Category Archives: חוקים וחקיקה

"אבן דרך בהגנה על הזכות לפרטיות"

Inn, חזקי ברוך, 21.03.17

איילת שקד

איילת שקד. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תקנות אבטחת המידע של שרת המשפטים איילת שקד אושרו הבוקר בוועדת החוקה. מטרתן להגן על המידע האישי של אנשים פרטיים וחברות עסקיות

התקנות נועדו להסדיר את חובות אבטחת המידע האישי שיחולו על כלל הגורמים במשק, גופים פרטיים וציבוריים כאחד, העוסקים באיסוף מידע אישי במאגרי מידע.

התקנות מבוססות על תקני אבטחת מידע מקובלים בעולם ומקדמות את ישראל לעמידה בחזית הגנת המידע האישי. הן כוללות מנגנונים וכלים פנים-ארגוניים שמטרתם למנוע שימוש לרעה במידע, הן על ידי גורמים מתוך הארגון, והן מחוצה לו.

הגוף האמון על הפיקוח והאכיפה של ביצוע התקנות הוא הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, אשר עוסקת בפיקוח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.

"בעידן של מתקפות סייבר הולכות וגוברות, של איסוף מידע נרחב ע"י גורמים מסחריים ושל שימוש בכלים טכנולוגיים ע"י עסקים קטנים, אשר עשויים לפגוע בפרטיותו של אדם בהיעדר הגנה מתאימה, תקנות אלו הופכות להיות חיוניות מתמיד. הגנת המידע היא גם אבן יסוד בביסוס אמון צרכנים, החיונית לכך שתוכל להתקיים כלכלה דיגיטלית, אשר הינה בעלת תועלות לחברה ולפרט", דברי שקד.

לכתבה

השרים אישרו: גלישה באתרי פורנו והימורים – באמצעות קוד אישי

Haaretz, צבי זרחיה, 14.03.17

סרטון פרסומי של כוכבי תעשיית הפורנו

כוכבי פורנו מסבירים איך לשרוד את התעשיה. צילום מתוך ערוץ היו טיוב Porn 101

ההצעה אושרה למרות התנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד. כך למעשה יהיו בידי ספקיות האינטרנט "רשימות שחורות" של גולשים באתרי פורנו והימורים. עם זאת, עמידה בחוק תהיה וולונטרית ואינה כופה על הספקיות להתקין מערכות קוד אישי

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ג') את הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), ולפיה ספקיות אינטרנט יתקינו מערכות שיחייבו גולשים להקליד קוד אישי על מנת לגלוש באתרי פורנו והימורים. תמורת כל לקוח שיעשה שימוש במערכת תקבל הספקית מהמדינה "סיוע כלכלי נרחב למשך עשר שנים".

ח"כ זוהר אמרלאחר אישור הצעתו: "בקרת הורים על אתרי פורנו והימורים תגן על ילדינו מפני חשיפה לתכנים מעוותים הפוגעים בנפשם וגורמים נזק לטווח ארוך. מטרת ההצעה היא להגן על ילדים מתכנים בלתי הולמים ברשת. הצעת החוק היא וולונטרית ואינה כופה על הספקיות לעשות זאת אלא מעודדת אותם כלכלית. בקרת הורים זו תוכל למנוע מילדינו נזק מצטבר שהורים רבים אינם מודעים לו. בנוסף, הצעת החוק תאפשר לבגיר לגלוש היכן שירצה בזמן שהקטין יהיה מוגן".

מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר בתגובה: "הצעת החוק מאיימת על יסודות החופש של האינטרנט, וזכותו של כל משתמש ברשת לגלוש לכל אתר ולצרוך כל תוכן על פי בחירתו הפרטית. ההצעה כוללת מנגנון שאין להגדירו אלא כ'שוחד' מטעם המדינה, שיובטח לכל ספק אינטרנט שיחסום אתרים כברירת מחדל; זוהי הצעה שאף גוף כלכלי לא יכול לסרב לה ושתעוות את שיקול דעתם המקצועי. אישור ההצעה היום הוא תחילתו של מדרון חלקלק למציאות של מעין 'משטרת מחשבות', שמעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות חשוכות, והיא אינה מוסיפה כבוד לספר החוקים הישראלי".

לכתבה

״חוק הפייסבוק״ עבר בוועדת שרים לחקיקה

Nana10, מואב ורדי, 25.12.16

חוק הפייסבוק״ של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, עבר בוועדת שרים לחקיקה. על פי הצעת החוק בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לספקית אינטרנט כדוגמת פייסבוק או גוגל להסרת תכנים מסיתים מהרשת. (מואב ורדי)

"חוק הפייסבוק" של שקד וארדן יאושר בממשלה ביום ראשון

Globes, חן מענית, 21.12.16

איילת שקד / צילום: איל יצהר

איילת שקד / צילום: איל יצהר

לפי ההצעה, ביהמ"ש יהיה רשאי, לבקשת המדינה, להורות לפייסבוק או גוגל להסיר תכנים מסיתים ■ שקד: "אפקט הפרפר – בו הקלדה של אדם במקום אחד יוצרת סערה המביאה אף למעשי הרג במקום אחר, ללא יכולת אכיפה ושליטה – הוא בלתי סביר"

"חוק הפייסבוק", אותו יזמו שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יעלה להצבעה בוועדת השרים ביום ראשון הקרוב.

צו להסרת תוכן מספקית אינטרנט יוכל להינתן בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום מהווה עבירה פלילית; וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחונה של המדינה.

הרקע להצעת החוק הוא השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות למטרות הסתה. גורמי האכיפה מציינים כי ניתן למתוח קשר ישיר בבירור בין תכנים מסיתים ברשת לבין ריבוי פעילויות טרור, שכן הרשת מהווה פלטפורמה נוחה להנעת פעילים, כך שנצפים יותר ויותר אירועי טרור של מפגעים בודדים.

לדברי השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, "למרות שההסתה מובילה לטרור, עדיין פייסבוק וחברות האינטרנט אינן נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים, ולעתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק החדש הכרחי כדי לתת לנו את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ורצח".

לכתבה

ארדן: "פייסבוק וגוגל לא לוקחות אחריות על מניעת הסתה לטרור"

Pc, יניב הלפרין, 22.11.16

ארדן: "פייסבוק וגוגל לא לוקחות אחריות על מניעת הסתה לטרור"

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. צילום: מתוך ויקיפדיה

"המשמעות היא שהנטל נופל על המדינה והמשרד לביטחון פנים יצטרך לגייס עוד אלפי שוטרים ואנשי שב"כ", אמר השר לביטחון פנים בישיבה של הכנסת שעסקה בנושא ● כיצד הגיבו נציגות החברות?

הממשלה מתלוננת מזה זמן רב שהחברות הללו לא מונעות הסתה לטרור, ובמיוחד מאז תחילת האינתיפאדה הנוכחית, לפני קצת יותר משנה. השר ארדן אף אמר בזירת פיגוע שאירע בירושלים בחודש שעבר כי "לפייסבוק ולחברות האינטרנט יש אחריות ישירה להסתה". יחד עם שרת המשפטים, איילת שקד, הם איימו להעביר את הנושא למישור החקיקה, אולם ציינו כי הם מעדיפים לטפל בעניין מול החברות עצמן.

בדיון אמר ארדן כי "הבעלים של פייסבוק וגוגל לא רק שיודעים לאסוף מידע, הם מתמחים בזה – בלאסוף את המידע על כל אחד מהמשתמשים ברשתות הללו. מזה החברות האלה עושות את הכסף. כשמתאים להן, הן אוספות את המידע כדי להכווין אלינו את הפרסום. מצד שני, כשמשתמשים באותה רשת כדי לחנך את העוקבים לאידיאולוגיה מאוד קיצונית, לרצח חפים מפשע, הן לא נוטלות אחריות. לצערי, כל העולם המערבי מתלבט בגבולות (של הביטוי ברשתות האלה – י"ה) וכך גם אנחנו, ונמשיך לפעול בעניין".

דיון נכחה ג'ורדנה קטלר, שמונתה לא מכבר למנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל. היא לא הבטיחה שום דבר אלא אמרה ש-"אני מכירה היטב את הזירות הביטחונית והמדינית. הנושאים האלה חשובים לי אישית, כאזרחית. להבאת הנושא לכנסת יש חשיבות אדירה ואנחנו, בפייסבוק, מכבדים זאת ומתייחסים לכך ברצינות גדולה. אני מקווה לעבוד אתכם לא רק היום ובימי דיונים, אלא כל השנה, כדי לוודא שפייסבוק מתמודדת עם הנושא הזה בדרך הטובה והיעילה האפשרית, ודרך דיאלוג משותף".

נועה אלפנט, מנהלת מדיניות ציבורית בגוגל ישראל, אמרה כי "אנחנו מנהלים שיח מתמשך ופרודוקטיבי עם הגורמים הממשלתיים, וגם עם המשטרה בכל הנוגע לתכנים ביוטיוב(YouTube). יש לנו תוכנית בשיתוף פעולה עם גורמים שמדווחים לנו על תכנים בעייתיים ויש להם כלים על מנת לנטר אותם. לצערי, אנחנו רואים שימוש די נמוך בכלים הקיימים בישראל".

במשטרה ציינו שהם עוסקים באופן קבוע בניטור הסתה ברשת מזה יותר משנה וכי עד היום אותרו יותר מ-500 דפי פייסבוק מסיתים, מהם 95 הוסרו בפועל. ח"כ מקלב ציין בהקשר זה ש-"אתם מטפלים באחוז שאתם נחשפים אליו. מדובר בטיפה בים. יפה שהחברות מסירות יותר תכנים בעקבות פניות שלכם, אבל אנחנו שואפים להורדה וניטור באופן מובנה של פייסבוק, גוגל ויתר החברות. אנחנו מבינים את הבעייתיות של פגיעה בחופש הביטוי, אבל אנחנו עוד לא שם. הדרישה שלנו מהחברות הטכנולוגיות היא להוריד את התכנים הברורים של הסתה לרצח ולטרור".

לכתבה

משרד התקשורת: החוק לחסימת הגישה לאתרי פורנו לא יקודם

Haaretz, יהונתן ליס, 31.10.16

המשרד מתנגד ליוזמה בה יידרשו לקוחות לפנות אל הספקיות כדי לאפשר גלישה באתרים אלה. ח"כ מועלם רפאלי התחייבה בפני משרד התקשורת לקדם נוסח חלופי שכמעט ולא משנה את המצב הקיים

משרד התקשורת הודיע היום (שני) כי הצעת החוק שתחייב את ספקיות האינטרנט לחסום ללקוחותיהן את הגישה לאתרים פורנוגרפיים לא תקודם. יוזמת ההצעה, ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), שקידמה את החוק בוועדת השרים לחקיקה, התחייבה בפני המשרד לקדם נוסח מרוכך הרבה יותר של הצעת החוק, המשקף את המצב הקיים היום. ההצעה החדשה לא תכלול חסימה כלשהי של אתרים, אלא תעצים את הנהלים הקיימים ממילא, המחייבים ספקי אינטרנט להקצות תוכנות לסינון אתרים בחינם לכל מי שמבקש זאת.  על פי הנוסח החדש, "חובת היידוע על קיומן של תוכנות סינון חינמיות תוגבר, באופן שספק האינטרנט יחויב ליידע את הלקוח באמצעות שליחת מסרון והודעת דואר.

לכתבה

"צנזורה" מול "סינון הכרחי": הקרב על חוק הפורנו

Ynet, גלעד מורג, 30.10.16

ח"כ מירב בן ארי: "הצעה חכמה וחשובה" (צילום: גיל יוחנן)

ח"כ מירב בן ארי: "הצעה חכמה וחשובה"(צילום: גיל יוחנן)

ההצעה לחייב ספקיות אינטרנט לחסום לגולשים אתרי פורנו מעוררת מחלוקת: באגודה לזכויות האזרח מאמינים כי המשתמש הוא שצריך לבחור, אך ח"כ בן ארי גורסת: "ילדים נחשפים לתכנים שלא מתאימים לגילם". ומה דעתכם?

צעד מתבקש למניעת אלימות ופורנוגרפיה או סוף לזכות לפרטיות? זו השאלה שעולה בעקבות אישור ועדת השרים לקדם את החוק שיזמה ח"כ שולי מועלם רפאלי, יו"ר סיעת הבית היהודי, ולפיו ספקיות האינטרנט יחויבו לסנן תכנים בלתי הולמים באינטרנט – אלא אם הלקוח יבקש אחרת.

מה אתם חושבים?

ההדים שמעורר קידום החוק נובעים מכך שאת ההחלטה על סינון התוכן לא יקבל בית המשפט או הלקוח עצמו, אלא ספקיות חברת האינטרנט. לדברי עו"ד אורי סבח מהאגודה לזכויות האזרח, העוסק בחופש הביטוי באינטרנט ובפרטיות, החוק במתכונתו הנוכחי בעייתי.

"הצעת החוק הופכת את הסדר הקיים כיום – במקום שהאינטרנט יהיה פתוח לכולם וכל משתמש יוכל לבקש לקבל סינון אתרים, האינטרנט יהיה מסונן מלכתחילה, ומשתמשים יצטרכו להירשם ככאלה שמבקשים לצרוך תוכן פוגעני", הוא מסביר. "זה יאפשר בעצם יצירה של רשימת כל האנשים שצורכים פורנו, גולשים באתרי הימורים וכדומה. חשוב לטפל בפורנו ובנזקיו, אבל הדרך לעשות זאת היא לא כל ידי צנזורה על האינטרנט ופגיעה בפרטיות שלנו אלא באמצעות חינוך והעלאת מודעות".

ו"ר ועדת אינטרנט ומחשבים בלשכת עורכי הדין, עו"ד אילן שדי, טוען כי הטלת האחריות על ספקיות האינטרנט משמעותה אובדן אמון ברשויות האכיפה. "הצעות כאלה ממחישות את הסכנה שנשקפת לאינטרנט בארץ, ומקורן בחוסר האמון הבסיסי ביכולתן של הרשויות לאכוף את החוק הישראלי ברשת האינטרנט", אמר. "חוסר אמון זה, לטעמי, הינו תולדה של אזלת ידה של המדינה בכל הקשור לאכיפה ברשת האינטרנט. יוצא כי דווקא בשם חופש זרימת המידע – ועל מנת להגן עליו – שומה על הרשויות להגביר את האכיפה ברשת האינטרנט, וזאת תוך שימוש בכלים הקיימים תחילה".

מי שמביעה תמיכה בחוק היא חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו), שמגדירה אותו כחשוב."במציאות של היום בה תכני פורנוגרפיה חשופים בכל אתר יש צורך לקיים מערכת סינון בסיסית שתהיה באחריות הספק הקיים. ילדים ובני נוער נחשפים הרבה פעמים בעל כורחם לתכנים שאינם מתאימים לבני גילם. כמובן שהחוק גם מאפשר לכל אזרח לשמור את האפשרות לבחור שלא לסנן אתרים".

וזמת החוק, ח"כ שולי מועלם רפאלי, בטוחה כי הוא מחויב המציאות. "השפעתה הקשה של צפייה והתמכרות לתכני פורנוגרפיהי

ואלימות קשה הוכחה במחקרים רבים, כאשר הנזק לילדים הוא גדול מאוד", הסבירה. "נכון להיום, לילד קל יותר לצרוך תכניםקשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי. לפיכך, יש למנוע מלכתחילה את הקלות שבגישה לחומרים אלו, בכך שברירת המחדל היא שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן את התכנים, אלא אם הלקוח עצמו ביקש להיות חשוף אליהם".

עד היום חויבו ספקי האינטרנט ליידע את הלקוחות על אפשרויות הסינון באמצעות דפי מידע בדואר וכן בפרסום באתרים שלהם, אך רבים מהלקוחות לא היו מודעים לאפשרויות אלו. על כן, מציעים חברי הכנסת לשנות את ברירת המחדל ולקבוע כי ספק האינטרנט יהיה חייב לספק לכל המנויים שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו פוגעניים, ללא תוספת תשלום.

לכתבה

מחר בוועדת שרים: ספקיות אינטרנט יחויבו לסנן תכנים לא הולמים

93Fm, דוד קורצוייל, 29.10.16

ממשלה נתניהו

צילום: קובי גדעון לע"מ

הממשלה צפויה לאשר מחר (יום ראשון) כי ספקיות האינטרנט יחויבו לסנן תכנים בלתי הולמים – אלא אם הלקוח יבקש אחרת • יוזמת הצעת החוק, יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי: "לילד קל יותר לצרוך תכנים קשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי"

מחר, לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר את הצעת החוק המחייבת ספקיות אינטרנט לסנן תכנים קשים ללקוחותיהם. לפי ההצעה אותה הגישה יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי, הגלישה לאתרי אינטרנט עם תכני אלימות וצניעות תוכל להתבצע רק אם הלקוח יבקש בעצמו לאפשר לו את הגישה אליהם.

יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי: "השפעתה הקשה של צפייה והתמכרות לתכנים לא צנועים ואלימות קשה הוכחה במחקרים רבים, כאשר הנזק לילדים הוא גדול מאוד. נכון להיום לילד קל יותר לצרוך תכנים קשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי. לפיכך יש למנוע מלכתחילה את הקלות שבגישה לחומרים אלו, בכך שבררת המחדל היא שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן את התכנים, אלא אם הלקוח עצמו ביקש להיות חשוף אליהם."

הצעת החוק זוכה לתמיכה רחבה ועליה חתומים חברי הכנסת:

בביאור הצעת החוק נכתב "בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי והיא מעניקה גישה למידע רב ומגוון. למידע הרב המוצג ברשת עשוי להיות פן חיובי, ובכלל זה מקדם עניינים ותחומים רבים חיוביים כגון חינוך, מדע, טכנולוגיה, מסחר, כלכלה ועוד.

עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותישארו מעודכנים

ואולם, לצד אותו פן חיובי, לרשת האינטרנט גם צדדים ותכנים הנחשבים לשליליים דוגמת הימורים, אכזריות, תכנים שאינם צנועים ועוד, העלולים לפגוע ולהזיק לציבור הנחשף אליהם, ובעיקר לילדים.

בשנים האחרונות יש גידול ניכר במספר הדיווחים אודות קטינים שנפגעו מחשיפה לתכנים לא צנועים ופוגעניים ברשת האינטרנט. מאות מחקרים בארץ ובעולם מתעדים ובוחנים את הפגיעות השונות בנגרמות כתוצאה מהחשיפה לאותם תכנים ואת השפעותיהן לטווח הארוך.

בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים שאינם צנועים. עוד עולה כי לכ47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן גדלה משמעותית בשל העדר פיקוח מצד ההורים.

לפיכך החוק המוצע נועד להטיל על ספקי האינטרנט את החובה לספק לכל המנויים, כברירת מחדל, שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו כ"פוגעניים", ללא תוספת תשלום.

לכתבה

תוצאת המאבק של איילת שקד וגלעד ארדן בהסתה ברשת: רק ישראלים לא יראו את המודעות המצונזרות

Haaretz, עידו קינן, 22.09.16

מארק צוקרברג וגלעד ארדן

מארק צוקרברג וגלעד ארדן            צילום: ג'ורג' פריי/בלומברג ואליהו הרשקוביץ

המלחמה שהכריזו שרת המשפטים והשר לביטחון פנים למניעת הסתה ברשת נגד יהודים וישראלים תביא לתוצאה אבסורדית

המאבק מורכב מהסברה (ראיון "הדם על הידיים של זאקרברג" של ארדן), דיווח על תוכני הסתה (המשטרה, השב"כ ויחידת פשעי הסייבר בפרקליטות אוספים תכנים ומגישים מאות בקשות הסרה כל כמה שבועות לפי ארדן, או פחות מ–200 בארבעת החודשים האחרונים לפי שקד; הצייתנות עלתה מיותר מ–50% הסרה ל–80% אצל גוגל־יוטיוב ו–95% אצל פייסבוק, לפי שקד); ונשק יום הדין — חקיקה ("חוק הפייסבוק", שהשרים מציגים ככזה שיאפשר להסיר תכנים מסיתים מהרשת תוך שעות באמצעות צו משפטי).

החקיקה מפחידה את החברות, משום שהיא עלולה להוות תקדים ולתת השראה למדינות מערביות אחרות, שסובלות גם הן מטרור ויד קלה על הדק החקיקה. אבל פייסבוק וגוגל, עדיין תאגידים אמריקאיים עצומים ובעלי נוכחות גלובלית רבת עוצמה, הבהירו לשרים: אנחנו מחויבים למלחמה בהסתה לטרור ומספקים כלים לדיווח על תכנים כאלו. אם תבקשו להסיר תכנים באמצעות חקיקה וצווים — נציית, אבל רק בתחום השיפוט של ישראל, כך שהתכנים ימשיכו להיות נגישים בשאר העולם. מעשית, התכנים יוסתרו מעיני הישראלים, אבל קהל היעד שלהם, פלסטינים שארגוני הטרור מנסים לגייס בשטחי הרשות הפלסטינית, ימשיכו לראותם.

מגוגל נמסר: "ליוטיוב יש מדיניות ברורה שאוסרת תכנים עם אלימות בלתי מוצדקת, שיח שנאה והסתה לבצע מעשי אלימות, ואנו מסירים סרטונים שמפרים את המדיניות הזאת כשהם מסומנים על ידי משתמשינו.

גלעד ארדן אמר ל"הארץ": "כשאני מדבר על הסתה אני מסכים שזה עולה בהקשר של גל הטרור, אבל הסתה לאלימות, רצח וטרור חלה גם על הציבור היהודי, למרות שיש היקף הרבה יותר גדול של הסתה על בסיס לאומי בהקשר של הטרור הפלסטיני.

"קביעת אחריות על פייסבוק והחברות לנטר ולהסיר תכני הסתה לטרור, גם אם תקבע חובה רק על ישראל בהתחלה, תגרום לעוד ועוד חוקים כאלה בעולם לעבור ותייצר סטנדרט שייאלץ את החברות להסיר תכני תמיכה בטרור מכל מקום בעולם כי אחרת הן יהיו חשופות לתביעות נזיקין של קורבנות״.

לכתבה

הוחמרה הענישה לפרסום תכנים פדופיליים

Ynet, טובה צימוקי, 11.09.16

פרשנות משפטית מותאמת לעידן הרשתות החברתיות. אילוסטרציה (צילום: GETTYIMAGES)

פרשנות משפטית מותאמת לעידן הרשתות החברתיות. אילוסטרציה(צילום: GETTYIMAGES)

הפרקליטות החמירה את עמדתה לכל שרשרת הייצור, ההפצה והצריכה של תכנים פדופיליים. העונשים הצפויים – עד חמש שנות מאסר. גם העברת תכנים מאחד לשני באמצעות מחשב תיחשב כפרסום. השינוי נעשה כדי להתאים את הפרקליטות לעידן הסייבר

פרקליט המדינה שי ניצן פרסם היום (א') הנחיה מחמירה וחדשה שמותאמת לעידן הסייבר. ההנחיה מתווה את דרכי הטיפול בעבירות של פרסום תכני תועבה ובהם דמותם של קטינים (פרסומים פדופיליים), כמו גם החזקתם או צריכתם של פרסומים אלה. מדובר בעבירות על סעיפים לחוק העונשין, שהעונש בגינן נע בין שנה לחמש שנות מאסר.

הנחיה החדשה קובעת פרשנות מותאמת לעידן הרשתות החברתיות ולאפליקציות כמו וואטסאפ ודומותיה, בכל הנוגע ל"פרסום". ה"פרסום" יפורש הן כהנגשה לציבור (כולל קבוצות קטנות) באמצעות מחשב, והן כהעברה מאחד לאחר, תוך מודעות שהמקבל עלול להעביר הלאה. סוגיית הפרסום רלוונטית לתופעות מזיקות רבות באינטרנט, כמו גם למשל לעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית ("חוק הסרטונים"), שגם לגביה בכוונת פרקליט המדינה לפרסם הנחיה בעת הקרובה. מדובר בעבירות שתפוצתן עלתה מאוד בעידן האינטרנט, ומחייבות את רשויות האכיפה להיערך בהתאם לאכיפתן. פרסום ההנחיה הוא צעד אחד מתוך מהלך שמוביל פרקליט המדינה בכל הנוגע להתאמת עבודת הפרקליטות לעידן הסייבר.

באותו הקשר, בסוף השבוע האחרון התעורר ויכוח בין חברת "פייסבוק" לבין פעילים נגד פורנוגרפיית ילדים, בהקשר לתמונתה האייקונית של ילדה בוכיה שנמלטה מכפר שהפציצו האמריקנים במלחמת וייטנאם. התמונה הוסרה מהרשת החברתית ולאחר מחאה ציבורית שהגיעה עד ראש ממשלת נורבגיה ושער עיתון שהאשים את מארק צוקרברג בניצול כוחו לרעה, בהנהלת פייסבוק התחרטו ואמרו: "נפעל לאפשר את חופש הביטוי לצד שמירה על קהילת המשתמשים שלנו".

לכתבה

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: