בשר מתכנתים

 

כיתת סייבר בתיכון אוהל שם ברמת גן, עם המורה תומר טלגם (מול המחשב) והתלמידים עודד גינת (משמאל) ומישה בריקמן (לידו). לומדים 5 יחידות מתמטיקה, 5 פיזיקה, 5 מחשבים ו־5 סייבר, אבל היו מעדיפים ללמוד רק סייבר

כיתת סייבר בתיכון אוהל שם ברמת גן, עם המורה תומר טלגם (מול המחשב) והתלמידים עודד גינת (משמאל) ומישה בריקמן (לידו). לומדים 5 יחיד

האיומים גוברים, יחידת 8200 צריכה לוחמי סייבר, אז משרד החינוך נרתם לעניין ומשקיע עשרות מיליוני שקלים בכיתות לתלמידים מצטיינים, ובתי הספר פותחים מגמות סייבר לבגרות, כיתות הכנה מכיתה ז' ולימודי תכנות כבר מכיתה ג'. הסללה, גרסת הקצפת

השבוע חגג בנט את אימפריית הסייבר הצעירה שהוא מקים בסרטון שהעלה לפייסבוק, ובו הוא נראה יושב עם נתנאל, תלמיד בית ספר יסודי דתי באופקים שמראה לו איך הוא כותב קוד. "הדבר החשוב באמת הוא שהיום 257 אלף ילדים במדינת ישראל, כמו נתנאל, לומדים לכתוב קוד, מה שאנחנו המבוגרים לא יודעים", אמר בנט למצלמות. "אליפות הסייבר הלאומית" היא, ובכן, תחרות תכנות של תלמידים.

ההזדמנות הנדירה הזאת ניתנת כיום ב־33 תיכונים ברחבי הארץ שמשתתפים בתוכנית הפיילוט ללימודי הגנת סייבר, כלומר אבטחת מידע, של משרד החינוך. אפשר למצוא אותה בארבעה תיכונים במודיעין, וגם בתל אביב וירושלים, רחובות ופתח תקווה, אשקלון, גן יבנה ועוד. כ־80 כיתות בסך הכל, שבהן כ־2,000 תלמידים. שר החינוך מתכנן להכפיל את התוכנית, כך שתפעל ב־70 תיכונים, וכרגע מאתרים בתי ספר מתאימים שייהנו מתקציבים נדיבים: ההשקעה בכל שכבה — כולל שעות הוראה, מורים מיוחדים, ציוד וכו' — מוערכת בלא פחות ממיליון שקלים. רובה מגיע ממשרד החינוך, אבל חלקה הקטן מוזרם היישר מתקציב הביטחון, שמשתתף במימון עוזרי ההוראה. לימודי הסייבר הם מסלול חדשני, שמאתר את התלמידים המתאימים ביותר ומזניק אותם קדימה, לחזית התחום החם ביותר של עולם ההייטק. וכל זה, כאמור, בחסות המדינה ומשרד החינוך.

כך קרה שהשאיפה לגדל תלמידים יצירתיים נולדה מצורך קונקרטי מאוד: בעולם הנוכחי, מול איומים טכנולוגיים שרק הולכים ומתרבים, אנשי אבטחת מידע דרושים לצבא לא פחות מלוחמי שטח או טייסים. ואנשי אבטחה כאלה קשה הרבה יותר לאתר — ולעתים מאוחר מדי להכשיר — במסגרת השירות הצבאי. אז צה"ל צריך, משרד החינוך גויס והכסף הגיע. התיכונים שנרתמים נהנים מהמוניטין, והתלמידים מסיימים שנות לימוד ארוכות עם מקצוע מבוקש מאוד באזרחות, שעוד קודם לכן מגדיל את סיכוייהם לשירות צבאי נוח, ואולי אפילו מאתגר ומהנה (הגיוס ל־8200 אינו מובטח לתלמידי הסייבר, שיצטרכו לעבור מיונים).

מישה, למשל, פיתח "כלי לביטחון אישי ברשתות החברתיות", כפי שקורא לזה המורה טלגם, או "מלחמה בבר רפאלי", כפי שקוראים לזה התלמידים, מתבדחים על היכולת לאסוף מידע כמוס על כל אחד. מדובר באפליקציה שסורקת פרופילים באינסטגרם או בפייסבוק כדי לגלות מידע אישי שמסתתר בתמונות, לרוב ללא ידיעת המשתמשים. "היא יכולה לגלות מהתמונות מה מקום המגורים שלך, מי הסַפָּר המועדף עליך, מי המורה הפרטי שלך ומי החבר שלך, מה המסעדה האהובה עליך. בעיניי זה מקסים לקחת גוש מידע, נניח על בר רפאלי, ולהפוך אותו למידע מסודר", מסביר מישה. וטלגם — בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ובעצמו יוצא 8200 — מסביר במילותיו: "הם מצאו דרכים יפות מאוד לאסוף מידע ולעשות לו אוטומציה".

 

לשליפות מידע כאלה יכול להיות פוטנציאל מסחרי אדיר בעידן הביג דאטה, והתלמיד עודד, הגיימר, מספר על עוד שימושים שיכולים להיות לכלים שהוא מקבל במגמת הסייבר: "אם אני לומד אבטחת מידע אני יכול לשלב את זה במשחקי מחשב שתכנתּי, הטכנולוגיה הזאת עוזרת לי למנוע מאנשים לרמות במשחק". אבל לצד שעשועי הבר רפאלי והמשחקים, בסוף כולם זוכרים מה המטרה הגדולה, והרוח בחלק מהמשימות תואמת יותר את היעד שממתין בסוף הדרך. "נתנו לנו שני תצלומי אוויר של אתר מסוים בפרקי זמן שונים, והיינו צריכים לפתח בינה מלאכותית שתזהה את ההבדלים בין התמונות", מספר עודד. "אם מקום מסוים הופצץ, יש ערך להבנה של מה נפגע ובאיזו מידה".

אחר כך הוא מוסיף: "ברור שאנחנו מקבלים עכשיו כלים כדי לעשות בעתיד דברים טיפה יותר מורכבים ומעניינים", ומוביל לאחת הסוגיות המורכבות הכרוכות בלימודי סייבר. הרי מי שלומד לאסוף מידע לצרכים מסוימים יידע לאסוף אותו גם לצרכים אחרים, ומי שלומד לאבטח מידע לומד גם לפרוץ אותו. משרד החינוך בעצם מכשיר אלפי האקרים בפוטנציה. "זה קריטי מאוד להבין מה כן ללמד ומה לא", אומרת צור ברגורי. "זו תוכנית של משרד החינוך שמתמקדת בהיבט ההגנתי, אנחנו צריכים לזכור את זה, ואנחנו עושים עם התלמידים המון שיחות על אתיקה, מקדישים לזה הרבה מאמץ וזמן. אולי 8200 בסוף יצטרך להשתמש באנשי סייבר גם כתוקפים — אבל זה לא משהו שמשרד החינוך בכלל יכול לכוון אליו. נכון שבשביל ללמוד הגנה הם חייבים להבין גם איך תוקפים, אבל זה נעשה בקונטקסט סגור מאוד, וברשת מחשבים נפרדת של תוכנית הסייבר, לא ברשת של בית הספר עצמו — כדי שלא יפגעו בטעות ברשת בית הספר".

אומר ד"ר דורון זוהר, רכז עתודה מדעית טכנולוגית בבית הספר אוהל שם וחבר הוועדה האחראית ללימוד מדעי המחשב במשרד החינוך, שיזם את כיתת הניסוי באוהל שם בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה.

לכתבה

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: