"הגנב" הגדול ביותר: מה קורה כשמוותרים על וואטסאפ

Themarker, אמיתי זיו, 16.10.16

מלי אלקובי

מלי אלקובי                 עופר וקנין

האם כדאי לוותר על וואטסאפ? מלי אלקובי ביצעה ניסוי מעניין ■ "הוואטסאפ יוצר אשליה של קשר, אבל פוגע בתקשורת הבין־אישית"

הטלפון הנייד הוא עובדה קיימת — כך אנשים מתקשרים ועובדים כיום. רק מעטים יכולים לוותר על הטלפון הנייד לחלוטין, וגם הם נדרשים להתארגן מחדש ולהתאים את אורח חייהם לשינוי. אבל גם אם אינכם נמנים עם אלה שבחרו בחיי נזירות דיגיטליים, סוגית ריסון מקומו של הסמראטפון רלוונטית מאוד עבורכם. כך לפחות חושבת מלי אלקובי, מחברת הספר: "גיבורי־על והורמונים: להתנתק מהמסך. להתחבר שוב לחיים".

את הספר כתבה אלקובי, יועצת לאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, בעקבות ניסוי שערכה על עצמה בחודשים האחרונים. במסגרת הניסוי היא התנתקה כליל מהאפליקציות החברתיות שבנייד שלה. "יצאתי מוואטסאפ ומפייסבוק", היא מספרת, "את הוואטסאפ הסרתי מהטלפון ואת הפייסבוק בעלי נעל בסיסמה שלא ידעתי". לדבריה, אף שתקופת הניסוי נתחמה ל–1 ביוני עד 1 בספטמבר, היא החליטה להפוך אותו לאורח חיים קבוע. "בגלל המסקנות שלי לא חזרתי לווטסאפ. לפייסבוק אני נכנסת במינון נמוך, מהמחשב, ולצרכים עסקיים בלבד".

בעקבות חוויותיה, מסמנת אלקובי את וואטסאפ בתור גנב תשומת הלב הגדול ביותר: "היו לי 17 קבוצות פעילות, שזה לא הרבה בשביל נער בן 16, אבל עבורי זה היה דבר מרכזי ומציק. בוואטסאפ, בגלל שזה קל, אנשים שולחים לך כל מחשבה שעולה על דעתם, גם אם זה בשעות משונות. כיום, אף שאני זמינה בסמס, מספר התכתובות ירד ב–90%.

"ברור שיש כאן הפסד, אבל מבחינתי, בסופו של דבר הרווח גדול מההפסד. בגלל תופעת ה–FOMO (הפחד לפספס — Fear of Missing Out) בטלפון הנייד, אתה לפעמים מחמיץ אינטרקציה אישית. אתה מפסיד זמן עם עצמך. הווטסאפ מפחית קשר טלפוני ושיחות פנים מול פנים, ויוצר אשליה של קשר בלי שאתה באמת יודע מה קורה בחיים של האנשים. ואני עוד לא מדברת על בני נוער, שאצלם המסכים כבר פוגעים ביכולת לחוות אמפתיה.

אלקובי מצטטת שורה של מחקרים ונתונים, שלפיהם דווקא בעידן המידע והתקשורת הזמינה אנשים בודדים יותר:

התמכרות ללייקים

עם זאת, לאלקובי ברור כי המאבק בוואטסאפ ובפייסבוק לא עתיד להיות קל, בעיקר בגלל הדרך שבה אנחנו בנויים: "מערכת החיפוש האנושית — חיפוש אוכל או מידע כדי לשרוד — משחררת הורמון עונג בשם דופמין בעת שאנחנו נחשפים למידע חדש. כשהמידע הוא לא צפוי אז רמת הדופמין גבוהה. לכן, כשאנחנו מפרסמים פוסט או סטטוס ולא יודעים כמה חברים ישתפו או יעשו לייק, זו ממש חוויה של התמכרות — התמכרות ללייקים. ככה צריך להתייחס לזה אם רוצים לנצח".

אז מה עושים?

"אני ממליצה להסיר את כל מה שמושך אותך להסתכל בטלפון מלכתחילה, שזה קודם כל וואטסאפ. מלבד זה, אני ממליצה להסיר את כל האפליקציות שאתה לא חייב במכשיר: תשאיר ווייז או פנגו. אבל פייסבוק? תיגש מהמחשב.

ומה לגבי עבודה? אם אני חייב להיות זמין למייל לצורכי עבודה?

"אז תשאיר את המייל. גם לי יש מייל בטלפון, אבל אני בודקת ידנית אם נכנסו מיילים. המעסיק צריך לדעת שגם הוא מרוויח: מרוויח עובד אפקטיבי יותר ומפוקס בעבודה, עובד שתורם יותר, כי בישיבות הוא לא מרוכז בטלפון. ההסחה פוגעת בריכוז ובאפקטיביות ומובילה ליותר טעויות — ולהפך".

לכתבה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: