"עזוב כבר את המחשב!" – איך מפרידים את הילדים מהמסכים?

Haaretz, טלי פלג, 14.06.17

ילדים עם אייפד

כדי לחיות בשלום עם נושא ההתמכרות למסכים, כדאי ליצור עם הילד גבול, חוק או תנאי ולהבין שמדי פעם נצטרך להיות גמישים ולהרחיב את הגבול. צילום: דודו בכר
התמכרות למסכים היא האתגר הכי גדול בהורות של 2017. הילדים שלנו הם כמו אזרחי פלנטת המסכים, ואנחנו המהגרים, וכיוון שברומא יש להתנהג כרומאי, חשוב שנתאים עצמנו למקום ולתקופה. המסכים הם לא עניין שלילי ולא האויב של ההורים. באחריותנו לוודא שהשימוש הוא במידה ובהתאם לגיל, ולעזור לילד לפתח תחומי עניין נוספים.
שליטת יתר היא סממן של חוסר שליטה. הנחת היסוד היא שההורה צריך לכבד את הילד, ולא לפעול בכוחניות ובשתלטניות. הורים רבים מחליטים באופן שרירותי שאין שימוש במסכים באמצע השבוע, כדי למנוע את המריבות, והם מדווחים ש"העסק" עובד והילדים משלימים עם ההחלטה. בפועל, הילדים לא באמת שלמים עם ההחלטה, אלא מבינים שאין להם באמת ברירה ומרגישים שאין להם ייצוג. ההוכחה היא שאם תשאלו אותם אם הם היו רוצים לצפות בטלוויזיה באמצע השבוע הם היו קופצים משמחה. במקום לפחד ממריבות ולמנוע את כאב הראש ואת ההתמודדות, אני ממליצה לנשום עמוק ולראות איך מאפשרים לילד את המסכים באמצע השבוע מחד, ומגבילים את ההתמכרות מאידך.
לעתים לוקחים איתם הורים מיואשים שרוצים לשלוט על הצפייה במסכים את כרטיסי הזיכרון של הממיר של הטלוויזיה ושל משחקי המחשב לעבודה, או מנתקים בשלט רחוק באופן אוטומטי את הגישה ל-wifi אחרי שעה מסוימת או בשעות הצהריים. התנהלות לא מכבדת זו היא סימן של מצוקה ומחסור בכלים שיאפשרו התמודדות עם הבעיה.
מטאפורת 20 השקלים מסבירה את עיקרון כבוד ההדדי: המטאפורה משווה בין שטר של 20 שקל ושקית עם מטבעות בשווי של 20 שקל. השטר מייצג את ההורה, ושקית המטבעות מייצגת את הילד. אנחנו אמנם שונים – האחד שטר והשני מטבעות – אך הערך שלנו כאדם שווה. להורה יש יותר ניסיון, הבנה, אחריות, משאבים, משימות – אך הילד לא שווה פחות. המסר הוא שבאותה דרך שאני מדברת ומתנהגת אל בן זוגי, העובד או המעסיק שלי, כך אני צריכה להתנהג עם הילדים. לכן אין מקום לפעול בשתלטנות ובכוחניות גם בנושא מאתגר כמו התמכרות למסכים.
חשוב להרחיב את הגבולות. כדי לחיות בשלום עם נושא ההתמכרות למסכים, כדאי ליצור עם הילד גבול, חוק או תנאי ולהבין שמדי פעם נצטרך להיות גמישים ולהרחיב את הגבול.
הרחיבו את תבנית החשיבה. הורה פועל לפי תנאים מסוימים וכדי לצאת ממאבק הכוח, כדאי להתאמן בהרחבת תבנית החשיבה. כך לדוגמה, מיינקראפט לא אמור להיכלל כחלק מזמן המסך של הילד. במשחק מיינקראפט הילד מתכנת, מפתח את היצירתיות שלו ומשתף פעולה עם חברים ברשת. חשוב להקפיד שאחרי שעה של תכנות הילד יקום ויעשה פעילות אחרת. הרחבת תבנית החשיבה מאפשרת לילד שמגיע הביתה בשעה אחת לשחק בפלייסטיישן במשך שעה בצהריים ולתכנת שעה במיינקראפט אחר הצהריים. בנוסף, חשוב שנתאים את עצמנו לרוח התקופה והזמן ונבין שקריאת ספר בקינדל, משחק שחמט באייפד ושמיעת מוזיקה בנייד הם לא חלק מהגבלת זמן מסך.
כמה זמן צפייה לאפשר בכל גיל ומהן ההגבלות? אני ממליצה לאפשר לילדים בני שנתיים לצפות בתוכנית עד עשר דקות ביום, בגילאי חמש עד חצי שעה ביום, ובגילאי תשע – שעה ביום. חשוב להבין שזמן מסך כולל צפייה בטלוויזיה, משחק בפלייסטיישן, באייפד או בקלאש רויאל, כלומר הכוונה היא לא שעה מכל סוג של מסך, אלא שעה ביום הכוללת את כל סוגי הפעילות, לבחירתו של הילד.
הגבלה עם היגיון. הילדים שלנו חכמים. במקום להנחית הגבלה שרירותית, חשוב שנסביר להם מה עומד מאחוריה. שתפו את הילדים במחקר חדש והראו להם סרטון ביוטיוב המסביר שכדי לא לפגוע בהפרשת מלטונין לדם, הורמון השינה, מומלץ לסגור מסכים שעה לפני השינה. חפשו יחד בגוגל את מכסת שעות השינה המומלצת לכל גיל, ובהתאם להמלצה קבעו עם הילדים באיזו שעה הם ילכו לישון. הוציאו את המסכים מחדר הילדים וצרו פינת מסכים במרחב הציבורי בבית, כך תהיה לכם בקרה על האתרים בהם הם גולשים ועם מי הם מדברים. הורידו לכל מחשב תוכנת סינון אתרים וגלישה בטוחה, כדי למנוע צפייה באתרים אלימים או פורנוגרפיים. הראו לילד סרטון המסביר על ארגונומיה, וודאו שהוא יושב נכון מול המחשב.
מה מפריע לנו כל כך בהתמכרות למסכים? חשוב שנעצור ונשאל את עצמנו מה באמת מפריע לנו עם ההתמכרות למסכים. אם מפריע לנו שיש שימוש מוגזם במסכים, נשב ביחד עם הילדים, נגביל את השימוש ונקבע נוסחה שמתאימה גם לנו וגם להם. אם מפריע לנו שאין מספיק פעילות גופנית, נעודד את הילד להשתתף בחוגי ספורט או נמצא זמן ונעשה ביחד פעילות גופנית.
ומה לגבי מתבגרים? בגיל ההתבגרות המסכים נמצאים בחדר שינה של המתבגר, ואין באמת אפשרות להגביל את השימוש בהם. תפקיד ההורה לעזור למתבגר ליצור איזון בחיים ולעודד אותו לצאת מהבית, לעבוד כמה שעות בשבוע, לעזור עם הסידורים המשפחתיים, להתנדב ולתרום לקהילה או להשתתף בחוגים.

איסלנד גמלה את בני הנוער מסמים ואלכוהול, על ידי חשיפת מתבגרים לחוגי העשרה, הדרכת הורים ושיפור היחסים בבית, ומככבת כיום בצמרת הטבלה האירופית של בני הנוער עם אורח החיים הבריא ביותר. שיעור המתבגרים שמשתמשים באלכוהול צנח מ-42% ל-5%, שיעור המתבגרים שעישנו גראס ירד מ17% ל-7% והמעשנים סיגריות מ-23% ל-3%. תוצאות אלו חסרות התקדים ומעידות על הקשר בין הרחבת תחומי עניין אצל המתבגרים וצמצום התמכרויות. במקרה שלנו – התמכרות למסכים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: