Category Archives: סוגיות משפטיות

העליון האמריקאי: אי אפשר למנוע מעברייני מין גישה לרשתות חברתיות

Law,  20.06.17 עו"ד חיים רביה

חיים רביה

בית משפט בארה״ב הרשיע צעירה שדחקה בחברה להתאבד בהודעות טקסט

Haaretz, קתרינה סיילי וג'ס בינוד ניו יורק טיימס, 16.06.17

קרטר לצד עורכי דינה בבית המשפט לקטינים במחוז בריסטול בדרום־מזרח מסצ'וסטס, היום

קרטר בבית המשפט במסצ'וסטס, היום       Glenn C. Silva/אי־פי צילום

מישל קרטר נמצאה אשמה בהריגה בעקבות התאבדותו של רוי קונרד. התאבדות נתפסת לרוב כהחלטה של המתאבד, אך לפי הפסיקה דבריו של אדם יכולים לגרום באופן ישיר למותו של אדם אחר

בית משפט בארה"ב הרשיע היום (שישי) בהריגה (Involuntary Manslaughter) אשה צעירה ששלחה הודעות טקסט רבות לחבר קרוב שלה והאיצה בו להתאבד. פסיקת בית המשפט כי מישל קרטר אחראית למותו של קונרד רוי הפתיעה מומחים רבים למשפט, שצפו כי המשפט יסתיים בזיכויה. פסיקה זו נחשבת להחלטה משפטית נדירה, שמשמעותה כי דבריו של אדם יכולים לגרום באופן ישיר לכך שאדם אחר יתאבד.

פסק הדין ניתן על ידי השופט לורנס מוניץ, במשפט ללא מושבעים שנערך בבית המשפט לקטינים במחוז בריסטול בדרום־מזרח מסצ'וסטס. לדברי מוניץ, בנוסף להתנהגותה הלא מוסרית, קרטר עברה על החוק. כעת עומדת קרטר בפני עונש של עד 20 שנות מאסר.

רוי וקרטר סבלו מהפרעות נפשיות – הוא מדיכאון והיא מהפרעות אכילה – ושניהם כאחד סבלו מחרדה חברתית עמוקה. השניים גרו הרחק זה מזה ובמשך כשנתיים ניהלו מערכת יחסים ארוכה בהודעות טקסט, שרבות מהן עסקו במצבם הנפשי הקשה של השניים. קרטר היתה בת 17 כשביולי 2014עודדה את רוי בן ה–18 להתאבד. מאוחר יותר אמרה כי רוי היה החבר שלה.

לרוי היתה היסטוריה של ניסיונות התאבדות והוא השקיע מזמנו כדי לחקור את הנושא באינטרנט. ב–12 ביולי, בעוד קרטר נמצאת במרחק קילומטרים ממנו, הוא נסע לבדו למגרש חנייה של רשת החנויות קיי מארט, שם עצר והשתמש במשאבת מים כדי להחדיר פחמן חד חמצני לתוך הרכב בו ישב. על פי התביעה, כשרוי החל לחוש ברע הוא יצא מהרכב, אך קרטר הורתה לו בטלפון "לשוב פנימה". יממה לאחר מכן רוי נמצא מת.

החלטתו של השופט הפתיעה מומחים רבים למשפט, שאמרו כי התיק הציב אתגר גדול לתובעים. במסצ'וסטס, הסבירו אותם מומחים, אין חקיקה נגד עידוד להתאבדות, בניגוד למצב בעשרות מדינות אחרות בארה״ב. בנוסף, קרטר לא היתה בקרבתו של רוי כשסיים את חייו, והתאבדות נתפסת באופן כללי כהחלטה חופשית של האדם המתאבד. מסיבה זו, כדי להבטיח הרשעה בגרימת המוות היה על התביעה להוכיח כי מלותיה של קרטר בלבד, כפי שנשלחו באלפי הודעות טקסט לאורך השנים, הן שגרמו למותו של רוי.

״הפסיקה אומרת שמה שהיא עשתה זה להרוג אותו, שכלי הרצח היה מלותיה״, אמר מתיו סיגל, עורך דין מאיגוד הזכויות האזרחיות במסצ׳וסטס. ״זוהי הרחבה דרמטית של החוק הפלילי במסצ׳וסטס״, הוסיף. ננסי גרטנר, שופטת פדרלית לשעבר ופרופסורית למשפטים בהרווארד, תהתה אם הפסיקה פותחת דלת לתיק שבו מועמד לדין אדם שפרסם פוסט בפייסבוק המעודד לבצע פשע. ״זה שם את כל מה שאדם אומר בערבוביה של אחריות פלילית״, הסבירה.

מומחים נוספים למשפט אמרו כי ייתכן שהשופט ביקש להעביר למחוקקים במסצ'וסטס מסר כי עליהם לקדם חקיקה שתטיל על אנשים אחריות להתנהגותם באמצעים אלקטרוניים.

לכתבה

"פייסבוק, אינסטגרם ודומיהן אחראיות על תוכן פוגעני של הגולשים"

Globes, חן מענית, 05.06.17

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

השופטת מיכל אגמון-גונן: "פלטפורמות אינטרנט כמו פייסבוק ואינסטגרם לא יוכלו להסתתר, ויהיה עליהן לפעול לבדיקה מהירה ולהסרה. יש לשקול גם מנגנוני תביעה מהירים"

"כדי שנוכל לשמור על רשת האינטרנט ויתרונותיה, הפתרון לפרסומים בעייתיים ברשת הוא בחינוך, חינוך ועוד חינוך, בהטלת אחריות על מי שמרוויחים מהפלטפורמות ברשת, ורק בסוף בפנייה לבתי המשפט, שנראה כי הם פחות מתאימים לקצב של החיים הדיגיטליים" – כך אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בדברים שכתבה לאחרונה וטרם פורסמו. השופטת דנה בטיפול המשפטי בביטויים פוגעניים ברשת.

רשת האינטרנט מהווה במה ציבורית ענקית שמאפשרת ביטוי לכמעט כל אחד ופנייה ישירה ולא מצונזרת לציבור הרחב; ולכן בשנים האחרונות היא מבססת את מעמדה כמקור לאקטיביזם ולהשפעה על דעת הקהל.

אבל האינטרנט והרשתות החברתיות הביאו גם לשיח שהוא לעיתים מתלהם ומסית ולהגברת תופעת ה"שיימינג" (ביוש). בתחילת הדרך היה נדמה כי זהו עוד אחד מיתרונות הרשת, שבאמצעותה האזרח יכול לפעול לדוגמה מול תאגידים דורסניים. אולם לצד מקרים כאלה, והיו וישנם רבים, עלתה ופרחה תופעה קשה, שמטרתה פגיעה בזדון, המובילה לפגיעה כלכלית וחברתית משמעותית. עד שהיו אף מקרי התאבדות בעקבות שיימינג ברשת.

אגמון-גונן הבהירה כי התופעה של לשון הרע ברשת שונה מכל מה שידענו בעבר. "בכל פתרון שנמצא יש, מחד, להתייחס לערכים המוגנים הבסיסיים שהם השם הטוב מזה וחופש הביטוי מזה; ומאידך, לעמוד על המאפיינים של הפלטפורמות השונות, לרבות פלטפורמות עתידיות אפשריות, כדי לבחון איזה פתרון ישים ויעיל".

כך, לדבריה, בכל פתרון משפטי לסוגיות הללו יש להתייחס למאפיינים של הפרסומים השונים. "יש להבחין בין פרסומים אנונימיים, לדוגמה טוקבקים או וואטסאפים, שבהם קשה לאתר את מי שעומד מאחוריהם, אך קל להסגירם, לבין פרסומים למשל, ברשתות חברתיות, שם ידוע במי מדובר.

את תביעות לשון הרע בגין פרסומים באינטרנט מחלקת אגמון-גונן לשניים. "הטובות" וה"רעות". "הטובות" – תביעות אמיתיות, לגיטימיות, בידי מי שנפגע, ורוצה לתבוע את עלבונו. מי שניזוק, בעקבות אותו שיימינג מכוון למשל. מנגד, ה"רעות" -תביעות ה"השתקה", שמטרתן לפגוע בחופש הביטוי.

אגמון-גונן מצינת כי כיום הכלי המרכזי לפעילים חברתיים הוא הרשת, שם ניתן להגיע למאות אלפי אנשים, אם לא למיליונים. "הרחבת האפשרות לתבוע בגין פרסומים ברשת עלולה להביא לגידול בתביעות ההשתקה, וגם זה שיקול שיש להביא בחשבון. אזרחים או תנועות אזרחיות ככלל מתקיימים מתרומות, ותביעות כאלה, המחייבות אותם להסיט משאבים לניהול משפטי דיבה אלה, מקשים עליהם לפעול למען המטרה שבה הם מאמינים".

אגמון-גונן דנה גם בפתרונות הראויים לתופעות של שיימינג או לשון הרע ברשת ולמניעה שלהן.

ראשית, לדבריה, כאשר שוקלים צעדים לצמצום פרסומים פוגעניים באינטרנט יש להעמיד את השיקול של מזעור הפגיעה בחופש הביטוי וביתרונות הרשת. "יש להכיר בכך, שהשדה המשפטי אינו המרכזי, וודאי לא היחיד לטיפול בבעיות של בריונות ברשת. יש לשקול צעדים כמו הקצאת משאבים לחינוך, להסברה ולהגברת מודעות של משתמשי האינטרנט".

אגמון-גונן מזכירה למשל ארגון בשם "הכפתור האדום" המאפשר באמצעות תוכנה לדווח על אלימות מילולית ברשת ואף על חשש לאובדנות. זאת, לצד הדרכות, בעיקר של בני-נוער. "לחינוך יש חשיבות עליונה, בעיקר כאשר כל יום קמות פלטפורמות חדשות כמו וואטסאפ וטלגרם, שעדיין אין פתרונות כיצד להתמודד עם חומרים המועברים בהן.

לגבי פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם ודומיהם, אומרת אגמון-גונן כי "יש לעשות פרפרזה על הכלל של 'אין סמכות בלי אחריות', ולקבוע ש"אין רווחים בלי אחריות". היינו, "ארגונים או פלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם לא יוכלו להסתתר מאחורי הטענה שאין להם אחריות לגבי תוכן המועלה על-ידי הגולשים, ויהיה עליהם לפעול לבדיקה מהירה ולהסרת חומר פוגעני, לפחות מרגע שמישהו מתלונן. זהו הכלי היעיל ביותר בעידן הדיגיטלי".

"בנוגע לפרסומים מזוהים, יש להביא לידיעת הגולש שהעלה את החומר כי מישהו ביקש להסירו ולברר האם הוא עומד על הפרסום. אם כן, יש להעביר את העניין להכרעה, ויש לחשוב על הליך מהיר, לא בבית משפט, אולי של מומחים בתחום. "את ההליך המשפטי יש להשאיר רק למקרים עקרוניים, שבהם שני הצדדים עומדים על עמדותיהם.

אשר לתופעת השיימינג, מזכירה אגמון-גונן כי מדובר בתופעה רחבה ומגוונת, לעיתים ראויה, לעיתים מגונה ומכוערת. "לאור זאת, לטעמי, אין לטפל בה כתופעה, בשונה מהיבטים וגילויים מסוימים שלה. פרסומים של אזרחים, של פעילות ופעילים חברתיים, לרבות ביקורת בוטה ומשתלחת נגד גורמים עתירי כוח, צריכים ליהנות ממתחם גבוה של סיבולת וסובלנות, ויש לקמץ ככל האפשר בסנקציות פליליות ואזרחיות לגביהם. כל זאת, הן בגלל חשיבותו המיוחדת של חופש הביטוי בעניינים ציבוריים, והן כדי לאזן, ולו במעט, את פערי הכוח והמשאבים בין האזרח לבין רשויות השלטון והתאגידים הגדולים".

השופטת ד"ר אגמון-גונן מציעה לשקול לייסד מנגנוני תביעה מיוחדים, מהירים מאוד, לגבי פרסומים ברשת, שם תהיה בחינה ראשונית של הפרסום, הסרה מיידית במקרה של מחלוקת, וסילוק על הסף תוך תשלום הוצאות גבוהות במיוחד במקרים שבהם יתברר שאין בתביעה דבר, אלא ניסיון להשתקה. לדבריה, הדבר יתרום הן למניעת תביעות השתקה, והן לטיפול יעיל בתביעות רציניות.

לכתבה

פסיקה תקדימית: גולש נקנס רק בגלל שעשה "לייק" לדברי השמצה בפייסבוק

Themarker, גארדיין, 31.05.17

סמל לייק של פייסבוק

בית משפט בשווייץ קנס משתמש של הרשת החברתית ב-4,000 דולרים מכיוון שלא הצליח להוכיח את אמיתות הדברים שנכתבו בתגובה שעליה עשה "לייק"

בית משפט בשווייץ קנס אדם בגלל שעשה "לייק" לתגובה בפייסבוק שכללה דברי השמצה, במה שמהווה ככל הנראה פסיקה תקדימית.

לפי הודעת בית המשפט המחוזי של ציריך, הנאשם בן ה-45 עשה "לייק" למספר תגובות בפייסבוק שבהן נטען כי פעיל זכויות בעלי החיים, ארווין קסלר, הוא גזען אנטישמי, ואשר היו בבחינת לשון הרע.

קסלר תבע יותר מתריסר אנשים שהשתתפו בדיון, אמר עורך דינו של אחד הנאשמים. מספר אנשים כבר הורשעו בעקבות התביעות, מרביתם בגין תגובות שהם עצמם כתבו.

בית המשפט פסק כי לא משנה שהתגובות לא נכתבו במקור על ידי הנאשם, ששמו לא נמסר. בכך שהקליק על כפתור ה"לייק", "הנאשם הביעה בבירור תמיכה בתוכן הבלתי הולם והפך אותו לתוכנו שלו", נאמר בהודעת בית המשפט.

בית המשפט בציריך פסק השבוע כי הנאשם לא הצליח להוכיח את אמיתותן של התגובות שעליהן עשה "לייק" בפייסבוק. בה בעת, בכך שעשה "לייק" לתגובות האיש למעשה הפיץ אותן לרשימת אנשי הקשר שלו בפייסבוק, ו"מכאן שהפך את הדברים לנגישים עבור מספר רב של אנשים", נאמר בהודעה.

"מכאן שמעשיו הם בבחינת הלבנת פניו של קסלר", ציין עוד בית המשפט, שהטיל על הנאשם קנס על תנאי בסך 4,000 פרנק שווייצי (4,115 דולרים).

"אם בתי המשפט רוצים לתבוע אנשים בגלל לייקים בפייסבוק, בקלות נצטרך להגדיל פי שלושה את מספר השופטים במדינה הזו", אמר. "זה גם בקלות יהפוך למתקפה נגד חופש הביטוי".

לכתבה

פייסבוק נגד בלוגר

The7eye, אורן פרסיקו, 25.05.17

דורי בן ישראל ומארק צוקרברג (צילומי מסך)

דורי בן ישראל ומארק צוקרברג (צילומי מסך)

פייסבוק, מהחברות הגדולות בעולם, מצהירה באמצעות משרד עורכי הדין הגדול בישראל, כי הרגישה מאוימת מביקורת שמתח עליה בלוגר • טוענת: כתובות אימייל של בכירים בחברה הן "תוכן זדוני"

לפני כחצי שנה השיק בן-ישראל קריואתר בשם "קונטקט פייסבוק", אשר כולל פרטי קשר של גורמים שונים בחברת פייסבוק ישראל ופייסבוק אירלנד, וכן במשרד יחסי הציבור של פייסבוק בישראל, משרד "שלום תל-אביב" (זמיר דחב"ש). זאת כפעולת מחאה על כך שהחברה, המספקת שירות שנצרך בידי מיליוני ישראלים, אינה נגישה ומערימה קשיים על הניסיונות ליצור עימה קשר. בפייסבוק מיהרו לחסום את האפשרות לשתף ברשת החברתית קישורים לאתר "קונטקט פייסבוק", ולפני כחודשיים חסמו גם האפשרות של משתמשי פייסבוק לפרסם קישורים לאתר "מזבלה", המספק חדשות בתחום הפרסום.
בשל כך הגיש בן-ישראל קריו תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. בן-ישראל קריו דרש, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, כי בית-המשפט יחייב את פייסבוק להסיר את החסימה לאתר "מזבלה", וכן יפצה אותו ב-100 אלף שקל. התביעה הוגשה באמצעות כתובת דואר אלקטרוני ייעודית, שפייסבוק נאלצה לספק כתוצאה מהכרעה משפטית קודמת.
בפייסבוק מגדירים את אתר "קונטקט פייסבוק" כאתר "בלתי חוקי" וטוענים כי בשל הניסיונות של בן-ישראל קריו לעקוף את החסימה של אתר זה, בין היתר באמצעות אתר "מזבלה", לא היתה לחברה ברירה אלא לחסום גם את כל הקישורים לאתר "מזבלה".
לטענת פייסבוק, "אתר 'קונטקט פייסבוק' היווה צעד אגרסיבי בהטרדתם ובהפרת פרטיותם של אנשים פרטיים […] תשומת הלב והשקידה הכרוכים ביצירת אתר אינטרנט ספציפי ומורכב למטרה זו מלמדים על כוונתו הזדונית של התובע".
בנוסף מציגים בפייסבוק שלל פרסומים של בן-ישראל קריו, שלטענתם מהווים "דפוס פעולה של הטרדה" כלפיהם. כך, בין היתר, מציינים בפייסבוק כי בן-ישראל קריו חתם את הפוסטים שלו עליהם במילים "פייסבוק תבער"; כי פרסם תצלום של הכתובת "BURN" שנכתבה לטענתו ליד משרדי פייסבוק, וכי כתב בטוויטר "בלאגןןןן לשרוף את פייסבוקקקקק".
בחברה דוחים גם את הטענה כי הוציאו את דיבתו של בן-ישראל קריו. לפי פייסבוק, העובדה כי חסמו שיתוף של קישורים ל"מזבלה" בטענה כי התוכן באתר עלול להיות ספאם אינה לשון הרע. "המילה 'ספאם'", כך מוסבר בכתב ההגנה, "הינה ביטוי כללי דיו הנוגע למספר פעולות. בהקשר לתביעה זו, 'ספאם' מתייחס ל'קישורים זדוניים'".

היועמ"ש קבע: גולשים יכולים לתבוע את פייסבוק וגוגל בישראל

Mizbala, דורי בן ישראל, 24.05.17

אביחי מנדלבליט ועדי סופר תאני

עכשיו זה רשמי: במסגרת חוות דעת שהגיש אביחי מנדלבליט לבית המשפט העליון, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי ניתן לתבוע את חברת פייסבוק גם בישראל. עוד הוסיף מנדלבליט כי הקביעה של פייסבוק כי ניתן לתבוע אותה רק במקום אחד שנבחר על ידה, וזאת על פי התנאים שמופיעים בתקנוני השימוש שלה, אינה חוקית ומדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד ולפיכך הוא אינו מחייב.

חברות האינטרנט הבינלאומיות שפועלות בישראל, כדוגמת גוגל ופייסבוק, לא יוכלו עוד למנוע ממשתמשים ישראלים לנהל נגדן תביעות בישראל ועל פי הדין הישראלי.

לדברי היועץ המשפטי לממשלה, הוא רואה חשיבות רבה בקביעת נורמות הוגנות בתחום זה של תניות שיפוט זר בחוזים אחידים, לגבי מוצרים ושירותים המופצים ללקוחות בארץ מגוריהם (רע"א 5860//16). את התביעה הייצוגית בסך של 400 מיליון דולר, הגיש בן חמו ביוני 2016 בטענה כי פייסבוק הפרה ופגעה באופן שיטתי בפרטיות הגולשים.

לכתבה

בית המשפט המחוזי של ארה"ב דחה את תביעת 'שורת הדין' נגד פייסבוק

Rotter, כותרות הסקופים, 23.05.17

כזכור, 'שורת הדין' הגישה תביעה כנגד חברת פייסבוק. התביעה, "כהן נ' פייסבוק", שהוגשה על ידם באוקטובר 2015 ובשמם של 20,000 ישראלים, דורשת שהחברה תחסום ארגוני טרור משימוש בפלטפורמה של האתר לצורך עידוד אלימות נגד יהודים וישראלים.

ביום חמישי האחרון, ה-18 במאי 2017, דחה שופט בית המשפט המחוזי של ארה"ב את תביעתם. נימוקי הדחיה נסבו סביב היעדר קונקרטיות מספיקה, ולדברי השופט, לא נתמלאה לשון החוק הדורשת התקיימותה של "פגיעה באינטרס המוגן על ידי החוק", באופן שהוא "מעשי או קרוב, לא משוער או היפותטי". במקרה זה קבע בית המשפט כי התביעות הראו רק "סיכון כללי לפגיעה בתושבי ישראל", אך לדבריו לא ניתן היה להוכיח כי התובעים בתביעה זו יהוו יעד מפורש לתקיפה בעתיד. בית המשפט הוסיף כי "בעוד שבית המשפט אינו מטיל ספק בכנות חששותיהם של התובעים בתיק כהן, הרי שחששותיהם הסובייקטיביים אינם יכולים לעמוד, כאשר הסיכון לפגיעה עתידית אינו מוצק דיו".

בשלב זה שוקלים ב 'שורת הדין' את כלל האפשרויות, לרבות ערעור.

את ההחלטה המלאה ניתן לראות כאן: https://goo.gl/lOrgMr

נא ראו את הכתבה המצורפת, בעניין דומה –

https://www.theguardian.com/news/2017/may/21/revealed-facebook-internal-rulebook-sex-terrorism-violence

לפוסט

"אוהב ללמד". המסרונים שהפילו את הפדופילים נחשפים

Ynet, איתי בלומנטל, 15.05.17

"מחפש נשלטת צעירה"

"היום תהיה הנשיקה הראשונה שלך", "בא לי אותך" ו"מחפש נשלטת צעירה" – אלה הם רק חלק מהדברים, שהגיעו לידי ynet, שסימסו שלושה חשודים בעבירות פדופיליה לשוטרת שהתחזתה לבת 13. צפו ברגע מעצרו של אחד החשודים שנתפס על חם

לידי ynet הגיעו חלק מהתכתבויות הווטסאפ שערכו שלושה חשודים בעבירות פדופיליה, בהם עובד בכלי תקשורת מרכזי, בן 37, ועובד סוציאלי מהשרון, בן 50, עם שוטרת שהתחזתה בטלפון לנערה בת 13. "אני ילדה ואף פעם לא התנשקתי", היא כתבה לאחד מהם, שהשיב: "בסדר, אז היום תהיה הנשיקה הראשונה שלך". הם נעצרו בשבוע שעבר ואתמול האריך בית משפט השלום בתל אביב את מעצרם עד למחר, ובכוונת המשטרה להגיש נגדם הצהרת תובע. שמם של החשודים עדיין אסור לפרסום.

צפו ברגע המעצר של אחד החשודים שנתפס על חם.

במהלך המבצע, שנערך במרחב דן של המשטרה בחודש שעבר, שלחו החשודים הודעות מיניות לשוטרת שהתחזתה לקטינה בצ'טים באינטרנט ולאחר מכן עברו להתכתב עמה בטלפון הנייד. החשודים שלחו לשוטרת תמונות עירום שלהם ותיעוד שלהם נוגעים בעצמם כחלק מניסיונם להיפגש איתה ולקיים איתה יחסי מין.

השופט עלאא מסארווה אמר לאחר הארכת המעצר הראשונה של העובד בכלי תקשורת: "לאחר שעיינתי בחומר הרב שלפניי נחה דעתי שמתקיים חשד סביר ברמה גבוהה הקושר את החשוד למעשים כשדבר זה יכול אף להתבסס על גרסת החשוד עצמו. עצם העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו במרחב הווירטואלי איננה מפחיתה מן המסוכנות ועצם העובדה שמדובר בשוטרת שהתחזתה לקטינה – איננה מבטלת את הסיכון הנשקף מהחשוד".

במשטרה אף פנו להורים וביקשו לגלות ערנות בכל הנוגע לגלישת ילדיהם באינטרנט ולהזהיר אותם מפני הסכנות האורבות ברשת. "יש לחזור ולהדגיש בפני בני הנוער והילדים כי יש להימנע משיח עם אנשים זרים באינטרנט ומשליחת חומרים אישיים לרחבי הרשת. כמו כן, יש לדווח למשטרה אם עולה חשד לפגיעה או הטרדת הילדים".

לכתבה ולווידאו

 

שלושה בני אדם, בהם איש תקשורת, נעצרו בחשד לפדופיליה ברשת

Nana10, דורון הרמן, 11.05.17

נעצרו שלושה חשודים (אילוסטרציה) Gettyimages/ אימאג'בנק

שוטרת הציגה את עצמה ברשתות החברתיות כבת 13, והצליחה להביא למעצרם של השלושה, תושבי תל אביב, מודיעין וטייבה. מהחקירה עלה כי החשודים, בהם גם עובד סוציאלי, שלחו ל"נערה" תמונות חושפניות ואף פעלו לקיום מפגש עמה

שלושה בני אדם, בהם איש תקשורת ועובד סוציאלי, נעצרו אתמול (רביעי) בחשד למעשי פדופיליה ברשתות החברתיות.
השלושה נעצרו בתום פעילות סמויה, שבמסגרתה הופעלה שוטרת שהתחזתה לנערה בת 13. מהחקירה עלה שכל אחד מהחשודים ניהל בנפרד התכתבויות בעלות תוכן מיני עם "הנערה", שכללו העברת תמונות חושפניות וסרטונים בעלי תוכן מיני.

עוד עלה כי הם הנחו את ה"הנערה" כיצד להגיע לסיפוק מיני, פעלו לקיום מפגש עם השוטרת המתחזה כדי לקיים עמה מגע מיני ואף הציעו לה לקיים עמם יחסי מין תמורת תשלום.

"משטרת ישראל פונה להורים ומבקשת לגלות ערנות בכל הנוגע לגלישת ילדיהם ברשת ולהזהיר אותם מפני הסכנות האורבות להם ברשת", נמסר מהמשטרה. "יש לחזור ולהדגיש בפני בני הנוער והילדים כי יש להימנע משיח עם אנשים זרים באינטרנט ומשליחת חומרים אישיים לרחבי הרשת. כמו כן, יש לדווח למשטרה במידה ועולה חשד לפגיעה או הטרדת הילדים".

לכתבה

הזכות לשתף

The7eye, אורן פרסיקו, 08.05.17

מימין: אבי לן, מארק צוקרברג (צילומי מסך)

מימין: אבי לן, מארק צוקרברג (צילומי מסך)

התביעה שהגישו בני הזוג לן נגד פייסבוק בגין מחיקת הדף "סטטוסים מצייצים" מתקרבת להכרעה • השופט התבקש להכריע בשאלה האם רשת חברתית היא מוצר חיוני ופייסבוק אינה רק חברה פרטית

העיתונאי אבי לן ורעייתו הפרסומאית עדי בנטוב-לן, מקימי העמוד "סטטוסים מצייצים", פנו החודש לפני שנתיים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בדרישה לחייב את חברת פייסבוק העולמית, ואת נציגתה בישראל, להשיב את העמוד לפעילות ולפצותם ברבע מיליון שקל בגין מחיקתו. "סטטוסים מצייצים", שהיה אחד העמודים הפופולריים בישראל באותם הימים, נמחק זמן קצר לאחר פרסום ידיעה מאת רועי גולדנברג ב"גלובס" ולפיה הופיעו בו סטטוסים תמורת תשלום, לכאורה בניגוד לתנאי השימוש של הרשת החברתית.

בין היתר יתבקש השופט רחמים כהן להחליט האם יש להטיל על חברת פייסבוק חובות משפטיות מוגברות בשל היותה גוף "דו-מהותי", כפי שטוענים התובעים. ואולם, כבר כעת ניתן ללמוד מהעדויות שנשמעו ומהגרסאות של שני הצדדים על האופן שבו פעלו מקימי העמוד הפופולרי, כמו גם על ההבדלים באופן שבו מתייחסים בפייסבוק לגופים שונים שמפעילים עמודים ומפרסמים בהם תכנים ממומנים.

בתביעה של בני הזוג לן, שהוגשה בני הזוג אמנם הודו כי "לשם קיום פעילות העמוד מעת לעת קידמו […] מספר קטן של סטטוסים בעבור תשלום", אך טענו כי היקף הכנסותיהם מהסדר זה עמד על "כמה עשרות אלפי דולרים בלבד, סכום זעום לכל הדעות לכ-5 שנות פעילות".

חשוב מכך, לטענתם, "קידום סטטוסים בפייסבוק בעבור תשלום הינה פעילות שכיחה ביותר, אשר נעשית על-ידי גופים רבים

מעבר לטענת האכיפה הברוטלית והבררנית של תנאי השימוש על-ידי פייסבוק, לן ורעייתו טענו כי מרגע שהעמוד שלהם הופקע מידם לא ניתן היה ליצור קשר עם חברת פייסבוק כדי לברר מדוע וכיצד ניתן להפוך את ההחלטה. יתר על כן, גם הפרופילים האישיים שלהם נחסמו (אם כי בהמשך שוחררו). לטענתם,סגירת הפרופילים האישיים שלהם היתה "מעשה בריוני […] שהינו אנטי-דמוקרטי, פוגע בזכויות האדם של התובעים, ומהווה ניסיון נואל לסתימת פיותיהם של התובעים, בדומה למשטרים טוטליטריים".

מלבד פיצוי בגין "הפרת החוזה" והנזק שנגרם להם בשל מחיקת העמוד דרשו בני הזוג לן פיצויים בגין שלל סיבות נוספות, ובהן פגיעה בפרטיות ולשון הרע.

בפייסבוק טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין יעקב שרביט, שי כגן, יפעת פגיס-גלמן ופיני דואק ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות', כי התביעה של בני הזוג לן היא בבחינת "זעקת הקוזאק הנגזל". השניים, כך נטען, הודו בעבירה על תנאי השימוש באתר, הן בתגובות וראיונות שהעניקו בסמוך להסרת העמוד ואפילו בכתב התביעה. לטענת פייסבוק, לא היתה מוטלת על החברה "החובה ליתן הודעה מראש בטרם הסרת הדף או להבהיר מדוע הוסר", וזאת "נוכח ההפרה היסודית של תנאי השימוש".

ואמנם, לתצהירו של לן צורפו צילומים של פוסטים דומים לפוסט שפורסם ב"סטטוסים מצייצים" על סכיני הגילוח של ג'ילט, שפורסמו בעמודי הפייסבוק של כלי תקשורת גדולים כגון ynet, "ישראל היום", ערוץ הספורט ו-nrg. עמודים אלה לא נמחקו על-ידי פייסבוק.

אשר לעצם הסרת העמוד, מילנר הבהיר כי בעקבות פנייה שהגיעה לצוות פייסבוק באירלנד, העמוד "סטוטסים מצייצים" נבחן והוחלט כי הוא אכן מפר את התנאים ועל כן דינו מחיקה

במידה דומה, לטענת בני הזוג לן, "סגירת כניסה לפייסבוק כמוה כניתוק האדם ממעגלי החברה השונים שלו".

בחברת פייסבוק, כמובן, דוחים זאת מכל וכל. בני הזוג לן, כך נטען בסיכומי החברה, "לא סיפקו כל ראיה, זולת הספקולציות שלהם עצמם, כדי להראות שפייסבוק היא גוף מעין ממשלתי, דו-מהותי, המספק שירות חיוני לציבור […] תחת זאת, התובעים הסתפקו בטענה כי פייסבוק מהווה גוף דו-מהותי לאור גודלו והצלחתו של שירות פייסבוק. אולם, גודל ומידת הצלחה אינם תנאים מספיקים כדי להפוך חברה שמניותיה נסחרות בבורסה לגוף דו-מהותי.

עוד נטען בהקשר זה כי "פלטפורמה לשיתוף תכנים באינטרנט, לעומת זאת, אינה מהווה את הגרעין הקשה של אינטרסים המצדיק החלת נורמות ציבוריות על גוף פרטי".

בקרוב אמורים בני-הזוג לן להשיב לסיכומי פייסבוק. לאחר מכן יידרש בית-המשפט להכריע האם התאגיד הבינלאומי פעל כראוי במקרה של "סטטוסים מצייצים", או שעליו לפצות את מקימי העמוד.

לכתבה

 

%d בלוגרים אהבו את זה: