Category Archives: אתיקה

מחטף תקנות המאגר הביומטרי: ייכנסו לתוקף ב-1 ביוני

Themarker, רפאלה גויכמן, 22.03.17

ועדת חוקה מאגר ביומטרי

ועדת חוקה מאגר ביומטרי

במהלך הדיון, שנקבע לפני יומיים בלבד, לא הגיעו חברי הוועדה לתמימות דעים – אך בדיון מאוחר יותר – אושרו התקנות

רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה: הוועדה המשותפת שדנה בחוק המאגר הביומטרי, ואישרה אותו לפני כשלושה שבועות, התכנסה הבוקר שוב – הפעם כדי לדון ולהביא לאישור את התקנות הנוספות שעליהן טרם נתקבלה החלטה. הערב (ד') אישרה הוועדה את התקנות, שייכנסו לתוקף ב-1 ביוני: בנוגע לבקשה של אזרח למחוק את טביעות האצבע מהמאגר – הוסכם כי בתוך 48 שעות הנתונים יימחקו ובתוך 90 יום הם יימחקו גם משרתי הגיבוי. אזרח שיבקש למחוק את טביעות האצבע שלו יצטרך להנפיק תעודה חכמה חדשה בעלות נוספת, שתהיה תקפה לחמש שנים בלבד. את הבקשה למחיקה ניתן יהיה להגיש החל באוקטובר 2017. התקנות אושרו ברוב של ארבעה ח"כים לעומת ח"כית אחת.

לגבי קטינים מתחת לגיל 16 – הכללת טביעות האצבע במאגר ייעשו רק בהסכמת הקטין ואופוטרופוס שיגיעו למשרד הפנים. קטינים שהוכללו במאגר בתקופת הפיילוט יוכלו גם להגיש בקשה למחיקת האצבע מהמאגר.

היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין אמרה: "אנחנו לא מתכוונים להסתיר כלום. אין מטרה לשכנע לטביעת אצבע או הפוך אלא להסביר שיש שתי אפשרויות. ננחה את העובדים לענות לשאלות". בתגובה לדברי ח"כ תמר זנדברג, על כך שלא יינתן הסבר על הסכנות שבהצטרפות למאגר הביומטרי, ענתה: "לא נסביר על סכנות שקיימות בעינייך. מערך ההסברה יסביר את הוולונטריות".

זנדברג אמרה בתגובה: "כאילו החוק הביומטרי לא גרוע מספיק בפני עצמו, אישור תקנות החוק בוועדה משמש להרחבתו בפועל. אנשי משרד הפנים מסרבים לחייב את הפקיד להסביר לאזרח כי מסירת טביעת האצבע היא וולונטרית. בנוסף מי שכן ייתן טביעת אצבע יקבל תעודה שתוקפה עשר שנים, ומי שלא – חמש בלבד. המדינה עושה הכל כדי לחייב את האזרח למסור את הנתונים הביומטריים שלו למאגר מסוכן ולא נחוץ, שדליפתו היא רק עניין של זמן".

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר בתום הדיון: "בכל פעם מביאים להצבעה דברים ברגע האחרון במאגר הביומטרי, וכאשר שואלים מדוע לא מקבלים סיבה. את הפיילוט האריכו כל פעם ביום האחרון כי 'לא היה זמן' ולכן לא איפשרו להבין את התוצאות, את התיקון לחוק חוקקו בחטף כיוון שהפיילוט היה אמור להיגמר ב-28 לפברואר והיה צריך להעביר את החוק מהר. בזכות אותה נחפזות הכנסת נאלצה להשאר עם חוק לא טוב, שהכיל שגיאות מהותיות שלא ניתנות לתיקון ללא חקיקה נוספת.

עוד קובע החוק כי ראש מערך הסייבר הלאומי יערוך בדיקות כל שנה וחצי למציאת חלופות טכנולוגיות למערכת טביעות האצבע, ומערך ההסברה ייתן מענה בחמש שפות לאזרחים.

לכתבה

פייסבוק מאיימת: "החשבון שלך יימחק", בלי להסביר

Mako, אהוד קינן, 22.03.17

לייק עם כיפה (צילום: getty images ,gettyimages)

צילום: getty images

אביב קיבל הודעה שלפיה "הפרות נוספות של תנאי השימוש יביאו לחיסול החשבון שלך". מה הביא את פייסבוק לאיים בצעד כל כך קיצוני? שאלה מצויינת

בסוף השנה פירסמנו כתבה ביקורתית של מזרחי נגד החסימות השרירותיות של פייסבוק, לאחר שהוא וגולשים רבים נחסמו באופן אקראי על השימוש במילים "כושי" ו"קוקסינל" ומסיבות לא מוסברות אחרות.

חוסמת ומוחקת

בשבועות האחרונים פייסבוק החלה שוב למחוק למזרחי ולאחרים פוסטים בלי להסביר מה לא בסדר בהם. בין השאר היא מחקה לגורי אלפי פוסט שבו הדבר הכי מחשיד היה קרדיט לצלם גיא כושי. על כך היא התנצלה, אבל זה לא היה המקרה היחיד. פייסבוק גם חסמה קישורים לאתר חדשות המדיה והפרסום "המזבלה", בטענה שהוא "לא בטוח". כששאלנו על כך את פייסבוק אמרו לנו שהם חוסמים אתרים שמכילים מידע פרטי על אנשים. כשביקשנו לדעת איזה מידע פרטי פורסם באתר, לא השיבו לנו. נצין לשם ההגינות שבעל האתר, דורי בן ישראל, אכן פרסם פרטים אישיים של בכירי פייסבוק בישראל – אבל באתר אחר, שנחסם כבר מזמן.

בהודעה יש תיבה שמזרחי התבקש לסמן, שבה הוא אומר שקרא את האזהרה, והוא התבקש להימנע מהפרות של תנאי השימוש בעתיד. איך הוא אמור לדעת מה ייחשב להפרה? אין שום דרך. פייסבוק יכולה להחליט שהיא תמחק את החשבון שלו, או של כל אחד מכם, בלי לתת שום הסבר או שום דרך להתגונן.

לכתבה

ביהמ"ש: מסרון מחברת כוח אדם ייחשב כפרסומת; הפיצוי: כ-1,000 שקל לנמען

Themarker, הדר קנה, 21.03.2017

גבר זועם
על הטלפון

ייתכן שבעקבות הפסיקה האחרונה יותר שופטים יראו לנכון להרתיע את חברות ההשמה מלפרסם באמצעות ספאם ■ חוק הספאם אוסר על משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, ב-SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען

בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע פסק כי מסרונים של חברת כוח אדם המציעה עבודה ייחשבו כ"דבר פרסומת" וקבע פיצוי בהתאם לחוק הספאם.

עם זאת, החוק לא חל על הודעות מסוג אחר הנשלחות בתפוצת נטו לאנשים רבים דוגמת תעמולת בחירות, או עמותות ומוסדות שלא לכוונת רווח (דוגמת שיחות מקבר רחל) וכך גופים מעין אלו ממשיכים להפיץ ספאם באין מפריע.

סולביסקי הגישה נגד החברה תביעה בסך 2,000 שקל על פי חוק הספאם, בטענה כי מעולם לא מסרה את פרטי הקשר שלה ואת הסכמתה לקבלת תוכן שיווקי.

מנגד טענה חברת טרמינל, העוסקת בהשמת עובדים בעבודות בחו"ל כי המסרונים נשלחו לאחר ביצוע רישום מסודר לאחד מאתרי החברה או שותפיה וכי הצעות עבודה אינן מהוות "דברי פרסום", כהגדרתו בחוק התקשורת. בפועל התברר כי הרישום היה לאתר "יורם לימודים", אליו נרשמה התובעת במסגרת בקשה למידע על לימודים לפסיכומטרי. חברת טרמינל טענה כי היא פועלת במסגרת קבוצת "יורם לימודים", וכי ההסכמה עליה חתמה התובעת היא לקבלת חומר פרסומי בכל נושא שהוא מכל גורם שהוא. עוד טענה, כי לא מדובר בדבר פרסום לפי חוק התקשורת, וכי מטרת ההודעה היא הפוכה, כלומר יצירת כסף עבור הנמען ולא שכנועו להוציא כסף.

הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין, מבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, ביקרה את חברת טרמינל וכתבה בפסק הדין כי: "אני רואה בדבר זה, למצער, טעם לפגם. החתמת מי שנרשם לאתר- לשם קבלת מידע או סיוע בנוגע לבחינה הפסיכומטרית – לקבלת חומר "מכל גורם שהוא ובכל נושא שהוא" עלולה לאפשר לשלוח חומר פרסומי בכל תחום ואף חומר תועבה וחומר מיסונטרי וכו'. על החברה היה לצמצם את רשימת הנושאים".

עוד ציינה הרשמת כי טרמינל לא הכחישה כי היא צפויה להרוויח עמלה מכל השמה. "התנהגותה במשלוח הפרסום היא כשל מי שאף הוא עצמו חושב שהמעשה שהוא עושה אסור", כתבה בפסק הדין וקבעה לסולביסקי פיצוי בסך 900 שקל (500 שקל למסרון הראשון, 250 לשני והוצאות משפט 150 שקל).

יש לציין כי עד כה רוב התביעות עבור הודעות ספאם של הצעות עבודה לא התקבלו, וייתכן שבעקבות הפסיקה האחרונה יותר שופטים יראו לנכון להרתיע את חברות ההשמה מלפרסם באמצעות ספאם.

לכתבה

"אבן דרך בהגנה על הזכות לפרטיות"

Inn, חזקי ברוך, 21.03.17

איילת שקד

איילת שקד. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תקנות אבטחת המידע של שרת המשפטים איילת שקד אושרו הבוקר בוועדת החוקה. מטרתן להגן על המידע האישי של אנשים פרטיים וחברות עסקיות

התקנות נועדו להסדיר את חובות אבטחת המידע האישי שיחולו על כלל הגורמים במשק, גופים פרטיים וציבוריים כאחד, העוסקים באיסוף מידע אישי במאגרי מידע.

התקנות מבוססות על תקני אבטחת מידע מקובלים בעולם ומקדמות את ישראל לעמידה בחזית הגנת המידע האישי. הן כוללות מנגנונים וכלים פנים-ארגוניים שמטרתם למנוע שימוש לרעה במידע, הן על ידי גורמים מתוך הארגון, והן מחוצה לו.

הגוף האמון על הפיקוח והאכיפה של ביצוע התקנות הוא הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, אשר עוסקת בפיקוח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.

"בעידן של מתקפות סייבר הולכות וגוברות, של איסוף מידע נרחב ע"י גורמים מסחריים ושל שימוש בכלים טכנולוגיים ע"י עסקים קטנים, אשר עשויים לפגוע בפרטיותו של אדם בהיעדר הגנה מתאימה, תקנות אלו הופכות להיות חיוניות מתמיד. הגנת המידע היא גם אבן יסוד בביסוס אמון צרכנים, החיונית לכך שתוכל להתקיים כלכלה דיגיטלית, אשר הינה בעלת תועלות לחברה ולפרט", דברי שקד.

לכתבה

מערך הסייבר הלאומי: "ישראל במקום ה-29 בכמות תקיפת נוזקות כופר"

Calcalist, שחר אילן, 20.03.17

ישראל במקום ה-29 בעולם בתקיפות כופר

שראל במקום ה-29 בעולם בתקיפות כופרצילום: pixabay

הנתונים נמסרו במהלך דיון של ועדת מדע וטכנולוגיה שעסקה בנושא. עוד נמסר שבממוצע מתבצעות כ-130 תקיפות כופר בחודש, לאחרונה נפגעו אף מחשבי המשרד לשירותי דת ממתקפה כזו

מדינת ישראל נמצאת במקום ה-29 בעולם בכמות תקיפות הכופר". כך מסר, ראש המרכז להכוונת המגזרים ממערך הסייבר הלאומי שי אמיר בישיבה היום (ב') של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לדברי אמיר "זה מקום גבוה, בטח במדינה כל כך קטנה".

אמיר ציין כי מערך הסייבר הלאומי פרסם שני מסמכים המספקים לציבור מידע איך להתגונן מפני תוכנות הכופר. לדבריו: "מפתח ההצפנה של 35% מתוכנות הכופר נפרץ". לכן, "אנחנו ממליצים לציבור לשמור על המידע שהוצפן כדי שניתן יהיה לפתוח אותו". המלצה נוספת של מומחי סייבר רבים היא לדאוג לגיבוי מבעוד מועד של מידע חשוב על מנת שניתן יהיה לשחזר אותו במידת הצורך.

רפ"ק ליאת קלינר פדן, העוזרת המשפטית של אגף הסייבר ביחידת להב 433 אמרה ש"תוכנות כופר הן עניין פלילי. מדובר על קבוצות של עברייני סייבר שפורסים רשתות ומספיק שעובד יכנס לאתר מסוים והוא יאפשר חדירה לתוכנות הכופרה.

קלינר סיפרה כי משטרת ישראל הצטרפה למיזם בין לאומי שאמור לטפל בעברייני הסייבר למטרת כופר. לדבריה: "גם אם העבריינים יושבים מחוץ לישראל, הנזק שהם גורמים כאן הוא עצום ואנחנו משתפים פעולה עם כל העולם כדי לעצור אותם.

כמו כן הודיעה קלינר כי בחודש הבא תעלה המשטרה לרשת אתר אינטרנט שיספק לציבור מידע שיאפשר להם להתגונן מפני קישורים זדוניים, מה לעשות לאחר ההדבקה ועוד. לדבריה: "כל הכלכלה הזאת של הכופר – אנחנו רוצים לפגוע בה. אנחנו נספק את הכלים כדי שאנשים לא ישלמו את הכופר". עם זאת קלינר לא ציינה באילו כלים מדובר.

ושא הדיון שנערך ביוזמת ח"כ עליזה לביא מיש עתיד היה הפריצה למחשבי הרבנות הראשית.

לכתבה

לידיעת יגאל סרנה: ביה"מ קבע כי תגובה בפייסבוק מהווה לשון הרע

Maariv, מור שמעוני, 20.03.17

יגאל סרנה בבית המשפט. (צילום:מוטי קמחי, פול)

בפסק דין נדיר השופט יצחק כהן חייב אדם לשלם פיצויים למנהל סניף סופר פארם, זאת לאחר שהראשון כינה אותו "זבל" וקרא לגולשים ברשת החברתית להגיע לחנות שלו

הקוראים בנימין ושרה נתניהו, והעיתונאי יגאל סרנה, שימו לב: בפסק דין יוצא דופן קבע היום (שני) בית המשפט המחוזי בחיפה כי תגובה אחת מתוך אלפי תגובות שנכתבו לפוסט בפייסבוק מהווה לשון הרע, ופסק פיצויים לתובע בסכום של 10,000 שקלים, תוך שחייב את הנתבע לשלם את הוצאות המשפט בסכום של כ-19,000 שקלים.
"מרחבי רשת האינטרנט הם אלה המאפשרים לכל אדם המצוי ליד מחשב להביע בקלות רבה את דעותיו. זה שיא פריחתו ותפארתו של חופש הביטוי", כתב השופט יצחק כהן בפסק הדין, והוסיף: "מי שמבקש ליהנות מאביב חופש הביטוי, ידע, כי לצד הקלות בה הוא יכול לפרסם את דעותיו והגיגיו, עליו להקפיד ולשמור על הגבולות המותרים".

"עצם כינויו של אדם כ'זבל' מעיד על כך, שהמפרסם התכוון להשפיל את הנפגע, להעליבו ולבזותו", כתב השופט. "אף קריאתו של המשיב לקהל קוראיו, להגיע למקום עבודתו של המערער, מעידה על כך שהמשיב התכוון לפגוע".

עורך הדין וינברג כבר הודיע כי בכוונתו להביא את המקרה לפתחו של בית המשפט העליון. "אנחנו סבורים שפסק הדין שגוי. מדובר בטוקבק בודד מתוך מאות טוקבקים שאיש לא שם לב אליו, במסגרת דיון פוליטי סוער שנערך בתקופת צוק איתן. לא היה מקום לקבוע כל אחריות מכוח חוק איסור לשון הרע. בכוונתנו לערער על פסק הדין בימים הקרובים".

לכתבה

וואטסאפ מחזירה את הסטטוס הישן לאחר תלונות משתמשים

Gadgety, רונן מנדזיצקי, 16.03.17

סטטוסים חדשים בוואטסאפ (תמונה: Whatsapp)

סטטוסים חדשים בוואטסאפ (תמונה: Whatsapp)

בחודש שעבר הכריז יאן קום, מנכ”ל ומייסד וואטסאפ כי כלל המשתמשים באפליקציית המסרים המידיים יחלו לראות אפשרות חדשה ליצירת סטטוסים מבוססי תמונות, וידאו ותמונות מונפשות שימחקו לאחר 244 שעות, זאת בדומה לרוח שהשרתה סנאפצ’ט, אשר סחפה אחריה לא מעט אפליקציות אחרות.

פונקציית ה”סיפורים” החלה להגיע למשתמשי וואטסאפ בהדרגה החל מסוף פברואר, ורבים מהם, כפי הנראה, לא היו מרוצים משינוי הסטטוסים הקבועים שהוצגו עד כה בטקסט לסטטוסים החדשים וביקשו להחזיר את האפשרות לסטטוסים הישנים. ביקשו וקיבלו.

על פי דיווח אתר TechCrunch, שפנה בנושא לוואטסאפ, יחלו משתמשי גרסת האנדרואיד של האפליקציה לקבל עדכון שיאפשר להם לשלב את הסטטוסים הקבועים בדרך הישנה (טקסט בלבד), זאת על ידי הגדרתם דרך פרופיל המשתמש שלהם. האפשרות תגיע בהדרגה לכלל משתמשי אפליקציית אנדרואיד החל מהשבוע הבא, כאשר משתמשי האייפון יקבלו אפשרות זו בקרוב.

החזרת הגדרת הסטטוס מבוסס הטקסט לא מונעת מוואטסאפ להמשיך בקידום הסטטוס החדש והצבעוני, זה ממשיך להופיע בחלון (טאב) נפרד באפליקציות החברה לאנדרואיד ו-iOS. את הסטטוסים החדשים ניתן לשתף עם כל אנשי הקשר שלכם באפליקציית וואטסאפ, אך ניתן גם להגדיר כי אנשי קשר מסויימים לא יזכו לראות אותם, זאת דרך הגדרות הפרטיות הזמינות בחלון ה”סטטוס” (Status) החדש הזמין באפליקציה. דרך הגדרות הפרטיות לפונקציית הסטטוס תוכלו להגדיר גם שיתוף סטטוס עם אדם בודד.

לכתבה

פייסבוק חסמה את אתר המזבלה ברשת החברתית

Rotter, כותרות הסקופים, 15.03.17

מייסד המזבלה, דורי בן ישראל מנהל כבר תקופה ארוכה מלחמה מול מדיניות פייסבוק שכוללת חסימות תכנים, גולשים ודפים ללא אפשרות ערעור או שירות לקוחות מצד הרשת החברתית.

בשיאו של המאבק פרסם דורי את פרטי הקשר של בכירים בפייסבוק ישראל באתר ייעודי שנחסם בפייסבוק לאחר שעות ספורות. השבוע דורי העלה את האתר עם פרטי הקשר על דומיין חדש ופרסם אותו בפייסבוק. הפעם הרשת החברתית חסמה לא רק את הדומיין החדש אלא גם את הדומיין של mizbala.com בד בבד עם מחירת כל הקישורים שהיו בפייסבוק לדומיין הזה

תגובתו של דורי: "פייסבוק ישראל לא התחברה לסיקורים הנרחבים של המזבלה אודותיה וחסמה את האתר. על הדרך היא גם מחקה את כל הקישורים שאי פעם שותפו ממנו. אם מלחמה הם רוצים, מלחמה הם יקבלו. אין לי יותר היגיון, אין לי יותר נאותות, אין לי יותר מצפון. This Means War"

לפוסט

ליקוי אבטחה נחשף בווטסאפ וטלגרם

Mako, עידו סלומון, 15.03.15

טלגרם וואטסאפ Telegram Whatsapp (צילום: רויטרס, 123RF)

בחברת האבטחה "צ'ק פוינט" איתרו תקלה שעלולה הייתה לאפשר להאקרים להשתלט על חשבונות של משתמשים ברחבי העולם. לאחר שהתריעו על המקרה, מיהרו בשתי הפלטפורמות המובילות לתקן את הליקוי

חברת האבטחה צ'ק פוינט חשפה היום (רביעי) חולשת אבטחה חדשה בשניים משירותי ההודעות הנפוצים ביותר בעולם, וואטסאפ וטלגרם. לדברי חוקרי האבטחה של החברה, ניצול של חולשת האבטחה עלול היה לאפשר להאקרים להשתלט על חשבונות של משתמשים בתוך שניות, ולהשיג שליטה מלאה בתמונות, הודעות, סרטונים ואנשי קשר. התקלה הזו תוקנה בשתי הפלטפורמות בתוך זמן קצר.

מדובר בחולשה בגרסאות ה-Web של שתי החברות, שמסונכרנות באופן מלא עם אפליקציית המובייל, ומכילות את כל המידע והיסטוריית השיחות של המשתמשים.

התקלה תוקנה תוך יממה

המידע שהשיגה צ'ק פוינט הועבר לפני שבוע לווטסאפ וטלגרם, שם תיקנו את התקלה בתוך יממה לכל משתמשי פלטפורמות ה-WEB בעולם. "לשמחתנו, שתי החברות הגיבו במהירות ובאחריות לתיקון החולשה", אמר ואנונו. למשתמשי ווטסאפ וטלגרם שרוצים לוודא כי הם משתמשים בגרסה העדכנית ביותר לאחר התיקון, מומלץ להפעיל מחדש את הדפדפן.

לכתבה

השרים אישרו: גלישה באתרי פורנו והימורים – באמצעות קוד אישי

Haaretz, צבי זרחיה, 14.03.17

סרטון פרסומי של כוכבי תעשיית הפורנו

כוכבי פורנו מסבירים איך לשרוד את התעשיה. צילום מתוך ערוץ היו טיוב Porn 101

ההצעה אושרה למרות התנגדותה של שרת המשפטים איילת שקד. כך למעשה יהיו בידי ספקיות האינטרנט "רשימות שחורות" של גולשים באתרי פורנו והימורים. עם זאת, עמידה בחוק תהיה וולונטרית ואינה כופה על הספקיות להתקין מערכות קוד אישי

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ג') את הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), ולפיה ספקיות אינטרנט יתקינו מערכות שיחייבו גולשים להקליד קוד אישי על מנת לגלוש באתרי פורנו והימורים. תמורת כל לקוח שיעשה שימוש במערכת תקבל הספקית מהמדינה "סיוע כלכלי נרחב למשך עשר שנים".

ח"כ זוהר אמרלאחר אישור הצעתו: "בקרת הורים על אתרי פורנו והימורים תגן על ילדינו מפני חשיפה לתכנים מעוותים הפוגעים בנפשם וגורמים נזק לטווח ארוך. מטרת ההצעה היא להגן על ילדים מתכנים בלתי הולמים ברשת. הצעת החוק היא וולונטרית ואינה כופה על הספקיות לעשות זאת אלא מעודדת אותם כלכלית. בקרת הורים זו תוכל למנוע מילדינו נזק מצטבר שהורים רבים אינם מודעים לו. בנוסף, הצעת החוק תאפשר לבגיר לגלוש היכן שירצה בזמן שהקטין יהיה מוגן".

מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר בתגובה: "הצעת החוק מאיימת על יסודות החופש של האינטרנט, וזכותו של כל משתמש ברשת לגלוש לכל אתר ולצרוך כל תוכן על פי בחירתו הפרטית. ההצעה כוללת מנגנון שאין להגדירו אלא כ'שוחד' מטעם המדינה, שיובטח לכל ספק אינטרנט שיחסום אתרים כברירת מחדל; זוהי הצעה שאף גוף כלכלי לא יכול לסרב לה ושתעוות את שיקול דעתם המקצועי. אישור ההצעה היום הוא תחילתו של מדרון חלקלק למציאות של מעין 'משטרת מחשבות', שמעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות חשוכות, והיא אינה מוסיפה כבוד לספר החוקים הישראלי".

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: