ארכיון חודשי: דצמבר 2013

צילם קטין בעת תקיפה ושיתף התמונות

News1, איציק וולף, 19.12.13

המשטרה עצרה רווק בן 38 ממרכז הארץ בחשד להורדת ושיתוף תכנים פדופיליים ברשת האינטרנט לאחר מעצרו עלו חשדות לתקיפה מינית שביצע בקטין שחנך ולשיתוף תמונות התקיפה באינטרנט.

בתום החקירה הסמויה נעצר הגבר, רווק בן 38, לאחר שעלה חשד כי נהג להוריד ולשתף מאות קבצים בעלי תוכן פדופילי, חלקו סרטים ותמונות קשים לצפייה, עם משתמשי אינטרנט בארץ ובעולם.

במסגרת החקירה הגלויה, שהחלה לאחר מעצרו, התברר כי בשנתיים האחרונות נמצא החשוד בקשר עם קטין כבן 10 לאחר שהציע עצמו כחונך שיסייע לקטין בלימודיו.
במהלך התקופה הידק החשוד את הקשר עם הקטין ומשפחתו, רכש עבורו מתנות יקרות ערך ורכש את אמונם של הקטין ושל הוריו. הקשר התהדק עד לכדי כך שהקטין התארח בבית החשוד ואף לן בביתו מספר פעמים.

על-פי החשד, ביצע החשוד מעשים מיניים בקטין בעת שזה לן בביתו, תוך שהוא מתעד את המעשים ומשתף בחלק מהתמונות משתמשי אינטרנט נוספים. עוד
עלה חשד במהלך החקירה הגלויה כי לפני מספר שנים ביצע החשוד מעשים מגונים והטרדות מיניות בקטין נוסף מאזור המרכז.

לכתבה

מודעות פרסומת

סלפי" של אובמה מסעיר את הרשת

Walla, ויטה קיירס, 11.12.13

סדרת התמונות המפלילה: אובמה, קמרון וטורנינג-שמידט עושים סלפי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages, AFP)סדרת התמונות המפלילה: אובמה, קמרון וטורנינג-שמידט עושים סלפי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages, AFP)

סדרת התמונות המפלילה: אובמה, קמרון וטורנינג-שמידט עושים סלפי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages, AFP)

התיעוד של נשיא ארה"ב מצטלם בשובבות עם ראש ממשלת דנמרק בזמן טקס האשכבה של נלסון מנדלה הפך לשיחת היום ברשת. "סלפי" נשיאותי – מביך או לגיטימי?

גם יממה לאחר הטקס, שנערך באצטדיון ה"סוקר סיטי" בהשתתפותם של כ-90 אלף בני אדם, הרשת מתעסקת בעיקר בתיעוד ה"סלפי" הנשיאותי, ובניסיונות לפרש את הבעת פניה הזעופה של הגברת אובמה, לצד בעלה שלא מפסיק להצטחקק עם המנהיגה הדנמרקית הלה טורנינג-שמידט. בהמשך, כאשר ניגש אובמה לשאת דברים ולספוד למנדלה, שתי הנשים החליפו כמה מילים, ולאחר מכן  מישל אף תפסה את מושבו של בעלה. גם משחק הכיסאות הזה נתפס כמובן בעדשה המצלמה.

ברשת נשמעים גם קולות שמגנים על אובמה, וטוענים שה"סלפי", שזכה בתואר "מילת השנה" של מילון אוקספורד, הוא מזמן כבר לא נחלתן הבלעדית של נערות במצב דאק-פייס, אלא צורת הבעה לגיטמית ברשת. שנית, הם מדגישים כי לא מדובר בלוויה של מנדלה, אלא בטקס אשכבה שנשא אופי אחר, וכלל גם שירים ריקודים.

ראש ממשלת דנמרק – פקאצה פלרטטנית.

רוברטו שמידט מסוכנות הידיעות הצרפתית AFP, שצילם את התמונות המדוברות, שופך אור על אופרת הסבון המדומיינת הזו וכותב כך בבלוג שלו: "…תמונות יכול לשקר. למעשה, שניות ספורות לפני (צילום התמונה – ו"ק), הגברת הראשונה של ארה"ב גם צחקה והתלוצצה עם כולם, כולל קמרון ושמידט. המבט הרציני שנשקף מהתמונות שלי הוא פשוט מבט של ריכוז טהור".

לכתבה

חשד: קיימו יחסי מין עם בת 14 שהכירו ברשת

Ynet, מתן צורי, 15.12.13

צילום: shutterstock
אילוסטרציה
משטרת אשקלון פתחה בחקירה סמויה בעקבות חשדה של האם. העצורים חשודים שניהלו עמה מערכות יחסים אינטימיים אף שידעו בת כמה היא.
את הפרשה חשפה אמה של הנערה לאחר שחשדה התעורר, והיא מצאה לתדהמתה במכשיר הסלולרי של בתה שורה של התכתבויות עם הגברים וכן סרטים פורנוגרפיים שהם החליפו ביניהם.
האם פנתה למשטרת אשקלון, ושם נפתחה חקירה בראשות פקד יגאל אוחיון. תחילה נערכה חקירה סמויה נגד שלושה חשודים, בני 42, 48 ו-28, תושבי מרכז וצפון הארץ. הבוקר הם נעצרו ונחקרו. הם חשודים כי ביצעו בנערה מעשים מגונים אף שידעו כי היא בת 14.
במשטרה חושדים כי גברים נוספים ניהלו מערכת יחסים עם הנערה, וההערכה היא שצפויים מעצרים נוספים בפרשה.

אפליקציה מתחזה למשחק מתעדת שיחות וואטסאפ

News1 גלעד הראל, 11.12.13

גוגל הסירה מחנות האפליקציות שלה אפליקציה זדונית המתחזה למשחק ובחשאי מתעדת את שיחות הוואטסאפ שלכם ב ESET ממליצים – כך תשמרו על המכשיר שלכם בטוח מהונאות.

אך האפליקציה יכולה להגיע למכשיר שלנו בדרכים הרבה פחות תמימות, מזהיר מואס. "אסור
להתעלם מהתרחיש שבו מישהו עם גישה למכשיר שלנו – פיזית או גישה מרחוק – רוצה לעקוב
אחר שיחות הוואטסאפ שלנו ומתקין לנו את האפליקציה מבלי שנשים לב".

כדי להימנע מהונאות כאלה, ממליצים ב ESET לנהוג לפי ההנחיות הבאות:

1. הקפידו
לקרוא את ההרשאות שאתם נותנים לאפליקציה לפני שאתם מתקינים אותה – אין שום סיבה
להניח שזה בסדר שלמשחק כלשהו תהיה גישה לשיחות הוואטסאפ שלכם. אם ההרשאות
שהאפליקציה מבקשת נראות חשודות – אל תתקינו אותה.

5. משתמשים באנדרואיד? וודאו שסיסמת הגוגל שלכם חזקה – כל השירותים של גוגל, בין אם
דואר האלקטרוני, שירותי האחסון או חנות האפליקציות מנוהלים על-ידי אותה סיסמה.
המשמעות של זה היא שאם מישהו השיג את סיסמת הגוגל שלכם הוא יכול להתקין לכם
אפליקציות על המכשיר ישירות מה Google Play. לכן הקפידו לבחור סיסמה חזקה, החליפו
אותה מדי פעם ואפילו שיקלו להשתמש במנגנון האימות הדו-שלבי של גוגל.

לכתבה

אפליקציה ישראלית תחשוף פרופילים מזויפים בפייסבוק

Pc, מערכת אנשים ומחשבים, 08.12.13

התשובה למתחזים: אפליקציה ישראלית. פייסבוק

התשובה למתחזים: אפליקציה ישראלית. פייסבוק
 fakeoff חוקרת את פעילות המשתמשים החשודים, מזהה תמונות פרופיל בעייתיות – ומדרגת את החברים לפי מידת אמינותם.
אפליקציית FakeOFF חוקרת את פעילותם של המשתמשים החשודים, שנמצאים ברשימת החברים, ומדרגת את החברים על פי סולם אמינות. הציון נע בסקאלה שבין 1 ל-10. בשילוב עם טכנולוגיה לסריקת תמונות כפולות ומזויפות, המשתמש יכול לקבל תמונה מהימנה יותר לגבי המשתמש החשוד.

האלימות הסייברית פוגעת בנפש וגורמת למותם של אנשים

News1, ד"ר צ'לו רוזנברג, 10.12.13

אלימות ברשת [צילום: פלאש 90]

האלימות הסייברית המתגלה לנגד עיני כל באינטרנט וברשתות החברתיות למיניהן פוגעת בנפש וגורמת למותם של אנשים.

האלימות ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט השונים המאפשרים למגיבים לכתוב כל דבר, ללא כל בקרה, בשם הזכות לאנונימיות או חופש הביטוי, גואה, פוגעת קשות בזכויות אחרות, משסה ומסיתה, ויותר מכל, גורמת
לאובדן חיי אדם.

המדינה הזדעזעה בשבוע שעבר כאשר נער בן 12 שם קץ לחייו בגלל הצקות קשות בפייסבוק. נערה אחרת גם היא שמה קץ לחייה משום שברשת הופצו תמונותיה או דברי בלע עליה ועל "נהנתנותה" לשכב עם בני שכבתה או גדולים ממנה. כל מי שמבקש להיווכח עד כמה האלימות הרשתית היא איומה מוזמן לקרוא מאמר או ידיעה בעיתונות
המקוונת. זו אלימות שאין כדוגמתה אלא שמערכת המשפט ושלטון החוק, במפתיע מאוד, לצד האלימים והבוטים הרומסים את כבודם של אחרים תוך שהם שומרים על אלמוניותם.

פסק דין מכונן בסוגיה זו הוציא תחת ידו בית המשפט העליון רעא 4447/07 רמי מור נ'
ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשירותי בזק
בינלאומיים בע"מ שעיקרו "במסגרת פורום באתר אינטרנט פורסמו הודעות אנונימיות לגבי
המבקש. המבקש סבור כי הודעות אלה מוציאות את דיבתו רעה והוא חפץ להגיש בגינן תביעה
לפי חוק איסור לשון הרע. דא עקא, שאין הוא יודע את זהות הנתבע שכן ההודעות הן כאמור
אנונימיות. לכן פתח המבקש בהליכים כנגד המשיבה, שהיא ספקית הגישה לאינטרנט, ודרש כי
זו תגלה נתונים שברשותה (כתובת ה- IP) אשר יאפשרו לחשוף את זהותם של
הגולשים-המפרסמים.

ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בדונו בבקשות רשות ערעור על החלטות של בית המשפט השלום, קבע כי דרישה זו בדין יסודה, והתווה לעניין זה אמות-מידהמנחות. עם זאת, החליט ביהמ"ש המחוזי לייחס לפסיקתו תוקף פרוספקטיבי ולא להחילה על עניינו של המבקש. מכאן בר"ע זו, אשר נדונה כערעור".

דומה שהדברים ברורים למדי. במצב זה של העדר חוקים והימנעות של בתי המשפט לפסוק הלכה
על-פי הפרשנות המשפטית המחייבת, המעוולים נותרים באלמוניותם והקורבנות מוטלים בפנינו. זהו מצב בלתי נסבל. עם קרות מקרה טרגי כתוצאה מפרסום שקרי, העלבה, הטלת רפש באדם, יודעים הפוליטיקאים ומשפטנים להעלות טענות ולבכות את המצב. במקום לעשות זאת מומלץ להם לקחת את היוזמה ולחוקק חוק שיגן על כל זכויות האדם גם ברשתות השונות כאשר מעוולים מרשים לעצמם להשתלח ללא רסן באחרים תוך שהם חוסים תחת הזכות לאנונימיות.
לכתבה

חשד: ניסה לשדל קטינות באינטרנט

Reshet, חדשות2, 06.12.13

נעצר וקשר עצמו לחשדות. אילוסטרציה

המשטרה עצרה גבר בן 32 מקריית אתא, החשד שניסה לשדל קטינות שהכיר באינטרנט להיפגש עמו למטרת סיפוקו המינית. לאחר פעולות איתור נעצר החשוד, שקשר את עצמו למעשים והביע חרטה. היום יובא החשוד לדיון בהארכת מעצרו תמונה:  נעצר וקשר עצמו לחשדות.
החשוד נהג "לצוד" את הקטינות ברשת הפייסבוק וליצור איתן קשר, על מנת לשכנע אותן להיפגש עימו – כך על פי החשד. בעקבות מידע שהגיע למשטרה, יחידת הסייבר פתחה בחקירה. מפקד מפלג ההונאות של מחוז חוץ במשטרה, רפ"ק אלי סופר, הנחה את יחידת הסייבר לפעול במהירות על מנת לאתר את החשוד, ואתמול (ה') צלחו הפעולות ובעקבת כך עצרה היחידה את החשוד ותפסה את מחשבו.
תושב תל אביב חשוד בפיתוי נערים

אתמול נעצר תושב תל אביב, בן 62, לאחר שלפי החשד פיתה נערים בני 13-16 להגיע לדירתו, רקד בפניהם בעירום וביקש כי ייגעו בו. הוא חשוד בביצוע מעשים מגונים.

"איך להפסיק לחתוך את עצמי?"

Mako, אלינטר פוקס, 04.12.13

נערה מנסה להתאבד
חותכים כדי לפגוע בעצמם (אילוסטרציה)
הם מסתובבים עם ציור של פרפר על היד, מעלים סטטוסים על מחשבות אובדניות ותמונות של
חתכים על הידיים, ובעיקר מחפשים שמישהו יקשיב למצוקות שלהם: קבוצות תמיכה בפייסבוק
לנערות ונערים שחושבים על התאבדות מציפות את הרשת, ומנוהלות על ידי טינאייג'רים
בעצמם, שמנסים לתת מענה לקשיים של גיל ההתבגרות. האם הם יצליחו למנוע את ההתאבדות
הבאה?
"במשך שנה וחצי התעללו בדוד-אל פיזית ומילולית בכל יום מחדש, עד אותו היום שזה הגיע
לפייסבוק. כשהוא נכנס הביתה וראה את כל מה שכתבו עליו, זה כנראה היה יותר מדי
בשבילו. כשמצאנו אותו לאחר המעשה הפייסבוק היה פתוח על אותם דברים מפלצתיים שכתבו
עליו הבנים בכיתה", כך מספרת לימור מזרחי, אמו של דוד-אל ז"ל, שלפני כשלוש שנים,
בגיל 15 וחצי, שם קץ לחייו בתלייה.
הטרגדיה של משפחת מזרחי היא לא דבר נדיר: בשבוע שעבר התאבד נער בן 12 מבאר שבע
בתלייה בחדרו במהלך הדלקת נרות משפחתית. בתחילת השבוע ניסה נער בן 13 לשים קץ
לחייו. המועצה לשלום הילד פרסמה השבוע נתונים שמעידים על פער עצום בין מספר
ניסיונות ההתאבדות שדווחו והגיעו לחדר המיון לעומת מספר בני הנוער שניסו להתאבד
בפועל. בעוד שמספר המקרים שדווחו הגיעו ל-743 ניסיונות אובדניים בשנת 2012, ו-700
מקרים בשנת 2011, מחקר שערך פרופ' יוסי הראל פיש מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר
אילן, כחלק ממחקר בינלאומי על התנהגויות סיכון בקרב קטינים, קובע כי 6.8% מבני
הנוער המשתתפים דיווחו על ניסיונות התאבדות בשנת 2011. זאת אומרת ש-5,982 ילדים
ובני נוער מנסים להתאבד בשנה.
לפני כשנה, אחרי חודשים שבהם לא ניסתה לפגוע בעצמה, עלו שוב אותן המחשבות. שני
החליטה לספר עליהן לחברה והיא מצידה סיפרה לה על קבוצה ששמעה עליה: "פרויקט הפרפר".
החברה אמרה לה שעליה לצייר פרפר על מפרק היד, ולקרוא לו על שמה. "בכל פעם שאת רוצה
לחתוך", היא אמרה לה, "תחשבי שאת הורגת אותי". מאז שני הצטרפה לקבוצת הפייסבוק
"פרויקט הפרפר" – קבוצה שפתחו בני נוער ישראלים בעקבות פרויקט מקביל שהחל בארה"ב
ומונה מעל 5,100 ילדים ובני נוער. מטרת הקבוצה היא להוות מעין קבוצת תמיכה, ומרבית
הפעילים בה הם בני נוער בגילאי 16-12. את הקבוצה הקימו 10 נערות ונער אחד, והיא
צוברת תאוצה בשנה האחרונה. והיא לא היחידה.

ליבמן מדגישה כי לא כל ילד או נער שסובל מחרדה, מדיכאון או מבלבול יפגע בעצמו, אך מסבירה כי "הבעיה מחמירה עם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות. בגיל הזה הם מתרחקים מההורים ופונים יותר לבני גילם לקבלת תמיכה", היא מסבירה. "אותו ילד מבולבל ורגיש שנתלה על מה שאחרים יגידו לו, ורואה שככה ילדים אחרים בגילו מתמודדים, יכול לראות בזה משהו קסום או קול".

מנהלי "פרויקט חתכים" מתנגדים לטענה שהקבוצות עלולות להשפיע לרעה, לפחות לא בקבוצה שלהם. הם מסבירים שפוסטים שעלולים להשפיע או לפגוע מוסרים מהקבוצה, ושבני נוער רבים מספרים שהקבוצה הצילה אותם בזכות התמיכה שקיבלו. אך גם מלאכי מודה שכמנהלי הקבוצה, הם חשים צורך בליווי מקצועי. "הקבוצה חדשה כל כך, והכל קרה כל כך מהר, ולכן לא הספקנו לרתום אנשי מקצוע אבל אנחנו בהחלט מחפשים כרגע יועצים ועורכי דין וגם ספונסרים לפרויקט הזה", היא אומרת. "לצערי, הרבה בני נוער בקבוצה איבדו אמון בגורמים מקצועיים כמו פסיכולוגים, מורים, יועצות ולפעמים גם הורים – ולא מוכנים להיפתח בפניהם. לכן המטרה היא שאנחנו נהיה החוט המגשר בין אנשי המקצוע ובין הנערים והנערות, והם ינחו אותנו איך להתנהל".

במחשבה לאחור האם מבינה שמשהו ממה שהביע בנה ברשת החברתית התפספס, שאם היו מזהים
אותו קודם, אולי גם הניסיון הזה היה נמנע. "בשבוע האחרון אנחנו שקועים לחלוטין בו
ובמצבו, ולא הספקנו לחקור לעומק מה בדיוק גרם לזה", היא אומרת ונאנחת, "עכשיו, אחרי
כל מה שקרה, נתחיל גם לבדוק מה קורה שם בפייסבוק".

מה ההורים כן יכולים לעשות כשהילד לא משתף? אפליקציות ותוכנות מחשב חדשות שמתווספות
כל הזמן מנסות לתת מענה. אחת הבולטות בהן היא אפליקציית הפייסבוק החינמית "רמזור –
השגחה באהבה", העוסקת בניטור מידע בפייסבוק של הילד על פי נושאים כמו חרמות,
אלכוהול וסמים, אובדנות וחברים חריגים שהתווספו לרשימה ומתריעה בפני ההורים ברגע
שמתבצעת בפייסבוק של הילד פעילות חריגה – מבלי לחדור לפרטיות הילדים. בחברה מספרים
שבחודשים האחרונים, בעקבות ריבוי המקרים של בני נוער שחותכים את עצמם, הוסיפו את
המילים הרלוונטיות למערכת, ובשבועיים האחרונים המערכת זיהתה למעלה מ-100 פוסטים או
צ'אטים של ילדים המתארים מצוקה נפשית כלשהי.

לימור מזרחי, אמו של דוד-אל ז"ל, מרצה בימים אלה בפני הורים ותלמידים ברחבי הארץ
בנושא. היא מדגישה שלפעמים לא מספיק לשמור על הילד שלך. "דוד-אל היה ילד שמח ולא
היה בדיכאון ולא הראה שום סימן לכך", היא אומרת. "לכן אני מדגישה בפני ההורים שצריך
לנסות לדובב את הילדים כמה שיותר, לא ממקום של חטטנות, אלא כחברים, בשיחה פתוחה.
לילדים, מנגד, אני אומרת שחייבים לפתוח את הפה ולספר. הילדים שהתעללו בדוד-אל לא
נענשו, ולא נעשה שום דבר כדי למנוע את המקרה הבא. אני מצפה משר החינוך ומחברי הכנסת
שיפעלו למען חקיקה שתאפשר ענישה, כי חייבת להיות מערכת הרתעה כלשהי. זה לא סוד: בכל
הארץ, בכל בית ספר, ובכל כיתה יש דוד-אל".

הנמיכו פרופיל בפייסבוק – פרטיות היא נחלת העבר

Globes, עו"ד רות דיין-וולפנר, 05.12.13

נישואים גירושים / איור: לירון בר עקיבא

במציאות הטכנולוגית הנוכחית, פרטיות היא בגדר נחלת העבר. המציצנות לא נעשית היום מבעד לגדרות, אלא על גבי מסכים. כמעט כולם משתפים את כולם בנעשה בחייהם.

אם נדרשת מידה של זהירות ובקרה בשיתוף כזה באופן כללי, על אחת כמה וכמה נדרש הדבר כאשר אתם מנהלים הליך גירושים. שיתוף מידע במדיה החברתית במהלך הגירושים יכול לסבך את העניינים, ועליכם לפעול מתוך נקודת הנחה שכל עדכון סטטוס או ציוץ יכול לשמש כנגדכם בהליך הגירושים.

השימוש במדיה חברתית בהליך משפטי נעשה נפוץ. אפילו בתי הדין הרבניים למדו לקבל צילומי מסך מפייסבוק כראיה.

אז איך בכל זאת ניתן להמשיך ולשמור על קשר עם חברים ברשת ולהיות פעיל במדיה חברתית מצד אחד, ולהיזהר בחשיפה אישית מצד שני? מילוי אחר הטיפים שלהלן יכול לעזור לכם בתהליך.

1. ערכו את הגדרות הפרטיות שלכם – בפייסבוק קיימת אפשרות של התאמה אישית של הגדרות פרטיות, כך שרק שמי תרצו יוכל להיחשף לדף שלכם והוא לא יהיה פתוח לכל.

2. נטרו את הגדרות הפרטיות שלכם – שימו לב: מעת לעת הגדרות אלה משתנות על-ידי בעלי אתרי המדיה החברתית. חשוב לעקוב אחר הודעות שמופיעות או נשלחות אליכם בדוא"ל בעניין שינויים במדיניות הפרטיות.

3. בחרו בקפידה את הקשרים שלכם – זוגות רבים חולקים קשרים משותפים רבים. אם התכנים שלכם גלויים לחבר משותף לכם ולבן/בת הזוג מולו אתם נמצאים בהליך משפטי, התוכן עשוי להיות גלוי גם לבן/בת הזוג. כמו כן, קחו בחשבון שרבים פותחים חשבונות מדיה חברתית המכילים מידע כוזב אודות בעל החשבון, אז צריך להקפיד שתוכן שלכם ואודותיכם גלוי אך ורק למי שאתם מכירים אישית.

4. היסטוריית גלישה – הקפידו ללמוד כיצד לנהל הגדרות של המחשב ושל הדפדפן, כך שתוכלו למחוק את ההיסטוריה ולא להותיר עקבות.

5. העלאת פוסטים/שיתוף/תגובה – הימנעו מתגובה בציבור לתוכן שמתאר מקרה שמזכיר לכם דברים ממקרה הגירושים שלכם, כולל להעיר על פסיקות של בית משפט וכיו"ב.

לכתבה  

"גלובס" מציג: כל השירותים שיגנו על ילדיכם מהסכנות ברשת

Globes, אפרת אהרוני, 05.12.13

ילדים אינטרנט גולש גלישה מחשב היי-טק הייטק / צלם:  טינקסטוק

הסכנות האורבות לילדים באינטרנט רבות ומגוונות, והדיווחים על ילדים הנפגעים ברשת הולכים וגוברים ■ מתוכנות סינון ועד אפליקציות המדווחות על פעילות הילד בפייסבוק – "גלובס" מציע בעולם שמייצר חדשות לבקרים כותרות עגומות על פגיעה בילדים, לא מעט באמצעות האינטרנט – אדישות לא באה בחשבון: ההורה חייב להיות מחנך פעיל וצרכן פעיל של כלים להגנת הילד. בפועל, לא תמיד זה קורה. 5 דרכים לבקרת ההורים על הגולשים הצעירים בבית.

. אינטרנט מסונן

בבית שבו גולשים ילדים באינטרנט, מסבירים באיגוד האינטרנט הישראלי, אינטרנט מסונן הוא דבר בסיסי. "זה לא ימנע בעיות", מדגישה היילינגר, "אבל יסנן תכנים לא ראויים שילדים מגיעים אליהם הרבה פעמים בטעות, מחיפוש תמים. מה שחשוב באמת הוא לא לשכוח שצריך להמשיך לעקוב אחר המתרחש ולנקוט אמצעים נוספים גם אם קיים סינון".

. הרצאות

הכרת הסיכונים הטמונים בעולם האינטרנט ומתן כלים להתמודדות איתם חשובה במיוחד: בעמותת "אשנב" מקיימים הרצאות וסדנאות בנושא ללא עלות, וגם גופים אחרים וגורמים פרטיים בעלי ניסיון מציעים הרצאות בתשלום כזה או אחר.

טיפים להורי הילדים הגולשים

1. גולשים מכל מסך

קחו בחשבון כי הגישה לאינטרנט נעשית לא רק ממחשבים בבית, אלא מהטלפון הנייד בכל מקום – והסינון צריך להיות בהתאם.

2. הגנה מבוססת אמון

סינון אפקטיבי יהיה מבוסס אמון: כזה שהילד מודע לקיומו ומבין את הצורך בו. שוחחו עם הילד והסבירו לו שאתם סומכים עליו, שומרים על פרטיותו אך מנסים להגן ולסייע במקרה הצורך.

3. שירותי סינון

כאשר מדובר בילדים קטנים יותר, מומלץ להתקין שירותי סינון תוכן אשר מסופקים על-ידי חברות התקשורת כדי לצמצם הגעה בשוגג לתכנים אשר אינם מתאימים. בשלבים מאוחרים כדאי לשקול שימוש בתוכנות ניטור מתקדמות יותר המתריעות על מצוקה – מבלי לפגוע בפרטיות הילד בעת פעילות שגרתית.

4. לשתף בעת מצוקה

הסבירו לילדים בכל דרך אפשרית שהם צריכים לדבר עם ההורים, המורים, או כל גוף מייעץ אחר כאדם הם מרגישים כי מטרידים אותם או פוגעים בהם ברשת. עודדו אותם לפנות אליכם, אך דאגו שיכירו אלטרנטיבה נוספת לפנייה בעת מצוקה (למקרה שיחששו לערב הורים).

5. לא רק מול המסך

עודדו את הילד לפתח חיים גם מחוץ לתחומי המסך והאינטרנט – לקרוא, לשוחח, לפגוש חברים גם מחוץ לשעות הלימודים.

* בשיתוף עמותת אשנב, אנשים למען שימוש נבון ברשת: info@eshnav.org.il

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: