Monthly Archives: אפריל 2017

סקר: 13 אחוז מהישראלים נפגעו מסייבר

Nrg, אסף גולן, 30.04.17

צילום אילוסטרציה: אריק סולטן

גולשים חרדים צילום אילוסטרציה: אריק סולטן

10% מהציבור לא משתמש באינטרנט כלל.75% קוראים חדשות באינטרנט – ירידה של 4% לעומת אשתקד; 7% – רק ברשתות החברתיות

90 אחוז מהישראלים גולשים באינטרנט, בין אם במחשב, בטלפון הסלולרי או בטאבלט; 14 אחוז מהם גולשים רק במכשירים ניידים (סלולר וטאבלט) ואילו 11 אחוזים רק במחשב שולחני. כך עולה מהסקר המקיף לשנת 2017 של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר).
מהסקר, שנערך זו השנה השנייה ברציפות, עולה כי 8.5 אחוזים מקרב הנשאלים בחברה היהודית אינם משתמשים באינטרנט. 61 אחוז מהם תולים זאת בסיבות דתיות (עלייה לעומת 47 אחוז אשתקד) 21 אחוז – מכיוון שהאינטרנט לא מעניין אותם. רק 4.3 אחוזים מהנשאלים בחברה היהודית מסבירים שהם אינם גולשים באינטרנט משום שאינם יודעים להפעיל מחשב או להתחבר לרשת. לעומת זאת, בחברה הערבית, 15.2 אחוז השיבו שאינם משתמשים באינטרנט. מתוכם- 37.4 אחוז הסבירו שהם אינם שולטים במיומנויות מחשב; 41.1 אחוז – מכיוון שהאינטרנט לא מעניין אותם; ורק 4 אחוזים מסיבות דתיות.
במקביל לשימוש הרחב שעושים הישראלים באינטרנט, ניכרת גם עלייה בחשש לפגיעה בפרטיות – מ-36 אחוז בסקר אשתקד ל-53 אחוז בסקר השנה – עלייה של כ-50%. אולם לצד התגברות החשש, הציבור אינו ממהר לשנות הרגלים ולהגן על עצמו ברשת. רק 10 אחוזים מכלל האוכלוסייה אינם מאשרים חברות של אנשים שאינם מכירים ברשתות החברתיות; רק 20 אחוז מכלל האוכלוסייה נמנעים מהעלאת תמונות או תכנים שנראים להם אישיים מדי; ורק 22 אחוז אינם מעלים לרשת תמונות חושפניות שלהם או של בני משפחתם. עוד עולה מהסקר כי 43 אחוז מהציבור היו רוצים ללמוד טיפים לשמירה על פרטיות ובטיחות במחשב ובסלולר.
האיגוד, המקים בימים אלה מוקד סיוע לאזרחים להתמודדות עם סיכוני סייבר שונים, בדק גם מה שיעור הגולשים באוכלוסייה שחוו פגיעה שהוגדרה על ידם כפגיעת סייבר. בסקר התברר כי 13 אחוז מכלל הציבור בישראל חוו פגיעות סייבר. עוד 7.5 אחוזים לא חוו פגיעה בעצמם – אך מכירים קרובים ומכרים שנפגעו.
מתוך אלו שציינו כי נפגעו או מכירים כאלו שנפגעו, אלו  סוגי הפגיעות המרכזיות שצוינו: 27 אחוז ציינו שנדבקו מווירוס במחשב; ל-17 אחוז נגנבו פרטי כרטיס האשראי; 21 אחוז חוו פגיעה בפרטיות ברשת; 9 אחוזים התמודדו עם דרישת כופרה והצפנת דיסק ו-8 אחוזים נפגעו מבריונות ושיימינג ברשת.
עוד מצא הסקר כי 75 אחוז מכלל הציבור קורא חדשות באינטרנט – ירידה של 4 אחוזים לעומת נתוני הסקר אשתקד. 51 אחוז מכלל האוכלוסייה קוראים את החדשות באתרי חדשות כלליים; 3 אחוזים קוראים חדשות בעיקר באתרים הכלכליים ו-3 אחוזים באתרי ספורט; 7 אחוזים מכלל הציבור צורך חדשות בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות.
"הסקר המקיף על השימוש באינטרנט בחברה הישראלית, מראה על עלייה משמעותית בחשש מפגיעה בפרטיות ברשת, ורצון ללמוד על הנושא – אך גם מעיד על קושי לשנות הרגלים. השיעור הגבוה של אנשים שדיווחו על פגיעת סייבר, מעידה על החשיבות שיש לתת לנושא זה בהגנה על הגולש הישראלי" אמר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. לדבריו, "המרכז להגנת הסייבר שמקים האיגוד יוכל לסייע למשתמשים להתמודד עם אירועים של הידבקות בווירוסים, הצפנת תכנים ודרישות כופר וגניבת פרטי כרטיסי אשראי".

מודעות פרסומת

טיזר נוסף לקראת הכרזתו של HTC U 11: “שיטה חדשה לאינטראקציה עם הסמארטפון”

Gadgety, שלומי טורג'מן, 29.04.17

קצת יותר משבוע לאחר שהודיעה HTC כי תציג את מכשיר הדגל הבא שלה בתאריך ה-16 במאי, מפיצה החברה וידאו טיזר נוסף לקראת המאורע. כמו קודמו, גם הוידאו הזה מציג חפצים שונים שניתן לכווץ במעט בעזרת לחיצה קלה, ומתמקד באמצעות כך בפיצ’ר המרכזי של הסמארטפון: מסגרת מתכתית רגישה למגע שתאפשר למשתמשים לבצע פעולות ביד אחת בלבד, תוך הפעלת לחץ פיזי על השוליים שלו. הדגמת היכולות של הפונקציה הזו הוצגה לנו בעבר דרך קטע וידאו קצר שהפיקה החברה לשימוש פנימי.

המכשיר החדש, שעשוי לקבל את שם הבמה HTC U 11, יגיע לפי השמועות עם מפרט טכני עצמתי הכולל מסך 5.5 אינץ’ ברזולוציית Quad HD, מעבד מתומן ליבות על גבי ערכת השבבים Snapdragon 835, זיכרון RAM בנפח 4GB או 6GB, רכיב אחסון בנפח 64GB או 128GB, מצלמה ראשית בעלת חיישן 12 מגה-פיקסל, מצלמה משנית בעלת חיישן 16 מגה-פיקסל, סוללה לא נשלפת בקיבולת 3000mAh ועמידות בפני מים ואבק תחת תקן IP57.

לכתבה ולווידאו

 

 

 

גוגל מפתחת טכנולוגיה לצילום תמונות מעולות גם בחושך

Calcaklist, רפאל  קאהן, 27.04.17

מצלמים בלילה? התוצאה צפויה לאכזב. אילוסטרציה

מצלמים בלילה? התוצאה צפויה לאכזב. אילוסטרציהצילום: Oppo

לכל מצלמת מובייל של כל סמארטפון יש יכולת צילום בלילה, אך התוצאות מאכזבות ומוגבלות מאוד. מהנדס של גוגל פיתח טכניקה לשיפור מהותי באיכות הצילום – שעשויה להשתלב בסמארטפוני העתיד ולאפשר לכם לצלם גם בסביבות אפלוליות

אחת הבעיות העיקריות של צילום בסמארטפון היא העובדה שטכנולוגיית העדשות ועיבוד התמונה עדיין לא מאפשרת צילום איכותי בחושך. מדובר בבעיה פיזיקלית – חיישן של מצלמת מובייל פשוט לא מספיק גדול כדי לקלוט די אור להצגת תמונה בצורה טבעית.

התוצאה: סמארטפונים נזקקים לשלל טכניקות כגון HDR ועיבוד תמונה בשביל לפצות על היעדר האור. אבל זה לא ממש משפר את המצב, כי ככל שהתמונה עוברת עיבוד אגרסיבי יותר כך גדל ה"רעש" – אותם כתמים צבעוניים זעירים שמזהמים צילומים בחשיפה גבוהה – ורעש הוא מתכון לתמונה באיכות ירודה.

מהנדסי גוגל מנסים מזה זמן מה לפתור את בעיית הרעש והצילום בתאורה נמוכה; אחד מהם, פלוריאן קיינץ, ענה לאתגר שהציבו לו חבריו לצוות ופיתח אפליקציה שמיועדת לספק צילומים באיכות גבוהה גם בלילה. קיינץ מצא פתרון פשוט – השיטה שלו מתבססת על צילום ידני עם ISO ובהירות גבוהים – אבל בשביל לנטרל את הרעש הוא מצלם כל תמונה כ-64 פעמים בצרור ארוך.

התוצאות מרשימות למדי – זה אמנם עדיין לא ברמה של מצלמת SLR, אך זה הרבה יותר טוב מתוצאות של כל מצלמת סמארטפון כיום. התמונות צולמו עם מכשירי נקסוס 6P ופיקסל ולמרות שמדובר במכשירים עם מצלמות מצוינות שלעצמם, התוצאות של קיינץ הרבה יותר טובות.

עוד יתרון של השיטה של קיינץ הוא שרצף הצילומים גם יודע לזהות תזוזה וכך מייתר את השימוש בחצובה. ואולם, עדיין לא מדובר בשיטה יעילה לצלם הממוצע.

לכתבה

 

השר אקוניס ישלם 16,500 שקל פיצוי לגולשת אותה כינה "כעורה וחצופה"

Walla, אורן דותן, 27.04.17

בתיה שפי גוטליב (צילום מסך)

בתיה שפי גוטליב. "שמי הטוב נפגע". (צילום מסך)

שבעה חודשים לאחר שהגיב לגולשת בעמוד הפייסבוק שלו, וכינה אותה אישה חצופה וכעורה בעלת דעה חולנית, בית המשפט חייב את שר המדע לשלם פיצוי

בחודש ספטמבר 2016 הגיבה הגולשת, בתיה שפי גוטליב, לפוסט של שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, וכתבה: "אני לא שולחת אותך אז תרגיש חופשי להישאר". הפוסט של השר עסק בביקורו בארה"ב. בתגובה ענה לה השר, בכבודו ובעצמו (כך עולה מכתב ההגנה): "צוות אקוניס: את אישה חצופה וכעורה. אף אחד לא שאל את דעתך החולנית".

שפי גוטליב החליטה לתבוע את השר אקוניס והיום בית המשפט חייב אותו לשלם פיצוי בגובה 16,500 שקלים. "בית המשפט בעצם לא כיבד את החסינות של השר כי זה נכתב שלא במסגרת תפקידו", אומר לוואלה! TECH עו"ד גיא אופיר, המייצג את שפי גוטליב.

לדברי עו"ד אופיר, "בכתב ההגנה הוא כתב שהוא נכנס למונית בניו יורק ואיבד את העשתונות לרגע ופרסם את התגובה הגסה שלו בעצמו. למרות שנכתב 'צוות אקוניס' הוא כתב את זה. הוא אישר את זה בכתב ההגנה".

79א הוא פסק דין לא מנומק, לפיו הצדדים הסמיכו את השופט לפסוק פיצוי לאחר הגשת כתב התביעה, וכתב ההגנה, ללא שנערכו הוכחות. המשמעות היא שהפיצוי נקבע ללא הוכחת נזק, אבל נראה שהשר יצא יחסית בזול מאחר ובהליך זה השופט יכול היה לפסוק פיצוי של עד 150,000 שקלים.

מלשכת השר נמסר בתגובה: "בית המשפט לא דן ולא התבקש להכריע בשאלת חסינות השר בקיומו של לשון הרע. התובעת תבעה מאה חמישים אלף שח, בית המשפט ביקש את הסכמת הצדדים שלא להכריע בבקשה ולפסוק על דרך הפשרה והשר נעתר לכך. בית המשפט פסק 12.500 אלף שח והשר ישמח לתרום אותם לכל מטרה ציבורית ציונית ראויה שתציע התובעת"

בעקבות הדברים התראיין אקוניס בתכנית "המזנון" ברשת ב', שם ביקש להתנצל בפני גוטליב: "סליחה, לא התכוונו. אני מתנצל בפני הגברת גוטליב. אני מנצל את הבמה להתנצל בפניה, ביקשתי לעשות זאת באופן אישי, לצערי היא לא מצאה לנכון לקבל את שיחתי מארה"ב. זה חודש אלול, חודש הסליחות, זה היה לא ראוי ואם צריך אני מתנצל ומקווה שההתנצלות תתקבל".

לדבריה, "אין כאן עניין פוליטי. אני אזרחית, ומגיע לי להביע עמדה ואני עושה זאת בצורה מנומסת". היא הוסיפה כי השר כתב בפייסבוק שהוא "יוצא בשליחותכם", והיא הגיבה כי לא היא שלחה אותו, והוא יכול להישאר. "מי שעומד בראש משרד ומחליט להיות אישיות פוליטית צריך להבין שלא כולם מסכימים בעמדתו, לא צריך להגיד למישהו כעור".

לכתבה ולווידאו

"פרה מטומטמת, חזירה": מוכרת ב-H&M הועלבה בוואטסאפ – ותובעת

Nana10, עם גיא לרר, 27.04.17

תכתובת וואטסאפ בין שני מנהלי משמרת ב-H&M שהובילה לתביעה

תכתובת וואטסאפ בין שני מנהלי משמרת ב-H&M שהובילה לתביעה   צילום: חדשות 10

א', מוכרת בסניף של רשת H&M בראשון לציון, נחשפה במקרה לתכתובת בין שני מנהלי משמרת בסניף בה הם מקללים אותה – והגישה תביעה נגד החברה. התקדים שיגרום לכם לשקול מילים

אחת המוכרות תובעת את הרשת בגלל ששני מוכרים אחרים העליבו אותה בשיחות וואטסאפ, שהופיעו על צגי המסכים. הסיפור מעלה את השאלה המעניינת: האם אנחנו צריכים להיזהר מתביעות דיבה גם כשאנחנו מטנפים על אנשים באופן פרטי?

אותה עובדת שנפגעה עמוקות פנתה למנהלת הסניף, סיפרה שהיא "שלושה ימים במיטה בוכה וממוטטת". המנהלת טענה כי משמעתית היא טיפלה בזה: "שני המוכרים הם עובדים ותיקים, יש להם הרבה נקודות זכות בחברה, ואנחנו לא מפטרים כזה מהיר. אל תשכחי שאני גם רוצה שתישארי".

לאחר מכן היא שכרה עורך דין ושלחה מכתב התראה לחברת H&M, בטענה לשמנופוביה. עורך דינה, גיא אופיר: "אי אפשר לקבל התנהגות ש-H&M אומרים לעובדת 'הוטרדת מינית, את יכולה להתפטר או לסניף אחר'. בדיוק על אותו משקל לא מקובל ולא יעלה על הדעת שבהערות כמו שמנופוביה יגידו לעובדים לעבור סניף. את העובדים האחרים צריך להעביר סניף או לפטר אותם".

לכתבה ולווידאו

נבלמה מתקפת סייבר חריגה בהיקפה על המשק האזרחי

Rotter, כותרות הסקופים, 26.04.17

הרשות הלאומית להגנת הסייבר:
נבלמה מתקפת סייבר חריגה בהיקפה על המשק האזרחי

בימים האחרונים הצטברו ברשות הלאומית להגנת הסייבר עדויות רבות על מתקפת סייבר מתוכננת על גופים רבים במשק הישראלי. הרשות ביצעה עבודת ניתוח בעקבותיה חשפה את מתווה התקיפה של התוקף ואת נקודות האחיזה בהן עשה שימוש.

עבודת הניתוח מלמדת כי התוקף מתחזה לארגון לגיטימי ושולח הודעות מייל בשם הארגון תוך ניסיון לתקוף כ-120 ארגונים, משרדי ממשלה, מוסדות ציבור ואנשים פרטיים, תוך שהוא מזייף "תעודת אבטחה" של חברה מהימנה.

הרשות הלאומית להגנת הסייבר מפרסמת הנחיות התגוננות טכנולוגיות לבלימת המתקפה.
בשעות אלו מבצעת הרשות הלאומית להגנת הסייבר פעולות נוספות ובהן הנחיות והמלצות לכלל המשק האזרחי המפורסמות באתר אינטרנט של הרשות הלאומית להגנת הסייבר-
https://cert.gov.il/Updates/Alerts/SiteAssets/CERT-IL-ALERT-W-120.pdf

לפוסט

סכנה חדשה באינטרנט: אתרי הימורים לילדים שנחזים לאתרי משחקים כמו FIFA

Rotter,כותרות  הסקופים, 26.04.17

זה נראה כמו אתר משחקי וידאו דרך האינטרנט, זה נראה שהילד אוסף נקודות או דירוג אבל בסופו של דבר המדובר בכסף – בדולרים.

כך השיטה עובדת: הילדים משחקים במשחקים שונים שמציעים להם נקודות במערכת ניקוד אחת משותפת. בזמן שאתם קוראים שורות אלו, ילדים אוספים מליוני נקודות כל דקה.

ניקוד גבוהה מעניק לילדים גישה ל"עולמות וירטואליים" הממלאים את הילדים עניין. ואז אתרי משחק שהם למעשה אתרי הימורים מאפשרים להמר על הניקוד הזה כמו כסף ממש – ואת הניקוד אפשר להעביר בכל מקרה תמורת כסף או לרכוש כמו מטבע וירטואלי מאחרים.

300,000 נקודות שוות 18$ ועבור ילדים המדובר לפעמים בעסק המכניס להם מאות דולרים בחודש. ילדים עושים שימוש בכרטיסי אשראי של ההורים לרכוש עוד נקודות בשוק הנקודות והתוצאה כמו בכל התמכרות לאתרי הימורים – חשבונות של עד אלפי דולרים בחודש.

בין המשחקים המשתתפים בפעילות הזו אתר MINECRAFT שהפך למשחק פופולארי מאוד עבור מאות מליוני ילדים בעולם ומשחק FIFA ועוד רבים אחרים.

אתרי המחקים מכחישים את העובדה שניתן לסחור בניקוד שהם מספקים לשחקנים אך המציאות מלמדת אחרת.

אתמול שודרה משדר מורחב בתחנות הרדיו הבריטית BBC4 של כמחצית השעה ובו פירוט על היקף התופעה ההולכת ומתרחבת.

http://www.bbc.com/news/uk-wales-38284216

http://www.nbcnews.com/tech/video-games/illegal-gambling-site-let-young-kids-bet-fifa-video-games-n718236

לפוסט

 

ההזמנה שזיעזעה את ההורים בראשון

Mako, יעל אודם, 26.04.17

אילוסטרציה

אילוסטרציה | צילום: חדשות 2

תלמידות כתה ט' בראשון לציון קיבלו בוואטסאפ הזמנה למסיבת יום העצמאות השנתית. קבוצת הורים שנחשפו לתוכן ההזמנה, נדהמו לגלות באיזה נוסח משתמשים על מנת להזמין ילדות בנות 15 למסיבה. "למען השם, ילדות בכיתה ט', פשוט עצוב ומכעיס", הגיבו ההורים

מספר הורים בראשון לציון נחשפו להזמנה למסיבת יום העצמאות שנשלחה לילדיהם בוואטסאפ. תוכן ההזמנה, שיועדה לבנות כתה ט', בנות 15 בלבד, עוררה סערה בקרב ההורים המזועזעים.

כתב אישום נגד ההאקר מאשקלון: "זרע בהלה ב-2,000 מוסדות בעולם"

Mako, חדשות2, 24.04.17

ההאקר בדיון בבית המשפט (צילום: חדשות 2)

ההאקר בדיון בבית המשפט | צילום: חדשות 2

על פי כתב האישום שהוגש נגד הצעיר בן ה-18 מאשקלון, הוא גרם לפינוי מאות שדות תעופה, בתי ספר ומוסדות יהודיים. בין היתר גרם לביטול טיסות ולנחיתות חירום לאחר שמסר איום שווא על פצצות וניסה לסחוט כספים מסנאטור אמריקני

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (שני) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ההאקר מאשקלון בן ה-18 שזרע אימה בלמעלה מ-2000 מוסדות ברחבי העולם באמצעות התרעות שווא על פצצות וכן באיומים כלפי מספר אישים. בין היתר הפנה הצעיר איומים כלפי נמלי תעופה, חברות תעופה, בתי ספר, מוסדות יהודיים ותחנות משטרה. אתמול פורסם בחדשות 2 כיישראל סירבה לדרישה אמריקנית להסגירו לארצות הברית.

בכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר, נאמר כי הנאשם ביצע שורה של פעולות איום והפחדה (המכונות לעיתים Swatting), בכך שנהג להתקשר ולפנות בכתב, באמצעים ממוחשבים מתוחכמים, לגורמים שונים ברחבי העולם – בין היתר לחברות תעופה, שדות תעופה, בתי ספר, גני ילדים, קניונים, תחנות משטרה, סנאטור אמריקני, שגרירות ישראל בארה"ב, מוסדות ציבוריים שונים ועוד – ולאיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במקום הומה אדם, וכי המעשים יבוצעו בדרך של פיצוץ מטען חבלה שהוטמן מבעוד מועד, ירי ובדרכים נוספות, ויפגעו בקרבנות רבים.

הנאשם ביצע מעשים אלה באמצעות האינטרנט והשתמש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות ולהסוואת קולו. כך, בין היתר, הוא "גלש" באמצעות נתבי אינטרנט של אנשים אחרים בסביבת מגוריו, שאליהם התחבר באמצעות אנטנה ייעודית רבת עוצמה. בנוסף, הוא השתלט באמצעים מקוונים על מחשבים זרים, ופעל מתוכם לביצוע העבירות, כך שהעקבות לפעולתו יובילו אל המחשב הנשלט ולא אליו.

מטרתו של הנאשם היתה לגרום לפאניקה ציבורית ניכרת, להזנקת כוחות חירום רבים למקום המאוים, לגרום לפינוי בהול של המקום, לעריכת חיפושים וסריקות במקום, וליצור הד תקשורתי לכל המהלך, אשר יעצים את הפגיעה הגלומה במעשיו. ואכן, כתוצאה מפעולותיו הוסבו נזקים כבדים ביותר: במספר מקרים בוטלו טיסות ומטוסים הונחתו בנחיתת חירום, ואילו במקרים אחרים פונו בתי ספר ומוסדות יהודיים והוקפצו כוחות ביטחון רבים.

בנוסף, הנאשם הציע ב"רשת האפלה" (דארקנט) את שירותיו בביצוע שיחות הפחדה, סחיטה ואיום ובשליחת הודעות מעין אלה בדואר אלקטרוני, וזאת בתמורה לתשלום, כאשר המזמינים התבקשו לשלם במטבע הווירטואלי ביטקוין, אשר מונע אפשרות לעקוב אחר "נתיב הכסף". הוא פרסם מחירון לשירותיו אלה בהתאם ליעד השיחות המבוקש (חברות תעופה, בתי ספר, תחנות משטרה ועוד). כתב האישום מייחס לנאשם רווח כספי של כ-873 אלף שקלים בביטקוין. בשלב מסוים, הוא אף שכר שני קבלני משנה שיבצעו עבורו חלק משיחות האיום.

במקרה אחר איים הנאשם על שדה תעופה בקנדה, וכתוצאה מאיומיו הוסט מטוס נוסעים לשדה תעופה אחר, והנוסעים הוצאו מהמטוס במהרה בהליך של פינוי חירום באמצעות מגלשות, וכתוצאה מכך נפצעו 6 נוסעים. אירוע נוסף נגע לאיום על טיסת וירג'ין אוסטרליה, שהובילה להסטת המטוס לשדה תעופה אחר, עקב האיום, ולהשלכת כ-8 טון דלק מעל האוקיינוס טרם הנחיתה. במקרה אחר, הוא איים על המטוס ששימש את קבוצת הבוסטון סלטיקס מה-NBA, בעת שהיתה בדרכה למשחק, דבר שהוביל לעריכת סריקות במטוס. במקרה נוסף הוא איים שהוטמנה פצצה בטיסה פנימית של אמריקן איירליינס בארה"ב, מה שהוביל להנחתת המטוס ולפינוי הנוסעים שנאלצו להתאכסן בבתי מלון באזור למשך הלילה.

באישום השני נאמר, שבמשך אותן שנתיים הנאשם התקשר לכ-2,000 גופים שונים, ובהם בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, מוסדות יהודיים, מוסדות ציבוריים שונים ועוד, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות להסוואת זהותו, ואיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע באותם מקומות.

לפי האישום השלישי, הנאשם התקשר בכ-48 מקרים לתחנות משטרה, תוך שימוש בדרכים מתוחכמות להסוואת זהותו, איים על השוטרים וטען בפניהם בכזב כי הוא מחזיק בילדים קטנים או בבני משפחה כבני ערובה, בכתובת מסויימת שמסר לשוטרים, וכי בכוונתו להוציאם להורג בתוך זמן קצר וכן לירות בשוטרים שיגיעו לכתובת. בחלק מהמקרים הזניקו השוטרים כוחות משטרה לכתובת שמסר הנאשם, מפני האיום והטלת האימה. כך למשל, הנאשם התקשר ואיים על משטרת ניו ג'רזי שהוא חמוש ומחזיק שלושה ילדים כבני ערובה ובכוונתו לירות בראשם ובשוטרים שיגיעו למקום.

באישום נוסף מתואר כיצד הנאשם איים ואף ניסה לסחוט כספים באיומים מארנסטו לופז, סנאטור של מדינת דלוור בארה"ב,

לנאשם עשרות עבירות של סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, עבירות מחשב והלבנת הון.

באישום החמישי הצעיר מואשם בעבירות של נשיאת נשק, תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר במהלך מעצרו הראשוני בביתו באשקלון, תוך כדי עריכת חיפוש בבית ותפיסת מחשביו, הנאשם השתלט על אקדח של אחת השוטרות שהיו במקום. השוטרים השתלטו עליו וחילצו את האקדח המשטרתי מידיו.

האישום השישי מייחס לו עבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע ב"רשת האפלה", ומתאר כיצד הנאשם הציע למכירה מדריכים וערכות ממוחשבות ואמצעים לזיוף תעודות זהות ומסמכים רשמיים, לייצור רעלים, לייצור סמים, להפצת וירוסים במחשב, לפריצה לחשבונות פייסבוק ו-וואטסאפ, ואף לייצור חומרי נפץ ומטעני חבלה.

אישום שביעי מייחס לו תיווך לסחר בסמים ב"רשת האפלה", בכך שתיווך בין מוכר סמים מקנדה לבין רוכשי סמים ב"רשת האפלה", ונטל עמלה מסכום המכירה של הסמים. באישום האחרון הוא מואשם בעבירות של פרסום והחזקת חומרי תועבה פדופיליים, שנמצאו במחשבו.

חקירת הפרשה ביחידת הסייבר בלהב 433 התפרשה מקצה העולם עד קצהו (מאוסטרליה ועד ארה"ב),

לכתבה

גוגל מפתחת חוסם פרסומות שיוטמע בכרום

Tgspot, אופיר ארצי, 20.04.17

הידיעה הזו בטח תפתיע רבים: גוגל (Google), על פי דיווח ב-Wall Street Journal, מפתחת תוסף חוסם פרסומות לדפדפן Chrome (כרום). התוסף, אם בסוף ייצא לפועל, יוטמע בגרסה השולחנית והניידת של הדפדפן כאחד. ההערכה שגוגל רוצה ליישר קו עם המגמה של 'הקואליציה לפרסום טוב יותר' בה היא עצמה חברה, שמטרתה לקבוע מהו פרסום הוגן ומהו פרסום שנחשב פוגע מבחינת המשתמש, ובהתאם לכך, לאפשר למנוע את הצגת הפרסומות המטרידות תוך היכולת לאפשר לתארים כן להציג מודעות ולהרוויח כסף.

גוגל, ככל הנראה, רוצה למנוע ממשתמשים להתקין חוסמי פרסומות צד ג' שחוסמים את כל המודעות לחלוטין, ולצמצם את הנזקים שנגרמים לה מאי חשיפה לפרסומות באינטרנט.

כאמור, על הכוונת נמצאות בעיקר הפרסומות היותר מציקות כמו חלונות קופצים, סרטוני פרסומת שמתחילים להתנגן באופן אוטומטי עם עליית הדף, ומודעות שמשתלטות על כל העמוד עם שעון עצר שסופר לאחור עד הצגת הכתבה. לפי הדיווח, ובהתאם לקווים המנחים של הקואליציה, באתרים בהם יהיו מודעות לא הוגנות לצד הוגנות, גוגל תאפשר למשתמש לחסום את כל הפרסומות.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: