ארכיון קטגוריה: הסברה להורים – סיכונים ברשת

בגין פגיעה בפרטיות הגולשים: תביעה בסך מיליארד שקל נגד פייסבוק

Maariv, אבישי גרינצוויג, 14.06.18

פייסבוק

פייסבוק. (צילום:Getty images)

לבית המשפט המחוזי במרכז הוגשה היום (רביעי) בקשה לתובענה ייצוגית נגד הרשת החברתית פייסבוק. את התביעה על סך מיליארד שקלים הגיש מתן אליהו גרינבלט באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר. בכתב התביעה נכתב כי "גם מי שמוותר היום על רישום לפייסבוק ולא עושה זאת 'בטעות' אלא ביודעין ובמודע כי הוא מוותר על יתרונותיה הרבים של רישום לפייסבוק, תמורת הגנה על פרטיותו והמידע האישי שלו, רק חושב שהוא מרוויח את פרטיותו בחזרה, שכן מתברר שפייסבוק גוזלת את המידע שלך גם אם אתה לא חבר בה. ואז אותו אדם מוצא עצמו נגזל ומבחינת קירח משני הכיוונים: גם אין יתרונות ברישום לפייסבוק וגם אין לו פרטיות ויש מעקב אחריו".

לטענת התביעה, התנהלות זו מהווה הפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בו נכתב: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". עוד נטען כי המעקב אחר הגולשים מהווה הפרה של סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. כתב התביעה מונה עוד רשימת הפרות שונות. על פי ההערכה שקיימים בישראל מיליון משתמשים ברשת האינטרנט שאינם מנויים לפייסבוק, מבקשים התובעים להעמיד את התביעה על סך מיליארד ש"ח, על פי התחשיב של 1,000 ש"ח לכל אדם.

לכתבה

מודעות פרסומת

תקדים: ביהמ"ש הורה לאחרונה על חסימת 31 אתרי אינטרנט המפרסמים תכנים פדופיליים

Rotter, כותרות הסקופים, 10.06.18

ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב הורה לאחרונה על חסימת גישה ל-31 אתרי אינטרנט המפרסמים תכנים פדופיליים בהחלטה תקדימיתמחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ומשטרת ישראל אספו לאחרונה חומרים בנוגע לאתרי אינטרנט המפרסמים תכנים פדופיליים. בעקבות כך, הגישה המחלקה בקשה ראשונה מסוגה להגבלת גישה לאתרים אלו.

בית המשפט קבע באופן תקדימי כי ספקיות הגישה לאינטרנט מחויבות להגביל את הגישה לאתרים אלו לתושבי ישראל. ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "העובדה שאתרים פדופיליים מצליחים לפעול באינטרנט מחייבת את רשויות האכיפה לנקוט פעולות הגנה בכלים משפטיים על מנת למנוע את המשך ביצוע העבירות הללו ואת היכולת של התכנים הללו להגיע אל כל מחשב ומחשב".

הגשת הבקשה בוצעה בהתאם לחוק חדש שנכנס לתוקף והינו חלק ממערך שלם הפועל במספר רבדים להגנה על הילדים ברשת, בנוסף למהלכי חקירה פליליים והעמדה לדין של מי שמפרסמים תכנים פדופיליים ברשת, מחזיקים או צורכים אותם.

https://www.facebook.com/justice.gov.il/photos/a.510797128974442.1073741830.502039876516834/1722532261134250/?type=3&theater

לפוסט

לא תמים: לאן יכולות להגיע התמונות של ילדיכם?

Mako, חי בלילה, 16.04.18

חי בלילה

פרסום תמונות של תינוקות וילדים בפייסבוק ובאינסטגרם הפכו לתופעה שגרתית בשנים האחרונות על ידי הורים, ויש סיבה לדאגה. מבלי לשים לב, התמונות התמימות מגיעות במקרים רבים לאתרים של פדופילים ועברייני מין, נכנסות למאגרים של האתר ומופצות שם. מה הסכנות בהפצת התמונות, ואיך להמנע מהן? צפו בכתבה המלאה מתוך "חי בלילה"

החודש הקרוב מתעסק בהגברת המודעות למניעה של התעללות בילדים, וקמפיין בין לאומי שמגיע גם לישראל מנסה להלחם בדיוק בתופעה הזו, שהפכה לשכיחה. הקמפיין מלווה בסרטון בו נשמע קולו של ילד קטן, שמספר על הסכנות שבפרסום תמונות חושפניות שלו ברשת: "כשההורים שלנו מעלים את התמונות האלה הם אולי חושבים שזה חמוד, אבל הם לא חושבים על האפשרות שהם חושפים אותנו יתר על המידה, הופכים אותנו לפגיעים מול פדופילים ועברייני מין. הגיע הזמן שהורים יחשבו פעמיים לפני שהם מעלים תמונה".

המקרה המטריד יכול להפתיע כל הורה, כך קרה גם לאמא ישראלית שמצאה תמונה של הילדה שלה באתר מהסוג הזה. "יום אחד ניגשה אליי איזו אמא כאן בארץ, וסיפרה לי שהיא צילמה את הבת שלה בגיל 10 על חוף הים בבגד ים" מספרת סוזי בן ברוך, קצינה לשעבר במשטרה, על מקרה שהגיע לידיה וטיפלה בו, "היא נסעה לחו"ל וצפתה במקרה בסרט פורנו, ופתאום ראתה את הבת שלה מככבת בסרט. היא זכרה שהיא זו שצילמה בעצמה את הילדה והסריטה אותה, היא הייתה בשוק". בן ברוך מסבירה גם על היקף התופעה והסיכונים: "היום אנחנו חשופים מכאן ועד להודעה חדשה. גם אם צילמנו או הסרטנו תמונה בוואטסאפ המשפחתי, קחו בחשבון שיכול להיות שאותו חולה מין שרוצה לממש פנטזיה כדי להגיע לסיפוק האישי שלו, עלול להגיע גם לשם".

לכתבה ולווידאו

73% מהאפליקציות בגוגל פליי מעבירות מידע רגיש על ילדים

Globes, אושרית גן-אל, 16.04.18

הגנת הפרטיות בגוגל/ צילום: שאטרסטוק

הגנת הפרטיות בגוגל/ צילום: שאטרסטוק

צוות של חוקרים ומדענים בחן 5,855 אפליקציות ומצא שברובן מידע המשתמשים מועבר הלאה ● לפי המחקר, אף אחת מהאפליקציות לא יישמה את הוראות החוק בארה"ב הנוגעות להסכמה הורית מתחת לגיל 13

ייתכן שאלפי אפליקציות עוקבות אחר הפעילות של ילדים באונליין בצורה שמפרה את חוקי הפרטיות של ארה"ב. כך קבע צוות של חוקרים ומדעני מחשב מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, ברקלי ומוסדות נוספים, שבדקו באמצעים אוטומטיים אפליקציות לאנדרואיד הזמינות בחנות גוגל פליי.

הצוות בחן 5,855 אפליקציות שמסווגות כמיועדות למשפחות בחנות גוגל פליי. לפי החוקרים, 28% מהאפליקציות "ניגשו לדאטה רגיש המוגן ע"י הרשאות אנדרואיד" ו-73% מהן "העבירו דאטה רגיש" למפרסמים ולחברות צד שלישי.

כמו כן, לפי הסקירה, אף אחת מהאפליקציות לא דרשה הסכמה הורית שניתנת לאימות, כפי שנדרש עבור ילדים מתחת לגיל 13 בחוק להגנת פרטיות ילדים אונליין. 256 אפליקציות אספו מידע על המיקום הגאוגרפי, 107 שיתפו את כתובת המייל של בעל המכשיר ו-10 שיתפו את מספר טלפון.
עוד מצאו החוקרים כי 1100 אפליקציות שיתפו אמצעי זיהוי בהם ניתן לעשות שימוש בטכניקות פרסום התנהגותיות, שאסורות לשימוש בארה"ב על ילדים. 2,281 אפליקציות שיתפו אינפורמציה שעשויה להפר גם את המדיניות של גוגל. בסקירה נכתב כי "זוהו מספר הפרות ומגמות מדאיגות: 4.8% מהאפליקציות שיתפו במיקום או בפרטי הקשר ללא הסכמה, 40% שיתפו אינפורמציה אישית מבלי להפעיל אמצעי אבטחה מספקים, 39% לא התחשבו במחויבות החוזית שלהם שנועדה להגן על פרטיות ילדים. בסך הכל, קיימת אפשרות שכ-57% מ-5855 האפליקציות המיועדות לילדים שניתחנו עוברות על החוק".

לכתבה

מטריד: יוטיוב אוספת מידע על ילדים – בניגוד לחוק

Israelhayom, מערכת, 09.04.18

אוספים פרטים על ילדים? יוטיוב // צילום: רויטרס

אוספים פרטים על ילדים? יוטיוב // צילום: רויטרס

כך טוענת קואליציה של גופים צרכניים שתגיש היום תלונה לרשויות הפדרליות בארה"ב, בגין הפרת חוק המגן על ילדים ברשת ומחייב הסכמת הורים

התלונה תטען כי יוטיוב, כיום בבעלות גוגל, אספה והרוויחה ממידע אישי של ילדים צעירים באתר הראשי שלה, על אף שהחברה טוענת שהאתר הוא לבני 13 ומעלה. באמצעות האתר הראשי שלה, אספה יוטיוב מידע דרך שירי ילדים, סרטוני פתיחת קופסא של צעצועים וסרטי הנפשה שזוכים למיליוני צפיות.
קואליציית הגופים טוענת כי יוטיוב מפירה את החוק להגנת פרטיות ילדים ברשת, חוק פדרלי הדורש לקבל הסכמת הורים לפני שאוספים מידע על ילדים בני מתחת ל-13. הקבוצות הצרכניות דורשות שתיפתח חקירה וענישה מצד רשות הסחר הפדרלית, האוכפת את החוק.
יוטיוב מכוונת את האתר והאפליקציה הראשיים שלה לקהל שמעל גיל 13, ואילו לילדים מתחת לגיל זה, יש ליוטיוב את אפליקציית "יוטיוב ילדים", המכילה תכנה מסוננים מהאתר הראשי. לפרט זה יש חשיבות, כי החוק מתייחס אחרת לאתרים המודעים לצורך בהפרדה. החוק המקורי נחקק ב-1998, ואילו רשות הסחר הפדרלית הרחיבה אותו ב-2012, בשל החדירה שלסמארטפונים. החוק מציין במפורש את הצורך בקבלת הסכמה הורית לפני איסוף מידע היכול לזהות, לאפשר יצירת קשר או לאתר את המיקום של ילד. המידע כולל תמונות, וידאו, קול ואיכון מיקום באמצעות מכשיר סלולרי.

רופא ילדים מהמרכז חשוד בפדופיליה

Mako, תמיר סטיינמן, 09.04.18

מעצר חשוד בפדופיליה. אילוסטרציה (צילום: רויטרס)

מעצר חשוד בפדופיליה. אילוסטרציה | צילום: רויטרס

מאיר למפיט בן ה-66 נעצר בשבוע שעבר לאחר שקבע להיפגש עם נער בן 15 באשקלון בעקבות שיחה שקיים עמו באינטרנט. החשדות המיוחסים לו כוללים ביצוע מעשה סדום ומעשה מגונה בילדים

אשר החשוד הגיע למקום המפגש עם הנער הוא מצא את שוטרי מחוז דרום שהמתינו לו במקום ועצרו אותו. החשדות נגדו כוללים גם פרסום תצלומים משפילים, והן מתייחסות לשלושה ילדים שונים.

למפיט עובד בשש מרפאות שונות בכל הארץ והוא נחקר בתחנת המשטרה באשקלון. שוטרי התחנה טיפלו באירוע מתחילתו ועד היום.

לכתבה

צורכים ובוכים: אופיו הפרדוקסלי של אמון ברשתות חברתיות והשלכותיו על דפוסי השימוש

Blogtikshoretbarilan, ד"ר אורלי מלמד וד"ר שגית זילברברג-יעקובוביץ, 08.04.18

הקמפיין הויראלי – האשטאג  #DeleteFacebook שנולד בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, חשף את ערוותה של פייסבוק בכל הקשור לפגיעה בפרטיות של חבריה. בעיתונות הישראלית נשמעת לאחרונה הטענה שפרשה זו הביאה לכך שהציבור הישראלי התעורר, באיחור, להבין טוב יותר את המודל העסקי של פייסבוק, אולם להערכתנו, מבחינתו של הציבור הישראלי הכתובת הייתה על הקיר עוד לפני כן. מחקר שערכנו מטעם עמותת אשנ"ב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט, מגלה שהאמון של הציבור ברשתות החברתיות נשחק עוד הרבה לפני הסיקור האינטנסיבי שקיבלה הפרשה באמצעי התקשורת. מחקרנו מגלה שהציבור הישראלי הוא ביקורתי ומודע היטב לחוסר ההגינות של המודל העסקי של הרשתות החברתיות. פרשת קיימברידג' אנליטיקה היא עוד נקודה בגרף מתמשך של הצטברות אי אמון ברשתות החברתיות. הציבור הישראלי מודע לסכנה לפרטיות, אך באופן פרדוקסלי למרות המודעות, אינטנסיביות השימוש ברשתות החברתיות עדיין גבוהה מאוד. מחקרנו מציע הסבר לפרדוקס זה.

במחקר שערכנו נבדקו תפיסות הגולשים כלפי פרטיות, חברות ואמון ברשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר) והשינויים שחלו בהן, לצד אופן השימוש בהן. המחקר מבוסס על  סקר מקוון בקרב מדגם ארצי מייצג (650N=), בגילאי 12-70. השאלון כלל 54 היגדים ו-6 שאלות פתוחות. נתוני המחקר נאספו באוקטובר 2017. חברות פייסבוק וגוגל השתתפו במימון הוצאות המחקר.

בעקבות מחקר זה, הופתענו לגלות את גודל הסתירה הקיימת בין האינטנסיביות הגבוהה של השימוש ברשתות החברתיות לבין עוצמת אי האמון ברשתות החברתיות. מצד אחד אינטנסיביות השימוש היא גבוהה – 87% מהמדגם משתמשים מדי יום ברשתות החברתיות ו-75% מהמדגם משתמשים מספר פעמים ביום ברשתות החברתיות. כמו כן, 61% מסכימים שרשת החברתית היא מקום נהדר להזדמנויות מכל הסוגים  וליצירת שיתופי פעולה.

מצד שני אי האמון ברשתות החברתיות  גורף:

כמחצית מהמדגם (48%), מודעים לפגיעה בפרטיותם ומסכימים ש"הרשת החברתית יודעת עלינו הרבה יותר דברים מאשר אנו יודעים על עצמנו". למרות שהרשתות החברתיות צברו הררי מידע על הגולשים, עדיין 40% מהנשאלים מאמינים שהם שולטים במידע עליהם ברשת החברתית.

בניגוד לדימוי של הגולשים כנאיביים וכאדישים לפרטיותם, סוגיית הפרטיות מטרידה רבים. בתשובה לשאלה פתוחה 21% (N-296) ציינו שיש פחות פרטיות ברשת החברתית בהשוואה לעבר. רבים מהם משתמשים באסטרטגיות מכוונות למניעת פגיעה בפרטיותם; 26% נמנעים מחשיפה של דברים מסוימים ברשתות החברתיות ו-6% שינו הגדרות שיתוף ופרטיות. רק 10% ציינו שהם אינם מוטרדים מאובדן הפרטיות ואף משתפים יותר ברשתות החברתיות בהשוואה לעבר.

חוסר הברירה אל מול מונופולים המפעילים מודל עסקי הגמוני, מספק הסבר חלקי מדוע אנשים משתמשים ברשתות החברתיות למרות הפגיעה בפרטיותם; 44% מסכימים ש"כולם מוכרים את פרטיותם ברשת. אין דרך אחרת לתקשר באינטרנט כיום".

כמו כן, רק 10% מסכימים שרוב האנשים מסוגלים להבחין בין אמת לשקר ברשת החברתית,  אך  24% מסכימים עם שיש להם עצמם יכולת הבחנה בין אמת לשקר ברשת החברתית.

רק 21% מסכימים שרוב האנשים מוצאים דרך להגן על פרטיותם ולשלוט במה שיודעים עליהם ברשת החברתית, אך 40% מייחסים לעצמם יכולת  לשלוט במידע עלי ברשת החברתית".

יצאתם מבולבלים מכל הממצאים הסותרים? אכן עולה ממחקרנו תמונה מורכבת של יחסים בין תפיסות כלפי הרשתות החברתיות לבין דפוסי שימוש –  It's complicated !  הגולשים הישראלים ברשתות החברתיות ביקורתיים. הם אינם נוטים לתת אמון אוטומטי במידע ברשתות החברתיות, בחברים ברשתות החברתיות וברשתות החברתיות כמדיום. הם מודעים להזדמנויות ולסיכונים. הם  לומדים להתנהל באופן אופטימלי וזהיר יותר בחברת מעקב, מרושתת, מורכבת ופרדוקסלית.

להערכתנו,  רשת חברתית שתשכיל לשנות את המודל העסקי, שתצמצם את הפגיעה בפרטיות, תאפשר שליטה יותר טובה של המשתמשים במידע המתפרסם עליהם ותעניק להם בטחון ביכולת לזהות תוכן שיווקי ותעמולה, עשויה לחזק את אמון הגולשים ולמנוע את המעבר של הגולשים לצורות תקשורת אחרות.

לכתבה

חמש שנים מההשקה: למאגר הביומטרי אין מערכת קבועה

Calcalist, עומר כביר, 08.04.18

 

    צילום: שאטרסטוק

שנה אחרי שההצטרפות אליו הפכה לחובה, המערכת הקבועה שאמורה לנהל את הנתונים במאגר הביומטרי עדיין לא הותקנה. ברשות הביומטרית גם נמנעו מלדווח בכנסת על העיכוב שנמשך יותר משלוש שנים

מערכת השוואה ביומטרית היא לב המאגר. בלעדיה, אין משמעות לנתונים הביומטריים השמורים בתוכו שכן לא ניתן להשוות בין טביעות האצבע ותמונות הפנים ששמורות במאגר לבין אלו של אזרח שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון

דו"ח מבקר המדינה שבדק את הנושא מציין שהטמעת המערכת הקבועה תתחיל במרץ 2015. חרף זאת, הטמעת והפעלת המערכת נדחו שוב ושוב, והיא לא הופעלה כלל בתקופת הפיילוט המקורית שהוקצבה למערכת או בשתי ההארכות שניתנו.

בפברואר 2018 עתר לבג"ץ צבי דביר, מהמתנגדים למאגר, בדרישה שהרשות הביומטרית תפרסם את הדו"ח שסוקר את פעילות המאגר בין יולי 2016 לפברואר 2017. דרישה שהרשות סירבה לה, בטענה שיהיה זה ציות "דווקני ומיותר" לחוק.

כלומר, גם לקראת סוף הרבעון הראשון של 2017 לא השלימה הרשות את הטמעת המערכת הקבועה. ל"כלכליסט" מסרה הרשות: "מערכת מגן אמורה להחליף את מערכת להב בעתיד הקרוב. מערכת להב אינה מערכת זמנית, והיא מספקת מענה שלם לצורך מימוש ייעודה של הרשות".

"מצער שהרשות הביומטרית לא ראתה לנכון לדווח לכנסת שהמערכת לא עובדת", אמר דביר ל"כלכליסט". "אני מקווה שבג"ץ יזכיר לרשויות את נחיצות הדו"חות התקופתיים ויחייב אותן לפרסם אותם".

היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, הוסיף: "העובדה ששר הפנים קיבל החלטה להפיכת המאגר הביומטרי לחובה לכל תושבי ישראל על סמך תוצאות מערכת זמנית ולא מערכת הקבע היא רשלנות גרידא. ההחלטה הזו לוקה בחוסר מקצועיות, ואנחנו בטוחים שבית המשפט העליון יתייחס לכך עת ייתן את פסק דינו בעתירה כנגד המאגר. השימוש במערכת הזמנית לצד המערכת הקבועה, שהמכרז לה נסתיים מזמן, מראה כי מדובר בחוסר מקצועיות של גורמי ההטמעה, וברשלנות האופיינית למאגר הביומטרי. אנחנו כולנו תקווה כי המאגר ייסגר במהרה, לפני שתסתיים הטמעת מערכת הקבע".

בדו"ח שפרסם ב-2016 מתאר הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, שעמד בראש הוועדה המייעצת, את מערכת להב כ"מערכת הביניים". אף שברשות טוענים שהמערכת הנוכחית אמינה ועומדת בתקנים המקובלים ובדרישות החוק, בדו"חות התקופתיים שפרסמו במהלך הפיילוט הם נאלצו להודות ש"המערכת הנרכשת תהווה שדרוג טכנולוגי של המערכת הקיימת".

לכתבה

פייסבוק מודה: מספר המשתמשים שפרטיהם דלפו גבוה בהרבה מכפי שנטען

Calcalist, עומר כביר, 04.04.18

על פי הערכת הרשת החברתית, מספר המשתמשים שנפגעו עומד על 87 מיליון משתמשים – לעומת המספר שהוערך במקור ועמד על 50 מיליון איש. החל מיום שני פייסבוק תודיע לכם אם הפרטים שלכם דלפו באמצעות קישור בראש הניוזפיד

"בסך הכול, אנחנו מאמינים שמידע פייסבוק של עד 87 מיליון איש – רובם בארה"ב – אולי שותף שלא כיאות עם קיימברידג' אנליטיקה באמצעות אפליקציות שהמשתמשים או חבריהם השתמשו בהן", אמר סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה, מייק שרופפר, בפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של פייסבוק.

בנוסף, החל מיום שני עתידה פייסבוק להודיע למשתמשים שפרטיהם אולי דלפו. כזאת, באמצעות קישור בראש הניוזפיד, שיוביל את המשתמשים לעמוד שמציג את האפליקציות שמקבלות גישה למידע שלהם. לצד מידע זה, תציג פייסבוק הודעה שתבהיר אם מידע על המשתמש הועבר לקיימברידג' אנליטיקה או לא.

"חשוב להציג לאנשים שחור על גבי לבן כיצד המוצרים שלנו עובדים – זוהי אחת הדרכים באמצעותן אנשים יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי הפרטיות שלהם", נכתב בפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של פייסבוק. "לכן אנו מציעים עדכונים בתנאי השימוש שלנו שכוללים את המחויבות שלנו לכל מי שמשתמש בפייסבוק. אנו מסבירים את השירותים שאנו מציעים בשפה קלה יותר לקריאה והבנה. אנו גם מעדכנים את מדיניות הנתונים שלנו כדי שיהיה עוד יותר ברור אילו נתונים אנו אוספים ואיזה שימוש נעשה בהם בפייסבוק, אינסטגרם, מסנג'ר ומוצרים נוספים".

עוד הודיעה פייסבוק הערב שתגביל את הגישה של מפתחים למידע באמצעות כלי ה-API השונים שלה.

לכתבה

רופא ילדים מהצפון נעצר בחשד שקבע מפגש מיני עם נער

Ynet, רותם אליזרע, 02.04.18

צילום: GETTYIMAGES

אילוסטרציה
צילום: GETTYIMAGES
רופא בשנות ה-60 לחייו, שנחשב מוכר בתחום ההתמחות שלו, התכתב במשך שבועות עם צוות של "צייד הפדופילים" אבי דוביצקי, ונעצר באשקלון בחשד שקבע להיפגש עם נער בן 15. במשטרה יבדקו אם פנה לקטינים נוספים
על פי החשד, רופא הילדים התכתב במשך כמה שבועות עם צוות של "צייד הפדופילים" אבי דוביצקי. "הרופא הציג את עצמו כגבר בן 44 והוא אף צבע את שיערו כדי שנחשוב שהוא צעיר יותר", סיפר דוביצקי ל-ynet. "הוא רצה שניפגש באשקלון ואנחנו המתנו לו יחד עם שוטרים סמויים. המשטרה עצרה אותו והוא היה בהלם. הוא התנצל וביקש סליחה".
בשנת 2012 בית משפט השלום בחיפה גזר 18 חודשי מאסר בפועל על ד"ר אבי ברקאי, רופא ילדים מחיפה, בגין החזקה של חומר פדופילי במחשבו והפצתו באינטרנט.
%d בלוגרים אהבו את זה: