Category Archives: הסברה לילדים – סיכונים ברשת

ליקוי אבטחה נחשף בווטסאפ וטלגרם

Mako, עידו סלומון, 15.03.15

טלגרם וואטסאפ Telegram Whatsapp (צילום: רויטרס, 123RF)

בחברת האבטחה "צ'ק פוינט" איתרו תקלה שעלולה הייתה לאפשר להאקרים להשתלט על חשבונות של משתמשים ברחבי העולם. לאחר שהתריעו על המקרה, מיהרו בשתי הפלטפורמות המובילות לתקן את הליקוי

חברת האבטחה צ'ק פוינט חשפה היום (רביעי) חולשת אבטחה חדשה בשניים משירותי ההודעות הנפוצים ביותר בעולם, וואטסאפ וטלגרם. לדברי חוקרי האבטחה של החברה, ניצול של חולשת האבטחה עלול היה לאפשר להאקרים להשתלט על חשבונות של משתמשים בתוך שניות, ולהשיג שליטה מלאה בתמונות, הודעות, סרטונים ואנשי קשר. התקלה הזו תוקנה בשתי הפלטפורמות בתוך זמן קצר.

מדובר בחולשה בגרסאות ה-Web של שתי החברות, שמסונכרנות באופן מלא עם אפליקציית המובייל, ומכילות את כל המידע והיסטוריית השיחות של המשתמשים.

התקלה תוקנה תוך יממה

המידע שהשיגה צ'ק פוינט הועבר לפני שבוע לווטסאפ וטלגרם, שם תיקנו את התקלה בתוך יממה לכל משתמשי פלטפורמות ה-WEB בעולם. "לשמחתנו, שתי החברות הגיבו במהירות ובאחריות לתיקון החולשה", אמר ואנונו. למשתמשי ווטסאפ וטלגרם שרוצים לוודא כי הם משתמשים בגרסה העדכנית ביותר לאחר התיקון, מומלץ להפעיל מחדש את הדפדפן.

לכתבה

השרים אישרו: גלישה באתרי פורנו והימורים – באמצעות קוד אישי

Haaretz, צבי זרחיה, 14.03.17

סרטון פרסומי של כוכבי תעשיית הפורנו

כוכבי פורנו מסבירים איך לשרוד את התעשיה. צילום מתוך ערוץ היו טיוב Porn 101

ההצעה אושרה למרות התנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד. כך למעשה יהיו בידי ספקיות האינטרנט "רשימות שחורות" של גולשים באתרי פורנו והימורים. עם זאת, עמידה בחוק תהיה וולונטרית ואינה כופה על הספקיות להתקין מערכות קוד אישי

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ג') את הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), ולפיה ספקיות אינטרנט יתקינו מערכות שיחייבו גולשים להקליד קוד אישי על מנת לגלוש באתרי פורנו והימורים. תמורת כל לקוח שיעשה שימוש במערכת תקבל הספקית מהמדינה "סיוע כלכלי נרחב למשך עשר שנים".

ח"כ זוהר אמרלאחר אישור הצעתו: "בקרת הורים על אתרי פורנו והימורים תגן על ילדינו מפני חשיפה לתכנים מעוותים הפוגעים בנפשם וגורמים נזק לטווח ארוך. מטרת ההצעה היא להגן על ילדים מתכנים בלתי הולמים ברשת. הצעת החוק היא וולונטרית ואינה כופה על הספקיות לעשות זאת אלא מעודדת אותם כלכלית. בקרת הורים זו תוכל למנוע מילדינו נזק מצטבר שהורים רבים אינם מודעים לו. בנוסף, הצעת החוק תאפשר לבגיר לגלוש היכן שירצה בזמן שהקטין יהיה מוגן".

מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר בתגובה: "הצעת החוק מאיימת על יסודות החופש של האינטרנט, וזכותו של כל משתמש ברשת לגלוש לכל אתר ולצרוך כל תוכן על פי בחירתו הפרטית. ההצעה כוללת מנגנון שאין להגדירו אלא כ'שוחד' מטעם המדינה, שיובטח לכל ספק אינטרנט שיחסום אתרים כברירת מחדל; זוהי הצעה שאף גוף כלכלי לא יכול לסרב לה ושתעוות את שיקול דעתם המקצועי. אישור ההצעה היום הוא תחילתו של מדרון חלקלק למציאות של מעין 'משטרת מחשבות', שמעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות חשוכות, והיא אינה מוסיפה כבוד לספר החוקים הישראלי".

לכתבה

העליון בארה"ב יכריע: האם מניעת שימוש בפייסבוק נוגדת את החוקה?

Haaretz, ניו יורק טיימס, 28.02.17

בית המשפט העליון של ארה"ב בשנה שעברה

בית המשפט העליון של ארה"ב בשנה שעברה YURI GRIPAS/רויטרסצילום: 

שופטים נוטים לפסול חוק בצפון קרוליינה שאוסר על עברייני מין מורשעים להשתמש באתרי מדיה חברתית, כיוון שהוא מונע מהם גישה לערוץ תקשורת מרכזי וסותר על פניו את התיקון הראשון לחוקה

שופטים נוטים לפסול חוק בצפון קרוליינה שאוסר על עברייני מין מורשעים להשתמש באתרי מדיה חברתית, כיוון שהוא מונע מהם גישה לערוץ תקשורת מרכזי וסותר על פניו את התיקון הראשון לחוקה

בית משפט לערעורים בצפון קרוליינה פסק שהחוק בצפון קרוליינה "מכביד באופן שרירותי על כל עברייני הרשומים, על ידי מניעת קשת רחבה של אופני תקשורת וביטוי באופן שאינו קשור לסיבה שלמענה חוקק" — הגנה על קטינים. אך בית המשפט העליון של צפון קרוליינה הפך את פסיקת בית המשפט לערעורים בטענה שהפוסט שהעלה פקינגהם לפייסבוק אינו מצדיק הגנה מתוקף התיקון הראשון לחוקה, משום שבמקרה זה נידונים מעשים ולא התבטאויות.

ופטי בית המשפט העליון נוטים כעת לפסול את החוק. לדברי השופט אנתוני קנדי, הרשתות החברתיות תפסו את מקומה של כיכר העיר כבמה העיקרית לדיון ציבורי, ומסיבה זו ניתן לדבריו למצוא מספר רב של דרכים שבהן החוק מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי.

השופט סטיבן ברייר אמר למונטגומרי שהמדינה היתה יכולה לנסח חוק שהיקפו קטן בהרבה לצורך הגנת הילדים מעברייני מין. נציג המדינה טען מנגד שצפון קרוליינה זכאית להגביל את חופש ההתבטאות של פקינגהאם.

לכתבה

מחריד: משחק הרשת שגורם לבני נוער להתאבד

Nrg, סגנון, 28.02.17

קונסטנטינובה

אמרו לה לקפוץ מהגג. יוליה קונסטנטינובה קונסטנטינובה

המשטרה הרוסית חוקרת קשר בין שורת מקרי התאבדות של נערים ונערות. על פי החשד, קבוצה שפועלת ברשת מעודדת את המתבגרים ליטול את חייהם ביום ה-50 להצטרפותם אליה

האם משחק רשת חדש וקטלני גורם לבני נוער ברוסיה ליטול את חייהם מרצון? המשטרה הרוסית חוקרת האם יש קשר בין גל התאבדויות מדאיג של בני נוער בתקופה האחרונה – לבין שמועות על המשחק המטריד.

החשד התעורר בעקבות מספר מקרי התאבדות שהתרחשו לאחרונה במדינה: על פי ידיעה שפורסמה היום (יום ג') ב"מטרו" הבריטי, שתי נערות בנות 15 ו-16 קפצו השבוע אל מותן מגג בניין דירות בגובה 14 קומות, ואילו בת 15 נוספת נפלה מקומה חמישית, ונערה בת 14 נהרגה לאחר שהשליכה עצמה אל מסילת מרכבת.

"החוקרים בדקו את הזירה ואת בתיהן של הקטינות. הם ראיינו קרובי משפחה וחברים של הקורבנות כדי להבין מה היו המניעים שלהן", נמסר בהצהרה מטעם הוועדה. "במהלך החקירה תינתן תשומת לב מדוקדקת לקשרים שהן ניהלו ברשתות החברתיות".

לכתבה

בובות מקוונות הדליפו יותר מ-2 מיליון הקלטות של ילדים והורים

Haaretz, עודד ירון, 28.02.17

Cloud Pets

Cloud Pets. צילום מסך

המפתחים של Cloud Pets, בובות חכמות ומחוברות לרשת, שמרו מיליוני הקלטות ומאות אלפי חשבונות משתמשים בשרתים חשופים לגמרי לרשת. כשניסו לדווח להם על הבעיה התברר שאין עם מי לדבר

אחרי שגרמניה אסרה החודש על מכירת הבובה החכמה קיילה בשל החשש לפגיעה בפרטיות ילדים והוריהם, מגיעה סיפור חדש וחמור יותר על בובה מחוברת לרשת. חוקר האבטחה טרוי האנט, שמנהל את אתר  Have I been pwned? לדיווח על מאגרי מידע שנחשפו, חשף הלילה בשיתוף פעולה עם אתר Motherboard כי בובות מחוברות נוספות בשם  Cloud Pets חשפו יותר מ-22 מיליון הקלטות של שיחות של הורים וילדים, בנוסף למאות אלפי חשבונות משתמשים.

בין היתר גילה האנט כי מסד הנתונים של החברה נחשף ואונדקס באמצעות מנוע החיפוש Shodan, שמשמש לחיפושים של מכשירים פגיעים המחוברים לרשת. מסד הנתונים מסוג MongoDB, שכלל בין היתר את חשבונות המשתמשים ואת ההקלטות הקוליות, היה חשוף לרשת, ולא היה אפילו מוגן בססמה. "אנשים מצאו את מסד הנתונים החשוף ברשת", כתב האנט. "הרבה אנשים, והדבר המדאיג הוא שמאוד בלתי סביר שמישהו יודע בכמה אנשים מדובר".

על פי הממצאים של האנט ושל חוקרים נוספים מדובר בסך הכל ביותר מ-800 אלף חשבונות של משתמשים, שכתובות האימייל שלהם היו חשופות במסד הנתונים. נקודת האור היחידה היתה שהססמאות היו מוגנות בפונקציית גיבוב קריפטוגרפית חזקה יחסית (Bycript). ואולם, השירות לא הגביל כלל את המשתמשים באורך ובמורכבות הססמאות שהוא דרש מהן, כך שרבות מהססמאות קלות לפיצוח, למרות השימוש באותה פונקציה.

אבל, כאמור, זה עוד מחמיר. בחודשים האחרונים נפוצה ברשת תוכנת כופר שפוגעת בשרתים המריצים את תוכנת MongoDB. עשרות אלפי שרתים נפגעו. ומתברר שהאנט וחוקר נוסף בשם ניאל מריגן, גילו כי האקרים שהשתמשו בתוכנה הצליחו להשתלט גם על מסד הנתונים של Cloud Pets ולדרוש כופר של ביטקוין אחד.

הרי שדווקא בתחום הצעצועים המחוברים גם שמות גדולים ומוכרים כמו "הלו ברבי" של חברת מאטל כבר עלו לכותרות בנסיבות Vtechh,  דומות. עוד קודם לכן דווח על הדליפה מחברת

שהטאבלטים לילדים שלהם חשפו מידע אישי רב של מיליוני לקוחות.

לכתבה

נעצרו 6 חשודים בגין פרסום תכנים פוגעניים ברשת על מאות קורבנות

Rotter, כותרות הסקופים, 27.02.17

דוברות המשטרה(מחוז ת״א):
טרור ברשת
בתום שנה וחצי של חקירה סמויה ומורכבת, משטרת ישראל עצרה הבוקר (שני) שישה חשודים בגין עבירות פליליות באמצעות פרסומים ברשת האינטרנט.
העצורים חשודים לכאורה בעבירות פליליות שבתחום הפגיעה בפרטיות, עבירות מין, עבירות מחשב ועוד.
עד כה התלוננו מאות קורבנות בגין פרסומים פוגעניים וכוזבים אשר עפ"י החשד נועדו להכפישם מתוך כוונה להלך עליהם איימים ולגרום להם לפעול בהתאם.
החשודים יובאו בהמשך היום, לביהמש השלום בת"א שם תבקש המשטרה מביהמ"ש להאריך את מעצרם.

לפוסט

כך גונבים מידע באמצעות נורת ה-LED בדיסק הקשיח

Ynet, דיגיטל, 23.02.17

מתוך הסרטון (צילום: אוניברסיטת בן גוריון)

מתוך הסרטון(צילום: אוניברסיטת בן גוריון)

חוקרים ממעבדות הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחו לייצר ערוץ הזלגת מידע נסתר ומהיר באמצעות נורית ה-LED של הדיסק הקשיח הקיימת במחשבים שולחניים, מחשבים ניידים ושרתים

קבוצת המחקר, בראשותו של ד"ר מרדכי גורי, מנהל המחקר והפיתוח במעבדות הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון, הראתה כי באמצעות רכיב בסיסי כנורת ה-LED של הדיסק הקשיח במחשב, ניתן לייצר אותות במהירות של אלפי הבהובים בשנייה אחת. קוד עוין הרץ על גבי המחשב יכול להשתמש בהבהובים אלו על מנת לשדר מידע במהירות גבוהה מאוד. לדוגמה, על גבי הבהובים אלו ניתן להעביר נסתר כקבצים, מפתחות הצפנה, הקשות מקלדת ועוד. את השידור אפשר לקלוט באופן מרוחק באמצעות מצלמות או חיישני אור ולתרגם אותו חזרה למידע בינארי.

"ייחודיות השיטה היא בכך שהיא מהירה ונסתרת", אומר ד"ר גורי. "בניגוד לנוריות LED אחרות במחשב (כגון נורית המקלדת), נורית הדיסק הקשיח נוטה להבהב באופן תדיר בשל פעילויות קריאה וכתיבה, כך שפעילות השידור לא תיראה חריגה לצופה מהצד". בנוסף, כאשר השידור נעשה בקצבים מאוד מהירים של מאות הבהובים בשנייה, קשה מאוד לעין אנושית להבחין בשידורים.

לכתבה

האם בלחיצת מקלדת ניתן לגרום לפגיעה ואף למוות?\\אשכול דיון גולשים בנושא הסכנות שברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 24.02.17

"רק טינפתי בצחוק"
מיליארדי אנשים ברחבי העולם עושים שימוש יומיומי ברשת האינטרנט והצעירים שבהם פעילים מאוד גם ברשתות החברתיות. אלימות ברשת אינה חדשה אך התופעה הולכת ומתגברת עם השנים ככל שיותר אנשים מצטרפים לאינטרנט. יש לציין כי אלימות ברשת יכולה להופיע במגוון צורות ורמות של חומרה, לדוג': לשון הרע, ביוש (שיימינג), התחזות לאחר והפצת שמועות חסרות בסיס, סחיטה, איומים פרסום תמונות אינטימיות של אנשים כמובן ללא רשותם ועוד. הבעיה ברשת שהל מתפשט כאש בשדה קוצים. האם הגענו כבר לגבול היכולת שלאחריו כבר שום דבר חדש לא יפתיע אותנו? מאמין שלא, ואנחנו רק בתחילת ההכרה והתגבשות התהליכים, אך ישנם כאלו החושבים אחרת.

מאמר חשוב מאוד בשאלה האם "החיים והמוות ביד המקלדת" מהפן המשפטי?

חשוב לציין כי ישנם כאלו החווים אלימות על בסיס קבוע ויומיומי. גם בעת הזו ממש עכשיו כאשר אתם קוראים את הדברים הללו ילדים, בני ונוער ואף מבוגרים "חווים" בריונות ברשת. נקודה חשובה שיש לציין הינה כי לא אוהבים לדבר על זה ובעיקר ילדים (למעלה מ 50% מהילדים לא סיפרו להוריהם על מה שארע להם ברשת). כל 1 מתוך 3 ילדים חווה בריונות רשת מסוג שהוא. יש לציין כי המספרים רק הולכים ועולים. קחו את הנתון הזה, חברו אותו למועקה שרובצת על אותם נערים ,הם חשים בושה ומשכך הם לא מספרים ולא משתפים, דבר שבמידה ויושב על נפש עדינה והנה לפניכם "פצצה מתקתקת", שאם לא תטופל כראוי, זה עלול להוביל לתוצאה עגומה. האם חינוך על בסיס שבועי וקבוע, יגרום לילדים ולבוגרים יותר להתנהג אחרת? אני מאמין שכן, אך כמובן כל אחד לגישתו.
לא פעם אני נתקל בכאלו שאומרים "זה רק היה בצחוק". יש להבין כי טענה זו לא רק שאינה ראויה, אלא גם לא תגרום לשפוט את האדם לכף זכות באם ייגרם נזק לאחר כתוצאה מאותו "צחוק". כמובן שלא ניתן לגזור גזירה שווה על כולם וכל מקרה ייבדק לגופו וע"פ נסיבותיו. דווקא מכיוון שמדובר בעולם הדיגיטלי הקר והמנוכר, בו לא ניתן להביע רגש או לראות את שפת גופו של האחר, כל אחד יכול לקחת את הדברים לכיוון אחר. אנשים אינם יודעים האם באמת הדברים היו בצחוק ואם לאו. אחד מהמקרים שהגיע למשרדי היה בדיוק בהקשר עם נושא זה, ובהקשר עם בני נוער שהחלו להתכתב בקבוצה סגורה ב"צחוקים" באחת מן הרשתות החברתיות, ומכאן זה הגיע כמעט לאלימות הנערים שכבר קבעו להיפגש בכדי "לפתור את העניינים" בעולם האמיתי. ההורים ביקשו כי אעשה סדר. הדבר שהפתיע אותי כאשר בדקתי את הדברים היה שבאמת אחד התכוון לצחוק, השני לא ראה את זה כך, נעלב ומכאן הדברים הידרדרו. אחד הנערים שיידע את הוריו בעניין, אלו יצרו מיד קשר עם הוריו של הנער השני, ולאחר שלא הצליחו לפתור את הסכסוך בין הנערים, ביקשו להגיע אליי כאמור בכדי שאעשה סדר. זה אחד מהמקרים אשר הסתיים בסופו של דבר באופן טוב, והיום הנערים שבו להיות חברים ואפילו טובים יותר, אך מה היה קורה אם אף אחד מהם לא היה משתף את הוריו? בקלות הדבר היה יכול להידרדר למקום רע שאת תוצאותיו אפילו לא ניתן לחזות.
אני מאמין כי בקרה קבועה של הורים במכשירי הילדים, יכולה להבין בדיוק מה קורה אצלם אף במחיר של פגיעה בפרטיות הילדים כאשר הדבר נועד כדי למנוע נזק חמור יותר. ישנם כאלו שאומרים, "הוא רק ילד מה יכול כבר להיות" אז זהו שבדיוק במצבים כאלו, יש לטפל ולמנוע הדרדרות והסלמה. האם הפרטיות של הילדים היא בראש המדרג גם על חשבון מניעת מצבים מסוכנים או שיש לבטלה למען בטחונם של הילדים? אני את דעתי, אמרתי.
מטורפים נמצאים מסביב לכל הגלובוס ולכן כפועל יוצא, הדבר מגדיל את היקף התופעה. ה"כפר הגלובלי" עשה לאותם אנשים את החיים קלים הרבה יותר, הם רק צריכים למצוא קורבן. רק כמה הקשות על מקלדת ואפשר להרוס לאנשים את החיים, קל מאוד.
שכבת הגיל שבין 12-17, היא הפגיעה ביותר. לעתים אותם ילדים חשים כי עולמם "נסגר" עליהם לאור החוויות המשפילות שברשת, והדבר היחיד מבחינתם הוא לפגוע בעצמם ובמקרה הקיצון לסיים את חייהם. אגב תופעה זו נכונה למרבית העולם ואין מקום שהדבר פוסח עליו (למעט מקומות בהם אין אינטרנט כמובן). בריונות ברשת מובילה בני נוער לדימוי עצמי נמוך, שינוי במצב הרוח, דכאון, ירידה בלימודים והחמור מכל פגיעה בעצמם. לעתים נתקל בכאלו במהלך העבודה. אין לי מילים לתאר את מה שאני רואה שעובר עליהם. בשכבה זו בחרתי להתמקד יותר הפעם. מניח שכל אחד מכם הקוראים חווה או שמכיר מישהו שחווה בריונות ברשת. זו כאמור יכולה לבוא בצורות כפי שציינתי. מי שמעונין לשתף אפילו בעילום שם, כדי לעמוד על מימדי התופעה באתר זה הלכה למעשה, יותר ממוזמן.
האנונימיות ברשת, מאפשרת לאנשים לשחרר את חרצובות לשונם ולהשתלח ללא כל רסן באחרים. ישנם כאלו אשר מעבירים את תסכולי היום ותלאות החיים לרשת. לא פעם קורה כי כאלו שפגעו במציאות, מצאו את הרשת כמקום נוח לתקוף, כי שם יכולת הפגיעה בהם בחסות האנונימיות היא נמוכה. הנפגע הופך לפוגע, אך לא רק ולא תמיד. זכרו ושננו, האינטרנט הוא בור ההיסטוריה הגדול ביותר. שום דבר לא נשכח שם לעולם. מספר מקרים שנתקלתי הביאו לדי מימוש את האנונימיות ברשת ועסקו במשחקי רשת. כאשר ילדים או בני נוער לוקחים חלק במשחק בו יש מספר משתתפים ולכל אחד תפקיד מסוים בו. כמובן שלא כולם מזדהים בשמם האמיתי, או בשמם המלא. בנוסף, לא בעיה "לעבוד על מהערכת" בנושא הזה. משכך, לעתים כאשר אחד מהמשתתפים מבקש לצאת או לעזוב את המשחק באמצע, הוא למעשה "דופק" את האחרים ואז, מתחילות קללות וגידופים. גם כאשר מבקשים לחדול, זה לא עוזר. באם מדובר בנער שמזדהה בשמו המלא, (ועדיין קטין) ניתן יהיה לאתר את הוריו וליידע אותם ולנסות לפתור את הבעיה, אך מה יקרה אם לא ידועים היכן הוא מתגורר, את גילו ומיהו. בכדי לאתרו ולקבל את פרטיו יש לפנות לבית המשפט ולבקש לחשוף את זהותו באמצעות ספק האינטרנט, הדבר אינו פשוט וגם לא תמיד אפשרי. כל עוד לא תיהנה עבירות כמו איומים של ממש או יתר תופעות פליליות סביר להניח שהמשטרה לא תתערב בנושא. לאור זאת, על מנת להגיש תביעה אזרחית כפי שאתם מבינים הדרך לעתים ארוכה.
תביעות בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, הפכו להיות כדבר בשגרה במשרדי, ולמרבה הצער, אנשים מגדול ועד קטן אינם מבינים את המשמעות של הרשת. לא פעם, נדרשים לקוחותיי להגיש תלונות במשטרה לאור איומים שונים שמאיימים עליהם, הדברים עשויים להיות מאתגרים, מסוכנים, ולא פעם הזויים! יש להבין כי ללשון הרע יש גם אפשרות לקובלנה פלילית, כך שאדם שרק "לכלכך" יכול למצוא עצמו בהליכים פליליים.
בני נוער אינם מבינים את משמעות השרשור של הדברים ברשת ועד כמה הדברים מתפשטים במהירות, תוך רמיסת כל אמת מוסר בסיסית והכל בכדי לזכות באהדת הקהל או סתם מתוך מניעים שונים לגרום נזק לאחר ולהפיץ סרטונים אינטימיים מביכים. אחד הסיפורים המפורסמים היה של אמנדה טוד. ילדה שהיתה בת 16 אשר התאבדה עקב הצקות ברשת. אמנדה עשתה מעשה תמים דבר שהוביל לסוף טראגי. תוכלו לראות את הסרטון שהעלתה לרשת בקישור הבא,
https://nobullying.com/amanda-todd-story/
בארץ המחוקק הבין כי קיימת בעיה דחופה ובוערת שיש לטפל בה בהקדם, משכך, אף נעשה תיקון בחוק למניעת הטרדה מינית, המוכר יותר בשם "חוק הסרטונים". מי שעובר על חוק זה יוכל למצוא עצמו מתמודד עם כתב אישום. להרחבה תוכלו לקרוא בקישור של אתר משרד המשפטים. לאחרונה הנחה היועץ המשפטי לממשה כי במקום שיש אינטרס ציבורי, ניתן יהיה להגיש כתבי אישום גם נגד קטינים נעדרי עבר פלילי.
http://www.justice.gov.il/SpecialProjects/OnlineSexualPublications/Pages/Legislation.aspx
לסיומם של דברים, הטכנולוגיה מקדימה רבות את עולם המשפט, ומשכך, בתי המשפט לא תמיד יכולים למצוא פתרונות לכל מעשה שנעשה. זאת ועוד, המקרים שמשתנים מאחד למשנהו, מציבים רף גבוה יותר, ובודקים למעשה עד כמה השופטים יצירתיים תוך שהם מביאים לתוצאה משפטית ראויה באמצעות החוקים הקיימים. המערכת המשפטית כל הזמן מאותגרת טכנולוגית, כאשר מנסים למצוא פתרון מתאים, אך זה משתנה חדשות לבקרים על פי קצב הטכנולוגיה. בנוסף, יש צורך להעלות את רף הענישה ולהשוותו לנהוג בארה"ב, שם עברייני מחשב מקבלים עונשים אשר הולמים לא פעם את נסיבות העבירה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או תחליף לכאלו. יובהר כי האמור לעיל, הינו בגדר תיאור כללי ואינו מחייב את הכותב. העושה שימוש כלשהו בתוכן האמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.

מאמר זה נכתב על ידי:עו"ד עופר פרידמן, עוסק בתחום דיני האינטרנט והטכנולוגיה, הפרטיות והסייבר.

לפוסט

בקשה לתביעה ייצוגית בחצי מיליארד שקל נגד פייסבוק: "שודדת לאור יום את המידע הפרטי של המשתמשים"

Themarker, יסמין גואטה, 19.02.17

מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג

בלומברג: מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג

התובע טוען כי החברה מאפשרת שימוש במידע ובתמונות של אדם ללא אישורו, וכך יוצרת מאגר מידע הכולל זיהוי ביומטרי בלי שקיבלה הסמכה לכך בנוסף, נטען בתביעה כי החברה עושה שימוש מסחרי במידע שאגרה פייסבוק: "בודקים את הנושא"

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום של חצי מיליארד שקל נגד פייסבוק הוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הטענה שבמרכז התביעה היא שפייסבוק מפירה את הזכות לפרטיות, בכך שהיא יוצרת מאגר מידע ענק לא רשום ולא חוקי.

בתביעה נטען כי פייסבוק מאפשרת העלאת תמונות של אדם ללא אישור מפורש ממנו, ובלי שיוכל להסירן. אם לא די בכך, נטען בבקשה כי פייסבוק גם מפעילה תוכנות זיהוי ביומטריות על תמונות, באמצעות שימוש בתמונות קודמות שנאגרו כדין או שלא כדין במאגר, ומזהה את המצולמים בהן. כך החברה יוצרת, מפעילה ומשתמשת במאגר זיהוי ביומטרי שלא ניתנה לה הסמכה ליצור בישראל.

"פייסבוק אינה רק רשת חברתית", נטען בבקשה. "בפועל זו מערכת השודדת לאור היום את המידע הפרטי של כל המשתמשים בה ושל אחרים, כדי לעשות בו שימוש מסחרי לצורכי רווח".

התובע הייצוגי מבהיר כי מי שרוצה לפרסם את תמונותיו מוזמן לעשות כן בכל עת ובכל מקום שיבחר, אבל אין לכפות על אדם אחר פרסום של תמונותיו ופרסום מידע עליו בכל דרך שהיא בלי לקבל הסכמתו המפורשת והמודעת מראש.

התובע מתייחס גם לתוכנת זיהוי הפנים בפייסבוק. לפי הבקשה, מסוף 2010 פייסבוק מפעילה תוכנות של זיהוי תמונות, וב-2013 רכשה פייסבוק טכנולוגיה המאפשרת לה לזהות פנים של כל אדם באופן אוטומטי. עוד נטען כי בגרמניה פייסבוק נאלצה למחוק את אפשרויות זיהוי התמונות, לנוכח הגבלות של חוקי הפרטיות של המדינה. גרמניה עדיין עומדת על כך שפייסבוק צריכה להסיר נתונים שאספה בלי לקבל הסכמה מפורשת של משתמשים.

בנוסף, התובע מבקש להורות על הפסקת הזיהוי הביומטרי ועל השמדת המאגר הביומטרי שיצרה פייסבוק. הוא גם טוען כי על פייסבוק לפצות את כל מי שנפגע מהמעשים. את הנזק הוא מעריך במיליארדי שקלים, אך לצורך התביעה קבע אותו ב-500 מיליון שקל.

מפייסבוק נמסר: "אנו בודקים את הנושא".

לכתבה

מטרידים את הילדים שלכם ברשת? משטרת ישראל לשירותכם. אולי

Walla, סיגל בן דוד, 16.02.17

ילדה קטנה על נדנדה (ShutterStock)

הפדופילים העבירו את זירת הפשע שלהם מהגן הציבורי לוואטסאפ (צילום: ShutterStock)

בת 16 התלוננה שסטוקר מפציץ אותה בפורנו בנייד, אבל התיק נסגר. אחרת התלוננה שהאקס מפיץ תמונות עירום שלה, ואפילו לא נפתחה תלונה. הרשת מלאה בפדופילים ונוכלים ולמשטרה יש שיטות לטפל בהם, אבל בפועל לא פעם האזרחים נותרים לבד. המשטרה: "יש לנו מערך סייבר מיומן"

על פי כל הגדרה, פשעי סייבר, בפרט אלה המאופיינים בפדופיליה, הם עבירה פלילית מבעיתה ומסוכנת. אם כך, נשאלת השאלה, מדוע נאלץ אותו אב לקחת על עצמו את עבודת הבילוש, ההתחזות, החקירהוהזיהוי, ולמעשה להגיש את המעצר למשטרת ישראל על מגש של כסף?

המרחב המקוון הופך כל יום לרחב, מהיר ובעיקר מאיים ואפל יותר. בעמותות השונות לגלישה בטוחה ברשת עקבו בדאגה השבוע אחר התנהלות המשטרה בסיפור. "במשטרה אמנם מפנימים שיש עולם פשיעה שלם במרחב המקוון, ולכן גם הוקמה יחידת הסייבר שעושה עבודה טובה, אבל זה לא מחלחל עדיין לחוקרים ולפקידים בתחנות, שם יש ניתוק וחוסר יכולת ממשית לעזור למתלוננים", מסבירה אורנה היילניגר מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי, "מאז אפריל 2014 הוגשו לפרקליטות 250 תיקים. מתוכם הוגשו 30 כתבי אישום כאשר רק 6 מהם הסתיימו בהרשעה. במקרה שקרה השבוע, כל שרשרת החידלון צריכה לעשות בדק בית רציני".

"מגיעה בחורה עם הוכחות שתמונות עירום שלה מופצות באתרי פורנו ברחבי הרשת, מציינת שהתמונות היו רק בנייד של החבר שלה, כלומר מציגה חשוד אפשרי, והשוטר שולח אותה להביא צילומי רשת כי אין להם מכונת צילום, ואח"כ מפנה אותה אלינו לעמותה. במקרה אחר מישהו פתח פרופיל פייסבוק מזוייף עם פרטים של נערה בת 16 והציג אותה כזונה המספקת שירותי מין. אנחנו פנינו לפייסבוק בעצמנו. אני משוכנעת שעם קצת עבודה אפשר לתפוס את העבריין בקלות. אבל במקום זה, מפנים אותם אלינו. לנו כעמותה אין את כלי האכיפה והאיתור, אנחנו יכולים רק לצמצם את הבעיה והכאב. אבל לצערי, המשטרה לא מראה עניין לטפל בכלל חוץ מאשר במקרי פדופיליה".

במשטרת ישראל מודעים לבעיית פער הידע בתחנות הקצה אצל החוקר שפוגש את המתלונן. אבל מעדיפים שלא להציג נתונים לבקשת וואלה!NEWS בנוגע לכמות התלונות, הטיפול בתיק וכמה תיקים נסגרים בתחום זה בנימוק "בשלב זה פילוח העבירות בסייבר נעשה בצורה רחבה יותר מהנתונים שהתבקשו". בשיחה עם גורם משטרתי, נמסר כי יחידת הסייבר נמצאת כל הזמן בשינוי, ומתקיים תהליך של הגדלת המשאבים, מתן כלים והדרכות כשהשאיפה היא שכל שוטר יכיר ויידע לטפל בקיטלוג של פשע סייבר. לדבריו, לא כל עבירת רשת היא מקרה מובהק שיגיע לפתחה של יחידת הסייבר וכל מקרה נשקל לגופו.

גורם אחר המקורב למשטרה הציג גרסה שונה לפיה זו לא משימה מורכבת לבטל אינסטגרם מזוייף או לסגור פרופיל פייסבוק פוגעני, אבל ההנחה הכללית הרווחת היא לא להעמיס על המערכת ולסגור תיקים פשוטים יחסית. לדבריו, אין טעם להגיש תלונה בתחום הסייבר אם לא מדובר בפשעי מין.

במשטרת ישראל מודעים לבעיית פער הידע בתחנות הקצה אצל החוקר שפוגש את המתלונן. אבל מעדיפים שלא להציג נתונים לבקשת וואלה!NEWS בנוגע לכמות התלונות, הטיפול בתיק וכמה תיקים נסגרים בתחום זה בנימוק "בשלב זה פילוח העבירות בסייבר נעשה בצורה רחבה יותר מהנתונים שהתבקשו". בשיחה עם גורם משטרתי, נמסר כי יחידת הסייבר נמצאת כל הזמן בשינוי, ומתקיים תהליך של הגדלת המשאבים, מתן כלים והדרכות כשהשאיפה היא שכל שוטר יכיר ויידע לטפל בקיטלוג של פשע סייבר. לדבריו, לא כל עבירת רשת היא מקרה מובהק שיגיע לפתחה של יחידת הסייבר וכל מקרה נשקל לגופו.

גורם אחר המקורב למשטרה הציג גרסה שונה לפיה זו לא משימה מורכבת לבטל אינסטגרם מזוייף או לסגור פרופיל פייסבוק פוגעני, אבל ההנחה הכללית הרווחת היא לא להעמיס על המערכת ולסגור תיקים פשוטים יחסית. לדבריו, אין טעם להגיש תלונה בתחום הסייבר אם לא מדובר בפשעי מין.

"פדופילים מסתובבים המון גם באתרי ילדים שלכאורה נראים מוגנים ומסוננים", מוסיף פרסברגר, "יש נערות שמגיעות ומסרבות להגיש תלונה. מוקד כזה יכול לעזור במקרים כאלה. גם החשיבות של חוקר ילדים ונוער היא הכרחית".

עוד תכנית שאושרה וטרם החלה לפעול, היא תכניתו המקיפה של המשרד לביטחון פנים, במטרה להתמודד עם האיום בפשיעת סייבר, הנקראת מערך מאו"ר (מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה ברשת). המערך אמור לכלול יחידה ייעודית לפשיעה נגד קטינים, מוקד לדיווח על פשעי רשת שיפעל 24 שעות, הפקת חומרים דיגיטליים, ניטור ואיתור, וחטיבת הסברה לציבור. בינואר 2016 הוגשה התכנית לאישור הממשלה, אך למרות שכל האישורים ניתנו, המערך עצמו טרם החל לפעול ולא ידוע מועד מדויק להתחלתו.

חלק נכבד מהילדים כלל לא משתף את ההורים במקרים של עבריינות רשת כלפיהם. רוב ההורים מגלים זאת בדיעבד או אף פעם. לכן סיפורו של האב שלכד פדופיל השבוע, הציף אמוציות, חרדות ושאלות רבות בקרב הורים מודאגים. דווקא בשל העובדה שהכל התנהל לפי הדרישה המשטרתית: הילדה שיתפה את הוריה, האב פנה אל ארבע תחנות משטרה ואף עשה עבודת בילוש בעצמו – אבל רק שאלת הטיפול נותרה פתוחה בעינה. 72 שעות, 4 תחנות משטרה, ראיות וממצאים נגישים וברורים, והאזרח הקטן שוב מוצא את עצמו לבד. נדמה שהמשטרה נפלה השבוע ברשת.

במשטרת ישראל מערך סייבר מיומן ומקצועי במערכים הפרוסים מהתחנות בשטח, דרך המחלקים במחוזות ועד יחידת הסייבר הארצית בלהב 433. מערך זה פועל באופן נחוש, מאומץ ועקבי ולראיה לכך שורה ארוכה של חשיפות במגוון עבירות רשת שהביאו להגשת כתבי אישום וזאת תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים ויצירתיים שמותאמים לאתגרים המתחדשים בקצב המהיר ברשת.

משטרת ישראל מובילה באופן שוטף תהליכים רבים בהיבט הכשרות, ייעוד כ"א, והקניית האמצעים הנדרשים לטובת קידום מתמיד בטיפול בפשיעת סייבר ופשיעה מסתייעת רשת.

משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בנמרצות ובנחישות בנושא גלישה בטוחה ברשת במהלך כל השנה, מתוך הבנת ערכה הרב של העלאת המודעות לצמצום פגיעה ברשת. כמו כן, אנחנו שמים דגש לעידוד הורים למעורבות בפעילות ילדיהם במרחבי רשת האינטרנט, ופיקוח על כללי גלישה בטוחה. זאת על מנת שיוכלו הילדים למצות את המיטב מרשת האינטרנט ובכך תהיה תרומה משמעותית לצמצום חשיפתם לפגיעה כגון: תוכנות נוזקה, אתרים בעלי תכנים לא הולמים, מפגש עם זרים שעלול לפגוע בהם, הפצת פרטיהם האישיים והאינטימיים ביותר ועוד.

מערך המאו"ר מצוי בתהליכי הקמה בימים אלה לאור החלטת הממשלה בנושא. מערך זה יכלול נציגי משטרה, רווחה, חינוך וגורמים נוספים באופן כוללני ומערכתי על מנת לתת מענה לתחום הפגיעה בקטינים ברשת, בין אם במישור הפלילי ובין אם במישורים האחרים.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: