Category Archives: ילדים ונוער – כללי

האם בלחיצת מקלדת ניתן לגרום לפגיעה ואף למוות?\\אשכול דיון גולשים בנושא הסכנות שברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 24.02.17

"רק טינפתי בצחוק"
מיליארדי אנשים ברחבי העולם עושים שימוש יומיומי ברשת האינטרנט והצעירים שבהם פעילים מאוד גם ברשתות החברתיות. אלימות ברשת אינה חדשה אך התופעה הולכת ומתגברת עם השנים ככל שיותר אנשים מצטרפים לאינטרנט. יש לציין כי אלימות ברשת יכולה להופיע במגוון צורות ורמות של חומרה, לדוג': לשון הרע, ביוש (שיימינג), התחזות לאחר והפצת שמועות חסרות בסיס, סחיטה, איומים פרסום תמונות אינטימיות של אנשים כמובן ללא רשותם ועוד. הבעיה ברשת שהל מתפשט כאש בשדה קוצים. האם הגענו כבר לגבול היכולת שלאחריו כבר שום דבר חדש לא יפתיע אותנו? מאמין שלא, ואנחנו רק בתחילת ההכרה והתגבשות התהליכים, אך ישנם כאלו החושבים אחרת.

מאמר חשוב מאוד בשאלה האם "החיים והמוות ביד המקלדת" מהפן המשפטי?

חשוב לציין כי ישנם כאלו החווים אלימות על בסיס קבוע ויומיומי. גם בעת הזו ממש עכשיו כאשר אתם קוראים את הדברים הללו ילדים, בני ונוער ואף מבוגרים "חווים" בריונות ברשת. נקודה חשובה שיש לציין הינה כי לא אוהבים לדבר על זה ובעיקר ילדים (למעלה מ 50% מהילדים לא סיפרו להוריהם על מה שארע להם ברשת). כל 1 מתוך 3 ילדים חווה בריונות רשת מסוג שהוא. יש לציין כי המספרים רק הולכים ועולים. קחו את הנתון הזה, חברו אותו למועקה שרובצת על אותם נערים ,הם חשים בושה ומשכך הם לא מספרים ולא משתפים, דבר שבמידה ויושב על נפש עדינה והנה לפניכם "פצצה מתקתקת", שאם לא תטופל כראוי, זה עלול להוביל לתוצאה עגומה. האם חינוך על בסיס שבועי וקבוע, יגרום לילדים ולבוגרים יותר להתנהג אחרת? אני מאמין שכן, אך כמובן כל אחד לגישתו.
לא פעם אני נתקל בכאלו שאומרים "זה רק היה בצחוק". יש להבין כי טענה זו לא רק שאינה ראויה, אלא גם לא תגרום לשפוט את האדם לכף זכות באם ייגרם נזק לאחר כתוצאה מאותו "צחוק". כמובן שלא ניתן לגזור גזירה שווה על כולם וכל מקרה ייבדק לגופו וע"פ נסיבותיו. דווקא מכיוון שמדובר בעולם הדיגיטלי הקר והמנוכר, בו לא ניתן להביע רגש או לראות את שפת גופו של האחר, כל אחד יכול לקחת את הדברים לכיוון אחר. אנשים אינם יודעים האם באמת הדברים היו בצחוק ואם לאו. אחד מהמקרים שהגיע למשרדי היה בדיוק בהקשר עם נושא זה, ובהקשר עם בני נוער שהחלו להתכתב בקבוצה סגורה ב"צחוקים" באחת מן הרשתות החברתיות, ומכאן זה הגיע כמעט לאלימות הנערים שכבר קבעו להיפגש בכדי "לפתור את העניינים" בעולם האמיתי. ההורים ביקשו כי אעשה סדר. הדבר שהפתיע אותי כאשר בדקתי את הדברים היה שבאמת אחד התכוון לצחוק, השני לא ראה את זה כך, נעלב ומכאן הדברים הידרדרו. אחד הנערים שיידע את הוריו בעניין, אלו יצרו מיד קשר עם הוריו של הנער השני, ולאחר שלא הצליחו לפתור את הסכסוך בין הנערים, ביקשו להגיע אליי כאמור בכדי שאעשה סדר. זה אחד מהמקרים אשר הסתיים בסופו של דבר באופן טוב, והיום הנערים שבו להיות חברים ואפילו טובים יותר, אך מה היה קורה אם אף אחד מהם לא היה משתף את הוריו? בקלות הדבר היה יכול להידרדר למקום רע שאת תוצאותיו אפילו לא ניתן לחזות.
אני מאמין כי בקרה קבועה של הורים במכשירי הילדים, יכולה להבין בדיוק מה קורה אצלם אף במחיר של פגיעה בפרטיות הילדים כאשר הדבר נועד כדי למנוע נזק חמור יותר. ישנם כאלו שאומרים, "הוא רק ילד מה יכול כבר להיות" אז זהו שבדיוק במצבים כאלו, יש לטפל ולמנוע הדרדרות והסלמה. האם הפרטיות של הילדים היא בראש המדרג גם על חשבון מניעת מצבים מסוכנים או שיש לבטלה למען בטחונם של הילדים? אני את דעתי, אמרתי.
מטורפים נמצאים מסביב לכל הגלובוס ולכן כפועל יוצא, הדבר מגדיל את היקף התופעה. ה"כפר הגלובלי" עשה לאותם אנשים את החיים קלים הרבה יותר, הם רק צריכים למצוא קורבן. רק כמה הקשות על מקלדת ואפשר להרוס לאנשים את החיים, קל מאוד.
שכבת הגיל שבין 12-17, היא הפגיעה ביותר. לעתים אותם ילדים חשים כי עולמם "נסגר" עליהם לאור החוויות המשפילות שברשת, והדבר היחיד מבחינתם הוא לפגוע בעצמם ובמקרה הקיצון לסיים את חייהם. אגב תופעה זו נכונה למרבית העולם ואין מקום שהדבר פוסח עליו (למעט מקומות בהם אין אינטרנט כמובן). בריונות ברשת מובילה בני נוער לדימוי עצמי נמוך, שינוי במצב הרוח, דכאון, ירידה בלימודים והחמור מכל פגיעה בעצמם. לעתים נתקל בכאלו במהלך העבודה. אין לי מילים לתאר את מה שאני רואה שעובר עליהם. בשכבה זו בחרתי להתמקד יותר הפעם. מניח שכל אחד מכם הקוראים חווה או שמכיר מישהו שחווה בריונות ברשת. זו כאמור יכולה לבוא בצורות כפי שציינתי. מי שמעונין לשתף אפילו בעילום שם, כדי לעמוד על מימדי התופעה באתר זה הלכה למעשה, יותר ממוזמן.
האנונימיות ברשת, מאפשרת לאנשים לשחרר את חרצובות לשונם ולהשתלח ללא כל רסן באחרים. ישנם כאלו אשר מעבירים את תסכולי היום ותלאות החיים לרשת. לא פעם קורה כי כאלו שפגעו במציאות, מצאו את הרשת כמקום נוח לתקוף, כי שם יכולת הפגיעה בהם בחסות האנונימיות היא נמוכה. הנפגע הופך לפוגע, אך לא רק ולא תמיד. זכרו ושננו, האינטרנט הוא בור ההיסטוריה הגדול ביותר. שום דבר לא נשכח שם לעולם. מספר מקרים שנתקלתי הביאו לדי מימוש את האנונימיות ברשת ועסקו במשחקי רשת. כאשר ילדים או בני נוער לוקחים חלק במשחק בו יש מספר משתתפים ולכל אחד תפקיד מסוים בו. כמובן שלא כולם מזדהים בשמם האמיתי, או בשמם המלא. בנוסף, לא בעיה "לעבוד על מהערכת" בנושא הזה. משכך, לעתים כאשר אחד מהמשתתפים מבקש לצאת או לעזוב את המשחק באמצע, הוא למעשה "דופק" את האחרים ואז, מתחילות קללות וגידופים. גם כאשר מבקשים לחדול, זה לא עוזר. באם מדובר בנער שמזדהה בשמו המלא, (ועדיין קטין) ניתן יהיה לאתר את הוריו וליידע אותם ולנסות לפתור את הבעיה, אך מה יקרה אם לא ידועים היכן הוא מתגורר, את גילו ומיהו. בכדי לאתרו ולקבל את פרטיו יש לפנות לבית המשפט ולבקש לחשוף את זהותו באמצעות ספק האינטרנט, הדבר אינו פשוט וגם לא תמיד אפשרי. כל עוד לא תיהנה עבירות כמו איומים של ממש או יתר תופעות פליליות סביר להניח שהמשטרה לא תתערב בנושא. לאור זאת, על מנת להגיש תביעה אזרחית כפי שאתם מבינים הדרך לעתים ארוכה.
תביעות בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, הפכו להיות כדבר בשגרה במשרדי, ולמרבה הצער, אנשים מגדול ועד קטן אינם מבינים את המשמעות של הרשת. לא פעם, נדרשים לקוחותיי להגיש תלונות במשטרה לאור איומים שונים שמאיימים עליהם, הדברים עשויים להיות מאתגרים, מסוכנים, ולא פעם הזויים! יש להבין כי ללשון הרע יש גם אפשרות לקובלנה פלילית, כך שאדם שרק "לכלכך" יכול למצוא עצמו בהליכים פליליים.
בני נוער אינם מבינים את משמעות השרשור של הדברים ברשת ועד כמה הדברים מתפשטים במהירות, תוך רמיסת כל אמת מוסר בסיסית והכל בכדי לזכות באהדת הקהל או סתם מתוך מניעים שונים לגרום נזק לאחר ולהפיץ סרטונים אינטימיים מביכים. אחד הסיפורים המפורסמים היה של אמנדה טוד. ילדה שהיתה בת 16 אשר התאבדה עקב הצקות ברשת. אמנדה עשתה מעשה תמים דבר שהוביל לסוף טראגי. תוכלו לראות את הסרטון שהעלתה לרשת בקישור הבא,
https://nobullying.com/amanda-todd-story/
בארץ המחוקק הבין כי קיימת בעיה דחופה ובוערת שיש לטפל בה בהקדם, משכך, אף נעשה תיקון בחוק למניעת הטרדה מינית, המוכר יותר בשם "חוק הסרטונים". מי שעובר על חוק זה יוכל למצוא עצמו מתמודד עם כתב אישום. להרחבה תוכלו לקרוא בקישור של אתר משרד המשפטים. לאחרונה הנחה היועץ המשפטי לממשה כי במקום שיש אינטרס ציבורי, ניתן יהיה להגיש כתבי אישום גם נגד קטינים נעדרי עבר פלילי.
http://www.justice.gov.il/SpecialProjects/OnlineSexualPublications/Pages/Legislation.aspx
לסיומם של דברים, הטכנולוגיה מקדימה רבות את עולם המשפט, ומשכך, בתי המשפט לא תמיד יכולים למצוא פתרונות לכל מעשה שנעשה. זאת ועוד, המקרים שמשתנים מאחד למשנהו, מציבים רף גבוה יותר, ובודקים למעשה עד כמה השופטים יצירתיים תוך שהם מביאים לתוצאה משפטית ראויה באמצעות החוקים הקיימים. המערכת המשפטית כל הזמן מאותגרת טכנולוגית, כאשר מנסים למצוא פתרון מתאים, אך זה משתנה חדשות לבקרים על פי קצב הטכנולוגיה. בנוסף, יש צורך להעלות את רף הענישה ולהשוותו לנהוג בארה"ב, שם עברייני מחשב מקבלים עונשים אשר הולמים לא פעם את נסיבות העבירה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או תחליף לכאלו. יובהר כי האמור לעיל, הינו בגדר תיאור כללי ואינו מחייב את הכותב. העושה שימוש כלשהו בתוכן האמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.

מאמר זה נכתב על ידי:עו"ד עופר פרידמן, עוסק בתחום דיני האינטרנט והטכנולוגיה, הפרטיות והסייבר.

לפוסט

מטרידים את הילדים שלכם ברשת? משטרת ישראל לשירותכם. אולי

Walla, סיגל בן דוד, 16.02.17

ילדה קטנה על נדנדה (ShutterStock)

הפדופילים העבירו את זירת הפשע שלהם מהגן הציבורי לוואטסאפ (צילום: ShutterStock)

בת 16 התלוננה שסטוקר מפציץ אותה בפורנו בנייד, אבל התיק נסגר. אחרת התלוננה שהאקס מפיץ תמונות עירום שלה, ואפילו לא נפתחה תלונה. הרשת מלאה בפדופילים ונוכלים ולמשטרה יש שיטות לטפל בהם, אבל בפועל לא פעם האזרחים נותרים לבד. המשטרה: "יש לנו מערך סייבר מיומן"

על פי כל הגדרה, פשעי סייבר, בפרט אלה המאופיינים בפדופיליה, הם עבירה פלילית מבעיתה ומסוכנת. אם כך, נשאלת השאלה, מדוע נאלץ אותו אב לקחת על עצמו את עבודת הבילוש, ההתחזות, החקירהוהזיהוי, ולמעשה להגיש את המעצר למשטרת ישראל על מגש של כסף?

המרחב המקוון הופך כל יום לרחב, מהיר ובעיקר מאיים ואפל יותר. בעמותות השונות לגלישה בטוחה ברשת עקבו בדאגה השבוע אחר התנהלות המשטרה בסיפור. "במשטרה אמנם מפנימים שיש עולם פשיעה שלם במרחב המקוון, ולכן גם הוקמה יחידת הסייבר שעושה עבודה טובה, אבל זה לא מחלחל עדיין לחוקרים ולפקידים בתחנות, שם יש ניתוק וחוסר יכולת ממשית לעזור למתלוננים", מסבירה אורנה היילניגר מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי, "מאז אפריל 2014 הוגשו לפרקליטות 250 תיקים. מתוכם הוגשו 30 כתבי אישום כאשר רק 6 מהם הסתיימו בהרשעה. במקרה שקרה השבוע, כל שרשרת החידלון צריכה לעשות בדק בית רציני".

"מגיעה בחורה עם הוכחות שתמונות עירום שלה מופצות באתרי פורנו ברחבי הרשת, מציינת שהתמונות היו רק בנייד של החבר שלה, כלומר מציגה חשוד אפשרי, והשוטר שולח אותה להביא צילומי רשת כי אין להם מכונת צילום, ואח"כ מפנה אותה אלינו לעמותה. במקרה אחר מישהו פתח פרופיל פייסבוק מזוייף עם פרטים של נערה בת 16 והציג אותה כזונה המספקת שירותי מין. אנחנו פנינו לפייסבוק בעצמנו. אני משוכנעת שעם קצת עבודה אפשר לתפוס את העבריין בקלות. אבל במקום זה, מפנים אותם אלינו. לנו כעמותה אין את כלי האכיפה והאיתור, אנחנו יכולים רק לצמצם את הבעיה והכאב. אבל לצערי, המשטרה לא מראה עניין לטפל בכלל חוץ מאשר במקרי פדופיליה".

במשטרת ישראל מודעים לבעיית פער הידע בתחנות הקצה אצל החוקר שפוגש את המתלונן. אבל מעדיפים שלא להציג נתונים לבקשת וואלה!NEWS בנוגע לכמות התלונות, הטיפול בתיק וכמה תיקים נסגרים בתחום זה בנימוק "בשלב זה פילוח העבירות בסייבר נעשה בצורה רחבה יותר מהנתונים שהתבקשו". בשיחה עם גורם משטרתי, נמסר כי יחידת הסייבר נמצאת כל הזמן בשינוי, ומתקיים תהליך של הגדלת המשאבים, מתן כלים והדרכות כשהשאיפה היא שכל שוטר יכיר ויידע לטפל בקיטלוג של פשע סייבר. לדבריו, לא כל עבירת רשת היא מקרה מובהק שיגיע לפתחה של יחידת הסייבר וכל מקרה נשקל לגופו.

גורם אחר המקורב למשטרה הציג גרסה שונה לפיה זו לא משימה מורכבת לבטל אינסטגרם מזוייף או לסגור פרופיל פייסבוק פוגעני, אבל ההנחה הכללית הרווחת היא לא להעמיס על המערכת ולסגור תיקים פשוטים יחסית. לדבריו, אין טעם להגיש תלונה בתחום הסייבר אם לא מדובר בפשעי מין.

במשטרת ישראל מודעים לבעיית פער הידע בתחנות הקצה אצל החוקר שפוגש את המתלונן. אבל מעדיפים שלא להציג נתונים לבקשת וואלה!NEWS בנוגע לכמות התלונות, הטיפול בתיק וכמה תיקים נסגרים בתחום זה בנימוק "בשלב זה פילוח העבירות בסייבר נעשה בצורה רחבה יותר מהנתונים שהתבקשו". בשיחה עם גורם משטרתי, נמסר כי יחידת הסייבר נמצאת כל הזמן בשינוי, ומתקיים תהליך של הגדלת המשאבים, מתן כלים והדרכות כשהשאיפה היא שכל שוטר יכיר ויידע לטפל בקיטלוג של פשע סייבר. לדבריו, לא כל עבירת רשת היא מקרה מובהק שיגיע לפתחה של יחידת הסייבר וכל מקרה נשקל לגופו.

גורם אחר המקורב למשטרה הציג גרסה שונה לפיה זו לא משימה מורכבת לבטל אינסטגרם מזוייף או לסגור פרופיל פייסבוק פוגעני, אבל ההנחה הכללית הרווחת היא לא להעמיס על המערכת ולסגור תיקים פשוטים יחסית. לדבריו, אין טעם להגיש תלונה בתחום הסייבר אם לא מדובר בפשעי מין.

"פדופילים מסתובבים המון גם באתרי ילדים שלכאורה נראים מוגנים ומסוננים", מוסיף פרסברגר, "יש נערות שמגיעות ומסרבות להגיש תלונה. מוקד כזה יכול לעזור במקרים כאלה. גם החשיבות של חוקר ילדים ונוער היא הכרחית".

עוד תכנית שאושרה וטרם החלה לפעול, היא תכניתו המקיפה של המשרד לביטחון פנים, במטרה להתמודד עם האיום בפשיעת סייבר, הנקראת מערך מאו"ר (מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה ברשת). המערך אמור לכלול יחידה ייעודית לפשיעה נגד קטינים, מוקד לדיווח על פשעי רשת שיפעל 24 שעות, הפקת חומרים דיגיטליים, ניטור ואיתור, וחטיבת הסברה לציבור. בינואר 2016 הוגשה התכנית לאישור הממשלה, אך למרות שכל האישורים ניתנו, המערך עצמו טרם החל לפעול ולא ידוע מועד מדויק להתחלתו.

חלק נכבד מהילדים כלל לא משתף את ההורים במקרים של עבריינות רשת כלפיהם. רוב ההורים מגלים זאת בדיעבד או אף פעם. לכן סיפורו של האב שלכד פדופיל השבוע, הציף אמוציות, חרדות ושאלות רבות בקרב הורים מודאגים. דווקא בשל העובדה שהכל התנהל לפי הדרישה המשטרתית: הילדה שיתפה את הוריה, האב פנה אל ארבע תחנות משטרה ואף עשה עבודת בילוש בעצמו – אבל רק שאלת הטיפול נותרה פתוחה בעינה. 72 שעות, 4 תחנות משטרה, ראיות וממצאים נגישים וברורים, והאזרח הקטן שוב מוצא את עצמו לבד. נדמה שהמשטרה נפלה השבוע ברשת.

במשטרת ישראל מערך סייבר מיומן ומקצועי במערכים הפרוסים מהתחנות בשטח, דרך המחלקים במחוזות ועד יחידת הסייבר הארצית בלהב 433. מערך זה פועל באופן נחוש, מאומץ ועקבי ולראיה לכך שורה ארוכה של חשיפות במגוון עבירות רשת שהביאו להגשת כתבי אישום וזאת תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים ויצירתיים שמותאמים לאתגרים המתחדשים בקצב המהיר ברשת.

משטרת ישראל מובילה באופן שוטף תהליכים רבים בהיבט הכשרות, ייעוד כ"א, והקניית האמצעים הנדרשים לטובת קידום מתמיד בטיפול בפשיעת סייבר ופשיעה מסתייעת רשת.

משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בנמרצות ובנחישות בנושא גלישה בטוחה ברשת במהלך כל השנה, מתוך הבנת ערכה הרב של העלאת המודעות לצמצום פגיעה ברשת. כמו כן, אנחנו שמים דגש לעידוד הורים למעורבות בפעילות ילדיהם במרחבי רשת האינטרנט, ופיקוח על כללי גלישה בטוחה. זאת על מנת שיוכלו הילדים למצות את המיטב מרשת האינטרנט ובכך תהיה תרומה משמעותית לצמצום חשיפתם לפגיעה כגון: תוכנות נוזקה, אתרים בעלי תכנים לא הולמים, מפגש עם זרים שעלול לפגוע בהם, הפצת פרטיהם האישיים והאינטימיים ביותר ועוד.

מערך המאו"ר מצוי בתהליכי הקמה בימים אלה לאור החלטת הממשלה בנושא. מערך זה יכלול נציגי משטרה, רווחה, חינוך וגורמים נוספים באופן כוללני ומערכתי על מנת לתת מענה לתחום הפגיעה בקטינים ברשת, בין אם במישור הפלילי ובין אם במישורים האחרים.

לכתבה

הדברים שאתם לא שמים לב אליהם כשאתם באינטרנט

Ynet, אורלי מרטון פרידמן, 07.02.17

לכתבה

 

שרת המשפטים איילת שקד בשידור חי, בשיעור על הסכנות ברשת.

Rotter, כותרות הסקופים, 31.01.17

שרת המשפטים, איילת שקד, ומנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, פותחות הבוקר את שיתוף הפעולה עם משרד החינוך במסגרת "שבוע הגלישה הבטוחה ברשת" ומעבירות שיעור לתלמידי תיכון סליגסברג בירושלים. למעלה מ-400 מעובדי משרד המשפטים יעבירו בשבוע הבא שיעורים בכל רחבי הארץ בנושא מניעת עבריינות נוער ברשת. שרת המשפטים: "אני גאה ביוזמה הזו, שזו השנה השלישית שלה, ונרגשת לעמוד בפני תלמידי התיכון ולהסביר להם על החשיבות של צנעת הפרט ועל הסכנות הטמונות ברשת".

לפוסט ולווידאו

חשד: פגע בקטינות ברחבי העולם באמצעות אפליקציות

Nana10, מאור צור, 29.01.1

השתמש באפליקציות ליצור קשר עם קטינות (אילוסטרציה)

השתמש באפליקציות ליצור קשר עם קטינות (אילוסטרציה)   צילום: androidpolice

תושב אריאל בן 48 המשמש מורה ומדריך טיולים נעצר לאחר שנחשד בכך שיצר קשר עם קטינות באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שלו, וביצע מעשים מגונים. מעצרו הוארך עד ליום שלישי

שד לעבריינות ברשת: ז׳אק זרקה, תושב אריאל בן 48 נעצר לאחרונה לאחר שנחשד כי פגע מינית בעשרות קטינות בכל העולם באמצעות אפליקציות שונות. היום (ראשון) הוארך מעצרו על ידי בין משפט השלום בראשון עד ליום שלישי.
על פי החשדות נגדו, השתמש זרקא באפליקציות כמו: "musical.ly" ,"Kik" ,"ooVoo", ‏"Spinchat". החקירה עצמה החלה לאחר שהתקבלה תלונה ברשויות האכיפה בחו"ל, וטופלה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל.

בשל היותו מורה פרטי ומדריך טיולים מוסמך, הייתה לחשוד נגישות לקטינים. "אפליקציות המכוונות לקטינים עולות באופן תדיר בתיקי חקירה וניכר כי פדופילים מנצלים אותן על מנת לתור אחר קרבנות", נמסר מהמשטרה.

לכתבה

התגובה המפתיעה של נער שעבר שיימינג

Ynet, מירי בן דוד ליוי, 22.01.17

צילום: שאול גולן

עמית סבן
צילום: שאול גולן
עמית סבן, נער בן 17, עבר שיימינג והחליט לקום ולעשות מעשה. הוא הקים את "נוער למען נוער" כדי להיות אוזן קשבת למי שנופל קורבן לאלימות ברשת. "כתבו לי דברים איומים והייתי לבד במערכה", הוא מספר

"בבוקר אני תלמיד, בצהריים אני מנכ"ל חברה ומפתח אפליקציות, בערבים אני לפעמים מעביר הרצאות, ובלילה אני מכין שיעורי בית ומתכונן ללימודים של היום שלמחרת". זהו סדר היום של עמית סבן (17) מרמת־השרון. אבל זה עדיין לא הכל: סבן גם מתנדב ללא הרף בקהילה. הוא פועל בהתנדבות למען ניצולי שואה, חונך ב"כנפיים של קרמבו" – תנועה למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים, פעיל במרכז היזמות ב"לייט האוס" ברעננה, שם הוא אפילו קיבל משרד שבו יוכל לעבוד, פשוט כי התאהבו בו, ובנוסף הוא מכהן בתפקיד סגן ממלא מקום בסניף נוער העבודה ברמת־השרון.

"המיזם האחרון הוא משהו שבער בי ואי־אפשר היה לא לקום ולעשות מעשה", הוא מספר בהתרגשות. "כשהייתי בן 15 וחצי ולמדתי בחטיבת הביניים בבית ספר רגיל, חוויתי שיימינג רציני. יש לי עודף משקל, ולצערי, בדור שלנו ילדים ובני נוער לא אוהבים ילדים שמנים, וכשאתה ילד עם עודף משקל לא מקבלים אותך כמו שאתה וצוחקים. הייתי מאוד דומיננטי בכיתה ובולט בלימודים, וגם זה לא הוסיף לי נקודות בעיניהם. אז פתחו לי פרופיל פיקטיבי בפייסבוק עם שמי ועם תמונה שלי וכתבו לי דברים איומים כמו 'תמות' ו'תתאבד'".

לאחרונה הוא פורסם בזכות הדיסקית החכמה – סטארט־אפ שלו למניעת חטיפות חיילים ואזרחים. מעין דיסקית שמבוססת על חיפוש GPS ועשויה להציל חיים. "זה מתקדם ואני מחכה לתשובות של משקיעים שונים", הוא מעדכן. ולא שהיה לו משעמם עד אז, אבל לפני חמישה חודשים הוא גם הקים ארגון שנקרא "נוער למען נוער". תוסיפו לזה את העובדה שהוא לומד בתיכונית בחולון במסגרת החינוך המיוחד – והרי לכם תופעת טבע.

סבן רצה לחסוך את הצער מהוריו ולכן לא שיתף אותם במה שעבר עליו. "הייתי לבד במערכה הזו, והדמיון של בני כיתתי הפך להיות רק יותר מפותח ויצירתי. למשל, הם כתבו שאני עושה מסיבה כשלא עשיתי ופירסמו את כתובתי. מאז שאני זוכר את עצמי לא הייתי משופע בחברים, אבל זה הגיע לשיאים חדשים. עברתי תקופה לא קצרה של גידופים, ספגתי קללות ומסכת השפלות, אינספור שיחות מטלפון חסוי שהטרידו אותי בכל שעה ביממה

ובתוך כל הכאב והצער מה ששאלתי את עצמי היה: מה אני עושה עם זה? למי פונים? אני אתגבר, אבל כל ילד או נער אחרים שחווים שיימינג – מה הם אמורים לעשות?"

לאחר בירור מקיף וחיפוש בגוגל וברשתות החברתיות הבין סבן שאין לכך מענה הולם. "לא היה באמת מקום שאפשר לפנות אליו, לקבל בו אוזן קשבת. לכן החלטתי לקחת את הדבר האיום, הכואב והבלתי־נסבל שקרה לי ולהפוך אותו לדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים. החלטתי להפוך את החולשה לחוזקה, ואם אין כתובת אז אני אהיה הכתובת".

הארגון שהקים סבן נותן מענה טלפוני וסיוע באינטרנט. "פניתי אל עמותה שנקראת 'הכפתור האדום' שמטפלת באלימות ברשת, וביקשתי שנשתף פעולה. העמותה הרימה את הכפפה, ואני מעביר אליה פניות רלוונטיות.

– איך הנוער שומע על הארגון שלך?

"אני כל הזמן משווק אותו, שולח הודעות בווטסאפ, מפרסם בפייסבוק, מעביר הרצאות בבתי הספר, יש סרטון יוטיוב שמסביר הכל, ויש לנו אתר אינטרנט שמוצאים אותו מהר בחיפוש בגוגל. כלומר, מי שחווה שיימינג יכול למצוא אותנו בקלות, ואנחנו גם מפיצים ודואגים שתהיה מודעות בקרב הנוער ושיימנעו מלעשות דברים כאלה. ההרצאות הן הדרך הכי מדויקת להעביר לנוער את המסר ואת הנוכחות שלנו כי אני מדבר אליו בגובה העיניים. הכל כמובן נעשה בהתנדבות מלאה, ואם אני צריך סיוע כלכלי – או שאני מוציא מההכנסות שלי כמפתח אפליקציות או שאני נעזר בחברות גדולות שאליהן אני פונה. זה עדיין בפיתוח ולא מאוד מבוסס. העזרה שלנו היא טלפונית ותמיכתית ולכן זה לא קריטי".

היה מקרה עם ילד נמוך שירדו עליו באופן קיצוני, הוא צולם בווידיאו והיה ללעג ולקלס. הוא לא רצה להזדהות וממש בעדינות, בכפפות של משי, הצלחנו להגיע אליו, לחשוף מי הוא, לקבל ממנו פרטים כדי שנוכל לפנות אל מנהלת בית הספר ולהפעיל את היועצת, והכל טופל בצורה מערכתית בתוך בית הספר.

"יש נערים ונערות שפונים למען חבריהם. שיימינג זה דבר נורא מכל הבחינות ויכול לגרום למחשבות אובדנות. אנחנו משתפים פעולה גם עם היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות. יש לנו עורכת דין בהתנדבות, אבל עד כה לא הגענו למצב שהיה צריך אותה, חוץ ממקרה אחד שבו לנער לא היה טוב בבית והוא רצה לדעת מבחינה משפטית עד מתי ההורה אחראי עליו".

– החברים מהעבר שעשו לך שיימינג רואים לאן הגעת?

"כן. וכשאני חושב על ההצלחות וההישגים שלי בתקופה שעברה מאז, אני מרגיש סגירת מעגל. יש לי במה להתגאות ויש לי תחושת סיפוק שהנה, למרות הכאב העצום, אני במקום אחר – אני מסוגל לעזור ולסייע לנוער, מקים ארגונים ומתנדב בקהילה. אין לי שיח איתם אבל בהחלט הייתי רוצה להגיד להם פשוט להפסיק. לא לחפש את הקורבן הבא כי הוא ייקח את זה איתו לכל החיים. אני אמנם צמחתי מזה, אבל זה לא מה שקורה בדרך כלל".

סוכנים קטנים: המשטרה הפינית מעודדת ילדים להלשין על הוריהם למשטרה בגלל פוסטים בפייסבוק

Rotter, כותרות הסקופים, 19.01.17

המשטרה הפינית מעודדת ילדים להלשין על הוריהם למשטרה במידה וייתפסו אותם כותבים פוסטים פוגעניים בפייסבוק.
בסרטון של המשטרה הפינית, רואים ילדים פינים מזמינים 'אריה משטרתי' שמבקר את ההורים שלהם כאשר הם נתפסים בכתיבת הודעות פוגעניות. בסצינה המרכזית, אמא שכותבת פוסטים נגד פוליטיקאי בפייסבוק מקבלת התראה מבתה הקטנה שמודיעה לה שזה מעשה לא מוסרי. לאחר מכן, הילדה מזמינה 'אריה משטרתי' לביתה. הסרטון מסתיים בלהקה של שוטרים שמסבירה בשירה שפוסטים פוגעניים בפייסבוק הם מעשה פלילי טיפשי שעלול להסתיים בקנס ובמאסר.

בחודשים האחרונים המשטרה הפינית אוכפת באופן אגרסיבי פוסטים 'פוגעניים' בפייסבוק ומספר פוליטיקאים פיניים נקנסו עקב פוסטים שכתבו נגד הגירה מוסלמית לארצם.

בסרטון יש כתוביות לאנגלית:

לפוסט ולסרטון

1 מתוך 10 ילדים: קורבן לפגיעה ברשת

Israelhayom, נועם(דבול) דביר, 16.01.17

"מכורים" לפייסבוק וחשופים לסכנות הרשת // אילוסרטציה: גדעון מרקוביץ'

"מכורים" לפייסבוק וחשופים לסכנות הרשת // אילוסרטציה: גדעון מרקוביץ'

המועצה לשלום הילד פירסמה נתונים אודות ילדי ישראל • טכנולוגיים יותר, "מכורים" לפייסבוק ואינסטגרם וסובלים יותר מעבירות מין • חיי הילדים בישראל

הילדים בישראל "מכורים" לאינסטגרם ופייסבוק וסובלים יותר מעבירות מין. כל עולה מנתונים שמפרסמת היום (שני) המועצה לשלום במסגרת השנתון הסטטיסטי של "ילדים בישראל", המציג תמונה על חיי הילדים בישראל.
בסוף שנת 2015 חיו בישראל 2,768,700 ילדים, המהווים 33% מכלל האוכלוסייה, ונראה כי בשנים האחרונות ילדותם הפכה לטכנולוגית יותר. מהדו"ח עולה כי 86% מבני הנוער בגילאי 12-17 מתקשרים עם חברים לכיתה באמצעות תקשורת דיגיטלית. 63% מתקשרים כך עם הוריהם, 27% מתקשרים כך עם סבא/סבתא ו-5% בלבד דיווחו כי לא משתמשים באמצעים אלה.

הרשת מסוכנת, ההורים לא מפקחים

הנתונים שמפרסמת המועצה לשלום הילד מגלים כי הרשת יכולה להיות גם מסוכנת. 30% מבני הנוער יצרו קשר עם אנשים זרים ברשתות – 9.6% מהתלמידים דיווחו כי לפחות פעם אחת היו קורבנות לפגיעה באמצעות הרשת – בנים יותר מבנות. 43% מבני הנוער בגיל 12-17 עשו שיתוף, לייק או הפיצו תמונה ברשת נגד מישהו.
מהדו"ח עולה כי בשנת 2015 התקבלו בחדרי המיון 800 ילדים ובני נוער שניסו להתאבד. מספר הבנות שניסו להתאבד גדול פי שלושה ויותר ממספר הבנים (626 לעומת 174 בהתאמה). מאז 1990 שמו קץ לחייהם כ-250 ילדים בישראל. באופן כללי, כל ילד חמישי בישראל מגיע למיון: במרוצת שנת 2015 הגיעו לחדרי מיון 594,719 ילדים וחמישית מן הילדים שפנו אושפזו. פניות בעקבות מחלה מנו כשני שליש (65.5%) מכלל הפניות לחדרי מיון.
מוסדות חינוך אמורים להיות למגן עבור הילדים, אלא שבשנים 2006-2015 נפתחו בממוצע 550 תיקים פליליים לבגירים בחשד לביצוע עבירות כנגד קטינים במוסדות חינוך. בשנים 2006-2015 חלה עלייה באחוז התיקים הפליליים שנפתחו לבגירים בחשד לביצוע עבירות מין כנגד קטינים במוסדות חינוך (מ-8.9% ל-13.5% בהתאמה).
האלימות כנגד ילדים מתרחשת לעיתים גם בתוך המשפחה,

תושב ירושלים בן 41 הואשם בביצוע מעשים מגונים בקטינות אותן הכיר ברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 16.01.17

אברהם יגן, תושב ירושלים בן 41 הואשם היום בביהמ"ש המחוזי בירושלים בכך שהתחזה לנער בן 16 ויצר קשר עם עשרות קטינות באמצעות רשת האינסטגרם.

לאחר מכן קיים עם חלק מהן שיחות מיניות ואז קיבל תמונות שלהן. הוא מואשם באחזקת חומר תועבה של קטינים, מעשה מגונה במרמה ועבירות נוספות.
מור שמעוני / 16/01/2017 12:02

לפוסט

המלצה להגיש כתב אישום נגד עבריין מין שיצר קשר עם קטינות למרות צו שאסר עליו לעשות כן

Rotter, כותרות הסקופים, 12.01.17

דוברות המשטרה (שפלה):

נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של מפוקח מין שיצר קשר עם עשרות קטינות בנות 14-17 נפגש עם חלקן וקיים איתן יחסי מין

חוקרי משטרת ישראל גיבשו תשתית ראייתית להעמדה לדין של אלון דמארי בן 32 תושב יבנה, בחשד לשורה של עבירות מין חמורות נגד קטינות, איתן יצר קשר בתקופת היותו תחת צו פיקוח עברייני מין שאסר עליו ליצור קשר עם קטינות מתחת לגיל 18.

במהלך החקירה נחקרו 60 קטינות בנות 14-17 מכל רחבי הארץ איתן יצר קשר החשוד. על פי החשד, ב-12 מקרים קיים החשוד יחסי מין עם הקטינות בצימרים או ברכבו.

החשוד נעצר (20/12/16) על ידי משטרת ישראל לאחר חקירה סמויה שנוהלה בשיתוף יחידת צור של שב"ס, לאחר שעלה חשד שהפר את תנאי צו הפיקוח ויצר קשר עם הקטינות.

במהלך חיפוש שנערך על החשוד ובביתו, נתפסו שני טלפונים סלולריים, שמבדיקתם עלה כי החשוד יצר קשר באמצעות מסרונים ורשת האינטרנט עם עשרות רבות של קטינות, נפגש עם חלקן ואף קיים מגע מיני עם מספר קטינות.

בבדיקה שערכו חוקרי משטרת ישראל במכשיר הנייד שהיה ברשות החשוד, התגלו 65,000 דפי תכתובת שביצע עם קטינות מכל רחבי הארץ. החשוד נהג ליצור קשר עם הקטינות בפייסבוק, באינסטגרם ודרך הוואטסאפ, תוך שהוא מציג עצמו בשם "אבי" עם תמונה של אדם אחר.

התכתובות שניהל החשוד עם הקטינות נעו משאלות כלליות עד להצעות מפורשות בסגנון "יצא לך לזרום עם גדולים", "שווה לטעום את השפתיים שלך", "את היית כבר ערומה עם מישו" (הטעות במקור).

סמוך לשעה 13:00 יובא החשוד להארכת מעצר נוספת בבימ"ש השלום בראשל"צ לקראת הגשת כתב אישום בעיינו בשבוע הבא.

לפוסט

%d בלוגרים אהבו את זה: