Monthly Archives: אוגוסט 2014

פייסבוק, למה את לא מסירה את תמונות הזוועה של דאע"ש?

Calcalist, נמרוד צוק, 28.08.14

חושפים ילדים לתוכן בעייתי. פעילי דאע"ש בעיראק

חושפים ילדים לתוכן בעייתי

ארגון הטרור הציף את הרשת החברתית בתמונות מחרידות – ממעשי טבח המוניים ועד ראשים ערופים. בשל כך, פנו לחברה מספר גופים ודרשו רפורמה במדיניות פרסום התמונות. פייסבוק צפויה להיענות לדרישתם כדי להימנע מתביעות ויח"צ שלילי

פייסבוק תחת אש: הפעם לא מצד ארגוני הגנת פרטיות, כי אם מצד הורים מודאגים. הפצת תמונות העריפה של העיתונאי האמריקאי ג'יימס פולי בידי אנשי דעא"ש, לצד צילומי זוועה אחרים, היא מתכון לפגיעה בילדים, לטענת ארגונים מספר גופים הדואגים לגלישה בטוחה.

אחת ההצעות לפתרון הבעיה הועלתה על ידי סטפן בלקהאם, מנכ"ל גוף אמריקאי בשם "המכון לבטיחות המשפחה ברשת": מערכת אוטומטית שתזהה צילומים של מעשי אלימות ותכסה אותם בהודעת אזהרה שתסתיר את התוכן מפני גולשים מזדמנים.

במקרה של החומרים המציגים את מעשי דעא"ש, סירבה פייסבוק בתחילה לבקשות להסיר את הסרטונים והתמונות בנימוק שהם מותרים על פי מדיניות השימוש באתר, אבל בעקבות קמפיין נרחב בעיתונות הסירה אותם, כפי שעשו אתרים נוספים כמו יוטיוב וטוויטר. על פי מדיניות החברה אסור להשתמש בפלטפורמה לשיתוף של תכנים המציגים אלימות גרפית או מעודדים הנאה סדיסטית, אבל מותר להשתמש בהם כדי לגנות אלימות או להביע עמדה פוליטית.

לכתבה

מודעות פרסומת

פייסבוק מציגה: 50 גוונים של דעות

Pc, רון קסלר, 28.08.14

פייסבוק מציגה: 50 גוונים של דעות

גלישה בטוחה ברשת האינטרנט – למה ואיך?

Edu.gov, גלישה בטוחה, 08.14

ילדינו מתנהלים למעשה בו זמנית גם בסביבה הפיזית וגם באינטרנט, ובעיקר ברשתות החברתיות.  מכאן עולה הצורך המשמעותי להיות מודעים לנעשה ברשת, ולדעת כיצד להישמר בהתנהלות במרחב הווירטואלי. חשוב להדגיש כי הרשת עצמה אינה חיובית או שלילית, אלו הפעולות שנעשות באמצעותה שיכולות להיות חיוביות או שליליות.

מה הסכנות אשר אורבות לילדי ברשת?

לכתבה

משתמשים בסיקרט? תשכחו מהאנונימיות שלכם

Calcalist, נמרוד צוק, 24.08.14

אפליקציית סיקרט

חברת אבטחה חשפה דרך פשוטה מאוד בעזרתה אפשר לגלות מי פרסם איזה פוסט באפליקציית הפרסומים האנונימיים. הפרצה תוקנה בידי החברה, אך מנכ"ל סיקרט הסביר ש"אנונימי" לא אומר "בלתי ניתן לאיתור"

הפרצה שמאפשרת את החשיפה אמנם טופלה על ידי החברה, אבל הקלות בה היא נמצאה אינה מבשרת טובות למי שמנצל את הבמה האנונימית-כביכול לפרסום לשון הרע ומידע רגיש. השיטה אינה דורשת כל ידע בתכנות והיא מנצלת את הכלל שקבעה סיקרט, לפיה ניתן לראות פוסטים של אנשי קשר לאחר שיש לכם שבעה חברים או יותר.

לכתבה

תוכנת כופר מאיימת על גולשים באתרים פורנוגרפים

Nrg, אסף גולן, 29.07.14

מאיימים על הגולשים לאתרים

תוכנה זדונית בשם קולר פוליס פוגעת במשתמשי אנדרואיד ובמחשבים שנכנסים לאתרים פורנוגרפים ומבקשת מהם כופר. הדרישה מוצגת כדרישה של המשטרה המקומית באותה מדינה

לכתבה

סיקרט:"האפליקציה הזאת מוציאה ממני דברים מכוערים שלא ידעתי שקיימים"

Mako, דרור גלוברמן, 14.08.14

סיקרט

נפגעתם נורא מסיקרט – אבל אתם מאמינים ש"מישהו בטוח יעשה עם זה משהו"? בזבזתם את האופטימיות שלכם במקום הלא נכון. חוסר האונים מול הכיעור הזה לא יתפוגג בקרוב.

היי, אז הרוב כבר יודעים על האפליקציה הזאת סיקרט אבל אני בבעיה. לפני שבוע מישהו פירסם את המספר שלי ודיבר בשמי. כתב שאני חרמנית ונותנת ומי שרוצה סטוץ ללילה אחד שיוסיף אותי בוואטסאפ. הוצפתי באיזה מאות הודעות מבנים ותמונות שלהם וזה היה מזעזע. גם חברים שלי ראו את זה ובגלל שהם מכירים את המספר שלי הם יודעים שזאת אני, ואף אחד לא מאמין לי שאני לא העליתי את הפירסום הזה :/ וכולם אומרים שאני נואשת וזונה ואני לא יודעת מה לעשות!!! אין שום דרך לבדוק מי כתב את זה?"

אנונימית בת 15, התשובה במילה אחת: לא. אין שום דרך מעשית לבדוק מי כתב את זה. אלא אם יש לך 50 אלף דולר, כדי לשכור עורך דין אמריקאי ולדרוש מחברת סיקרט בארה"ב לחשוף את הפרטים.

אולי הבעיה שלך היא שאת בת 15. ובעיות של בנות אנונימיות בנות 15 לא כל כך מטרידות גברים מפורסמים בני 60 שיושבים בממשלות ובבתי משפט. זה לא רק שהבעיות שלהם חשובות יותר בעיניהם. הם אפילו לא יודעים שהבעיות שלך קיימות. כל עוד זו לא הבת שלו, מבוגר לא יבין שסיקרט זה הבן של השטן.

מישהו בטח יעשה משהו

בחדרים האחוריים של המוח זיהיתי איזה שבב אופטימיות, שמישהו למעלה בטח יתעורר ויטפל בזה, כי הרי לא יעלה על הדעת. אז הלכתי לבדוק. גיליתי ששם למעלה באמת מחפשים פתרון, רק לבעיה מהעשור הקודם.

אל תכעסו עליי ואל תשפטו אותי, בבקשה ממכם. אני באמת בא לספר כאן את הבעיה שלי. אני מרגיש שהכנסתי את עצמי למקום שקשה לצאת ממנו. כן. גם אני הורדתי את אפליקציית סיקרט. אני לא חושב שאני צריך להסביר מה זה – נראה לי שכולם כבר מכירים. אני כל היום יושב על האפליקציה הזאת ומעלה דברים רעים על אנשים. האפליקציה הזאת מוציאה ממני דברים ממש מכוערים שבכלל לא ידעתי שקיימים בי. אני כותב שם דברים על חברים מהתיכון, אני מוציא אנשים מהארון, אני מזלזל ופוגע שם באנשים סתם, ואפילו לפעמים מבלי לדעת מי הם ומה הם. מבלי בכלל להכיר אותם, העיקר לפגוע.

אין מחסומים, כי ממש לא קל לפתור את זה, אבל חייב להיות מאמץ מהיר. עדיף פתרון לא מושלם עכשיו על פתרון מוחלט בעוד שלוש שנים, כשסיקרט כבר תהיה האחות התמימה של "נאסטי" או איזה אפליקציית רכילות חדשה ועוד יותר מרושעת. ואגב, האיטיות מן השטן לא רק בהקשר של סיקרט והזכות לפרטיות – אלא בכלל, בכל אגפי החיים שמושפעים מטכנולוגיה וגלובליזציה. בואו נשלים עם זה: שקט לא יהיה פה, לא "ימצאו לזה פתרון". החיים הם תיקון תוך כדי תנועה.

ואולי אין טעם לחכות לחלונות הגבוהים שימצאו פתרון. בסוף גם אנחנו אמורים להיות אחראים למה שיוצא לנו מהאצבעות. פשוט תמחקו את האפליקציה הזו, טוב היא עוד לא עשתה לאף אחד. המתאבד, כמו שאומרים בשב"כ, כבר יצא לדרכו. ואם אתם מהסוג המתעלל, אל תשכחו שלא מעט האקרים מנסים עכשיו לפרוץ את סיקרט ולחשוף את השמות. לא רוצה לספור את ההתאבדויות כשזה יקרה.

לכתבה

כך חשף נער בן 14 את הפדופיל המסוכן

Mako, שמעון איפרגן, 14.08.14

אילוסטרציה
כתב האישום נגד דוד גוסטום ארוך ומחריד, הוא מואשם בעבירות של מעשים מגונים, מעשה סדום בהסכמה, הטרדה מינית, סחיטה באיומים ובפרסום ואחזקה של חומרי תועבה. שרשרת המעשים המזעזעים הזו יכלה להמשיך עוד שנים רבות, ונערים צעירים רבים יכלו להיפגע ממנו, אך הודות לאומץ ליבו של נער בן 14, הפדופיל נעצר וממתין למשפט.
כתב האישום של דוד גוסטום ארוך מאוד: הוא מואשם בעבירות של מעשים מגונים, מעשה סדום בהסכמה, הטרדה מינית, סחיטה באיומים ובפרסום ואחזקה של חומרי תועבה. שרשרת המעשים המזעזעים הזו יכלה להמשיך עוד שנים רבות, ונערים צעירים רבים עוד יכלו להיפגע ממנו. אך הודות לאומץ ליבו של נער בן 14, הפדופיל נעצר וממתין למשפט.
כדי לנסות ולפתות את הנערים לשוחח איתו, גוסטום השתמש במחשב האישי שלו ובסמארטפון. תחילה הוא נהג להתחזות לילדות או לבחורים צעירים כדי להשיג את הטלפון הסלולרי שלהם, ואז המשיך להטריד אותם בוואטסאפ. הוא שיגר אליהם מסרונים ושידל אותם לשלוח לו סרטונים אינטימיים של עצמם. במהלך החקירה, השוטרים מצאו במחשב האישי של גוסטום ובסמאטרפון שלו 1,207 סרטונים בעלי אופי מיני על גבול הפורנוגרפי ומאות תמונות של נערים בעירום.

"הוא ביקש ממני לשלוח אליו עוד ועוד סרטונים, וכשלא הסכמתי הוא אמר שהוא יפיץ את כל הסרטונים ששלחתי לו, יחשוף את שמי ויכתוב: "'ד זונה'", שיחזר ד'. "אמרתי לו שאם הוא יעשה את זה אני אתאבד בקפיצה מהבניין. התחננתי בפניו שלא יעשה שטויות, שזה יפגע בי ויגרום לי לפגיעה בצנעת הפרט. בסוף נכנעתי ושלחתי לו עוד סרטונים שלי במצבים מביכים ולא נעימים".

הוא חזר על השיטה הזו גם עם נערים אחרים. על אחד מהם איים שאם לא ישלח לו תמונות נוספות, יפרסם את הקיימות בפייסבוק. "אני ממש, אבל ממש לא צוחק", כתב גוסטום. "כל החברים שלך הולכים לקבל את זה. בהצלחה בפרסום. רוצה למנוע את הפרסום? סרטון אחד ואני עוזב אותך בשקט". בייאושו הרב, הנער נכנע. "הוא רימה והונה אותי. חששתי לספר על כך להורים שלי. פחדתי מהתגובה שלהם", סיפר בחקירה.

 

בלי סודות

News1, עו"ד רון לווינטל, 12.08.14

הסוד יצא לדרך בפברואר 2014 בקליפורניה, כבש מיליונים והפך להיות סוד גלוי גם בארץ. בחודש האחרון הלהיט כבר הפך למגיפה. זוהי האפליקציה החדשה "סיקרט", וכשמה כן היא: מקור לא אכזב ל"סודות" שמפרסמים עליך מקורביך, בלא שאתה יודע מיהם.

בנסיבות אלה, הופכת התוכנה החדשה להיות כר דשא נרחב לפרסומי לשון הרע, השמצות ושמועות, עבירות צנזורה ושמת חללי צה"ל בטרם נודע למשפחותיהם (לדוגמא), שכן הכותב יודע שזהותו מוגנת לגמרי. הוא לא מופיע בשמו וגם אין מנגנון פרקטי שיכול לחשוף אותו. הכיצד?

מאחר שהמפרסמים אנונימיים, אי-אפשר לתבוע אותם. גם אם היה רישום של IP (לזיהוי הגולש או המחשב), הרי שבארץ נמצא הגוף המחוקק בסטגנציה בכל הקשור לחשיפת IP, לאחר שהלכת רמי מור בבית המשפט העליון (רע"א 4447/07) קבעה, כי בתי המשפט מנועים מהוצאת צווים שיורו לספקי האינטרנט לחשוף את זהות הכותבים האנונימיים, וזאת עד שהמחוקק יאמר את דברו. המחוקק לא אמר, ואיש הישר בעיניו יעשה: הפרה סיטונאית של זכויות יוצרים, הפרת פרטיות ובעיקר הוצאת לשון הרע ללא מורא.

אפליקציית "סיקרט" מאפשרת מיקסום של הרוע הזה לכדי העברת מידע ללא כל בקרה, תוך שאמינותו עשויה להיות מוטלת בספק (אבל זה מעולם לא הפריע למפיצי המידע), תוך עקיפת כל חוקי הצנזורה, האתיקה, המוסר והטעם הטוב. ואולי זה סוד קסמו של הז'אנר.

בית המשפט העליון קבע שהטוקבקים, שלא כמו עיתונות ממוסדת, זוכים ל"משקל המועט שניתן לעיתים קרובות להתבטאויות במסגרת תגוביות בכלל, ובמסגרת תגוביות אנונימיות בפרט; ריבוי התגוביות באופן שלעיתים קרובות הפרסום המשמיץ 'נבלע בהמון'; והנגישות של הנפגע עצמו, ושל שוחרי טובתו, לאותם אתרים שבהם נעשה הפרסום הכולל לשון הרע, והיכולת לפרסם הכחשות ותגובות מתאימות… כל אלה עשויים לעיתים תכופות לייתר את הצורך האמיתי בקיומה של תביעת לשון הרע, ואף להפוך את טענות הנפגע ל'זוטי דברים'".

ההמלצה הטובה ביותר היא להתגבר על יצר הסקרנות ולא להיכנס לאפליקציה. לא לגרות את אנשי הקשר לרכל עליכם. לא להפיץ או להיבנות ממידע – לא בהכרח אמין ומבוסס – שמתגולל שם. לא לפרסם דברים סודיים, כי גם אם לא יחשפו את הזהות שלכם, יכול להיות שהמידע שברשותכם כל כך מוכמן וסודי, עד שהקורבן הנבגד יזהה בו את טביעות אצבעותיכם.

לפני ימים אחדים (28.7.14) אמרה השופטת מיכל אגמון-גונן, כי עידן האנונימיות הסתיים והלכת רמי מור כבר אינה פוגעת בתביעות הדיבה, מאחר שהרשתות החברתיות שינו את כללי המשחק. הכותבים גלויים, תמונותיהם ושמותיהם ידועים, הם פועלים מתוך כרטיסים מזוהים, ומאחר שרוב המהומה באינטרנט מתנהלת ברשתות כמו פייסבוק ואחיותיה, הרי שבעיית זהות הנתבע – נפתרה. ובמילים אחרות: הושמצתם? רוצו להגיש תביעה.

כבוד השופטת כנראה לא גילתה עוד את "הסוד". לו הייתה מסתודדת באפליקציה החדשה, הייתה נחרדת לגלות, כי בינתיים יש לרשויות החוק כאב ראש חדש להתמודד איתו: מידע פנים-בורסאי, המלצות על מניות למטרות לא כשרות, פגיעה בפרטיות, פורנוגרפיה, פדופיליה ובעיקר דיבה. הכל מפורסם, ללא כתובת להיפרע ממנה, ללא ביקורת, צנזורה, טאקט או חשבון נפש. הכל כולל הכל, והפעם, באמת אין דין ואין דיין. אין כתובת לתבוע. ואין רחמים. אין פרטיות. וכבר אין גם סודות.

לכתבה

 

"די לטוקבקים המתלהמים"

Ynet, הפיד, 12.08.14

לנקות את השיח ברשת
קבוצה שקמה בפייסבוק מבקשת להלחם בתופעה המכוערת של טוקבקים אלימים ופוסטים מרושעים ופוגעניים, שהתגברה מאז שהחל מבצע צוק איתן. מקים הקבוצה מסביר איך הוא רוצה להפוך את השיח לנעים יותר בראיון בערוץ 20

בעל ואישה ניסו לצלם סלפי – וצנחו מצוק אל מותם

Walla, מערכת, 11.08.14

לפעמים זה מצליח |(קרדיט : the flash pack / SWNS.com)

לפעמים זה מצליח |(קרדיט : the flash pack / SWNS.com)

זוג שהה בחופשה בפורטוגל יחד עם שני ילדיהם הקטנים. כשניסו לצלם סלפי באתר תיירות פופולארי, נפלו מצוק בגובה 80 מטרים.

טירוף צילומי הסלפי גבה קורבנות השבוע, לאחר שטיול משפחתי הסתיים בטרגדיה נוראית כשזוג הורים נהרגו לעיניי ילדיהם הקטנים בפורטוגל. המשפחה הגיעה מפולין, וכשההורים ניסו לצלם סלפי על צלע הר הם צנחו מגובה של 80 מטרים ונהרגו במקום.

לכתבה

 

%d בלוגרים אהבו את זה: