Category Archives: ילדים ונוער – כללי

תושב חדרה כבן 50 נעצר בחשד שיצר קשר מיני עם קטינים דרך האינטרנט

Rotter, כותרות הסקופים, 18.07.17

דוברות המשטרה(חוף)*:

המשטרה עצרה הבוקר תושב חדרה בשנות החמישים לחייו בחשד כי יצר קשרים בעלי אופי מיני עם מס' קטינים באמצעות האינטרנט.
בחיפוש שערכה המשטרה בביתו של החשוד נתפס מחשבו האישי ומכשיר הטלפון שבשימושו.
בימ"ש חדרה האריך את מעצרו של החשוד עד יום א.

לפוסט

תושב פתח תקווה נעצר בחשד להטרדה מינית ומעשה מגונה בקטין ברשת החברתית

Rotter, כותרות הסקופים, 17.07.17

דוברות המשטרה (מרחב שרון):

בתאריך 2.6 נפתחה במשטרת ישראל חקירה סמויה בחשד להטרדה מינית ומעשה מגונה בפני קטין שעה שחשוד יצר קשר עם קטין באמצעות הרשת החברתית והציע לו לקיים איתו יחסי מין.
הקטין בן ה 16 הבין שהחשוד מתבלבל וחושב שהוא מדבר עם קטינה בת 14 ומיהר לפנות למשטרת ישראל.
אתמול בערב הגיעה לסיומה הפעילות הסמויה, לאחר שנקבע עם החשוד מקום מפגש בפארק בפ"ת.
שעה שבא לפגוש " קטינה" וחברתה, והכל על מנת לקיים עימן יחסי מין, הופתע משנוכח לדעת כי במקום האמור חיכו לו צמד בלשיות שעצרו אותו בו במקום ובסיוע צוות שוטרים שפיקחו על המפגש.
החשוד, תושב פתח תקווה בן 41, יובא הבוקר לבית משפט.

לפוסט

רוב ההורים משתפים מידע על ילדיהם

Inn, שלמה פיוטרקובסקי, 02.07.17

מעלים תמונות. אילוסטרציה

מעלים תמונות. אילוסטרציה

iStock
כ-26% מההורים דיווחו שהם שיתפו ברשתות החברתיות  מידע הנוגע לבעיות ולקשיים של הילדים שלהם. 86% מעלים תמונות של הילדים.

המועצה לשלום הילד חושפת את תוצאותיו של סקר חדש, שנעשה באמצעות "מדגם – ייעוץ ומחקר בע"מ", אודות חשיפת ילדים ברשתות החברתיות.

הסקר מתפרסם לקראת הכנס השנתי של המועצה לשלום שיפתח מחר (שני) באוניברסיטת בן גוריון בנגב

על פי תוצאות הסקר, 55% מההורים משתפים מידע אישי על ילדיהם ברשתות החברתיות. 86% מהם משתפים באמצעות העלאת תמונות.

כ-26% מההורים דיווחו שהם שיתפו ברשתות החברתיות מידע הנוגע לבעיות ולקשיים של הילדים שלהם. הורים שמשתפים מידע הנוגע לבעיות וקשיים של הילד שלהם עושים את זה ביחס לקשיים במערכת החינוך(כ-32%), בעיות רפואיות(כ-26%), בעיות ריגשיות (כ-25%) ובעיות חברתיות(21%).

הורים משתפים בדרך כלל כדי להביע מחאה, להפעיל לחץ ולפתור בעיות ביורוקרטיות (כ-45%) וכן כדי לקבל ייעוץ (כ-37%) ותמיכה מהסביבה החברתיות (כ-36%).

כשליש מההורים סבורים שהורים רשאים לשתף בכל מידע הקשור לילד שלהם. מרבית ההורים שמפרסמים מידע אודות ילדיהם דיווחו כי לא ביקשו את הסכמת ילדיהם מפני שלתפיסתם היו צעירים מידי. יחד זאת כשני שליש מההורים סבורים כי יש לקבל את הסכמת הילדים טרם לפרסום ברשתות החברתיות.

ורד וינדמן מנכ"לית המועצה לשלום הילד, מסבירה את הבעייתיות, "הרשתות החברתיות הפכו להיות זירה משמעותית להורים לשיתוף במידע אודות ילדיהם בין אם מדובר בעצה, תמיכה מהסביבה או בכדי להביע מחאה. חשוב שהורים יהיו מודעים לתפקידם בשמירת הפרטיות של ילדיהם ולעובדה שפרסום מידע אישי אודותיהם עלול להוות פגיעה בפרטיות שלהם. כל הורה צריך לתת את הדעת על כך לפני שהוא מחליט לשתף במידע על ילדיו ברשתות. החברתיות. מודעות לנושא תסייע לכולם וגם להורים לשמור על פרטיות ילדיהם בצורה מיטבית".

לראשונה: לימודי פשיעת סייבר בתיכון

Israelhayom, נועם(דבול) דביר, 26.07.17

צילום אילוסטרציה: GettyImages

בית הספר התיכון גימנסיה באר שבע יהפוך לבית הספר הראשון ללימודי משטרה וקרימינולוגיה • התלמידים "ייחשפו" גם לזירות פשע ורצח • מנהלת התיכון: "כל העשייה הבית־ספרית תהיה קשורה למשטרה"

החל משנת הלימודים הקרובה תיכון גימנסיה באר שבע יעבור מיתוג מחדש ויהפוך לתיכון היחיד בארץ ללימודי משטרה וקרימינולוגיה, בהתמחות פשיעת סייבר. תוכנית הלימודים אושרה על ידי ועדת ההיגוי של משרד החינוך, והשנה תחל לפעול לראשונה התמחות ייחודית בפשיעת סייבר. התמחות זו נוצרה מתוך הבנה כי יותר ויותר עבירות פליליות מתבצעות גם במרחב הווירטואלי, כגון וירוסים, פריצה למאגרי מידע, הפצת דואר זבל וכן עבירות חמורות אף יותר של פדופיליה, זיוף מסמכים וסחר בסמים.
מנהלת התיכון יעל לזמי מסבירה: "אנחנו הולכים להיות בית ספר של 'שוחרות משטרה', כלומר כל העשייה הבית־ספרית תהיה קשורה למשטרה וזה נעשה בשיתוף פעולה הדוק איתם. התלמידים גם יבקרו ביחידת מאו"ר – מניעת אלימות ופשיעת רשת".

"עזוב כבר את המחשב!" – איך מפרידים את הילדים מהמסכים?

Haaretz, טלי פלג, 14.06.17

ילדים עם אייפד

כדי לחיות בשלום עם נושא ההתמכרות למסכים, כדאי ליצור עם הילד גבול, חוק או תנאי ולהבין שמדי פעם נצטרך להיות גמישים ולהרחיב את הגבול. צילום: דודו בכר
התמכרות למסכים היא האתגר הכי גדול בהורות של 2017. הילדים שלנו הם כמו אזרחי פלנטת המסכים, ואנחנו המהגרים, וכיוון שברומא יש להתנהג כרומאי, חשוב שנתאים עצמנו למקום ולתקופה. המסכים הם לא עניין שלילי ולא האויב של ההורים. באחריותנו לוודא שהשימוש הוא במידה ובהתאם לגיל, ולעזור לילד לפתח תחומי עניין נוספים.
שליטת יתר היא סממן של חוסר שליטה. הנחת היסוד היא שההורה צריך לכבד את הילד, ולא לפעול בכוחניות ובשתלטניות. הורים רבים מחליטים באופן שרירותי שאין שימוש במסכים באמצע השבוע, כדי למנוע את המריבות, והם מדווחים ש"העסק" עובד והילדים משלימים עם ההחלטה. בפועל, הילדים לא באמת שלמים עם ההחלטה, אלא מבינים שאין להם באמת ברירה ומרגישים שאין להם ייצוג. ההוכחה היא שאם תשאלו אותם אם הם היו רוצים לצפות בטלוויזיה באמצע השבוע הם היו קופצים משמחה. במקום לפחד ממריבות ולמנוע את כאב הראש ואת ההתמודדות, אני ממליצה לנשום עמוק ולראות איך מאפשרים לילד את המסכים באמצע השבוע מחד, ומגבילים את ההתמכרות מאידך.
לעתים לוקחים איתם הורים מיואשים שרוצים לשלוט על הצפייה במסכים את כרטיסי הזיכרון של הממיר של הטלוויזיה ושל משחקי המחשב לעבודה, או מנתקים בשלט רחוק באופן אוטומטי את הגישה ל-wifi אחרי שעה מסוימת או בשעות הצהריים. התנהלות לא מכבדת זו היא סימן של מצוקה ומחסור בכלים שיאפשרו התמודדות עם הבעיה.
מטאפורת 20 השקלים מסבירה את עיקרון כבוד ההדדי: המטאפורה משווה בין שטר של 20 שקל ושקית עם מטבעות בשווי של 20 שקל. השטר מייצג את ההורה, ושקית המטבעות מייצגת את הילד. אנחנו אמנם שונים – האחד שטר והשני מטבעות – אך הערך שלנו כאדם שווה. להורה יש יותר ניסיון, הבנה, אחריות, משאבים, משימות – אך הילד לא שווה פחות. המסר הוא שבאותה דרך שאני מדברת ומתנהגת אל בן זוגי, העובד או המעסיק שלי, כך אני צריכה להתנהג עם הילדים. לכן אין מקום לפעול בשתלטנות ובכוחניות גם בנושא מאתגר כמו התמכרות למסכים.
חשוב להרחיב את הגבולות. כדי לחיות בשלום עם נושא ההתמכרות למסכים, כדאי ליצור עם הילד גבול, חוק או תנאי ולהבין שמדי פעם נצטרך להיות גמישים ולהרחיב את הגבול.
הרחיבו את תבנית החשיבה. הורה פועל לפי תנאים מסוימים וכדי לצאת ממאבק הכוח, כדאי להתאמן בהרחבת תבנית החשיבה. כך לדוגמה, מיינקראפט לא אמור להיכלל כחלק מזמן המסך של הילד. במשחק מיינקראפט הילד מתכנת, מפתח את היצירתיות שלו ומשתף פעולה עם חברים ברשת. חשוב להקפיד שאחרי שעה של תכנות הילד יקום ויעשה פעילות אחרת. הרחבת תבנית החשיבה מאפשרת לילד שמגיע הביתה בשעה אחת לשחק בפלייסטיישן במשך שעה בצהריים ולתכנת שעה במיינקראפט אחר הצהריים. בנוסף, חשוב שנתאים את עצמנו לרוח התקופה והזמן ונבין שקריאת ספר בקינדל, משחק שחמט באייפד ושמיעת מוזיקה בנייד הם לא חלק מהגבלת זמן מסך.
כמה זמן צפייה לאפשר בכל גיל ומהן ההגבלות? אני ממליצה לאפשר לילדים בני שנתיים לצפות בתוכנית עד עשר דקות ביום, בגילאי חמש עד חצי שעה ביום, ובגילאי תשע – שעה ביום. חשוב להבין שזמן מסך כולל צפייה בטלוויזיה, משחק בפלייסטיישן, באייפד או בקלאש רויאל, כלומר הכוונה היא לא שעה מכל סוג של מסך, אלא שעה ביום הכוללת את כל סוגי הפעילות, לבחירתו של הילד.
הגבלה עם היגיון. הילדים שלנו חכמים. במקום להנחית הגבלה שרירותית, חשוב שנסביר להם מה עומד מאחוריה. שתפו את הילדים במחקר חדש והראו להם סרטון ביוטיוב המסביר שכדי לא לפגוע בהפרשת מלטונין לדם, הורמון השינה, מומלץ לסגור מסכים שעה לפני השינה. חפשו יחד בגוגל את מכסת שעות השינה המומלצת לכל גיל, ובהתאם להמלצה קבעו עם הילדים באיזו שעה הם ילכו לישון. הוציאו את המסכים מחדר הילדים וצרו פינת מסכים במרחב הציבורי בבית, כך תהיה לכם בקרה על האתרים בהם הם גולשים ועם מי הם מדברים. הורידו לכל מחשב תוכנת סינון אתרים וגלישה בטוחה, כדי למנוע צפייה באתרים אלימים או פורנוגרפיים. הראו לילד סרטון המסביר על ארגונומיה, וודאו שהוא יושב נכון מול המחשב.
מה מפריע לנו כל כך בהתמכרות למסכים? חשוב שנעצור ונשאל את עצמנו מה באמת מפריע לנו עם ההתמכרות למסכים. אם מפריע לנו שיש שימוש מוגזם במסכים, נשב ביחד עם הילדים, נגביל את השימוש ונקבע נוסחה שמתאימה גם לנו וגם להם. אם מפריע לנו שאין מספיק פעילות גופנית, נעודד את הילד להשתתף בחוגי ספורט או נמצא זמן ונעשה ביחד פעילות גופנית.
ומה לגבי מתבגרים? בגיל ההתבגרות המסכים נמצאים בחדר שינה של המתבגר, ואין באמת אפשרות להגביל את השימוש בהם. תפקיד ההורה לעזור למתבגר ליצור איזון בחיים ולעודד אותו לצאת מהבית, לעבוד כמה שעות בשבוע, לעזור עם הסידורים המשפחתיים, להתנדב ולתרום לקהילה או להשתתף בחוגים.

איסלנד גמלה את בני הנוער מסמים ואלכוהול, על ידי חשיפת מתבגרים לחוגי העשרה, הדרכת הורים ושיפור היחסים בבית, ומככבת כיום בצמרת הטבלה האירופית של בני הנוער עם אורח החיים הבריא ביותר. שיעור המתבגרים שמשתמשים באלכוהול צנח מ-42% ל-5%, שיעור המתבגרים שעישנו גראס ירד מ17% ל-7% והמעשנים סיגריות מ-23% ל-3%. תוצאות אלו חסרות התקדים ומעידות על הקשר בין הרחבת תחומי עניין אצל המתבגרים וצמצום התמכרויות. במקרה שלנו – התמכרות למסכים.

פדופילים באפליקציה הפופולארית

Israelhayom, מערכת, 15.06.17

סכנה באפליקציית המוזיקה לילדים // אילוסטרציה: GettyImages

  • סכנה באפליקציית המוזיקה לילדים // אילוסטרציה: GettyImages

אחת האפליקציות הנפוצות בקרב ילדים ובני נוער בארץ ובחו"ל נמצאה כמסוכנת עבורם • "פדופילים ביקשו מילדים בקשות מטרידות"

כתבה שכל הורה צריך לקרוא: אפליקציית המוסיקה המצליחה "מיוזיקלי" הפכה בחודשים האחרונים לאחת מהאפליקציות הנפוצות ביותר בקרב בני ובנות נוער בארץ ובעולם. משתמשים רבים באפליקציה הם ילדים בגילאי 8-14, ולכאורה, נראה כי היא מתאימה בדיוק עבורם.
תחקיר של ערוץ 4 הבריטי מצא כי האפליקציה התמימה מכילה תכנים מטרידים שעשויים לפגוע בילדיכם. על פי ממצאי התחקיר, שבדק את ההודעות הנשלחות לילדות מתחת לגיל 9 נמצא כי רבות מהן נמצאו בעלות תוכן שאינו הולם.
בעשרות הודעות שאותרו על ידי עורכי התחקיר, ביקשו שולחי ההודעות מהילדים להתפשט ולהראות איברים אינטימיים במצלמה. במקרים רבים נוספים התבקשו הילדים להחליף לבגדים סקסיים יותר או להתבטא באופן מיני מול שולח ההודעות.
פליקציה נוספת בה נמצאו פדופילים שהטרידו קטינים היא לייבלי. האפליקציה פותחה על ידי אותה חברה שפיתחה את אפליקציית מיוזיקלי ובה מועברים תכנים בשידור ישיר בין משתמשיה.
הורים רבים כבר הודיעו כי ימחקו את האפליקציות מהמכשירים של ילדיהם בכדי לנסות ולמנוע מהם את הסכנות הכרוכות בשימוש בהן.

"בגיל 13 כבר התמכרתי לפורנו

Mako, בן מיטלמן, 06.06.17

סדרת הכתבות "יומן נעורים" – תמונת מצב על הנוער היום בישראל: הפרק השלישי בסדרה, הסכנות ברשת שאורבות בכל פינה. באמצעות הטלפונים החכמים, נחשפים בני נוער לחומרים פורנוגרפיים קשים. הם לא משתפים את הסביבה וחלקם מתמכרים לפורנו. בתוספת "שיימינג" ברשתות החברתיות, נקבל עולם מסוכן במכשיר שצמוד לכל ילד

לכתבה ולווידאו

כתב אישום נגד גבר מוואדי ערה בגין תקיפה מינית של עשרה קטינים

Glz, קובי מנדל, 09.06.17

מבזקים

כתב אישום הוגש נגד גבר מוואדי ערה בגין תקיפה מינית של עשרה ילדים ובני נוער. התביעה טוענת כי הנאשם בן ה-30 פעל בשיטתיות כאשר איתר קטינים באמצעות רשתות חברתיות כפייסבוק וווטסאפ, ויצר עמם קשר באמתלה שמדובר בשיחות על כלבים וטרקטורונים. הוא קבע מפגשים עם אותם ילדים ובני נוער בגילי 13 עד 17 ובחלק מהמקרים אף איים עליהם. כמו כן הוא מואשם באיומים, עבירות בנשק ונהיגה בפסילה.

למבזק

 

השבוע הלאומי לגלישה בטוחה

Gfn, מיכל כהן-אלדר, 10.02.17

קידום שימוש בטוח, נבון ואחראי באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער בישראל

ראיון עם ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, מלמדת במכללת אורנים.

השבוע הלאומי לגלישה בטוחה הינו מערך אירועים ופעילויות חינוכיות המתק

יימים מדי שנה בכל רחבי הארץ.
השנה, האירוע יצוין בין התאריכים 5-10 בפברואר 2017 ויוקדש לנושא "עושים שינוי בחברה – וברשת מושיטים יד לעזרה". ילדים ובני נוער נמצאים ברשת זמן ממושך ועל פי רוב יהיו הראשונים שיראו ויוכלו לדעת האם חבריהם זקוקים לעזרה. לכן, יש לחזק בקרב התלמידים את המסר כי באפשרותם לפנות לעזרה ולעזור לאחרים. בנוסף, חשוב כי המבוגרים ידעו לאתר ולזהות סימנים של פגיעה ויהוו כתובת לפניה.

מהם הסכנות ברשת ומה עושים עם זה?
הסכנות שקיימות במרחב המקוון הן אותן סכנות שקיימות במרחב הפיזי, אבל אופי הפגיעה עלול להיות שונה. סרטונים ותמונות הופכים ויראליים, השפלה הופכת להיות המונית ולא נעצרת בגבולות הכיתה ובכלל הילדים פתאום חשופים גם בבית לתכנים לא מותאמים, החוץ מתערבב עם הבית ואין הפרדה.
אנחנו יודעים שלפיקוח הורי יש חשיבות רבה בלהגן על הילדים ובלשמור עליהם, אבל בפיקוח הכוונה היא לא למעקב, אלא בשיחה עם הילד, בהגדרת גבולות ברורים ובהסבר ההגיון שעומד מאחוריהם. הדיאלוג הזה, הליווי והתיווך חשובים מאוד בשמירה על הילד. יחד עם זאת, צריך להיות מודעים לכך שהילדים שלנו נחשפים להרבה מאוד תכנים שלא היינו בוחרים בהם עבורם ולפעמים הם נחשפים מתוך בחירה שלהם. חשוב שנהיה שם בשבילם גם כשהם נחשפו או נפגעו וחשוב שניתן להם את ההרגשה שאנחנו כתובת עבורם.

סקסטינג ומיניות
במחקר שערכתי לאחרונה עם ד"ר צמרת ריקון מצאנו שרבע מהמתבגרים (כיתות ז’-י"ב) עושים סקסטינג, כלומר שולחים הודעות טקסטואליות בעלות גוון מיני או תמונות ערום (מלא או מרומז) כשהמטרה היא לעורר את הצד השני. לרוב הם שולחים את ההודעות הללו לבן/בת הזוג, אבל פעמים רבות הם שולחים אותן למישהו שהיו רוצים שיהיה בן/בת זוג. מצד שני, לצד המקבל לא תמיד נעים לקבל את ההודעות הללו. שיחה עם הצעירים צריכה להיות לא רק על הסכנה שבהפצת תמונת ערום שלהם וההשלכות של תמונת ערום שלי שמעכשיו תהיה באינטרנט גם כשיהיו לי ילדים ונכדים וגם כשאני ארצה להתקבל לעבודה והבוס הפוטנציאלי שלי יחשף אליה כשיחפש עלי מידע, אלא גם על התחושות של מקבל ההודעה. לא נעים לקבל תמונות ערום או מסר מיני בוטה ממישהו אחר וזו בוודאי לא דרך לגיטימית להתחיל עם מישהו/מישהי. חשוב ללמד אותם על אמפתיה במרחב הזה, שהוא נטול קשר עין ולא תמיד קל לי לזהות את המצוקה של הצד השני.
במחקר שערכנו, מצאנו שצעירים מעורבים יותר בסקסטינג כשיש פחות פיקוח הורי. הפצת תמונות של אחרים היא כמובן אסורה על פי חוק ומוגדרת עבירה פלילית. למעשה ברגע ששלחתי תמונת ערום שלי, גם בכל אני עוברת על החוק כיוון שאני מפיצה חומר תועבה שמעורבים בו קטינים.
נושא המיניות הוא בעייתי כיוון שהילדים שלנו נחשפים כל הזמן לתכנים מיניים, לא רק באינטרנט אלא גם בשלטי חוצות ובטלוויזיה. חשוב לדבר איתם, להסביר להם מה הם רואים ולתווך. פונים אלי לא אחת הורים שהילדים שלהם נחשפו לפורנו בכיתות א’-ב’ או אפילו חיפשו באופן יזום. ההורים צריכים להיות מעורבים, לשוחח עם הילדים ולהסביר להם אילו תכנים לא מותאמים להם.
יחד עם זאת, בכל המוגע לסקסטינג, חשוב לזכור שזה ביטוי של ההתפתחות המינית ולכן במובן הזה, העיסוק בסקסטינג אינו מעיד על התנהגות סיכון או בעיה עם הצעיר, אלא פשוט שהוא מתבגר, מתעניין במין ומיניות ושצריך לכוון אותו ולשמור עליו גם במרחב המקוון.

בריונות ברשת
אנחנו מאוד חוששים מפגישה של זרים, אבל למעשה רוב הפגיעות הן דווקא ממוכרים. בכל מקרה של בריונות יש לנו 3 סוגים של מעורבים: קורבן, מקרבן וצופים מן הצד. חשוב לעבוד גם עם הצופים מן הצד, אותם אלו שעשו לייק או שהסתכלו וצחקו או שאפילו לא צחקו, אבל לא חשבו לדווח על הארוע. אנחנו צריכים לעבוד עם הילדים על חשיבות הדיווח. הרבה פעמים לא תהיה לי דרך לדעת מה קורה לילד שלי, אבל החבר/חברה הטובים כן ידעו. יש לי אחריות כהורים להתעניין בילדים שלי, אבל לשמוע מהם גם מה קורה בכיתה, מה קורה בקרב החברים ולהקפיד להעביר את המסר שיש לנו אחריות כלפי אחרים. גם אנחנו כהורים צריכים להתנהג את זה ולדווח להורים של ילדים שמציקים להם.
שיתוף הפעולה בין בית הספר להורים חשוב מאין כמוהו. ללא שיתוף הפעולה ותחושת אחריות קולקטיבית, לא נוכל לשמור על הילדים שלנו.

 

מודל הורי
אנחנו כמבוגרים צריכים להבין שאנחנו המודל של הילדים. כל עוד אנחנו מנהלים עם הילדים שיחות כשהפנים שלנו במכשיר הסמארטפון, מעלים תמונות חשופות שלנו, מפרסמים תמונות של הילדים שלנו ללא בקשת רשות, כותבים פוסטים של שיימינג בפייסבוק או מפיצים תמונות/סרטונים מביכים של אחרים, קשה מאוד לצפות שהילדים שלנו יתנהגו אחרת. אנחנו צריכים לשים לב מה אנחנו עושים במרחב המקוון ואיזה מסרים אנחנו מעבירים במעשים שלנו.

 

משהו חיובי
באינטרנט יש המון הזדמנויות מופלאות. בסך הכל זהו כלי, השאלה מה עושים עם הכלי הזה. חשוב להיות נוכח ומשמעותי בחיי הצעיר ולדעת גם לשחרר. אין לנו שליטה על הכל וגם קורה שהם נפגעים. מה שחשוב זה לייצר להם רשת תמיכה ולהיות שם עבורם תמיד – גם כשקשה להם. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לפתח את החוסן שלהם באמצעות ליווי והדרכה וזה לא קשור לאינטרנט, אלא להורות שלנו. לא לפחד להציב גבולות ולהיות אסרטיביים. ילדים זקוקים לגבולות, אבל כדי ללמוד, חשוב גם להסביר למה בחרתי בגבול הזה.

לכתבה

חשד: התחזה לנער וסחט מינית קטינה ברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 08.05.17

*דוברות המשטרה (מרכז):*

*חשד: התחזה לנער וסחט מינית קטינה ברשת*

במשטרת ישראל מתנהלת חקירה בחשד להטרדה מינית וסחיטה של קטינה ברשת האינטרנט, במסגרתה עלה חשד לפיו החשוד, בן 34 תושב לוד, פתח פרופילים מזויפים בפייסבוק בהם הציג את עצמו בפני הקטינה כנער צעיר תחת השמות Aron Aronn ו- דני לבי.

על-פי החשד, שוחח החשוד עם הקטינה בפייסבוק ולאחר שרכש את אמונה, ביקש ממנה להצטלם בעירום ולשלוח לו את התמונות. עוד עלה מהחקירה כי, לאחר שהקטינה נענתה לבקשתו המשיך החשוד לבקש תמונות נוספות ואף שלח לקטינה תמונות עירום שונות. בהמשך, כאשר סירבה הקטינה לבקשותיו הנוספות של החשוד לשלוח תמונות, איים עליה החשוד כי יפיץ את התמונות שברשותו.

חוקרי הסייבר ביחידת ההונאה של משטרת ישראל איתרו את החשוד בתאריך 2/5/17 ועצרו אותו, מעצרו הוארך מעת לעת בבית משפט השלום בראשון לציון. לתשומת לבכם, בית המשפט נענה לבקשתו של החשוד והוציא צו איסור פרסום אודות פרטיו או פרט שעשוי לחשוף את זהותו.

*משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור לדווח אם בוצעה פנייה/שיחה לקטינים בפייסבוק מהפרופילים: ARON ARONN ו/או דני לבי, ולפנות למחלק הסייבר ביחידה לחקירות הונאה מחוז מרכז בטלפונים: 08-9325440 או 08-9325433.*

מצ"ב צילומים של הפרופילים בפייסבוק ,בהם עפ"י החשד נעשה השימוש.


יקיפ – מדווח אמין וראשוני (ארצי – עולמי) – יקיפ

לפוסט

%d בלוגרים אהבו את זה: