק אותה. את התמונה שלחה לחברתה על מנת להתוודות בפניה על השינוי לרעה ביחסים של השניים. אמילי התאבדה ב-17 במרץ האחרון, ובשבוע שעבר הודה מיליגן במעשיו בפני בית המשפט. הוא הודה בשימוש בשפה בוטה, פוגענית ואלימה, בהודעות טקסט קשות, באיומים ובאלימות פיזית. בן ה-18, סטודנט למשפטים, עוד מחכה לקבל את גזר דינו ביולי הקרוב.

קופה בבית המשפט היתה מאתגרת מאוד לבני המשפחה, שנחשפו לעוד ועוד פרטים איומים ממערכת היחסים הקצרה והקטלנית בין השניים, כולל העובדה שאנגוס שידל אותה לקיים יחסי מין עם גברים זרים כשידיה קשורות. "הוא איים עליה ואמר שהוא יחשוף בפנינו את כל הסקס הזה", מספרת האם שבורת הלב. "האיומים האלה גרמו לה להרגיש במלכוד ולהחליט להתאבד, כי היא לא ראתה אף אלטרנטיבה".

לכתבה

"בגיל 13 כבר התמכרתי לפורנו

Mako, בן מיטלמן, 06.06.17

סדרת הכתבות "יומן נעורים" – תמונת מצב על הנוער היום בישראל: הפרק השלישי בסדרה, הסכנות ברשת שאורבות בכל פינה. באמצעות הטלפונים החכמים, נחשפים בני נוער לחומרים פורנוגרפיים קשים. הם לא משתפים את הסביבה וחלקם מתמכרים לפורנו. בתוספת "שיימינג" ברשתות החברתיות, נקבל עולם מסוכן במכשיר שצמוד לכל ילד

לכתבה ולווידאו

כתב אישום נגד גבר מוואדי ערה בגין תקיפה מינית של עשרה קטינים

Glz, קובי מנדל, 09.06.17

מבזקים

כתב אישום הוגש נגד גבר מוואדי ערה בגין תקיפה מינית של עשרה ילדים ובני נוער. התביעה טוענת כי הנאשם בן ה-30 פעל בשיטתיות כאשר איתר קטינים באמצעות רשתות חברתיות כפייסבוק וווטסאפ, ויצר עמם קשר באמתלה שמדובר בשיחות על כלבים וטרקטורונים. הוא קבע מפגשים עם אותם ילדים ובני נוער בגילי 13 עד 17 ובחלק מהמקרים אף איים עליהם. כמו כן הוא מואשם באיומים, עבירות בנשק ונהיגה בפסילה.

למבזק

 

"ילדים מתחילים לראות פורנו בכיתה ד"

Mako, בן מיטלמן, 07.06.17

הפרק השלישי בסדרת הכתבות "יומן נעורים" על מצב הנוער הישראלי: ילדים נחשפים ברשת לפורנוגרפיה קשה כבר מגיל קטן, באמצעות הטלפונים החכמים והמחשבים. חלקם חוששים לשתף את הסביבה במה שהם רואים, אחרים מגלים תסמינים של התמכרות לפורנו. עולם מסוכן במכשיר שנמצא בכף היד של כל ילד: צפו בכתבה המלאה

אם בעבר ההורים חששו בעיקר מהסכנות שאורבות לילדיהם מחוץ לבית, היום החששות הם לא פחות ממה שקורה ליד ההורים ומאחורי גבם. 72% מבני הנוער הודו שנחשפו לפורנוגרפיה עד גיל 14 ו-12% נחשפו עוד לפני גיל 10. בני הנוער מודים בפה מלא: מדובר בתופעה מדאיגה שההורים לא מודעים לממדיה. "ילדים מתחילים לראות פורנו בכיתה ד'", הם מספרים, "ההורים חושבים שהילדים שלהם הכי טובים בעולם ואז הם אוכלים כאפה. כל הקטע זה להסתיר, לעשות משהו מאחורי הגב, כי ההורים גדולים ולי אסור".

ההורים מצידם מבינים שאי אפשר למנוע מהילדים – גם לא בכיתות א' ו-ב' – להיחשף לתכנים אלימים ופורנוגרפיים, וגם החיטוט במכשירים הסלולריים לא עוזר: "גם אם נחסום סמארטפון או מחשב זה לא עובד – לחבר יש סמארטפון". כתוצאה מכך, הורים רבים מנסים ליצור שיח כבר מגיל צעיר – מקבץ של שיחות קטנות מתוך הבנה שהילדים חשופים לתכנים האלה.

בנוסף, ההורים מביעים דאגה מפדופילים ותקיפות מיניות שאורבים ברשת: "אתה לא יודע מי בצד השני". המהירות והנגישות ברשת מאפשרים גם שיימינג (ביוש) והפצת תמונות עירום. ל', שצולמה במקלחות על ידי תלמידים, סיפרה כי התמונות הופצו "לא רק לשכבה שלי אלא גם לשכבות אחרות". והנתונים מדאיגים: 66% נתקלו בשיימינג ברשת ו-43% הודו שעשו לייק או שיתפו תוכן פוגעני.

הוא ניסה להיכנס למשחק ברשת ולחץ על פרסומת קופצת שהובילה אותו לפורנוגרפיה – וזו הפכה במהרה לחלק מרכזי בחייו. "בגיל 13 כבר התחלתי להיות מכור, 4-5 שעות ביום כשכולם הולכים לישון", הוא אומר.

איך זה משפיע על תפיסת המיניות שלו? ד' מודה כי הוא "מסתכל על מישהי כאילו היא גוף, בלי רגש ובלי כלום. זה משגע אותך, לא נותן לך מנוחה". ואכן, בני נוער רבים מקבלים מסרטי הפורנו דימוי מעוות של הדרך בה נראים יחסי מין. "זה מבגר מאוד מהר, ילדים נפגעים מזה בתפיסה", מספרים הנערים.

לכתבה ולווידאו

תופעת ההתאבדויות בקרב בני הנוער: עוצרים את מקרה המוות הבא

Mako, יעל אודם, 06.06.17

יותר מדי בני נוער שמים קץ לחייהם מסיבות שונות. בחלק מהמקרים הםי סיפרו על כך לפני לחבר או לחברה קרובים, אך אלה לא דיווחו על כך. יעל אודם מדגישה את החשיבות העצומה של לספר ולעולם לא לשמור בבטן – החלטה שעשויה להציל חיים

על פי מחקר של פרופ' גיל זלצמן וד"ר יוכי סימנטוב, ב-46% ממקרי ההתאבדות של בני נוער, לפחות חבר אחד ידע – אבל שתק.

בבקשה, אל תשתקו. תספרו. אתם יכולים להציל חיים.

איך תדעו? הרצון לוותר על החיים כמעט תמיד זועק לשמיים. תמצאו אותה על הוול בפייסבוק, בהודעה בקבוצת ווטסאפ או אולי בבלוג. ואז מה עושים? פשוט מספרים לכל מי שיכול לעזור: להורים שלכם, להורים שלו, למורה שאתם סומכים עליו או כל מבוגר אחר שאתם בוטחים בו.

"יומן נעורים" – סדרת כתבות מיוחדת השבוע במהדורה המרכזית. הערב הפרק השלישי – כתבתו של בן מיטלמן על תופעת ה"סקסטינג" – שליחת תמונות בעלות אופי מיני ברשת: 16%% מבני הנוער מפיצים תמונות בגלל לחץ חברתי, רק כי "החבר שלי ביקש תמונה נחמדה". החיים שלהם וירטואלים וגם המיניות שלהם עוברת למסכים. יותר ממחצית מבני הנוער נכנסים לאתר פורנו, כשגיל החשיפה לפורנו יורד לגיל 9.

לכתבה ולווידאו

"פייסבוק, אינסטגרם ודומיהן אחראיות על תוכן פוגעני של הגולשים"

Globes, חן מענית, 05.06.17

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

השופטת מיכל אגמון-גונן: "פלטפורמות אינטרנט כמו פייסבוק ואינסטגרם לא יוכלו להסתתר, ויהיה עליהן לפעול לבדיקה מהירה ולהסרה. יש לשקול גם מנגנוני תביעה מהירים"

"כדי שנוכל לשמור על רשת האינטרנט ויתרונותיה, הפתרון לפרסומים בעייתיים ברשת הוא בחינוך, חינוך ועוד חינוך, בהטלת אחריות על מי שמרוויחים מהפלטפורמות ברשת, ורק בסוף בפנייה לבתי המשפט, שנראה כי הם פחות מתאימים לקצב של החיים הדיגיטליים" – כך אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בדברים שכתבה לאחרונה וטרם פורסמו. השופטת דנה בטיפול המשפטי בביטויים פוגעניים ברשת.

רשת האינטרנט מהווה במה ציבורית ענקית שמאפשרת ביטוי לכמעט כל אחד ופנייה ישירה ולא מצונזרת לציבור הרחב; ולכן בשנים האחרונות היא מבססת את מעמדה כמקור לאקטיביזם ולהשפעה על דעת הקהל.

אבל האינטרנט והרשתות החברתיות הביאו גם לשיח שהוא לעיתים מתלהם ומסית ולהגברת תופעת ה"שיימינג" (ביוש). בתחילת הדרך היה נדמה כי זהו עוד אחד מיתרונות הרשת, שבאמצעותה האזרח יכול לפעול לדוגמה מול תאגידים דורסניים. אולם לצד מקרים כאלה, והיו וישנם רבים, עלתה ופרחה תופעה קשה, שמטרתה פגיעה בזדון, המובילה לפגיעה כלכלית וחברתית משמעותית. עד שהיו אף מקרי התאבדות בעקבות שיימינג ברשת.

אגמון-גונן הבהירה כי התופעה של לשון הרע ברשת שונה מכל מה שידענו בעבר. "בכל פתרון שנמצא יש, מחד, להתייחס לערכים המוגנים הבסיסיים שהם השם הטוב מזה וחופש הביטוי מזה; ומאידך, לעמוד על המאפיינים של הפלטפורמות השונות, לרבות פלטפורמות עתידיות אפשריות, כדי לבחון איזה פתרון ישים ויעיל".

כך, לדבריה, בכל פתרון משפטי לסוגיות הללו יש להתייחס למאפיינים של הפרסומים השונים. "יש להבחין בין פרסומים אנונימיים, לדוגמה טוקבקים או וואטסאפים, שבהם קשה לאתר את מי שעומד מאחוריהם, אך קל להסגירם, לבין פרסומים למשל, ברשתות חברתיות, שם ידוע במי מדובר.

את תביעות לשון הרע בגין פרסומים באינטרנט מחלקת אגמון-גונן לשניים. "הטובות" וה"רעות". "הטובות" – תביעות אמיתיות, לגיטימיות, בידי מי שנפגע, ורוצה לתבוע את עלבונו. מי שניזוק, בעקבות אותו שיימינג מכוון למשל. מנגד, ה"רעות" -תביעות ה"השתקה", שמטרתן לפגוע בחופש הביטוי.

אגמון-גונן מצינת כי כיום הכלי המרכזי לפעילים חברתיים הוא הרשת, שם ניתן להגיע למאות אלפי אנשים, אם לא למיליונים. "הרחבת האפשרות לתבוע בגין פרסומים ברשת עלולה להביא לגידול בתביעות ההשתקה, וגם זה שיקול שיש להביא בחשבון. אזרחים או תנועות אזרחיות ככלל מתקיימים מתרומות, ותביעות כאלה, המחייבות אותם להסיט משאבים לניהול משפטי דיבה אלה, מקשים עליהם לפעול למען המטרה שבה הם מאמינים".

אגמון-גונן דנה גם בפתרונות הראויים לתופעות של שיימינג או לשון הרע ברשת ולמניעה שלהן.

ראשית, לדבריה, כאשר שוקלים צעדים לצמצום פרסומים פוגעניים באינטרנט יש להעמיד את השיקול של מזעור הפגיעה בחופש הביטוי וביתרונות הרשת. "יש להכיר בכך, שהשדה המשפטי אינו המרכזי, וודאי לא היחיד לטיפול בבעיות של בריונות ברשת. יש לשקול צעדים כמו הקצאת משאבים לחינוך, להסברה ולהגברת מודעות של משתמשי האינטרנט".

אגמון-גונן מזכירה למשל ארגון בשם "הכפתור האדום" המאפשר באמצעות תוכנה לדווח על אלימות מילולית ברשת ואף על חשש לאובדנות. זאת, לצד הדרכות, בעיקר של בני-נוער. "לחינוך יש חשיבות עליונה, בעיקר כאשר כל יום קמות פלטפורמות חדשות כמו וואטסאפ וטלגרם, שעדיין אין פתרונות כיצד להתמודד עם חומרים המועברים בהן.

לגבי פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם ודומיהם, אומרת אגמון-גונן כי "יש לעשות פרפרזה על הכלל של 'אין סמכות בלי אחריות', ולקבוע ש"אין רווחים בלי אחריות". היינו, "ארגונים או פלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם לא יוכלו להסתתר מאחורי הטענה שאין להם אחריות לגבי תוכן המועלה על-ידי הגולשים, ויהיה עליהם לפעול לבדיקה מהירה ולהסרת חומר פוגעני, לפחות מרגע שמישהו מתלונן. זהו הכלי היעיל ביותר בעידן הדיגיטלי".

"בנוגע לפרסומים מזוהים, יש להביא לידיעת הגולש שהעלה את החומר כי מישהו ביקש להסירו ולברר האם הוא עומד על הפרסום. אם כן, יש להעביר את העניין להכרעה, ויש לחשוב על הליך מהיר, לא בבית משפט, אולי של מומחים בתחום. "את ההליך המשפטי יש להשאיר רק למקרים עקרוניים, שבהם שני הצדדים עומדים על עמדותיהם.

אשר לתופעת השיימינג, מזכירה אגמון-גונן כי מדובר בתופעה רחבה ומגוונת, לעיתים ראויה, לעיתים מגונה ומכוערת. "לאור זאת, לטעמי, אין לטפל בה כתופעה, בשונה מהיבטים וגילויים מסוימים שלה. פרסומים של אזרחים, של פעילות ופעילים חברתיים, לרבות ביקורת בוטה ומשתלחת נגד גורמים עתירי כוח, צריכים ליהנות ממתחם גבוה של סיבולת וסובלנות, ויש לקמץ ככל האפשר בסנקציות פליליות ואזרחיות לגביהם. כל זאת, הן בגלל חשיבותו המיוחדת של חופש הביטוי בעניינים ציבוריים, והן כדי לאזן, ולו במעט, את פערי הכוח והמשאבים בין האזרח לבין רשויות השלטון והתאגידים הגדולים".

השופטת ד"ר אגמון-גונן מציעה לשקול לייסד מנגנוני תביעה מיוחדים, מהירים מאוד, לגבי פרסומים ברשת, שם תהיה בחינה ראשונית של הפרסום, הסרה מיידית במקרה של מחלוקת, וסילוק על הסף תוך תשלום הוצאות גבוהות במיוחד במקרים שבהם יתברר שאין בתביעה דבר, אלא ניסיון להשתקה. לדבריה, הדבר יתרום הן למניעת תביעות השתקה, והן לטיפול יעיל בתביעות רציניות.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: