Category Archives: חוקים וחקיקה

משחק קטלני: "רצו שאכאיב לעצמי"

Mako, עידו סלומון, 21.07.17

הילדים נדרשים לחתוך את עצמם

הילדים נדרשים לחתוך את עצמם | צילום: חדשות 2

טכנו: אתגר "הלוויתן הכחול" הוא משחק שהתחיל כנראה ברוסיה בו מקבלים ילדים ובני נוער רשימת משימות ממפעיל אלמוני, בהן הם אמורים לפגוע בעצמם ובשלב האחרון להתאבד. דיווחים גם על מקרים בישראל. "אמרו שאם אפסיק הם ימצאו אותי", סיפר נער ישראלי שהשתתף במשחק

המשחק שמבקש מילדים ובני נוער להתאבד: אתגר "הלוויתן הכחול" הוא שמו של משחק שהתחיל ככל הנראה לפני ארבע שנים ברוסיה, ומאז התפשט למקומות אחרים בעולם. במסגרת המשחק ילדים ובני נוער מקבלים רשימת משימות מידי מפעיל אלמוני, בהן אמורים המשתתפים לפגוע בעצמם, וצריכים לספק תמונות כהוכחה לכך שהשלימו אותן – כשהמשימה האחרונה היא התאבדות. "הם אמרו לי שאם אפרוש הם ימצאו אותי", סיפר גרמן ויקולוב, בן 16 ששיחק במשחק.

ברוסיה מדווחים על כ-130 בני נוער שהתאבדו, לכאורה, בגלל השתתפות באתגר, ומקרים נוספים שדווחו בעולם נקשרו אליו, כולל שניים רק בשבוע שעבר בארצות הברית.

בישראל לא ידוע על מקרי מוות בעקבות השתתפות באתגר אבל כבר היו מספר דיווחים על ילדים שלקחו בו חלק. משרד החינוך הוציא מכתב להורים בו הוא פרסם סימנים שעלולים להעיד על כך שהילד משתתף באתגר: הסתגרות והתבודדות, צפייה מוגזמת בסרטי אימה, פציעה עצמית וחריטה של צורת לוויתן על הגוף. במסמך המליצו להורים לדווח על כל מקרה, לדבר עם הילדים ולהתייעץ עם אנשי מקצוע.

כ-60% מהמתאבדים דיברו ושיתפו בכך את חבריהם", אמר פרופ' חגי חרמש, חבר ועד בעמותת "בשביל החיים".

לכתבה

מודעות פרסומת

עובד במערכת הביטחון? השב"כ יוכל לקרוא לך את הווטסאפ

Calcalist, שחר אילן, 03.07.17

יו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר

יו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר.צילום: עמית שאבי

אושר לקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק האזנות סתר שמאפשר לעקוב אחר שיחות סקייפ ופעילות ברשתות חברתיות של עובדי מערכת הביטחון

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק האזנות סתר שמרחיב את סמכות ההאזנה של מערכת הביטחון לעובדיה ומאפשרת לה לעקוב בין היתר אחרי שיחות במערכות מסרונים מיידים דוגמת ווטסאפ וסקייפ וכן אחר הפעילות ברשתות חברתיות (כולל הפרטית). זאת, בתנאי שהשיחות מתבצעות במכשיר שנמסר לעובד על ידי המעסיק.

במצב החוקי הקיים ראש הממשלה או שר הביטחון רשאים להתיר לראש השב"כ ולראש אמ"ן להאזין לשיחות של עובד מערכת הביטחון שהתנהלו במכשיר קשר אלחוטי או בטלפון סלולרי שניתן לו על ידי מעסיקו. זאת, לשם מניעה או איתור של דליפת מידע ביטחוני העלולה לגרום נזק חמור לביטחון המדינה. תוקפו של ההיתר 15 ימים, וניתן להאריך אותו מעת לעת. בהיתר יש לציין את זהות האנשים, הקווים או התדרים של המכשירים שהאזנה להם הותרה.

הצעת החוק באה לעדכן את היתר האזנת הסתר למצב בו נוספים אמצעי תקשורת חדשים מדי שנה. על פי הנוסח שאושר היום לקריאות שניה ושלישית, ניתן יהיה לבקש היתר להאזנה לכל שיחותיו של עובד מערכת הביטחון, הנחשף למידע ביטחוני רגיש, ומתבצעות באמצעות מיתקן הניתן לו ע"י מעסיקו ומשמש לקליטה, העברה או שידור. משמעות ההגדרה היא כי ניתן להאזין לכל טלפון נייד, טלפון חכם, הודעות אי-מייל, מסרונים, הודעות הנשלחות באמצעות יישומונים להעברת מסרים מידיים או באמצעות רשתות חברתיות, ועוד.

כך נקבע בהצעת החוק כי בתחילת העסקתו של עובד בתפקיד מסווג תימסר לו הודעה על כך, והוא יחתום על קבלת ההודעה. לאחר מכן בכל שנה יקבל תזכורת כי חתם על הודעה זו. בנוסף, שבועיים לאחר כניסת התיקון לחוק לתוקף תימסר הודעה לעובדים שכבר מועסקים בתפקידים מסווגים, וטרם קיבלו הודעה כזו.

לכתבה

גרמניה: הצעת חוק חדשה נגד הסתה ברשתות החברתיות

Rotter, כותרות הסקופים, 30.06.17

המחוקקים הגרמנים צפויים לאשר הצעת חוק שמטרתה לאכוף את גבולותיה הקיימים של המדינה על חופש הדיבור ברשתות החברתיות, בהם האיסור ארוך השנים על הכחשת השואה.מבקרי החוק, בהם ענקיות טכנולוגיה ותומכי זכויות אדם, טוענים כי חקיקה זו עשויה להיות בעלת השלכות דרמטיות על חופש הדיבור באינטרנט.

לפי המוצע, אתרי רשתות חברתיות ייקנסו בהיקף של עד 50 מיליון יורו (56 מיליון דולר), אם הם לא ימהרו להסיר תוכן לא חוקי, כולל חדשות מזויפות משמיצות.

ההצבעה על החוק מתוכננת להתקיים מחר בפרלמנט, רגע לפני היציאה לפגרת הקיץ והבחירות בספטמבר. היא צפויה לעבור ללא קושי מיוחד.

 

http://abcnews.go.com/International/wireStory/online-hate-speech-incur-hefty-bill-germany-483454

לפוסט

העליון האמריקאי: אי אפשר למנוע מעברייני מין גישה לרשתות חברתיות

Law,  20.06.17 עו"ד חיים רביה

חיים רביה

גרמניה: הקבינט של מרקל אישר הטלת קנס של 50 מיליון יורו על הפצת "חדשות מזוייפות" באינטרנט

Rotter, כותרות הסקופים, 06.04.17

הקבינט של אנגלה מרקל אישר חוק שנועד לצמצם את הנוכחות של "חדשות מזוייפות" (Fake News )ברשתות החברתיות. לדברי רשת בלומברג, החוק מורה להטיל קנס של 50 מיליון יורו על רשתות חברתיות שיסרבו להסיר "חדשות מזויפות" מהפלטפורמה שלהן. בנוסף, הקנס יוטל גם על רשתות חברתיות שלא נותנות למשתמשים שלהן את האופציה להתלונן על "דיבור שנאה" (Hate speech ).
"הספקים של הרשתות החברתיות אחראיות לשימוש בלתי הוגן בפלטפורמה שלהן היוצרות פשעי שנאה וחדשות מזוייפות" כך אמר שר המשפטים, היקו מאס ( Heiko Maas).
ראוי לציין שבגרמניה יש אכיפה מאד נוקשה כלפי גולשים באינטרנט שמואשמים ב"דיבור שנאה", כאשר הפרשנות לדיבור של שנאה היא רחבה מאד וכוללת גם ביקורת נגד ההגירה המוסלמית.

מקור:
https://www.bloomberg.com/politics/articles/2017-04-05/merkel-cabinet-backs-facebook-fines-to-stem-fake-news-in-germany

לכתבה

עתירה לבג"ץ קוראת לביטול המאגר הביומטרי: פוגע בפרטיות ובביטחון

Haaretz, אילן ליאור, 27.03.17

הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, בחודש שעבר

הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, בחודש שעבר. צילום: ליאור מזרחי

עותרים מבקשים לבטל את החוק המחייב את כל אזרחי ישראל להצטרף למאגר, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע. המאגר "אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות", נכתב

התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה היום (שני) לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי. התנועה דורשת לבטל את החוק המחייב את כל תושבי ישראל להצטרף למאגר שיכיל תמונות פנים באיכות גבוהה, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע ממי שיסכים לכך. התנועה מבקשת בית המשפט להוציא צו ביניים שיאפשר להמשיך לקבל תעודות זהות ודרכונים רגילים עד להכרעה בעתירה.

הוועדה המיוחדת בכנסת המפקחת על המאגר קבעה בשבוע שעבר כי מתחילת יוני ניתן יהיה להנפיק בלשכות האוכלוסין רק תעודות ביומטריות. מי שלא יסכים למסור טביעות אצבע למאגר, יקבל תעודה שתהיה תקפה לחמש שנים בלבד, במקום עשר.

"העתירה שבנדון עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את ביטחונם של תושבי ואזרחי ישראל", נכתב בפתח העתירה. העותרים מציינים כי תכלית המאגר למנוע מאדם להתחזות לאחר ולהחזיק כמה תעודות בזהויות שונות, אולם טוענים כי "הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות; ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע". הם הוסיפו כי "מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה",

הציגה נתונים (אחרים) מעוותים כדי לגרום לכנסת להעביר חוק המקים מאגר שרוב חבריה לא השתכנעו בנחיצותו. הסכנה הביטחונית מהקמת מאגר ביומטרי, הסכנה בדליפתו, הסכנה לשימושים לרעה על ידי ארגוני טרור או עובדים שסרחו, ניצבות כולן מול בעיה שקיימת באופן תיאורטי בלבד ושניתן לפתור אותה בשלל פתרונות אפקטיביים יותר, שפוגעים פחות בפרטיות, ושכל אחד מהם יפתור את הבעיה הנטענת בלי לפגוע בעקרונות החוקתיים המוגנים, בביטחון המדינה ובביטחון תושביה". להשקפתם, הפתרון הנכון לחשש מזיופים הוא תעודות חכמות שהמידע יישמר עליהן אך לא במאגר מרכזי.

את העתירה הגישה התנועה לזכויות דיגיטליות באמצעות עורכי הדין יהונתן קלינגר וגלית לובצקי.

לכתבה 

"אבן דרך בהגנה על הזכות לפרטיות"

Inn, חזקי ברוך, 21.03.17

איילת שקד

איילת שקד. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תקנות אבטחת המידע של שרת המשפטים איילת שקד אושרו הבוקר בוועדת החוקה. מטרתן להגן על המידע האישי של אנשים פרטיים וחברות עסקיות

התקנות נועדו להסדיר את חובות אבטחת המידע האישי שיחולו על כלל הגורמים במשק, גופים פרטיים וציבוריים כאחד, העוסקים באיסוף מידע אישי במאגרי מידע.

התקנות מבוססות על תקני אבטחת מידע מקובלים בעולם ומקדמות את ישראל לעמידה בחזית הגנת המידע האישי. הן כוללות מנגנונים וכלים פנים-ארגוניים שמטרתם למנוע שימוש לרעה במידע, הן על ידי גורמים מתוך הארגון, והן מחוצה לו.

הגוף האמון על הפיקוח והאכיפה של ביצוע התקנות הוא הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, אשר עוסקת בפיקוח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.

"בעידן של מתקפות סייבר הולכות וגוברות, של איסוף מידע נרחב ע"י גורמים מסחריים ושל שימוש בכלים טכנולוגיים ע"י עסקים קטנים, אשר עשויים לפגוע בפרטיותו של אדם בהיעדר הגנה מתאימה, תקנות אלו הופכות להיות חיוניות מתמיד. הגנת המידע היא גם אבן יסוד בביסוס אמון צרכנים, החיונית לכך שתוכל להתקיים כלכלה דיגיטלית, אשר הינה בעלת תועלות לחברה ולפרט", דברי שקד.

לכתבה

השרים אישרו: גלישה באתרי פורנו והימורים – באמצעות קוד אישי

Haaretz, צבי זרחיה, 14.03.17

סרטון פרסומי של כוכבי תעשיית הפורנו

כוכבי פורנו מסבירים איך לשרוד את התעשיה. צילום מתוך ערוץ היו טיוב Porn 101

ההצעה אושרה למרות התנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד. כך למעשה יהיו בידי ספקיות האינטרנט "רשימות שחורות" של גולשים באתרי פורנו והימורים. עם זאת, עמידה בחוק תהיה וולונטרית ואינה כופה על הספקיות להתקין מערכות קוד אישי

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ג') את הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), ולפיה ספקיות אינטרנט יתקינו מערכות שיחייבו גולשים להקליד קוד אישי על מנת לגלוש באתרי פורנו והימורים. תמורת כל לקוח שיעשה שימוש במערכת תקבל הספקית מהמדינה "סיוע כלכלי נרחב למשך עשר שנים".

ח"כ זוהר אמרלאחר אישור הצעתו: "בקרת הורים על אתרי פורנו והימורים תגן על ילדינו מפני חשיפה לתכנים מעוותים הפוגעים בנפשם וגורמים נזק לטווח ארוך. מטרת ההצעה היא להגן על ילדים מתכנים בלתי הולמים ברשת. הצעת החוק היא וולונטרית ואינה כופה על הספקיות לעשות זאת אלא מעודדת אותם כלכלית. בקרת הורים זו תוכל למנוע מילדינו נזק מצטבר שהורים רבים אינם מודעים לו. בנוסף, הצעת החוק תאפשר לבגיר לגלוש היכן שירצה בזמן שהקטין יהיה מוגן".

מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר בתגובה: "הצעת החוק מאיימת על יסודות החופש של האינטרנט, וזכותו של כל משתמש ברשת לגלוש לכל אתר ולצרוך כל תוכן על פי בחירתו הפרטית. ההצעה כוללת מנגנון שאין להגדירו אלא כ'שוחד' מטעם המדינה, שיובטח לכל ספק אינטרנט שיחסום אתרים כברירת מחדל; זוהי הצעה שאף גוף כלכלי לא יכול לסרב לה ושתעוות את שיקול דעתם המקצועי. אישור ההצעה היום הוא תחילתו של מדרון חלקלק למציאות של מעין 'משטרת מחשבות', שמעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות חשוכות, והיא אינה מוסיפה כבוד לספר החוקים הישראלי".

לכתבה

״חוק הפייסבוק״ עבר בוועדת שרים לחקיקה

Nana10, מואב ורדי, 25.12.16

חוק הפייסבוק״ של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, עבר בוועדת שרים לחקיקה. על פי הצעת החוק בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לספקית אינטרנט כדוגמת פייסבוק או גוגל להסרת תכנים מסיתים מהרשת. (מואב ורדי)

"חוק הפייסבוק" של שקד וארדן יאושר בממשלה ביום ראשון

Globes, חן מענית, 21.12.16

איילת שקד / צילום: איל יצהר

איילת שקד / צילום: איל יצהר

לפי ההצעה, ביהמ"ש יהיה רשאי, לבקשת המדינה, להורות לפייסבוק או גוגל להסיר תכנים מסיתים ■ שקד: "אפקט הפרפר – בו הקלדה של אדם במקום אחד יוצרת סערה המביאה אף למעשי הרג במקום אחר, ללא יכולת אכיפה ושליטה – הוא בלתי סביר"

"חוק הפייסבוק", אותו יזמו שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יעלה להצבעה בוועדת השרים ביום ראשון הקרוב.

צו להסרת תוכן מספקית אינטרנט יוכל להינתן בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום מהווה עבירה פלילית; וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחונה של המדינה.

הרקע להצעת החוק הוא השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות למטרות הסתה. גורמי האכיפה מציינים כי ניתן למתוח קשר ישיר בבירור בין תכנים מסיתים ברשת לבין ריבוי פעילויות טרור, שכן הרשת מהווה פלטפורמה נוחה להנעת פעילים, כך שנצפים יותר ויותר אירועי טרור של מפגעים בודדים.

לדברי השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, "למרות שההסתה מובילה לטרור, עדיין פייסבוק וחברות האינטרנט אינן נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים, ולעתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק החדש הכרחי כדי לתת לנו את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ורצח".

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: