Monthly Archives: אוקטובר 2016

"צנזורה" מול "סינון הכרחי": הקרב על חוק הפורנו

Ynet, גלעד מורג, 30.10.16

ח"כ מירב בן ארי: "הצעה חכמה וחשובה" (צילום: גיל יוחנן)

ח"כ מירב בן ארי: "הצעה חכמה וחשובה"(צילום: גיל יוחנן)

ההצעה לחייב ספקיות אינטרנט לחסום לגולשים אתרי פורנו מעוררת מחלוקת: באגודה לזכויות האזרח מאמינים כי המשתמש הוא שצריך לבחור, אך ח"כ בן ארי גורסת: "ילדים נחשפים לתכנים שלא מתאימים לגילם". ומה דעתכם?

צעד מתבקש למניעת אלימות ופורנוגרפיה או סוף לזכות לפרטיות? זו השאלה שעולה בעקבות אישור ועדת השרים לקדם את החוק שיזמה ח"כ שולי מועלם רפאלי, יו"ר סיעת הבית היהודי, ולפיו ספקיות האינטרנט יחויבו לסנן תכנים בלתי הולמים באינטרנט – אלא אם הלקוח יבקש אחרת.

מה אתם חושבים?

ההדים שמעורר קידום החוק נובעים מכך שאת ההחלטה על סינון התוכן לא יקבל בית המשפט או הלקוח עצמו, אלא ספקיות חברת האינטרנט. לדברי עו"ד אורי סבח מהאגודה לזכויות האזרח, העוסק בחופש הביטוי באינטרנט ובפרטיות, החוק במתכונתו הנוכחי בעייתי.

"הצעת החוק הופכת את הסדר הקיים כיום – במקום שהאינטרנט יהיה פתוח לכולם וכל משתמש יוכל לבקש לקבל סינון אתרים, האינטרנט יהיה מסונן מלכתחילה, ומשתמשים יצטרכו להירשם ככאלה שמבקשים לצרוך תוכן פוגעני", הוא מסביר. "זה יאפשר בעצם יצירה של רשימת כל האנשים שצורכים פורנו, גולשים באתרי הימורים וכדומה. חשוב לטפל בפורנו ובנזקיו, אבל הדרך לעשות זאת היא לא כל ידי צנזורה על האינטרנט ופגיעה בפרטיות שלנו אלא באמצעות חינוך והעלאת מודעות".

ו"ר ועדת אינטרנט ומחשבים בלשכת עורכי הדין, עו"ד אילן שדי, טוען כי הטלת האחריות על ספקיות האינטרנט משמעותה אובדן אמון ברשויות האכיפה. "הצעות כאלה ממחישות את הסכנה שנשקפת לאינטרנט בארץ, ומקורן בחוסר האמון הבסיסי ביכולתן של הרשויות לאכוף את החוק הישראלי ברשת האינטרנט", אמר. "חוסר אמון זה, לטעמי, הינו תולדה של אזלת ידה של המדינה בכל הקשור לאכיפה ברשת האינטרנט. יוצא כי דווקא בשם חופש זרימת המידע – ועל מנת להגן עליו – שומה על הרשויות להגביר את האכיפה ברשת האינטרנט, וזאת תוך שימוש בכלים הקיימים תחילה".

מי שמביעה תמיכה בחוק היא חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו), שמגדירה אותו כחשוב."במציאות של היום בה תכני פורנוגרפיה חשופים בכל אתר יש צורך לקיים מערכת סינון בסיסית שתהיה באחריות הספק הקיים. ילדים ובני נוער נחשפים הרבה פעמים בעל כורחם לתכנים שאינם מתאימים לבני גילם. כמובן שהחוק גם מאפשר לכל אזרח לשמור את האפשרות לבחור שלא לסנן אתרים".

וזמת החוק, ח"כ שולי מועלם רפאלי, בטוחה כי הוא מחויב המציאות. "השפעתה הקשה של צפייה והתמכרות לתכני פורנוגרפיהי

ואלימות קשה הוכחה במחקרים רבים, כאשר הנזק לילדים הוא גדול מאוד", הסבירה. "נכון להיום, לילד קל יותר לצרוך תכניםקשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי. לפיכך, יש למנוע מלכתחילה את הקלות שבגישה לחומרים אלו, בכך שברירת המחדל היא שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן את התכנים, אלא אם הלקוח עצמו ביקש להיות חשוף אליהם".

עד היום חויבו ספקי האינטרנט ליידע את הלקוחות על אפשרויות הסינון באמצעות דפי מידע בדואר וכן בפרסום באתרים שלהם, אך רבים מהלקוחות לא היו מודעים לאפשרויות אלו. על כן, מציעים חברי הכנסת לשנות את ברירת המחדל ולקבוע כי ספק האינטרנט יהיה חייב לספק לכל המנויים שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו פוגעניים, ללא תוספת תשלום.

לכתבה

מודעות פרסומת

מחר בוועדת שרים: ספקיות אינטרנט יחויבו לסנן תכנים לא הולמים

93Fm, דוד קורצוייל, 29.10.16

ממשלה נתניהו

צילום: קובי גדעון לע"מ

הממשלה צפויה לאשר מחר (יום ראשון) כי ספקיות האינטרנט יחויבו לסנן תכנים בלתי הולמים – אלא אם הלקוח יבקש אחרת • יוזמת הצעת החוק, יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי: "לילד קל יותר לצרוך תכנים קשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי"

מחר, לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר את הצעת החוק המחייבת ספקיות אינטרנט לסנן תכנים קשים ללקוחותיהם. לפי ההצעה אותה הגישה יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי, הגלישה לאתרי אינטרנט עם תכני אלימות וצניעות תוכל להתבצע רק אם הלקוח יבקש בעצמו לאפשר לו את הגישה אליהם.

יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי: "השפעתה הקשה של צפייה והתמכרות לתכנים לא צנועים ואלימות קשה הוכחה במחקרים רבים, כאשר הנזק לילדים הוא גדול מאוד. נכון להיום לילד קל יותר לצרוך תכנים קשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי. לפיכך יש למנוע מלכתחילה את הקלות שבגישה לחומרים אלו, בכך שבררת המחדל היא שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן את התכנים, אלא אם הלקוח עצמו ביקש להיות חשוף אליהם."

הצעת החוק זוכה לתמיכה רחבה ועליה חתומים חברי הכנסת:

בביאור הצעת החוק נכתב "בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי והיא מעניקה גישה למידע רב ומגוון. למידע הרב המוצג ברשת עשוי להיות פן חיובי, ובכלל זה מקדם עניינים ותחומים רבים חיוביים כגון חינוך, מדע, טכנולוגיה, מסחר, כלכלה ועוד.

עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותישארו מעודכנים

ואולם, לצד אותו פן חיובי, לרשת האינטרנט גם צדדים ותכנים הנחשבים לשליליים דוגמת הימורים, אכזריות, תכנים שאינם צנועים ועוד, העלולים לפגוע ולהזיק לציבור הנחשף אליהם, ובעיקר לילדים.

בשנים האחרונות יש גידול ניכר במספר הדיווחים אודות קטינים שנפגעו מחשיפה לתכנים לא צנועים ופוגעניים ברשת האינטרנט. מאות מחקרים בארץ ובעולם מתעדים ובוחנים את הפגיעות השונות בנגרמות כתוצאה מהחשיפה לאותם תכנים ואת השפעותיהן לטווח הארוך.

בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים שאינם צנועים. עוד עולה כי לכ47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן גדלה משמעותית בשל העדר פיקוח מצד ההורים.

לפיכך החוק המוצע נועד להטיל על ספקי האינטרנט את החובה לספק לכל המנויים, כברירת מחדל, שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו כ"פוגעניים", ללא תוספת תשלום.

לכתבה

ג'וליאן אסאנג': מטה קלינטון "שהשתגע" ניסה לפרוץ לשרתי ויקיליקס

Rotter, כותרות הסקופים, 27.10.16

 

"כל יום שאתה מפרסם, זה יום שיש לך הובלה ויוזמה בקונפליקט", אמר אסאנג'
בשיחת טלפון לכנס שהתקיים בארגנטינה ביום רביעי.

Assange claims ‘crazed’ Clinton campaign tried to hack WikiLeaks

Julian Assange has claimed the Hillary Clinton campaign has attacked the servers being used by WikiLeaks.Despite the Ecuadorian embassy shutting down his internet until the US election is over, the website will continue publishing, according to Assange.

“Everyday that you publish is a day that you have the initiative in the conflict,” Assange said via telephone at a conference in Argentina on Wednesday.

https://www.rt.com/usa/364461-assange-clinton-wikileaks-hack/

לפוסט

למה רצתה פייסבוק לצנזר את דונלד טראמפ – ומה החליט צוקרברג?

Themarker, סוכנויות הידיעות, 22.10.16

מארק צוקרברג ודונלד טראמפ

מארק צוקרברג ודונלד טראמפבלומברג ואי-פי

"וול סטריט ג'ורנל" חושף כי עובדים בפייסבוק טענו שקריאתו של טראמפ לאסור כניסה על מוסלמים לארה"ב מהווה הפרה של מדיניות החברה; עובד מוסלמי שאל את צוקרברג איך הוא מסוגל להבליג על דברי טראמפ

כמה מהפוסטים שפירסם בשנה האחרונה דונלד טראמפ בפייסבוק הובילו למחלוקת חריפה בין עובדי החברה, כשכמה מהם טענו כי היה צריך להסיר סטטוסים שכתב על איסור כניסה למוסלמים לארה"ב משום שהם מפרים את מדיניות פייסבוק בנוגע לתוכן פוגעני. כך מפרסם היום (שבת) וול סטריט ג'ורנל.

ההחלטה אם להסיר תכנים מדף הפייסבוק של טראמפ הגיעה עד למנכ"ל והמייסד מארק צוקרברג, שהחליט בדצמבר כי יהיה זה לא ראוי לצנזר מועמד לנשיאות, כך לפי מקורות שמסרו את המידע לעיתון.

המחלוקת בתוך פייסבוק בנושא מספקת הצצה לאופן שבו החברה מתמודדת עם מעמדה כאחד מצינורות המידע הגדולים ביותר של הקמפיין לנשיאות. 44% מהאמריקאים צורכים מידע בנוגע לקמפיין הנשיאות מפייסבוק, לפי סקר מכון פיו. פייסבוק צפויה לרשום השנה הכנסות של 300 מיליון דולר מפרסום של קמפיינים פוליטיים.

השבוע פרצה מחלוקת נוספת סביב החברה לאחר שנודע כי היזם פיטר תיל, שמשמש כחבר דירקטוריון בפייסבוק, תרם לטראמפ 1.25 מיליון דולר. במזכר מיוחד ששלח לעובדים דחק בהם צוקרברג לגלות סובלנות והבנה לפעילות הפוליטית של תיל ואמר כי היא חשובה לביטוי של מגוון דעות.

לכתבה

"צבא הזומבים" הפיל את האינטרנט: "ונדליזם רשת"

Ynet, מערכת, 22.10.16

משרדי חברת דין. מתקפה על הספקית הענקית (צילום: AP)

משרדי חברת דין. מתקפה על הספקית הענקית(צילום: AP)

מטוויטר עד סטארבקס, מפייפאל עד CNN: אלפי אתרים הושפעו ממתקפת הסייבר על ספקית האינטרנט הענקית. בחודש שעבר נטען כי "מדינה גדולה" לומדת אפשרות להפיל את הרשת, אך ההערכה היא כי הפעם מדינה לא עומדת מאחורי המתקפה. בוויקיליקס רמזו: תומכינו אחראים

הציוצים שתקו, אתרי החדשות הגדולים נפלו, ואי אפשר היה לבצע תשלומים ברשת: אחתממתקפות הסייבר הגדולות ביותר פגעה באלפי אתרים, וההערכה כעת היא שההאקרים הסתייעובמוצרי הבית החכם, כמו מצלמות רשת ומקליטי וידאו דיגיטליים, כדי להפיל את ספקית תשתיות האינטרנט האמריקנית הענקית דין. עם זאת, ההערכה היא כי זהו "ונדליזם רשת", ולא פעולה שמאחוריה עומדת מדינה.

בוויקיליקס, שבשבוע האחרון חשפו מדי יום מיילים של יו"ר המטה של הילרי קלינטון, רמזו כי תומכיהם אחראים למתקפה. "אסאנג' עדיין חי, ויקיליקס עדיין מפרסמים. אנחנו מבקשים מתומכינו להפסיק להוריד את האינטרנט בארצות הברית. הוכחתם את הטענה שלכם", נכתב בציוץ שהעלו במהלך גלי מתקפת הסייבר אמש.

מומחה אבטחת המידע ברוס שנייר אמר בחודש שעבר כי מישהו, כנראה מדינה, "לומד איך מפילים את האינטרנט". הוא כתב כי "מדינה גדולה, וסין או רוסיה יהיו הניחושים הראשונים שלי" בוחנת הגדלת רמות מתקפות מסוג זה נגד ספקי אינטרנט במה שנראה כמו בחינת יכולות. עם זאת, הלילה בכיר במודיעין האמריקני אמר ל-NBC כי לא נראה שמדינה עומדת מאחורי המתקפה. לדבריו, זהו מקרה קלאסי של "ונדליזם רשת".

ארגון ההאקרים "פצחני העולם החדש" שפעיליו מתגוררים בסין וברוסיה קיבל עליו את האחריות למתקפה. עם זאת, אין לכך כל אישור רשמי, ולפי שעה לא ברור מי אחראי לה. גורמים רשמיים בארה"ב אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי המחלקה לביטחון המולדת וה-FBI פתחו בחקירה. גם הבית הלבן פרסם הודעה, שלפיה מדובר במתקפה זדונית ומכוונת.

לכתבה

מתקפת סייבר ענקית על שרתים בארה״ב פוגעת במאות אתרים, ביניהם טוויטר, CNN ונטפליקס #2

Rotter, כותרות הסקופים, 22.10.16

מתקפת סייבר ענקית על שרתים בארה״ב פוגעת במאות אתרים, ביניהם טוויטר, CNN ונטפליקס #2

 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 22.10.16 בשעה 01:18 על-ידי FireSky (מפקח)

בהמשך לאשכול:

http://rotter.net/form/scoops1/355587.shtml

לפוסט

במקום ורד הרים: הכירו את הוואטסאפ החדש של צה"ל

Themarker, אמיתי זיו, 18.10.16

הסלולר הצבאי החדש

הסלולר הצבאי החדש

במשך שנים השתמש צה"ל במערכת ורד הרים, שסיפקה רק שיחות מוצפנות ווקי־טוקי קבוצתי ■ כעת, עובר הצבא למערכת חדשה, שגם אותה מספקת מוטורולה סולושנס ■ סא"ל עידו הלשטוק מיחידת לוט"ם: "המחשבה היא לתת לכל מפקד אינטרנט מבצעי בכף היד"

במשך שנים ארוכות השתמש צה"ל במערכת הסלולר המוצפנת ורד הרים שסיפקה שיחות מוצפנות ו-ווקי-טוקי קבוצתי, אך לא מעבר לזה. לאורך השנים הצטברו תלונות על הכיסוי והקליטה של ורד הרים, ובמקביל, קצינים התחילו לגלות את קלות השימוש בווטסאפ ככלי לתקשורת יעילה ומהירה. זה אמנם אסור מבחינת הפקודות – אבל עובד.

צה"ל זיהה את הצורך הדחוף להחליף את מערכת הטלפון המוצפנת במערכת מודרנית, מהירה, עשירה באפשרויות ועם כיסוי טוב כבר ב-2012. הצבא אפיין את המוצר ויצא למכרז. בתחילת 2014 התקשר משרד הביטחון עם חברת מוטורולה סולושנס בחוזה של 100 מיליון דולר ל-15 שנה – לאספקה של סמארטפון מוצפן לצבא. מלבד המכשיר, הצבא נדרש גם לפתח את המוצר ברמה היישומית ולהתאים אותו הנדסית לצרכים ספציפיים – כמו למשל התאמה לדיבורית, חיבור אנטנה חיצונית ועוד.

"אמת, אבל אלה דברים שמטופלים משמעתית. תפקידנו בלוט"ם הוא לספק לצה"ל יכולת מבצעית מוצפנת חליפית, כי אין לנו את הפריוולגיה שהמידע יזלוג החוצה. בפרויקט מאיה אנחנו נותנים מענה לא רק לווטסאפ אלא בכלל לעולם האפליקטיבי. בדומה לעולם האזרחי, בסמארטפון הצה"לי תהיה חנות אפליקציות מבצעית".

פרויקט הסלולר מכיל, כמו כל דבר בצה"ל, שלושה חלקים: תשתית סלולרית, סמארטפון חדש ועולם יישומים. מעל הכל יש מעטפת אבטחת מידע מרובת שכבות.

"במאיה אנחנו קופצים מדור 1 לדור 4 עם טכנולוגיה שיכולה לשרת את צה"ל הרבה שנים קדימה, עם קצב נתונים גבוה ושיהוי נמוך, כך שאפשר להעביר וידיאו או נתוני שו"ב (שליטה ובקרה) בקלות למפקדים, למשל להעביר צילומי וידיאו חיים מהמל"ט למג"ד בשטח", אומר הלשטוק.

הלשטוק לא מפרט, אבל צה"ל פרש אתרי אנטנות סלולריות משלו בשביל מאיה, וגם חתם עסקה עם אחת משלוש חברות הסלולר הגדולות להשלמת הכיסוי.

הצבא עתיד להצטייד באלפי יחידות קצה שימסרו לקצינים החל מדרגת מ"פ ומעלה. המכשיר אמור להגיע קודם כל לדרגי השטח והקצינים הזוטרים, ורק לבסוף לקציני המטה, שעבורם הצבא מצטייד במכשירים מוקשחים פחות ודקים יותר.

"יהיו אפליקציות לדרג הלוגיסטי, או מידע שלישותי על קצב גיוס המילואים – שיהיה זמין למג"ד בשטח.

נושא האבטחה העסיק את צה"ל במהלך הפיתוח, והטלפון כולל פתרון מרכזי מחברת סטארט-אפ ישראלית אחת, שאת שמה אסור לפרסם בשלב זה. "עבדו על המכשיר צוותים אדומים (צוותי סייבר התקפי; א.ז) שעשו בדיקות חסינות רבות, כך שיהיה קשה לעקוף את ההגנות",

לכתבה

שיטה חדשה למאבק בהאקרים באמצעות כריית נתונים

I-hls, סייבר, 17.10.16

מאמצי סיכול התקפות סייבר לרוב מתמקדים בניסיון סיכול של שיטה אחת בכל פעם. מדענים מאוניברסיטת טקסס שבדאלאס פיתחו שיטה יעילה יותר שתסכל מספר סוגים של התקפות בעת ובעונה אחת.

פרופ' מוראת קאנטארסיוגלו, פרופסור למדעי המחשב ומנהל המעבדה לאבטחת מידע ופרטיות, והמדען ד"ר יאן זו יצרו מודל לכריית-נתונים (data mining) שיכול לזהות מספר תוקפים. תהליך כריית הנתונים כולל למעשה ניתוח כמויות גדולות של מידע וארגונו לצורה שיהיה שימושי יותר, ונמצא בשימוש במקומות רבים בתעשייה.

"אחד המקומות בהם אנו נתקלים בתוקפים פעמים רבות הוא סינון ספאם. בעבר היינו מנסים לזהות האם מייל מסוים הוא אמיתי על סמך הטקסט בו. במקרה הזה, תוקפים היו כל מי ששינו כתובות מייל במטרה לשבש את תהליך כריית הנתונים" הסביר קאנטארסיוגלו.

צוות החוקרים הבין שבלתי אפשרי להטמיע פילטר שמשתמש בשיטה אחת כדי להגיב לכל צורת ספאם, מה שגרם לצוות לפתח "מסגרת ללמידת התוקף", שלוקחת בחשבון סוגים שונים של האקרים.

על פי אתר האוניברסיטה של טקסס, המחקר מציג מסגרת חדשה בעלת שכבות מרובות, שסורקת בו זמנית שינויי נתונים ומחפשת את השיטה האופטימלית להתמודד איתם. ד"ר זו הסביר שהשינויים נעשים בנתונים על ידי התוקפים המנסים למצוא דרך להמשיך ולשנות את המידע ולאפשר לו לעקוף מערכי אבטחה.

בכל הקשור לעתיד הפיתוח, הסביר ד"ר זו: "בעבודתנו כיום אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שתוקפים לא מתקשרים ביניהם או מושפעים מפעולות אחד של השני. בעתיד, ניקח בחשבון מצבים בהם מתקיימים שיתופי פעולה בין התוקפים".

לכתבה

אז איך זה לחיות בלי סלולר? יש כמה אנשים שישמחו לספר לכם

Themarker, אמיתי זיו, 16.10.16

סלולר

עופר וקנין

לקבל מיילים מהעבודה בזמן החופשה, לקפוץ מכל SMS, לתעד כל אירוע והעלות לרשתות ■ כולנו מנהלים יחסי אהבה-שנאה עם הטלפון הייד – אבל איך נראים חייו של מי שבחרו לפרוש מהמשחק? שלושה סרבני סלולר מספרים

בשלב זה נדמה היה כי התייאשה ממני, ורק תלתה בי מבט מהסוג ששמור לאנשים שמתקשים בביצוע פעולות בסיסיות כמו משיכת כסף מכספומט. "איך אתה חי ככה?", אמרה ופנתה לענייניה.

בניגוד אליה, תגובתם של מרבית האנשים הבוגרים, כשהם מגלים שאין לי סמארטפון היא: "אני מקנא בך, אבל אין לי ברירה". אולי מכיוון שהם, בניגוד אליה, זוכרים את החיים כפי שהיו לפני עידן הסלולר.

מכשיר הסלולר הראשון והאחרון שלי היה בתקופה שקדמה לסמארטפונים. זה היה מכשיר שאיפשר רק להוציא ולקבל שיחות קוליות, בימים שבהם אנשים עוד נאלצו לתרץ את זה שיש להם מכשיר עם הסברים כמו "אני חייב אותו בשביל העבודה" או "זה רק למקרה חירום".

מה שבאמת היטה את הכף נגד טלפון נייד היתה התחושה — שכיום אולי מובנת מאליה לבעלי סמארטפונים — כי לנוחות ולמיידיות יש מחיר, שנמדד בשלוות נפש. לא רק שכל העולם נמצא בקצות אצבעותיך, אלא שגם אתה נמצא בקצות אצבעותיו של העולם כולו.

מחקר שערכה מיקרוסופט מצא כי טווח הקשב הממוצע של בני אדם קצר כעת יותר מזה של דגים, לאחר שנחתך בשליש מאז שנת 2000, סביב תחילת מהפכת הסלולר, לשמונה שניות כיום.

יום ניתן לקרוא לנייד "שח קרוב". לכל אחד כמעט יש נייד שהוא נושא עמו. עושים בו שימוש בין אם צריך ובין אם לאו.

ה בדבר הצורך בפרטיות? כשאני סועד במסעדה איני רוצה להיות מוטרד בשיחת טלפון נייד. יש לי טלפון שבו אפשר להשאיר הודעה מוקלטת, ואני עונה לפונה מיידית עם שמיעתה. מי שצריך את שירותי המקצועיים או אותי ישיג אותי כפי שהיה משיג לפני 50 שנה.

התלות בנייד היא כמו התמכרות שפוגעת, לדעתי, באיכות החיים.

איני מטיל ספק בתועלת של הנייד, בייחוד בזמן חירום, אבל מאחר שאני פטליסט המאמין שמה שצריך לקרות יקרה — עם טלפון נייד או בלעדיו — אין לי טלפון, ואני חי יותר בניחותא ופחות בלחץ.

אני שומעת יותר ויותר אנשים שאומרים כי אם לא היה להם סלולרי הם היו מרגישים הרבה יותר חופשיים, מכיוון שהם נגישים בכל רגע נתון ובכל מקום — ללא פרטיות.

מדברים על נוחות פיזית הנובעת מהיכולת להיות ניידים ללא חוטים, אבל אפשר ליצור את הנוחות הזאת בדרכים נוספות. קיימתי שיחות עם אנשים שהיו בטוחים כי אינם יכולים להסתדר ללא הסלולרי, אבל חששו מההשפעות הבריאותיות של הנייד. התברר כי אפשר להציע להם פתרונות ישימים שלא חשבו עליהם קודם.

כך למשל, דיברתי עם אדם שרצה להיות זמין בסלולרי לאנשים שזקוקים לו בדחיפות. הצעתי לו לקבל הודעות לסלולרי ולהחזיר צלצול בטלפון קווי. לאשה שמדברת בטלפון האלחוטי כדי שתוכל לבשל באותו זמן הצעתי להאריך את החוט.

העיר ברקלי בקליפורניה העבירה חוק במאי 2015, שלפיו טלפונים סלולריים יימכרו בנקודות מכירה עם האזהרה הבאה: "לשם הבטיחות, הממשלה הפדרלית דורשת כי טלפונים סלולריים יעמדו בהנחיות החשיפה לקרינת תדרי רדיו. אם אתה נושא את הטלפון שלך בכיס של המכנסיים או החולצה או אם את תוחבת אותו לחזייה כשהוא דולק ומחובר לרשת האלחוטית, אתם עלולים לעבור על ההנחיות הפדרליות של חשיפה לקרינת תדרי רדיו. התייחס להוראות בטלפון שלך או בעלון השימוש, שמסבירות כיצד להשתמש בטלפון שלך בבטחה".

בשימוע שהתקיים בבית המשפט, הסביר עורך הדין של ארגון האלחוט כי האזהרה נותנת לצרכנים רושם מוטעה של הפחדה. הוא ציין כי בנוסח האזהרה מופיעה המלה "בטיחות" פעמיים, וכן מופיעה המלה "קרינה".

כשנשאל אם הלקוח שלו יורשה להוסיף לאזהרה משפט נוסף, שלפיו רשות התקשורת הפדרלית מעולם לא מצאה כי שימוש בסלולרי אינו בטוח, הסביר כי צעד זה עלול לכפות ויכוח על נושא שהלקוח שלו אינו מעוניין להיכנס אליו. אולי זה מסביר מדוע יש כיום כל כך מעט אנשים שאינם מחזיקים במכשיר נייד.

לכתבה

פייסבוק מאפשרת כעת להזרים וידאו מהפיד ישירות לטלוויזיה

Geektime, הילה חיימוביץ, 16.10.16

facebook

מקור: פייסבוק

כנראה שפייסבוק ממש רוצה שתצפו ביותר סרטונים, שכן הרשת החברתית הודיעה לאחרונה על פיצ׳ר חדש שיאפשר לכם להזרים וידאו מהניוז פיד באמצעות כרומקאסט או Apple TV

כך, במקום לאגד יחד את כל בני המשפחה או החברים אל מול מסך הסמארטפון שלכם כדי לצפות בוידאו של חתול נתקע בקיר, תוכלו להציג אותו ישירות על הטלוויזיה בסלון.

פייסבוק ממש רוצה שתצפו בוידאו

כדי לעודד מולטי טאסקינג, תוך כדי הזרמת הוידאו מהמכשיר שלכם, תוכלו לצאת ממנו ולהמשיך ולגלול את הניוז פיד שלכם כרגיל, כדי לחפש את הסרטון הבא שבו תרצו לצפות (תוך כדי הסרטון ימשיך להתנגן). כמו כן, הפיצ׳ר החדש מאפשר גם הזרמה של תוכן בשידור חי (Facebook Live), ולטעמנו לפחות, כאן טמון הפוטנציאל הגדול יותר של השירות החדש. כמובן שפייסבוק לא מוותרת על האינטראקטיביות של השידור החי, ולכן גם כאשר תצפו בוידאו דרך הטלוויזיה – תוכלו להגיב,

אז אחרי שפייסבוק פתחה חזית מול שירותי לייב סטרימינג בהן Periscope של טוויטר או Meerkt הישראלית ז״ל, נראה כי הרשת החברתית ממשיכה להתמודד עם האתגר הבא שלה – יוטיוב. (כידוע, גם נגן הוידאו של יוטיוב כולל אופציה להזרים כל תוכן לטלוויה בלחיצת כפתור). כאמור, הפיצ׳ר החדש זמין בינתיים רק במכשירי iOS ובקרוב צפוי להגיע גם לאנדרואיד.

לכתבה ולווידאו

%d בלוגרים אהבו את זה: