Monthly Archives: פברואר 2014

טכנולוגיות זיהוי פנים היא אויבת הפרטיות?

Ynet, טל פרוסט, 21.02.14

 ()

מהפייסבוק דרך הסמארטפון ועד לשדה התעופה של אולימפיאדת החורף: טכנולוגיות זיהוי הפנים מתפשטות במהירות לכל מקום אפשרי, מעטות הן הטכנולוגיות המחדירות פחד עמוק וקמאי בלבבותיהם של שוחרי פרטיות, לוחמי חופש וסתם אנשים מן השורה כמו טכנולוגיות לזיהוי פנים. כבר התרגלנו לעובדה כי ניתן לקבל גישה למידע אישי אודותינו באמצעות מעקב אחרי ישויות דיגיטליות, חתימות אלקטרוניות ומידע השוכן בסייבר ספייס,אולם יש משהו מבעית הרבה יותר ביכולת של מכשיר דומם יציר אדם לזהות ולהבין את המידע הפרטי והאישי ביותר שלנו, לא כזה שמסתתר בחשבון בנק או תכתובת דואר אלקטרוני, אלא בזה שקיבלנו מלידה.

מדובר במאפיינים הביולוגיים הבסיסיים והייחודיים רק לנו, שמגדירים אותנו כאורגניזם אנושי וכאינדיבידואל. אולם עד כמה באמת מתקדמות היכולות להתאים פרצוף לזהות באופן ממוכן? האם אנחנו מתקרבים לעולם שבו מכשירים אלקטרוניים יזהו אותנו בכל פינת רחוב והאם זה באמת כל כך רע לנו?

התומכים של קידום טכנולוגיות זיהוי הפנים קובעים כי היתרונות שבטכנולוגיה עולים בהרבה על חסרונותיה. כך למשל הם חוזים כי בעתיד הקרוב טכנולוגיות זיהוי הפנים יחליפו את מנגנוני בטחון והצפנה אלקטרוניים כגון סיסמאות: בעוד שלרובנו כמה סטים של סיסמאות ושמות משתמשים, ואנחנו נוטים להתבלבל ולשכוח אותם, מה שפחות נוטה לקרות עם הפרצוף. כך, במקום סיסמאות, מערכות ממוחשבות ידעו לזהות את מאפיינים גופניים אז האם טכנולוגיות לזיהוי פנים הינן אכן התגלמות הרשע הטהור? לפי המתנגדים, אם לא נשכיל לרסנה, טכנולוגיית זיהוי הפנים יכולה להיות המסמר האחרון בארון הפרטיות של חיינו הציבוריים: שום מקום לא יהיה בטוח מעיניהם החטטניות של מצלמות חכמות ומזהות שיותקנו ברחובות, בשדות התעופה ועל מל"טים חכמים וכך אנונימיות בסיסית תהפוך לנחלת העבר. 

אולם לא בטוח שאכן כך הדבר. כמו כל טכנולוגיה אחרת, אלגוריתמי זיהוי הפנים מכילים סיכון רב, אולם ניכר שכדאי להרגיע מעט את החששות. בסופו של יום, טכנולוגיות לזיהוי פנים מסמלות צעד נוסף בעולם שגם ככה צועד במהירות מהספירה הפרטית לציבורית. מיליארדי אנשים בכל העולם משתפים היום תמונות, מידע אינטימי אודות חייהם ומניפסטים חוצבי להבות בטוקבקים לא אנונימיים בקנה מידה שמגמד כל תקופה אחרת בהיסטוריה, ולפני עשור או שניים היה נראה לנו מטורף לחלוטין. לפי תומכי הטכנולוגיה, כל עוד נדע לרסן ולווסת את הטכנולוגיה החדישה ברגולציה חכמה וחקיקה ולאפשר או לחסום גישה לאתרים ממוחשבים וכן למקומות פיזיים. הפנים יוכלו להחליף את כרטיס האשראי, את תעודת הזיהוי ורישיון הנהיגה גם יחד.

לכתבה

 

 

 

הוא לא פראייר: למה שילם צוקרברג כ-19 מיליארד דולר על וואטסאפ?

Mako, עידו סולומון, 20.02.14

יחיו בצוותא?

בשנים האחרונות זיהתה הרשת החברתית הגדולה בעולם כי עוד ועוד משתמשים, בעיקר מקהל הצעירים המבוקש, נוטש אותה עבור מתחרותיה. וואטסאפ הייתה מהמתחרות הגדולות שפעלו מולה, ומארק צוקרברג החליט שאם לא יוכל לנצח אותם – הוא ירכוש אותם. "אם אתה לא יכול לנצח אותם – קנה אותם", זה כנראה מה שאמר לעצמו מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, כשחתם, על פי פרסומים זרים ביום האהבה האחרון, על העברת 19 מיליארד דולר למייסדי וואטסאפ.כעת ממתינים המשתמשים בחרדה לגלות האם יחול שינוי בדרך שבה החליפו מסרים.

צוקרברג מבין את העוצמה ורוצה את 450 מיליון המשתמשים של וואטסאפ, שמספרם הולך וגדל בצעדי ענק. הוא הודיע אתמול שהוא נרגש לעבוד עם הצוות של וואטסאפ במטרה להפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר. על פי ההסכם האפליקציה תוסיף לפעול באופן עצמאי, תשמור על שמה ולא תמוזג אל תוך פייסבוק, אך יש לא מעט אנשים שמודאגים מהעסקה, שכן היא מאפשרת לפייסבוק, שגם ככה כבר יודעת עלינו הכל, עוד גישה לעוד מידע על משתמשים, איפה הם נמצאים ומה הם עושים – ולהשתמש במידע לצרכי פרסום, מיקוד ומעקב.

ברכישה הזאת מחסלת פייסבוק למעשה את אחת המתחרות הגדולות ביותר

לכתבה

 

"סלפיז": הנוער של היום והאינסטוש שלו

Haaretz, שני ליטמן, 17.02.14

מתוך "סלפיז". גולת הכותרת היא נשף הסיום

מתוך "סלפיז". גולת הכותרת היא נשף הסיום.                             צילום: ללא קרדיט

חמישה תיכוניסטים עומדים במרכז סדרת התעודה החדשה "סלפיז". היוצרת, עידית אברהמי, מדגישה שלא מדובר בדוקו-ריאליטי ומספרת במה שונים הנעורים של היום לעומת העבר ולאן נעלם הסקס/

"התיכון שבחרנו בו, מקיף יהוד, מבטא את הישראליות החדשה. שם גרים האנשים שפעם הצביעו לליכוד והיום מצביעים ללפיד ולבנט. יש בו ילדים מסביון מצד אחד וילדים מראשון לציון מצד שני, וילדים מנוה מונוסון, מקרית אריה, מהרבה מקומות שונים. בתיכון הזה מוצאים את הילדים שמצד אחד להורים אין כסף ואמא ישנה בסלון, אבל מצד שני צריך לקנות חליפה לנשף ואין ברירה. זו הישראליות: אנשים שקונים אייפונים ומותגים, אבל אין להם כסף לשכר דירה. בני הנוער כבר מחונכים לדבר הזה, הם מחונכים לקפיטליזם המטורף. והנשף הוא המהות של הקפיטליזם. מקיף יהוד גם הזכיר לי מאוד את התיכון שאני למדתי בו, עירוני ה' בתל אביב. בניין אפור כזה עם גדרות ושערים שקצת מזכיר כלא. בניין של פעם".

"הדבר העיקרי שהבנתי זה עד כמה הרשתות החברתיות והעולם של הפלאפונים הוא משמעותי בחיים שלהם והוא הדבר שמוביל", היא אומרת. "ולכן יצרנו בסדרה גם שפה של אינסטגרמים. כל החיים שלהם באינסטגרם ובווטסאפ. הרבה פחות בפייסבוק, אגב. אינסטגרם פירושו איך אתה נראה ואיזה דימוי של עצמך אתה מוכר.

"הלחץ החברתי בקטע הזה הוא מטורף. כשאנחנו היינו בתיכון, גם היה לחץ חברתי ונורא קינאנו במלכת הכיתה ורצינו להיות הכי יפה שיש והתבאסנו שיש לנו בגדים שהם לא מותגים. אבל אחרי הצהריים הייתי הולכת הביתה, והיו לי חיים מעבר לזה, ומשפחה וחברות. ופה, בגלל הרשתות, הם כל הזמן נמצאים בלחץ חברתי ובהשוואה אחד לשני. יש קבוצות בווטסאפ, האם מנהלת הקבוצה נותנת לך להיות בקבוצה או לא? הם לא מדברים ביניהם אפילו בטלפון, אלא רק כל הזמן בווטסאפ. זה משבש מאוד את התקשורת החברתית. הכל עובר דרך פילטר כזה שהוא לא המציאות, הוא הדימוי של הרשת החברתית. אם את בת 17 ופתאום מוציאים אותך מקבוצת הרקדניות בווטסאפ, את חושבת שזהו, נגמרו החיים".

אברהמי אומרת שהחיים בתוך הרשת החברתית מגדילים את חוסר האונים של ההורים, שמופיעים גם הם לא מעט בסדרה. "היה לי חשוב להביא את המבט הכפול, מצד אחד כהורה, כי יש לי ילדים, אמנם נורא קטנים אבל הם יהיו בגיל הזה יום אחד, ומצד שני, אני עדיין זוכרת את עצמי כתיכוניסטית, אני זוכרת איך הרגשתי, ומתי שברו לי את הלב, ומתי הרגשתי לא מקובלת ואיך התבאסתי מציונים. אז יכולתי להזדהות אתם".

ההורים שלהם דומים להורים שלנו?

"ההורים שלהם מורכבים. זה דור שנורא רוצה להיות חבר של הילדים שלו. ההורים רוצים לעשות תיקון, לעומת ההורים שלהם שהיו יותר קשוחים ועם יותר גבולות. היום כל הזמן את דואגת שתפגעי בילד שלך, את כל הזמן חושבת מה הילד שלך יחשוב עלייך ומה הוא יגיד עלייך בטיפול הפסיכולוגי. ההורים האלה, שהם בני 40 פלוס נגיד, נמצאים במלכוד. כי הם רוצים נורא למצוא חן בעיני הילדים.ננ

"וזה בדיוק כמו התהליך שעובר על החברה עכשיו. זה בדיוק כמו פרשת אדם ורטה, שמגלה שבתי הספר יותר רוצים למצוא חן בעיני הילדים מאשר לשמש להם מודל או להציב גבולות. רק שלא יתלוננו עליהם במשרד החינוך, רק שספיר סבח לא תהפוך עלינו שולחן. ההורים קצת מפחדים מהילדים ורוצים למצוא חן. אבל לפחות עם ההורים יש איזושהי אינטראקציה ממשית, הם חייבים לדבר אתם. ושם את רואה את פער הדורות".

במה הילדים שונים מאתנו כשהיינו בגילם?

לכתבה

משרד התקשורת: הגנו על הילדים מהרשת

Ynet, אביב מזרחי, עידו קינן, 17.02.14

היזהר!!!
קמפיין בעלות של מיליונים יסביר להורים כי ישנן סכנות באינטרנט ועליהם להגן על הילדים באמצעות בקשת אמצעי סינון על הרשת מהספקית. הילדים בטח ילמדו אותם איך להפעיל את אותו סינון .

בכנס לעידוד גלישה בטוחה, השיק שר התקשורת גלעד ארדן קמפיין הקורא להורים להגן על ילדיהם מפני חשיפה לתכנים פוגעניים באינטרנט. כותרת הכנס: "הרשת היא לא משחק ילדים". סלוגן הקמפיין: "מסננים אתרים-מגנים על הילדים". בפרסומת נראה מועדון חשפנות, ומתברר בסופה כי בעצם זה ילד שצופה  במחשב שבחדרו. הקמפיין יושק בטלוויזיה ובאינטרנט בעלות של 3 מיליוןן שקל.

הרשת הציבורית לא תהיה הפקר

דרישת תקצוב שנתית על ספקי האינטרנט וחברות הסלולאר למימון קמפיינים חינוכיים לעידוד הגלישה הבטוחה.

עוד נמסר מטעם משרד התקשורת כי השר יקדם הצעת חוק שתרחיב את החובה של הספקיות וחברות הסלולר ליידע את הצרכנים אודות שרותי הסינון בחינם. עוד מחויבות הספקיות על ציון המידע בהסכם ההתקשרות עם המנוי, פרסום באתר האינטרנט של ספק הגישה ומסירת המידע על ידי נציגי שירות הלקוחות של הספק.

יש לציין כי אם כי אם הבעיה היא היעדר הענות של הספקיות, יתכן שהן גם לא יתאמצו לשלוח סמסים או מיילים, או לקדם את הנושא בדף הבית במקום בולט.

אינטרנט בטוח: הורים יוצאים מהאדישות

Saloona, שירה לוי-ברקן, 11.02.14

ילדים מפרסמים סטטוסים ברשתות חברתיות מבלי לחשוב על ההשלכות. לרגל היום הלאומי לאינטרנט בטוח, צפו בסרטון המראה מהי בריונות ברשת.

הורים, הגיע הזמן לקחת אחריות ולשמור על הילדים – גם באינטרנט. תופעת הבריונות ברשת תפסה מימדים מדאיגים בשנים האחרונות ולפי מחקרים למעלה מ-30% מהילדים בישראל חוו פגיעה כזאת או אחרת ברשת. לכן אנו כהורים צריכים להיות מודעים לסכנות להם ילדינו חשופים ברשת, לשמור עליהם מהן וליצור עמם שיח בריא אודות התנהלותם ברשת.

להיות מודעים לפעילות הילדים

חשוב לדעת כי כל תמונה או מידע אישי אשר משתפים ברשת יכול להוביל לפגיעה אם יגיע לידיים הלא נכונות, לכן חשוב לא להיות אדישים לפעילות של ילדינו ברשת. שוחחו איתם על הפעילות הדיגיטלית שלהם, הנחו אותם והסבירו להם על תכנים אסורים, מבלבלים ועל ההבדל בין חברי אמת שמכירים מהחיים לבין זרים שאנו משוחחים אתם ברשת.

הרשו גם לעצמכם ללמוד מהם על העולם המרתק והחדשני בו הם פועלים. ידע מוקדם שלכם על פעילויות הרשת המועדפות עליהם יאפשר להם להרגיש נוח יותר לבוא אליכם כאשר מתעוררות בליבם חששות הנוגעות למרחב הווירטואלי.

לסרטון

סכנות האינטרנט עלו לדיון בועדה לזכויות הילד

Datili, עטרת זרביב, 12.02.14

יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת, אורלי לוי-אבקסיס מזהירה מאפשרויות האינטרנט בדיון על אינטרנט בטוח. תכנית לגלישה בטוחה שנולדה בישראל – מובלת ע"י Google במדינות נוספות.

"האינטרנט הוא כלי רב-עוצמה, עם מגוון אינסופי של ידע, בילוי והכרות עם עולמות שונים. אך, כרוחב האפשרויות בו – כך עומק התהום אליה עלולים ליפול, ובעיקר ילדים ובני נוער", כך מזהירה  יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) בדיון בכנסת בתכנית "שומר מסך" – בני נוער יוצרים אינטרנט טוב יותר, לציון היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח.

לוי-אבקסיס הוסיפה כי "חובה עלינו להתמודד עם הקלות-הבלתי-נסבלת של נידוי חברתי בין ילדים ברשת,  כאשר לרוב ההורים אין מושג מה לעשות וכיצד להתגונן. לכן חשובה פעילות בני הנוער עצמם למיתון וביקורת על השימוש בכלי הכה-אכזרי-לעיתים-הזה. יש להקפיד שתוכנות הסינון החינמיות יהיו איכותיות ומספקות, וחשוב שבני הנוער יידעו שלפעמים מעשה שטות, שובבות או לחץ חברתי ברשת, עלול להסתיים בהרשעה פלילית ובמאסר של 5 שנים בכלא".

יחיאל שבי, דובר משרד התקשורת סיפר כי בעוד שכמאה אלף לקוחות בלבד דרשו תוכנות סינון מספקיות האינטרנט, הרי שלכ-4.5 מיליון צרכני אינטרנט בארץ, אין כל תוכנה שכזאת. הוא הדגיש כי כיום, יש חוק המחייב את הספקיות להציע בצורה אקטיבית תכנת סינון חינמית, וגם לפרסם זאת בצורה בולטת באתר. לדבריו, בימים הקרובים יחל המשרד במסע-פרסום פרובוקטיבי בעלות של כ-3 מיליון ₪, כדי לעודד את ההורים לדרוש את אותן התוכנות.

לכתבה

 

בדרך לחוק: שוטר יוכל לחסום אתרי אינטרנט

Ynet, אהוד קינן, 13.02.14

צילום: shutterstock
יחסמו את הרשת?
הכנסת העבירה בקריאה ראשונה הצעה שתתיר לקציני משטרה בדרגת תת ניצב להורות לחסום אתרי אינטרנט ל-30 יום, אם הוא חושב כי נעשו בהן עבירות פורנוגרפיה, סמים או הימורים. זאת ללא צו שופט. איגוד האינטרנט הישראלי חושש מצנזורה.
חיים ויסמונסקי, ראש תחום משפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים מאמין כי זו הדרך המידתית להגן על האזרחים מפני האתרים הללו ומפני פשיעה ברשת. מי-טל גרייבר, מנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, שנלחם בחקיקה, מאמינה שהדבר יביא לצנזורה ברשת, וכי בכל מקרה לא מדובר בפתרון יעיל מכיוון שאתרים שנחסמו יקומו מחדש בכתובות אחרות.
לפי פרשנות המשטרה, גם אתר אינטרנט הוא "מקום", ומכיוון שלא ניתן לסגור אותו פיזית עם שרשראות ומנעולים, מותר למשטרה להורות לספקיות האינטרנט לחסום אותו. איגוד האינטרנט הישראלי עתר לבית המשפט, ובהמשך עתר לבית המשפט העליון, שקבעו כי לא ניתן להחיל את החוק הישן שמדבר על מקומות, גם על אתרי אינטרנט – כלומר שלסגור מקום לא שווה לחסימת אתר, ומשרד המשפטים נדרש לפעול באמצעות חקיקה.

ארה"ב לאזרחיה בסוצ'י: אל תצפו לפרטיות באינטרנט הרוסי

Ynet, רויטרס,  08.02.14

מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה אזהרת מסע לאזרחיה המבקרים בסוצ'י שברוסיה לרגל אולימפיאדת החורף. בהודעת מחלקת המדינה נכתב כי "אמריקנים המטיילים בסוצ'י צריכים להיות ערים לאיומים שברשת, ואל להם לצפות לפרטיות בעת השימוש בשירותי האינטרנט הרוסים".

לכתבה

סקר: עלייה משמעותית בכמות שיתופים בעלי אופי מיני ברשת

Walla , מערכת, 05.02.14

שמתם לב שלאחרונה דולפים הרבה סרטי סקס לרשת? סקר של חברת McAfee מגלה כי חצי מהמשתמשים משתפים תוכן מיני בנייד – ולא תמיד אפשר לסמוך על הדיסקרטיות של הנמען.

הסקר נערך בקרב 1,500 משתמשים בארה"ב ובאירופה, וממנו עולה כי 98% מהם מצלמים תמונות מיניות של עצמם בטלפון הנייד, ו-54% שולחים או מקבלים דרך הנייד תכנים מיניים. שיאני השיתוף של תוכן מיני הם צעירים בגילאי 18-24, ש-70% מתוכם מקבלים ושולחים תכנים מיניים. באשר להבדלים בין המינים – נמצא כי 61% מהגברים משתפים תכנית מיניים בנייד, לעומת 48% מהנשים. ולאן שולחים את החומר הרגיש? הרוב כמובן שולחים לבן או בת הזוג, אך אחד מכל עשרה נשאלים הודה כי יצא לו לשלוח גם לאדם זר.

אז מה הסיכוי שאחד הסרטונים האינטימיים שצילמתם ידלוף מחר לרשת, באדיבות איזה אקס נקמני? לפי הסקר, רק 69% מהמשתמשים מאבטחים את מכשיריהם עם סיסמאות ושומרים על התכנים המאוחסנים בהם, כשהגברים נוטים יותר להקפיד על ענייני אבטחה מאשר נשים. ואף שהרוב המוחץ של הנשאלים (96%) הצהיר כי הוא סומך על בן הזוג שישמור על פרטיותו, רבע מהם הודו כי חיטטו בעבר במכשיר הנייד של בני זוגם כדי לראות מידע שהוסתר מהם. 30% מתוך המשתתפים בסקר אף הודו בריגול אחר האקסים של בני זוגם ברשתות החברתיות. אז אם בחרתם לסמוך על המקורבים אליכם בענייני פרטיות ודיסקרטיות – תקוו שנפלתם בצד הנכון של הסטטיסטיקה.

לכתבה

 

טיפים לפרטיות ברשת שחובה להכיר

Nrg, רונן מואס, 15.01.14

להקשות על הריגול נגדנו

להקשות על הריגול נגדנו איתמר דאובה, סופשבוע

העלייה המתמדת של פעולות סייבר וריגול ברשת מחייבת כל בעל מחשב להגן יותר טוב על המידע שברשותו. להלן דרכים שסייעו לעשות זאת.

כשאאולי אתם לא מודעים לכך, אבל דפדפני האינטרנט שבהם אתם משתמשים שומרים נתונים כמו היסטורית הגלישה שלכם, תמונות, סרטוני וידאו, וקבצי Cookies. הנתונים האלה נאספים
ב"מטמון" מתוך מטרה לטעון אותם מהר יותר בפעם הבאה שתיכנסו לאותו אתר. הפיצ'רים של "גלישה בסתר" או "גלישה פרטית", הזמינים בכל הדפדפנים המודרניים, מונעים מהדפדפן
לשמור את הנתונים האלה, ולפיכך הם גם לא יהיו זמינים מאוחר יותר. פיצ'ר ה"גלישה בסתר" אמנם לא מבטיח לכם הגנה הרמטית על הפרטיות שלכם, אבל שימוש בו כשאתם נכנסים
לאתר הבנק שלכם, או בזמן תשלום בכרטיס אשראי ברשת או בכל אתר שמבקש מכם מידע רגיש אחר, מוסיף לכם שכבת הגנה נוספת שמבטיחה שהמידע שהזנתם אינו נשמר על המחשב שלכם.
נעלו את הסמארטפון עם סיסמה תם בודקים את חשבון הבנק שלכם או משלמים על משהו באינטרנט, השתמשו ב"גלישה בסתר" .

נעילת המכשיר עם סיסמה היא צעד קטן אך הכרחי שתהפוך את המשימה של מי שרוצה להגיע למידע האישי שלכם לקשה יותר.

סיימתם לגלוש? התנתקו
עשו לכם הרגל להתנתק מפייסבוק, ג'ימייל, טוויטר או כל שירות מקוון אחר ברגע שסיימתם להשתמש בהם.

משתמשים בג'ימייל? הירשמו לאימות דו-שלבי
שימוש באימות דו-שלבי בתיבת הג'ימייל שלכם תוסיף שכבת הגנה משמעותית לתיבת הדואר שלכם.

השתמשו בסיסמאות חזקות והחליפו אותן מדי פעם

נקו את קבצי ההיסטוריה והמטמון מהדפדפן שלכם.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: