Author Archives: eshnav

סיכנו את חייהם בשביל סלפי

Msn, וידאו, 15.11.17

אל תנסו בעצמכם: סיכנו את חייהם בשביל סלפי

מודעות פרסומת

ח"כ רוזנטל: לעצור את גוגל ופייסבוק

Israelhayom, אילן גטניו, 08.11.17

ח"כ רוזנטל נגד פייסבוק וגוגל // צילום: דודי ועקנין

ח"כ רוזנטל נגד פייסבוק וגוגל // צילום: דודי ועקנין

"התאגידים הדיגיטליים חצו את הגבול באיסוף המידע" • ח"כ רוזנטל הציע חקיקה שתאפשר למשתמש לצפות במידע שנאסף עליו

"תאגידי הענק הדיגיטליים כמו גוגל ופייסבוק הם הטייקונים החדשים – וכמו שנעשה באיחוד האירופי, יש לרסן את כוחם, ולהגביל את הפלישה שלהם לפרטיות של כל אחד מאיתנו, להכריז עליהם כמונופולים בתחומם, ולחייב אותם לשלם מס על פעילותם בישראל", כך אמר היום (רביעי) ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) בהצעה לרפורמה מקיפה, שיעלה כהצעת חקיקה בכנסת.
 תאגידי הענק הדיגיטליים מחזיקים במאגרי המידע האישי הגדולים בהיסטוריה האנושית", קבע ח"כ רוזנטל. "כל פעולה מקוונת של המשתמש וכל צעד עם הטלפון האישי בכיס נאסף, נשמר ועובר עיבוד לפרופיל מדויק של כל אחד מאיתנו. מיקום בכל עת, מידות ותווי פנים, הרגלי צריכה, עמדות והעדפות".

"המשתמש אמנם הסכים לתנאי השימוש הדרקוניים כאשר הצטרף לשירות, אך האם משמעות הדבר היא שמידע אישי אינו עוד קניין הפרט? גוגל ופייסבוק חצו את הגבול. הטייקונים החדשים אוספים מידע על מצבנו הרפואי, הכלכלי והמשפחתי לשימוש בעלי אינטרס", .

עוד אמר הח"כ כי התאגידים הדיגיטליים מאתרים בני נוער במצב נפשי קשה לצורך מכירת המידע הרגיש וכן, מבצעים ניסויים דיגיטליים על המשתמשים בלא ידיעתם. "קיים גם חשש אמיתי מהשפעת תאגידית מכוונת על גולשים וממניפולציות על תוצאות בחירות דמוקרטיות", אמר.
לפי ח"כ רוזנטל, החוק החדש יציב גבולות חדשים לאיסוף מידע פרטי. יוגבל איסוף מידע ומכירתו בתחום מצבו הרפואי, הנפשי ומידע פלילי על המשתמש. יאסר איסוף מידע על משתמשים קטינים ללא אישור אפוטרופוס.
החוק יחייב הסכם תנאי שימוש פשוט ונהיר בין התאגיד למשתמש. התאגידים הדיגיטליים יחויבו לאפשר למשתמש לעיין בכל המידע, גולמי או מעובד, שנאסף עליו במישרין או בעקיפין.
עוד דורש ח"כ רוזנטל, כי משתמש שהוכיח כי מידע שפורסם בעניינו אינו אמת, יוכל לדרוש הסרתו לצמיתות. תישמר לו "הזכות להישכח" והוא יוכל בזמן התנתקות מהתאגיד לדרוש את מחיקת כל המידע שנאסף לגביו. כדי לתת שיניים לאכיפת החוק החדש דורש ח"כ רוזנטל לקבוע סנקציות בדין מנהלי במקרה של הפרת החוק, לאפשר הטלת קנסות והגשת תביעה אזרחית בישראל של משתמש נגד התאגיד.
סעיף נוסף בהצעת החוק דן בכוחם של המונופול. לדברי ח"כ רוזנטל, מספר שחקנים מצומצם ובראשם "גוגל" "ופייסבוק" מחזיקים בשליטה כמעט בלעדית בשירותי המידע ובשוק הפרסום ברשת.
הדבר מאפשר לטייקונים החדשים לבצע מניפולציות בתוצאות החיפוש ובתפוצת מידע ברשת לשם פגיעה במתחרים וחיזוק המונופול. .
על פי החוק החדש של רוזנטל, התאגידים הדיגיטליים יוגדרו כמונופול, ויחולו עליהם הגבלים עסקיים רלוונטים לתחרות בשוק הישראלי. ניתן יהיה להטיל סנקציות על מניפולציות של הטייקונים הדיגיטליים בתוצאות החיפוש לשם החלשת מתחרים מקומיים, כדוגמת אתרים ואפליקציות ניווט, השוואת מחירים, איתור עסקים וכדומה.
לדבריו, הכרזת התאגידים כמונופולים בתחום הפרסום הדיגיטלי תבטיח את המשך פעילותם של אמצעי התקשורת המסורתיים, החיוניים לדמוקרטיה הישראלית.
הסעיף השלישי בהצעת החוק בא להסדיר את סוגיית המיסוי של הטייקונים הדיגיטליים. לדברי ח"כ רוזנטל, השפעות הפעילות של התאגידים הדיגיטליים בשווקים המקומיים בשנים האחרונות הביאו רבות ממדינות ה־OECD להבנה, כי חברות יכולות לנהל פעילות עסקית ענפה במדינה מסוימת גם אם אין להן מרכז פיזי משמעותי, למשל דרך מכירת שטחי פרסום וירטואליים.
החוק החדש של רוזנטל קובע כי גם אם עיקר הפעילות מתבצע באינטרנט, אם נציגי החברה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע וניהול קשרי לקוחות, ואם אתר החברה מוצג גם בשפה העברית, החברה תחויב לשלם מס חברות בישראל.

המסמך שלך עבר על תנאי השימוש, ונחסם

Haaretz, קפטיין אינטרנט, 01.11.17

מטה גוגל

מטה גוגל-Michael Short / צילום: בלומברג

תקלה שאירעה בגוגל דוקס שוב חשפה את הבעייתיות בהסתמכות על שירותי ענן, ששומרים לנו על המסמכים, אבל גם מנטרים אותם בעזרת תוכנות שיכולות להחליט בכל רגע שעברנו על הכללים שלהם

גוגל דוקס עשתה חיים קשים לחלק מהמשתמשים בשירות אתמול (שלישי), כשחסמה להם את הגישה למסמכים בעקבות מה שתואר על ידי המערכת כהפרה של תנאי השירות. החלק המוזר? המסמכים היו תמימים לחלוטין. ההתראה נשלחה בעקבות תקלה, אך עצם הופעתה מהווה תזכורת לכך ששום דבר לא באמת פרטי כשזה נוגע לענן.

"ההתראה בהחלט מראה שגוגל עושה שימוש בלמידת מכונות מתקדמת ובינה מלאכותית על מנת לבחון כמויות גדולות של מידע בזמן אמת", אמר לטיימס דנה גרדנר, מומחה לענן ואנליסט ב-Interarbor Solutions.

חלק מהמשתמשים קיבלו את ההודעה: "המסמך סומן כבלתי הולם ואי אפשר לשתף אותו". בהודעה אחרת נכתב: "אינך מורשה לפתוח את המסמך משום שהוא מפר את תנאי השימוש". חלק מאותם משתמשים חסומים פנו לסיוע בטוויטר. "מן הסתם, זה מעלה שאלות לגבי מידת המעקב של גוגל על שירותים מסוימים, כמו שירותים מבוססי ענן" אמרה רייצ'ל בייל, שציוצים שלה בנושא זכו לתשומת לב רבה.

לכתבה

רשות הסייבר: בודקים ניסיון פריצה של האקרים למחשבי צה"ל

Nana10, אור הלר, 01.11.17

ניסו לפרוץ למחשבי צה"ל. סייבר (אילוסטרציה) רויטרס (אילוסטרציה)

על פי החשד, האקרים התקשרו מחו"ל לבסיסים, הציגו עצמם בשפה האנגלית כנציגי מיקרוסופט וביקשו מחיילים לבצע פעולות במחשבים שונים של צה"ל, בהם מחשבים של חיל האוויר. דובר צה"ל: "הניסיונות לא צלחו"

על פי החשד, ההאקרים התקשרו לבסיסים מחו"ל, הציגו עצמם בשפה האנגלית כנציגי מיקרוסופט וביקשו מחיילים לבצע פעולות במחשב במטרה להשיג מידע ולגרום לנזק למחשבים.

עוד נבדקת האפשרות כי הופעלה מניפולציה על המשתמש והוצגו לו "בעיות באבטחת המידע" במחשבו האישי. "מדובר במקרי התחזות כנגד אזרחים רבים, בניהם אנשי צבא, אשר מטופל ע״י רשות הסייבר הלאומית ואגף התקשוב", נמסר מדובר צה"ל, "נדגיש כי הנסיונות לא צלחו, לא נפרצה אף מערכת ולא נגרם כל נזק. הנחיות להגברת עירנות ומשנה זהירות ניתנו לגורמים הרלוונטיים".

לכתבה

חשד לעבירות פדופיליה ברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 23.10.17

*דוברות המשטרה (מחוז תל אביב):**מבצע מעצרים נרחב של יחידה מרכזית במשטרה, של עשרות חשודים, בגין עבירות פדופיליה שבוצעו במרחב הוירטואלי.*
*תופעת הפדופיליה הינה תופעה בעלת היקף נרחב, אשר השלכותיה חורגות מעבר לגבולות המדינה ויש לה השלכות חברתיות ומוסריות משמעותיות. כמשטרה, אנו פועלים כנגד תופעת הפדופיליה ולו רק מתוך ידיעה ברורה, כי במרכזם של כל תמונה או סרטון תועבה, ישנו קטין קורבן העובר התעללות מינית.
*משטרת ישראל רואה בפעילות האכיפה הנרחבת, הכלל ארצית, חשיבות עליונה מבחינה ציבורית ומבחינת אחריותה על שלום הציבור וביטחונו. תכלית הפעילות, ליצור הרתעה בתחום עבירות המתבצעות ברשת האינטרנט בכלל בדגש לעבירות המתבצעות כלפי קטינים.*
*מדובר בחקירות רגישות המחייבות אורך רוח אבל דבר אחד בטוח-לא נחסוך שום אמצעי כדי להגיע לחקר האמת ולוודא שמי שצריך לשלם מחיר כבד על מעשיו, יעשה זאת.*

הבוקר, עם מעצרם של עשרות חשודים, הפכה פעילות היחידה המרכזית מסמויה לגלויה.

במהלך 3 החודשים האחרונים, פעלו 2 שוטרות במסווה ברשת האינטרנט. במהלך ההפעלה, השוטרות התחזו כקטינות בנות 13. הדבר לא מנע מעשרות רבות של גברים להציע לאותן "קטינות" הצעות בעלות אופן מיני בוטה, תמונות וסרטונים בעלי תוכן דומה. וכל זאת בידיעה ברורה כי מדובר בקטינות בנות 13….

במהלך השעות המוקדמות של הבוקר נעצרו 20 חשודים (בשנות העשרים עד שנות השבעים לחייהם) מכל רחבי הארץ.

החשודים יובאו במהלך היום לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בת"א, אז תבקש המשטרה להאריך את מעצרם בימים נוספים.

לפוסט

מחקר: כך השתלטו הסמארטפונים על המוח שלנו – וזה המחיר

Globes, וול סטריט ג'ורנל, 14.10.17

משתמשי סמארטפונים / צילום: רויטרס

משתמשי סמארטפונים / צילום: רויטרס

כולנו נוגעים בסמארטפון אלפי פעמים ביום, מבלים שעות מול המסך שלהם בהפעלה של כל מיני אפליקציות, ובאופן כללי לא יכולים לדמיין את חיינו בלעדיהם, אלא שלאהבה הזאת יש מחיר כבד

הטלפון החכם הוא מוצר ייחודי בתולדות הטכנולוגיה האישית. אנחנו מחזיקים אותו בהישג יד פחות או יותר 24 שעות ביממה, ומשתמשים בו בדרכים רבות מספור, כולל התייעצות עם היישומים שלו ובדיקת ההודעות וההתראות שלו עשרות ויותר פעמים ביום. הוא הופך למעשה למחסן של עצמנו, שמתעד ופולט את המילים, הצלילים והתצלומים שמגדירים את מה שאנחנו חושבים, מה החוויות שלנו ומי אנחנו. בסקר של גאלופ מ-2015, יותר ממחצית מבעלי האייפונים אמרו שהם לא יכולים לדמיין את חיים ללא המכשיר הזה.

אנחנו אוהבים את הטלפונים שלנו מסיבות טובות. קשה לתאר מוצר אחר שמספק כה הרבה פונקציות בצורה כה זמינה. אבל בשעה שהטלפונים שלנו מציעים נוחות והסחת דעת, הם גם מייצרים חרדה. השימושיות המופלאה שלהם מעניקה להם אחיזה ללא תקדים של תשומת הלב שלנו, והשפעה גדולה על החשיבה וההתנהגות שלנו. אז מה קורה בראש שלנו כשאנחנו מאפשרים למכשיר יחיד שליטה כזו על תפיסתנו ועל ההכרה שלנו?

אדריאן וורד, פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור לשיווק באוניברסיטת טקסס באוסטין, חוקר בעשור האחרון את הדרכים שבהן סמארטפונים והאינטרנט משפיעים על המחשבות ועל השיפוט שלנו. במחקר שלו, וכן במחקרים של אחרים, הוא רואה עדויות מצטברות לכך ששימוש בטלפון חכם, או אפילו שמיעה של צלצול או רטט של טלפון, מייצרים שפע של הסחות דעת שמקשות על התרכזות בבעיה או בעבודה קשה. חלוקת תשומת הלב הזו פוגעת בהיגיון ובביצועים.

המחקר המוקדם יותר לא הסביר אם ואיך הטלפונים החכמים שונים מכל מקורות הסחת הדעת הרבים האחרים בחיינו. ד"ר וורד חשד שהקשר שלנו לטלפונים הפך לכה חזק, שרק הנוכחות שלהם משפיעה אולי על האינטליגנציה שלנו. לפני שנתיים, הוא ושלושה קולגות – כריסטן דיוק ואיילת גניזי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומדען ההתנהגות מרטן בוס מחברת דיסני ריסרץ' – השיקו ניסוי מקורי לבדיקת התחושה הזו שלו.

התוצאות היו מדהימות למדי. בשני המבחנים, הנבדקים שהטלפונים שלהם היו על השולחן רשמו את הציונים הגרועים ביותר, ואלו שהפקידו את הטלפונים בחדר אחר השיגו את התוצאות הטובות ביותר. הסטודנטים שהחזיקו את הטלפונים בכיסים או בתיקים השיגו ציונים באמצע. כשזמינות הטלפון עלתה, כוח המוח ירד.

במאמר מאפריל השנה ב"ג'ורנל של האגודה למחקר צרכני" (Journal of the Association for Consumer Research), ד"ר וורד ועמיתיו כתבו ש"שילוב הטלפונים החכמים בחיי היומיום" גורם כנראה ל"בריחת מוחות" שיכולה להפחית כישורים מנטליים חיוניים כמו "למידה, חשיבה הגיונית, חשיבה מופשטת, פתרון בעיות ויצירתיות". הסמארטפון הפך כה קשור לקיומנו שאפילו כשאנחנו לא מציצים או מדפדפים בו, הוא גוזל מאיתנו תשומת לב ומשאבים קוגניטיביים נדירים. רק דיכוי הדחף לבדוק את הטלפונים שלנו, מה שכולנו עושים בהתמדה ובאופן בלתי מודע לאורך כל היום, יכול להשפיע לרעה על חשיבתנו. העובדה שרובנו מחזיקים את הטלפון בסמוך לנו ובטווח ראייה, רק מגבירה את "הגבייה המנטלית" הזו מיכולותינו, ציינו החוקרים.

מחקר של 91 בתי ספר תיכונים בבריטניה מצא שכאשר בתי הספר אוסרים על הבאת טלפונים חכמים, ציוני הבחינות של התלמידים משתפרים משמעותית, והתלמידים החלשים ביותר נהנים מכך הכי הרבה.

לא רק החשיבה ההגיונית שלנו נפגעת כשהטלפון שלנו בסביבה. גם כישורים חברתיים ויחסים נפגעים כנראה. מאחר שסמארטפונים מזכירים לנו את כל אותם החברים שאנחנו יכולים לשוחח איתם בצורה אלקטרונית, השיחות הפיזיות איתם נוטות להיות רדודות ופחות מספקות.

אבל אפילו בהיסטוריה של המדיה כובשת תשומת הלב, הטלפונים החכמים הם חריגים. הם מגנט של תשומת לב יותר מכל דבר אחר שהמוח שלנו התמודד איתו בעבר. מאחר שהטלפון עמוס כה הרבה צורות מידע וכה הרבה פונקציות מועילות ומבדרות, הוא מתנהג כמו מה שד"ר וורד מכנה "גירוי סופר-נורמלי", כזה שיכול "לחטוף" תשומת לב אם הוא חלק מהדברים שסובבים אותנו, כפי שהוא אכן במציאות. תארו לכם שילוב של תיבת דואר, עיתון, טלוויזיה, רדיו, אלבום תמונות, ספרייה ציבורית ומסיבה תוססת בהשתתפות כל מי שאתם מכירים, כולם בתוך חפץ קורן יחיד וקטן. זה מה שסמארטפון מייצג עבורנו. מה הפלא שאיננו יכולים להסיח ממנו את הדעת?

לאחר מכן, החוקרים ביקשו מהנבדקים להקליד כמה שיותר קביעות שהם יכלו לזכור. אלו שהאמינו שהמחשב ישמור על מה שכתבו הפגינו זיכרון חלש בהרבה מאלו שהניחו שהקביעות לא יישמרו. הציפייה שהמידע יהיה זמין בצורה דיגיטלית הנמיכה לכאורה את המאמץ המנטלי שהנבדקים עשו כדי לזכור יותר עובדות. החוקרים כינו את התופעה הזו "אפקט גוגל" וציינו את ההשלכות הרחבות שלה: "מאחר שמנועי חיפוש זמינים לנו כל העת, אנחנו נמצאים אולי במצב שבו איננו חשים שאנחנו צריכים לשמר את המידע בתוכנו. כשנצטרך אותו, אנחנו אומרים לעצמנו, נחפש אותו".

נתונים, כתבה פעם סופרת הרומנים והמבקרת סינתיה אוזיק, הם "זיכרון בלי היסטוריה". האבחנה הזו מצביעה על הבעיה של מתן היתר לטלפונים החכמים שלנו לשלוט במוחנו. כשאנחנו מצמצמים את יכולתנו לחשוב בהיגיון ולהיזכר או מעבירים את היכולות הללו למכשיר, אנחנו מקריבים את היכולת שלנו להפוך מידע לידע. אנחנו מקבלים את הנתונים אבל מאבדים את המשמעות שלהם. שדרוג הגאדג'טים שלנו לא יפתור את הבעיה. אנחנו צריכים לתת למוח שלנו יותר מרחב לחשוב. וזה אומר קצת יותר מרחק בינינו לבין הטלפונים שלנו.

לכתבה

תושב ירושלים נעצר בחשד שפעל באמצעות קבוצות וואטסאפ לאתר קטינים אותם שידל לקיום יחסי מין

Rotter, כותרות הסקופים, 11.10.17

דוברות המשטרה (ירושלים):

*ערנות שוטרים לצד חקירה מקצועית ונחושה הביאו למעצרו של חשוד שפעל באמצעות קבוצות וואטסאפ לאתר קטינים אותם שידל לקיום יחסי מין*

*המשטרה קוראת לציבור ההורים להיות מעורים בחיי ילדיהם ובתכתובות אותם מנהלים באמצעות המחשב או הנייד.*

*הנסיונות של חשודים לאתר קטינים תמימים מתבצעות גם באמצעות קבוצות וואטסאפ שונות מתוך כוונה לנהל שיח פרטי עם אותו קטין ולפתות אותו להיפגש עימו.*

*היום יובא בפני בית המשפט תושב ירושלים כבן 38 שם תבקש המשטרה להאריך מעצרו ותוגש נגדו הצהרת תובע*.

ראשיתה של החקירה לפני כשבועיים עת שוטרי יחידת השיטור העירוני הבחינו ברכב חונה בחניון בדרום העיר שם איתרו את החשוד ועימו נער כבן 16 שהיה מבוהל.

השניים הובאו לתחנת מוריה ובחקירה עלה כי החשוד הכיר הנער באמצעות קבוצת וואטסאפ, שבה הנער היה חבר, ועפ"י החשד, פיתה אותו בערמה להיפגש עימו ולבצע בו את זממו.

עם התקדמות החקירה , הבינו החוקרים כי החשוד , אשר ריצה בעבר עונש מאסר בגין עבירות דומות, פעל לאתר ו'לצוד' קטינים נוספים מכל הארץ באותה השיטה.

בשלב מסויים נהג להציע להם להיפגש עימו ושם , עפ"י החשד, ביצע בהם את זממו.
באחד המקרים אף לקח עימו נער כבן 15 לצימר שם , עפ"י החשד, כפה עצמו עליו.

החשוד כאמור נחקר בתחנת מוריה, שחוקריה הצליחו להגיע ולאתר עד כה 10 נערים בגילאי 14-17.5 שהכירו החשוד ונפגשו עימו.

היום תוגש נגדו הצהרת תובע והמשטרה תבקש להאריך מעצרו.
החקירה נמשכת בליווי גורמי הרווחה.

לפוסט

חברות הסלולר מתחילות למכור מידע שצברו עלינו

Themarker, אמיתי זיו, 09.10.17

להקת איירוסמית' הופעה ישראל

צופים ממתינים להופעה של אירוסמית בפארק הירקון, במאי. פלאפון הפיקה נתונים על עיר המוצא, דרכי ההגעה והמאפיינים הדמוגרפיים של רוכשי הכרטיסים. אבישג שאר ישוב

הן יודעות איפה אנחנו בכל רגע – ומתכננות להרוויח מזה הרבה כסף ■ הראשונה שקפצה על ההזדמנות: פלאפון

בהופעה של להקת אירוסמית, שהתקיימה בפארק הירקון בתל אביב ב–17 במאי, היו 41 אלף צופים — ולא 55 אלף כפי שטענה ההפקה. המופע התחיל ב–21:15 והסתיים ב–23:00, אך רבים שהו במתחם זמן ארוך יותר. 35% מהקהל נכח במקום במשך יותר מארבע שעות. בין 15:00 ל–16:00 נכנסו למתחם 2,334 צופים, ועד 20:00 כבר נכנסו 64.2% מרוכשי הכרטיסים. 44.8% הגיעו מתל אביב, 10.4% מרמת גן ו–9.1% מפתח תקוה.

כל הנתונים האלה לא הגיעו מחברת ההפקות של המופע — וספק אם הם קיימים בידיה ברמת פירוט כזו. מי שאספה וניתחה את המידע היא חברת פלאפון, שערכה מבצע ניטור מיוחד בהופעה, בתור פיילוט ראשון לפרויקט הביג דאטה (Big Data) שלה.

ביג דאטה הוא תחום בהיי־טק שעוסק ביכולת איסוף נתונים בהיקף עצום וניתוח שלהם. למשל, מניתוח ההופעה בפארק הירקון ניתן להפיק תובנות שונות לגבי סוגי לקוחות שונים.

ב–2011, בעת הפגנות המחאה החברתית, פעלה חברת סטארט־אפ ישראלית בשם TrendITשסיפקה לחברות סלולר שירות דומה. החברה לא הצליחה כלכלית, אך לזמן מה היא סיפקה מידע אמין לגבי מספר המשתתפים באירועים גדולים. בנוסף למכירת נתונים וניתוחם, בפלאפון רוצים לספק מידע כזה לציבור בחינם.

ניתוח ומכירת מידע הוא תחום חדש למדי עבור מפעילות הסלולר. בישראל, פלאפון היא הראשונה שקפצה על ההזדמנות, וכעת היא משיקה את השירות באופן רשמי, במקביל להסכם שחתמה עם עיריית רמת השרון לביצוע פיילוט מתמשך.

"בתחום הקמעונות אנחנו יכולים לדעת עד איזה מרחק מוכנים הצרכנים לנסוע או ללכת כדי להגיע לקניון, וכמה זמן הם שוהים בו בפועל; מהו הפרופיל הדמוגרפי של הלקוחות ואיך התמהיל הדמוגרפי של המבקרים משתנה בהתאם לימות השבוע; ואם הקניון מושך לקוחות קבועים או בעיקר קהל מזדמן.

מניתוח הנתונים הדמוגרפיים אפשר גם להסיק אם תמהיל החנויות בקניון נכון — או זקוק לשינוי".

לדאוטי חשוב להדגיש שהמידע הנאסף עובר אנונימיזציה לפני שהוא מנותח במערכות החברה — ובכל מקרה, החברה מתעניינת במגמות כלליות ולא במשתמש הבודד. בפלאפון אומרים כי המידע שהיא תנתח בשירות הסמארט דאטה שלה יהיה "אנונימי, אגרגטיבי וסטטיסטי". הדו"ח שפלאפון הפיקה לאחר המופע של אירוסמית היה על בסיס הנתונים של 9,778 לקוחותיה שהגיעו לאירוע — פחות מרבע מכלל הצופים במופע.

בימים אלה יוצא לדעת הפרויקט הגדול הראשון של סמארט דאטה של פלאפון, בשיתוף עיריית רמת השרון. הפרויקט יכלול מידע לגבי תחבורה, מסחר ופנאי בעיר. לדברי סיגל, "קיבלנו משימה לנטר את התנועה האנושית ברחוב סוקולוב (הרחוב הראשי; א"ז), כדי להבין מי נכנס ומי יוצא מהרחוב לכל אורך יום העסקים. בנוסף, העירייה רוצה לדעת איזו אוכלוסייה משתמשת בפארק החדש שקם בעיר".

לכתבה

 

אפקט כיפור: ירידה באלימות ברשת

Israelhayom, אילן גטניו, 29.09.17

אווירת כיפור שומרת על איפוק וסלחנות ברשת // צילום (אילוסטרציה)

אווירת כיפור שומרת על איפוק וסלחנות ברשת // צילום (אילוסטרציה)

בלעדי – מהבוקר חלה ירידה של מאות אחוזים בטוקבקים האלימים שנמחקו • הגולש הישראלי מדורג בין האלימים בעולם ברשת

מבדיקה של חברת ההייטק Spot.IM המנהלת את תיבות הטוקבקים באתרי החדשות הגדולים בישראל ובעולם, אווירת כיפור השומרת על איפוק וסלחנות הביאה לירידה ל-2% מחיקות טוקבקים מכלל הטוקבקים הנכתבים. זאת בהשוואה לשגרה בה הגולש הישראלי מדורג בין האלימים בעולם עם 6.5% מחיקות טוקבקים. מדובר באחוז גבוה בהשוואה לטוקבקיסטים רוסים עם 5.5% מחיקות, אחריהם האמריקאים 5% , האירופאים עם 4% מחיקות, והטוקבקיסטים הקנדיים מהמנומסים בעולם עם 1.2% מחיקות.
לדברי נדב שובל מנכל Spot.IM, "בתקופה האחרונה גוברת הדרישה ברחבי העולם לריסון אלימות ברשת ומניעת פרסום תוכן פוגעני. בזירת הטוקבקים כשאין זיהוי של הגולשים בשמם האמיתי חלקם מרשים לעצמם להיות אלימים יותר מבחינה מילולית ולכן יש צורך להגביר את פעולות הסינון. היה טוב אם היינו לוקחים קצת מהאחריות לאיפוק וסובלנות גם לשאר ימי השנה".
בנוסף לטכנולוגיה שפותחה בחברה נעשה שימוש גם בעידוד דיווח אנושי על תוכן בלתי הולם. תיבת הטוקבקים של Spot.IM עוצבו במטרה למנוע אלימות רשת ומקלה על הגולשים לדווח על פוסט כתוכן פוגעני, כך הסטארטאפ משתמש בקהילה כדי לשלב בקרת אנוש בנוסף לפעילות התוכנות.

מחקר: מה הפחד הגדול ביותר של הישראלים ברשת?‎

G-rafa, סער יוז, 28.09.17

סקר שערכה חברת אבטחת המידע ESET ישראל וביצע מכון גיאוקרטוגרפיה חושף נתונים חדשים על הפחדים שלנו מאיומים ברשת. הסקר שנערך בחודש שעבר דגם 500 נשאלים בכדי לבחון את הרגלי השימוש והיחס של הישראלים לאמצעי אבטחת מידע.

ממה אנחנו הכי חוששים?
מנתוני הסקר עולה כי רוב הישראלים חוששים מאיומים ברשת, כשליש מהציבור חושש במידה רבה ובמידה רבה מאד. מהנתונים עולה כי גברים יותר חוששים מאיומי רשת ביחס לנשים. האיום שנתפס כמפחיד ביותר בקרב הישראלים ממשיך להיות וירוסים ונוזקות. במקום השני ציינו הנשאלים כי הם מפחדים מגנבת זהויות וגניבת פרטים אישיים (29.8%). נשים מדרגות את הפחד מפני גניבת זהות בשיעור גבוה לעומת גברים. 17.3% חוששים מפני תוכנות כופר.

בנוגע למפגש הישיר עם איומי הרשת, כ-80% מהנשאלים העידו שנפגעו מאיומי רשת, כמחצית מהם נפגעו ממיילים זדוניים, שיעורים גבוהים היו שציינו שנפגעו מוירוסים ו-AdWare (פרסומות זדוניות). 9% מהנשאלים העידו שנפגעו מפישינג (הזנת פרטים באתרים מתחזים) ו-5% נפגעו מנוזקות כופר (קבצי המחשב שלהם הוצפנו והם נדרשו לשלם סכום כסף על מנת לשחררם).

סקר שערכה חברת אבטחת המידע ESET ישראל וביצע מכון גיאוקרטוגרפיה חושף נתונים חדשים על הפחדים שלנו מאיומים ברשת. הסקר שנערך בחודש שעבר דגם 500 נשאלים בכדי לבחון את הרגלי השימוש והיחס של הישראלים לאמצעי אבטחת מידע.

ממה אנחנו הכי חוששים?
מנתוני הסקר עולה כי רוב הישראלים חוששים מאיומים ברשת, כשליש מהציבור חושש במידה רבה ובמידה רבה מאד. מהנתונים עולה כי גברים יותר חוששים מאיומי רשת ביחס לנשים. האיום שנתפס כמפחיד ביותר בקרב הישראלים ממשיך להיות וירוסים ונוזקות. במקום השני ציינו הנשאלים כי הם מפחדים מגנבת זהויות וגניבת פרטים אישיים (29.8%). נשים מדרגות את הפחד מפני גניבת זהות בשיעור גבוה לעומת גברים. 17.3% חוששים מפני תוכנות כופר.

בנוגע למפגש הישיר עם איומי הרשת, כ-80% מהנשאלים העידו שנפגעו מאיומי רשת, כמחצית מהם נפגעו ממיילים זדוניים, שיעורים גבוהים היו שציינו שנפגעו מוירוסים ו-AdWare (פרסומות זדוניות). 9% מהנשאלים העידו שנפגעו מפישינג (הזנת פרטים באתרים מתחזים) ו-5% נפגעו מנוזקות כופר (קבצי המחשב שלהם הוצפנו והם נדרשו לשלם סכום כסף על מנת לשחררם).

"העלייה במודעות בקרב הצרכנים היא מגמה מבורכת, יש הבנה שפגיעה מסוג זה עלולה להשפיע באופן ישיר על החיים הפרטיים שלנו ולא רק על מכשירים" אומר גיל נוילנדר,

בעולם המקוון של היום אנחנו לא יכולים להיות אדישים לסכנות ברשת כי אף אחד לא חסין".

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: