Author Archives: בני ישראלי

למה רצתה פייסבוק לצנזר את דונלד טראמפ – ומה החליט צוקרברג?

Themarker, סוכנויות הידיעות, 22.10.16

מארק צוקרברג ודונלד טראמפ

מארק צוקרברג ודונלד טראמפבלומברג ואי-פי

"וול סטריט ג'ורנל" חושף כי עובדים בפייסבוק טענו שקריאתו של טראמפ לאסור כניסה על מוסלמים לארה"ב מהווה הפרה של מדיניות החברה; עובד מוסלמי שאל את צוקרברג איך הוא מסוגל להבליג על דברי טראמפ

כמה מהפוסטים שפירסם בשנה האחרונה דונלד טראמפ בפייסבוק הובילו למחלוקת חריפה בין עובדי החברה, כשכמה מהם טענו כי היה צריך להסיר סטטוסים שכתב על איסור כניסה למוסלמים לארה"ב משום שהם מפרים את מדיניות פייסבוק בנוגע לתוכן פוגעני. כך מפרסם היום (שבת) וול סטריט ג'ורנל.

ההחלטה אם להסיר תכנים מדף הפייסבוק של טראמפ הגיעה עד למנכ"ל והמייסד מארק צוקרברג, שהחליט בדצמבר כי יהיה זה לא ראוי לצנזר מועמד לנשיאות, כך לפי מקורות שמסרו את המידע לעיתון.

המחלוקת בתוך פייסבוק בנושא מספקת הצצה לאופן שבו החברה מתמודדת עם מעמדה כאחד מצינורות המידע הגדולים ביותר של הקמפיין לנשיאות. 44% מהאמריקאים צורכים מידע בנוגע לקמפיין הנשיאות מפייסבוק, לפי סקר מכון פיו. פייסבוק צפויה לרשום השנה הכנסות של 300 מיליון דולר מפרסום של קמפיינים פוליטיים.

השבוע פרצה מחלוקת נוספת סביב החברה לאחר שנודע כי היזם פיטר תיל, שמשמש כחבר דירקטוריון בפייסבוק, תרם לטראמפ 1.25 מיליון דולר. במזכר מיוחד ששלח לעובדים דחק בהם צוקרברג לגלות סובלנות והבנה לפעילות הפוליטית של תיל ואמר כי היא חשובה לביטוי של מגוון דעות.

לכתבה

מודעות פרסומת

"צבא הזומבים" הפיל את האינטרנט: "ונדליזם רשת"

Ynet, מערכת, 22.10.16

משרדי חברת דין. מתקפה על הספקית הענקית (צילום: AP)

משרדי חברת דין. מתקפה על הספקית הענקית(צילום: AP)

מטוויטר עד סטארבקס, מפייפאל עד CNN: אלפי אתרים הושפעו ממתקפת הסייבר על ספקית האינטרנט הענקית. בחודש שעבר נטען כי "מדינה גדולה" לומדת אפשרות להפיל את הרשת, אך ההערכה היא כי הפעם מדינה לא עומדת מאחורי המתקפה. בוויקיליקס רמזו: תומכינו אחראים

הציוצים שתקו, אתרי החדשות הגדולים נפלו, ואי אפשר היה לבצע תשלומים ברשת: אחתממתקפות הסייבר הגדולות ביותר פגעה באלפי אתרים, וההערכה כעת היא שההאקרים הסתייעובמוצרי הבית החכם, כמו מצלמות רשת ומקליטי וידאו דיגיטליים, כדי להפיל את ספקית תשתיות האינטרנט האמריקנית הענקית דין. עם זאת, ההערכה היא כי זהו "ונדליזם רשת", ולא פעולה שמאחוריה עומדת מדינה.

בוויקיליקס, שבשבוע האחרון חשפו מדי יום מיילים של יו"ר המטה של הילרי קלינטון, רמזו כי תומכיהם אחראים למתקפה. "אסאנג' עדיין חי, ויקיליקס עדיין מפרסמים. אנחנו מבקשים מתומכינו להפסיק להוריד את האינטרנט בארצות הברית. הוכחתם את הטענה שלכם", נכתב בציוץ שהעלו במהלך גלי מתקפת הסייבר אמש.

מומחה אבטחת המידע ברוס שנייר אמר בחודש שעבר כי מישהו, כנראה מדינה, "לומד איך מפילים את האינטרנט". הוא כתב כי "מדינה גדולה, וסין או רוסיה יהיו הניחושים הראשונים שלי" בוחנת הגדלת רמות מתקפות מסוג זה נגד ספקי אינטרנט במה שנראה כמו בחינת יכולות. עם זאת, הלילה בכיר במודיעין האמריקני אמר ל-NBC כי לא נראה שמדינה עומדת מאחורי המתקפה. לדבריו, זהו מקרה קלאסי של "ונדליזם רשת".

ארגון ההאקרים "פצחני העולם החדש" שפעיליו מתגוררים בסין וברוסיה קיבל עליו את האחריות למתקפה. עם זאת, אין לכך כל אישור רשמי, ולפי שעה לא ברור מי אחראי לה. גורמים רשמיים בארה"ב אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי המחלקה לביטחון המולדת וה-FBI פתחו בחקירה. גם הבית הלבן פרסם הודעה, שלפיה מדובר במתקפה זדונית ומכוונת.

לכתבה

מתקפת סייבר ענקית על שרתים בארה״ב פוגעת במאות אתרים, ביניהם טוויטר, CNN ונטפליקס #2

Rotter, כותרות הסקופים, 22.10.16

מתקפת סייבר ענקית על שרתים בארה״ב פוגעת במאות אתרים, ביניהם טוויטר, CNN ונטפליקס #2

 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 22.10.16 בשעה 01:18 על-ידי FireSky (מפקח)

בהמשך לאשכול:

http://rotter.net/form/scoops1/355587.shtml

לפוסט

במקום ורד הרים: הכירו את הוואטסאפ החדש של צה"ל

Themarker, אמיתי זיו, 18.10.16

הסלולר הצבאי החדש

הסלולר הצבאי החדש

במשך שנים השתמש צה"ל במערכת ורד הרים, שסיפקה רק שיחות מוצפנות ווקי־טוקי קבוצתי ■ כעת, עובר הצבא למערכת חדשה, שגם אותה מספקת מוטורולה סולושנס ■ סא"ל עידו הלשטוק מיחידת לוט"ם: "המחשבה היא לתת לכל מפקד אינטרנט מבצעי בכף היד"

במשך שנים ארוכות השתמש צה"ל במערכת הסלולר המוצפנת ורד הרים שסיפקה שיחות מוצפנות ו-ווקי-טוקי קבוצתי, אך לא מעבר לזה. לאורך השנים הצטברו תלונות על הכיסוי והקליטה של ורד הרים, ובמקביל, קצינים התחילו לגלות את קלות השימוש בווטסאפ ככלי לתקשורת יעילה ומהירה. זה אמנם אסור מבחינת הפקודות – אבל עובד.

צה"ל זיהה את הצורך הדחוף להחליף את מערכת הטלפון המוצפנת במערכת מודרנית, מהירה, עשירה באפשרויות ועם כיסוי טוב כבר ב-2012. הצבא אפיין את המוצר ויצא למכרז. בתחילת 2014 התקשר משרד הביטחון עם חברת מוטורולה סולושנס בחוזה של 100 מיליון דולר ל-15 שנה – לאספקה של סמארטפון מוצפן לצבא. מלבד המכשיר, הצבא נדרש גם לפתח את המוצר ברמה היישומית ולהתאים אותו הנדסית לצרכים ספציפיים – כמו למשל התאמה לדיבורית, חיבור אנטנה חיצונית ועוד.

"אמת, אבל אלה דברים שמטופלים משמעתית. תפקידנו בלוט"ם הוא לספק לצה"ל יכולת מבצעית מוצפנת חליפית, כי אין לנו את הפריוולגיה שהמידע יזלוג החוצה. בפרויקט מאיה אנחנו נותנים מענה לא רק לווטסאפ אלא בכלל לעולם האפליקטיבי. בדומה לעולם האזרחי, בסמארטפון הצה"לי תהיה חנות אפליקציות מבצעית".

פרויקט הסלולר מכיל, כמו כל דבר בצה"ל, שלושה חלקים: תשתית סלולרית, סמארטפון חדש ועולם יישומים. מעל הכל יש מעטפת אבטחת מידע מרובת שכבות.

"במאיה אנחנו קופצים מדור 1 לדור 4 עם טכנולוגיה שיכולה לשרת את צה"ל הרבה שנים קדימה, עם קצב נתונים גבוה ושיהוי נמוך, כך שאפשר להעביר וידיאו או נתוני שו"ב (שליטה ובקרה) בקלות למפקדים, למשל להעביר צילומי וידיאו חיים מהמל"ט למג"ד בשטח", אומר הלשטוק.

הלשטוק לא מפרט, אבל צה"ל פרש אתרי אנטנות סלולריות משלו בשביל מאיה, וגם חתם עסקה עם אחת משלוש חברות הסלולר הגדולות להשלמת הכיסוי.

הצבא עתיד להצטייד באלפי יחידות קצה שימסרו לקצינים החל מדרגת מ"פ ומעלה. המכשיר אמור להגיע קודם כל לדרגי השטח והקצינים הזוטרים, ורק לבסוף לקציני המטה, שעבורם הצבא מצטייד במכשירים מוקשחים פחות ודקים יותר.

"יהיו אפליקציות לדרג הלוגיסטי, או מידע שלישותי על קצב גיוס המילואים – שיהיה זמין למג"ד בשטח.

נושא האבטחה העסיק את צה"ל במהלך הפיתוח, והטלפון כולל פתרון מרכזי מחברת סטארט-אפ ישראלית אחת, שאת שמה אסור לפרסם בשלב זה. "עבדו על המכשיר צוותים אדומים (צוותי סייבר התקפי; א.ז) שעשו בדיקות חסינות רבות, כך שיהיה קשה לעקוף את ההגנות",

לכתבה

שיטה חדשה למאבק בהאקרים באמצעות כריית נתונים

I-hls, סייבר, 17.10.16

מאמצי סיכול התקפות סייבר לרוב מתמקדים בניסיון סיכול של שיטה אחת בכל פעם. מדענים מאוניברסיטת טקסס שבדאלאס פיתחו שיטה יעילה יותר שתסכל מספר סוגים של התקפות בעת ובעונה אחת.

פרופ' מוראת קאנטארסיוגלו, פרופסור למדעי המחשב ומנהל המעבדה לאבטחת מידע ופרטיות, והמדען ד"ר יאן זו יצרו מודל לכריית-נתונים (data mining) שיכול לזהות מספר תוקפים. תהליך כריית הנתונים כולל למעשה ניתוח כמויות גדולות של מידע וארגונו לצורה שיהיה שימושי יותר, ונמצא בשימוש במקומות רבים בתעשייה.

"אחד המקומות בהם אנו נתקלים בתוקפים פעמים רבות הוא סינון ספאם. בעבר היינו מנסים לזהות האם מייל מסוים הוא אמיתי על סמך הטקסט בו. במקרה הזה, תוקפים היו כל מי ששינו כתובות מייל במטרה לשבש את תהליך כריית הנתונים" הסביר קאנטארסיוגלו.

צוות החוקרים הבין שבלתי אפשרי להטמיע פילטר שמשתמש בשיטה אחת כדי להגיב לכל צורת ספאם, מה שגרם לצוות לפתח "מסגרת ללמידת התוקף", שלוקחת בחשבון סוגים שונים של האקרים.

על פי אתר האוניברסיטה של טקסס, המחקר מציג מסגרת חדשה בעלת שכבות מרובות, שסורקת בו זמנית שינויי נתונים ומחפשת את השיטה האופטימלית להתמודד איתם. ד"ר זו הסביר שהשינויים נעשים בנתונים על ידי התוקפים המנסים למצוא דרך להמשיך ולשנות את המידע ולאפשר לו לעקוף מערכי אבטחה.

בכל הקשור לעתיד הפיתוח, הסביר ד"ר זו: "בעבודתנו כיום אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שתוקפים לא מתקשרים ביניהם או מושפעים מפעולות אחד של השני. בעתיד, ניקח בחשבון מצבים בהם מתקיימים שיתופי פעולה בין התוקפים".

לכתבה

אז איך זה לחיות בלי סלולר? יש כמה אנשים שישמחו לספר לכם

Themarker, אמיתי זיו, 16.10.16

סלולר

עופר וקנין

לקבל מיילים מהעבודה בזמן החופשה, לקפוץ מכל SMS, לתעד כל אירוע והעלות לרשתות ■ כולנו מנהלים יחסי אהבה-שנאה עם הטלפון הייד – אבל איך נראים חייו של מי שבחרו לפרוש מהמשחק? שלושה סרבני סלולר מספרים

בשלב זה נדמה היה כי התייאשה ממני, ורק תלתה בי מבט מהסוג ששמור לאנשים שמתקשים בביצוע פעולות בסיסיות כמו משיכת כסף מכספומט. "איך אתה חי ככה?", אמרה ופנתה לענייניה.

בניגוד אליה, תגובתם של מרבית האנשים הבוגרים, כשהם מגלים שאין לי סמארטפון היא: "אני מקנא בך, אבל אין לי ברירה". אולי מכיוון שהם, בניגוד אליה, זוכרים את החיים כפי שהיו לפני עידן הסלולר.

מכשיר הסלולר הראשון והאחרון שלי היה בתקופה שקדמה לסמארטפונים. זה היה מכשיר שאיפשר רק להוציא ולקבל שיחות קוליות, בימים שבהם אנשים עוד נאלצו לתרץ את זה שיש להם מכשיר עם הסברים כמו "אני חייב אותו בשביל העבודה" או "זה רק למקרה חירום".

מה שבאמת היטה את הכף נגד טלפון נייד היתה התחושה — שכיום אולי מובנת מאליה לבעלי סמארטפונים — כי לנוחות ולמיידיות יש מחיר, שנמדד בשלוות נפש. לא רק שכל העולם נמצא בקצות אצבעותיך, אלא שגם אתה נמצא בקצות אצבעותיו של העולם כולו.

מחקר שערכה מיקרוסופט מצא כי טווח הקשב הממוצע של בני אדם קצר כעת יותר מזה של דגים, לאחר שנחתך בשליש מאז שנת 2000, סביב תחילת מהפכת הסלולר, לשמונה שניות כיום.

יום ניתן לקרוא לנייד "שח קרוב". לכל אחד כמעט יש נייד שהוא נושא עמו. עושים בו שימוש בין אם צריך ובין אם לאו.

ה בדבר הצורך בפרטיות? כשאני סועד במסעדה איני רוצה להיות מוטרד בשיחת טלפון נייד. יש לי טלפון שבו אפשר להשאיר הודעה מוקלטת, ואני עונה לפונה מיידית עם שמיעתה. מי שצריך את שירותי המקצועיים או אותי ישיג אותי כפי שהיה משיג לפני 50 שנה.

התלות בנייד היא כמו התמכרות שפוגעת, לדעתי, באיכות החיים.

איני מטיל ספק בתועלת של הנייד, בייחוד בזמן חירום, אבל מאחר שאני פטליסט המאמין שמה שצריך לקרות יקרה — עם טלפון נייד או בלעדיו — אין לי טלפון, ואני חי יותר בניחותא ופחות בלחץ.

אני שומעת יותר ויותר אנשים שאומרים כי אם לא היה להם סלולרי הם היו מרגישים הרבה יותר חופשיים, מכיוון שהם נגישים בכל רגע נתון ובכל מקום — ללא פרטיות.

מדברים על נוחות פיזית הנובעת מהיכולת להיות ניידים ללא חוטים, אבל אפשר ליצור את הנוחות הזאת בדרכים נוספות. קיימתי שיחות עם אנשים שהיו בטוחים כי אינם יכולים להסתדר ללא הסלולרי, אבל חששו מההשפעות הבריאותיות של הנייד. התברר כי אפשר להציע להם פתרונות ישימים שלא חשבו עליהם קודם.

כך למשל, דיברתי עם אדם שרצה להיות זמין בסלולרי לאנשים שזקוקים לו בדחיפות. הצעתי לו לקבל הודעות לסלולרי ולהחזיר צלצול בטלפון קווי. לאשה שמדברת בטלפון האלחוטי כדי שתוכל לבשל באותו זמן הצעתי להאריך את החוט.

העיר ברקלי בקליפורניה העבירה חוק במאי 2015, שלפיו טלפונים סלולריים יימכרו בנקודות מכירה עם האזהרה הבאה: "לשם הבטיחות, הממשלה הפדרלית דורשת כי טלפונים סלולריים יעמדו בהנחיות החשיפה לקרינת תדרי רדיו. אם אתה נושא את הטלפון שלך בכיס של המכנסיים או החולצה או אם את תוחבת אותו לחזייה כשהוא דולק ומחובר לרשת האלחוטית, אתם עלולים לעבור על ההנחיות הפדרליות של חשיפה לקרינת תדרי רדיו. התייחס להוראות בטלפון שלך או בעלון השימוש, שמסבירות כיצד להשתמש בטלפון שלך בבטחה".

בשימוע שהתקיים בבית המשפט, הסביר עורך הדין של ארגון האלחוט כי האזהרה נותנת לצרכנים רושם מוטעה של הפחדה. הוא ציין כי בנוסח האזהרה מופיעה המלה "בטיחות" פעמיים, וכן מופיעה המלה "קרינה".

כשנשאל אם הלקוח שלו יורשה להוסיף לאזהרה משפט נוסף, שלפיו רשות התקשורת הפדרלית מעולם לא מצאה כי שימוש בסלולרי אינו בטוח, הסביר כי צעד זה עלול לכפות ויכוח על נושא שהלקוח שלו אינו מעוניין להיכנס אליו. אולי זה מסביר מדוע יש כיום כל כך מעט אנשים שאינם מחזיקים במכשיר נייד.

לכתבה

פייסבוק מאפשרת כעת להזרים וידאו מהפיד ישירות לטלוויזיה

Geektime, הילה חיימוביץ, 16.10.16

facebook

מקור: פייסבוק

כנראה שפייסבוק ממש רוצה שתצפו ביותר סרטונים, שכן הרשת החברתית הודיעה לאחרונה על פיצ׳ר חדש שיאפשר לכם להזרים וידאו מהניוז פיד באמצעות כרומקאסט או Apple TV

כך, במקום לאגד יחד את כל בני המשפחה או החברים אל מול מסך הסמארטפון שלכם כדי לצפות בוידאו של חתול נתקע בקיר, תוכלו להציג אותו ישירות על הטלוויזיה בסלון.

פייסבוק ממש רוצה שתצפו בוידאו

כדי לעודד מולטי טאסקינג, תוך כדי הזרמת הוידאו מהמכשיר שלכם, תוכלו לצאת ממנו ולהמשיך ולגלול את הניוז פיד שלכם כרגיל, כדי לחפש את הסרטון הבא שבו תרצו לצפות (תוך כדי הסרטון ימשיך להתנגן). כמו כן, הפיצ׳ר החדש מאפשר גם הזרמה של תוכן בשידור חי (Facebook Live), ולטעמנו לפחות, כאן טמון הפוטנציאל הגדול יותר של השירות החדש. כמובן שפייסבוק לא מוותרת על האינטראקטיביות של השידור החי, ולכן גם כאשר תצפו בוידאו דרך הטלוויזיה – תוכלו להגיב,

אז אחרי שפייסבוק פתחה חזית מול שירותי לייב סטרימינג בהן Periscope של טוויטר או Meerkt הישראלית ז״ל, נראה כי הרשת החברתית ממשיכה להתמודד עם האתגר הבא שלה – יוטיוב. (כידוע, גם נגן הוידאו של יוטיוב כולל אופציה להזרים כל תוכן לטלוויה בלחיצת כפתור). כאמור, הפיצ׳ר החדש זמין בינתיים רק במכשירי iOS ובקרוב צפוי להגיע גם לאנדרואיד.

לכתבה ולווידאו

ירה בעצמו למוות – בשידור חי בפייסבוק

Israelhayom, מערכת, 16.10.16

"לא האמנתם לי" // צילום (אילוסטרציה): GettyImages

"לא האמנתם לי" // צילום (אילוסטרציה): GettyImages

ארה"ב: צעיר לא הצליח להתגבר על הפרידה מחברתו והתאבד לעיני חברים ברשת • "אף אחד לא האמין לי שאעשה זאת, אז הנה"

שוב תיעוד של אירוע אלים בשידור ישיר ברשת: צעיר טורקי (22) בשם ארדואן קרן, מסן פרנסיסקו, ארה"ב, ירה בעצמו למוות בשידור חי בפייסבוק, לאחר שבת זוגו נפרדה ממנו.
הצעיר התקשה להתגבר על הפרידה ואיים להתאבד, אך טען כי איש לא האמין לו שהוא מסוגל לכך. "אף אחד לא האמין לי שאעשה זאת, אז הנה תראו", אמר הצעיר רגע לפני שקיים את ההבטחה המצערת.
פייסבוק מחקה את הסרטון ובינתיים אף הפיצה כלים העשויים לסייע למשתמשיה מול חברים המפרסמים פוסטים על התאבדות. הכלים מאפשרים לסמן את אותם פוסטים ואלה עוברים לצוות מיוחד שבודק אותם, ולבסוף פונה לחבר האובדני ומספק לו אוזן קשבת.
בתוך כך, פייסבוק הפיצה למשתמשיה בתחילת השנה אפליקציה שנועדה לרסן, ובמקרים קיצוניים יותר, למחוק סרטונים בעלי אופי אלים. עם זאת, פייסבוק אינה מצנזרת סרטונים שמטרתם לגנות אלימות, גם אם הם קשים לצפייה.

"הגנב" הגדול ביותר: מה קורה כשמוותרים על וואטסאפ

Themarker, אמיתי זיו, 16.10.16

מלי אלקובי

מלי אלקובי                 עופר וקנין

האם כדאי לוותר על וואטסאפ? מלי אלקובי ביצעה ניסוי מעניין ■ "הוואטסאפ יוצר אשליה של קשר, אבל פוגע בתקשורת הבין־אישית"

הטלפון הנייד הוא עובדה קיימת — כך אנשים מתקשרים ועובדים כיום. רק מעטים יכולים לוותר על הטלפון הנייד לחלוטין, וגם הם נדרשים להתארגן מחדש ולהתאים את אורח חייהם לשינוי. אבל גם אם אינכם נמנים עם אלה שבחרו בחיי נזירות דיגיטליים, סוגית ריסון מקומו של הסמראטפון רלוונטית מאוד עבורכם. כך לפחות חושבת מלי אלקובי, מחברת הספר: "גיבורי־על והורמונים: להתנתק מהמסך. להתחבר שוב לחיים".

את הספר כתבה אלקובי, יועצת לאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, בעקבות ניסוי שערכה על עצמה בחודשים האחרונים. במסגרת הניסוי היא התנתקה כליל מהאפליקציות החברתיות שבנייד שלה. "יצאתי מוואטסאפ ומפייסבוק", היא מספרת, "את הוואטסאפ הסרתי מהטלפון ואת הפייסבוק בעלי נעל בסיסמה שלא ידעתי". לדבריה, אף שתקופת הניסוי נתחמה ל–1 ביוני עד 1 בספטמבר, היא החליטה להפוך אותו לאורח חיים קבוע. "בגלל המסקנות שלי לא חזרתי לווטסאפ. לפייסבוק אני נכנסת במינון נמוך, מהמחשב, ולצרכים עסקיים בלבד".

בעקבות חוויותיה, מסמנת אלקובי את וואטסאפ בתור גנב תשומת הלב הגדול ביותר: "היו לי 17 קבוצות פעילות, שזה לא הרבה בשביל נער בן 16, אבל עבורי זה היה דבר מרכזי ומציק. בוואטסאפ, בגלל שזה קל, אנשים שולחים לך כל מחשבה שעולה על דעתם, גם אם זה בשעות משונות. כיום, אף שאני זמינה בסמס, מספר התכתובות ירד ב–90%.

"ברור שיש כאן הפסד, אבל מבחינתי, בסופו של דבר הרווח גדול מההפסד. בגלל תופעת ה–FOMO (הפחד לפספס — Fear of Missing Out) בטלפון הנייד, אתה לפעמים מחמיץ אינטרקציה אישית. אתה מפסיד זמן עם עצמך. הווטסאפ מפחית קשר טלפוני ושיחות פנים מול פנים, ויוצר אשליה של קשר בלי שאתה באמת יודע מה קורה בחיים של האנשים. ואני עוד לא מדברת על בני נוער, שאצלם המסכים כבר פוגעים ביכולת לחוות אמפתיה.

אלקובי מצטטת שורה של מחקרים ונתונים, שלפיהם דווקא בעידן המידע והתקשורת הזמינה אנשים בודדים יותר:

התמכרות ללייקים

עם זאת, לאלקובי ברור כי המאבק בוואטסאפ ובפייסבוק לא עתיד להיות קל, בעיקר בגלל הדרך שבה אנחנו בנויים: "מערכת החיפוש האנושית — חיפוש אוכל או מידע כדי לשרוד — משחררת הורמון עונג בשם דופמין בעת שאנחנו נחשפים למידע חדש. כשהמידע הוא לא צפוי אז רמת הדופמין גבוהה. לכן, כשאנחנו מפרסמים פוסט או סטטוס ולא יודעים כמה חברים ישתפו או יעשו לייק, זו ממש חוויה של התמכרות — התמכרות ללייקים. ככה צריך להתייחס לזה אם רוצים לנצח".

אז מה עושים?

"אני ממליצה להסיר את כל מה שמושך אותך להסתכל בטלפון מלכתחילה, שזה קודם כל וואטסאפ. מלבד זה, אני ממליצה להסיר את כל האפליקציות שאתה לא חייב במכשיר: תשאיר ווייז או פנגו. אבל פייסבוק? תיגש מהמחשב.

ומה לגבי עבודה? אם אני חייב להיות זמין למייל לצורכי עבודה?

"אז תשאיר את המייל. גם לי יש מייל בטלפון, אבל אני בודקת ידנית אם נכנסו מיילים. המעסיק צריך לדעת שגם הוא מרוויח: מרוויח עובד אפקטיבי יותר ומפוקס בעבודה, עובד שתורם יותר, כי בישיבות הוא לא מרוכז בטלפון. ההסחה פוגעת בריכוז ובאפקטיביות ומובילה ליותר טעויות — ולהפך".

לכתבה

פרשת הנוט 7 היא גם אסון סביבתי עצום

Calcalist, הראל עילם, 15.10.16

נוט 7 סמסונג אחרי התלקחות
צילום: רויטרס

סמסונג הודיעה שלא תמחזר את 2.5 מיליון המכשירים התקולים, אלא תיפטר מהם בצורה בטוחה. בכך היא מוותרת על כמות עצומה של מחצבים נדירים שכרייתם כרוכה לעיתים קרובות בנזק סביבתי וחברתי: סמארטפון ששוקל 150 גרם דורש עיבוד 75 קילו של סלעים ומחצבים

שערוריית הנוט 7 ממשיכה לגרום לנזקים אדירים: אומנם אף אדם לא נפצע ישירות מהתלקחות של אחד מהפאבלטים החדשים של סמסונג, אבל היצרנית הקוריאנית ספגה נזקים פיננסיים משמעותיים, המוניטין שלה נפגע בצורה בלתי הפיכה והחברה גם נאלצה לחתוך את תחזית הרווח שלה לרבעון הנוכחי. אבל אתר Motherboard מזכיר לנו כי יש עוד נזק שאסור לנו לשכוח: הנזק הסביבתי.

ויינס ביכה את ההחלטה של סמסונג שלא לנסות ולתקן את המכשירים או להציע סוללה קטנה או אינטנסיבית פחות, שלא הייתה סובלת מתקלת ההתלקחות. הוא גם מזהיר שזאת לא תהיה הפעם האחרונה שאירוע כזה יקרה. "בפועל אנחנו בונים פצצה קטנה בכל פעם שאנחנו יוצרים מכשיר אלקטרוני חדש, ויש כאן הרבה כימיה בעייתית" אמר ויינס. "הסוללות האלו מגיעות ל-90% מהמקסימום התיאורטי שאפשר להכניס בהן. כשאתה מנסה לדחוף את זה ל-91%, אתה מוותר או על אורך חיים או על בטיחות, ואנחנו דוחפים את הגבול עם כל דור חדש של מכשירים".

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: