Category Archives: אתיקה

גוגל מפתחת חוסם פרסומות שיוטמע בכרום

Tgspot, אופיר ארצי, 20.04.17

הידיעה הזו בטח תפתיע רבים: גוגל (Google), על פי דיווח ב-Wall Street Journal, מפתחת תוסף חוסם פרסומות לדפדפן Chrome (כרום). התוסף, אם בסוף ייצא לפועל, יוטמע בגרסה השולחנית והניידת של הדפדפן כאחד. ההערכה שגוגל רוצה ליישר קו עם המגמה של 'הקואליציה לפרסום טוב יותר' בה היא עצמה חברה, שמטרתה לקבוע מהו פרסום הוגן ומהו פרסום שנחשב פוגע מבחינת המשתמש, ובהתאם לכך, לאפשר למנוע את הצגת הפרסומות המטרידות תוך היכולת לאפשר לתארים כן להציג מודעות ולהרוויח כסף.

גוגל, ככל הנראה, רוצה למנוע ממשתמשים להתקין חוסמי פרסומות צד ג' שחוסמים את כל המודעות לחלוטין, ולצמצם את הנזקים שנגרמים לה מאי חשיפה לפרסומות באינטרנט.

כאמור, על הכוונת נמצאות בעיקר הפרסומות היותר מציקות כמו חלונות קופצים, סרטוני פרסומת שמתחילים להתנגן באופן אוטומטי עם עליית הדף, ומודעות שמשתלטות על כל העמוד עם שעון עצר שסופר לאחור עד הצגת הכתבה. לפי הדיווח, ובהתאם לקווים המנחים של הקואליציה, באתרים בהם יהיו מודעות לא הוגנות לצד הוגנות, גוגל תאפשר למשתמש לחסום את כל הפרסומות.

לכתבה

מלחמות הגראס בפייסבוק: גולשים ישראלים עשו שיימינג לשוטר סמוי ונעצרו

Walla, מערכת, 20.04.17

שיימינג לשוטר סמוי (צילום מסך)

הפוסט שהוביל להסתה ולפשיטות המשטרה על בתי הגולשים. (צילום מסך)

תמונתו ושמו של שוטר סמוי מאזור המרכז, שהפליל סוחרי וצרכני קנאביס ברחבי הארץ, פורסמו בפרופיל של עמוס סילבר והפכו ללוח מטרה עבור תסכוליהם של גולשים רבים. פייסבוק הסירה את התמונה, המשטרה איתרה חלק מהמגיבים ופשטה על ביתם

תעשיית הגראס בפייסבוק פורחת. באמצעות שיטת תיוגים, שזוכה לפופולריות רבה במיוחד בחצי השנה האחרונה, מצליחים סוחרי הגראס בפייסבוק להגיע ללקוחות פוטנציאליים מבלי להפליל אף אחד, או לפחות לשמור על אנונימיות ככל האפשר. הקשר בין המוכר לקונה מתבצע בעמוד הפייסבוק של עמוס סילבר, פעיל לגליזציה מוכר שנעצר, שוחרר ונסע לארה"ב לעבוד בחוות קנאביס בקליפורניה.

העסקים התנהלו בשקט עד שביום רביעי שעבר הפיץ סילבר בפרופיל הפופולרי שלו, את תמונתו של שוטר סמוי יחד עם שמו המלא והכיתוב: "תפיצו את התמונה כמה שיותר … המטרה פה אינה לפגוע בו בשום צורה, לא פיזית לא כלכלית ולא ברמה החברית. הדבר היחיד שאני רוצה להשיג פה זה שהבנאדם הזה יפסיק לפגוע באנשים תמימים ולהרוס משפחות. מדובר בפגע רע אמיתי ששם לו למטרה להרוס חיים של אנשים ומשפחות שלא עשו שום רע, הוא מדיח צרכנים למכור לו ומפליל אותם בסחר.

עוקביו של סילבר וחובבי קנאביס רבים נוספים החלו מיד להפיץ את תמונתו ושמו של השוטר, להשמיץ אותו ואת משפחתו וחלק אף קראו לפגוע בו. ביום ראשון השבוע כבר פשטו שוטרים על בתיהם של כמה ישראלים שהגיבו לפוסט של סילבר ולקחו אותם לחקירה. במקביל הסירה פייסבוק את הידיעה שפורסמה בנושא מדף הפייסבוק של מגזין קנאביס, שפרסם לראשונה את הסיפור, וכן את תמונת השוטר מהסטטוס המקורי של סילבר.

מהמשטרה נמסר בתגובה לוואלה! TECH כי "שיימינג והסתה ברשת, הגוררים איומים, מהווים עבירה על החוק ומטופלים בהתאם על ידי יחידת הסייבר של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה. המשטרה פתחה בחקירה במסגרתה אותרו חשודים שעוכבו לחקירה. בסיומה הובאו בפני בית המשפט לשחרורם בתנאים מגבילים. במקביל פעלה המשטרה באמצעות יחידת הסייבר להסרת האמירות הקשות מהרשת החברתית".

לכתבה

גבר בן 36 נעצר בחשד ששלח תמונות בעלות אופי מיני לילדות

Iba, לירן כונ'הינוף, 16.04.17

גבר בן 36 מאילת נעצר בחשד שיצר קשר עם ילדות, הטריד אותן בטלפון ושלח להן תמונות בעלות אופי מיני. הוא גם חשוד כי ניסה לגרום להן לשלוח לו תמונות אינטימיות שלהן. בית משפט השלום בתל אביב האריך את מעצרו עד יום רביעי.

למבזק

ישראל עצרה מאות פלסטינים כחשודים בכוונה לבצע פיגועים בגלל פרסומים ברשת

Haaretz, עמוס הראל, 16.04.17

זירת הפיגוע ברחוב הגיא בירושלים באוקטובר 2015, שמבצעו מוהנד חלבי הביע תמיכה באינתיפאדה בפייסבוק

ירת הפיגוע ברחוב הגיא בירושלים באוקטובר 2015, שמבצעו מוהנד חלבי הביע תמיכה באינתיפאדה בפייסבוק.                  צילום: אוליבייה פיטוסי

לנוכח הקושי באיתור מפגעים בודדים, הידקה מערכת הביטחון את הפיקוח על רשתות חברתיות פלסטיניות, ומייחסת גם לכך את הירידה במספר הפיגועים

ג'מיל תמימי, המחבל הפלסטיני שרצח בדקירות סכין את הסטודנטית הבריטית חנה בלדון בפיגוע ברכבת הקלה בירושלים שלשום (שישי), חריג אפילו במונחי "אינתיפאדת הבודדים" המתנהלת לסירוגין בשנה וחצי האחרונות. רבים ממבצעי פיגועי הדקירה והדריסה היו אנשים דחויים, משולי החברה הפלסטינית, שסביר כי "מות קדושים" בעת פיגוע נראה להם מוצא הולם ממצוקות אישיות וכלכליות.

בהשוואה לחודשים הראשונים יש כעת יותר ניסיונות להקים חוליות טרור מקומיות, אולם גם הן לרוב חסרות שיוך ארגוני מובהק. חברי החוליות, ולעתים גם המחבלים הבודדים, עושים כעת יתר מאמץ להצטייד בנשק חם, במטרה להגדיל את היקף הנזק בפיגוע. הנשק הפופולארי נשאר תת־המקלע המאולתר קרלו,

כשבכירי מערכת הביטחון הישראלית מתבקשים להסביר את המקור לירידת מספר הפיגועים והנפגעים בשנה האחרונה, הם מצביעים על שורה של סיבות: שיפור בהיערכות המבצעית של צה"ל בגדה ושל המשטרה בירושלים; התחזקות התחושה בציבור הפלסטיני שהפיגועים לא השיגו דבר במישור המדיני, אך עלו בחיי חלק ניכר ממבצעיהם; החלטת הרשות הפלסטינית, אמנם באיחור של כמה חודשים, להפעיל את מנגנוני הביטחון שלה כדי להזהיר ולעצור צעירים מהגדה שתכננו לבצע פיגועים; ושינוי באופי שבו מנטר המודיעין הישראלי את הנעשה באינטרנט וברשתות החברתיות בצד הפלסטיני, באופן שאפשר זיהוי מוקדם של מחבלים שעמדו לפעול.

אף שרוב המחבלים פעלו, כאמור, לבדם, התברר מניתוח לאחור של פיגועים שרבים מהם הותירו סימנים מוקדמים בדבר כוונותיהם. הדבר חייב חיטוט מוגבר בחיים הפרטיים של עשרות אלפי פלסטינים. גם כך ישראל מעורבת בהיבטים רבים של חיי הפלסטינים בגדה, ושאלת ההאזנות לשיחותיהם הפרטיות עלתה בין השאר במכתבם של סרבני המילואים מיחידה 8200, אך נראה שניתוח מגמות הטרור לא הותיר ברירה אחרת. לצד זאת, נדרשו גופי המודיעין להעביר חלק ממאמציהם ממעקב ממוקד אחר חוליות טרור "מקצועיות" לסקירת תעבורה גלויה באינטרנט.

מגוון הסימנים המוקדמים לפני פיגועים גדול, והקושי העיקרי שעמד בפני אנשי המודיעין היה להבחין בין הבעת הזדהות או שמחה על פיגוע ברשת חברתית, כפי שנוהגים לעשות צעירים וצעירות פלסטינים רבים, לבין רמזים על תוכנית מעשית לפעול בעצמם. בתוך חודשים ספורים פיתחו שב"כ ואנשי אמ"ן תפיסת פעולה ושיטת עבודה משותפת, שהביאה לתוצאות ניכרות.

השינוי הבולט ביותר הוא איחוד אגף הסיגינט (מודיעין אותות) והסייבר ואגף הטכנולוגיה לאגף אחד, עתיר בכוח אדם ובמשאבים. מערך הסייבר הקיים הוקם ב–2011, ובאחרונה הגיעו בשירות למסקנה שמתכונתו כבר אינה תואמת את אתגרי התקופה הנוכחית. הרפורמה הארגונית אמורה לחזק את המעמד הבכיר ממילא של האגף המאוחד בסדרי העדיפויות של השירות, על רקע העלייה בהיקף פעילות הטרור במרחב הסייבר ולנוכח השימוש הגובר של מערכת הביטחון באמצעים טכנולוגיים לצורך סיכול טרור.

בסוף 2017 יפקע תוקף התוכנית הרב־שנתית (תר"ש) של הארגון, וכעת מגבשים בו את התוכנית החדשה, לארבע השנים הבאות. אחת השאלות שהתר"ש החדשה תידרש אליה נוגעת לתחומי האחריות והפעילות של אגף האבטחה. נראה כי היקף איומי הטרור ומידת הסיכון שלהם, לאישים ישראלים, משלחות ונציגויות בחו"ל וחברות תעופה, יחייב חשיבה מחודשת על אופי ההיערכות ועל חלוקת העבודה בין שב"כ לבין גורמי אבטחה ממלכתיים נוספים.

קורות ביטחוניים אמרו ל"הארץ" כי כיום נדרשת רמה גבוהה יותר של תיאום ומעורבות בין זרועות המודיעין השונות, בשורה ארוכה של תחומים. בד בבד, הודק בשנים האחרונות התיאום בין שב"כ לארגונים מודיעיניים בארצות הברית ובכמה מדינות במערב אירופה, לנוכח סיכונים משותפים לישראל ולמדינות אלה, לצד עבודת המוסד וקשרי נספחי המודיעין של צה"ל.

לכתבה

 

 

 

מחקר: מסכי המגע פוגעים בשינה של ילדים

Nrg, חדשות, 14.04.17

צילום: שאטרסטוק

תינוק משחק בסמארטפון צילום: שאטרסטוק

חוקרים בריטים מצאו ששימוש בטלפונים חכמים וטאבלטים בקרב פעוטות משבש את השינה שלהם – וגורם להם לישון יותר ביום ופחות בלילה. כותב המחקר: "מומלץ להגביל את השימוש שלהם במכשירים"

ילדים קטנים מתעסקים יותר מבעבר במכשירים עם מסכי מגע במהלך היום, והדבר גוזל מהם שינה בלילה – כך לפי מחקר חדש שנערך באנגליה.

הרגלי השינה של משתמשי מסכי המגע נפגעו, כאשר הם ישנו יותר במהלך היום ופחות בלילה, כך נחשף במחקר שהתפרסם אתמול (ה') במגזין "סיינטיפיק רפורטס". במחקר מילאו 700 הורים בבריטניה שאלון אינטרנטי על הרגלי וכמויות השינה של ילדיהם, כמו גם תדירות השימוש שלהם בסמארטפון או טאבלט.

לפי נתוני המחקר, התינוקות הבריטים בגילאי 6-11 חודשים השתמשו בממוצע במסכי מגע במשך שמונה דקות ביום. בין גיל שנה לשנה וחצי הכמות עלתה ל-19 דקות ביום, ובין הגילאים 19-25 חודשים היה שימוש ממוצע של 25 דקות בכל יום. פעוטות מעל גיל 25 חודשים בילו במכשירים במשך 44 דקות ביום בממוצע. המחקר מצא שככל שכמות השימוש עלתה, כך הדבר פגע לפעוטות יותר בשינה.

כל שעה של שימוש במסכי מגע בקרב הילדים קיצצה בממוצע 26 דקות שינה בכל לילה, והוסיפה 11 דקות שינה במהלך היום – בסך הכל קיצוץ של כ-15 דקות שינה ביממה.

כמו כן, סמית' סיפר שהצוות שלו לא בדק האם להפחתה בשינה הייתה השפעה שלילית על בריאותם, התפתחותם או רווחתם של הפעוטות. במחקרי המשך הוא מתכנן לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש במסכי מגע על מוחם של ילדים, על התפתחותם ועל היכולות הקוגניטיביות שלהם.

בינתיים הוא המליץ להגביל את זמן השימוש של הילדים בטלפונים חכמים ובטאבלטים, ולפקח בזהירות אחר פעולותיהם במכשירים האלו. "רעיון טוב יהיה גם להימנע משימוש במכשירים בשעות לפני שהילדים הולכים לישון", הסביר סמית'.

לכתבה

צעיר בן 17 מבני ברק חשוד כי אנס קטינה

Glz, איתמר קציר, 14.04.17

צעיר בן 17 מבני ברק חשוד כי אנס קטינה

צעיר בן 17 מבני ברק חשוד כי אנס קטינה. החשוד, בעצמו קטין, הכיר את המתלוננת ברשת חברתית והשניים קבעו להיפגש. החשוד אנס את הקטינה בכח, ועל פי הודעת המשטרה היא הצליחה להימלט בשארית כוחותיה ולהזעיק את השוטרים למקום. החשוד נעצר ויובא בהמשך היום להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל אביב.

בכיר בפייסבוק: ייתכן שנשלב פרסומות במסנג'ר

Themarker, אריאלה גויכמן, 12.04.17

אפליקציית פייסבוק

אפליקציית פייסבוק

רגע מבצעת החברה פיילוט על קבוצת משתמשים קטנה באוסטרליה ותאילנד ■ דיוויד מרקוס, מנהל חטיבת מסרים בפייסבוק: אנחנו לא הולכים לגזור נתח מתשלומים, נמשיך להתמקד בפרסומות

פייסבוק תשלב פרסומות באפליקציית המסרים המיידיים מסנג'ר – כך רומז בכיר בחברה בראיון לאתר Recode. ענקית הטכנולוגיה החלה בפיילוט של הנושא לפני כחודשיים, ונראה שהמסקנות הראשוניות הן חיוביות. דיוויד מרקוס, מנהל חטיבת מסרים בפייסבוק ולשעבר נשיא פייפאל, אמר בראיון שפורסם השבוע: “אנחנו לא הולכים לגזור נתח מתשלומים. הדבר היחיד שאנחנו עושים באופן מסורתי, ומשמש אותנו בצורה הגונה הוא פרסומות. לכן אנו נמשיך להתמקד בזה".

צ'ודנובסקי הוסיף ואמר כי בחברה מודעים לכך שזהו פורמט שונה מהפיד של פייסבוק, ופרטי יותר, על כן הם בוחנים זאת על מנת להיות בטוחים כי פרטיותם של המשתמשים לא תופר בשום דרך. מהראיון עם צ'ודנובסקי עלה כי המפרסמים יוכלו לפלח את המשתמשים על פי מידע קיים, ולא על פי תוכן השיחות בהן הם ישתתפו.

השינוי המשמעותי ביותר שהטמיעה בתוכה האפליקציה הוא שילוב הבוטים שברוב העולם מאפשרים גם ביצוע רכישות ללא צורך לעזוב את האפליקציה (אפשרות זו לא קיימת כרגע בישראל), אך נכון לעכשיו היא לא גובה הכנסות בעבור שימוש זה.

על פי הדו"ח הרבעוני האחרון שפירסמה פייסבוק לפני כחודשיים, ההכנסות מפרסום זינקו ב-53% ברבעון הרביעי של 2016, והסתכמו ב-8.63 מיליארד דולר, כשבסך הכל הכניסה החברה 27 מיליארד דולר מפרסומות לאורך כל השנה. בפייסבוק ישנם כיום כ-5 מיליון מפרסמים בפייסבוק, כ-65 מיליון עסקים פתחו בה דף עסקי וכ-8 מיליון עסקים מקיימים פרופיל רשמי באינסטגרם.

האסירים ניהלו רשת פשע שלמה ממחשב סודי שבנו בעצמם

Mako, יאיר מור, 13.04.17

בית כלא (אילוסטרציה) (צילום: thinkstock ,thinkstock)

צילום: thinkstock

חמישה אסירים הצליחו לבנות לעצמם בין כותלי בית הכלא מחשבים שמהם יכלו לעשות כל דבר שעלה על דעתם – ואולי אפילו לברוח

צוות בית הכלא מריון במדינת אוהיו שבארה"ב לא יכול היה לדמיין לעצמו כמה חלשה היתה השליטה שלו באסירים. בפועל, מי ששלט על האסירים, וכנראה גם על כל המוסד, היו חמישה עבריינים שניצלו הזדמנויות שניקרו בפניהם בין כותלי הכלא כדי להקים רשת פשע בין הסורגים.

האסירים ניצלו תוכנית שבה השתתפו, בה פירקו מחשבים ישנים לצורכי מחזור. הם גנבו חלקים שונים והרכיבו מהם שני מחשבים, אותם החביאו מאחורי אריחי התקרה בתוך חדר קטן ששימש ללימוד. את המחשבים חיברו באמצעות כבלי רשת לארון תקשורת סמוך, שהעניק להם גישה לרשת הפנימית של בית הכלא, ובסופו של דבר גם לאינטרנט.

לא ידוע כמה זמן בדיוק פעלה המזימה, אך גילויה החל בתחילת יולי 2015, אז הוחלפה תוכנת האבטחה ברשת הפנימית של מחלקת הענישה והשיקום של אוהיו מזו של מיקרוסופט לזו של Websense (ששינתה מאז את שמה ל-Forcepoint). זמן קצר לאחר ההחלפה שלחה המערכת החדשה למנהלי הרשת התראה על כך שמחשב בתוך בית הכלא הגיע לניצול היומי של גישה לאינטרנט. אחריה הגיעו עוד 7 התראות על "פריצה" ו-59 על ניסיונות לעקוף את תוכנת האבטחה.

על המחשבים שנמצאו היו עשרות תוכנות פריצה מסוגים שונים. לפי הדוח, האסירים הצליחו בעזרתן לפרוץ לחשבונו של אחד מהעובדים בבית הסוהר, לגשת לרשת הפנימית, לפתוח לעצמם גישה לאזורים בבית הכלא שהיו אמורים להיות סגורים בפניהם וכנראה גם יכלו, אם רק רצו, פשוט לפתוח לעצמם את השערים ולצאת מהכלא כאילו מדובר בלא יותר ממשבצת פינתית במשחק מונופול.

משרד המבקר דרש מבית הכלא ללמוד לקח מהתקרית ומהטיפול האיטי למדי בה, וסיים באמירה כי "חשיבות עצומה נתונה לכך שנספק אמצעי הגנה הכרחיים על שימוש בטכנולוגיה מבלי להפסיק לספק לעבריינים הזדמנויות להשתתף בתוכניות שיקום משמעותיות".

לכתבה

מחקר ישראלי: כך האקר יכול לדעת באיזה סרט אתם צופים בלי לפרוץ למחשב

Calcalist, רפאל קאהאן, 14.04.17

במרכז: ד"ר ערן טרומר

במרכז: ד"ר ערן טרומר. צילום: עמית שעל

המחקר שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וקורנל טק מדגים שיטה לזיהוי ומעקב אחר הזרמה של תוכן. הזיהוי מתבצע ללא צורך בפריצה למחשבו של המשתמש ועוקף את ההצפנה של התעבורה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וקורנל טק בהובלת ערן טרומר הציגו אתמול (ג') שיטה שמאפשרת לזהות כמעט בוודאות סרטים בהזרמה שנצפים במחשב של משתמש, זאת ללא צורך בפריצה. השיטה מתבססת על האזנה לתעבורת המידע בין המחשב לאתר הסטרימינג וניתוח שלה על ידי מערכת רשתות נוירונים ובינה מלאכותית.

החוקרים הסבירו שהשיטה עובדת גם אם התעבורה מוצפנת, מה שמייצר חשש אמיתי לפרטיות המשתמשים. למרות שזיהוי של תוכן עשוי להישמע תמים למדי – מדובר בפרצה שבידיים מסויימות עשויה להתברר כאיום ממשי על פרטיות הגולשים. החוקרים הדגימו מספר תסריטים שעשויים להתברר כמסוכנים למדי כגון: מעקב אחר צריכת תוכן במשטרים דיקטטוריים, מעקב של גופי פרסום אחר פעילות של צרכנים ברשת או מעקב של ספקיות תקשורת אחרי התוכן של הלקוחות בשביל לנתח את הפעילות שלהם ברשת.

השיטה יכולה לפעול בשלושה תסריטים שונים: על ידי התקנת קוד ההאזנה על גבי ציוד תקשורת כגון נתבים, שרתי VPN או פרוקסי; על ידי התקנתו באתר שפתוח במקביל על המחשב שמשמש להזרמת התוכן או על ידי התקנת הקוד באתר שפתוח על מחשב אחר מזה שבו מתבצעת ההאזנה – כל עוד הוא נמצא באותה הרשת אליה מחובר המחשב שצורך את ההזרמה של התוכן.

ההאזנה של התעבורה מנותחת לאחר מכן על ידי מערכת מבוססת רשתות נוירונים שמבצעת תהליך של למידה עמוקה על התוכן. הניתוח של תבניות המידע שמועבר ברשת מאפשר זיהוי של התוכן בוודאות גבוהה. החוקרים הצליחו לזהות בשיטה זו תכנים מנטפליקס, אמזון וידאו ויוטיוב בהצלחה שנעה בין 93% ו-98%.

למעשה השיטה עובדת יותר טוב ככל שכמות המידע גדולה יותר, כגון בסרט אקשן עם כמות גבוהה של פרטים ויזואליים וקוליים ושדורשת תהליך דחיסה אגרסיבי יותר. בהזרמה של תוכן בו כמות המידע פחותה כגון תמונות סטילס או תכניות אירוח שם אין הרבה שינויים בפרטים הנצפים, הדחיסה תהיה יעילה יותר והשינויים בה יהיו קטנים יותר וקשים יותר לזיהוי.

לכתבה

"הכתבות המהירות" של פייסבוק בדרך לכישלון

Mako, יאיר מור, 14.04.17

פייסבוק (צילום: ShutterStock ,ShutterStock)

צילום: ShutterStock

גופי תקשורת רבים לא מרוצים מהניסיון של פייסבוק לכפות עליהם להעביר את האתרים שלהם לתוך הרשת החברתית – אך אם הרשת תקשיב להם, הם נותנים לה סיכוי

הניסיון של פייסבוק להפוך לכלי התקשורת היחיד שאנחנו צורכים לא מצליח להתרומם, כך מדווח אתר Digiday. לפי האתר, שנתיים לאחר השקתו, פחות ופחות כתבות נפתחות ב-instant Articles ("מאמרים מיידיים"), השירות של פייסבוק שמיועד להציג כתבות מהר יותר היישר מתוך האפליקציה.

כלי תקשורת אחרים שהשתמשו בשירות, לפי הכתבה ב-Digiday, לא פרשו ממנו לחלוטין, אך מפרסמים בו הרבה פחות כתבות. יוצאי דופן בולטים הם כלי תקשורת שמקבלים מפייסבוק כלים נוספים לניצול המאמרים המיידיים. כך, לדוגמה, וושינגטון פוסט האמריקאי, טלגרף הבריטי ובילד הגרמני ממשיכים לפרסם כתבות בשירות בעקבות "פרוטקציות" שפייסבוק מעניקה להם בדמות אפשרויות שאינן פתוחות עדיין לכלי תקשורת אחרים. לאחרונה החברה בוחנת עם העיתונים האלה אפשרויות להרשמה למנוי חינם וקידום להורדת האפליקציות שלהם.

לשאר כלי התקשורת החלה פייסבוק להציע בסוף השבוע טפסי הרשמה למנויים וקידום לדפי הפייסבוק הרשמיים שלהם. עם זאת, הרשת החברתית עדיין לא מאפשרת לכלי התקשורת להרוויח כסף ממנויים דרך המאמרים המיידיים, אלא רק להחתים מנויי ניסיון חינם, והיא מסרבת לומר האם מנויים בתשלום נמצאים בתכנון.

ובכל זאת, כלי התקשורת אמנם לא מרוצים, אבל גם לא פוסלים את שיתוף הפעולה עם החברה. וושינגטון פוסט, לדוגמה, מעלה את כל הכתבות שלו כ"מאמרים מיידיים", ומגזין סלייט דיווח כי 41% מהנרשמים לניוזלטר שלו עושים זאת דרך מאמרים שפורסמו בפורמט הזה.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: