ארכיון קטגוריה: Uncategorized

לא תמים: לאן יכולות להגיע התמונות של ילדיכם?

Mako, חי בלילה, 16.04.18

חי בלילה

פרסום תמונות של תינוקות וילדים בפייסבוק ובאינסטגרם הפכו לתופעה שגרתית בשנים האחרונות על ידי הורים, ויש סיבה לדאגה. מבלי לשים לב, התמונות התמימות מגיעות במקרים רבים לאתרים של פדופילים ועברייני מין, נכנסות למאגרים של האתר ומופצות שם. מה הסכנות בהפצת התמונות, ואיך להמנע מהן? צפו בכתבה המלאה מתוך "חי בלילה"

החודש הקרוב מתעסק בהגברת המודעות למניעה של התעללות בילדים, וקמפיין בין לאומי שמגיע גם לישראל מנסה להלחם בדיוק בתופעה הזו, שהפכה לשכיחה. הקמפיין מלווה בסרטון בו נשמע קולו של ילד קטן, שמספר על הסכנות שבפרסום תמונות חושפניות שלו ברשת: "כשההורים שלנו מעלים את התמונות האלה הם אולי חושבים שזה חמוד, אבל הם לא חושבים על האפשרות שהם חושפים אותנו יתר על המידה, הופכים אותנו לפגיעים מול פדופילים ועברייני מין. הגיע הזמן שהורים יחשבו פעמיים לפני שהם מעלים תמונה".

המקרה המטריד יכול להפתיע כל הורה, כך קרה גם לאמא ישראלית שמצאה תמונה של הילדה שלה באתר מהסוג הזה. "יום אחד ניגשה אליי איזו אמא כאן בארץ, וסיפרה לי שהיא צילמה את הבת שלה בגיל 10 על חוף הים בבגד ים" מספרת סוזי בן ברוך, קצינה לשעבר במשטרה, על מקרה שהגיע לידיה וטיפלה בו, "היא נסעה לחו"ל וצפתה במקרה בסרט פורנו, ופתאום ראתה את הבת שלה מככבת בסרט. היא זכרה שהיא זו שצילמה בעצמה את הילדה והסריטה אותה, היא הייתה בשוק". בן ברוך מסבירה גם על היקף התופעה והסיכונים: "היום אנחנו חשופים מכאן ועד להודעה חדשה. גם אם צילמנו או הסרטנו תמונה בוואטסאפ המשפחתי, קחו בחשבון שיכול להיות שאותו חולה מין שרוצה לממש פנטזיה כדי להגיע לסיפוק האישי שלו, עלול להגיע גם לשם".

לכתבה ולווידאו

מודעות פרסומת

73% מהאפליקציות בגוגל פליי מעבירות מידע רגיש על ילדים

Globes, אושרית גן-אל, 16.04.18

הגנת הפרטיות בגוגל/ צילום: שאטרסטוק

הגנת הפרטיות בגוגל/ צילום: שאטרסטוק

צוות של חוקרים ומדענים בחן 5,855 אפליקציות ומצא שברובן מידע המשתמשים מועבר הלאה ● לפי המחקר, אף אחת מהאפליקציות לא יישמה את הוראות החוק בארה"ב הנוגעות להסכמה הורית מתחת לגיל 13

ייתכן שאלפי אפליקציות עוקבות אחר הפעילות של ילדים באונליין בצורה שמפרה את חוקי הפרטיות של ארה"ב. כך קבע צוות של חוקרים ומדעני מחשב מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, ברקלי ומוסדות נוספים, שבדקו באמצעים אוטומטיים אפליקציות לאנדרואיד הזמינות בחנות גוגל פליי.

הצוות בחן 5,855 אפליקציות שמסווגות כמיועדות למשפחות בחנות גוגל פליי. לפי החוקרים, 28% מהאפליקציות "ניגשו לדאטה רגיש המוגן ע"י הרשאות אנדרואיד" ו-73% מהן "העבירו דאטה רגיש" למפרסמים ולחברות צד שלישי.

כמו כן, לפי הסקירה, אף אחת מהאפליקציות לא דרשה הסכמה הורית שניתנת לאימות, כפי שנדרש עבור ילדים מתחת לגיל 13 בחוק להגנת פרטיות ילדים אונליין. 256 אפליקציות אספו מידע על המיקום הגאוגרפי, 107 שיתפו את כתובת המייל של בעל המכשיר ו-10 שיתפו את מספר טלפון.
עוד מצאו החוקרים כי 1100 אפליקציות שיתפו אמצעי זיהוי בהם ניתן לעשות שימוש בטכניקות פרסום התנהגותיות, שאסורות לשימוש בארה"ב על ילדים. 2,281 אפליקציות שיתפו אינפורמציה שעשויה להפר גם את המדיניות של גוגל. בסקירה נכתב כי "זוהו מספר הפרות ומגמות מדאיגות: 4.8% מהאפליקציות שיתפו במיקום או בפרטי הקשר ללא הסכמה, 40% שיתפו אינפורמציה אישית מבלי להפעיל אמצעי אבטחה מספקים, 39% לא התחשבו במחויבות החוזית שלהם שנועדה להגן על פרטיות ילדים. בסך הכל, קיימת אפשרות שכ-57% מ-5855 האפליקציות המיועדות לילדים שניתחנו עוברות על החוק".

לכתבה

בשל השערוריות: מנכ"ל פייסבוק יעבור היום שימוע בקונגרס

Walla, עומרי נחמיאס, 10.04.18

מארק צוקרברג, מייסד, ומנכ"ל פייסבוק, במהלך כנס מפתחי F8 בסן חוזה, קליפורניה, ארה"ב 18 באפריל 2018 (רויטרס)

צוקרברג (צילום: רויטרס)

צוקרברג יופיע בפני פאנל משותף של ועדות המסחר והמשפט בסנאט, בעקבות השימוש שעשתה רוסיה ברשת החברתית במהלך קמפיין הבחירות ובשל דליפת המידע של כ-87 מיליון משתמשים. הדמוקרטים רוצים להרחיב את הפיקוח, אך הרפובליקנים מתנגדים

מנכ"ל פייסבוק מרק צוקרברג יופיע היום (שלישי) בפני הסנאט, בעקבות שורת שערוריות שנקשרו לרשת החברתית שאותה ייסד. הוא ינסה להדוף את הקריאות להרחיב את הפיקוח על חברות באינטרנט, אולם מהלך שכזה אינו צפוי לצאת לפועל הן בשל חוסר תמיכה מצד הרפובליקנים והלובי החזק של חברות הטכנולוגיה והן בשל חוסר רצונם של מחוקקים להתעמק בנושאיים טכניים מורכבים שעומדים בלב העניין.

צוקרברג, בן 33, אמור לעבור שימוע משותף של ועדות המסחר והמשפט בסנאט. הוא יישאל גם על השימוש שעשתה רוסיה בפייסבוק כדי להפיץ תעמולה במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, וגם על מחדל דליפת פרטי המידע של כ-87 מיליון משתמשים אל חברת הייעוץ הבריטית "קיימברידג' אנליטקס". רוב המשתמשים שהמידע הפרטי שלהם דלף היו אמריקנים.

הבית הלבן סירב לומר אם הוא תומך בהרחבת הפיקוח על פייסבוק ועל חברות דומות.

לכתבה

 

מופץ בוואטסאפ: תיעוד של גבר ישראלי שקופץ אל מותו

Nexter, אהוד קינן, 10.04.18

מסך מגע (צילום: istockphoto)

צילום: istockphoto

"מישהו ראה אותו קופץ, ובמקום לרוץ אליו ולהגיש לו עזרה – הוא בחר לשלוף את המצלמה בסלולרי, לצלם אותו במראה נורא וגם לשלוח את התמונה"

ישראלי בשנות ה-40 לחייו מצפון הארץ, קפץ השבוע אל מותו. ב' היה דמות מוכרת בעירו ובסביבתה, ואנשים רבים שהכירו אותו קיבלו לוואטסאפ תמונות שלו שרוע על הכביש, כשהוא כבר מת או במצב אנוש. בנוסף, הופץ תיעוד שנלקח ממצלמת האבטחה, ובו רואים את השניות האחרונות שלו כשהוא רץ, אבל רגע הקפיצה עצמו לא מתועד.

"לזבלים רפי השכל, אבל שהיו להם הביצים לצלם את גופתו (…) במקום לרוץ אליו ולנסות להציל את חייו, ולנבלות שהחליטו שזה כיף להפוך את התמונה הזו לוויראלית ולהפיץ אותה בכל קבוצת וואטסאפ אפשרית – איכס עליכם!! אנשים מגעילים ואכזריים!! אתם דוחים ורעים! רעים! רעים!!", כתבה ה', שהכירה אותו ונחשפה לתמונות.

ב-2015 סיפרנו על מקרה דומה, שבו עוברי אורח תיעדו והפיצו נפילה של אישה מחלון בית מלון. "אחד הדברים המרכזיים בעיני זה שאנחנו מתעדים את עצמנו לדעת. מסך הטלפון עומד בינינו ובין האירוע ויוצר ניתוק בינינו לבין מה שוקרה מולנו", הסבירה אז ל-NEXTER אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי, שעוסקת בהגנה על גולשים שנפגעו ובהסרה של תוכן פוגעני מרשתות חברתיות.

בשבוע שעבר דיווחנו כי ברשת טלגרם, שמאפשרת אנונימיות, מופצים אלפי סרטונים שמתעדים עירום ויחסי מין של נשים ישראליות. המשטרה אמרה שהיא פועלת כדי להילחם בתופעה, אך הקבוצות עומדות וממשיכות לפעול.

לכתבה

מטריד: יוטיוב אוספת מידע על ילדים – בניגוד לחוק

Israelhayom, מערכת, 09.04.18

אוספים פרטים על ילדים? יוטיוב // צילום: רויטרס

אוספים פרטים על ילדים? יוטיוב // צילום: רויטרס

כך טוענת קואליציה של גופים צרכניים שתגיש היום תלונה לרשויות הפדרליות בארה"ב, בגין הפרת חוק המגן על ילדים ברשת ומחייב הסכמת הורים

התלונה תטען כי יוטיוב, כיום בבעלות גוגל, אספה והרוויחה ממידע אישי של ילדים צעירים באתר הראשי שלה, על אף שהחברה טוענת שהאתר הוא לבני 13 ומעלה. באמצעות האתר הראשי שלה, אספה יוטיוב מידע דרך שירי ילדים, סרטוני פתיחת קופסא של צעצועים וסרטי הנפשה שזוכים למיליוני צפיות.
קואליציית הגופים טוענת כי יוטיוב מפירה את החוק להגנת פרטיות ילדים ברשת, חוק פדרלי הדורש לקבל הסכמת הורים לפני שאוספים מידע על ילדים בני מתחת ל-13. הקבוצות הצרכניות דורשות שתיפתח חקירה וענישה מצד רשות הסחר הפדרלית, האוכפת את החוק.
יוטיוב מכוונת את האתר והאפליקציה הראשיים שלה לקהל שמעל גיל 13, ואילו לילדים מתחת לגיל זה, יש ליוטיוב את אפליקציית "יוטיוב ילדים", המכילה תכנה מסוננים מהאתר הראשי. לפרט זה יש חשיבות, כי החוק מתייחס אחרת לאתרים המודעים לצורך בהפרדה. החוק המקורי נחקק ב-1998, ואילו רשות הסחר הפדרלית הרחיבה אותו ב-2012, בשל החדירה שלסמארטפונים. החוק מציין במפורש את הצורך בקבלת הסכמה הורית לפני איסוף מידע היכול לזהות, לאפשר יצירת קשר או לאתר את המיקום של ילד. המידע כולל תמונות, וידאו, קול ואיכון מיקום באמצעות מכשיר סלולרי.

רופא ילדים מהמרכז חשוד בפדופיליה

Mako, תמיר סטיינמן, 09.04.18

מעצר חשוד בפדופיליה. אילוסטרציה (צילום: רויטרס)

מעצר חשוד בפדופיליה. אילוסטרציה | צילום: רויטרס

מאיר למפיט בן ה-66 נעצר בשבוע שעבר לאחר שקבע להיפגש עם נער בן 15 באשקלון בעקבות שיחה שקיים עמו באינטרנט. החשדות המיוחסים לו כוללים ביצוע מעשה סדום ומעשה מגונה בילדים

אשר החשוד הגיע למקום המפגש עם הנער הוא מצא את שוטרי מחוז דרום שהמתינו לו במקום ועצרו אותו. החשדות נגדו כוללים גם פרסום תצלומים משפילים, והן מתייחסות לשלושה ילדים שונים.

למפיט עובד בשש מרפאות שונות בכל הארץ והוא נחקר בתחנת המשטרה באשקלון. שוטרי התחנה טיפלו באירוע מתחילתו ועד היום.

לכתבה

צורכים ובוכים: אופיו הפרדוקסלי של אמון ברשתות חברתיות והשלכותיו על דפוסי השימוש

Blogtikshoretbarilan, ד"ר אורלי מלמד וד"ר שגית זילברברג-יעקובוביץ, 08.04.18

הקמפיין הויראלי – האשטאג  #DeleteFacebook שנולד בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, חשף את ערוותה של פייסבוק בכל הקשור לפגיעה בפרטיות של חבריה. בעיתונות הישראלית נשמעת לאחרונה הטענה שפרשה זו הביאה לכך שהציבור הישראלי התעורר, באיחור, להבין טוב יותר את המודל העסקי של פייסבוק, אולם להערכתנו, מבחינתו של הציבור הישראלי הכתובת הייתה על הקיר עוד לפני כן. מחקר שערכנו מטעם עמותת אשנ"ב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט, מגלה שהאמון של הציבור ברשתות החברתיות נשחק עוד הרבה לפני הסיקור האינטנסיבי שקיבלה הפרשה באמצעי התקשורת. מחקרנו מגלה שהציבור הישראלי הוא ביקורתי ומודע היטב לחוסר ההגינות של המודל העסקי של הרשתות החברתיות. פרשת קיימברידג' אנליטיקה היא עוד נקודה בגרף מתמשך של הצטברות אי אמון ברשתות החברתיות. הציבור הישראלי מודע לסכנה לפרטיות, אך באופן פרדוקסלי למרות המודעות, אינטנסיביות השימוש ברשתות החברתיות עדיין גבוהה מאוד. מחקרנו מציע הסבר לפרדוקס זה.

במחקר שערכנו נבדקו תפיסות הגולשים כלפי פרטיות, חברות ואמון ברשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר) והשינויים שחלו בהן, לצד אופן השימוש בהן. המחקר מבוסס על  סקר מקוון בקרב מדגם ארצי מייצג (650N=), בגילאי 12-70. השאלון כלל 54 היגדים ו-6 שאלות פתוחות. נתוני המחקר נאספו באוקטובר 2017. חברות פייסבוק וגוגל השתתפו במימון הוצאות המחקר.

בעקבות מחקר זה, הופתענו לגלות את גודל הסתירה הקיימת בין האינטנסיביות הגבוהה של השימוש ברשתות החברתיות לבין עוצמת אי האמון ברשתות החברתיות. מצד אחד אינטנסיביות השימוש היא גבוהה – 87% מהמדגם משתמשים מדי יום ברשתות החברתיות ו-75% מהמדגם משתמשים מספר פעמים ביום ברשתות החברתיות. כמו כן, 61% מסכימים שרשת החברתית היא מקום נהדר להזדמנויות מכל הסוגים  וליצירת שיתופי פעולה.

מצד שני אי האמון ברשתות החברתיות  גורף:

כמחצית מהמדגם (48%), מודעים לפגיעה בפרטיותם ומסכימים ש"הרשת החברתית יודעת עלינו הרבה יותר דברים מאשר אנו יודעים על עצמנו". למרות שהרשתות החברתיות צברו הררי מידע על הגולשים, עדיין 40% מהנשאלים מאמינים שהם שולטים במידע עליהם ברשת החברתית.

בניגוד לדימוי של הגולשים כנאיביים וכאדישים לפרטיותם, סוגיית הפרטיות מטרידה רבים. בתשובה לשאלה פתוחה 21% (N-296) ציינו שיש פחות פרטיות ברשת החברתית בהשוואה לעבר. רבים מהם משתמשים באסטרטגיות מכוונות למניעת פגיעה בפרטיותם; 26% נמנעים מחשיפה של דברים מסוימים ברשתות החברתיות ו-6% שינו הגדרות שיתוף ופרטיות. רק 10% ציינו שהם אינם מוטרדים מאובדן הפרטיות ואף משתפים יותר ברשתות החברתיות בהשוואה לעבר.

חוסר הברירה אל מול מונופולים המפעילים מודל עסקי הגמוני, מספק הסבר חלקי מדוע אנשים משתמשים ברשתות החברתיות למרות הפגיעה בפרטיותם; 44% מסכימים ש"כולם מוכרים את פרטיותם ברשת. אין דרך אחרת לתקשר באינטרנט כיום".

כמו כן, רק 10% מסכימים שרוב האנשים מסוגלים להבחין בין אמת לשקר ברשת החברתית,  אך  24% מסכימים עם שיש להם עצמם יכולת הבחנה בין אמת לשקר ברשת החברתית.

רק 21% מסכימים שרוב האנשים מוצאים דרך להגן על פרטיותם ולשלוט במה שיודעים עליהם ברשת החברתית, אך 40% מייחסים לעצמם יכולת  לשלוט במידע עלי ברשת החברתית".

יצאתם מבולבלים מכל הממצאים הסותרים? אכן עולה ממחקרנו תמונה מורכבת של יחסים בין תפיסות כלפי הרשתות החברתיות לבין דפוסי שימוש –  It's complicated !  הגולשים הישראלים ברשתות החברתיות ביקורתיים. הם אינם נוטים לתת אמון אוטומטי במידע ברשתות החברתיות, בחברים ברשתות החברתיות וברשתות החברתיות כמדיום. הם מודעים להזדמנויות ולסיכונים. הם  לומדים להתנהל באופן אופטימלי וזהיר יותר בחברת מעקב, מרושתת, מורכבת ופרדוקסלית.

להערכתנו,  רשת חברתית שתשכיל לשנות את המודל העסקי, שתצמצם את הפגיעה בפרטיות, תאפשר שליטה יותר טובה של המשתמשים במידע המתפרסם עליהם ותעניק להם בטחון ביכולת לזהות תוכן שיווקי ותעמולה, עשויה לחזק את אמון הגולשים ולמנוע את המעבר של הגולשים לצורות תקשורת אחרות.

לכתבה

חמש שנים מההשקה: למאגר הביומטרי אין מערכת קבועה

Calcalist, עומר כביר, 08.04.18

 

    צילום: שאטרסטוק

שנה אחרי שההצטרפות אליו הפכה לחובה, המערכת הקבועה שאמורה לנהל את הנתונים במאגר הביומטרי עדיין לא הותקנה. ברשות הביומטרית גם נמנעו מלדווח בכנסת על העיכוב שנמשך יותר משלוש שנים

מערכת השוואה ביומטרית היא לב המאגר. בלעדיה, אין משמעות לנתונים הביומטריים השמורים בתוכו שכן לא ניתן להשוות בין טביעות האצבע ותמונות הפנים ששמורות במאגר לבין אלו של אזרח שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון

דו"ח מבקר המדינה שבדק את הנושא מציין שהטמעת המערכת הקבועה תתחיל במרץ 2015. חרף זאת, הטמעת והפעלת המערכת נדחו שוב ושוב, והיא לא הופעלה כלל בתקופת הפיילוט המקורית שהוקצבה למערכת או בשתי ההארכות שניתנו.

בפברואר 2018 עתר לבג"ץ צבי דביר, מהמתנגדים למאגר, בדרישה שהרשות הביומטרית תפרסם את הדו"ח שסוקר את פעילות המאגר בין יולי 2016 לפברואר 2017. דרישה שהרשות סירבה לה, בטענה שיהיה זה ציות "דווקני ומיותר" לחוק.

כלומר, גם לקראת סוף הרבעון הראשון של 2017 לא השלימה הרשות את הטמעת המערכת הקבועה. ל"כלכליסט" מסרה הרשות: "מערכת מגן אמורה להחליף את מערכת להב בעתיד הקרוב. מערכת להב אינה מערכת זמנית, והיא מספקת מענה שלם לצורך מימוש ייעודה של הרשות".

"מצער שהרשות הביומטרית לא ראתה לנכון לדווח לכנסת שהמערכת לא עובדת", אמר דביר ל"כלכליסט". "אני מקווה שבג"ץ יזכיר לרשויות את נחיצות הדו"חות התקופתיים ויחייב אותן לפרסם אותם".

היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, הוסיף: "העובדה ששר הפנים קיבל החלטה להפיכת המאגר הביומטרי לחובה לכל תושבי ישראל על סמך תוצאות מערכת זמנית ולא מערכת הקבע היא רשלנות גרידא. ההחלטה הזו לוקה בחוסר מקצועיות, ואנחנו בטוחים שבית המשפט העליון יתייחס לכך עת ייתן את פסק דינו בעתירה כנגד המאגר. השימוש במערכת הזמנית לצד המערכת הקבועה, שהמכרז לה נסתיים מזמן, מראה כי מדובר בחוסר מקצועיות של גורמי ההטמעה, וברשלנות האופיינית למאגר הביומטרי. אנחנו כולנו תקווה כי המאגר ייסגר במהרה, לפני שתסתיים הטמעת מערכת הקבע".

בדו"ח שפרסם ב-2016 מתאר הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, שעמד בראש הוועדה המייעצת, את מערכת להב כ"מערכת הביניים". אף שברשות טוענים שהמערכת הנוכחית אמינה ועומדת בתקנים המקובלים ובדרישות החוק, בדו"חות התקופתיים שפרסמו במהלך הפיילוט הם נאלצו להודות ש"המערכת הנרכשת תהווה שדרוג טכנולוגי של המערכת הקיימת".

לכתבה

אייפון התפוצץ לעיני המצלמות

Ynet, גיא לוי, 07.04.18

האייפון מתלקח על דלפק השירות (צילום מסך: ניו יורק פוסט)

האייפון מתלקח על דלפק השירות(צילום מסך: ניו יורק פוסט)

לקוחה של חברת אפל שהגיעה למעבדת סלולר בסין על מנת להחליף סוללה במכשיר האייפון שלה, נפצעה כאשר האייפון התפוצץ על דלפק השירות

לקוחה שרצתה להחליף את הסוללה התקולה לטענתה במכשיר האייפון שברשותה, הגיעה למעבדת סלולר בסין וניגשה לדלפק השירות על מנת לקבל שירות, כך פורסם בניו יורק פוסט.עוד בזמן שהמתינה ליד הדלפק כדי שאיש המעבדה יתפנה אליה, ובזמן שהמכשיר שלה היה מונח על הדלפק, אירע פיצוץ גדול והתלקחות של האייפון, בליווי להבות רבות שגרמו לפציעתה ולפציעתו של לקוח נוסף.

הניגוד הטבעי בין עוצמת הסוללה והמרווח לו היא זקוקה על מנת לפזר את החום שהיא מפיצה, מביא למקרים רבים בהם החום לא מספיק להתפזר כראוי ואז הסוללה מתלקחת. זו הסיבה העיקרית לטענתם המומחים לפרשיית הנוט 7 של חברת סמסונג שהורד מפס הייצור והוכרז עליו ריקול לאחר מקרים רבים של התלקחות המכשיר. מחברת אפל נמסר שהנושא נמצא בבדיקה ועדיין לא ברורה הסיבה להתלקחות המכשיר מבחינתם.

לכתבה

 

מתקפת פצחנים על אתרים ישראלים:

News10  אור אליעז, 07.04.18

מתקפת פצחנים על אתרים ישראלים: הלילה בוצעה מתקפה נוספת של קבוצת ההאקרים th3falcon. כמה עשרות אתרים נפרצו, בהם אתר ביה"ח הלל יפה בחדרה (שוב), אתר ביה"ח ברזילי באשקלון, אתרי המועצות אפרת, נס ציונה ועוד. רוב האתרים חזרו לפעולה סדירה

לטוויטר

%d בלוגרים אהבו את זה: