Category Archives: סוגיות משפטיות

כתב אישום נגד ההאקר מאשקלון: "זרע בהלה ב-2,000 מוסדות בעולם"

Mako, חדשות2, 24.04.17

ההאקר בדיון בבית המשפט (צילום: חדשות 2)

ההאקר בדיון בבית המשפט | צילום: חדשות 2

על פי כתב האישום שהוגש נגד הצעיר בן ה-18 מאשקלון, הוא גרם לפינוי מאות שדות תעופה, בתי ספר ומוסדות יהודיים. בין היתר גרם לביטול טיסות ולנחיתות חירום לאחר שמסר איום שווא על פצצות וניסה לסחוט כספים מסנאטור אמריקני

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (שני) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ההאקר מאשקלון בן ה-18 שזרע אימה בלמעלה מ-2000 מוסדות ברחבי העולם באמצעות התרעות שווא על פצצות וכן באיומים כלפי מספר אישים. בין היתר הפנה הצעיר איומים כלפי נמלי תעופה, חברות תעופה, בתי ספר, מוסדות יהודיים ותחנות משטרה. אתמול פורסם בחדשות 2 כיישראל סירבה לדרישה אמריקנית להסגירו לארצות הברית.

בכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר, נאמר כי הנאשם ביצע שורה של פעולות איום והפחדה (המכונות לעיתים Swatting), בכך שנהג להתקשר ולפנות בכתב, באמצעים ממוחשבים מתוחכמים, לגורמים שונים ברחבי העולם – בין היתר לחברות תעופה, שדות תעופה, בתי ספר, גני ילדים, קניונים, תחנות משטרה, סנאטור אמריקני, שגרירות ישראל בארה"ב, מוסדות ציבוריים שונים ועוד – ולאיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במקום הומה אדם, וכי המעשים יבוצעו בדרך של פיצוץ מטען חבלה שהוטמן מבעוד מועד, ירי ובדרכים נוספות, ויפגעו בקרבנות רבים.

הנאשם ביצע מעשים אלה באמצעות האינטרנט והשתמש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות ולהסוואת קולו. כך, בין היתר, הוא "גלש" באמצעות נתבי אינטרנט של אנשים אחרים בסביבת מגוריו, שאליהם התחבר באמצעות אנטנה ייעודית רבת עוצמה. בנוסף, הוא השתלט באמצעים מקוונים על מחשבים זרים, ופעל מתוכם לביצוע העבירות, כך שהעקבות לפעולתו יובילו אל המחשב הנשלט ולא אליו.

מטרתו של הנאשם היתה לגרום לפאניקה ציבורית ניכרת, להזנקת כוחות חירום רבים למקום המאוים, לגרום לפינוי בהול של המקום, לעריכת חיפושים וסריקות במקום, וליצור הד תקשורתי לכל המהלך, אשר יעצים את הפגיעה הגלומה במעשיו. ואכן, כתוצאה מפעולותיו הוסבו נזקים כבדים ביותר: במספר מקרים בוטלו טיסות ומטוסים הונחתו בנחיתת חירום, ואילו במקרים אחרים פונו בתי ספר ומוסדות יהודיים והוקפצו כוחות ביטחון רבים.

בנוסף, הנאשם הציע ב"רשת האפלה" (דארקנט) את שירותיו בביצוע שיחות הפחדה, סחיטה ואיום ובשליחת הודעות מעין אלה בדואר אלקטרוני, וזאת בתמורה לתשלום, כאשר המזמינים התבקשו לשלם במטבע הווירטואלי ביטקוין, אשר מונע אפשרות לעקוב אחר "נתיב הכסף". הוא פרסם מחירון לשירותיו אלה בהתאם ליעד השיחות המבוקש (חברות תעופה, בתי ספר, תחנות משטרה ועוד). כתב האישום מייחס לנאשם רווח כספי של כ-873 אלף שקלים בביטקוין. בשלב מסוים, הוא אף שכר שני קבלני משנה שיבצעו עבורו חלק משיחות האיום.

במקרה אחר איים הנאשם על שדה תעופה בקנדה, וכתוצאה מאיומיו הוסט מטוס נוסעים לשדה תעופה אחר, והנוסעים הוצאו מהמטוס במהרה בהליך של פינוי חירום באמצעות מגלשות, וכתוצאה מכך נפצעו 6 נוסעים. אירוע נוסף נגע לאיום על טיסת וירג'ין אוסטרליה, שהובילה להסטת המטוס לשדה תעופה אחר, עקב האיום, ולהשלכת כ-8 טון דלק מעל האוקיינוס טרם הנחיתה. במקרה אחר, הוא איים על המטוס ששימש את קבוצת הבוסטון סלטיקס מה-NBA, בעת שהיתה בדרכה למשחק, דבר שהוביל לעריכת סריקות במטוס. במקרה נוסף הוא איים שהוטמנה פצצה בטיסה פנימית של אמריקן איירליינס בארה"ב, מה שהוביל להנחתת המטוס ולפינוי הנוסעים שנאלצו להתאכסן בבתי מלון באזור למשך הלילה.

באישום השני נאמר, שבמשך אותן שנתיים הנאשם התקשר לכ-2,000 גופים שונים, ובהם בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, מוסדות יהודיים, מוסדות ציבוריים שונים ועוד, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות להסוואת זהותו, ואיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע באותם מקומות.

לפי האישום השלישי, הנאשם התקשר בכ-48 מקרים לתחנות משטרה, תוך שימוש בדרכים מתוחכמות להסוואת זהותו, איים על השוטרים וטען בפניהם בכזב כי הוא מחזיק בילדים קטנים או בבני משפחה כבני ערובה, בכתובת מסויימת שמסר לשוטרים, וכי בכוונתו להוציאם להורג בתוך זמן קצר וכן לירות בשוטרים שיגיעו לכתובת. בחלק מהמקרים הזניקו השוטרים כוחות משטרה לכתובת שמסר הנאשם, מפני האיום והטלת האימה. כך למשל, הנאשם התקשר ואיים על משטרת ניו ג'רזי שהוא חמוש ומחזיק שלושה ילדים כבני ערובה ובכוונתו לירות בראשם ובשוטרים שיגיעו למקום.

באישום נוסף מתואר כיצד הנאשם איים ואף ניסה לסחוט כספים באיומים מארנסטו לופז, סנאטור של מדינת דלוור בארה"ב,

לנאשם עשרות עבירות של סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, עבירות מחשב והלבנת הון.

באישום החמישי הצעיר מואשם בעבירות של נשיאת נשק, תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר במהלך מעצרו הראשוני בביתו באשקלון, תוך כדי עריכת חיפוש בבית ותפיסת מחשביו, הנאשם השתלט על אקדח של אחת השוטרות שהיו במקום. השוטרים השתלטו עליו וחילצו את האקדח המשטרתי מידיו.

האישום השישי מייחס לו עבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע ב"רשת האפלה", ומתאר כיצד הנאשם הציע למכירה מדריכים וערכות ממוחשבות ואמצעים לזיוף תעודות זהות ומסמכים רשמיים, לייצור רעלים, לייצור סמים, להפצת וירוסים במחשב, לפריצה לחשבונות פייסבוק ו-וואטסאפ, ואף לייצור חומרי נפץ ומטעני חבלה.

אישום שביעי מייחס לו תיווך לסחר בסמים ב"רשת האפלה", בכך שתיווך בין מוכר סמים מקנדה לבין רוכשי סמים ב"רשת האפלה", ונטל עמלה מסכום המכירה של הסמים. באישום האחרון הוא מואשם בעבירות של פרסום והחזקת חומרי תועבה פדופיליים, שנמצאו במחשבו.

חקירת הפרשה ביחידת הסייבר בלהב 433 התפרשה מקצה העולם עד קצהו (מאוסטרליה ועד ארה"ב),

לכתבה

כתב אישום הוגש כנגד קטין בן 17 ממזרח ירושלים בחשד להסתה לאלימות ולטרור

Rotter, כותרות הסקופים, 30.03.17

דוברות המשטרה (ירושלים):
כתב אישום הוגש כנגד קטין בן 17 בחשד להסתה לאלימות ולטרור

במשטרת ישראל התנהלה חקירה בחשד להסתה כנגד קטין בן 17 תושב מזרח ירושלים בחשד שפרסם בעמוד הפייסבוק שעל שמו פוסטים, תמינות וסרטוני וידאו בהם תמיכה והזדהות עם ארגוני טרור. הפרסומים הגיעו לעשרות האנשים שהיו מרושרים אליו וחלקם אף העבירו הפרסומים לנוספים.

עם מעצרו של הקטין בתאריך 20.3.17 ובחיפוש שבוצע ע"י השוטרים בביתו, נתפסו מכשירי מדיה שונים שהיו ברשותו בתוכם אותרו חומרים נוספים הקשורים להסתה.

בחקירתו קשר עצמו למיוחס לו
ומעצרו הוארך.
עם סיום חקירתו הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת הסתה לאלימות ולטרור עם בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו.

פרסומי הסתה ברשתות החברתיות מהווים סכנה ממשית בכך שיש בכוחם לגרום לאחרים לעשות מעשה.

החקירה המורכבת הובילה לביסוס התשתית הראייתית ולהגשת כתב אישום כנגד הקטין בגין העבירה החמורה.

לפוסט

כך נפל ההאקר הישראלי: 100 שיחות איום בחודשיים – וטעות אחת

Reshet.tv, החדשות2, 23.07.16

האנטנה בביתו של החשוד

האנטנה בביתו של החשוד

במשך שנתיים חקרו ה-FBI ומשטרת ישראל באינטנסיביות את שיחות הטלפון המאיימות למרכזים יהודיים בעולם. החשוד הישראלי מאשקלון, על-פי דיווח, עשה הכול כדי לטשטש את עקבותיו

כך נפל ההאקר הישראלי שאיים בפצצות בארבע יבשות: צעיר בן 18.5 מאשקלון נעצר אמש(חמישי) בחשד שהפיץ את האיומים הטריד מוסדות רבים, בהם גופים יהודיים ושגרירויות. באתר האמריקני "הדיילי ביסט" נכתב כי הצעיר – ששמו לא הותר לפרסום עדיין – "פישל" באחת משיחות האיום שערך לאחרונה והוביל אליו את חוקרי המשטרה. לפי הדיווח, הצעיר "הפך לשאנן" ולא הסווה את כתובת ה-IP של המחשב שלו באחת מהשיחות המאיימות שערך לאחרונה.

לפי הדיווח באתר, שנשען על מקורות אמריקניים שחקרו את הפרשה במשך חודשים ארוכים, הצעיר השתמש בשירות ה"Google Voice" כדי לטשטש את קולו וביצע עסקאות במטבע הוירטואלי ביטקוין – שעל מסלולו קשה להתחקות: "הוא הפך עצמו לבלתי ניתן לאיתור במשך חודשים ארוכים, עד לטעות אחת שהובילה את השוטרים לפתח ביתו".

הצעיר, שמחזיק באזרחות ישראלית ואמריקנית, חייג לפי החשד בחודשיים האחרונים ליותר מ-100 מוסדות וגופים – בהם אתרי קהילה יהודיים וגם בתי ספר – ב-33 מדינות ברחבי ארצות הברית. בין השיחות האחרונות שקיים הצעיר היו ליעדים בישראל, אירופה, ניו זילנד ואוסטרליה.

האם ארה"ב תבקש את הסגרתו?

למרות שהשיחות בוצעו במשך השניים האחרונות ונחקרו על ידי רשויות במספר מדינות, הצו הבינלאומי לחקירה הוצא רק בחודש ינואר. המחסום הראשון בו נתקלו החוקרים היה זיהוי המחייג האנונימי: הצעיר הסווה את השיחות על ידי שירות שנקרא SpoofCard – ובכך "זייף" את מספר הטלפון דרכו בוצעה השיחה. ה-FBU הוציא צו לחברת TelTech שמנהלת את השירות, אך גם המספר שהיה בידיהם הוביל לקו חד-פעמי של שירות "גוגל קולי" – מספר שנרשם תחת זהות בדויה.

ם רישום השיחות בקבצי גוגל ו-TelTech לא הוביל לזהותו של הצעיר, שהסווה את החיבור שלו ואת כתובת ה-IP של המחשב שלו באמצעות שרתים מזויפים.

אך כשהחקירה נתקלה בקשיים נוספים, עשה הישראלי טעות אחת – ולא הסווה את כתובתו. המידע הוביל את החוקרים לישראל ולאנטנת ה-WiFi הפיראטית שהתקין הצעיר מחוץ לחלונו.

הצעיר סובל מבעיה רפואית שאותרה כבר בגיל 14, ומסיבות שונות הוא אינו לומד בבית ספר כבר מכיתה א': הוא רכש חינוך ביתי באמצעים פרטיים, ובתוך כך גם יכולות טכנולוגיות. המחשב שבחדר ביתו הוא שידר איומים לגופים רבים: במשטרה טוענים כי החשוד הצליח להגיע לאותם מוסדות באמצעים מתוחכמים – בהם אנטנת WI-Fן שהוא הרכיב והאריכה את טווח השידור של שיחות הטלפון שערך ממכשיר שחובר למחשב שלו.

כך נשמעה שיחת איום שקיים: "זו פצצה של C-4, היא מרכיבה הרבה רסיסים. הפצצה בתוך תיק". באיום למרכז יהודי בדלאוור אמר: "בתוך זמן קצר, הרבה מאוד ייהודים ייטבחו – הראשים שלהם יעופו מהרסיסים. יהיה מרחץ דמים תוך זמן קצר. אני חושב שאמרתי לך מספיק, אני חייב ללכת".

ביהמ"ש: מסרון מחברת כוח אדם ייחשב כפרסומת; הפיצוי: כ-1,000 שקל לנמען

Themarker, הדר קנה, 21.03.2017

גבר זועם
על הטלפון

ייתכן שבעקבות הפסיקה האחרונה יותר שופטים יראו לנכון להרתיע את חברות ההשמה מלפרסם באמצעות ספאם ■ חוק הספאם אוסר על משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, ב-SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען

בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע פסק כי מסרונים של חברת כוח אדם המציעה עבודה ייחשבו כ"דבר פרסומת" וקבע פיצוי בהתאם לחוק הספאם.

עם זאת, החוק לא חל על הודעות מסוג אחר הנשלחות בתפוצת נטו לאנשים רבים דוגמת תעמולת בחירות, או עמותות ומוסדות שלא לכוונת רווח (דוגמת שיחות מקבר רחל) וכך גופים מעין אלו ממשיכים להפיץ ספאם באין מפריע.

סולביסקי הגישה נגד החברה תביעה בסך 2,000 שקל על פי חוק הספאם, בטענה כי מעולם לא מסרה את פרטי הקשר שלה ואת הסכמתה לקבלת תוכן שיווקי.

מנגד טענה חברת טרמינל, העוסקת בהשמת עובדים בעבודות בחו"ל כי המסרונים נשלחו לאחר ביצוע רישום מסודר לאחד מאתרי החברה או שותפיה וכי הצעות עבודה אינן מהוות "דברי פרסום", כהגדרתו בחוק התקשורת. בפועל התברר כי הרישום היה לאתר "יורם לימודים", אליו נרשמה התובעת במסגרת בקשה למידע על לימודים לפסיכומטרי. חברת טרמינל טענה כי היא פועלת במסגרת קבוצת "יורם לימודים", וכי ההסכמה עליה חתמה התובעת היא לקבלת חומר פרסומי בכל נושא שהוא מכל גורם שהוא. עוד טענה, כי לא מדובר בדבר פרסום לפי חוק התקשורת, וכי מטרת ההודעה היא הפוכה, כלומר יצירת כסף עבור הנמען ולא שכנועו להוציא כסף.

הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין, מבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, ביקרה את חברת טרמינל וכתבה בפסק הדין כי: "אני רואה בדבר זה, למצער, טעם לפגם. החתמת מי שנרשם לאתר- לשם קבלת מידע או סיוע בנוגע לבחינה הפסיכומטרית – לקבלת חומר "מכל גורם שהוא ובכל נושא שהוא" עלולה לאפשר לשלוח חומר פרסומי בכל תחום ואף חומר תועבה וחומר מיסונטרי וכו'. על החברה היה לצמצם את רשימת הנושאים".

עוד ציינה הרשמת כי טרמינל לא הכחישה כי היא צפויה להרוויח עמלה מכל השמה. "התנהגותה במשלוח הפרסום היא כשל מי שאף הוא עצמו חושב שהמעשה שהוא עושה אסור", כתבה בפסק הדין וקבעה לסולביסקי פיצוי בסך 900 שקל (500 שקל למסרון הראשון, 250 לשני והוצאות משפט 150 שקל).

יש לציין כי עד כה רוב התביעות עבור הודעות ספאם של הצעות עבודה לא התקבלו, וייתכן שבעקבות הפסיקה האחרונה יותר שופטים יראו לנכון להרתיע את חברות ההשמה מלפרסם באמצעות ספאם.

לכתבה

לידיעת יגאל סרנה: ביה"מ קבע כי תגובה בפייסבוק מהווה לשון הרע

Maariv, מור שמעוני, 20.03.17

יגאל סרנה בבית המשפט. (צילום:מוטי קמחי, פול)

בפסק דין נדיר השופט יצחק כהן חייב אדם לשלם פיצויים למנהל סניף סופר פארם, זאת לאחר שהראשון כינה אותו "זבל" וקרא לגולשים ברשת החברתית להגיע לחנות שלו

הקוראים בנימין ושרה נתניהו, והעיתונאי יגאל סרנה, שימו לב: בפסק דין יוצא דופן קבע היום (שני) בית המשפט המחוזי בחיפה כי תגובה אחת מתוך אלפי תגובות שנכתבו לפוסט בפייסבוק מהווה לשון הרע, ופסק פיצויים לתובע בסכום של 10,000 שקלים, תוך שחייב את הנתבע לשלם את הוצאות המשפט בסכום של כ-19,000 שקלים.
"מרחבי רשת האינטרנט הם אלה המאפשרים לכל אדם המצוי ליד מחשב להביע בקלות רבה את דעותיו. זה שיא פריחתו ותפארתו של חופש הביטוי", כתב השופט יצחק כהן בפסק הדין, והוסיף: "מי שמבקש ליהנות מאביב חופש הביטוי, ידע, כי לצד הקלות בה הוא יכול לפרסם את דעותיו והגיגיו, עליו להקפיד ולשמור על הגבולות המותרים".

"עצם כינויו של אדם כ'זבל' מעיד על כך, שהמפרסם התכוון להשפיל את הנפגע, להעליבו ולבזותו", כתב השופט. "אף קריאתו של המשיב לקהל קוראיו, להגיע למקום עבודתו של המערער, מעידה על כך שהמשיב התכוון לפגוע".

עורך הדין וינברג כבר הודיע כי בכוונתו להביא את המקרה לפתחו של בית המשפט העליון. "אנחנו סבורים שפסק הדין שגוי. מדובר בטוקבק בודד מתוך מאות טוקבקים שאיש לא שם לב אליו, במסגרת דיון פוליטי סוער שנערך בתקופת צוק איתן. לא היה מקום לקבוע כל אחריות מכוח חוק איסור לשון הרע. בכוונתנו לערער על פסק הדין בימים הקרובים".

לכתבה

לורי שם טוב החשודה בטרור רשתי – תשאר במעצר ושמה הותר לפרסום

Rotter, כותרות הסקופים, 03.03.17

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.17 בשעה 19:06 בברכה, daraten

http://elyon1.court.gov.il/files/17/990/019/o01/17019990.o01.htm

היא חשודה בלמעלה מ 300 תיקים של בריונות רשת.

לפוסט

סוף לשיימינג: המשטרה עצרה 6 בלוגרים בחשד לעבירות פליליות

Globes, איתן ארז, 28.02.17

עו"ד חווה קליין / צילום: עדי הררי

עו"ד חווה קליין / צילום: עדי הררי

עד כה התלוננו מאות קורבנות בגין פרסומים פוגעניים וכוזבים באינטרנט ■ בין המתלוננים: שופט, עוה"ד איתן ארז וחווה קליין, עובדים סוציאליים, שוטרים ועוד ■ העצורים חשודים בפגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, זילות בית משפט ועוד

שופט של בית משפט השלום בתל-אביב, עורכי הדין איתן ארז וחווה קליין, מנכ"ל משרד הרווחה לשעבר יוסי סילמן, עובדים סוציאליים, עובדים של משרד הרווחה, שוטרים ועוד – אלה הם רק חלק מהאנשים שנפלו קורבן לחבורה של בלוגרים, בראשות מ' ול', שהמשטרה עצרה אתמול (ב') בחשד לביצוע עבירות פליליות באמצעות פרסומים פוגעניים ברשת האינטרנט.

המשטרה ציינה כי העצורים חשודים בעבירות פליליות שבתחום הפגיעה בפרטיות, עבירות מין, הטרדה מינית, זילות בית משפט, עבירות מחשב ועוד. לדבריה, עד כה התלוננו מאות קורבנות בגין פרסומים פוגעניים וכוזבים, אשר על-פי החשדות נועדו להכפישם, מתוך כוונה להלך עליהם אימים ולגרום להם לפעול שלא בהתאם לרצונם החופשי.

החשודה המרכזית טענה מנגד כי האתרים שעליהם מדברת המשטרה אינם קשורים אליה, וכי הם הוסרו מהרשת. לדבריה, "מדובר באתרים שלא קיימים, ולא הייתה סיבה שיודלק הפתיל ויביאו אותי למעצר הזוי.

ל', היא דמות מוכרת במאבק של קבוצת הורים נגד עובדים סוציאליים, על רקע החלטות הקשורות בהוצאת ילדים ממשפחותיהם. באחד האתרים שהיא הפעילה בעבר, נכתב כי "עובדים סוציאליים מפקיעים ללא הצדקה את הזכות של הורים לגדל את ילדיהם ללא התערבותם".

על רקע מאבקה ברשויות הרווחה, פרסמה ל', לפי החשד, מידע אישי על יוסי סילמן, לשעבר מנכ"ל משרד הרווחה. בין היתר פורסמו בכמה אתרי אינטרנט שהפעילו החשודים מסמכים רשמיים שנשלחו לסילמן, שעסקו בדוחות חניה שלא שולמו ובהלוואות שקיבל לכאורה. לפי החשד, הפרסומים פגעו בפרטיותו של סילמן, והוא התלונן על כך במשטרה.

בהמשך, הוגש כתב אישום נגד ל' שבמסגרתו תואר כיצד היא איימה לפגוע בפרנסתו ובשמו הטוב של סילמן, בכך שפרסמה באתר שלה וכן במסגרת הערות לפוסט בפייסבוק את הדברים הבאים: "אם הוא חכם, הוא ירים לי טלפון ויגיד לי – בואי נגיע להסכם בעניין השבת ילדייך אלייך, והוצאת פקידת הסעד מהתיק של המשפחה שלך. אבל בגלל שמדובר בערס, אני אגרום לפיטוריו ממשרד הרווחה. הקריירה שלו – תלך כמו בפרסומת של מפעל הפיס, קפוטה לה-מדרה".

לפי החשד, ל' וחבריה לא הסתפקו במאבק בעובדים הסוציאליים וברשויות הרווחה. לפי מידע שבידי "גלובס", ל' ו-מ' החלו לפי החשד לנהל עסק ליצירת קמפיינים נגטיביים באינטרנט בתמורה לכסף; וכדי להסתיר את זהותם, הם הפעילו את האתרים הללו מכתובות במדינות בחו"ל.

עורכת דין נוספת שלפי החשד נפלה קורבן לפרסומים של ל' היא חווה קליין. באפריל 2016 חייב בית משפט השלום בתל-אביב את הבלוגרים החשודים, ל' ו-מ', לשלם לעו"ד חווה קליין פיצויים בגין פרסומי לשון הרע חמורים אודותיה. השניים, שלא הגישו כתבי הגנה, חויבו ב-500 אלף שקל (מ') וב-300 אלף שקל (ל'), כולל הוצאות ושכר-טרחה לעורכי דינה של התובעת.

לכתבה

העליון בארה"ב יכריע: האם מניעת שימוש בפייסבוק נוגדת את החוקה?

Haaretz, ניו יורק טיימס, 28.02.17

בית המשפט העליון של ארה"ב בשנה שעברה

בית המשפט העליון של ארה"ב בשנה שעברה YURI GRIPAS/רויטרסצילום: 

שופטים נוטים לפסול חוק בצפון קרוליינה שאוסר על עברייני מין מורשעים להשתמש באתרי מדיה חברתית, כיוון שהוא מונע מהם גישה לערוץ תקשורת מרכזי וסותר על פניו את התיקון הראשון לחוקה

שופטים נוטים לפסול חוק בצפון קרוליינה שאוסר על עברייני מין מורשעים להשתמש באתרי מדיה חברתית, כיוון שהוא מונע מהם גישה לערוץ תקשורת מרכזי וסותר על פניו את התיקון הראשון לחוקה

בית משפט לערעורים בצפון קרוליינה פסק שהחוק בצפון קרוליינה "מכביד באופן שרירותי על כל עברייני הרשומים, על ידי מניעת קשת רחבה של אופני תקשורת וביטוי באופן שאינו קשור לסיבה שלמענה חוקק" — הגנה על קטינים. אך בית המשפט העליון של צפון קרוליינה הפך את פסיקת בית המשפט לערעורים בטענה שהפוסט שהעלה פקינגהם לפייסבוק אינו מצדיק הגנה מתוקף התיקון הראשון לחוקה, משום שבמקרה זה נידונים מעשים ולא התבטאויות.

ופטי בית המשפט העליון נוטים כעת לפסול את החוק. לדברי השופט אנתוני קנדי, הרשתות החברתיות תפסו את מקומה של כיכר העיר כבמה העיקרית לדיון ציבורי, ומסיבה זו ניתן לדבריו למצוא מספר רב של דרכים שבהן החוק מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי.

השופט סטיבן ברייר אמר למונטגומרי שהמדינה היתה יכולה לנסח חוק שהיקפו קטן בהרבה לצורך הגנת הילדים מעברייני מין. נציג המדינה טען מנגד שצפון קרוליינה זכאית להגביל את חופש ההתבטאות של פקינגהאם.

לכתבה

האם בלחיצת מקלדת ניתן לגרום לפגיעה ואף למוות?\\אשכול דיון גולשים בנושא הסכנות שברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 24.02.17

"רק טינפתי בצחוק"
מיליארדי אנשים ברחבי העולם עושים שימוש יומיומי ברשת האינטרנט והצעירים שבהם פעילים מאוד גם ברשתות החברתיות. אלימות ברשת אינה חדשה אך התופעה הולכת ומתגברת עם השנים ככל שיותר אנשים מצטרפים לאינטרנט. יש לציין כי אלימות ברשת יכולה להופיע במגוון צורות ורמות של חומרה, לדוג': לשון הרע, ביוש (שיימינג), התחזות לאחר והפצת שמועות חסרות בסיס, סחיטה, איומים פרסום תמונות אינטימיות של אנשים כמובן ללא רשותם ועוד. הבעיה ברשת שהל מתפשט כאש בשדה קוצים. האם הגענו כבר לגבול היכולת שלאחריו כבר שום דבר חדש לא יפתיע אותנו? מאמין שלא, ואנחנו רק בתחילת ההכרה והתגבשות התהליכים, אך ישנם כאלו החושבים אחרת.

מאמר חשוב מאוד בשאלה האם "החיים והמוות ביד המקלדת" מהפן המשפטי?

חשוב לציין כי ישנם כאלו החווים אלימות על בסיס קבוע ויומיומי. גם בעת הזו ממש עכשיו כאשר אתם קוראים את הדברים הללו ילדים, בני ונוער ואף מבוגרים "חווים" בריונות ברשת. נקודה חשובה שיש לציין הינה כי לא אוהבים לדבר על זה ובעיקר ילדים (למעלה מ 50% מהילדים לא סיפרו להוריהם על מה שארע להם ברשת). כל 1 מתוך 3 ילדים חווה בריונות רשת מסוג שהוא. יש לציין כי המספרים רק הולכים ועולים. קחו את הנתון הזה, חברו אותו למועקה שרובצת על אותם נערים ,הם חשים בושה ומשכך הם לא מספרים ולא משתפים, דבר שבמידה ויושב על נפש עדינה והנה לפניכם "פצצה מתקתקת", שאם לא תטופל כראוי, זה עלול להוביל לתוצאה עגומה. האם חינוך על בסיס שבועי וקבוע, יגרום לילדים ולבוגרים יותר להתנהג אחרת? אני מאמין שכן, אך כמובן כל אחד לגישתו.
לא פעם אני נתקל בכאלו שאומרים "זה רק היה בצחוק". יש להבין כי טענה זו לא רק שאינה ראויה, אלא גם לא תגרום לשפוט את האדם לכף זכות באם ייגרם נזק לאחר כתוצאה מאותו "צחוק". כמובן שלא ניתן לגזור גזירה שווה על כולם וכל מקרה ייבדק לגופו וע"פ נסיבותיו. דווקא מכיוון שמדובר בעולם הדיגיטלי הקר והמנוכר, בו לא ניתן להביע רגש או לראות את שפת גופו של האחר, כל אחד יכול לקחת את הדברים לכיוון אחר. אנשים אינם יודעים האם באמת הדברים היו בצחוק ואם לאו. אחד מהמקרים שהגיע למשרדי היה בדיוק בהקשר עם נושא זה, ובהקשר עם בני נוער שהחלו להתכתב בקבוצה סגורה ב"צחוקים" באחת מן הרשתות החברתיות, ומכאן זה הגיע כמעט לאלימות הנערים שכבר קבעו להיפגש בכדי "לפתור את העניינים" בעולם האמיתי. ההורים ביקשו כי אעשה סדר. הדבר שהפתיע אותי כאשר בדקתי את הדברים היה שבאמת אחד התכוון לצחוק, השני לא ראה את זה כך, נעלב ומכאן הדברים הידרדרו. אחד הנערים שיידע את הוריו בעניין, אלו יצרו מיד קשר עם הוריו של הנער השני, ולאחר שלא הצליחו לפתור את הסכסוך בין הנערים, ביקשו להגיע אליי כאמור בכדי שאעשה סדר. זה אחד מהמקרים אשר הסתיים בסופו של דבר באופן טוב, והיום הנערים שבו להיות חברים ואפילו טובים יותר, אך מה היה קורה אם אף אחד מהם לא היה משתף את הוריו? בקלות הדבר היה יכול להידרדר למקום רע שאת תוצאותיו אפילו לא ניתן לחזות.
אני מאמין כי בקרה קבועה של הורים במכשירי הילדים, יכולה להבין בדיוק מה קורה אצלם אף במחיר של פגיעה בפרטיות הילדים כאשר הדבר נועד כדי למנוע נזק חמור יותר. ישנם כאלו שאומרים, "הוא רק ילד מה יכול כבר להיות" אז זהו שבדיוק במצבים כאלו, יש לטפל ולמנוע הדרדרות והסלמה. האם הפרטיות של הילדים היא בראש המדרג גם על חשבון מניעת מצבים מסוכנים או שיש לבטלה למען בטחונם של הילדים? אני את דעתי, אמרתי.
מטורפים נמצאים מסביב לכל הגלובוס ולכן כפועל יוצא, הדבר מגדיל את היקף התופעה. ה"כפר הגלובלי" עשה לאותם אנשים את החיים קלים הרבה יותר, הם רק צריכים למצוא קורבן. רק כמה הקשות על מקלדת ואפשר להרוס לאנשים את החיים, קל מאוד.
שכבת הגיל שבין 12-17, היא הפגיעה ביותר. לעתים אותם ילדים חשים כי עולמם "נסגר" עליהם לאור החוויות המשפילות שברשת, והדבר היחיד מבחינתם הוא לפגוע בעצמם ובמקרה הקיצון לסיים את חייהם. אגב תופעה זו נכונה למרבית העולם ואין מקום שהדבר פוסח עליו (למעט מקומות בהם אין אינטרנט כמובן). בריונות ברשת מובילה בני נוער לדימוי עצמי נמוך, שינוי במצב הרוח, דכאון, ירידה בלימודים והחמור מכל פגיעה בעצמם. לעתים נתקל בכאלו במהלך העבודה. אין לי מילים לתאר את מה שאני רואה שעובר עליהם. בשכבה זו בחרתי להתמקד יותר הפעם. מניח שכל אחד מכם הקוראים חווה או שמכיר מישהו שחווה בריונות ברשת. זו כאמור יכולה לבוא בצורות כפי שציינתי. מי שמעונין לשתף אפילו בעילום שם, כדי לעמוד על מימדי התופעה באתר זה הלכה למעשה, יותר ממוזמן.
האנונימיות ברשת, מאפשרת לאנשים לשחרר את חרצובות לשונם ולהשתלח ללא כל רסן באחרים. ישנם כאלו אשר מעבירים את תסכולי היום ותלאות החיים לרשת. לא פעם קורה כי כאלו שפגעו במציאות, מצאו את הרשת כמקום נוח לתקוף, כי שם יכולת הפגיעה בהם בחסות האנונימיות היא נמוכה. הנפגע הופך לפוגע, אך לא רק ולא תמיד. זכרו ושננו, האינטרנט הוא בור ההיסטוריה הגדול ביותר. שום דבר לא נשכח שם לעולם. מספר מקרים שנתקלתי הביאו לדי מימוש את האנונימיות ברשת ועסקו במשחקי רשת. כאשר ילדים או בני נוער לוקחים חלק במשחק בו יש מספר משתתפים ולכל אחד תפקיד מסוים בו. כמובן שלא כולם מזדהים בשמם האמיתי, או בשמם המלא. בנוסף, לא בעיה "לעבוד על מהערכת" בנושא הזה. משכך, לעתים כאשר אחד מהמשתתפים מבקש לצאת או לעזוב את המשחק באמצע, הוא למעשה "דופק" את האחרים ואז, מתחילות קללות וגידופים. גם כאשר מבקשים לחדול, זה לא עוזר. באם מדובר בנער שמזדהה בשמו המלא, (ועדיין קטין) ניתן יהיה לאתר את הוריו וליידע אותם ולנסות לפתור את הבעיה, אך מה יקרה אם לא ידועים היכן הוא מתגורר, את גילו ומיהו. בכדי לאתרו ולקבל את פרטיו יש לפנות לבית המשפט ולבקש לחשוף את זהותו באמצעות ספק האינטרנט, הדבר אינו פשוט וגם לא תמיד אפשרי. כל עוד לא תיהנה עבירות כמו איומים של ממש או יתר תופעות פליליות סביר להניח שהמשטרה לא תתערב בנושא. לאור זאת, על מנת להגיש תביעה אזרחית כפי שאתם מבינים הדרך לעתים ארוכה.
תביעות בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, הפכו להיות כדבר בשגרה במשרדי, ולמרבה הצער, אנשים מגדול ועד קטן אינם מבינים את המשמעות של הרשת. לא פעם, נדרשים לקוחותיי להגיש תלונות במשטרה לאור איומים שונים שמאיימים עליהם, הדברים עשויים להיות מאתגרים, מסוכנים, ולא פעם הזויים! יש להבין כי ללשון הרע יש גם אפשרות לקובלנה פלילית, כך שאדם שרק "לכלכך" יכול למצוא עצמו בהליכים פליליים.
בני נוער אינם מבינים את משמעות השרשור של הדברים ברשת ועד כמה הדברים מתפשטים במהירות, תוך רמיסת כל אמת מוסר בסיסית והכל בכדי לזכות באהדת הקהל או סתם מתוך מניעים שונים לגרום נזק לאחר ולהפיץ סרטונים אינטימיים מביכים. אחד הסיפורים המפורסמים היה של אמנדה טוד. ילדה שהיתה בת 16 אשר התאבדה עקב הצקות ברשת. אמנדה עשתה מעשה תמים דבר שהוביל לסוף טראגי. תוכלו לראות את הסרטון שהעלתה לרשת בקישור הבא,
https://nobullying.com/amanda-todd-story/
בארץ המחוקק הבין כי קיימת בעיה דחופה ובוערת שיש לטפל בה בהקדם, משכך, אף נעשה תיקון בחוק למניעת הטרדה מינית, המוכר יותר בשם "חוק הסרטונים". מי שעובר על חוק זה יוכל למצוא עצמו מתמודד עם כתב אישום. להרחבה תוכלו לקרוא בקישור של אתר משרד המשפטים. לאחרונה הנחה היועץ המשפטי לממשה כי במקום שיש אינטרס ציבורי, ניתן יהיה להגיש כתבי אישום גם נגד קטינים נעדרי עבר פלילי.
http://www.justice.gov.il/SpecialProjects/OnlineSexualPublications/Pages/Legislation.aspx
לסיומם של דברים, הטכנולוגיה מקדימה רבות את עולם המשפט, ומשכך, בתי המשפט לא תמיד יכולים למצוא פתרונות לכל מעשה שנעשה. זאת ועוד, המקרים שמשתנים מאחד למשנהו, מציבים רף גבוה יותר, ובודקים למעשה עד כמה השופטים יצירתיים תוך שהם מביאים לתוצאה משפטית ראויה באמצעות החוקים הקיימים. המערכת המשפטית כל הזמן מאותגרת טכנולוגית, כאשר מנסים למצוא פתרון מתאים, אך זה משתנה חדשות לבקרים על פי קצב הטכנולוגיה. בנוסף, יש צורך להעלות את רף הענישה ולהשוותו לנהוג בארה"ב, שם עברייני מחשב מקבלים עונשים אשר הולמים לא פעם את נסיבות העבירה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או תחליף לכאלו. יובהר כי האמור לעיל, הינו בגדר תיאור כללי ואינו מחייב את הכותב. העושה שימוש כלשהו בתוכן האמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.

מאמר זה נכתב על ידי:עו"ד עופר פרידמן, עוסק בתחום דיני האינטרנט והטכנולוגיה, הפרטיות והסייבר.

לפוסט

חשד: עובד בית ספר בירושלים החזיק והפיץ חומר פדופילי

Mako, חדשות2, 01.01.17

המאבטח חשוד בהפצת חומריפ פדופילים (צילום: חיים ריבלין)

מאבטח חשוד בהפצת חומריפ פדופילים | צילום: חיים ריבלין

תושב בית שמש, בן 41, שעובד כמאבטח במוסד חינוכי בירושלים נעצר היום לאחר שנמצאו על מחשבו ומכשירי הטלפון שלו חומרים פדופילים. המשטרה ערכה חיפוש בביתו בעקבות מידע שהתקבל. היום הוא יובא להארכת מעצרו

החשוד, תושב בית שמש, נעצר בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרה. במהלך חיפוש שנערך בביתו החרימו החוקרים מחשבים וטלפונים סלולריים, בהם נמצאו חומרים פדופילים. במהלך החקירה במחלקת הסייבר של המשטרה עלה כי החשוד גם קיים מספר שיחות טלפוניות עם קטינות, ככל הנראה מבלי שציין את גילו.

מדוברות המשטרה נמסר כי כרגע אין חשד לכך שהמאבטח קיים מפגש עם הקטינות והוא יובא היום להארכת מעצרו בבית משפט השלום בירושלים.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: