Monthly Archives: יולי 2014

השב"כ: בסוף השבוע סוכלו תקיפות סייבר נגד אתרי ממשלה

Haaretz, גילי כהן,עודד ירון, 26.07.14

קורס הגנת סייבר בצה"ל

קורס הגנת סייבר בצה"ל. צילום: אלון רון
לדברי השב"כ הותקפו גם אתרי תקשורת ואתרים של גופים פרטיים. בשבועות האחרונים נרשמו עליות של מאות אחוזים במתקפות על אתרים ישראלים.
קבוצות האקרים אנטי ישראלים תקפו בסוף השבוע אתרי ממשל, תקשורת וגופים רבים נוספים בישראל, אך לדברי שירות הביטחון הכללי התקיפות סוכלו. בשב"כ מסרו הערב (שבת) שמדובר בפעילות שבוצעה בהקשר ל"יום ירושלים באיראן" וכמובן גם על רקע הלחימה במסגרת מבצע צוק איתן ברצועת עזה וההסלמה הנלווית בגדה.
למתקפה בסוף השבוע קדמו איומים של פעילים בקבוצות הקשורות למה שכונה #OpIsrael, שבמסגרתו בוצעו בשנתיים האחרונות מתקפות להפלת אתרים בישראל. למתקפות ההן קדמו איומים מפוצצים, אך למעשה הנזק היה מינורי. עם זאת, השב"כ וגורמי אבטחה נוספים מסרו כבר בשבוע שעבר כי ההסלמה באזור הביאה לעלייה של מאות אחוזיםבהתקפות על אתרים ישראלים ובנפחן. באחד המקרים הצליחו האקרים מתחזים לשלוח הודעות כוזבות על נפילות טילים בחיפה.
מודעות פרסומת

השב"כ נערך להתמודד עם עלייה בהתקפות סייבר

Ynet, יואב זיתון, 24.07.14

השב"כ נערך להמשך התקפות סייבר על האינטרנט הישראלי בימים הקרובים בשל מבצע צוק איתן ועל רקע ציון "יום ירושלים" באיראן וחגיגות "לילת אל קאדר".

 למבזק

נבזות לשמה הדורשת תגובה מיידית

News1, ד"ר חיים שטנגר, 21.07.14

גם אם מונעת פסיקת בית משפט העליון, חשיפת שמותיהם של משתמשי הרשתות החברתיות, כדי לנקוט נגדם הליכים אזרחיים, עדיין הקוד הפלילי החל בישראל, קרי, חוק העונשין, תשל"ז-1977, מכיל בתוכו ובקרבו, הוראות חוק פליליות רבות, שניתן להחילם על מי העושים שימוש לרעה ברשתות החברתיות.

דווקא בימים אלה, ימי מלחמה, מן הראוי כי מי האחראים על אכיפת החוק במדינת ישראל, קרי משטרת-ישראל ויחידת פשעי המחשב שלה, יגלו יוזמה, יאתרו מפיצי בדותות זוועה אלה, ברשתות החברות ויביאו להגשת כתבי-אישום מהירים נגדם,

כאילו אין די לנו באזעקות הטורדניות, במספר הנופלים הכבד ובמתח האופף אותנו בימי מלחמה, לכל דבר ועניין שהוא אלה, עד כי נוספו עכשיו למכלול הטרדות גם ה"חוכמולוגים". כוונת הדברים הינה לאלה המסתתרים מאחורי האנונימיות, הבלתי מבורכת, שמעניקים להם האינטרנט ורשתות חברתיות, דוגמת הוואטסאפ – ומפיצים בדיות, אודות נפילות, לכאורה, בקרב של חיילי צה"ל.

פסיקת בית המשפט העליון מונעת חשיפת אלמוניותם של משתמשי האינטרנט, – וככל הנראה גם משתמשי ווטאסאפ – אם כי אין פסיקה דווקנית וישירה, באשר למשתמשי וואטסאפ, עדיין. בפסיקה זו צויין – פעם אחר פעם – כי זה עניין למחוקק לענות בו וכל עוד לא ישונה החוק בעניין, לא ייעשה בית המשפט העליון מלאכתו של המחוקק, במקומו ועבורו ויחשוף זהות משתמשי האינטרנט.

גם אם מונעת פסיקת בית משפט העליון, חשיפת שמותיהם של משתמשי הרשתות החברתיות, כדי לנקוט נגדם הליכים אזרחיים, עדיין הקוד הפלילי החל בישראל, קרי, חוק העונשין, תשל"ז-1977, מכיל בתוכו ובקרבו, הוראות חוק פליליות רבות, שניתן להחילם על מי העושים שימוש לרעה ברשתות החברתיות.
הגיע הזמן, כי כל אותם פושעי מחשבים, הרואים עצמם "חוכמולוגים", בעיני עצמם בלבד, הפטורים מאימתו ומאכיפתו של הדין כלפיהם ידעו – ויפה, שעה אחת קודם – כי הפצת בדותות ושקים ברשתות החברות – ובייחוד בתקופת מלחמה – על חשבון בריאותם ועצביהם המרוטים של קרבנות הפצת שמועות זדון אלה, הינה עבירה פלילית, לכל דבר ועניין שהוא. הגיע הזמן כי משטרת ישראל, תתנער – בכל הכבוד הראוי – מרבצה ואנשי יחידת המחשב שלה, יתחילו בפעילות מהירות לקטיעת גל עכור זה, המעכיר חיינו בתקופת ימי מלחמה אלה.

לכתבה

 

 

הציוצים הפרו־פלסטינים מנצחים במבחן הרשת

Calcalist, הראל עילם, 22.07.14

הציוצים הפרו־פלסטינים מנצחים במבחן הרשת

אינפו הפלסטינים מנצחים ברשת .

על פי חברת המחקר Tracx היקף השיח ברשת צמח ב-71% והצד הפרו-פלסטיני יודע להפיץ את המסר טוב יותר מהצד הפרו-ישראלי: "הם משתמשים הרבה יותר בתגיות, מה שהופך את המידע לבר־חיפוש וויראלי".

ברגע שהוחלט על פעולה קרקעית והמבצע הצבאי עלה מדרגה, גם כל מה שקורה באינטרנט התעצם", כך אומר ל"כלכליסט" שחר הלפרין, אנליסט בכיר בחברת המחקר Tracx, המנטרת את הרשתות החברתיות. הנתונים שמציג הלפרין מראים זינוק של 71% בהיקף השיח ברשת – מ־2.6 מיליון פוסטים, תמונות, שיתופים, לייקים וציוצים ביום ל־4.1 מיליון.

בלי פאניקה: כך תזהו שמועות מזויפות בפייסבוק ובווטסאפ

Calcalist, הראל עילם, 22.07.14

הדודה שלחה שמועה על הרחבת המבצע הצבאי? חבר הפיץ תמונה של חיילים שנפגעו? "כלכליסט" מסביר איך לאמת או להפריך את השמועות שמסתובבות בפייסבוק, בוואטסאפ ובטוויטר ולמנוע פאניקה מיותרת.

כמו בכל תקופה דרמטית, גם בזמן מבצע צוק איתן רב סרן שמועתי מרים את ראשו, והפעם הוא מככב בעיקר ברשתות החברתיות. פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר הפכו את השמועות לקלות בהרבה להפצה, והן מציפות אותנו בכמויות אדירות של מידע. אמנם בחלק מהמקרים מדובר בידיעות נכונות טרם פרסומן הרשמי, אבל לעתים קרובות מדובר במידע שקרי, מזויף ולא עדכני, והוא עלול לפגוע בשלומם של חיילי צה"ל ולעורר פאניקה בקרב משפחותיהם.

איך בכלל נדע כיצד להתייחס לשמועות ברשת? רובן לא חתומות, לא מגובות בנתונים ולא מאושרות. לפניכם מדריך שיסייע לכם לבדוק את הסיפור האמיתי מאחורי השמועות ששולחים בני המשפחה, החברים והקולגות.

אחד הכלים החזקים העומדים לרשותכם הוא חיפוש התמונות ההפוך בגוגל. פשוט היכנסו ל-images.google.com ולחצו על סמל המצלמה ליד כפתור החיפוש. תוכלו להעלות את התמונה המפוקפקת כקובץ מהמחשב שלכם או להזין קישור מהרשת. תוצאות החיפוש ילמדו אתכם אם התמונה פורסמה בעבר.

ברשתות החברתיות התפרסמו לא מעט דיווחים ותמונות בשם המשטרה ופיקוד העורף, כולל דיווחים על אזעקות ואיסורי יציאה מהמקלטים. ברוב המקרים ניתן לאמת בקלות את המידע באמצעות ביקור מהיר בדפי הפייסבוק של משטרת ישראל ופיקוד העורף. אם אתם מוצאים את המסר שנשלח כביכול בשמם רק בקרב חבריכם בווטסאפ, מדובר בזיוף.

מומלץ להתחקות אחר הדיווחים המקוריים. אם אין למידע מסוים זכר בתקשורת (גם לא הזרה, שאינה כפופה להנחיות הצנזורה), קשה להאמין שיש לו אחיזה במציאות.

האתר הוותיק ששמו "לא רלוונטי" מתעד כבר שנים בהצלחה רבה אגדות אורבניות ושמועות ישראליות. בניגוד לשמו, בזמן המבצע הצבאי האתר דווקא רלוונטי מאי פעם ומנתח לא מעט שמועות הקשורות לצוק איתן..

לשמור על אחריות

גם אם אתם סבורים שהשמועות נכונות, כמעט תמיד ישנן סיבות טובות שהן לא הופצו בצינורות הרשמיים. אחת ממשפחות החיילים המשתתפים במבצע בעזה, למשל, קיבלה בווטסאפ דיווח כוזב על מות בנה. במקרים אחרים משפחות שיקיריהן אכן נהרגו למדו על כך מהרשתות החברתיות לפני שנמסרה להן הודעה רשמית. רגע לפני שאתם מפיצים את השמועה הלאה חשבו היטב מה יכולות להיות ההשלכות.

לכתבה

מחבר הקוד האתי של צה"ל זועם על השימוש באפליקציית הווטסאפ להפצת שמועות שקריות

Nana10, צינור לילה, 21.07.14

צינור לילה 14.07.14

מחבר הקוד האתי של צה"ל זועם על השימוש באפליקציית הווטסאפ להפצת שמועות שקריות • האם לוחמי גולני שנהרגו בתוך הנגמ"ש היו לא יותר מברווזים במטווח, ומה ניתן לעשות כדי שהחיילים יוסעו ברכב מוגן יותר? • סקירת המהומות הפרו-פלסטיניות בעולם • הבן של גדעון לוי פרסם פוסט תמיכה באבא.

לווידאו

ישראלי בפייסבוק: בן 25, נשוי ועושה 8 לייקים בחודש

Globes, רועי גולדנברג, 18.07.14

פייסבוק

אז מה בעצם עושים הישראלים בפייסבוק? לפי נתוני Audience Insights, בני 18 ומעלה עושים שמונה לייקים בחודש לפוסטים, כותבים ארבע תגובות, משתפים פוסט אחד ולוחצים על שלוש מודעות.

הישראלי הממוצע עושה 17 לייקים לעמודי מותגים ועסקים, כשהעמוד המוביל בקרב הישראלים הוא המשחק מבית חברת זינגה Texas HoldEm Poker עם 549.3 אלף לייקים של גולשים ישראלים בוגרים. במקום השני מופיע אתר החדשות ynet עם 488.8 אלף לייקים בקרב בני 18 ומעלה מישראל (הנתון הכללי גדול יותר, אך כאמור כאן מופיעים נתוני הפילוח לפי הכלי החדש של פייסבוק). אחריו ניצב עמוד "סטטוסים מצייצים" הפופולרי עם 436.3 אלף לייקים ובמקום הרביעי מפתיע עמוד הקהילה היהודי "מי לה' אלי" עם 432.5 אלף לייקים ואחריו. את החמישייה הראשונה סוגר עמוד מאקו מבית קשת עם 418.1 אלף לייקים.

לכתבה

 

אורנה בנאי: "בושה שזה העם שלי" ותגובת הטוקבקיסטים

Mynet, זיו רביב, 17.-7.14

"יכול להיות שבתקופת מלחמה השמאל צריך לסתום את הפה" (צילום: דור מלכה)
"יכול להיות שבתקופת מלחמה השמאל צריך לסתום את הפה" (צילום: דור מלכה

הטוקבקיסטים לא היו צריכים יותר ממשפט אחד ("אני שמאלנית הזויה שאוהבת ערבים") כדי לכסח את אורנה בנאי, לאחל לה מוות בייסורים, לשלוח אותה לעזה ולאיים ברצח עליה ועל ילדיה."רוב האנשים פה מונעים משנאה וצרות מוח", היא אומרת. "אני נסערת לא מהפחד אלא יותר מהייאוש".

זה התחיל מריאיון תמים וקצר שנתנה בשבוע שעבר לאושרת קוטלר בערוץ 10 בו אמרה: "אני חושבת שביבי צריך להתאפק", המשיכה ואמרה: "בצד שלהם נהרגו היום נשים וילדים וזה מאוד מצער אותי" וסיימה: "אני שמאלנית הזויה שאוהבת ערבים".

איך את בתור אדם דעתן מרגישה עם סתימת הפיות הזו?

"יש לי תחושה מאוד קשה שזה העם שאני חיה בו. שאני שייכת לעם שלצערי, לפי הטוקבקים והתגובות, אני קולטת שרובו מתלהם וגס רוח והוא באמת חושב שצריך לתת לצה"ל לכסח. אני לא מאמינה בזה, הדעות שלי שונות. הן יותר הומניות ומה שמבהיל אותי זה שאסור לי להיות עם דעות כאלה. רוב האנשים פה מונעים משנאה וצרות מוח ואני מבינה שזה לא יעיל. אני נסערת לא מהפחד אלא יותר מהייאוש. בושה שזה העם שלי".

 לכתבה

רבע מהנוער קיבלו תמונות חושפניות של מישהו שהם מכירים

Globes, רועי גולדנברג, 16.07.14

סלולר ילדים נוער / צלם: טינקסטוק

כך עולה מסקר שביצעה חברת זטה טולס עבור המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי בקרב 300 בני-נוער.

הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק לא התחילה את דרכה כרשת חברתית שבה מעלים תמונות של הילד בחוף הים או סלפי במרחב המוגן, אלא דווקא מדירוג של סטודנטיות וסטודנטים בקמפוסים בארה"ב לפי המראה החיצוני שלהן.

אפליקציות דוגמת פייסבוק,  או הפכו זה מכבר לכר פורה להעברת מסרים חתרניים בין  ותלמידים, בחלק מהמקרים גם מסרים פוגעניים שקוראים לחרם על תלמיד מסוים, ואף גרוע מזה – להפצת תמונות חושפניות.

גילאי 13-18 קיבלו תמונות חושפניות של מישהו שהם מכירים במייל, בוואטסאפ או ב-SMS – כך עולה מהסקר.

רבע מבני-הנוער ב3% מבני-הנוער הודו בסקר כי הפיצו תמונות חושפניות. בעקבות התנהלות זו, 92% מבני-הנוער מאמינים כי בריונות רשת צריכה להיות עבירה פלילית ולעבור לטיפול המשטרה ובתי המשפט.

באופן מובהק למדי, מרבית מבני-הנוער מעידים שהשימוש העיקרי שלהם באינטרנט הוא ברשתות החברתיות (55%), ולאחר מכן חיפוש מידע (20%), צפייה בסרטים (16%) ומשחקים (9%).

לכתבה

 

"סדר היום של בני-הנוער הוא קודם כל בוואטסאפ"

Globes, רועי גולדנברג, 16.07.14

מנכ"ל teenk, יניב ויצמן, בוועידת MAD: "בשקא-בשקט התחלף לנו הדור: מדור האינטרנט עברנו לדור ה-Z שנולד עם סמארטפון ביד, שיש לו קשב של 8 שניות".

יניב ויצמן, מנכ"ל teenk – חברה לשיווק ופרסום לבני-נוער, השתתף היום (ד') בוועידת MAD של "גלובס" ואמר: "בשקט-בשקט התחלף לנו הדור. מדור האינטרנט עברנו לדור ה-Z שנולד עם סמארטפון ביד. 25% מצרכני ההווה והעתיד משפיעים על צריכת המשפחה והופכים להיות צרכנים בגיל צעיר".

לדבריו, "זה הדור הכי מתוחכם שיש לנו. פעם דיברו על גיל 14 ומעלה, היום בני-נוער זה כבר גיל 10 ומעלה. הם יזמים בנשמתם, מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה, מומחים במחקר אונליין, יודעים לנצל את המדיה החברתית לטובתם ומובילים את תחום הרכישה באונליין".

"עכשיו אני רוצה לדבר איתכם על וואטסאפ", אמר ויצמן. "זו לא רק אפליקציה לשליחת הודעות בחינם, זו רשת חברתית לכל דבר. תקחו טלפון מבן-נוער ל-5 דקות, ותראו כמה תוכן הוא מפספס. איך עושים את החיבור בין המותגים לבני-הנוער בוואטסאפ? צריך היות אישיים ופרסונליים, לדבר בתמונות.

"סדר הפעולות של בני-נוער הוא קודם כל בוואטסאפ, אחר-כך באינסטגרם ואחר-כך בפייסבוק.

%d בלוגרים אהבו את זה: