Category Archives: שימושים כלכליים ברשת

"מהרגע שנכנסת לאתר אנחנו יודעים מה עשית, אם היססת, מה קראת – הכל מנוטר"

Themarker, רותם שטרקמן, 19.01.18

לירז מרגלית

לירז מרגלית

לירז מרגלית, דוקטור לפסיכולוגיה: "הסיכוי שקונה מבולבל ירכוש משהו נמוך ב-40% מהממוצע, והסיכוי שגולש מוכוון מטרה יקנה גבוה ב-50% מהממוצע. גילינו שהלך המחשבה משתנה: ייתכן שבעמוד הבית הוא יידע בדיוק מה הוא צריך, אך בעמודים הבאים הוא יחוש בלבול"

זה בגלל מנועי הפרסונליזציה, יש המון כאלה היום.

מה הם עושים?

נניח שנכנסת לאמזון וקנית נעליים. בשלושת החודשים הבאים בכל אתר שתיכנס אליו תראה פרסומת לנעליים. כך גם אם חיפשת מלון בברלין. ההנחה הסמויה היא שמה שעשית בעבר, תמשיך לעשות גם בעתיד. כפסיכולוגית אני אומרת שזאת הנחה לא נכונה.

זה באמת קצת מצחיק, כי מה אני צריך נעליים מיד אחרי שקניתי?

נכון. לנסות למכור מוצרים לפי מה שעשית בעבר זה המכנה המשותף הנמוך ביותר.

אבל אפשר להניח שיש לשיטה הזו הצלחה.

יש לאלגוריתמים האלה יעילות מסוימת, ולכן ממשיכים להפעיל אותם, אבל זה באחוזים בודדים. בסך הכל הם טיפשים ולא מצליחים לפצח את ההתנהגות האנושית. אפשר להצליח הרבה יותר במכירות באינטרנט וגם לשפר את החוויה שלך כקונה.

מה שהכי יתרום להצלחה של אתר הוא לדעת מהו הלך הרוח הנוכחי של הגולש. הדרך לזכות בנאמנות ובכוח הרכישה לא עוברת דרך התפישה המיושנת של "קנה או לא קנה", אלא בהבנה של החוויה שתירשם בזיכרון. רק זה יקבע אם הוא יחזור לאתר או לא.

מה זאת אומרת "הלך הרוח"?

זה יכול להיות תכונת אופי וזה גם יכול להשתנות בין גלישה לגלישה, משעה לשעה, ומאתר לאתר. למשל, אם סתם בא לך לשוטט באתר אתה בהלך רוח מסוג אחד, ואם יש לך מטרה ספציפית זה כבר הלך רוח אחר. אם פספסתי את המשחק מאתמול, אכנס רק לראות את התוצאה, אבל בצהריים בעבודה או בערב בבית, אני יושב מול המחשב, אוכל קורנפלקס ומחפש ריגושים.

איך את יודעת מי הוא מי?

אנחנו יכולים לומר מהרגע שנכנסת לאתר מה עשית, איפה היית, באילו עמודים ביקרת, אם היססת לרגע לפני שלחצת, אם קראת ומה קראת — ובקיצור מה הלך הרוח שלך, כי כל הביקור שלך מנוטר.

מי זה "אנחנו"?

אנחנו זה קליקטייל, סטארט־אפ שהוקם ב–2006 על ידי ד"ר טל שוורץ ואריק יבילביץ', שעונה על השאלה מה אנשים עושים בזמן שהם באתר.

ומה הפתרון לגולש המבולבל הזה?

ברור שצריך לעשות אתו משהו, כי אנחנו רואים שיש לו מוטיווציה, שהוא משקיע וחבל לוותר עליו. הוא לא עוזב מיד, הוא מנסה, מתאמץ, הוא צריך נואשות הדרכה. כדאי להשקיע בו, גם אם הוא לא בהכרח יקנה בביקור הראשון. אם הוא יחזור לאתר פעם שנייה אנחנו כבר מכירים את ההתנהלות שלו.

אתם יכולים בזמן אמת לתייג אותו ומיד לטפל בו לפי הדפוס שלו?

עוד לא, אבל אנחנו נהיה שם בקרוב. זה מהלך פורץ דרך כי הוא משלב בין תיאוריות מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית לטכנולוגיות של למידת מכונה (Machine Learning).

יש תפישה שבאונליין הכל נעשה באפקטיביות, אבל למעשה מה שמבחין בינינו בעולם האמיתי עובד גם כאן. כשמבינים זאת אפשר לקלוט הבדלים בתפישה ובחשיבה. עוד נקודה חשובה קשורה להיקף המידע: בסקרים לקוחות טוענים שהם לא מקבלים מספיק מידע, ולכן רוב החברות בטוחות שככל שיספקו לגולשים שלהן יותר מידע, כך הסיכוי שיקנו יעלה.

וזה לא ככה?

לא. גילינו שככל שיש יותר מידע קונים פחות. עשינו מבחן (AB טסטינג) שבו חצי מהגולשים קיבלו עמוד מוצר בלי מידע, והחצי השני את אותו מוצר עם פירוט גדול של מידות, מרכיבים וכו'. והתברר שאנשים שלא נחשפו לפרטים קנו הרבה יותר.

שיפור חוויית הגלישה שווה תוספת רכישות?

בטווח הקרוב תחושה חיובית תתורגם לרכישה. בטווח הארוך הרגש, יותר מכל מרכיב אחר, משפיע על נאמנות למותג. אם נחזור להשוואה לעולם הפיזי, כאשר מוכר יבחין בלקוח שנראה ממהר לצאת, אוסף את המוצר מהמדף והולך במהירות לקופה, הוא לא ינסה לעכב אותו בהטבות ובדילים שרק עלולים להרגיז אותו וליצור חוויה לא נעימה שתרחיק אותו בעתיד מהחנות. גם בעולם הדיגיטלי צריך לבצע פרסונליזציה כזאת ולהתאים לכל לקוח חוויה משלו. למשל, ללקוח שהראה מעורבות גבוהה נציע מבצעים או הצטרפות למועדון לקוחות. לעומת זאת, במקרה של לקוח מבולבל או חסר עניין ננסה לבצע בקרת נזקים, להבין מה גרם לחוויה השלילית ולשפר את האתר בהתאם.

יש לך המלצה מנצחת לאתרים?

אני מתנערת מהמלצה גורפת כי זה שוב למצוא את המכנה המשותף הנמוך. אני ממליצה לחקור ולהבין מיהם הגולשים ואיך משנים משלילי לחיובי — כלומר איך האתר משקם את החוויה.

איך הכל ייראה בעוד עשור?

הבאזז הוא פרנסונליזציה. אנחנו נדע מה כל אחד אוהב וצריך. אתה תקבל הודעה: מזמן לא עשית בדיקת ראייה, הגיע המועד, אבל לא מחר כי מזג האוויר לא יהיה טוב, ומחרתיים בדרך לבדיקה תעבור לקנות בשר כי בדיוק נגמר לך, ואל תשכח לקחת מעיל. התזונה תותאם לסוג הדם שלך ובהתאמה למספר הצעדים שעשית ביום. גם ברמת הזוגיות נוכל לדעת דברים.

היו אלגוריתמים שיכירו אותנו טוב יותר ממה שאנו מכירים את עצמנו ויידעו לזהות דפוסים מוצלחים ולא מוצלחים, כי כמו שאמרנו, ההחלטות שלנו לא רציונליות. למשל, אם נמשכנו לסוג מסוים של אנשים שלא עושה לנו טוב, האלגוריתם יידע לעבד נתוני עבר ולהתריע שהאדם עונה לדפוסים שאינם מתאימים לנו. אבל אתה יודע מה קורה בחיבוק?

חיבוק לא וירטואלי. מה קורה?

מופרש אוקסיטוצין, שחוקרים מכנים אותו הורמון האהבה. הוא מופרש גם בלידה ובהנקה ומחזק את האמון בין בני האדם. כשמקבלים אימוג'י של לב לא מופרש כלום.

לכתבה

מודעות פרסומת

הבלוגר שהוזמן להעיד נגד פייסבוק – ופתאום קיבל ממנה הצעה מפתה

Themarker, רפאלה גויכמן, 18.01.17

הלוגו של פייסבוק במרכז סטארט-אפים בפריז

הלוגו של פייסבוק במרכז סטארט-אפים בפריז

בתביעה שהרשת החברתית מנהלת נגד אתר מזבלה הוזמן רן בר-זיק להעיד מטעם הבלוג ■ לטענתו, יש טעם לפגם בהצעה של פייסבוק: "זו היתה פנייה אישית, שבה נכתב כי הם רוצים לדבר אתי ולהציע משהו"

האם פייסבוק (181.29 +0.83%ניסתה להציע למתכנת שהוזמן להעיד בתביעת דיבה נגדה עבודה, בניסיון למנוע ממנו לדבר? לדבריו של רן בר-זיק, מתכנת ב-AOL ובלוגר, כמה שבועות לאחר שהוזמן לתת עדות כמומחה בתביעה שמתנהלת בימים אלו נגד הרשת החברתית, הוא קיבל פנייה מעובד פייסבוק ובה הצעה להיפגש. "זו היתה פנייה מאוד ממוקדת במייל אישי שלא גלוי לאף אחד מלבד מכרים, שבו נכתב כי הם קראו מאמרים וכתבות שפרסמתי והם רוצים לדבר אתי ולהציע משהו".

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במארס אשתקד, לאחר שפייסבוק חסמו את אתר מזבלה, בלוג מדיה ופרסום שמנהל דורי בן ישראל קריו,

לדברי הרשת, החברתית העמוד הוסר מפני שחשף מידע אישי ללא רשות.

בר זיק הוזמן לאחר הגשת התביעה לכתוב חוות דעת כמומחה לתכנות על ניסיונו של בן ישראל לעקוף את החסימה כדי שיוכל להמשיך לשתף תכנים בפייסבוק. בפייסבוק טענו בכתב ההגנה: "התובע יצר ‘מעקפים’ שונים – באמצעות קישורים וכתובות URL חדשות – על מנת להפנות משתמשים לאתר קונטקט פייסבוק".

עו"ד יהונתן קלינגר, שמייצג את דורי בתביעה אמר, "במסגרת הראיות שהגשנו בתיק – אחת הטענות של פייסבוק שדורי מפיץ ספאם כי הוא פיתח מעקף חמור ומתוחכם שעוקף חסימות של פייסבוק לאתר שחושף אנשי קשר של פייסבוק. אם זאת הטענה – פנינו למומחה, במקרה הזה זהו רן בר זיק, שיסביר שמה שדורי עשה לא מעקף מתוחכם והוא הגיש עדות לבית משפט שמסבירה את זה.

"שבועיים אחרי, הוא מקבל הודעה ממגייס עובדים של פייסבוק. השבוע פייסבוק אמרו שלא מעוניינים לחקור אותו כעד – ובזה זה נגמר. ברגע שהם לא חקרו אותו כל מה שהוא אומר נחשב מקובל עליהם – זאת אומרת שזו אמת. אני לא יודע מה באמת היתה מטרת ההצעה, אני רק מעריך שאם הוא היה מזכיר על הדוכן שהציעו לו עבודה – זה לא היה נתפס טוב.

יש פה ריגול אישי אחרי הלקוח שלי וזה אמור להדליק נורות אצל כולם. אני מבין שזה משהו אישי נגד דורי, אבל יחסי הכוחות פה – פייסבוק היא גוף גדול וחזק שלא אמור להתייחס לאדם אחד בצורה כזאת".

לכתבה

המשטרה השיקה פרויקט בדיקת היתכנות לאיתור פדופיליה ברשת

Israeldefense, עמי רוחקס דומבה, 17.01.18

bigstockphoto

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (ג') דיון בנושא 'רתימת הטכנולוגיה ויוזמות חדשניות למניעת אלימות', לציון יום "שיתוף החברה האזרחית והמגזר העסקי במניעת אלימות" שנערך בכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "עלינו להרחיב את יריעת הדיון בנוגע להיכרותנו את הכלים הטכנולוגיים, ולרתום את השימוש בהם למטרותינו. עלינו להתייחס לנושא משני היבטים. ראשית בעיית האלימות שנחשפת, נוצרת וקיימת בתוך הרשת. רק אתמול ראינו במהדורה המרכזית של חברת החדשות כיצד ילדה בת 13 אינה מגיעה לבית הספר 3 חודשים לאחר שיימינג שביצעו נגדה. ההיבט השני הוא השימוש בטכנולוגיה המתחדשת כפתרון ותרופה להעלאת מודעות, גילוי ערנות, זיהוי המקרים ומניעה מוקדמת שלהם שזהו נושא הדיון".

ח"כ עליזה לביא, יוזמת היום למניעת אלימות: "האלימות גואה ונפתחים בפניה ערוצים שחשבנו שרק יטיבו עם החברה. אני מצפה לפרויקט מאו"ר שמובילה המשטרה ומשרד הבט"פ. בינתיים הטכנולוגיה היא זו שמקדימה אותנו. אני שואלת איך אפשר לרתום את הידע וההון האנושי הקיים בכדי להגן על ילדינו ולהעלות את הנושא על הסדר היום? נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא בכדי למנוע את הטרגדיה הבאה".

ג'ולי דה-ביילאנקורט, מנהלת מדיניות בטיחות, פייסבוק העולמית: "אבטחת המשתמשים שלנו הכי חשובה לנו. יש לנו חמישה אזורים לדיווח ומדיניות חמורה נגד בריונות ברשת. אנחנו מספקים כלים בנושאי אבטחה ופרטיות, ומזמינים לדווח לגבי כל תוכן שנראה לא מתאים. אנחנו מפעילים צוותים שלמים ומאז דצמבר 7,500 איש עבדו בתחום הזה, בפריסה של למעלה מ-55 שפות  ועבודה רצופה מסביב לשעון. יש לנו תוכנות מיוחדות שהוקצו לפיתוחם משאבים רבים. למשל בשנה שעברה פתחנו פורטל סיוע להורים כדי שיוכלו להסביר לילדיהם איך להשתמש בפייסבוק. כמו כן פיתחנו כלי שמאפשר לשמור בבטיחות תמונות אינטימיות בטלפון. כשמדברים על שיתופי פעולה, אנחנו כבר עובדים עם למעלה מ-70 עמותות בתחומים כמו התאבדויות, אבטחה לקהילות להט"בים ונשים. שנה שעברה פיתחנו כלי שנוגע להפצת תמונות אינטימיות, ונותן מענה לעצירת המשך ההפצה ואף עצירת ההפצה מהמקום שבו התחילה".

ד"ר שגית יעקובוביץ, יו"ר עמותת אשנ"ב: "בעמותת אשנ"ב אנחנו עושים פעולות לנוער, הורים וגורמי אכיפה במטרה להעלות מודעות. תחת מיזם חדש יצרנו סוג של סייבר-פרויקט: מדריך מגיע לביה"ס ומחלק ערכות טאבלטים לפעילות בקרב התלמידים. לילדים מוצע לבצע משימות שיעזרו להם להבין כיצד להתנהל נכון ברשת, למנוע אלימות ולהגיב לה. אנחנו מאמינים בחינוך דרך חוויה. כמו כן יש הרצאות פרונטליות ומקוונות להורים".

בתיה לוי, מדריכה ארצית ביחידה לאקלים מיטבי, משרד החינוך: "המשימה של חינוך הדור הצעיר לשימוש בטוח ונכון ברשת זה משימה שכולנו עומלים עליה. אנחנו מאמינים בנוכחות של מורים והורים בחיי הילדים בזירות השונות שבהן קיימת האלימות".

עמיר גפן, מנהל תחום ידע, משרד החינוך: "מבחינה טכנולוגית אנו מוודאים שהרשת בבתי הספר מסוננת מתוכן פוגעני, ופועלים לצורך אבטחת מידע ושמירת הפרטיות בה".

ח"כ עליזה לביא ציינה בתום הדיון כי "המחויבות של כולנו היא למגר את התופעה במקומות שעוד ארוכה בהם הדרך, אני יכולה לומר שאנחנו צריכים ויכולים להיות שם, יחד עם שיתוף פעולה אזרחי, עסקי וציבורי".

ספרים, סנדוויץ' וטלפון סלולרי – בילקוט של התלמיד העתידי

Pc, יהודה קונפורטס, 04.01.18

הילדים של היום לומדים בשיטות של שלשום. צילום אילוסטרציה: Sawitree lYaon, BigStock

הילדים של היום לומדים בשיטות של שלשום. צילום אילוסטרציה: Sawitree lYaon, BigStoc

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, בראשותה של ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), דנה השבועבנוכחותם של הסמארטפונים בבתי הספר, ובעיקר בזמן השיעורים בכיתות. הסיבה לדיון היא "החוק הצרפתי" – לא זה שאוסר על חקירת ראש הממשלה, ודובר רבות באחרונה, אלא תקנות שהוצאו בצרפת שאוסרות על הכנסת טלפונים סלולריים לבתי הספר.

רוב מכריע של התלמידים, כולל בבתי הספר היסודיים, נושאים עימם תיקים שמלבד הספרים, המחברות והסנדוויץ' יש בהם גם טלפון סלולרי. משרד החינוך אמנם לא מאפשר זאת כיום, אולם נציגו הודיע בישיבת הוועדה כי יפעל להתיר את הכנסתם של המכשירים לבתי הספר.

בדיון הושמעו דעות שונות, חלקן מפתיעות – לרעה, מפי אנשים שנחשבים למומחים ולנאורים בכל מה שקשור לחינוך. אחד מהם, פרופ' עמוס רולידר, אושיית חינוך וטלוויזיה, אמר כי "אנחנו בצרות צרורות, הורים חושפים ילדים למסכים כבר בגיל שנתיים. אנחנו לא צריכים לפחד ועלינו להפסיק את התופעה של ניידים בבתי הספר. זה גורם נזק גדול לילדינו".

לעומת זאת, ד"ר שגית יעקובוביץ', יו"רית עמותת אשנ"ב, שמקיימת מזה 13 שנים פעילות לשימוש נבון באינטרנט, אמרה שכל רגולציה שאוסרת הכנסת טלפונים סלולריים לבתי הספר – דינה להיכשל, כי הרי לא יתחילו לחטט לילדים בתיקים. לדבריה, מה שצריך הוא לאמץ את הטלפון הנייד ולחנך את הילדים כיצד לעשות בו שימוש נאות ואילו תועלות אפשר להפיק ממנו תוך כדי תהליכי הלימוד, ובצד זה לשים מגבלות ואיסורים. ח"כ שאשא-ביטון הביעה עמדה דומה ואמרה כי "המערכת לא יכולה לברוח מהטלפונים החכמים ויש לרתום אותם בצורה מיטבית לטובת העתיד".

אולם, מי שהכי הפתיע היה ד"ר עופר רימון, ראש מנהל טכנולוגיה במשרד החינוך, שהצהיר שהמשרד יחפש דרכים איך לאמץ את הטלפון הסלולרי לשימוש פדגוגי נאות, ומצד שני שלא תהיה הפקרות.

הכנס השנתי של התקשוב בחינוך, Edutech, שנערך בשיתוף של אנשים ומחשבים עם קרן אתנה, יעסוק השנה בבית הספר העתידי – חזון ומציאות. בכנס ישתתפו בכירי מערכת החינוך הטכנולוגי ויגיעו אליו מספר אורחים, אנשי חינוך בכירים ממדינות שונות, שרואים בישראל מדינה מובילה בכל מה שקשור לחדשנות בחינוך. חבל רק שכמו בתחומים אחרים, אנחנו נחשבים למובילים בעולם גם בתחום זה – אבל עדיין חיים בעידן הלוח והגיר.

לכתבה

צילם נערות ללא ידיעתן וסחט אותן: הוגשה בקשת הסגרה נגד אלעד גבר

Maariv, מור שמעוני, 29.12.17

בית המשפט המחוזי בירושלים

בית המשפט המחוזי בירושלים. (צילום:אתר הרשות השופטת)

ארצות הברית ביקשה להסגיר אליה אזרח ישראלי בן 35 החשוד שהקליט קטינות בעת שהן מבצעות פעולות מיניות ולאחר מכן איים לשלוח את הסרטונים להוריהן אם לא יספקו לו תמונות נוספות

מבקשת ההסגרה וחומר הראיות המצורף אליה עולה כי במהלך 2011-2010 איתר גבר קטינות הפעילות בפלטפורמות שונות המאפשרות שיחת וידאו, והשיג תיעוד שלהן מבצעות מעשים מיניים – לעתים תוך הקלטתן ללא ידיעתן ולעתים תוך שהציג עצמו כנער. לאחר מכן פנה אל הקטינות באמצעות רשתות חברתיות שונות, כגון Facebook ו- MySpace, ואיים עליהן שישלח את התמונות או הסרטונים שברשותו להוריהן ולמכריהן אם לא יסכימו להצטרף אליו לחדר צ'אט פרטי המאפשר שידור וידאו חי, ולבצע עבורו מעשים בעלי אופי מיני בוטה שישודרו אליו ישירות באמצעות מצלמת רשת.
רבות מהקטינות שאותן סחט בדרך זו נעתרו לדרישותיו. אחרות סירבו, ואז הוא מימש את איומיו ושלח את התמונות והסרטונים שכבר היו ברשותו להוריהן ומכריהן של אלה.

לכתבה

זהירות: שיחות עוקץ מחו"ל החלו שוב בימים האחרונים

Rotter, כותרות הסקופים, 19.12.17

 


קיבלתי היום שוב ושוב שיחות מקונגו-ברזאויל
צלצול-ניתוק
חברים שלי קיבלו מאזורים אחרים כגון ליטא
לפני יומיים ואתמול

היזהרו מלענות..

סרטון שהיה בהכל כלול

לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב

לפוסט

פייסבוק שמה סוף לתופעת "פיתיון מעורבות" בפוסטים

Pcinfo, יאיר, 18.12.17

החל מהשבוע, פייסבוק לא תקדם פוסטים של ספאם או כאלה המבקשים ללחוץ על לייקים, להגיב או לשתף. פוסטים המבקשים לתייג "אנשים שאוהבים לישון" או דברים ברוח הזאת הצליחו להטעות את האלגוריתם של פייסבוק, מה שגרם להצבה שלהם ביותר פידים של משתמשים. פייסבוק אומרים שפוסטים המבקשים עזרה, הצעה, או פוסטים האוספים כסף לצדקה לא יפגעו מהעדכון הזה.

פייסבוק בדקה מאות סוגים של פוסטים מכל מיני קטגוריות ולימדה את המערכת לזהות פוסטים שנחשבים "קליק בייט". החברה אומרים כי היא תיישם דרישות קפדניות אף יותר על אתרים שמשתמשים בשיטה הזאת באופן חוזר, זה יקרה בשבועות הקרובים על מנת לתת זמן לאתרים אלה להסתגל לשינויים.

"אנחנו רוצים לצמצם את התפשטות תוכן שנחשב לספאם, סנסציוני או מטעה על מנת לקדם תוכן משמעותי ואותנטי יותר בפייסבוק". פייסבוק אומרת שדפים המשתמשים שוב ושוב בקליק בייט או פוסטים של פיתיון יראו "ירידה משמעותית" בכניסות אליהם.

לכתבה

3 שנים לאחר שהוסר: פייסבוק החזירה את העמוד "סטטוסים מצייצים"

Maariv, סתיו נמר, 18.12.17

מייסד סטטוסים מצייצים אבי לן. צילום מסך פייסבוק

מייסד סטטוסים מצייצים אבי לן. צילום מסך פייסבוק

פייסבוק העלתה הבוקר (שני) את דף הפייסבוק סטטוסים מצייצים, שלוש שנים לאחר שמחקה אותו. הדף הועלה כדי להימנע מתביעה, לאחר שמייסד העמוד אבי לן הגיש אמש לבית המשפט בקשה לביזיון בית משפט. יש לצייין כי הדף יחזור עם כמות הלייקים שהייתה לו לפני ההסרה, וכזכור מדובר היה בעמוד הפייסבוק המצליח ביותר בישראל דאז.

פייסבוק התייחסה הלילה להחלטת בית המשפט המחוזי שחייבה אותה להעלות מחדש את הדף: בית המשפט המחוזי מכיר בכך שהתוכן של התובע הפר את תנאי השימוש של פייסבוק. על כן, אנו לא מסכימים עם החלטתו להשיב את העמוד של סטטוסים מצייצים. הגשנו בקשה לבית המשפט העליון ואנו ממתינים להחלטתו אם לפעול על פי פסיקה, שלדעתנו פוגעת במשתמשים ובפלטפורמה. פייסבוק כמובן תפעל על פי החלטת בית המשפט העליון.

לכתבה

פייסבוק פנו לבית משפט העליון בבקשה לעכב את פסד שקבע להחזיר את סטטוסים מצייצים

Rotter, כותרות הסקופים, 17.12.17

התנהלות חריגה בעליל של פייסבוק
פנתה לפני שעה קלה לעליון לאחר שיותר מוקדם היום
נזרקה מהמחוזי בבקשה לעכב את פסק הדין .

בעתירה לעליון הציגה פייסבוק טענה מרכזית והיא שלצורך קיום פסק הדין היה בידיה רק יום עסקים אחד להיערך.

כאמור כעת 18:11 פסק הדין לא כובד
ועמוד סטטוסים מצייצים של אבי לן לא באוויר

להחלטה זו משמעות והשלכת רוחב עצומה כלפי פייסבוק
שמוחקת בכל יום מאות עמודי פייסבוק מבלי לתת דין או חשבון.


לפוסט

בית משפט הורה להחזיר את "סטטוסים מצייצים"

Ynet, גלעד מורג, 14.12.17

האיור שיגשים את עצמו? (צילום מסך)

האיור שיגשים את עצמו?(צילום מסך)

השופט רחמים כהן קבע להחזיר את העמוד של אבי לן עד יום ראשון ב-18:00: "הסרת העמוד פגעה קשות בתובעים, שמפעל חייהם ירד לטמיון"

כמעט שלוש שנים לאחר שפייסבוק הסירה את הדף הפופולרי "סטטוסים מצייצים", הורה היום (ה') בית המשפט המחוזי בתל-אביב לפייסבוק להשיב את הדף לאוויר עד ליום ראשון ב-18:00 בערב. השופט רחמים כהן קבע כי פייסבוק תשלם לאבי לן ולעדי בנטוב 225 אלף שקלים עבור הוצאות ושכר טרחה.

בינואר 2015 הוסר העמוד מהאוויר. בפייסבוק אמרו אז כי העמוד מכר סטטוסים בכסף בניגוד לתנאי השימוש. התובעים, שיוצגו על-ידי עו"ד גיא אופיר, טענו כי "העמוד היה חלק בלתי נפרד מזהותם. פייסבוק לא טרחו להתריע בפניהם, שהם מפרים לכאורה את תנאי השימוש, לא טרחו לברר עמם סוגיה זו ולא ניהלו דיאלוג ישיר עם התובעים".

השופט כהן כתב בפסק הדין כי "לא יכולה להיות מחלוקת אמיתית בכך, שהתובעים הפרו את תנאי השימוש. אולם השאלה היא, האם מדובר בהפרה יסודית אם לאו. לאור כל האמור ועל פי מסכת האירועים הנדונה לא ניתן לקבוע, שמדובר ב'הפרה יסודית' של החוזה בין הצדדים. ההפרה אינה חמורה במידה שתצדיק את הגדרת כהפרה יסודית".

לגבי הסרת העמוד, כתב השופט: "אין זה סביר, שכל התנאים, ללא יוצא מן הכלל, הם יסודיים וניתן לבטל את החוזה מיידית, בגין כל הפרה. שימוש רחב בכוח שמעניק סעיף 14 לפייסבוק, המאפשר לה לסגור דפים, באופן חד צדדי ללא משלוח התראה, גם ימנע בירור אמיתי ומעמיק של הפרת החוזה הנטענת, הדורש תקשורת בין פייסבוק לבין המשתמשים, עוד קודם לסגירת הדף".

לכתבה

 

%d בלוגרים אהבו את זה: