"האינטרנט הוא לא התשובה"

Calcalist, אורי פסובסקי, 05.10.15

אנדרו קין. "אני לא ריאקציונר. אני מגלה אופטימיות זהירה לגבי הכיוון של המהפכה הטכנולוגית. אנחנו פשוט בשלבים הראשונים, ואנחנו צריכים הרבה הנחיה והרבה ביקורת"
אנדרו קין. "אני לא ריאקציונר. אני מגלה אופטימיות זהירה לגבי הכיוון של המהפכה הטכנולוגית. אנחנו פשוט בשלבים הראשונים, ואנחנו צריכים הרבה הנחיה והרבה ביקורת"

אנדרו קין, בשר מבשרו של עמק הסיליקון, מסביר בספר חדש ובראיון נוקב ל"מוסף כלכליסט" למה העולם החדש שנוצר גרוע יותר מהישן במובנים מסוימים. בשבוע הבא ישתתף קין בוועידת "מובייל 2016" של כלכליסט

בוסקה לא לבד. היא חלק משורה של יזמי אינטרנט ששואפים לרתום את הרשת כדי לחולל מהפכות, גדולות וקטנות, בחיינו. ממייסד פייסבוק מארק צוקרברג שרוצה "לחבר את העולם", דרך מייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג' שרוצים לארגן את כל המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש לכולם, ועד טרביס קלאניק מ־uber שרוצה לאפשר לכולנו למצוא מונית בכל מקום בעולם. אבל כאשר אנדרו קין שומע הצהרות כמו זו של בוסקה הוא מתחלחל.

"עבורי הצהרה כמו 'אנחנו רוצים ליצור מהפכה בעבודה' מגלמת את האיוולת, את הנאיביות ובסופו של דבר את האנוכיות והאינטרסנטיות של האנשים האלה", הוא אומר בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט". "הרי אין לבוסקה שום עניין להמציא מחדש את העבודה. אין לה שום עניין לתת לעובדים כבוד. למעשה, פלטפורמות כמו TaskRabbit הן נצלניות ביותר: הן גוזרות נתח גדול מהתשלום לעובדים כעמלה, והן גם מונופוליסטיות, שזה דבר מטריד ביותר.

"יש עוד הרבה דוגמאות לאופן המחשבה הנאיבי הזה, שלפיו אפשר גם לעשות טוב, גם לשנות את העולם, גם להתעשר – וגם לעשות את כל זה בתוך חצי שנה עד שנה. זה מגוחך. גוגל מייצגת גרסה דומה, אולי רצינית יותר, של טענות כאלה. היא מצהירה שהיא 'לא תעשה רע', שהיא יכולה להיות גם רווחית בצורה יוצאת דופן וגם להתנהל באופן מאוד אתי. אבל לאמיתו של דבר החברות האלה הן לא יותר או פחות אתיות מאף תאגיד בינלאומי אחר. יזמים אופורטוניסטים משתמשים באינטרנט ככלי לעשיית רווחים עצומים על חשבון אנשים אחרים".

הוא הוזמן להרצות בקונגרס המובייל בברצלונה ובמשרדי גוגל בלונדון — אף שהוא טוען בתוקף שאנחנו צריכים להתעורר מחלום האוטופיה שיזמי הרשת משווקים בימינו ולהבין ש"האינטרנט הוא לא התשובה". כך גם נקרא רב־המכר החדש שלו, שמעורר בחודשיים האחרונים דיון סוער בכלי תקשורת בכל העולם, וזוכה לשבחים נלהבים כמו גם לקטילות זועמות.

אפקט הרשת

לכולם יש קול, איש לא שומע

בתחילת ינואר הכריז מארק צוקרברג על החלטה לשנה החדשה: הוא יקרא ספר בכל שבועיים, וכמובן ידון בו בדף פייסבוק מיוחד. הספר הראשון שבחר היה "סופו של הכוח" של האינטלקטואל הדרום־אמריקאי מואיז נעים. הטיעון המרכזי של הספר, שמכירותיו הרקיעו שחקים בן לילה בעקבות ההכרזה של צוקרברג, הוא שבמאה ה־21 הכוח הופך למבוזר: נשמט מידי השחקנים הגדולים ועובר לידי השחקנים הקטנים.

באופן לא מפתיע, זו בדיוק גם האמונה השלטת בעמק הסיליקון: לא עוד שליטה מלמעלה למטה, אלא הארכיטקטורה המבוזרת של האינטרנט מעבירה את הכוח לידי ההמונים. מעכשיו הכוח פועל מלמטה למעלה ונמצא בידי המפגינים בכיכר תחריר ובכיכר מיידאן, בפייסבוק ובטוויטר, ויוצר חברה פחות היררכית ויותר שוויונית, וגם כלכלה דמוקרטית יותר.

אלא שקין חושב שמדובר בטעות יסודית. "הספר של מואיז נעים, שהוא אדם חכם ומעניין, הוא לגמרי מוטעה. אני חושב שאם כבר כותבים ספר כזה בתחילת המאה ה־21 צריך לקרוא לו 'תחילת הכוח' ולא 'סופו של הכוח'. כי המודל המבוזר של הכוח הוא פשוט לא נכון. במציאות קרה בדיוק להפך. הרשת המבוזרת יצרה היררכיות חדשות, אי־שוויון חדש. החוקים הישנים של כוח או סמכות, שניסחו אנשים כמו פארטו או מקיאבלי, נכונים כיום באותה מידה, אם לא יותר, מאשר בעבר".

נקודת מבט אחרת היא שברשת לכולם יש קול. אני יכול לפתוח חשבון טמבלר או פייסבוק ולשתף את מה שיש לי להגיד עם קהל עצום.

המדיה הזאת, אף שהיא יוצרת רושם שכל אחד יכול להגיד כל דבר, היא חסרת משמעות בפועל. ובינתיים, המציאות הכלכלית החדשה היא כזו שבה המנצח לוקח הכל, והיא פועלת לטובת החברות המובילות. המנהלים שלהן נעשים חזקים יותר, ויש להן יותר שליטה בכלכלה העולמית".

למה זה קורה?

"בגלל 'אפקט הרשת', שהמשמעות שלו היא שבעולם הדיגיטלי המבוזר המנצח לוקח הכל.

אבל בכלכלה הדיגיטלית של ימינו, ברגע ששחקן אחד שולט בשוק מסוים, כמו שגוגל ופייסבוק הצליחו לעשות, קשה מאוד להתמודד מולו והוא לוקח הכל".

זה משום שהמשקיעים מעמק הסיליקון ומוול סטריט יודעים שמדובר בניסיון ליצור מונופול עולמי, שבסופו של דבר אובר עתידה להתאחד עם המתחרים שלה או לרכוש אותם, ושהיא עשויה לשלוט בכל מערכת המוניות העולמית.

"אל תבין אותי לא נכון. אני לא חושב שגוגל היא מרושעת או רעה. אבל כשאתה מחבר את הנקודות ורואה את האופן שבו גוגל נעשית יותר ויותר חזקה בעוד ועוד תחומים — ממכוניות ללא נהג, דרך בתים חכמים ועד הרכישה של כל חברות הבינה

המלאכותית — לא קשה לראות עולם שנשלט בידי חברת מעקב מידע כמו גוגל. אני חושב שרוב האנשים היו מרגישים לא בנוח עם אפשרות כזו".

אולי תיל צודק, ומונופול מעודד חדשנות?

פיטר תיל. "הוא רואה את היזמים כנעלים מוסרית, שצריכים ליהנות מחוקים מיוחדים. אולי הרקע הגרמני שלו תורם לזה. הוא אדם מאוד מטריד"

"אני נדהם ונחרד מתיל", אומר קין. "הנה בן אדם שהוא לכאורה ליברטריאני ומאמין בחופש הפרט, והוא יוצר אידאליזציה של כוח מונופוליסטי. בעיניי זה מסוכן ביותר, וגם אבסורדי. יש הרבה אנשים שאינם חכמים כמו תיל ושלוקחים אותו ברצינות. מונופולים הם הרי אסון לצרכנים. הם נצלניים, יש להם כוח תרבותי וכלכלי מוגזם, והם גם יוצרים חוסר יעילות. תיל עושה שמיניות באוויר כדי להילחם ברעיון של הגבלים עסקיים, להילחם ברעיון שיש תפקיד שהממשלה יכולה למלא במאבק במונופולים. אבל ההפך הוא הנכון. רגולציה וחדשנות דווקא יכולים ללכת ביחד".

איך רגולציה יכולה לשרת חדשנות דווקא?

"קח למשל את הדוגמה של מיקרוסופט. באמצע שנות התשעים מיקרוסופט היתה המונופול הקלאסי: היא היתה אגרסיבית, היא השמידה כל מיני צורות של תחרות, לפעמים בצורה לא חוקית, והיא ריסקה כל צורת חדשנות, כולל נטסקייפ והרבה חברות אינטרנט אחרות. אם הרשויות האירופיות לא היו יוצאות נגד מיקרוסופט באותה תקופה לעולם לא היתה לנו גוגל, כי מיקרוסופוט היתה יוצאת מגדרה כדי לרסק אותה בראשית דרכה. אבל משום שידיה של מיקרוסופט היו כבולות בתחילת העשור הקודם, היא לא היתה מסוגלת לעשות את זה.

לא שבמציאות שבה הנשיא אובמה נוסע לעמק הסיליקון כדי לפגוש לארוחות ערב חגיגיות את כל המי ומי של עולם הטכנולוגיה, קשה לראות מי יוביל את הרפורמה. "הנשיא אובמה הוא דוגמה טובה למישהו שקנה את האידאולוגיה של עמק הסיליקון", אומר קין. "אובמה מקיף את עצמו בעוד ועוד אנשים שהגיעו מגוגל. אם הוא היה מקיף את עצמו באנשים ממיקרוסופט אנשים היו נחרדים, ואם הוא היה מקים כוח משימה סביבתי שמאויש באנשים שעבדו בחברות נפט כמו אקסון־מובייל או של אנשים היו זועמים, אבל משום שמדובר באנשים מגוגל מוותרים לו, ואני חושב שזה מאוד מטריד. אבל יש שינוי בחודשים האחרונים, בין היתר בגלל הגילויים של סנואדן על תוכנית המעקב של הממשל, שגרמו לעמק הסיליקון להיות יותר ביקורתי כלפי וושינגטון. למעשה, אובמה היה בעמק הסיליקון בחודש שעבר, דיבר על זה שהאינטרנט הוא כמו המערב הפרוע, וכמה בכירים מעמק הסיליקון כמו מאריסה מאייר ומארק צוקרברג לא הגיעו לפגישה. אולי יש שינוי ביחסים בין אובמה לעמק הסיליקון, ואני חושב שזה טוב".

לחזון השוט שיונף על חברות הטכנולוגיה קין מוסיף תקווה שחברות האינטרנט עצמן ישנו את התנהגותן, וינקטו קצת "רגולציה עצמית". "חלק מהחברות האלה מתחילות להתבגר ולהבין שהן צריכות להתנהג באופן יותר אחראי. אם הייתי מתייחס לחברות האלה כמי שלא יכולות להשתנות זה היה מאוד מדכא".

הטירות המבודדות שמקימות ענקיות הטכנולוגיה משקפות את האידאל השולט בקרב האדונים של עמק הסיליקון באופן כללי: להתנתק. "לנתק את עמק הסיליקון מוושינגטון, לחלק את קליפורניה למחוזות, ליצור איים מלאכותיים שאין להם שום מחויבות לשאר העולם. אפשר לראות את המציאות הפיאודלית הזאת הכי טוב בפאלו אלטו ואיסט פאלו אלטו, שתי ערים שונות שמופרדות זו מזו על ידי האוטוסטרדה. האחת היא מקום של עוני קיצוני וחוסר תקווה, השני הוא האזור הכי עשיר, חדשני ויקר בעולם כרגע. הן מופרדות על ידי אוטוסטרדה אבל באותה מידה הן יכלו להיות ביבשות אחרות".

יזמים צריכים לדעת להיכשל אבל רק בני עשירים יכולים

אלא שכנס אחד ספציפי מצליח להרתיח את קין, שמקדיש לו פרק שלם בספר — Failcon, כנס שבו יזמים מצליחים מספרים על אפיזודות כישלון בעברם, והגיע בשנה שעברה גם לישראל. "זה קרנבל הצביעות האולטימטיבי", אומר קין. "הרי אף אחד לא אוהב להיכשל. האנשים היחידים שמתרברבים בכישלון שלהם הם אנשים מצליחים. רק אנשים כמו המו"ל טים אוריילי, שעולה לי על העצבים כי הוא תמיד כל כך רציני, מעזים לשאת נאום שכותרתו 'איך נכשלתי'. רק אדם כמו טרביס קלאניק, מייסד אובר, מעז לעמוד ולדבר על הכישלון בכך שבאחת החברות הקודמות שלו חברות המוזיקה תבעו אותו על 250 מיליון דולר.

"האמת על כישלון", הוא ממשיך, "היא שמי שבאמת נכשל הוא חסר קול, ואנחנו לא שומעים עליו. מי שמובטל לא מסתובב ומתרברב בפני החברים שלו. אולי אנשים כאלה מודים בכך שהם נכשלו, אבל זה מלווה בתחושת אבל. יש משהו מאוד צבוע בלצייר את הכישלון באופן אידאלי".

המסקנה של קין ברורה. במציאות החדשה "כולם צריכים להיות יזמים, כולם צריכים לקחת סיכון. גם אני עצמי דוגמה לכך, לקחתי הרבה סיכונים וגם נכשלתי הרבה פעמים בחיי. אני לא מתרברב לגבי הכישלונות שלי, אבל אני מכיר בזה שכדי להגיע למקום שאני נמצא בו עכשיו הייתי צריך להיכשל".

הבעיה, לפי קין, היא שאת התובנה הזאת הפנימו רק בשכבות המבוססות. "זו בעיה תרבותית. האליטות החדשות מגדלות את הילדים שלהן באופן יזמי. אני מכיר כל כך הרבה אנשים שהילדים שלהם מקימים סטארטאפים. יזמים מצליחים, כותבים, אנשים שעובדים בטכנולוגיה — כל הילדים שלהם הופכים ליזמים, כי הם גדלו עם זה, הם מבינים את זה, הם נדחפו לזה בידי הוריהם. הרעיון של לקיחת סיכונים הוא בעצמו תופעה תרבותית, הוא לא ביולוגי, הוא בא מתוך פרקטיקות תרבותיות שמובנות מאליהן בקרב האליטה החדשה, אבל למרבה הצער לא בקרב המעמדות הנמוכים. אני חושש שבעתיד 'פולחן הכישלון' הזה יהיה משהו שילדים עשירים, שרכשו השכלה בבתי ספר פרטיים ובאוניברסיטאות פרטיות, ייקחו כמובן מאליו, אבל הוא יהיה תעלומה למעמד הנמוך. לכן הוא ישמר ואפילו יקצין את ההבדל בין האליטה היזמית לכל השאר. האתגר הגדול הוא איך לגרום לאנשים מרקע חלש לקחת סיכונים, וגם להכיר בכך שיש אנשים שהאישיות שלהם לא מתאימה ללקיחת סיכונים, שפשוט לא נוח להם עם סיכון — והבעיה שבחברה יותר ויותר יזמית, אלה הולכים להיות המפסידים".

זה רק עניין תרבותי? הרי מי שמגיע מרקע חלש גם פחות יכול להרשות לעצמו לקחת סיכון.

"בדיוק. קל להיות יזם אם אתה יכול להרשות לעצמך לעבוד כמתמחה ללא תשלום בחברות טכנולוגיה. קל להיות יזם אם אתה יודע שלא תפשוט רגל, או שהוריך יתמכו ב־25 אלף דולר ביוזמה הראשונה שלך. עבור מארק צוקרברג לנשור מהרווארד לא היה סיכון אמיתי. הוא צעיר חכם, הוא תמיד היה יכול למצוא עבודה מעולה. זו נקודה חשובה: עבור העשירים סיכון הוא דבר שלא באמת קיים, אבל עבור המעמד הנמוך הוא קיים בהחלט. אתה יכול להגיע לפשיטת רגל, להפסיד את הבית שלך. זה סיכון אמיתי, וזה דבר שבעמק הסיליקון לא מבינים. לאליטה החדשה — האליטה המקושרת הגלובלית, שקיימת בישראל כמו בכל מקום — אין שום הבנה של המילה הזאת. אני חושש מעלייתה של האליטה הגלובלית הזאת, ואני בטוח שגם בישראל יש פער גדול בין האליטה הזאת לבין הישראלים הרגילים שנאבקים לסגור את החודש.

לכתבה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: