Author Archives: בני ישראלי

זיר"ה נגד פייסבוק: מסייעת להפר זכויות יוצרים

Themarker, רפאלה גויכמן, 19.02.18

מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני

מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר־תאני

הארגון, שמייצג את חברות התוכן וההפקה הגדולות בישראל, שלח לפייסבוק ישראל מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, בטענה כי שירות הפרסום של הרשת החברתית מעודד צריכת תכנים פיראטיים

ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) מאשים את פייסבוק בכך ששירות הפרסום שלה מפרה זכויות יוצרים. אתמול (א') פנה עו"ד ערן פרזנטי ממשרד מ. פירון ושות', שמייצג את זיר"ה, למנכ"לית פייסבוק, עדי תאני סופר, במכתב התראה שבו קבע כי הרשת החברתית מעודדת צריכת תכנים פיראטיים. בזיר"ה טוענים כי פייסבוק גורמת נזק כלכלי לגופי התוכן בישראל וגורפת הכנסות על חשבונן האמצעות שימוש ב-Facebook Audience Network – שירות שמנתב פרסומות לתכנים, בהם גם תכנים פירטיים שעלו לרשת.

בזיר"ה הדגישו במכתב כי אם פייסבוק תתעלם מהפנייה, לא תפעל להסדיר את השירות ולא תשלם פיצוי לארגון בתוך 5 ימים – הטיפול בנושא יועבר לבית המשפט. עו"ד פרזנטי ציין עוד כי סכום הפיצוי הקבוע בחוק להפרת זכויות יוצרים מסתכם ב-100 אלף שקל לכל הפרה, ללא צורך בהוכחת נזק.

"השירותים המפרים שלכם מסבים נזקים כלכליים מסחריים עצומים למרשתנו", נכתב במסמך שנשלח לפייסבוק ישראל. "מעשיכם אלה מהווים סיוע באופן יזום לביצוע הפרה משוועת של הדין, תוך גריפת הכנסות".

לכתבה

מודעות פרסומת

טיפים ותובנות לגלישה נבונה ברשת

eshnav, ד"ר שגית זילברברג-יעקובבוביץ, 10.02.17

אני ברשותי – פרטיות
סמנו את הגדרת הפרטיות בדף שלכם, סמנו אלו מבין חבריכם הם הקרובים ביותר, אל תמסרו פרטים אישיים ברשת, השתמשו בסיסמאות מורכבות ושונות בכל אתר אליו אתם נכנסים ואל תתנו את הסיסמא שלכם לאף אחד
שימו לב אילו פרטים אישיים מבקשים מכם ושאלו האם הם חיוניים לצורך קבלת השירות.
לפני שאתם מפרסמים פרטים על עצמכם בדקו היטב מי יכול להשתמש בו והאם אפשר להשתמש בו לרעתכם
מחקרים על בני נוער מלמדים שבני נוער שהדף שלהם ברשת החברתית פתוח לכולם גם חווים יותר בריונות ועימותים ברשת.
 
נגעת, נסעת – שיתופים ברשת
היזהרו מלהשתתף בשיימינג או לשתף תכנים פוגעניים על אחרים
בשל מאפייני הרשת (הפצה מהירה לקהלים גדולים, חוסר היכולת למחק תכנים ששותפו) נדרשת תשומת לב והפעלת שיקול דעת לפני כל שיתוף והפצה
 
"פייק ניוז" – זיהוי מידע אמין ומהימן
היזהרו ממתחזים ומאנשים לא מוכרים ולימדו מי משתף אתכם בדברים רלוונטיים.
הפעילו שיקול דעת – בחרו בקפידה מה לשתף ברשת והימנעו מהפצצה המונית של תכנים סתמיים.
סמנו שאין ברצונכם לקבל פרסומות או תכנים מסוימים שהם בלתי ראויים.
"ואהבת לרעך כמוך" – שיח מכבד ברשת
גם ברשת, כמו בחיים האמתיים עלינו להקפיד על התנהגות אתית וערכית, המדגישה שיח מכבד, כבוד הדדי, חברות, סובלנות, עזרה הדדית וכדומה.
חשבו לפני שאתם מגיבים וכתבו תגובות משמעותיות ומכבדות.
במקרה שנתקלתם בבריונות, הסתה וגזענות ברשת דווחו על כך למורה, להורה, לרשת החברתית ו/או למוקדי סיוע.
אם נפגעתם בעצמכם ברשת – אל תישארו עם זה לבד, שתפו חברים והורים והאמינו שהמצב ישתפר.
כאשר אנחנו בתפקיד ה"עומדים מהצד" (צופים, עדים לפגיעה) – באחריותנו לסייע לנפגע: לעצור את הפגיעה ו/או לדווח למבוגר אחראי ( ולא לעשות "לייק" או Share)
והכי חשוב: דיווח על פגיעה הוא איננו הלשנה, זוהי הדרך לסייע הן לנפגע והן לפוגע
איזון בין זמן מסך לזמן אמיתי
ן מסך לזמן אמיתי
זמן מסך: חשוב לשים לב לשימוש מאוזן במסכים – תכננו את זמן הגלישה
בלו עם חברים ומשפחה מחוץ לרשת, שחקו במשחקי קופסא וקלפים חברתיים, האזינו לשיר מתחילתו ועד סופו, עשו ספורט ותרקדו…
התבוננו לעומק בתמונה, צפו בסרט באורך מלא שאינו מהיר ועצבני וקראו לעומק ספר ו/או כתבה עד הסוף
תנשמו עמוק ותחוו את הטבע והסביבה בה אתם חיים.
והכי חשוב תחשבו על זה…
 
ניתן לראיין בנושא את ד"ר שגית יעקובוביץ, יו"ר עמותת אשנב. חוקרת תקשורת באוניברסיטה הפתוחה

"השימוש ברשתות החברתיות, מגביר את הבדידות והדיכאון

eshnav, מערכת, 10.02.17

הד"ר שגית זילברברג יעקובוביץ', יו"ר עמותת אשנ"ב וחוקרת תקשורת, אומרת כי נמצאו עדויות על זיקה בין השימוש בטכנולוגיות וברשתות החברתיות, ובין התגברות דיכאון ובדידות בקרב בני נוער. "ככל שצורכים את תוכני הרשתות, כך גם מחפשים יותר את המגע והקשר האישי עם בני אדם. הטכנולוגיה מייצגת גם כיוונים טובים והזדמנויות, ויש למצוא את האיזון הנכון, ולהשתמש בה בתבונה".
לחץ כאן להאזנה לשיחה מתוך "יומן רשת עם ד"ר טל פבל
https://goo.gl/XzWi8w – או בקישור

אפריקה משתלטת על האינטרנט

Calcalist, יואב סטולר, 03.02.18

שיעור חדירת האינטרנט באפריקה גובר

שיעור חדירת האינטרנט באפריקה גובר

החדירה הגוברת של הרשת למדינות מתפתחות צפויה לשנות אותה. מספר בעלי הסמארטפונים, משתמשי הרשתות החברתיות והגולשים זינק תוך שנה במספרים שטרם נראו עד כה

מחקר חדש שבחן את השימוש באינטרנט ב־2017 מצביע על קפיצה מרשימה בשיעור הגולשים במדינות המתפתחות שמובלת בידי אפריקה. נתונים שריכזו We Are Social ו־Hootsuite מצביעים על זינוק של 20% במספר משתמשי האינטרנט ביבשת השחורה בתום 2017 לעומת השנה שקדמה לה, ועל הכפלת מספר הגולשים במדינות כמו בנין, סיירה לאון, ניז'ר ומוזמביק. בתום השנה נוספו באפריקה 73 מיליון גולשים חדשים ו־23 מיליון משתמשי רשתות חברתיות בסמארטפונים.

אותם סמארטפונים הם הדלק שמאיץ את מהפכת האינטרנט בקרב אוכלוסיות המדינות המתפתחות, שזכו לכינוי "המיליארד הבא" להמחשת פוטנציאל הלקוחות שהן נושאות בחובן. בשנה החולפת נכנסו לשימוש באפריקה כ־42 מיליון מכשירי סלולר חדשים ותצרוכת האינטרנט הממוצעת לכל מכשיר זינקה ב־54%.

200 מיליון איש הצטיידו אשתקד לראשונה במכשיר נייד, כך שכיום כשני שליש מהאנושות מחזיקים בטלפון סלולרי בכלל, ומעט יותר ממחצית ממנה מחזיקים בסמארטפון בפרט.

עבור חברות כמו אפל, גוגל ופייסבוק, 1.27 מיליארד האנשים המתגוררים באפריקה הם שוק בתולי שדריסת רגל בו תייצר בוננזה לאורך זמן. כבר היום מפעילות ענקיות הטכנולוגיה מיזמי תקשורת גדולים ביבשת שנועדו להביא את האינטרנט לתושביה. אך האתגר שמציבים משתמשי האינטרנט של האזורים המתפתחים הוא גדול יותר. שיעורי ידיעת הקרוא וכתוב הנמוכים במדינות המתפתחות דורשים לשנות לא רק תכונות וממשקים כאלה ואחרים אלא מחייבים את ענקיות האינטרנט לבצע שינויים עמוקים יותר. ואת השינויים האלה נרגיש כולנו.

לכתבה

ביה"ח בארץ על כוונת ההאקרים: כך תראה מתקפת סייבר על מכשור רפואי

Telecomnews, מערכת, 30.01.118

מיכשור רפואי

חוקרים באוני' בן-גוריון בנגב חושפים איך תראה מתקפת סייבר על מכשור הדמיה רפואי, מזהירים את בתי החולים מפני תוצאותיה הקשות ועובדים על פתרונות עתידיים. 

מומחי אבטחת הסייבר במעבדת הפוגענים (Malware-Lab) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מזהירים, שמכשירי הדמיה רפואית חשופים יותר ויותר לאיומים קיברנטיים וממליצים לבתי החולים ויצרני המכשירים לגלות זהירות וערנות בהגנה עליהם.

המחקר "דע את האויב: מאפיינים של התקפות סייבר על התקני הדמייה רפואית" נערך בהובלת ד"ר ניר ניסים, ראש מעבדת הפוגענים (Malware-Lab) במרכז לחקר הגנת הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (CSRC). בנוסף לד"ר ניסים כולל צוות המחקר את תום מאהלר סטודנט לתואר שני במעבדת הפוגענים ובמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריו,ן ד"ר ארז שלום, מנהל מחקר במעבדה לבריאות דיגיטלית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' יובל אלוביץ', מנהל מרכז המחקר לאבטחת סייבר, חבר במחלקה להנדסת תכנה ובמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטה ומנהל מעבדות החדשנות של דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' יובל שחר ראש המרכז למידע רפואי וד"ר ארנון מקורי, ראש תחום הדימות בשירותי בריאות כללית.

החוקרים מזהירים מפני הקלות היחסית בה תוקפים יכולים לנצל  מכשירים רפואיים מסוג זה, שלא מקבלים עדכוני אבטחה שוטפים, כדי לחסום את הגישה אליהם או להשבית אותם לחלוטין כחלק מהתקפת כופר, שכבר אירעה בעבר ברחבי העולם.

החוקרים מגדירים את המאפיינים של מתקפות סייבר אפשריות המאיימות על מכשור הדמיה רפואי ופרוטוקולים רפואיים, וממפים את נקודות התורפה והפגיעות הצפויות. הם צופים, שהתקפות מעין אלו תלכנה ותגברנה ומעריכים, שהאקרים יפתחו יכולות מתוחכמות המכוונות לסוגי מכשירים אלה, שלעיתים קרובות התוכנה שלהם מותקנת על גבי מחשבי מיקרוסופט מיושנים.

ד"ר ניסים: "מערכות CT  ו-MRI  לא מתוכננות היטב כדי לסכל התקפות. תהליך הפיתוח של מכשירים אלה אורך 3 עד 7 שנים, ובתקופה זו האיומים הקיברנטיים יכולים להשתנות באופן משמעותי, מה שמותיר את התקני ההדמיה הרפואית חשופים ופגיעים מאוד

במקרים של תקיפה, עיכוב או שיבוש קטן בפעולת המכשיר עלול להיות קטלני.  למשל, במקרה של העלמת גידול סרטני מתוצאות בדיקת CT. בנוסף, תקנות קפדניות מקשות על ביצוע עדכונים בסיסיים במכשירים רפואיים, ואנטי וירוס אינו מספיק למניעת התקפות סייבר".

לכתבה

בני 12 נעצרו עקב התאבדות חברה לכיתה: "התעמרו בה ברשת"

Ynet. AP, 24/01/18

גבריאלה גרין עם אמה. ארכיון (צילום: AP)

גבריאלה גרין עם אמה. ארכיון(צילום: AP)

גבריאלה גרין מפלורידה שמה קץ לחייה לפני שבועיים. בחקירה התברר כי חברתה לכיתה הפיצה שמועות שלגרין יש מחלות מין וכן איימה "לחשוף" פרטים רגישים עליה. ילד נוסף התעלם מקריאתה לעזרה ועודד אותה להתאבד. השניים נעצרו: "ידעו שההתנהגות שלהם תוביל למצוקה רגשית"

שני ילדים בני 12 מפלורידה נעצרו השבוע בחשד לבריונות רשת הקשורה להתאבדותה של חברתם לכיתה, שתלתה את עצמה מוקדם יותר החודש. הנסיבות סביב מותה הטרגי של הילדה, גבריאלה גרין, הובילו לילד ולילדה שלמדו איתה בחטיבת הביניים, שהתנהגותם, כך לפי החוקרים, הביאה למצבה הנפשי החמור של גרין ולהחלטתה ליטול את חייה.

לפי הדו"ח המשטרתי, הילדה שנעצרה אמרה לחוקרים כי היא החלה להפיץ שמועות על גרין בבית הספר – וגם ברשת. "הפעולות שלה כללו הפצת שמועות שהקורבן סובלת ממחלות מין, שימוש בשמות גנאי גסים וכן איומים 'לחשוף' פרטים רגישים ואישיים מחייה", נכתב. ברשת CNN דווח כי הילדה מחקה הודעות מהטלפון ומהרשתות לאחר שגילתה על מותה של גרין.

העצור הנוסף סיפר לשוטרים שניהל עם גרין שיחת וידאו לאחר שחשפה בפניו שהיא ניסתה לתלות את עצמה והיו סימנים על צווארה, כך לפי המשטרה. "התגובה שלו הייתה להגיד משהו בסגנון, 'אם את הולכת לעשות את זה, פשוט תעשי את זה כבר', וסיים את השיחה", נכתב בדו"ח המשטרה. "הוא מיד התחרט על הדברים והחל להתקשר ולסמס לה, אבל לא קיבל תשובה".

המשטרה הוסיפה כי הילדים לא התריעו בפני שום מבוגר אם גורם סמכות כלשהו בנוגע למצבה הנפשי של גרין. שני הילדים שנעצרו הכירו בכך שהם התנהגו כלפי גרין "בידיעה שאופן התנהגות זה יוביל למצוקה רגשית". אך עם כל זאת, המשטרה מסרה כי החקירה לא חשפה כי בריונות הרשת היא שגרמה למותה של הילדה, אלא כי הדבר התרחש בימים ובשבועות לפני התקרית המצערת.

לכתבה

 

"מהרגע שנכנסת לאתר אנחנו יודעים מה עשית, אם היססת, מה קראת – הכל מנוטר"

Themarker, רותם שטרקמן, 19.01.18

לירז מרגלית

לירז מרגלית

לירז מרגלית, דוקטור לפסיכולוגיה: "הסיכוי שקונה מבולבל ירכוש משהו נמוך ב-40% מהממוצע, והסיכוי שגולש מוכוון מטרה יקנה גבוה ב-50% מהממוצע. גילינו שהלך המחשבה משתנה: ייתכן שבעמוד הבית הוא יידע בדיוק מה הוא צריך, אך בעמודים הבאים הוא יחוש בלבול"

זה בגלל מנועי הפרסונליזציה, יש המון כאלה היום.

מה הם עושים?

נניח שנכנסת לאמזון וקנית נעליים. בשלושת החודשים הבאים בכל אתר שתיכנס אליו תראה פרסומת לנעליים. כך גם אם חיפשת מלון בברלין. ההנחה הסמויה היא שמה שעשית בעבר, תמשיך לעשות גם בעתיד. כפסיכולוגית אני אומרת שזאת הנחה לא נכונה.

זה באמת קצת מצחיק, כי מה אני צריך נעליים מיד אחרי שקניתי?

נכון. לנסות למכור מוצרים לפי מה שעשית בעבר זה המכנה המשותף הנמוך ביותר.

אבל אפשר להניח שיש לשיטה הזו הצלחה.

יש לאלגוריתמים האלה יעילות מסוימת, ולכן ממשיכים להפעיל אותם, אבל זה באחוזים בודדים. בסך הכל הם טיפשים ולא מצליחים לפצח את ההתנהגות האנושית. אפשר להצליח הרבה יותר במכירות באינטרנט וגם לשפר את החוויה שלך כקונה.

מה שהכי יתרום להצלחה של אתר הוא לדעת מהו הלך הרוח הנוכחי של הגולש. הדרך לזכות בנאמנות ובכוח הרכישה לא עוברת דרך התפישה המיושנת של "קנה או לא קנה", אלא בהבנה של החוויה שתירשם בזיכרון. רק זה יקבע אם הוא יחזור לאתר או לא.

מה זאת אומרת "הלך הרוח"?

זה יכול להיות תכונת אופי וזה גם יכול להשתנות בין גלישה לגלישה, משעה לשעה, ומאתר לאתר. למשל, אם סתם בא לך לשוטט באתר אתה בהלך רוח מסוג אחד, ואם יש לך מטרה ספציפית זה כבר הלך רוח אחר. אם פספסתי את המשחק מאתמול, אכנס רק לראות את התוצאה, אבל בצהריים בעבודה או בערב בבית, אני יושב מול המחשב, אוכל קורנפלקס ומחפש ריגושים.

איך את יודעת מי הוא מי?

אנחנו יכולים לומר מהרגע שנכנסת לאתר מה עשית, איפה היית, באילו עמודים ביקרת, אם היססת לרגע לפני שלחצת, אם קראת ומה קראת — ובקיצור מה הלך הרוח שלך, כי כל הביקור שלך מנוטר.

מי זה "אנחנו"?

אנחנו זה קליקטייל, סטארט־אפ שהוקם ב–2006 על ידי ד"ר טל שוורץ ואריק יבילביץ', שעונה על השאלה מה אנשים עושים בזמן שהם באתר.

ומה הפתרון לגולש המבולבל הזה?

ברור שצריך לעשות אתו משהו, כי אנחנו רואים שיש לו מוטיווציה, שהוא משקיע וחבל לוותר עליו. הוא לא עוזב מיד, הוא מנסה, מתאמץ, הוא צריך נואשות הדרכה. כדאי להשקיע בו, גם אם הוא לא בהכרח יקנה בביקור הראשון. אם הוא יחזור לאתר פעם שנייה אנחנו כבר מכירים את ההתנהלות שלו.

אתם יכולים בזמן אמת לתייג אותו ומיד לטפל בו לפי הדפוס שלו?

עוד לא, אבל אנחנו נהיה שם בקרוב. זה מהלך פורץ דרך כי הוא משלב בין תיאוריות מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית לטכנולוגיות של למידת מכונה (Machine Learning).

יש תפישה שבאונליין הכל נעשה באפקטיביות, אבל למעשה מה שמבחין בינינו בעולם האמיתי עובד גם כאן. כשמבינים זאת אפשר לקלוט הבדלים בתפישה ובחשיבה. עוד נקודה חשובה קשורה להיקף המידע: בסקרים לקוחות טוענים שהם לא מקבלים מספיק מידע, ולכן רוב החברות בטוחות שככל שיספקו לגולשים שלהן יותר מידע, כך הסיכוי שיקנו יעלה.

וזה לא ככה?

לא. גילינו שככל שיש יותר מידע קונים פחות. עשינו מבחן (AB טסטינג) שבו חצי מהגולשים קיבלו עמוד מוצר בלי מידע, והחצי השני את אותו מוצר עם פירוט גדול של מידות, מרכיבים וכו'. והתברר שאנשים שלא נחשפו לפרטים קנו הרבה יותר.

שיפור חוויית הגלישה שווה תוספת רכישות?

בטווח הקרוב תחושה חיובית תתורגם לרכישה. בטווח הארוך הרגש, יותר מכל מרכיב אחר, משפיע על נאמנות למותג. אם נחזור להשוואה לעולם הפיזי, כאשר מוכר יבחין בלקוח שנראה ממהר לצאת, אוסף את המוצר מהמדף והולך במהירות לקופה, הוא לא ינסה לעכב אותו בהטבות ובדילים שרק עלולים להרגיז אותו וליצור חוויה לא נעימה שתרחיק אותו בעתיד מהחנות. גם בעולם הדיגיטלי צריך לבצע פרסונליזציה כזאת ולהתאים לכל לקוח חוויה משלו. למשל, ללקוח שהראה מעורבות גבוהה נציע מבצעים או הצטרפות למועדון לקוחות. לעומת זאת, במקרה של לקוח מבולבל או חסר עניין ננסה לבצע בקרת נזקים, להבין מה גרם לחוויה השלילית ולשפר את האתר בהתאם.

יש לך המלצה מנצחת לאתרים?

אני מתנערת מהמלצה גורפת כי זה שוב למצוא את המכנה המשותף הנמוך. אני ממליצה לחקור ולהבין מיהם הגולשים ואיך משנים משלילי לחיובי — כלומר איך האתר משקם את החוויה.

איך הכל ייראה בעוד עשור?

הבאזז הוא פרנסונליזציה. אנחנו נדע מה כל אחד אוהב וצריך. אתה תקבל הודעה: מזמן לא עשית בדיקת ראייה, הגיע המועד, אבל לא מחר כי מזג האוויר לא יהיה טוב, ומחרתיים בדרך לבדיקה תעבור לקנות בשר כי בדיוק נגמר לך, ואל תשכח לקחת מעיל. התזונה תותאם לסוג הדם שלך ובהתאמה למספר הצעדים שעשית ביום. גם ברמת הזוגיות נוכל לדעת דברים.

היו אלגוריתמים שיכירו אותנו טוב יותר ממה שאנו מכירים את עצמנו ויידעו לזהות דפוסים מוצלחים ולא מוצלחים, כי כמו שאמרנו, ההחלטות שלנו לא רציונליות. למשל, אם נמשכנו לסוג מסוים של אנשים שלא עושה לנו טוב, האלגוריתם יידע לעבד נתוני עבר ולהתריע שהאדם עונה לדפוסים שאינם מתאימים לנו. אבל אתה יודע מה קורה בחיבוק?

חיבוק לא וירטואלי. מה קורה?

מופרש אוקסיטוצין, שחוקרים מכנים אותו הורמון האהבה. הוא מופרש גם בלידה ובהנקה ומחזק את האמון בין בני האדם. כשמקבלים אימוג'י של לב לא מופרש כלום.

לכתבה

הבלוגר שהוזמן להעיד נגד פייסבוק – ופתאום קיבל ממנה הצעה מפתה

Themarker, רפאלה גויכמן, 18.01.17

הלוגו של פייסבוק במרכז סטארט-אפים בפריז

הלוגו של פייסבוק במרכז סטארט-אפים בפריז

בתביעה שהרשת החברתית מנהלת נגד אתר מזבלה הוזמן רן בר-זיק להעיד מטעם הבלוג ■ לטענתו, יש טעם לפגם בהצעה של פייסבוק: "זו היתה פנייה אישית, שבה נכתב כי הם רוצים לדבר אתי ולהציע משהו"

האם פייסבוק (181.29 +0.83%ניסתה להציע למתכנת שהוזמן להעיד בתביעת דיבה נגדה עבודה, בניסיון למנוע ממנו לדבר? לדבריו של רן בר-זיק, מתכנת ב-AOL ובלוגר, כמה שבועות לאחר שהוזמן לתת עדות כמומחה בתביעה שמתנהלת בימים אלו נגד הרשת החברתית, הוא קיבל פנייה מעובד פייסבוק ובה הצעה להיפגש. "זו היתה פנייה מאוד ממוקדת במייל אישי שלא גלוי לאף אחד מלבד מכרים, שבו נכתב כי הם קראו מאמרים וכתבות שפרסמתי והם רוצים לדבר אתי ולהציע משהו".

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במארס אשתקד, לאחר שפייסבוק חסמו את אתר מזבלה, בלוג מדיה ופרסום שמנהל דורי בן ישראל קריו,

לדברי הרשת, החברתית העמוד הוסר מפני שחשף מידע אישי ללא רשות.

בר זיק הוזמן לאחר הגשת התביעה לכתוב חוות דעת כמומחה לתכנות על ניסיונו של בן ישראל לעקוף את החסימה כדי שיוכל להמשיך לשתף תכנים בפייסבוק. בפייסבוק טענו בכתב ההגנה: "התובע יצר ‘מעקפים’ שונים – באמצעות קישורים וכתובות URL חדשות – על מנת להפנות משתמשים לאתר קונטקט פייסבוק".

עו"ד יהונתן קלינגר, שמייצג את דורי בתביעה אמר, "במסגרת הראיות שהגשנו בתיק – אחת הטענות של פייסבוק שדורי מפיץ ספאם כי הוא פיתח מעקף חמור ומתוחכם שעוקף חסימות של פייסבוק לאתר שחושף אנשי קשר של פייסבוק. אם זאת הטענה – פנינו למומחה, במקרה הזה זהו רן בר זיק, שיסביר שמה שדורי עשה לא מעקף מתוחכם והוא הגיש עדות לבית משפט שמסבירה את זה.

"שבועיים אחרי, הוא מקבל הודעה ממגייס עובדים של פייסבוק. השבוע פייסבוק אמרו שלא מעוניינים לחקור אותו כעד – ובזה זה נגמר. ברגע שהם לא חקרו אותו כל מה שהוא אומר נחשב מקובל עליהם – זאת אומרת שזו אמת. אני לא יודע מה באמת היתה מטרת ההצעה, אני רק מעריך שאם הוא היה מזכיר על הדוכן שהציעו לו עבודה – זה לא היה נתפס טוב.

יש פה ריגול אישי אחרי הלקוח שלי וזה אמור להדליק נורות אצל כולם. אני מבין שזה משהו אישי נגד דורי, אבל יחסי הכוחות פה – פייסבוק היא גוף גדול וחזק שלא אמור להתייחס לאדם אחד בצורה כזאת".

לכתבה

המשטרה השיקה פרויקט בדיקת היתכנות לאיתור פדופיליה ברשת

Israeldefense, עמי רוחקס דומבה, 17.01.18

bigstockphoto

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (ג') דיון בנושא 'רתימת הטכנולוגיה ויוזמות חדשניות למניעת אלימות', לציון יום "שיתוף החברה האזרחית והמגזר העסקי במניעת אלימות" שנערך בכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "עלינו להרחיב את יריעת הדיון בנוגע להיכרותנו את הכלים הטכנולוגיים, ולרתום את השימוש בהם למטרותינו. עלינו להתייחס לנושא משני היבטים. ראשית בעיית האלימות שנחשפת, נוצרת וקיימת בתוך הרשת. רק אתמול ראינו במהדורה המרכזית של חברת החדשות כיצד ילדה בת 13 אינה מגיעה לבית הספר 3 חודשים לאחר שיימינג שביצעו נגדה. ההיבט השני הוא השימוש בטכנולוגיה המתחדשת כפתרון ותרופה להעלאת מודעות, גילוי ערנות, זיהוי המקרים ומניעה מוקדמת שלהם שזהו נושא הדיון".

ח"כ עליזה לביא, יוזמת היום למניעת אלימות: "האלימות גואה ונפתחים בפניה ערוצים שחשבנו שרק יטיבו עם החברה. אני מצפה לפרויקט מאו"ר שמובילה המשטרה ומשרד הבט"פ. בינתיים הטכנולוגיה היא זו שמקדימה אותנו. אני שואלת איך אפשר לרתום את הידע וההון האנושי הקיים בכדי להגן על ילדינו ולהעלות את הנושא על הסדר היום? נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא בכדי למנוע את הטרגדיה הבאה".

ג'ולי דה-ביילאנקורט, מנהלת מדיניות בטיחות, פייסבוק העולמית: "אבטחת המשתמשים שלנו הכי חשובה לנו. יש לנו חמישה אזורים לדיווח ומדיניות חמורה נגד בריונות ברשת. אנחנו מספקים כלים בנושאי אבטחה ופרטיות, ומזמינים לדווח לגבי כל תוכן שנראה לא מתאים. אנחנו מפעילים צוותים שלמים ומאז דצמבר 7,500 איש עבדו בתחום הזה, בפריסה של למעלה מ-55 שפות  ועבודה רצופה מסביב לשעון. יש לנו תוכנות מיוחדות שהוקצו לפיתוחם משאבים רבים. למשל בשנה שעברה פתחנו פורטל סיוע להורים כדי שיוכלו להסביר לילדיהם איך להשתמש בפייסבוק. כמו כן פיתחנו כלי שמאפשר לשמור בבטיחות תמונות אינטימיות בטלפון. כשמדברים על שיתופי פעולה, אנחנו כבר עובדים עם למעלה מ-70 עמותות בתחומים כמו התאבדויות, אבטחה לקהילות להט"בים ונשים. שנה שעברה פיתחנו כלי שנוגע להפצת תמונות אינטימיות, ונותן מענה לעצירת המשך ההפצה ואף עצירת ההפצה מהמקום שבו התחילה".

ד"ר שגית יעקובוביץ, יו"ר עמותת אשנ"ב: "בעמותת אשנ"ב אנחנו עושים פעולות לנוער, הורים וגורמי אכיפה במטרה להעלות מודעות. תחת מיזם חדש יצרנו סוג של סייבר-פרויקט: מדריך מגיע לביה"ס ומחלק ערכות טאבלטים לפעילות בקרב התלמידים. לילדים מוצע לבצע משימות שיעזרו להם להבין כיצד להתנהל נכון ברשת, למנוע אלימות ולהגיב לה. אנחנו מאמינים בחינוך דרך חוויה. כמו כן יש הרצאות פרונטליות ומקוונות להורים".

בתיה לוי, מדריכה ארצית ביחידה לאקלים מיטבי, משרד החינוך: "המשימה של חינוך הדור הצעיר לשימוש בטוח ונכון ברשת זה משימה שכולנו עומלים עליה. אנחנו מאמינים בנוכחות של מורים והורים בחיי הילדים בזירות השונות שבהן קיימת האלימות".

עמיר גפן, מנהל תחום ידע, משרד החינוך: "מבחינה טכנולוגית אנו מוודאים שהרשת בבתי הספר מסוננת מתוכן פוגעני, ופועלים לצורך אבטחת מידע ושמירת הפרטיות בה".

ח"כ עליזה לביא ציינה בתום הדיון כי "המחויבות של כולנו היא למגר את התופעה במקומות שעוד ארוכה בהם הדרך, אני יכולה לומר שאנחנו צריכים ויכולים להיות שם, יחד עם שיתוף פעולה אזרחי, עסקי וציבורי".

ספרים, סנדוויץ' וטלפון סלולרי – בילקוט של התלמיד העתידי

Pc, יהודה קונפורטס, 04.01.18

הילדים של היום לומדים בשיטות של שלשום. צילום אילוסטרציה: Sawitree lYaon, BigStock

הילדים של היום לומדים בשיטות של שלשום. צילום אילוסטרציה: Sawitree lYaon, BigStoc

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, בראשותה של ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), דנה השבועבנוכחותם של הסמארטפונים בבתי הספר, ובעיקר בזמן השיעורים בכיתות. הסיבה לדיון היא "החוק הצרפתי" – לא זה שאוסר על חקירת ראש הממשלה, ודובר רבות באחרונה, אלא תקנות שהוצאו בצרפת שאוסרות על הכנסת טלפונים סלולריים לבתי הספר.

רוב מכריע של התלמידים, כולל בבתי הספר היסודיים, נושאים עימם תיקים שמלבד הספרים, המחברות והסנדוויץ' יש בהם גם טלפון סלולרי. משרד החינוך אמנם לא מאפשר זאת כיום, אולם נציגו הודיע בישיבת הוועדה כי יפעל להתיר את הכנסתם של המכשירים לבתי הספר.

בדיון הושמעו דעות שונות, חלקן מפתיעות – לרעה, מפי אנשים שנחשבים למומחים ולנאורים בכל מה שקשור לחינוך. אחד מהם, פרופ' עמוס רולידר, אושיית חינוך וטלוויזיה, אמר כי "אנחנו בצרות צרורות, הורים חושפים ילדים למסכים כבר בגיל שנתיים. אנחנו לא צריכים לפחד ועלינו להפסיק את התופעה של ניידים בבתי הספר. זה גורם נזק גדול לילדינו".

לעומת זאת, ד"ר שגית יעקובוביץ', יו"רית עמותת אשנ"ב, שמקיימת מזה 13 שנים פעילות לשימוש נבון באינטרנט, אמרה שכל רגולציה שאוסרת הכנסת טלפונים סלולריים לבתי הספר – דינה להיכשל, כי הרי לא יתחילו לחטט לילדים בתיקים. לדבריה, מה שצריך הוא לאמץ את הטלפון הנייד ולחנך את הילדים כיצד לעשות בו שימוש נאות ואילו תועלות אפשר להפיק ממנו תוך כדי תהליכי הלימוד, ובצד זה לשים מגבלות ואיסורים. ח"כ שאשא-ביטון הביעה עמדה דומה ואמרה כי "המערכת לא יכולה לברוח מהטלפונים החכמים ויש לרתום אותם בצורה מיטבית לטובת העתיד".

אולם, מי שהכי הפתיע היה ד"ר עופר רימון, ראש מנהל טכנולוגיה במשרד החינוך, שהצהיר שהמשרד יחפש דרכים איך לאמץ את הטלפון הסלולרי לשימוש פדגוגי נאות, ומצד שני שלא תהיה הפקרות.

הכנס השנתי של התקשוב בחינוך, Edutech, שנערך בשיתוף של אנשים ומחשבים עם קרן אתנה, יעסוק השנה בבית הספר העתידי – חזון ומציאות. בכנס ישתתפו בכירי מערכת החינוך הטכנולוגי ויגיעו אליו מספר אורחים, אנשי חינוך בכירים ממדינות שונות, שרואים בישראל מדינה מובילה בכל מה שקשור לחדשנות בחינוך. חבל רק שכמו בתחומים אחרים, אנחנו נחשבים למובילים בעולם גם בתחום זה – אבל עדיין חיים בעידן הלוח והגיר.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: