Monthly Archives: דצמבר 2016

איך פייסבוק יודעת מה גולשים עושים מחוץ לאינטרנט

Haaretz, עודד ירון, 29.12.16

מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג

מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג

STEPHEN LAM                     רויטרס   צילום

כולם יודעים שהרשת החברתית דואגת לעקוב אחרי גולשים באתרים אחרים; מה שפחות זוכרים הוא שבחלק מהמדינות היא גם דואגת לקנות מידע על אזרחים מחוץ לרשת

בפרו-פובליקה ביקשו בחודש ספטמבר מגולשים לחלוק איתם את קטגוריות העניין שפייסבוק הצמידה להם לצורך הפילוח למפרסמים. את הקטגוריות האלה אפשר לראות בעמוד העדפות הפרסום האישיות (Your Facebook ad preferences). באתר אספו יותר מ-52 אלף קטגוריות ייחודיות, שפייסבוק משתמשת בהן כדי לפלח את אוכלוסיית המשתמשים.

את המידע פייסבוק אוספת בעיקר מפעילות שלכם ברשת החברתית, כלומר הלייקים שעשיתם לעמודים שונים, הנושאים שעליהם הגבתם ופעילות נוספת. אבל זה לא מוגבל רק לפעילות ברשת החברתית. גם רוב האתרים שאתם גולשים בהם מחוץ לפייסבוק מספקים לה מידע בין היתר בעזרת כפתורי הלייק שמותקנים בהם.

מה שרבים שוכחים הוא שבחלק מהמדינות פייסבוק גם רוכשת מידע על פעילות של אנשים מחוץ לרשת. על פי המידע שקיים באתר החברה עצמה, היא משתמשת בשירותים כאלה בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, ברזיל, צרפת, גרמניה ויפן.

"דברים כמו המידע של פרופיל הפייסבוק שלכם, פעילות בפייסבוק ואינטראקציות עם עסקים יכולים להשפיע על המודעות שאתם רואים", כותבת החברה בדף. עם זאת באחד משלושה פאנלים מתחלפים של מידע בראש העמוד קיים כפתור למידע נוסף. בעמוד שאליו הכפתור מוביל, פייסבוק מציינת כי היא משתמשת במידע מ"ספקי דאטה". בלחיצה על צמד המילים אפשר לקבל מידע נוסףכולל לינקים לדפים שמאפשרים למשתמשים לבקש להפסיק את השימוש במידע עליהם.

מעניין לציין שעל פי תנאי השימוש למפתחים, פייסבוק אוסרת על מפתחי אפליקציות לעשות את מה שהיא עושה כאן. כלומר, למכור, להציע רשיונות או לרכוש כל מידע שהם השיגו דרך השירותים שלה. בחודש שעבר למשל היא חסמה אפליקציה של חברת ביטוח שהציעה ללקוחותיה הנחות בהתבסס על המידע האישי שלהם בפייסבוק.

לכתבה

בכיר ישראלי בחברה בת של פייסבוק נעצר בארה"ב בחשד לשידול שוטרת שהתחזתה לבת 15

Rotter, כותרות הסקופים, 27.12.16

לפוסט

״חוק הפייסבוק״ עבר בוועדת שרים לחקיקה

Nana10, מואב ורדי, 25.12.16

חוק הפייסבוק״ של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, עבר בוועדת שרים לחקיקה. על פי הצעת החוק בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לספקית אינטרנט כדוגמת פייסבוק או גוגל להסרת תכנים מסיתים מהרשת. (מואב ורדי)

קספרסקי חושפת: הילדים הישראלים נמצאים במקום הראשון במספר הכניסות לאתרים מסוכנים

Nana10, יוסי לוי, 22.12.16

ילדים בסכנה ברשת

 ילדים בסכנה ברשת   צילום: fotlia

בעולם מלא סמארטפונים, טאבלטים, לפטופים ומחשבים- עד כמה באמת אתם יודעים מה הילדים שלכם עושים ברשת? מחקר חדש ומדאיג מגלה כי אתם כנראה לא יודעים הרבה

בחברה מדווחים כי המחקר מתבסס על סטטיסטיקה המגיעה ממודול בקרת ההורים של קספרסקי ומראה כי רוב הניסיונות לבקר באתרים מסוכנים על ידי קטינים תועדו בישראל (775), לאחר מכן בריטניה (460), ארה"ב (352), שבדיה (345) וקנדה (302). המחקר התבצע בתקופה שבין דצמבר 2015 לנובמבר 2016 ומתבסס על נתונים שנאספו מפתרונות האבטחה של קספרסקי עבור Windows ו-Mac OS X בהם הופעל מודול בקרת הורים. הסטטיסטיקה מבוססת על מספר ניסיונות הכניסה אשר תועדו על ידי המודול אל אתרים שסווגו על ידי מומחי מעבדת קספרסקי כמסוכנים ביותר עבור ילדים לפי 7 קטגוריות אשר הוגדרו על ידי החברה. הסטטיסטיקה מייצגת את מספר הניסיונות למשתמש בשנה.

כאמור לפי המחקר, צעירי ישראל נמצאים בראש הטבלה עם 775 ניסיונות כניסה לאתרים מסוכנים, כאשר 687 מהניסיונות הללו בוצעו לאתרים המתמקדים באלכוהול, טבק ו/או סמים. עוד הראו התוצאות כי ילדים מיפן ממוקמים במקום הראשון בקטגוריית "תוכנה, אודיו ווידאו" עם 104 ניסיונות ובקטגוריית "תוכן למבוגרים" עם 39 ניסיונות – קטגוריה הכוללת גם אתרים עם תוכן פיראטי. צעירי פורטוגל, לעומת זאת, מובילים במספר הרב ביותר של ניסיונות כניסה לאתרים המכילים שפה גסה עם 60 ניסיונות.

יש לציין כי לא כל הניסיונות הם מכוונים: לדוגמא, ילדים יכולים להגיע לאתרים אלו באמצעות לחיצה לא מכוונת על באנר או קישור ששותף על ידי מישהו אחר. במחקר נוסף שבוצע על ידי קספרסקי בשנת 2016 וכלל 3,780 משפחות מ-7 מדינות, הנשאלים הצעירים ברוסיה ובארה"ב העידו כי הם בעלי סבירות גבוהה להסתיר מהוריהם פעילות מקוונת מסוכנת פוטנציאלית, וכן להשתמש בתוכן שאינו מתאים לילדים.

"ידע הוא כוח והדבר נכון במיוחד עבור הורים שכיום חייבים להגן על הילדים שלהם מפני מידע בלתי רצוי ולעיתים אף מסוכן אשר קיים הן בעולם האמיתי והן בעולם הווירטואלי", אמר נעם פרוימוביץ, מנכ"ל קספרסקי ישראל. "ההורים לא יכולים להיות תמיד ליד הילדים שלהם כדי למנוע מפגש אקראי עם תוכן פורנוגרפי או אתרים המעודדים שימוש בסמים. זוהי הסיבה לכך שפתרונות IT ייעודיים ממלאים תפקיד חשוב בהתרעה בפני הורים ובמניעת הילדים מביקור באתרים המכילים סוגי תוכן מסוכנים".

הסכנה הזו של גלישה לאתרים לא בטוחים היא רק אחת מיני רבות מולה נאלצים הורים לתמודד. כאמור ישנן פתרונות טכנולוגים בדמות תוכנות הגנה אשר מצמצמות את גישת הילדים לתכנים לא נאותים, כמו גם עוקבות אחר פעילות הילדים ברשת, אך מה עוד ניתן לעשות? הרי בעוד הילדים יוצאים לחופשת החנוכה, לא תמיד תהיו לידם. מה יקרה אז, כשאתם לא לידם? ובכן הכנו לכם  כאן בנענע10 רשימה מיוחדת של 11 עצות וטיפים לגלישה בטוחה ברשת מבית עמותת אשנב, שאמורים להגן על ילדיכם. הרשימה הוכנה בצורת משחק, כדי שתוכלו לשבת עם ילדיכם ולהסביר להם שלב אחר שלב כיצד יש לנהוג :

49% מהחרדים גולשים באינטרנט; ל-21% יש סמארטפון

Rotter, כותרות הסקופים, 22.12.16

49% מהחרדים גולשים באינטרנט; ל-21% יש סמארטפון
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי שתוצאותיו מתפרסמים לראשונה ב'כיכר השבת', מעלה כי 49% מהציבור החרדי עושים שימוש ברשת האינטרנט ול-21% מהחרדים יש מכשיר טלפון חכם (דיגיטל)
ישראל כהן|כ"ב בכסלו תשעז 18:01 22.12.16

49% מהציבור החרדי עושים שימוש ברשת האינטרנט – כך מעלה סקר מיוחד שערך איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר). מדובר בנתון גבוה מהמקובל לחשוב בכל הקשור להרגלי השימוש של הציבור החרדי באינטרנט, אולם הוא עדיין רחוק משיעור השימוש ברשת בציבור הכללי – שעומד על 88%.

קראו גם: לכמה מתושבי בני ברק יש מחשב?
במסגרת הסקר שנערך על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, נבחנו דפוסי השימוש באינטרנט בחברה הישראלית והפערים הדיגיטליים בתוכה.

הסיבה העיקרית בגללה חלק מהחרדים לא משתמשים באינטרנט היא מגבלה דתית – כך ציינו 90% מהחרדים שלא עושים שימוש באינטרנט. יתר התשובות התחלקו בין מחסור באמצעי סינון אתרים, חוסר עניין באינטרנט, מיומנות נמוכה ויש גם כאלו שהמחשב שלהם פשוט מקולקל.

אילוסטרציה (צילום: Olivier Fitoussi)
מבין החרדים שגולשים באינטרנט, 40% עושים זאת באמצעות המחשב והטלפון החכם; 56% מקפידים להשתמש במחשב בלבד ורק 4.6% מהחרדים שגולשים באינטרנט מתחברים למרשתת מהסמארטפון בלבד.

לפני חצי שנה, נחשף כי העיר החמישית בכמות הזמנות המוצרים דרך הרשת, היא דווקא העיר החרדית בני ברק. מנכ"ל רשות הדואר, דני גולדשטיין, סיפר אז לחברי הכנסת כי "מתוך כ-80 ערים בארץ, העיר בני ברק היא העיר החמישית מבחינת כמות החבילות שרשות הדואר מחלקת, חבילות שמגיעות ארצה כתוצאה מהסחר האלקטרוני המקוון באינטרנט".

בין שאר פעילויותיו, איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל גם קו חם נגד תכנים פוגעניים ברשת. נפגעתם או נתקלתם בתוכן פוגעני? פנו לצוות הקו החם: 03-9700911, או בדוא"ל safe@isoc.org.il\

לפוסט

תחזית מבהילה ל-2017: "האקרים יפילו את האינטרנט ל-24 שעות והשווקים הפיננסיים יצללו"

Themarker, סוכנויות הידיעות, 22.12.16

מומחה אבטחת המידע ג'יימס קרדר: האקרים ביצעו השנה סדרה של ניסויי כלים לקראת מתקפות גדולות יותר

האקרים צפויים להפיל את רשת האינטרנט כולה למשך יממה בשנת 2017, על רקע המשך מגמת ההחרפה במתקפות הסייבר בעולם, הזהיר סמנכ"ל אבטחת המידע וסגן נשיא חברת אבטחת המידע האמריקאית לוג־ריתם (LogRhythm), ג'יימס קרדר, בתחזיתו לשנה הבאה.

לדבריו, כל הסימנים מבשרי הרעות לכך כבר הופיעו השנה, לאחר שפושעי סייבר ביצעו סדרה של ניסויי כלים לקראת מתקפות גדולות יותר.

"אם אתה מצליח להוכיח שאתה מסוגל להפיל אתרים ענקיים וחלק גדול מהאינטרנט בארה"ב למשך כמה שעות, נפילה בת 24 שעות נראית משימה די פשוטה", הוסיף.

"חוק הפייסבוק" של שקד וארדן יאושר בממשלה ביום ראשון

Globes, חן מענית, 21.12.16

איילת שקד / צילום: איל יצהר

איילת שקד / צילום: איל יצהר

לפי ההצעה, ביהמ"ש יהיה רשאי, לבקשת המדינה, להורות לפייסבוק או גוגל להסיר תכנים מסיתים ■ שקד: "אפקט הפרפר – בו הקלדה של אדם במקום אחד יוצרת סערה המביאה אף למעשי הרג במקום אחר, ללא יכולת אכיפה ושליטה – הוא בלתי סביר"

"חוק הפייסבוק", אותו יזמו שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יעלה להצבעה בוועדת השרים ביום ראשון הקרוב.

צו להסרת תוכן מספקית אינטרנט יוכל להינתן בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום מהווה עבירה פלילית; וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחונה של המדינה.

הרקע להצעת החוק הוא השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות למטרות הסתה. גורמי האכיפה מציינים כי ניתן למתוח קשר ישיר בבירור בין תכנים מסיתים ברשת לבין ריבוי פעילויות טרור, שכן הרשת מהווה פלטפורמה נוחה להנעת פעילים, כך שנצפים יותר ויותר אירועי טרור של מפגעים בודדים.

לדברי השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, "למרות שההסתה מובילה לטרור, עדיין פייסבוק וחברות האינטרנט אינן נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים, ולעתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק החדש הכרחי כדי לתת לנו את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ורצח".

לכתבה

בנט יוצא נגד חשיפת ילדים לפורנו בסמארטפונים: "אתגר אסטרטגי לעתידנו"

Haaretz, ירדן סקופ, 20.12.16

Photo published for בנט יוצא נגד חשיפת ילדים לפורנו בסמארטפונים: "אתגר אסטרטגי לעתידנו"

בנט בתיכון במודיעין, ב- 2015 צילום   גיל כהן לאחר ביקור בבית ספר יסודי סיפר שר החינוך כי "כמעט כל ילדי כיתה ה' הודו שנחשפו לתכני פורנו. זה יכול לייצר טראומה. אנחנו צריכים לתת על זה את הדעת"

בשיחה עם ״הארץ״ הסביר בנט כי נושא השימוש בסלולרי והשפעתו על עולמם של הילדים צף ועולה ברבים מביקוריו ושיחותיו עם ילדים. לדבריו, ״דווקא בביקורי פתע אני יכול ללמוד הרבה יותר. אחד מהדברים שחוזרים וצפים זה נושא הסלולרי. יש פה אירוע במימדים בלתי נתפסים עם השלכות שאני לא מצליח להתחיל לאמוד אותם. עד לפני כמה שנים חיי הילדים היו משהו אחד ועכשיו הם משהו אחר לגמרי, באופן עמוק״.

"הבעיות החמורות שאני מזהה, ואני ממש רואה בזה אירוע בעייתי, זה הנושא של תכני פורנו", המשיך בנט. "אפילו שלי היה קשה לשאול, ושאלתי בעדינות על תכנים למבוגרים, הילדים הבינו בדיוק למה אני מתכוון וכמעט כולם בכיתה ה׳ הודו שנחשפו לתכני פורנו. בדורנו זה לא היה נגיש כל כך. זה דבר נורא וזה יכול לייצר טראומה וזעזוע ודימוי מעוות של מה זה קשר מיני בין אנשים וזה מעצב תודעה. זה עולם אחד מאוד בעייתי ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת״.

שר החינוך הוסיף כי ״הבעיה השנייה זה עולם השיימינג. תמיד היה אפשר לבייש, וגם בדור שלנו היה אפשר להחרים. אבל העצימות והקלות והיקף השיימינג ברשת לאין ערוך יותר עוצמתיים מבעולם האמיתי. יש משהו בוירטואלי שמקצין התנהגות אנשים. הביטויים — אתה שמן, אתה מכוער. הקלות בלהוציא מישהו מקבוצה. וההיקף שאם כבר קורה משהו זה יכול להגיע להיקפים של רבבות ילדים ולא רק הילדים שבמקרה בסביבה״. עוד הוסיף כי "פעם היו צוחקים על ילד בכיתה. זה נורא, אבל בסוף היום הוא היה חוזר לבית המוגן ולחברים התומכים. היום זה כל הזמן בכל שעה ובכל מקום. אי אפשר להימלט. הלכת לישון בלילה? זה עדיין פועל".

מחקר שערכו באחרונה ד״ר מיכל דולב כהן, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט וד״ר צמרת ריקון ממכללת אורנים לחינוך, בחן את הרגלי הסקסטינג (תכתובות מיניות) של מתבגרים בישראל בקרב 547 מתבגרים, תלמידי כיתות ז'-י"ב ברחבי הארץ, מתוכם 16% לומדים במסגרות חינוך דתיות. מהמחקר עולה כי רבע מהנבדקים דיווחו על משלוח סקסטינג, כהודעות מיניות או הודעות המכילות תמונות ערום מלא או מרומז לאחרים. שליש מהנבדקים דיווחו כי התבקשו מאחרים לשלוח תמונות עירום שלהם. כמחצית מהפניות נעשו על ידי זרים.

יחד עם זאת, בכל הנוגע לדיווח, למעלה ממחצית מהם לא דיווחו על הפניה הזו, 44.4% דיווחו לחברים ורק 5.8% דיווחו ליועץ בית הספר, מורה או הורה. החוקרות מסבירות כי ״זהו ממצא בעייתי מאוד שמציב את המתבגרים מאוד בודדים בהתמודדותם״. נמצא כי סקסטינג שכיח יותר בקרב בנים, תלמידי תיכון ותלמידים בבתי ספר ממלכתיים, בהשוואה לבנות, תלמידים בחטיבת הביניים ותלמידים בבתי ספר ממלכתיים־דתיים. עוד עולה מהמחקר שככל שהצעיר חש פחות פיקוח הורי, כך רב יותר הסיכוי שיתנסה בסקסטינג.

החוקרות מסבירות כי ״על ההורים ואנשי החינוך להכיר את התופעה, להתייחס אליה, להדריך את הילדים ולעודד אותם להזהר מהשלכות אפשריות שלה״.

 לכתבה

השרים אישרו: הצטרפות למאגר הביומטרי תהיה חובה

Haaretz, יהונתן ליס, אילן ליאור, 18.12.16

המחלוקת על המאגר: נחיצות המאגר – משרד הפנים: רק המאגר ימנע זיוף זהויות ושימוש ביותר מזהות אחת; המתנגדים למאגר: אין צורך במאגר, ניתן להסתפק בתעודות חכמות למניעת התחזות. הנתונים הביומטריים – משרד הפנים: תמונות פנים וטביעות אצבע דרושות לצמצום הסיכון לגניבת זהות; המתנגדים למאגר: טביעות האצבע מיותרות ומגבירות את הסיכון במקרה של דליפת מידע. אבטחת המידע – משרד הפנים: הסיכון לפריצת המאגר או לדליפת מידע ממנו אפסי; המתנגדים למאגר: גם המאגרים השמורים ביותר נפרצים ודולף מהם מידע. הסכנות – משרד הפנים: מזעריות, מידע דומה מצוי במאגרים אחרים ותמונות פנים נפוצות ממילא; המתנגדים למאגר: דליפת מידע רגיש של כל האוכלוסייה וניצול לרעה של המאגר בידי הרשויות

בהחלטת ועדת השרים נכתב כי "ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה מרבית על פרטיות האזרחים ואבטחת המידע במאגר". המתנגדים: מה תעשה הממשלה כשהמאגר ייפרץ?

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את החלטת שר הפנים, אריה דרעי, להפוך את ההצטרפות למאגר הביומטרי לחובה לכל אזרחי המדינה ותושביה. לפי ההחלטה, המאגר יכלול תמונת פנים באיכות גבוהה וטביעות של שתי האצבעות המורות של המצטרפים אליו.

מהוועדה נמסר כי "החלטת השר התקבלה לאחר בחינה מעמיקה, במסגרתה הוגשו דיווחי הרשות לניהול המאגר הביומטרי ורשות האוכלוסין, המלצות הוועדה המייעצת, הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה וגורמי מקצוע נוספים המעורבים בפרויקט. ממצאי הבחינה העלו כי לאורך תקופת המבחן ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה מרבית על פרטיות האזרחים ואבטחת המידע במאגר, וזאת תוך קבלת אישור כל הגורמים הנדרשים והמוסמכים שנקבעו לעניין זה בחוק".

עוד הוזכר בהחלטת הוועדה כי בהתאם להחלטת שר הפנים, לכל אדם תינתן האפשרות להחליט אם ברצונו לשמור את טביעות האצבע במאגר, או על גבי תעודת הזהות והדרכון החכם בלבד. אם יבחר שלא לכלול אותן במאגר, תוקף התעודות יהיה חמש שנים ולא עשר.

בתנועה לזכויות דיגיטליות, המובילה את המאבק נגד המאגר הביומטרי, מחו על החלטת ועדת השרים לחקיקה. "החוק הביומטרי צריך היה להיגנז עם היוודע תוצאות הניסוי", אמר צבי דביר, מראשי התנועה. "אין בעיה של הרכשות כפולות. אין בעיה של גניבת זהויות. מנסים לחוקק כאן במהירות הבזק, מבלי לקיים את הדיון הראוי במשמעויות הכבדות של החוק הזה – לפרטיות, לביטחון ולדמוקרטיה. מה יעשו בממשלה כשהמאגר הזה ייפרץ? יש כאן סכנה ברורה ומיידית לביטחון שלנו וכדאי שיפנימו את זה בממשלה, כפי שכבר הפנימו את זה במשרדו של הממונה על היישומים הביומטריים, שקבע כי אין צורך בטביעות אצבע במאגר. חברי הכנסת חייבים לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדי".

לכתבה

שורת החיפוש: מה הישראלים חיפשו בגוגל השנה?

Globes, אינטרנט, 14.12.16

קבלו את חמש החיפושים המובילים בגוגל בישראל בשנת 2016. הקליקו על כל מקום בדירוג וגלו, חושבים שתצליחו לנחש?

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: