Category Archives: אתיקה

פייסבוק נגד בלוגר

The7eye, אורן פרסיקו, 25.05.17

דורי בן ישראל ומארק צוקרברג (צילומי מסך)

דורי בן ישראל ומארק צוקרברג (צילומי מסך)

פייסבוק, מהחברות הגדולות בעולם, מצהירה באמצעות משרד עורכי הדין הגדול בישראל, כי הרגישה מאוימת מביקורת שמתח עליה בלוגר • טוענת: כתובות אימייל של בכירים בחברה הן "תוכן זדוני"

לפני כחצי שנה השיק בן-ישראל קריואתר בשם "קונטקט פייסבוק", אשר כולל פרטי קשר של גורמים שונים בחברת פייסבוק ישראל ופייסבוק אירלנד, וכן במשרד יחסי הציבור של פייסבוק בישראל, משרד "שלום תל-אביב" (זמיר דחב"ש). זאת כפעולת מחאה על כך שהחברה, המספקת שירות שנצרך בידי מיליוני ישראלים, אינה נגישה ומערימה קשיים על הניסיונות ליצור עימה קשר. בפייסבוק מיהרו לחסום את האפשרות לשתף ברשת החברתית קישורים לאתר "קונטקט פייסבוק", ולפני כחודשיים חסמו גם האפשרות של משתמשי פייסבוק לפרסם קישורים לאתר "מזבלה", המספק חדשות בתחום הפרסום.
בשל כך הגיש בן-ישראל קריו תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. בן-ישראל קריו דרש, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, כי בית-המשפט יחייב את פייסבוק להסיר את החסימה לאתר "מזבלה", וכן יפצה אותו ב-100 אלף שקל. התביעה הוגשה באמצעות כתובת דואר אלקטרוני ייעודית, שפייסבוק נאלצה לספק כתוצאה מהכרעה משפטית קודמת.
בפייסבוק מגדירים את אתר "קונטקט פייסבוק" כאתר "בלתי חוקי" וטוענים כי בשל הניסיונות של בן-ישראל קריו לעקוף את החסימה של אתר זה, בין היתר באמצעות אתר "מזבלה", לא היתה לחברה ברירה אלא לחסום גם את כל הקישורים לאתר "מזבלה".
לטענת פייסבוק, "אתר 'קונטקט פייסבוק' היווה צעד אגרסיבי בהטרדתם ובהפרת פרטיותם של אנשים פרטיים […] תשומת הלב והשקידה הכרוכים ביצירת אתר אינטרנט ספציפי ומורכב למטרה זו מלמדים על כוונתו הזדונית של התובע".
בנוסף מציגים בפייסבוק שלל פרסומים של בן-ישראל קריו, שלטענתם מהווים "דפוס פעולה של הטרדה" כלפיהם. כך, בין היתר, מציינים בפייסבוק כי בן-ישראל קריו חתם את הפוסטים שלו עליהם במילים "פייסבוק תבער"; כי פרסם תצלום של הכתובת "BURN" שנכתבה לטענתו ליד משרדי פייסבוק, וכי כתב בטוויטר "בלאגןןןן לשרוף את פייסבוקקקקק".
בחברה דוחים גם את הטענה כי הוציאו את דיבתו של בן-ישראל קריו. לפי פייסבוק, העובדה כי חסמו שיתוף של קישורים ל"מזבלה" בטענה כי התוכן באתר עלול להיות ספאם אינה לשון הרע. "המילה 'ספאם'", כך מוסבר בכתב ההגנה, "הינה ביטוי כללי דיו הנוגע למספר פעולות. בהקשר לתביעה זו, 'ספאם' מתייחס ל'קישורים זדוניים'".

השוטרים נדהמו: שירות משלוחי מריחואנה בפייסבוק

Israelhayom, אבי כהן, 25.05.17

צילום המחשה: יהושוע יוסף

צילום המחשה: יהושוע יוסף

תושבת ת"א ערכה אלפי עסקאות סמים בשני ארגונים שהקימה ותפקדה כעסק לכל דבר, עם עובדים בשכר • אחרי מעצרה הראשון שבה לעסקים, אבל בפעם השנייה – הואשמה בסחר

במשך עשרה חודשים ערכה האישה (33) אלפי עסקאות סמים בשני ארגונים שהקימה, אשר תיפקדו כעסק שכל תכליתו מכירה והפצת מריחואנה במבחר גדול של סוגים וכמויות, שעברו לעשרות רבות של לקוחות בגוש דן ובשרון.
לפי כתב האישום שהוגש נגדה, ניהלה את העסק והעסיקה עובדים בתפקידים שונים כגון מוקדנים להזנת הזמנות במחשב, שליחים עם רכבם הפרטי שהעבירו את הסמים ללקוחות וגבו מהם את הכסף, והכל לפי מסלול חלוקה, שלעיתים כלל עשרות לקוחות בסבב ונקבע על ידי הנאשמת בהתאם למרחקי הנסיעה. לא מעט מהעובדים השתכרו כ־1,000 שקלים ביום.
את העסק הראשון הקימה לפני כשנה, כשפתחה פרופיל פיקטיבי בפייסבוק תחת הכינוי "עוגי פישר" ושם כתבה כי כל המעוניין לקנות זנים שונים של קנאביס, מוזמן לפנות אליה בהודעה פרטית. משתמשים שפנו אליה הועברו להתקשרות בווטסאפ תחת השמות הבדויים "גולדה", "המחתרת" או "קלאב מד".
על אף המעצר, החליטה לחזור ולבנות עסק חדש. "שבוע טוב חברים, בשבועות האחרונים עברנו משברים לא פשוטים, למרות זאת התעקשנו לא להתפשר על האיכות שאתם מכירים ואוהבים, ולאחר שהצלחנו לחזור ולתפקד, חווינו שוד שהחזיר אותנו לנקודת האפס ואפילו עמוק יותר", כתבה, "אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום. ממשיכים לעשות כל שביכולתנו לחזור ולספק…".
אבל הצרות לא עזבו את הנאשמת, ובשלהי מארס השנה שוב נעצר אחד השליחים שלה. כמו קודמו, שיתף פעולה עם החוקרים ושוב במשטרה הצליחו להגיע לסוחרת. לפני המעצר הספיקה לשלוח הודעה ללקוחות הנאמנים על בעיה באספקת הסם: "ערב טוב חברים, לצערנו הרב עקב המעצר של אחד השליחים לפני כשבועיים, אנו מתקשים לחזור לשגרה…".
בחקירתה השנייה הודתה הסוחרת במיוחס לה ופירטה בהרחבה כיצד פעלה. כעת היא עומדת בפני עשרות אישומים של אלפי מקרי סחר בסמים. ביום ראשון הקרוב ידון ביהמ"ש בבקשת המשטרה להותירה במעצר עד תום ההליכים.

זהירות, הורים: ההתמכרות לסמארטפון עלולה לפגוע בילדיכם!

Rotter, כותרות הסקופים, 25.05.17

Chicago Tribune
מחקר של פרופסור באוניברסיטת אילינוי מצא כי להורים שאומרים שקשה להם להגביל את זמנם בפלאפונים, טבלטים והתקנים טכנולוגיים אחרים, יש ילדים המציגים יותר בעיות התנהגותיות כולל התנהגות לא טובה, בכי או התנהגויות שליליות אחרות.

"אנחנו צריכים לבחון בצורה ביקורתית את השימוש במכשירים שלנו", אמר ברנדון מקדניאל, פרופסור לענייני משפחה ומדעי הצרכן ומחבר מחקר שיפורסם השבוע בכתב העת לפסיכולוגיה Child Development. "בואו נזהה איך טלפונים יכולים להשפיע עלינו, כדי שנוכל להיות הבעלים של הפלאפונים שלנו במקום שהפלאפונים שלנו יהיו אדונים שלנו."

לצורך המחקר, מקדניאל סקר 170 הורים ברחבי ארה"ב – כולם במערכת יחסים ארוכה, רובם נשואים, כיצד הטכנולוגיה משפיעה על היחסים בין הורים לילדיהם. המחקר הוא בין הראשונים מסוגו בתחום המחקר המתפתח אשר בוחן את השפעת הטכנולוגיה על מערכות יחסים, אמר מקדניאל.

תוצאות המחקר הראו כי ההורים שדיווחו על שימוש בעייתי או ממכר בטכנולוגיות, אלה שבודקים את הפלאפון לעתים קרובות, או שהרגישו אבודים בלעדיהם או שפנו לפלפונים כשהיו לבד – דיווחו גם על הפרעה במערכת היחסים שלהם עם ילדיהם. ההפרעות גרמו לילדים להתנהג לא טוב, להסתובב עם רגשות פנימיים, להפגין התנהגות תוקפנית או לבכות באופן תדיר יותר, אמר מקדניאל.

מקדניאל, שאתר האינטרנט שלו נושא את המוטו "עובדים כדי לעשות את המשפחות חזקות יותר", ערך מחקר בעבר שהראה כי אמהות פחות מרוצות במערכת היחסים שלהן כשהן יותר שקועות בטכנולוגיה.

הוא ציין כי מטרתו אינה לגרום להורים להרגיש אשמים בהרגלים שלהם, אלא כדי לעזור לציבור להיות מודע לאופן שבו הטכנולוגיה משנה את הדרך בה מקיימים מערכות יחסים.

"זהו רק היום והגיל בו אנו חיים. התקנים אלה נועדו לקחת את תשומת הלב שלנו", אמר מקדניאל. "כן, לפעמים תהיה מוסח, אבל אנחנו צריכים לנסות למזער את הסחות דעת האלה, להבין שהילדים שלך לא תמיד ישארו קטנים."

סקוט לוין, רופא משפחה ומנהל התוכנית לרפואה משפחתית במרפאת 'ווסט סוברבן מדיקל' ב'אוק פארק', אמר כי הממצאים העניקו לו השראה להתחיל לדבר עם החולים על החסרונות של זמן מסך של ההורים. לעתים קרובות מדי, ההורים מקדישים תשומת לב רק לזמן המסך של הילדים", אמר לוין.

"ההורים כל כך מחוברים לזה, אבל אז הם מאבדים את עצמם", אמר לוין. "אם אנחנו לא מודעים, כהורים, למה שאנחנו מעצבים לילדים שלנו, אז יש מחירים גבוהים לשלם על זה".

לפוסט

היועמ"ש קבע: גולשים יכולים לתבוע את פייסבוק וגוגל בישראל

Mizbala, דורי בן ישראל, 24.05.17

אביחי מנדלבליט ועדי סופר תאני

עכשיו זה רשמי: במסגרת חוות דעת שהגיש אביחי מנדלבליט לבית המשפט העליון, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי ניתן לתבוע את חברת פייסבוק גם בישראל. עוד הוסיף מנדלבליט כי הקביעה של פייסבוק כי ניתן לתבוע אותה רק במקום אחד שנבחר על ידה, וזאת על פי התנאים שמופיעים בתקנוני השימוש שלה, אינה חוקית ומדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד ולפיכך הוא אינו מחייב.

חברות האינטרנט הבינלאומיות שפועלות בישראל, כדוגמת גוגל ופייסבוק, לא יוכלו עוד למנוע ממשתמשים ישראלים לנהל נגדן תביעות בישראל ועל פי הדין הישראלי.

לדברי היועץ המשפטי לממשלה, הוא רואה חשיבות רבה בקביעת נורמות הוגנות בתחום זה של תניות שיפוט זר בחוזים אחידים, לגבי מוצרים ושירותים המופצים ללקוחות בארץ מגוריהם (רע"א 5860//16). את התביעה הייצוגית בסך של 400 מיליון דולר, הגיש בן חמו ביוני 2016 בטענה כי פייסבוק הפרה ופגעה באופן שיטתי בפרטיות הגולשים.

לכתבה

מסמכי הגרדיאן: הכחשת השואה של פייסבוק גרמה לה לחשוש מחסימה ברמת מדינה

Mizbala, דורי בן ישראל, 24.05.17

פייסבוק לא מסירה

סדרת נוספת של מסמכים פנימיים של פייסבוק נחשפת הבוקר על ידי הגרדיאן ◄ על פי ההנחיות עולה כי פייסבוק מאפשרת הסתה כנגד יהודים ואת המשך הכחשת השואה ◄ פייסבוק לא מוחקת תכנים שכאלו אלא רק חוסמת את הגישה להם מישראל וזאת על פי כתובת IP ◄ גם עובדי פייסבוק ישראלים שקיבלו את ההנחיות בחרו לתת יד להסתה ולפגיעה האנושה בזכר השואה וניצוליה.

פייסבוק שאינה מעוניינת להסתבך עם חוקים מקומיים ומבקשת להימנע מתביעות בנושא, תאפשר לפרסם תכני הכחשת שואה בכל המדינות, כאשר בחמשת המדינות בהן מדובר בעבירה פלילית, התכנים יחסמו לקריאה וזאת על פי טירגוט גיאוגרפי (דהיינו IP ומיקום).

על פי המסמכים עולה כי פייסבוק אינה כל יכולה, והיא אף חוששת מחסימה תשתיתית בהתערבות בית המשפט או החלטה מדינית. בזמן שהכחשת השואה אסורה ב-14 מדינות, בפייסבוק סימנו קבוצה של 4 מדינות בלבד, בהן התכנים יוגבלו לגישה ע"י IP Block. שיטה דומה של פייסבוק מיושמת להעלמת הסתה ואלימות מעין הישראלים. על פי המסמכים, פייסבוק תחסום את הגישה לתכני הכחשת שואה בצרפת, גרמניה, אוסטריה וישראל, אולם תמשיך להציגם ליתר הגולשים.

מדיניות פייסבוק בנושא הכחשת השואה, זוכה גם לחיזוק עובדתי במסגרת ניסוי שנעשה בישראל לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שצויין בינואר. על פי בדיקה שערך הבלוגר הציוני 'זקן ציון' עלה כי הנהלת פייסבוק אינה רואה בהתכחשות לשואה הסתה אנטישמית חמורה שדינה להימחק. מבחינתה מדובר בוויכוח בנושא פוליטי רגיש, שבו היהודים "נעלבים" מהתבטאויות שאינם לרוחם.

יש לציין כי במחלקת המודרציה של פייסבוק שיושבת במספר מדינות, בהן אירלנד, ישנם גם עובדים ישראלים שהיגרו למטה האירופאי של פייסבוק בדבלין, שם חלקם משמשים כבודקי תוכן ואחרים כעובדים במחלקת השיווק וניהול הלקוחות של פייסבוק ישראל. לאור כך, עולה כי גם עובדי פייסבוק ישראל שנמצאים באירלנד, פעלו על פי ההנחיות של פייסבוק ואיפשרו ביודעין את המשך הכחשת השואה וההסתה כנגד יהודים ברחבי הרשת החברתית.

לכתבה

חה"כ רויטל סויד בפנייה לעדי סופר תאני: "חשפו את מדיניות הצנזורה של פייסבוק בישראל"

Muzbala, דורי בן ישראל, 22.05.17

חה"כ רויטל סויד

חה"כ רויטל סויד

בעקבות חשיפת הגרדיאן אמש על המדיניות הסודית של פייסבוק ואופן הטיפול בתכנים עליהם מדווחים גולשים, חברת הכנסת רויטל סויד מהמחנה הציוני, שמשמשת גם כיו"ר השדולה למרחב הווירטואלי, שיגרה פנייה למנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני ובה דרישה שפייסבוק תחשוף את מדיניות הצנזורה שלה בישראל. בכוונת סויד גם לזמן את נציגי פייסבוק ישראל לדיון בכנסת, במסגרתו ידרשו לספק נתונים מדוייקים על מדיניות כללי הצנזורה של פייסבוק.

הסיפור של הגרדיאן שפורסם אמש והכה בגלים בעולם, מסתמך על מידע פנימי של עובדי פייסבוק העולמית שהגיע לידי מערכת העיתון. על פי המידע, עולה כי בהנחיות שהעבירה פייסבוק לבודקי התוכן שלה, הרשת החברתית מאפשרת לפרסם עשרות סוגים של תכנים פוגעניים, החל מפגיעה עצמית (התאבדות לדוגמא), ועד להתעללות בבעלי חיים וביריונות רשתית כלפי "ילדים שמנים" ו-"ילדים ג'ינג'ים", כך על פי הדוגמאות שפורסמו בגרדיאן.

אחת הסוגיות המרכזיות שנבעו מחשיפת המידע, היא מיליוני הדיווחים הרבים שמוגשים לפייסבוק מדי שבוע בנושאים המצויינים לעיל. פייסבוק לא רק שאינה מפרסמת את מדיניותה האמיתית בשום פלטפורמה או מרכז מידע, אלא גם הוליכה שולל גולשים בכך שגרמה להם להאמין שהדיווחים שלהם שהוגשו על תכנים פוגעניים מתוך תקווה שפייסבוק תסיר אותם, נופלים על "אוזניים ערלות" והרשת החברתית מעולם לא התכוונה להסירם.

בהודעה שנשלחה היום לתקשורת ע"י אדר הרשקוביץ, היועצת הפרלמנטרית של סויד, נכתב: "בעקבות הנתונים שפורסמו בגרדיאן וחשפו את כללי הצנזורה של פייסבוק, חברת הכנסת פנתה למנכ"לית פייסבוק ישראל בבקשה לחשוף את מדיניות הצנזורה שלה לציבור הגולשים בארץ. פייסבוק חייבת לנהוג באחריות כלפי משתמשיה. הכוח העצום שבידה, הקובע מה יפורסם ומה לא יפורסם, חייב להיות מיושם באופן שוויוני ושקוף לעיני הציבור. פייסבוק היא מעצמה תקשורתית ועליה לנהוג באחריות. בסופו של יום, הדרך לשימור אמון המשתמשים עוברת בשקיפות הנתונים. בכוונתי לזמן לדיון בכנסת את נציגי פייסבוק ישראל על מנת לקבל נתונים מדויקים על אופי ומדיניות כללי הצנזורה של חברת פייסבוק".

לכתבה

הזהרו: האקרים פיתחו דרך להשתלט על מחשבים באמצעות קבצי כתוביות

Geektime, הילה חיימוביץ, 23.05.17

מקור: צילום מסך, צ'ק פוינט

חוקרים בצ'ק פוינט גילו שיטה חדשה שמאפשרת להאקרים לנצל חולשות אבטחה בנגני מדיה פופולאריים כדי להשתלט על מכשירי הצופים

חוקרים בצ'ק פוינט (Check Point) גילו שיטת תקיפה חדשה ודי מטרידה שעשויה לאפשר לתוקפים להשתמש בקובצי כתוביות המכילים קוד זדוני על מנת לפרוץ ולהשתלט על המכשירים שבהם משתמש הצופה. אלו שנמצאים בסיכון הם מאות מיליוני משתמשים בפלטפורמות מדיה פופולאריות כמו VLC, קודי, Popcorn Time ו-Stremio.

"Hacked in Translation"

כאמור תקיפה זו מתאפשרת באמצעות קובץ כתוביות המכיל קוד זדוני. כאשר המשתמשים מורידים ומפעילים את קובץ הכתוביות בנגן המדיה, יכולים התוקפים להשתלט על המכשיר, תוך ניצול חולשות אבטחה בפלטפורמות המדיה עצמן.

צוות החוקרים דיווח על החולשות לצוותי האבטחה של החברות שעומדות מאחורי אותם נגני מדיה, ואותן חולשות תוקנו. Stremio ו-VLC אף פרסמו עדכוני גרסה המכילים את התיקון. "כדי להפחית את הסיכוי להיפגע ממתקפות פוטנציאליות, אנחנו ממליצים למשתמשים לעדכן את גרסאות הנגנים והסטרימרים שבהם הם משתמשים," אמר עמרי הרשקוביץ, מנהל צוות מחקר חולשות בצ'ק פוינט.

לכתבה ולווידאו

בית המשפט המחוזי של ארה"ב דחה את תביעת 'שורת הדין' נגד פייסבוק

Rotter, כותרות הסקופים, 23.05.17

כזכור, 'שורת הדין' הגישה תביעה כנגד חברת פייסבוק. התביעה, "כהן נ' פייסבוק", שהוגשה על ידם באוקטובר 2015 ובשמם של 20,000 ישראלים, דורשת שהחברה תחסום ארגוני טרור משימוש בפלטפורמה של האתר לצורך עידוד אלימות נגד יהודים וישראלים.

ביום חמישי האחרון, ה-18 במאי 2017, דחה שופט בית המשפט המחוזי של ארה"ב את תביעתם. נימוקי הדחיה נסבו סביב היעדר קונקרטיות מספיקה, ולדברי השופט, לא נתמלאה לשון החוק הדורשת התקיימותה של "פגיעה באינטרס המוגן על ידי החוק", באופן שהוא "מעשי או קרוב, לא משוער או היפותטי". במקרה זה קבע בית המשפט כי התביעות הראו רק "סיכון כללי לפגיעה בתושבי ישראל", אך לדבריו לא ניתן היה להוכיח כי התובעים בתביעה זו יהוו יעד מפורש לתקיפה בעתיד. בית המשפט הוסיף כי "בעוד שבית המשפט אינו מטיל ספק בכנות חששותיהם של התובעים בתיק כהן, הרי שחששותיהם הסובייקטיביים אינם יכולים לעמוד, כאשר הסיכון לפגיעה עתידית אינו מוצק דיו".

בשלב זה שוקלים ב 'שורת הדין' את כלל האפשרויות, לרבות ערעור.

את ההחלטה המלאה ניתן לראות כאן: https://goo.gl/lOrgMr

נא ראו את הכתבה המצורפת, בעניין דומה –

https://www.theguardian.com/news/2017/may/21/revealed-facebook-internal-rulebook-sex-terrorism-violence

לפוסט

נחשף: זה הסוד השמור שפייסבוק לא רוצים שתדעו

Nana10, online, 22.05.17

מארק צוקרברג, פייסבוק Getty Images

אסור לקלל את טראמפ, מותר להסביר איך לשבור מפרקת של אישה: הגארדיאן הבריטי פירסם שורה של מסמכים פנימיים של חברת פייסבוק שהודלפו אליהם ממקור בלתי ידוע. במסמכים נחשפים לראשונה סודות החברה ובהם כאלו שוגרמים כבר לסערה

יותר מ-100 מסמכים פנימיים של פייסבוק הודלפו לידי הגרדיאן הבריטי. בשורת כתבות שהעיתון החל להעלות לאתרו, נחשף קוד ההתנהלות של פייסבוק, שיש מי שמכנים אותו גם כ"קוד האתי" שלה. מעבר להנחיות שבחלקן גובלות בשערוריה, נראה כי בחברה סיגלו לעצמם תפקיד של עורכי תוכן, כל זאת בעוד מייסדה מארק צוקרברג עדיין מכחיש בתוקף את היותה של החברה חברת תוכן.

המסמכים שהודלפו מספקים הצצה נדירה למדיניות החברה ולדרך בה היא מתמודדת עם התכנים המדאיגים שעולים אצלה חדשות לבקרים – כמעט ללא בקרה וסינון ואשר זכו לביקורת חריפה מסביב לעולם.  העיתון הסביר כי המסמכים הללו משמשים להדרכת עובדים ובהם מצוייני הקווים המנחים לסינון תוכן באתר.

אז מה מותר ומה אסור למשתמשים?הנה כמה מהדוגמאות שפייסבוק עצמה נתנה ולא בטוח שתאהבו אותן:

-אסור לכם לכתוב שמתחשק לכם לירות בדונלד טראמפ, מותר לכם לכתוב ש"כדי לשבור צוואר של אישה, עליכם להפעיל כח לאמצע הגרון שלה". מדוע, אתם שואלים? כי בעוד הראשון נחשב כאיום ממשי, הרי שלשבור צוואר של אישה אינו נחשב שכזה. ולא, זו אינה פרשנות שלנו כי אם המילים שהופיעו במסמכי החברה

– ככלל מנחה, מותר לשתף סירטונים המנציחים אלימות כלפי בעלי חיים

– אין למחוק תמיד סרטונים של מיקרי מוות אלימים, מכיוון שחלקם יכולים לגרום להעלטת מודעות למחלות נפש.

לכתבה

ארגנטינה: בן 13 חשב שהרובה לא טעון וירה למוות בילדה בת 12 בשידור חי בפייסבוק

Rotter, כותרות הסקופים, 20.05.17

תאונה מחרידה שהתרחשה בעיירה ארגנטינאית זעזעה את הרשת, כאשר ילד בן 13 ירה אתמול בטעות בחברתו בת ה-12 באירוע ששודר בשידור חי בפייסבוק. בסרטון שתיעד את הטרגדיה שקרתה בסנטה רוזה דה קלצ'ינס שבפרובינציית סנטה פה, נראה ילד משחק ברובה מסוג שוט גאן השייך לאביו, ליד צעירים נוספים ומפנה את כלי הנשק לעבר ילדה נוספת כשהאמין כי הרובה אינו טעון. לאחר מכן ירה הנער ירייה קטלנית שהביאה למותה של הנערה.
בתחילת הסרטון נשמע הילד היורה אומר: "הסתכלו על זה. אני יורה בנשק, אבל את לא מתה". כמה רגעים לאחר מכן נשמעה הירייה וילדים נוספים שנכחו במקום החלו לצעוק. "מה עשית? ההורים שלה יהרגו אותנו", נשמעו צועקים בסרטון לפני שברחו מהבית.

מעריב

(סרטון בלינק)
http://www.dailymail.co.uk/news/article-4517760/Horrifying-moment-boy-13-accidentally-shoots-dead-girl.html?ito=embedded

לפוסט

 

%d בלוגרים אהבו את זה: