Category Archives: חוקים וחקיקה

גרמניה: הקבינט של מרקל אישר הטלת קנס של 50 מיליון יורו על הפצת "חדשות מזוייפות" באינטרנט

Rotter, כותרות הסקופים, 06.04.17

הקבינט של אנגלה מרקל אישר חוק שנועד לצמצם את הנוכחות של "חדשות מזוייפות" (Fake News )ברשתות החברתיות. לדברי רשת בלומברג, החוק מורה להטיל קנס של 50 מיליון יורו על רשתות חברתיות שיסרבו להסיר "חדשות מזויפות" מהפלטפורמה שלהן. בנוסף, הקנס יוטל גם על רשתות חברתיות שלא נותנות למשתמשים שלהן את האופציה להתלונן על "דיבור שנאה" (Hate speech ).
"הספקים של הרשתות החברתיות אחראיות לשימוש בלתי הוגן בפלטפורמה שלהן היוצרות פשעי שנאה וחדשות מזוייפות" כך אמר שר המשפטים, היקו מאס ( Heiko Maas).
ראוי לציין שבגרמניה יש אכיפה מאד נוקשה כלפי גולשים באינטרנט שמואשמים ב"דיבור שנאה", כאשר הפרשנות לדיבור של שנאה היא רחבה מאד וכוללת גם ביקורת נגד ההגירה המוסלמית.

מקור:
https://www.bloomberg.com/politics/articles/2017-04-05/merkel-cabinet-backs-facebook-fines-to-stem-fake-news-in-germany

לכתבה

עתירה לבג"ץ קוראת לביטול המאגר הביומטרי: פוגע בפרטיות ובביטחון

Haaretz, אילן ליאור, 27.03.17

הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, בחודש שעבר

הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, בחודש שעבר. צילום: ליאור מזרחי

עותרים מבקשים לבטל את החוק המחייב את כל אזרחי ישראל להצטרף למאגר, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע. המאגר "אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות", נכתב

התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה היום (שני) לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי. התנועה דורשת לבטל את החוק המחייב את כל תושבי ישראל להצטרף למאגר שיכיל תמונות פנים באיכות גבוהה, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע ממי שיסכים לכך. התנועה מבקשת בית המשפט להוציא צו ביניים שיאפשר להמשיך לקבל תעודות זהות ודרכונים רגילים עד להכרעה בעתירה.

הוועדה המיוחדת בכנסת המפקחת על המאגר קבעה בשבוע שעבר כי מתחילת יוני ניתן יהיה להנפיק בלשכות האוכלוסין רק תעודות ביומטריות. מי שלא יסכים למסור טביעות אצבע למאגר, יקבל תעודה שתהיה תקפה לחמש שנים בלבד, במקום עשר.

"העתירה שבנדון עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את ביטחונם של תושבי ואזרחי ישראל", נכתב בפתח העתירה. העותרים מציינים כי תכלית המאגר למנוע מאדם להתחזות לאחר ולהחזיק כמה תעודות בזהויות שונות, אולם טוענים כי "הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות; ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע". הם הוסיפו כי "מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה",

הציגה נתונים (אחרים) מעוותים כדי לגרום לכנסת להעביר חוק המקים מאגר שרוב חבריה לא השתכנעו בנחיצותו. הסכנה הביטחונית מהקמת מאגר ביומטרי, הסכנה בדליפתו, הסכנה לשימושים לרעה על ידי ארגוני טרור או עובדים שסרחו, ניצבות כולן מול בעיה שקיימת באופן תיאורטי בלבד ושניתן לפתור אותה בשלל פתרונות אפקטיביים יותר, שפוגעים פחות בפרטיות, ושכל אחד מהם יפתור את הבעיה הנטענת בלי לפגוע בעקרונות החוקתיים המוגנים, בביטחון המדינה ובביטחון תושביה". להשקפתם, הפתרון הנכון לחשש מזיופים הוא תעודות חכמות שהמידע יישמר עליהן אך לא במאגר מרכזי.

את העתירה הגישה התנועה לזכויות דיגיטליות באמצעות עורכי הדין יהונתן קלינגר וגלית לובצקי.

לכתבה 

"אבן דרך בהגנה על הזכות לפרטיות"

Inn, חזקי ברוך, 21.03.17

איילת שקד

איילת שקד. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תקנות אבטחת המידע של שרת המשפטים איילת שקד אושרו הבוקר בוועדת החוקה. מטרתן להגן על המידע האישי של אנשים פרטיים וחברות עסקיות

התקנות נועדו להסדיר את חובות אבטחת המידע האישי שיחולו על כלל הגורמים במשק, גופים פרטיים וציבוריים כאחד, העוסקים באיסוף מידע אישי במאגרי מידע.

התקנות מבוססות על תקני אבטחת מידע מקובלים בעולם ומקדמות את ישראל לעמידה בחזית הגנת המידע האישי. הן כוללות מנגנונים וכלים פנים-ארגוניים שמטרתם למנוע שימוש לרעה במידע, הן על ידי גורמים מתוך הארגון, והן מחוצה לו.

הגוף האמון על הפיקוח והאכיפה של ביצוע התקנות הוא הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, אשר עוסקת בפיקוח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.

"בעידן של מתקפות סייבר הולכות וגוברות, של איסוף מידע נרחב ע"י גורמים מסחריים ושל שימוש בכלים טכנולוגיים ע"י עסקים קטנים, אשר עשויים לפגוע בפרטיותו של אדם בהיעדר הגנה מתאימה, תקנות אלו הופכות להיות חיוניות מתמיד. הגנת המידע היא גם אבן יסוד בביסוס אמון צרכנים, החיונית לכך שתוכל להתקיים כלכלה דיגיטלית, אשר הינה בעלת תועלות לחברה ולפרט", דברי שקד.

לכתבה

השרים אישרו: גלישה באתרי פורנו והימורים – באמצעות קוד אישי

Haaretz, צבי זרחיה, 14.03.17

סרטון פרסומי של כוכבי תעשיית הפורנו

כוכבי פורנו מסבירים איך לשרוד את התעשיה. צילום מתוך ערוץ היו טיוב Porn 101

ההצעה אושרה למרות התנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד. כך למעשה יהיו בידי ספקיות האינטרנט "רשימות שחורות" של גולשים באתרי פורנו והימורים. עם זאת, עמידה בחוק תהיה וולונטרית ואינה כופה על הספקיות להתקין מערכות קוד אישי

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ג') את הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), ולפיה ספקיות אינטרנט יתקינו מערכות שיחייבו גולשים להקליד קוד אישי על מנת לגלוש באתרי פורנו והימורים. תמורת כל לקוח שיעשה שימוש במערכת תקבל הספקית מהמדינה "סיוע כלכלי נרחב למשך עשר שנים".

ח"כ זוהר אמרלאחר אישור הצעתו: "בקרת הורים על אתרי פורנו והימורים תגן על ילדינו מפני חשיפה לתכנים מעוותים הפוגעים בנפשם וגורמים נזק לטווח ארוך. מטרת ההצעה היא להגן על ילדים מתכנים בלתי הולמים ברשת. הצעת החוק היא וולונטרית ואינה כופה על הספקיות לעשות זאת אלא מעודדת אותם כלכלית. בקרת הורים זו תוכל למנוע מילדינו נזק מצטבר שהורים רבים אינם מודעים לו. בנוסף, הצעת החוק תאפשר לבגיר לגלוש היכן שירצה בזמן שהקטין יהיה מוגן".

מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר בתגובה: "הצעת החוק מאיימת על יסודות החופש של האינטרנט, וזכותו של כל משתמש ברשת לגלוש לכל אתר ולצרוך כל תוכן על פי בחירתו הפרטית. ההצעה כוללת מנגנון שאין להגדירו אלא כ'שוחד' מטעם המדינה, שיובטח לכל ספק אינטרנט שיחסום אתרים כברירת מחדל; זוהי הצעה שאף גוף כלכלי לא יכול לסרב לה ושתעוות את שיקול דעתם המקצועי. אישור ההצעה היום הוא תחילתו של מדרון חלקלק למציאות של מעין 'משטרת מחשבות', שמעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות חשוכות, והיא אינה מוסיפה כבוד לספר החוקים הישראלי".

לכתבה

״חוק הפייסבוק״ עבר בוועדת שרים לחקיקה

Nana10, מואב ורדי, 25.12.16

חוק הפייסבוק״ של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, עבר בוועדת שרים לחקיקה. על פי הצעת החוק בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לספקית אינטרנט כדוגמת פייסבוק או גוגל להסרת תכנים מסיתים מהרשת. (מואב ורדי)

"חוק הפייסבוק" של שקד וארדן יאושר בממשלה ביום ראשון

Globes, חן מענית, 21.12.16

איילת שקד / צילום: איל יצהר

איילת שקד / צילום: איל יצהר

לפי ההצעה, ביהמ"ש יהיה רשאי, לבקשת המדינה, להורות לפייסבוק או גוגל להסיר תכנים מסיתים ■ שקד: "אפקט הפרפר – בו הקלדה של אדם במקום אחד יוצרת סערה המביאה אף למעשי הרג במקום אחר, ללא יכולת אכיפה ושליטה – הוא בלתי סביר"

"חוק הפייסבוק", אותו יזמו שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יעלה להצבעה בוועדת השרים ביום ראשון הקרוב.

צו להסרת תוכן מספקית אינטרנט יוכל להינתן בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום מהווה עבירה פלילית; וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחונה של המדינה.

הרקע להצעת החוק הוא השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות למטרות הסתה. גורמי האכיפה מציינים כי ניתן למתוח קשר ישיר בבירור בין תכנים מסיתים ברשת לבין ריבוי פעילויות טרור, שכן הרשת מהווה פלטפורמה נוחה להנעת פעילים, כך שנצפים יותר ויותר אירועי טרור של מפגעים בודדים.

לדברי השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, "למרות שההסתה מובילה לטרור, עדיין פייסבוק וחברות האינטרנט אינן נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים, ולעתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק החדש הכרחי כדי לתת לנו את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ורצח".

לכתבה

ארדן: "פייסבוק וגוגל לא לוקחות אחריות על מניעת הסתה לטרור"

Pc, יניב הלפרין, 22.11.16

ארדן: "פייסבוק וגוגל לא לוקחות אחריות על מניעת הסתה לטרור"

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. צילום: מתוך ויקיפדיה

"המשמעות היא שהנטל נופל על המדינה והמשרד לביטחון פנים יצטרך לגייס עוד אלפי שוטרים ואנשי שב"כ", אמר השר לביטחון פנים בישיבה של הכנסת שעסקה בנושא ● כיצד הגיבו נציגות החברות?

הממשלה מתלוננת מזה זמן רב שהחברות הללו לא מונעות הסתה לטרור, ובמיוחד מאז תחילת האינתיפאדה הנוכחית, לפני קצת יותר משנה. השר ארדן אף אמר בזירת פיגוע שאירע בירושלים בחודש שעבר כי "לפייסבוק ולחברות האינטרנט יש אחריות ישירה להסתה". יחד עם שרת המשפטים, איילת שקד, הם איימו להעביר את הנושא למישור החקיקה, אולם ציינו כי הם מעדיפים לטפל בעניין מול החברות עצמן.

בדיון אמר ארדן כי "הבעלים של פייסבוק וגוגל לא רק שיודעים לאסוף מידע, הם מתמחים בזה – בלאסוף את המידע על כל אחד מהמשתמשים ברשתות הללו. מזה החברות האלה עושות את הכסף. כשמתאים להן, הן אוספות את המידע כדי להכווין אלינו את הפרסום. מצד שני, כשמשתמשים באותה רשת כדי לחנך את העוקבים לאידיאולוגיה מאוד קיצונית, לרצח חפים מפשע, הן לא נוטלות אחריות. לצערי, כל העולם המערבי מתלבט בגבולות (של הביטוי ברשתות האלה – י"ה) וכך גם אנחנו, ונמשיך לפעול בעניין".

דיון נכחה ג'ורדנה קטלר, שמונתה לא מכבר למנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל. היא לא הבטיחה שום דבר אלא אמרה ש-"אני מכירה היטב את הזירות הביטחונית והמדינית. הנושאים האלה חשובים לי אישית, כאזרחית. להבאת הנושא לכנסת יש חשיבות אדירה ואנחנו, בפייסבוק, מכבדים זאת ומתייחסים לכך ברצינות גדולה. אני מקווה לעבוד אתכם לא רק היום ובימי דיונים, אלא כל השנה, כדי לוודא שפייסבוק מתמודדת עם הנושא הזה בדרך הטובה והיעילה האפשרית, ודרך דיאלוג משותף".

נועה אלפנט, מנהלת מדיניות ציבורית בגוגל ישראל, אמרה כי "אנחנו מנהלים שיח מתמשך ופרודוקטיבי עם הגורמים הממשלתיים, וגם עם המשטרה בכל הנוגע לתכנים ביוטיוב(YouTube). יש לנו תוכנית בשיתוף פעולה עם גורמים שמדווחים לנו על תכנים בעייתיים ויש להם כלים על מנת לנטר אותם. לצערי, אנחנו רואים שימוש די נמוך בכלים הקיימים בישראל".

במשטרה ציינו שהם עוסקים באופן קבוע בניטור הסתה ברשת מזה יותר משנה וכי עד היום אותרו יותר מ-500 דפי פייסבוק מסיתים, מהם 95 הוסרו בפועל. ח"כ מקלב ציין בהקשר זה ש-"אתם מטפלים באחוז שאתם נחשפים אליו. מדובר בטיפה בים. יפה שהחברות מסירות יותר תכנים בעקבות פניות שלכם, אבל אנחנו שואפים להורדה וניטור באופן מובנה של פייסבוק, גוגל ויתר החברות. אנחנו מבינים את הבעייתיות של פגיעה בחופש הביטוי, אבל אנחנו עוד לא שם. הדרישה שלנו מהחברות הטכנולוגיות היא להוריד את התכנים הברורים של הסתה לרצח ולטרור".

לכתבה

משרד התקשורת: החוק לחסימת הגישה לאתרי פורנו לא יקודם

Haaretz, יהונתן ליס, 31.10.16

המשרד מתנגד ליוזמה בה יידרשו לקוחות לפנות אל הספקיות כדי לאפשר גלישה באתרים אלה. ח"כ מועלם רפאלי התחייבה בפני משרד התקשורת לקדם נוסח חלופי שכמעט ולא משנה את המצב הקיים

משרד התקשורת הודיע היום (שני) כי הצעת החוק שתחייב את ספקיות האינטרנט לחסום ללקוחותיהן את הגישה לאתרים פורנוגרפיים לא תקודם. יוזמת ההצעה, ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), שקידמה את החוק בוועדת השרים לחקיקה, התחייבה בפני המשרד לקדם נוסח מרוכך הרבה יותר של הצעת החוק, המשקף את המצב הקיים היום. ההצעה החדשה לא תכלול חסימה כלשהי של אתרים, אלא תעצים את הנהלים הקיימים ממילא, המחייבים ספקי אינטרנט להקצות תוכנות לסינון אתרים בחינם לכל מי שמבקש זאת.  על פי הנוסח החדש, "חובת היידוע על קיומן של תוכנות סינון חינמיות תוגבר, באופן שספק האינטרנט יחויב ליידע את הלקוח באמצעות שליחת מסרון והודעת דואר.

לכתבה

"צנזורה" מול "סינון הכרחי": הקרב על חוק הפורנו

Ynet, גלעד מורג, 30.10.16

ח"כ מירב בן ארי: "הצעה חכמה וחשובה" (צילום: גיל יוחנן)

ח"כ מירב בן ארי: "הצעה חכמה וחשובה"(צילום: גיל יוחנן)

ההצעה לחייב ספקיות אינטרנט לחסום לגולשים אתרי פורנו מעוררת מחלוקת: באגודה לזכויות האזרח מאמינים כי המשתמש הוא שצריך לבחור, אך ח"כ בן ארי גורסת: "ילדים נחשפים לתכנים שלא מתאימים לגילם". ומה דעתכם?

צעד מתבקש למניעת אלימות ופורנוגרפיה או סוף לזכות לפרטיות? זו השאלה שעולה בעקבות אישור ועדת השרים לקדם את החוק שיזמה ח"כ שולי מועלם רפאלי, יו"ר סיעת הבית היהודי, ולפיו ספקיות האינטרנט יחויבו לסנן תכנים בלתי הולמים באינטרנט – אלא אם הלקוח יבקש אחרת.

מה אתם חושבים?

ההדים שמעורר קידום החוק נובעים מכך שאת ההחלטה על סינון התוכן לא יקבל בית המשפט או הלקוח עצמו, אלא ספקיות חברת האינטרנט. לדברי עו"ד אורי סבח מהאגודה לזכויות האזרח, העוסק בחופש הביטוי באינטרנט ובפרטיות, החוק במתכונתו הנוכחי בעייתי.

"הצעת החוק הופכת את הסדר הקיים כיום – במקום שהאינטרנט יהיה פתוח לכולם וכל משתמש יוכל לבקש לקבל סינון אתרים, האינטרנט יהיה מסונן מלכתחילה, ומשתמשים יצטרכו להירשם ככאלה שמבקשים לצרוך תוכן פוגעני", הוא מסביר. "זה יאפשר בעצם יצירה של רשימת כל האנשים שצורכים פורנו, גולשים באתרי הימורים וכדומה. חשוב לטפל בפורנו ובנזקיו, אבל הדרך לעשות זאת היא לא כל ידי צנזורה על האינטרנט ופגיעה בפרטיות שלנו אלא באמצעות חינוך והעלאת מודעות".

ו"ר ועדת אינטרנט ומחשבים בלשכת עורכי הדין, עו"ד אילן שדי, טוען כי הטלת האחריות על ספקיות האינטרנט משמעותה אובדן אמון ברשויות האכיפה. "הצעות כאלה ממחישות את הסכנה שנשקפת לאינטרנט בארץ, ומקורן בחוסר האמון הבסיסי ביכולתן של הרשויות לאכוף את החוק הישראלי ברשת האינטרנט", אמר. "חוסר אמון זה, לטעמי, הינו תולדה של אזלת ידה של המדינה בכל הקשור לאכיפה ברשת האינטרנט. יוצא כי דווקא בשם חופש זרימת המידע – ועל מנת להגן עליו – שומה על הרשויות להגביר את האכיפה ברשת האינטרנט, וזאת תוך שימוש בכלים הקיימים תחילה".

מי שמביעה תמיכה בחוק היא חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו), שמגדירה אותו כחשוב."במציאות של היום בה תכני פורנוגרפיה חשופים בכל אתר יש צורך לקיים מערכת סינון בסיסית שתהיה באחריות הספק הקיים. ילדים ובני נוער נחשפים הרבה פעמים בעל כורחם לתכנים שאינם מתאימים לבני גילם. כמובן שהחוק גם מאפשר לכל אזרח לשמור את האפשרות לבחור שלא לסנן אתרים".

וזמת החוק, ח"כ שולי מועלם רפאלי, בטוחה כי הוא מחויב המציאות. "השפעתה הקשה של צפייה והתמכרות לתכני פורנוגרפיהי

ואלימות קשה הוכחה במחקרים רבים, כאשר הנזק לילדים הוא גדול מאוד", הסבירה. "נכון להיום, לילד קל יותר לצרוך תכניםקשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי. לפיכך, יש למנוע מלכתחילה את הקלות שבגישה לחומרים אלו, בכך שברירת המחדל היא שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן את התכנים, אלא אם הלקוח עצמו ביקש להיות חשוף אליהם".

עד היום חויבו ספקי האינטרנט ליידע את הלקוחות על אפשרויות הסינון באמצעות דפי מידע בדואר וכן בפרסום באתרים שלהם, אך רבים מהלקוחות לא היו מודעים לאפשרויות אלו. על כן, מציעים חברי הכנסת לשנות את ברירת המחדל ולקבוע כי ספק האינטרנט יהיה חייב לספק לכל המנויים שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו פוגעניים, ללא תוספת תשלום.

לכתבה

מחר בוועדת שרים: ספקיות אינטרנט יחויבו לסנן תכנים לא הולמים

93Fm, דוד קורצוייל, 29.10.16

ממשלה נתניהו

צילום: קובי גדעון לע"מ

הממשלה צפויה לאשר מחר (יום ראשון) כי ספקיות האינטרנט יחויבו לסנן תכנים בלתי הולמים – אלא אם הלקוח יבקש אחרת • יוזמת הצעת החוק, יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי: "לילד קל יותר לצרוך תכנים קשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי"

מחר, לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר את הצעת החוק המחייבת ספקיות אינטרנט לסנן תכנים קשים ללקוחותיהם. לפי ההצעה אותה הגישה יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי, הגלישה לאתרי אינטרנט עם תכני אלימות וצניעות תוכל להתבצע רק אם הלקוח יבקש בעצמו לאפשר לו את הגישה אליהם.

יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי: "השפעתה הקשה של צפייה והתמכרות לתכנים לא צנועים ואלימות קשה הוכחה במחקרים רבים, כאשר הנזק לילדים הוא גדול מאוד. נכון להיום לילד קל יותר לצרוך תכנים קשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי. לפיכך יש למנוע מלכתחילה את הקלות שבגישה לחומרים אלו, בכך שבררת המחדל היא שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן את התכנים, אלא אם הלקוח עצמו ביקש להיות חשוף אליהם."

הצעת החוק זוכה לתמיכה רחבה ועליה חתומים חברי הכנסת:

בביאור הצעת החוק נכתב "בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי והיא מעניקה גישה למידע רב ומגוון. למידע הרב המוצג ברשת עשוי להיות פן חיובי, ובכלל זה מקדם עניינים ותחומים רבים חיוביים כגון חינוך, מדע, טכנולוגיה, מסחר, כלכלה ועוד.

עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותישארו מעודכנים

ואולם, לצד אותו פן חיובי, לרשת האינטרנט גם צדדים ותכנים הנחשבים לשליליים דוגמת הימורים, אכזריות, תכנים שאינם צנועים ועוד, העלולים לפגוע ולהזיק לציבור הנחשף אליהם, ובעיקר לילדים.

בשנים האחרונות יש גידול ניכר במספר הדיווחים אודות קטינים שנפגעו מחשיפה לתכנים לא צנועים ופוגעניים ברשת האינטרנט. מאות מחקרים בארץ ובעולם מתעדים ובוחנים את הפגיעות השונות בנגרמות כתוצאה מהחשיפה לאותם תכנים ואת השפעותיהן לטווח הארוך.

בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים שאינם צנועים. עוד עולה כי לכ47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן גדלה משמעותית בשל העדר פיקוח מצד ההורים.

לפיכך החוק המוצע נועד להטיל על ספקי האינטרנט את החובה לספק לכל המנויים, כברירת מחדל, שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו כ"פוגעניים", ללא תוספת תשלום.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: