השבוע הלאומי לגלישה בטוחה

Gfn, מיכל כהן-אלדר, 10.02.17

קידום שימוש בטוח, נבון ואחראי באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער בישראל

ראיון עם ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, מלמדת במכללת אורנים.

השבוע הלאומי לגלישה בטוחה הינו מערך אירועים ופעילויות חינוכיות המתק

יימים מדי שנה בכל רחבי הארץ.
השנה, האירוע יצוין בין התאריכים 5-10 בפברואר 2017 ויוקדש לנושא "עושים שינוי בחברה – וברשת מושיטים יד לעזרה". ילדים ובני נוער נמצאים ברשת זמן ממושך ועל פי רוב יהיו הראשונים שיראו ויוכלו לדעת האם חבריהם זקוקים לעזרה. לכן, יש לחזק בקרב התלמידים את המסר כי באפשרותם לפנות לעזרה ולעזור לאחרים. בנוסף, חשוב כי המבוגרים ידעו לאתר ולזהות סימנים של פגיעה ויהוו כתובת לפניה.

מהם הסכנות ברשת ומה עושים עם זה?
הסכנות שקיימות במרחב המקוון הן אותן סכנות שקיימות במרחב הפיזי, אבל אופי הפגיעה עלול להיות שונה. סרטונים ותמונות הופכים ויראליים, השפלה הופכת להיות המונית ולא נעצרת בגבולות הכיתה ובכלל הילדים פתאום חשופים גם בבית לתכנים לא מותאמים, החוץ מתערבב עם הבית ואין הפרדה.
אנחנו יודעים שלפיקוח הורי יש חשיבות רבה בלהגן על הילדים ובלשמור עליהם, אבל בפיקוח הכוונה היא לא למעקב, אלא בשיחה עם הילד, בהגדרת גבולות ברורים ובהסבר ההגיון שעומד מאחוריהם. הדיאלוג הזה, הליווי והתיווך חשובים מאוד בשמירה על הילד. יחד עם זאת, צריך להיות מודעים לכך שהילדים שלנו נחשפים להרבה מאוד תכנים שלא היינו בוחרים בהם עבורם ולפעמים הם נחשפים מתוך בחירה שלהם. חשוב שנהיה שם בשבילם גם כשהם נחשפו או נפגעו וחשוב שניתן להם את ההרגשה שאנחנו כתובת עבורם.

סקסטינג ומיניות
במחקר שערכתי לאחרונה עם ד"ר צמרת ריקון מצאנו שרבע מהמתבגרים (כיתות ז’-י"ב) עושים סקסטינג, כלומר שולחים הודעות טקסטואליות בעלות גוון מיני או תמונות ערום (מלא או מרומז) כשהמטרה היא לעורר את הצד השני. לרוב הם שולחים את ההודעות הללו לבן/בת הזוג, אבל פעמים רבות הם שולחים אותן למישהו שהיו רוצים שיהיה בן/בת זוג. מצד שני, לצד המקבל לא תמיד נעים לקבל את ההודעות הללו. שיחה עם הצעירים צריכה להיות לא רק על הסכנה שבהפצת תמונת ערום שלהם וההשלכות של תמונת ערום שלי שמעכשיו תהיה באינטרנט גם כשיהיו לי ילדים ונכדים וגם כשאני ארצה להתקבל לעבודה והבוס הפוטנציאלי שלי יחשף אליה כשיחפש עלי מידע, אלא גם על התחושות של מקבל ההודעה. לא נעים לקבל תמונות ערום או מסר מיני בוטה ממישהו אחר וזו בוודאי לא דרך לגיטימית להתחיל עם מישהו/מישהי. חשוב ללמד אותם על אמפתיה במרחב הזה, שהוא נטול קשר עין ולא תמיד קל לי לזהות את המצוקה של הצד השני.
במחקר שערכנו, מצאנו שצעירים מעורבים יותר בסקסטינג כשיש פחות פיקוח הורי. הפצת תמונות של אחרים היא כמובן אסורה על פי חוק ומוגדרת עבירה פלילית. למעשה ברגע ששלחתי תמונת ערום שלי, גם בכל אני עוברת על החוק כיוון שאני מפיצה חומר תועבה שמעורבים בו קטינים.
נושא המיניות הוא בעייתי כיוון שהילדים שלנו נחשפים כל הזמן לתכנים מיניים, לא רק באינטרנט אלא גם בשלטי חוצות ובטלוויזיה. חשוב לדבר איתם, להסביר להם מה הם רואים ולתווך. פונים אלי לא אחת הורים שהילדים שלהם נחשפו לפורנו בכיתות א’-ב’ או אפילו חיפשו באופן יזום. ההורים צריכים להיות מעורבים, לשוחח עם הילדים ולהסביר להם אילו תכנים לא מותאמים להם.
יחד עם זאת, בכל המוגע לסקסטינג, חשוב לזכור שזה ביטוי של ההתפתחות המינית ולכן במובן הזה, העיסוק בסקסטינג אינו מעיד על התנהגות סיכון או בעיה עם הצעיר, אלא פשוט שהוא מתבגר, מתעניין במין ומיניות ושצריך לכוון אותו ולשמור עליו גם במרחב המקוון.

בריונות ברשת
אנחנו מאוד חוששים מפגישה של זרים, אבל למעשה רוב הפגיעות הן דווקא ממוכרים. בכל מקרה של בריונות יש לנו 3 סוגים של מעורבים: קורבן, מקרבן וצופים מן הצד. חשוב לעבוד גם עם הצופים מן הצד, אותם אלו שעשו לייק או שהסתכלו וצחקו או שאפילו לא צחקו, אבל לא חשבו לדווח על הארוע. אנחנו צריכים לעבוד עם הילדים על חשיבות הדיווח. הרבה פעמים לא תהיה לי דרך לדעת מה קורה לילד שלי, אבל החבר/חברה הטובים כן ידעו. יש לי אחריות כהורים להתעניין בילדים שלי, אבל לשמוע מהם גם מה קורה בכיתה, מה קורה בקרב החברים ולהקפיד להעביר את המסר שיש לנו אחריות כלפי אחרים. גם אנחנו כהורים צריכים להתנהג את זה ולדווח להורים של ילדים שמציקים להם.
שיתוף הפעולה בין בית הספר להורים חשוב מאין כמוהו. ללא שיתוף הפעולה ותחושת אחריות קולקטיבית, לא נוכל לשמור על הילדים שלנו.

 

מודל הורי
אנחנו כמבוגרים צריכים להבין שאנחנו המודל של הילדים. כל עוד אנחנו מנהלים עם הילדים שיחות כשהפנים שלנו במכשיר הסמארטפון, מעלים תמונות חשופות שלנו, מפרסמים תמונות של הילדים שלנו ללא בקשת רשות, כותבים פוסטים של שיימינג בפייסבוק או מפיצים תמונות/סרטונים מביכים של אחרים, קשה מאוד לצפות שהילדים שלנו יתנהגו אחרת. אנחנו צריכים לשים לב מה אנחנו עושים במרחב המקוון ואיזה מסרים אנחנו מעבירים במעשים שלנו.

 

משהו חיובי
באינטרנט יש המון הזדמנויות מופלאות. בסך הכל זהו כלי, השאלה מה עושים עם הכלי הזה. חשוב להיות נוכח ומשמעותי בחיי הצעיר ולדעת גם לשחרר. אין לנו שליטה על הכל וגם קורה שהם נפגעים. מה שחשוב זה לייצר להם רשת תמיכה ולהיות שם עבורם תמיד – גם כשקשה להם. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לפתח את החוסן שלהם באמצעות ליווי והדרכה וזה לא קשור לאינטרנט, אלא להורות שלנו. לא לפחד להציב גבולות ולהיות אסרטיביים. ילדים זקוקים לגבולות, אבל כדי ללמוד, חשוב גם להסביר למה בחרתי בגבול הזה.

לכתבה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: