Monthly Archives: מרץ 2014

קללות מיניות במסרונים: הטרדה מינית

Psakdin, מערכת, 31.03.14

קללות מיניות במסרונים: הטרדה מינית

שפת רחוב בעלת אופי מיני

השופט ד"ר עמי קובו הכיר בכך שבימינו, שפת הרחוב כוללת במקרים רבים גידופים בעלי אופי מיני, וברור כי לא כל קללה כזו תיחשב לעבירה של הטרדה מינית.

עם זאת קבע, כי במקרה הזה הרי שמעשי הנאשם מהווים הטרדה מינית. לפי השופט, הודעות הטקסט ששלח הנאשם למתלוננת פעם אחר פעם כללו התייחסויות מבזות ומשפילות, תוך התייחסות למיניותה. לדבריו, הנאשם היה מודע לתוכן המסרונים ולמשמעותם, וכוונתו הייתה להקניט את המתלוננת ולהציק לה.

אמנם לא כל התנהגות או התבטאות בעלת אופי מיני, גם אם יש בה מידה של גסות, תיחשב להטרדה מינית, ואמנם ברור שההודעות אינן כוללות הצעות בעלות אופי מיני באופן מהותי, שכן מובן כי הנאשם לא התכוון להציע למתלוננת דבר, אלא רק לגדף אותה ולאיים עליה – אך במקרה זה הדברים שכתב הנאשם למתלוננת חצו את הרף המקובל והנסבל, הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות, והיה בהם משום פגיעה ממשית בכבודה.

השופט התרשם כי לא מדובר בזוטי דברים, והעובדה שהמעשים בוצעו באמצעות מסרונים, אינה מעלה או מורידה. משכך, הרשיע השופט את הנאשם בהטרדה, הטרדה מינית ואיומים.

לכתבה

 

... ...

תו אשנב לבטיחות אתרים

Ashkubit, צרכנות, 30.03.14

"תו אשנב”, מאפשר לגולשים ברשת לדעת כי מדובר באתר בטוח לשימוש, בעל קוד אתי ותקנון המאפשר לשוהים בו, ליהנות מזמן גלישה בטוח וראוי.
התו מוענק לאתרים העומדים בכללי אתיקה העוסקים בשמירה על פרטיות הגולש, אבטחת מידע וכו'..

לדברי ברוך הינוך, יו"ר עמותת אשנב, "היתרונות ב"תו אשנב" עצומים. הורים וילדים יכולים לדעת כי האתר אליו הם גולשים הוא אתר המכבד את הגולשים בו, מציע תכנים הולמים ושומר על פרטיותם.
הצגת "תו אשנב" באתר מהווה יתרון גדול גם לבעלי אתרים, שהרי היא מייצרת להם נכס משמעותי בכל הקשור לניהול המוניטין, הגברת מספר הכניסות, החשיפה לאתר והצגת תפיסת חדשנות ואחריות חברתית- קהילתית כלפי לקוחותיו. "
עוד הוסיף הינוך: " כשהבטיחות, הפרטיות והשימוש הנבון של הגולשים ברשת עומדים בראש סדר העדיפויות שלנו, מובילה אשנב מגמה חדשנית בתחום. אני קורא להורים, חפשו את "תו אשנב" באתרים בהם גולשים ילדיכם. אתר בעל "תו אשנב" הוא בטוח יותר ואינו מסוכן לשימוש".

לכתבה

 

 

 

עמותת אשנב תחלק תו שיעיד שהאתר בטוח לגלישה

Pc, מערכת, 30.03.14

האתרים שמבקשים לקבל את התו צריכים לעמוד בקריטריונים שונים בתחומים כגון פרטיות הגולשים ואבטחת מידע .

עמותת אשנב, שפועלת למען שימוש נבון באינטרנט, השיקה תו שמיועד ליידע את הגולשים שהאתרים שנושאים אותו בטוחים לשימוש, בעלים קוד אתי ותקנון.

ברוך הינוך, יו"ר עמותת אשנב, אמר כי "הורים וילדים יכולים לדעת כי אתר שבו מוצג התו מכבד את הגולשים בו, מציע תכנים הולמים ושומר על פרטיותם". לדבריו, "הבטיחות, הפרטיות והשימוש הנבון של הגולשים ברשת עומדים בראש סדר העדיפויות שלנו. אני קורא להורים לחפש את תו אשנב באתרים בהם גולשים הילדים שלהם. אתר שיש לו את התו הזה הוא בטוח יותר ואינו מסוכן לשימוש".

לכתבה

ארה"ב: השימוש הפרסומי שעושה פייסבוק בתמונות קטינים – לגיטימי

Calcalist, עומר כביר, 27.03.14

ארה"ב: השימוש הפרסומי שעושה פייסבוק בתמונות קטינים - לגיטימי

פייסבוק לייק לייקים רווח רשתות חברתיות .

בית דין בקליפורניה דחה תביעה נגד השימוש שעשתה פייסבוק בתמונות של ילדים במסגרת שירות הסיפורים הממומנים – אחד מכלי הפרסום שהפעילה. זאת, על רקע תוכניתה להרחיב את השימוש בגולשים ככלי עזר לפרסום. הקטינים הסכימו לפרסום.
בעתירה שהוגשה בפברואר טענו התובעים שהסדר הטיעון שנחתם באוגוסט עדיין מתיר לפייסבוק לעשות שימוש בתמונות ילדים ללא קבלת אישור מתאים. הורים יכולים אמנם לבקש מהרשת החברתית להסיר תמונת ילד מסיפור ממומן – אך לדבריהם, על פייסבוק להימנע מלהציג את התמונה מלכתחילה ללא אישור מתאים.
אתמול דחה בית המשפט את ערעור זה, לאחר שפסק שהקטינים נתנו את הסכמתם כשנרשמו לפייסבוק, בהתעם להצהרת הזכויות של הרשת החברתית. “התובעים לא הציגו עובדות או תיאוריות משפטיות שלפיהן הם זכאים להחלטה כי הצהרת הזכויות אינה ניתנת לאכיפה", נפסק.

כמה אתם מאושרים? הסלפי יגלה

Ynet, feedme, 26.03.14

צילום: Shutterstock
מאושרים?
תמונות הסלפי שאנחנו מעלים לאינסטגרם חושפות בעיקר כמה אנחנו אוהבים להיחשף ולהראות, אך אפשר לנסות ללמוד מהן גם כמה אנחנו מאושרים לפי גודל החיוך.
תל אביב, כך למדנו לאחרונה, נמצאת במקום השישי בעולם בתמונות הסלפי. הטרנד שהולך ותפוס תאוצה מנסה לתת לנו אינדיקציה לכמה אנחנו מאושרים יחסית לעולם. או לפחות מה גודל החיוך שלנו. אתר ג'ט פק – מדריך טיולים חברתי, ניתח מאה וחמישים מיליון תמונות אינסטגרם, אולי גם את שלכם, ובדק את גודל החיוכים. ואיפה ישראל?

נתניהו: באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי

Ynet, מדע, 25.03.14

צילום: עידו ארז
יום המדע נפתח
לקראת אירועי יום המדע שייערכו מחר, התאספו מדענים ושרי מדע בכירים מרחבי העולם במכון ויצמן. ראש הממשלה דיבר על הפיכת באר שבע למרכז סייבר עולמי. נשיא מכון ויצמן: "משרד האוצר צריך ייעוץ מדעי". שר המדע הבריטי: "אין חרם ולא יהיה חרם". ארבעה זוכי פרס נובל ישראלים קראו להשקיע במחקר בסיסי ובחינוך מדעי מגיל צעיר.
"יש בדרום הון אנושי, אנו מורידים את היחידות המיוחדות, 8200, את מטה הסייבר שלנו. בפעם הראשונה יש הגירה חיובית אל הנגב. זה משנה את פניה, באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי", כך אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו, לרגל אירועי יום המדע שיתקיימו מחר בכל רחבי הארץ.  ynet העביר את האירוע בשידור חי.
נתניהו פתח ואמר כי יש במדע "היבטים פורצי דרך אדירים להטבת האנושות וגם לסביבתנו הקרובה, לעמים השוכנים לידינו, ויש בו גם מרכיב של הגנה – מי שיודע לתקוף יודע להגן. זה חשוב ואני לא סתם מציין את זה כאן. יש חשיבות עצומה להתוויית העתיד שלנו".

"המסורת הזו נמשכת כאן במדינת היהודים. הטפטפות שינו את פני החקלאות בעולם. הדיסק און קי ושלל טכניקות הסייבר. אתם יודעים ומכירים את זה. הסקרנות והמחקר מביאים לתוצרים משמעותיים וכרגע זה מתרחש בסייבר. החזון של בן גוריון מתממש הלכה למעשה ואנחנו שואבים לבאר שבע את הצורך של עולם החדש. עולם האינטרנט שצומח. אני רוצה להגן על חשבונות הבנק שלי, להגן על מערכת החשמל והתחבורה. זה צורך עצום ולכן החברות הגדולות ביותר בעולם מגיעות עכשיו לבאר שבע ואתה מרגיש את זה בדימונה ובנתיבות".

נתניהו אמר כי "רק סביבה עם יזמות יכולה לפתח מדע. רק בהגיעם הנה, הצליחו יוצאי ברית המועצות לפתח יוזמה".

אונס קבוצתי: "עם הווטסאפ, לילדים אין הגנה"

Nrg, עמרי אפרים ושחר חי, 26.03.14

אילוסטרציה. 73% מהנערים לא ידעו כיצד ינהגו (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה. 73% מהנערים לא ידעו כיצד ינהגו (צילום: shutterstock)
 מקרים של תקיפה קבוצתית מדווחים מדי שנה, והמספר האמיתי כנראה גבוה הרבה יותר. בעקבות הפרשה בתל אביב מסבירים חוקרי נוער, פעילי סיוע ופסיכולוגיות את שורשי התופעה: "הגיל יורד, החשיפה למין גוברת, יש לחץ חברתי וההורים מנותקים".

גוטמן, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שניהלה בעבר מרכז חירום לנפגעים, סבורה שחשיפה גדולה יותר של ילדים לתכנים פורנוגרפיים ברשת גורמת לא רק לעלייה במספר הפגיעות אלא גם להחרפת העוצמה שלהן: "האינטרנט ורשתות כמו ווטסאפ או פייסבוק גרמו לכך שהפגיעה בילדים מקבלת תהודה גדולה יותר בתוך הסביבה החברתית שלהם. אין לילדים מקום שבו הם יכולים להיות מוגנים. גם לא בבית".

בני נוער גדלים כיום במציאות תקשורתית ותרבותית שבה המתירנות והשפה המינית מביאות לכך שהגבולות בין מותר לאסור מיטשטשים, והילדים הפוגעים מקבלים אישור חיובי מהסביבה החברתית שלהם.

גוטמן: "במקרים רבים, אם ילד אחד מתוך הקבוצה הפוגעת היה אומר 'מספיק' הוא יכול היה למנוע או לחשוף את הפגיעה. אבל יש אלמנט של לחץ חברתי וחוסר רצון להיות מחוץ לקבוצה. ילדים בגיל ההתבגרות מחפשים להיות חלק מקבוצה, ולכן הרבה פעמים הם שותקים ואפילו ממשיכים לקחת חלק בפגיעה".

דבריה של גוטמן מקבלים אישוש בתוצאותיו של סקר שנערך לאחרונה עבור איגוד מרכזי הסיוע ומצא ש-73% מבני הנוער לא יודעים כיצד היה עליהם לנהוג לו נחשפו למקרה של נערה המקיימת יחסי מין עם הרבה נערים. חלקם אף אמרו שלא היו עושים דבר אם היו יודעים על מקרה כזה. עוד עלה בסקר כי כמעט 50% מהנערות מכירות מישהי שעברה פגיעה מינית.

ד"ר קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית וראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי, מסכימה שהמקרים הנחשפים בתקשורת הם רק קצה הקרחון. "זה מתחיל מהנגישות הבלתי נסבלת של ילדים לתכנים מיניים בטלוויזיה, במחשב, בתקשורת, וזה ממשיך בעצימת עיניים", היא אומרת. "הורים ומחנכים צריכים לקחת בחשבון שדברים כאלה יכולים לקרות ולפתוח עיניים, להיות יותר ערניים. להיות בקשר עם הילדים כדי שיוכלו להתלבט איתנו, לשאול אותנו ולשתף אותנו בדברים נעימים ופחות נעימים. היום ההורים נוכחים הרבה פחות בחיי הילדים, והיכולת להציב גבולות נפגמת".

מה הטיפול החינוכי הדרוש?

"מסוף בית הספר היסודי הילדים צריכים לקבל כלים להסתכלות ביקורתית על דברים. לא שיעורי חינוך מיני ערטילאיים, אלא לדבר על סוגיות שעל סדר היום".

איך תגנו על עצמכם מווירוס ה- CryptoLocker?

Nrg, גיל נוילנדר, 16.03.14

דורש כופר

דורש כופר יח"צ

ייתכן ששמעתם לאחרונה על יותר ויותר מקרים בהם גולשים או חברות איבדו את הקבצים היקרים להם לכנופיות סייבר שהצליחו להצפין אותם ולדרוש כופר תמורת שחרורם. מה אתם צריכים לדעת על האיום הזה והאם גם הקבצים שלכם יכולים להפוך לבני ערובה?

אופן הפעולה של תוכנות הכופר הוא פשוט: בדרך כלל תוכנות הכופר מתגנבות למחשב שלנו במסווה של קובץ מצורף להודעת דואר אלקטרוני. שברגע שתנסו לפתוח את הקובץ המצורף, תוכנת הכופר תתחיל במלאכת הצפנת הקבצים על המחשב שלכם. כאשר ההצפנה תסתיים, הווירוס יסיר את עצמו מהמערכת ולאחר מכן תופיע הודעת הכופר על המסך, שתתריע למשתמש שהקבצים שלו נלקחו כבני ערובה וכדי לזכות בהם בחזרה עליו לשלם את הכופר. הסרת הווירוס עצמו מהמחשב לא ממש מועילה לקורבן, והשבתת השרת שמחזיק במפתח ההצפנה, בהנחה שאנחנו יודעים באיזה שרת מדובר, תסתכם באובדן הכלי היחידי שניתן באמצעותו להציל את הקבצים המוצפנים. אז רוב קורבנות ה- CryptoLocker נאלצים לשלם את הכופר או לאבד את הקבצים שלהם, אך לצערנו – וכפי שלמדו על בשרם גם משתמשים רבים ואפילו חברות – תשלום הכופר לא מבטיח את הסרת ההצפנה או שחזור הקבצים.

איך תגנו על עצמכם מה CryptoLocker?

1. גיבוי גיבוי גיבוי

2. חושבים לפני שמקליקים

3. ודאו שמערכת ההפעלה שלכם מעודכנת

4. תוכנת אבטחה

 

 

 

לצלם מין? "ככה זה ילדים, רוצים להתרברב"

Ynet, גלעד מורג, 25.03.14

צילום: shutterstock
אילוסטרציה
הורי הנערים החשודים במעורבות באונס בת ה-13 מתל אביב הגיעו איתם לדיון בבית המשפט. "לא היה שום אונס", התעקשה אמו של אחד מהם, "יראו שזה ילד איכותי". האזינו לאחד האבות: "מה, שהוא יבקש תעודת זהות?"
כשנשאל על תיעוד מעשים בסלולרי השיב האב: "זה ילדים, מה אתה רוצה. איזה שכל יש להם. הם רוצים להתלהב, הם רוצים להתרברב. זה כמו שאומרים מעשה שטותי. גם הבחורה עשתה מעשה שטותי של ילדה.

מתקפת סייבר ענקית הדביקה מעל חצי מיליון מחשבים ביום

Nrg, אסף גולן, 18.03.14

האקרים הצליחו להשתלט על יותר מ-25 אלף שרתים ולהדביק כחצי מיליון מחשבים ביום במטרה לגנוב פרטים אישיים של גולשים.

ענקית האבטחה ESET, חשפה היום קמפיין פשיעה מקוון המכונה "מבצע Windigo". לפי החברה הצליחו האקרים להשתלט על יותר מ-25 אלף שרתי לינוקס כדי להפיץ 35 מיליון הודעות ספאם ביום – מה שהביא להדבקה של יותר מחצי מיליון מחשבים בתוכנות זדוניות מדי יום – למשך קרוב לשלוש שנים.
בחברה מציינים שיותר מ-60 אחוז מהאתרים בעולם מאוחסנים על שרתי לינוקס, ושעל מקימי ומנהלי האתרים שהאתר שלהם מאוחסן בכזה שרת לבדוק את המערכות שלהם כדי לבדוק האם הם נמצאים תחת איום. בנוסף, פרסמה החברה דו"ח טכני מפורט אודות המתקפה המתאר את ממצאי החקירה וכמו כן גם את הצעדים שיש לנקוט על מנת לקבוע אם מערכות מחשוב ארגוניות נפגעו מהאיום והוראות להסרת הקוד הזדוני. החקירה וחשיפת האיום נעשו בשיתוף צוות התגובה לאירועי חירום מחישוביים של גרמניה (CERT-Bund), הגוף הלאומי לתשתיות מחשוב בשבדיה וכן סוכנויות ממשלתיות נוספות ברחבי העולם.
%d בלוגרים אהבו את זה: