Category Archives: סוגיות משפטיות

הבלוגר שהוזמן להעיד נגד פייסבוק – ופתאום קיבל ממנה הצעה מפתה

Themarker, רפאלה גויכמן, 18.01.17

הלוגו של פייסבוק במרכז סטארט-אפים בפריז

הלוגו של פייסבוק במרכז סטארט-אפים בפריז

בתביעה שהרשת החברתית מנהלת נגד אתר מזבלה הוזמן רן בר-זיק להעיד מטעם הבלוג ■ לטענתו, יש טעם לפגם בהצעה של פייסבוק: "זו היתה פנייה אישית, שבה נכתב כי הם רוצים לדבר אתי ולהציע משהו"

האם פייסבוק (181.29 +0.83%ניסתה להציע למתכנת שהוזמן להעיד בתביעת דיבה נגדה עבודה, בניסיון למנוע ממנו לדבר? לדבריו של רן בר-זיק, מתכנת ב-AOL ובלוגר, כמה שבועות לאחר שהוזמן לתת עדות כמומחה בתביעה שמתנהלת בימים אלו נגד הרשת החברתית, הוא קיבל פנייה מעובד פייסבוק ובה הצעה להיפגש. "זו היתה פנייה מאוד ממוקדת במייל אישי שלא גלוי לאף אחד מלבד מכרים, שבו נכתב כי הם קראו מאמרים וכתבות שפרסמתי והם רוצים לדבר אתי ולהציע משהו".

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במארס אשתקד, לאחר שפייסבוק חסמו את אתר מזבלה, בלוג מדיה ופרסום שמנהל דורי בן ישראל קריו,

לדברי הרשת, החברתית העמוד הוסר מפני שחשף מידע אישי ללא רשות.

בר זיק הוזמן לאחר הגשת התביעה לכתוב חוות דעת כמומחה לתכנות על ניסיונו של בן ישראל לעקוף את החסימה כדי שיוכל להמשיך לשתף תכנים בפייסבוק. בפייסבוק טענו בכתב ההגנה: "התובע יצר ‘מעקפים’ שונים – באמצעות קישורים וכתובות URL חדשות – על מנת להפנות משתמשים לאתר קונטקט פייסבוק".

עו"ד יהונתן קלינגר, שמייצג את דורי בתביעה אמר, "במסגרת הראיות שהגשנו בתיק – אחת הטענות של פייסבוק שדורי מפיץ ספאם כי הוא פיתח מעקף חמור ומתוחכם שעוקף חסימות של פייסבוק לאתר שחושף אנשי קשר של פייסבוק. אם זאת הטענה – פנינו למומחה, במקרה הזה זהו רן בר זיק, שיסביר שמה שדורי עשה לא מעקף מתוחכם והוא הגיש עדות לבית משפט שמסבירה את זה.

"שבועיים אחרי, הוא מקבל הודעה ממגייס עובדים של פייסבוק. השבוע פייסבוק אמרו שלא מעוניינים לחקור אותו כעד – ובזה זה נגמר. ברגע שהם לא חקרו אותו כל מה שהוא אומר נחשב מקובל עליהם – זאת אומרת שזו אמת. אני לא יודע מה באמת היתה מטרת ההצעה, אני רק מעריך שאם הוא היה מזכיר על הדוכן שהציעו לו עבודה – זה לא היה נתפס טוב.

יש פה ריגול אישי אחרי הלקוח שלי וזה אמור להדליק נורות אצל כולם. אני מבין שזה משהו אישי נגד דורי, אבל יחסי הכוחות פה – פייסבוק היא גוף גדול וחזק שלא אמור להתייחס לאדם אחד בצורה כזאת".

לכתבה

מודעות פרסומת

צילם נערות ללא ידיעתן וסחט אותן: הוגשה בקשת הסגרה נגד אלעד גבר

Maariv, מור שמעוני, 29.12.17

בית המשפט המחוזי בירושלים

בית המשפט המחוזי בירושלים. (צילום:אתר הרשות השופטת)

ארצות הברית ביקשה להסגיר אליה אזרח ישראלי בן 35 החשוד שהקליט קטינות בעת שהן מבצעות פעולות מיניות ולאחר מכן איים לשלוח את הסרטונים להוריהן אם לא יספקו לו תמונות נוספות

מבקשת ההסגרה וחומר הראיות המצורף אליה עולה כי במהלך 2011-2010 איתר גבר קטינות הפעילות בפלטפורמות שונות המאפשרות שיחת וידאו, והשיג תיעוד שלהן מבצעות מעשים מיניים – לעתים תוך הקלטתן ללא ידיעתן ולעתים תוך שהציג עצמו כנער. לאחר מכן פנה אל הקטינות באמצעות רשתות חברתיות שונות, כגון Facebook ו- MySpace, ואיים עליהן שישלח את התמונות או הסרטונים שברשותו להוריהן ולמכריהן אם לא יסכימו להצטרף אליו לחדר צ'אט פרטי המאפשר שידור וידאו חי, ולבצע עבורו מעשים בעלי אופי מיני בוטה שישודרו אליו ישירות באמצעות מצלמת רשת.
רבות מהקטינות שאותן סחט בדרך זו נעתרו לדרישותיו. אחרות סירבו, ואז הוא מימש את איומיו ושלח את התמונות והסרטונים שכבר היו ברשותו להוריהן ומכריהן של אלה.

לכתבה

3 שנים לאחר שהוסר: פייסבוק החזירה את העמוד "סטטוסים מצייצים"

Maariv, סתיו נמר, 18.12.17

מייסד סטטוסים מצייצים אבי לן. צילום מסך פייסבוק

מייסד סטטוסים מצייצים אבי לן. צילום מסך פייסבוק

פייסבוק העלתה הבוקר (שני) את דף הפייסבוק סטטוסים מצייצים, שלוש שנים לאחר שמחקה אותו. הדף הועלה כדי להימנע מתביעה, לאחר שמייסד העמוד אבי לן הגיש אמש לבית המשפט בקשה לביזיון בית משפט. יש לצייין כי הדף יחזור עם כמות הלייקים שהייתה לו לפני ההסרה, וכזכור מדובר היה בעמוד הפייסבוק המצליח ביותר בישראל דאז.

פייסבוק התייחסה הלילה להחלטת בית המשפט המחוזי שחייבה אותה להעלות מחדש את הדף: בית המשפט המחוזי מכיר בכך שהתוכן של התובע הפר את תנאי השימוש של פייסבוק. על כן, אנו לא מסכימים עם החלטתו להשיב את העמוד של סטטוסים מצייצים. הגשנו בקשה לבית המשפט העליון ואנו ממתינים להחלטתו אם לפעול על פי פסיקה, שלדעתנו פוגעת במשתמשים ובפלטפורמה. פייסבוק כמובן תפעל על פי החלטת בית המשפט העליון.

לכתבה

פייסבוק פנו לבית משפט העליון בבקשה לעכב את פסד שקבע להחזיר את סטטוסים מצייצים

Rotter, כותרות הסקופים, 17.12.17

התנהלות חריגה בעליל של פייסבוק
פנתה לפני שעה קלה לעליון לאחר שיותר מוקדם היום
נזרקה מהמחוזי בבקשה לעכב את פסק הדין .

בעתירה לעליון הציגה פייסבוק טענה מרכזית והיא שלצורך קיום פסק הדין היה בידיה רק יום עסקים אחד להיערך.

כאמור כעת 18:11 פסק הדין לא כובד
ועמוד סטטוסים מצייצים של אבי לן לא באוויר

להחלטה זו משמעות והשלכת רוחב עצומה כלפי פייסבוק
שמוחקת בכל יום מאות עמודי פייסבוק מבלי לתת דין או חשבון.


לפוסט

רומן פולנסקי תובע מיליון וחצי שקל מישראלי: "הפיץ עלי שאנסתי קטינות"

Walla, תרבות, 05.12.17

רומן פולנסקי, בטקס פרסי הקולנוע בציריך (AP)

מתחייב לתרום את הכסף. פולנסקי (צילום: AP)

הבמאי הנודע הגיש תביעה לבית המשפט השלום בהרצליה על סך מיליון וחצי שקלים נגד צעיר ישראלי בשם מתן עוזיאל בטענה שהפיץ עליו שקרים ברשת, שלפיהם אנס חמש קטינות, מבלי שסיפק שום הוכחות. "מאז שהופצו הידיעות הללו, פולנסקי סובל מגל פניות מדיר שינה"

הבמאי הבינלאומי הנודע רומן פולנסקי הגיש הבוקר (שלישי) תביעת לשון הרע לבית המשפט השלום בהרצליה נגד צעיר ישראלי בשם מתן עוזיאל. הבמאי תובע מיליון וחצי שקל מעוזיאל, סכום שאותו הוא מגדיר כסכום צנוע והוא מתחייב להעביר את סך הפיצוי במלואו כתרומה לקרן הרווחה לנפגעי השואה בישראל. פולנסקי מבקש מבית המשפט להורות לאלתר על הסרת הפרסומים של עוזיאל נגדו ברשת, לאחר שהאחרון טען כי פולנסקי אנס חמש קטינות בגילאי 9-16. פולנסקי, באמצעות עורך דינו אהב כהן ממשרד כהן-סטרשנוב-לונדון, טוען כי מדובר בדברי שקר "שלא היו ולא נבראו" ובעקבות פרסומים אלו "ששו גופי חדשות רבים ומוכרים אלי קרב ופרסמו את הידיעה הצהובה".

ב-6 בנובמבר 2017 הפיץ עוזיאל הודעה באתר אינטרנט שהקים, לפיה ברשותו מידע "אמין וקונקרטי" אודות חמש נשים שטוענות "בצורה אמינה ביותר", כלשונו, כי רומן פולנסקי ביצע בהן עבירות מין בין 1969 ל-1976. לפי כתב התביעה, "עוזיאל בדה את התלונות בעצמו או למצער פרסם ידיעות שהגיעו לידיו כאילו מדובר בעובדות אמיתיות, מבלי שבדק אותן לעומקן ומבלי שטרח לברר את אמינותן עם פולנסקי או עם עדים שנכחו לכאורה באירועים המתוארים".

עו"ד רוני אלוני סדובניק, המייצגת את מתן עוזיאל, מסרה: "מרשי פועל ימים כלילות למען נפגעות תקיפה מינית ותביעת השתקה זו לא תניא אותו מהמשך מתן סיוע למתלוננות. מרשי מאמין באמונה שלמה באמינות הנשים שהעידו לפניו".

פולנסקי הוא עבריין מורשע. בשנת 1977 הואשם בארה"ב בשורה של עבירות מין בקטינה בת 13. במסגרת עסקת טיעון הוא הודה בבעילת קטינה והורשע. לפני גזר הדין הוא נמלט מארה"ב, ומאז הוא נמנע מביקורים במדינות שעשויות להסגירו לארה"ב, ובראשן בריטניה.

לכתבה

העליון האמריקאי: אי אפשר למנוע מעברייני מין גישה לרשתות חברתיות

Law,  20.06.17 עו"ד חיים רביה

חיים רביה

בית משפט בארה״ב הרשיע צעירה שדחקה בחברה להתאבד בהודעות טקסט

Haaretz, קתרינה סיילי וג'ס בינוד ניו יורק טיימס, 16.06.17

קרטר לצד עורכי דינה בבית המשפט לקטינים במחוז בריסטול בדרום־מזרח מסצ'וסטס, היום

קרטר בבית המשפט במסצ'וסטס, היום       Glenn C. Silva/אי־פי צילום

מישל קרטר נמצאה אשמה בהריגה בעקבות התאבדותו של רוי קונרד. התאבדות נתפסת לרוב כהחלטה של המתאבד, אך לפי הפסיקה דבריו של אדם יכולים לגרום באופן ישיר למותו של אדם אחר

בית משפט בארה"ב הרשיע היום (שישי) בהריגה (Involuntary Manslaughter) אשה צעירה ששלחה הודעות טקסט רבות לחבר קרוב שלה והאיצה בו להתאבד. פסיקת בית המשפט כי מישל קרטר אחראית למותו של קונרד רוי הפתיעה מומחים רבים למשפט, שצפו כי המשפט יסתיים בזיכויה. פסיקה זו נחשבת להחלטה משפטית נדירה, שמשמעותה כי דבריו של אדם יכולים לגרום באופן ישיר לכך שאדם אחר יתאבד.

פסק הדין ניתן על ידי השופט לורנס מוניץ, במשפט ללא מושבעים שנערך בבית המשפט לקטינים במחוז בריסטול בדרום־מזרח מסצ'וסטס. לדברי מוניץ, בנוסף להתנהגותה הלא מוסרית, קרטר עברה על החוק. כעת עומדת קרטר בפני עונש של עד 20 שנות מאסר.

רוי וקרטר סבלו מהפרעות נפשיות – הוא מדיכאון והיא מהפרעות אכילה – ושניהם כאחד סבלו מחרדה חברתית עמוקה. השניים גרו הרחק זה מזה ובמשך כשנתיים ניהלו מערכת יחסים ארוכה בהודעות טקסט, שרבות מהן עסקו במצבם הנפשי הקשה של השניים. קרטר היתה בת 17 כשביולי 2014עודדה את רוי בן ה–18 להתאבד. מאוחר יותר אמרה כי רוי היה החבר שלה.

לרוי היתה היסטוריה של ניסיונות התאבדות והוא השקיע מזמנו כדי לחקור את הנושא באינטרנט. ב–12 ביולי, בעוד קרטר נמצאת במרחק קילומטרים ממנו, הוא נסע לבדו למגרש חנייה של רשת החנויות קיי מארט, שם עצר והשתמש במשאבת מים כדי להחדיר פחמן חד חמצני לתוך הרכב בו ישב. על פי התביעה, כשרוי החל לחוש ברע הוא יצא מהרכב, אך קרטר הורתה לו בטלפון "לשוב פנימה". יממה לאחר מכן רוי נמצא מת.

החלטתו של השופט הפתיעה מומחים רבים למשפט, שאמרו כי התיק הציב אתגר גדול לתובעים. במסצ'וסטס, הסבירו אותם מומחים, אין חקיקה נגד עידוד להתאבדות, בניגוד למצב בעשרות מדינות אחרות בארה״ב. בנוסף, קרטר לא היתה בקרבתו של רוי כשסיים את חייו, והתאבדות נתפסת באופן כללי כהחלטה חופשית של האדם המתאבד. מסיבה זו, כדי להבטיח הרשעה בגרימת המוות היה על התביעה להוכיח כי מלותיה של קרטר בלבד, כפי שנשלחו באלפי הודעות טקסט לאורך השנים, הן שגרמו למותו של רוי.

״הפסיקה אומרת שמה שהיא עשתה זה להרוג אותו, שכלי הרצח היה מלותיה״, אמר מתיו סיגל, עורך דין מאיגוד הזכויות האזרחיות במסצ׳וסטס. ״זוהי הרחבה דרמטית של החוק הפלילי במסצ׳וסטס״, הוסיף. ננסי גרטנר, שופטת פדרלית לשעבר ופרופסורית למשפטים בהרווארד, תהתה אם הפסיקה פותחת דלת לתיק שבו מועמד לדין אדם שפרסם פוסט בפייסבוק המעודד לבצע פשע. ״זה שם את כל מה שאדם אומר בערבוביה של אחריות פלילית״, הסבירה.

מומחים נוספים למשפט אמרו כי ייתכן שהשופט ביקש להעביר למחוקקים במסצ'וסטס מסר כי עליהם לקדם חקיקה שתטיל על אנשים אחריות להתנהגותם באמצעים אלקטרוניים.

לכתבה

"פייסבוק, אינסטגרם ודומיהן אחראיות על תוכן פוגעני של הגולשים"

Globes, חן מענית, 05.06.17

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

השופטת מיכל אגמון-גונן: "פלטפורמות אינטרנט כמו פייסבוק ואינסטגרם לא יוכלו להסתתר, ויהיה עליהן לפעול לבדיקה מהירה ולהסרה. יש לשקול גם מנגנוני תביעה מהירים"

"כדי שנוכל לשמור על רשת האינטרנט ויתרונותיה, הפתרון לפרסומים בעייתיים ברשת הוא בחינוך, חינוך ועוד חינוך, בהטלת אחריות על מי שמרוויחים מהפלטפורמות ברשת, ורק בסוף בפנייה לבתי המשפט, שנראה כי הם פחות מתאימים לקצב של החיים הדיגיטליים" – כך אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בדברים שכתבה לאחרונה וטרם פורסמו. השופטת דנה בטיפול המשפטי בביטויים פוגעניים ברשת.

רשת האינטרנט מהווה במה ציבורית ענקית שמאפשרת ביטוי לכמעט כל אחד ופנייה ישירה ולא מצונזרת לציבור הרחב; ולכן בשנים האחרונות היא מבססת את מעמדה כמקור לאקטיביזם ולהשפעה על דעת הקהל.

אבל האינטרנט והרשתות החברתיות הביאו גם לשיח שהוא לעיתים מתלהם ומסית ולהגברת תופעת ה"שיימינג" (ביוש). בתחילת הדרך היה נדמה כי זהו עוד אחד מיתרונות הרשת, שבאמצעותה האזרח יכול לפעול לדוגמה מול תאגידים דורסניים. אולם לצד מקרים כאלה, והיו וישנם רבים, עלתה ופרחה תופעה קשה, שמטרתה פגיעה בזדון, המובילה לפגיעה כלכלית וחברתית משמעותית. עד שהיו אף מקרי התאבדות בעקבות שיימינג ברשת.

אגמון-גונן הבהירה כי התופעה של לשון הרע ברשת שונה מכל מה שידענו בעבר. "בכל פתרון שנמצא יש, מחד, להתייחס לערכים המוגנים הבסיסיים שהם השם הטוב מזה וחופש הביטוי מזה; ומאידך, לעמוד על המאפיינים של הפלטפורמות השונות, לרבות פלטפורמות עתידיות אפשריות, כדי לבחון איזה פתרון ישים ויעיל".

כך, לדבריה, בכל פתרון משפטי לסוגיות הללו יש להתייחס למאפיינים של הפרסומים השונים. "יש להבחין בין פרסומים אנונימיים, לדוגמה טוקבקים או וואטסאפים, שבהם קשה לאתר את מי שעומד מאחוריהם, אך קל להסגירם, לבין פרסומים למשל, ברשתות חברתיות, שם ידוע במי מדובר.

את תביעות לשון הרע בגין פרסומים באינטרנט מחלקת אגמון-גונן לשניים. "הטובות" וה"רעות". "הטובות" – תביעות אמיתיות, לגיטימיות, בידי מי שנפגע, ורוצה לתבוע את עלבונו. מי שניזוק, בעקבות אותו שיימינג מכוון למשל. מנגד, ה"רעות" -תביעות ה"השתקה", שמטרתן לפגוע בחופש הביטוי.

אגמון-גונן מצינת כי כיום הכלי המרכזי לפעילים חברתיים הוא הרשת, שם ניתן להגיע למאות אלפי אנשים, אם לא למיליונים. "הרחבת האפשרות לתבוע בגין פרסומים ברשת עלולה להביא לגידול בתביעות ההשתקה, וגם זה שיקול שיש להביא בחשבון. אזרחים או תנועות אזרחיות ככלל מתקיימים מתרומות, ותביעות כאלה, המחייבות אותם להסיט משאבים לניהול משפטי דיבה אלה, מקשים עליהם לפעול למען המטרה שבה הם מאמינים".

אגמון-גונן דנה גם בפתרונות הראויים לתופעות של שיימינג או לשון הרע ברשת ולמניעה שלהן.

ראשית, לדבריה, כאשר שוקלים צעדים לצמצום פרסומים פוגעניים באינטרנט יש להעמיד את השיקול של מזעור הפגיעה בחופש הביטוי וביתרונות הרשת. "יש להכיר בכך, שהשדה המשפטי אינו המרכזי, וודאי לא היחיד לטיפול בבעיות של בריונות ברשת. יש לשקול צעדים כמו הקצאת משאבים לחינוך, להסברה ולהגברת מודעות של משתמשי האינטרנט".

אגמון-גונן מזכירה למשל ארגון בשם "הכפתור האדום" המאפשר באמצעות תוכנה לדווח על אלימות מילולית ברשת ואף על חשש לאובדנות. זאת, לצד הדרכות, בעיקר של בני-נוער. "לחינוך יש חשיבות עליונה, בעיקר כאשר כל יום קמות פלטפורמות חדשות כמו וואטסאפ וטלגרם, שעדיין אין פתרונות כיצד להתמודד עם חומרים המועברים בהן.

לגבי פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם ודומיהם, אומרת אגמון-גונן כי "יש לעשות פרפרזה על הכלל של 'אין סמכות בלי אחריות', ולקבוע ש"אין רווחים בלי אחריות". היינו, "ארגונים או פלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם לא יוכלו להסתתר מאחורי הטענה שאין להם אחריות לגבי תוכן המועלה על-ידי הגולשים, ויהיה עליהם לפעול לבדיקה מהירה ולהסרת חומר פוגעני, לפחות מרגע שמישהו מתלונן. זהו הכלי היעיל ביותר בעידן הדיגיטלי".

"בנוגע לפרסומים מזוהים, יש להביא לידיעת הגולש שהעלה את החומר כי מישהו ביקש להסירו ולברר האם הוא עומד על הפרסום. אם כן, יש להעביר את העניין להכרעה, ויש לחשוב על הליך מהיר, לא בבית משפט, אולי של מומחים בתחום. "את ההליך המשפטי יש להשאיר רק למקרים עקרוניים, שבהם שני הצדדים עומדים על עמדותיהם.

אשר לתופעת השיימינג, מזכירה אגמון-גונן כי מדובר בתופעה רחבה ומגוונת, לעיתים ראויה, לעיתים מגונה ומכוערת. "לאור זאת, לטעמי, אין לטפל בה כתופעה, בשונה מהיבטים וגילויים מסוימים שלה. פרסומים של אזרחים, של פעילות ופעילים חברתיים, לרבות ביקורת בוטה ומשתלחת נגד גורמים עתירי כוח, צריכים ליהנות ממתחם גבוה של סיבולת וסובלנות, ויש לקמץ ככל האפשר בסנקציות פליליות ואזרחיות לגביהם. כל זאת, הן בגלל חשיבותו המיוחדת של חופש הביטוי בעניינים ציבוריים, והן כדי לאזן, ולו במעט, את פערי הכוח והמשאבים בין האזרח לבין רשויות השלטון והתאגידים הגדולים".

השופטת ד"ר אגמון-גונן מציעה לשקול לייסד מנגנוני תביעה מיוחדים, מהירים מאוד, לגבי פרסומים ברשת, שם תהיה בחינה ראשונית של הפרסום, הסרה מיידית במקרה של מחלוקת, וסילוק על הסף תוך תשלום הוצאות גבוהות במיוחד במקרים שבהם יתברר שאין בתביעה דבר, אלא ניסיון להשתקה. לדבריה, הדבר יתרום הן למניעת תביעות השתקה, והן לטיפול יעיל בתביעות רציניות.

לכתבה

פסיקה תקדימית: גולש נקנס רק בגלל שעשה "לייק" לדברי השמצה בפייסבוק

Themarker, גארדיין, 31.05.17

סמל לייק של פייסבוק

בית משפט בשווייץ קנס משתמש של הרשת החברתית ב-4,000 דולרים מכיוון שלא הצליח להוכיח את אמיתות הדברים שנכתבו בתגובה שעליה עשה "לייק"

בית משפט בשווייץ קנס אדם בגלל שעשה "לייק" לתגובה בפייסבוק שכללה דברי השמצה, במה שמהווה ככל הנראה פסיקה תקדימית.

לפי הודעת בית המשפט המחוזי של ציריך, הנאשם בן ה-45 עשה "לייק" למספר תגובות בפייסבוק שבהן נטען כי פעיל זכויות בעלי החיים, ארווין קסלר, הוא גזען אנטישמי, ואשר היו בבחינת לשון הרע.

קסלר תבע יותר מתריסר אנשים שהשתתפו בדיון, אמר עורך דינו של אחד הנאשמים. מספר אנשים כבר הורשעו בעקבות התביעות, מרביתם בגין תגובות שהם עצמם כתבו.

בית המשפט פסק כי לא משנה שהתגובות לא נכתבו במקור על ידי הנאשם, ששמו לא נמסר. בכך שהקליק על כפתור ה"לייק", "הנאשם הביעה בבירור תמיכה בתוכן הבלתי הולם והפך אותו לתוכנו שלו", נאמר בהודעת בית המשפט.

בית המשפט בציריך פסק השבוע כי הנאשם לא הצליח להוכיח את אמיתותן של התגובות שעליהן עשה "לייק" בפייסבוק. בה בעת, בכך שעשה "לייק" לתגובות האיש למעשה הפיץ אותן לרשימת אנשי הקשר שלו בפייסבוק, ו"מכאן שהפך את הדברים לנגישים עבור מספר רב של אנשים", נאמר בהודעה.

"מכאן שמעשיו הם בבחינת הלבנת פניו של קסלר", ציין עוד בית המשפט, שהטיל על הנאשם קנס על תנאי בסך 4,000 פרנק שווייצי (4,115 דולרים).

"אם בתי המשפט רוצים לתבוע אנשים בגלל לייקים בפייסבוק, בקלות נצטרך להגדיל פי שלושה את מספר השופטים במדינה הזו", אמר. "זה גם בקלות יהפוך למתקפה נגד חופש הביטוי".

לכתבה

פייסבוק נגד בלוגר

The7eye, אורן פרסיקו, 25.05.17

דורי בן ישראל ומארק צוקרברג (צילומי מסך)

דורי בן ישראל ומארק צוקרברג (צילומי מסך)

פייסבוק, מהחברות הגדולות בעולם, מצהירה באמצעות משרד עורכי הדין הגדול בישראל, כי הרגישה מאוימת מביקורת שמתח עליה בלוגר • טוענת: כתובות אימייל של בכירים בחברה הן "תוכן זדוני"

לפני כחצי שנה השיק בן-ישראל קריואתר בשם "קונטקט פייסבוק", אשר כולל פרטי קשר של גורמים שונים בחברת פייסבוק ישראל ופייסבוק אירלנד, וכן במשרד יחסי הציבור של פייסבוק בישראל, משרד "שלום תל-אביב" (זמיר דחב"ש). זאת כפעולת מחאה על כך שהחברה, המספקת שירות שנצרך בידי מיליוני ישראלים, אינה נגישה ומערימה קשיים על הניסיונות ליצור עימה קשר. בפייסבוק מיהרו לחסום את האפשרות לשתף ברשת החברתית קישורים לאתר "קונטקט פייסבוק", ולפני כחודשיים חסמו גם האפשרות של משתמשי פייסבוק לפרסם קישורים לאתר "מזבלה", המספק חדשות בתחום הפרסום.
בשל כך הגיש בן-ישראל קריו תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. בן-ישראל קריו דרש, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, כי בית-המשפט יחייב את פייסבוק להסיר את החסימה לאתר "מזבלה", וכן יפצה אותו ב-100 אלף שקל. התביעה הוגשה באמצעות כתובת דואר אלקטרוני ייעודית, שפייסבוק נאלצה לספק כתוצאה מהכרעה משפטית קודמת.
בפייסבוק מגדירים את אתר "קונטקט פייסבוק" כאתר "בלתי חוקי" וטוענים כי בשל הניסיונות של בן-ישראל קריו לעקוף את החסימה של אתר זה, בין היתר באמצעות אתר "מזבלה", לא היתה לחברה ברירה אלא לחסום גם את כל הקישורים לאתר "מזבלה".
לטענת פייסבוק, "אתר 'קונטקט פייסבוק' היווה צעד אגרסיבי בהטרדתם ובהפרת פרטיותם של אנשים פרטיים […] תשומת הלב והשקידה הכרוכים ביצירת אתר אינטרנט ספציפי ומורכב למטרה זו מלמדים על כוונתו הזדונית של התובע".
בנוסף מציגים בפייסבוק שלל פרסומים של בן-ישראל קריו, שלטענתם מהווים "דפוס פעולה של הטרדה" כלפיהם. כך, בין היתר, מציינים בפייסבוק כי בן-ישראל קריו חתם את הפוסטים שלו עליהם במילים "פייסבוק תבער"; כי פרסם תצלום של הכתובת "BURN" שנכתבה לטענתו ליד משרדי פייסבוק, וכי כתב בטוויטר "בלאגןןןן לשרוף את פייסבוקקקקק".
בחברה דוחים גם את הטענה כי הוציאו את דיבתו של בן-ישראל קריו. לפי פייסבוק, העובדה כי חסמו שיתוף של קישורים ל"מזבלה" בטענה כי התוכן באתר עלול להיות ספאם אינה לשון הרע. "המילה 'ספאם'", כך מוסבר בכתב ההגנה, "הינה ביטוי כללי דיו הנוגע למספר פעולות. בהקשר לתביעה זו, 'ספאם' מתייחס ל'קישורים זדוניים'".
%d בלוגרים אהבו את זה: