הידעת? 1 מ-4 ילדים נופל קרבן לילדים מחרימים ומשפילים

aton, אורנה אורבך, 04.12.13

זיכרון אמיתי – החרם על רותי כהן.

היינו בכיתה ד. חברתי ברכה ואני. יום אחד, ניגשה אלינו ענת, מי שנחשבה "מלכת הכיתה" ואמרה:
'תשמעו, החלטתי שעושים חרם על רותי כהן..ברור? מעכשיו אף אחד לא מדבר איתה"
ברכה ואני הבטנו אחת בשנייה ושאלנו כמעט יחד "למה? מה היא עשתה?"
"למה היא צריכה לעשות משהו? לא מספיק שהיא מכוערת, שמנה עם רגליים קצרות ואף כמו נקניקייה? נו באמת"
גיחכה ענת לכל צחוקם של כל הילדים האחרים.
שוב הבטנו אחת ברעותה וענינו יחד "אז אנחנו לא מחרימות אף אחד היא לא עשתה לנו כלום! "
ענת הרצינה " אם לא תסכימו , נעשה חרם גם עליכם…אם אתם לא איתנו…נהיה נגדכן".
שתינו קצת פחדנו בלב אבל חייכנו אחת לשנייה וצחקנו מולה" הצחקת אותנו, ביי" ידענו שיש לנו – אותנו!
גם ידענו שלחרם יש משמעות כשהוא כולם על אחד. הרי כידוע, הרוע שווה רק במלואו.
אכן עקב סירובנו, העזו עוד כמה להצטרף אלינו ול"המרות את פיה" וכמובן החרם הזה לא יצא לפועל.

" ילדים הם זכים וטהורים"… האומנם? בואו נדבר על המציאות.

אלה העובדות : 1 מתוך 4 ילדים נחשף לחרם חברתי ולהשפלה בכיתות ד-ו (עפ"י מחקר בראשות פרופ. רולידר)

מאז שנולדנו (כן, כולנו היינו ילדים)…. מלוות אותנו אמירות מתוקות :
'רק ילדים הם זכים וטהורים' –
'רק ילדים אומרים את האמת'
'רק ילדים הם טובים'.
'ילדים הם אנשים שעוד לא התקלקלו..'
האומנם? התשובה? ממש לא!

מהי התנהגות נצפית של ילדים?
1. ילדים הם יחידים שמסוגלים להחרים, להתעלם בזדון , לשנוא, לתקוף, להרע ולהציק למישהו שלא עשה להם כלום. סתם כי הוא לא נראה להם…
מבוגר שיפגע סתם באחר נחשב לפסיכופט(כי אנחנו כבר מחונכים).
2. ילדים הם היחידים שיכולים לגנוב ולגרום מצוקה איומה לילדים אחרים. בלי לחשוב שמשהו לא בסדר בהתנהגותם.
3. ילדים מגייסים גם ילדים אחרים לפעילות עוינת ופוגענית בילדים חלשים ללא הנד עפעף.
4. יכולת הפגיעה והרצון לפגיעה עולה ככל שהקרבן חלש יותר, אומלל יותר, בעל מגבלה, לא יפה, לא עשיר או נכה יותר.
5. המתעללים באים דווקא משכבות סוציו אקונומיות בינוניות ומעלה. כלומר אין סיבת מצוקה, שאולי היינו יכולים להיתלות עליה.
6. הקהל הדומם, אלה שלא מתעללים בפועל (הצופים..ילדים אחרים) אך רואים התעללויות, לרוב אינם מתערבים ואינם מנסים לעצור, את ההתעללות לא בבירור ולא אנונימית…
אין תחושה של כאב או צער על האחר….שהוא תמיד חף מפשע.

ילד קטן, בטוח שהוא מרכז העולם. הוא אגוצנטרי. מכיר את עולמו ואת צרכיו בלבד.

למעשה, איננו אמורים להתפלא. הכתובת היא תמיד על הקיר.
מבט שלנו על ילדינו הקטנים… מקפיץ זיכרונות התנהגות אגוצנטריים ידועים. למשל:
* ילד נולד ומכיר את עולמו ואת צרכיו בלבד. אין לו מושג איך חיים עם אחרים ושהוא לא מרכז העולם.
* מי לא מכיר את זה שהלכת עם ילדך לראשונה לחנות והוא רצה לקחת מוצרים בלי לשלם? כאילו הכל שלו.. וכולם חייבים לו.
* מי לא מכיר את זה שבאנו לבקר אצל משפחה אחרת, הילד שלנו רוצה לקחת את המשחק האהוב של הילד
המארח וללכת איתו הביתה..ועוד הוא צורח…..לא מבין מה הבעיה וגם זה לא מעניין אותו…
ילד הוא כחומר ביד היוצר.
רק אנחנו מלמדים אותו לחשוב חברתית, לשים לב לאחר, להתחשב כדי שיתחשבו בו.
רק אנו חושפים אותו ליכולת הנהדרת של יחסים בחברה.
אנחנו יכולים גם לקלקל…כמובן.

משמעות ותפקיד ההורים – לימוד כישורים חברתיים. התמודדות עם מצוקה אחר. טיפוח אמפתיה.

האם יכול להיות שלא הבנו עד כה את המשמעות האמיתית והמשקל המכריע של תפקידנו כהורים?
האם לא שמנו לב, שילד נולד עם החסר החברתי, ללא יכולת להתחשב באחר, להיזהר בכבודו, לחמול עליו ולעזור לו.
ללא כישורים להסתדר בחברה כפרט מועיל, מאושר, שותף ואכפתי?
על כל הערכים הללו, אנחנו אחראים. ההורים והמדינה.
קוראים לזה חינוך. הילד הוא כחומר ביד היוצר. נלמד אותו איך מתנהלים בחברה\ כישורים חברתיים כי הוא פשוט לא יודע.
ללא חינוך יישאר הילד אגוצנטרי שחושב שכולם חייבים לו ובאמת אינו מבין למה לא. .
וללא יכולת לנצל את מלוא הפוטנציאל של יופי העולם על ברואיו.
שוברים שתיקה. יש להתמקד בשתי פנים נוספות של תופעה איומה זו, הנגזרות שלה..

1. שתיקת הקרבן – הילד מרוב פחד ורצון אולי למצוא חן. מפחד להגיד שפגעו בו… שמא ישנאוהו.
2. התופעה האיומה מכל לדעתי היא – תופעת העומדים מן הצד ולא מושיטים יד!

קשר השתיקה וחוסר העזרה של כל הילדים שרואים במו עיניהם התעללות, שאולי לא הם עשו אותה, אך הם אינם מגנים, אומרים או גורמים להפסקת החרמות הללו

סיכום: חינוך ילד כחומר ביד היוצר – מוביל ליופיו של עולם. למדו ילדיכם לא לשתוק – ולאהוב..

מדאיג לראות את הקרבן מלא פחדים וחששות… שומר בליבו את סוד ההתעללות בו ולא מספר מחשש שיבולע לו. מחריד לראות את "אלה שעומדים בצד ולא מושיטים יד" – עומדים מנגד !! לא מסייעים ולא מצילים את הילד.

למדו את ילדיכם, להתריע ולו בפניכם על פשע, או אי צדק בסביבתם. ובודאי להם! לא לשתוק. ילד הוא כחומר ביד היוצר, כל מה שצריך זה חינוך, חינוך וחינוך. על הילד ללמוד איך מתנהגים בחברה. בלי הנחות. ועם גבולות איתנים.
"ואהבת לרעך כמוך" "את השנוא עליך , אל תעשה לחברך" זו כל התורה על רגל אחת.

לכתבה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: