הרשת החברתית – פינת המשחקים של הסאדיסט המצוי

Ynet, ד"ר לירז מרגלית, 11.08.16

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

טרולים הם הגרסה הקיצונית ביותר של טוקבקיסטים מרושעים, אך לא מדובר בטוקבקיסטים גסי רוח סתם, שגולשים מהר מדי לגידופים ולהצקות, אלא באנשים שבאים לעשות בלגן

הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת הפצת מידע במהירות ולקהל רב של אנשים. באינטרנט אין צנזורה או בקרה על המידע המופץ מה שעונה על צורך מאוד בסיסי שלנו במידע רכילותי. מחקרים מראים כי רכילות הינה הדרך של בני אדם לחזק את הקשרים החברתיים ביניהם וחלק חשוב מעצם ההגדרה שלנו כחיות חברתיות שחיות בקבוצה. תפקיד מרכזי של הרכילות הוא לאפשר לנו לקבל מידע במהירות על אנשים רבים, שעם חלקם הגדול אנחנו לא באים במגע ישיר. רכילות מאפשרת לנו למקם את עצמנו ביחס לאחר, וככל שהרכילות שלילית יותר, כך אנשים מרגישים טוב יותר עם עצמם.

אנו צרכני המידע, מוזנים מהמידע וצורכים אותו כאילו היה חמצן. אנו מושפעים הרבה יותר מתוכן המידע ופחות נותנים דגש למהיימנות של מפרסם המידע. הפוסטים המקבלים את השיתופים הרבים ביותר הינם פוסטים המצליחים לעורר אצלנו רגש. אנחנו מתוכנתים לשים לב למידע בעל ערך רגשי, ובהררכיה של הרגשות, רגש שלילי המתעורר אצלנו ישפיע הרבה יותר מרגש חיובי. לכן, פוסטים המעוררים בנו רגשות שליליים כמו צער, עצב או כעס, יקבלו תשומת לב רבה יותר.

אחת הדוגמאות לכך הינה פוסטים שקריים המתפרסמים בשם אדם אחר. השאלה המתבקשת היא מה גורם לאדם מן היישוב לרצות ולפרסם פוסט שקרי בשם אדם אחר. באקדמיה קיים דיון נרחב בסוגיה ואף ניתן שם לתופעה – Internet Troll הכוונה היא להתבטאות בריונית, תוקפנית שכל מטרתה היא לפגוע בדיון או באדם אחר, לעורר מחלוקות בקרב קהילות אונליין ולנסות להסב את תשומת הלב מהדיון אל הטרול, אך בניגוד לתופעת השיימינג, לרוב אין מאחוריה שום תכלית עניינית.

התכונות של הטרולים

קבוצה של חוקרים קנדיים איששה את מה שרבים מאיתנו חושדים בו כבר שנים: יש קשר הדוק בין "טרולים" לתכונת אישיות המאפיינות סאדיזם.

פסיכופתים רוצים מאנשים דברים, ואין להם בעיה לפגוע בהם כדי להשיג את מטרתם. סדיסטים, לעומת זאת, שואבים הנאה מעצם גרימת הסבל לאחר, הם מחפשים הזדמנויות לפגוע באנשים ומאריכים אותן למטרות הנאה.

דבר נוסף המאפיין טרולים זה תכונות אישיות נרקסיסטיות, בפרט התשוקה לתשומת לב. תשוקה זו מגיעה מהצורך לקבל הכרה,

האינטרנט המהווה את נקודת המפגש בין טכנולוגיה ופסיכולוגיה יוצר אינטגרציה מעניינת בכך שמתאפשר ביטוי של חלקים מסויימים ב'אני', בעוד חלקים אחרים של האישיות נשארים חבויים. החלקים הבאים לידי ביטוי ברשת הינם אותם חלקים הנחשפים כתוצאה מכך שהרשת מאפשרת אנונימיות. האנונימיות משילה מעלינו את האחריות להתבטאויותינו ומאפשרת להתעלם מהחלקים המוסריים של ה'אני'.

באינטרנט ניתן להביא לידי ביטוי את היצרים החבויים שלנו בלי לתת על כך את הדעת. כתוצאה מכך, היצרים החבויים שלנו שנמצאים בשליטה בעולם האמיתי נותנים לעצמם דרור.

מצד שני, ללא שיתופים ותגובות, הטרול לא היה מצליח להשפיע. שם המשחק ברשת הוא שההודעה הפרובוקטיבית שורדת. ככל שהמסר פרובוקטיבי יותר, כך הוא יקבל תשומת לב רבה יותר. אנו צורכים את המידע כאילו היה חמצן. אנו מושפעים הרבה יותר מתוכן המידע ופחות נותנים דגש למהיימנות של מפרסם המידע. הפוסטים המקבלים את השיתופים הרבים ביותר הינם פוסטים המצליחים לעורר אצלנו רגש.

אך כתוצאה מהשיתופים הרבים של הפוסט אנו נטים לשפוט את המידע כמהיימן וזו טעות. בעת שיפוט המידע יש לקחת בחשבון את ההטיות הקוגניטיביות שלנו, את הצורך שלנו בריגוש ואת ההטייה על פיה, כמות גדולה של שיתופים מעידה על אמינותו של המסר. בשורה התחתונה, המאבק היעיל ביותר כנגד טרולים, שכל רצונם הוא בהתססה, היא חוסר התייחסות.

לכתבה

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: