Monthly Archives: נובמבר 2013

עוקבים, ולא רק בטוויטר

Israel hayom, רועי כהן, 29.11.13

עוקבים אחרי הילדים באינטרנט
אינטרנט הוא מקור אדיר למידע אבל גם קרקע פורייה להטרדות ולסכנות – בייחוד כשמדובר בילדים תמימים. מנתונים שפירסמה חברת האנטי וירוס Kaspersky בחודש יוני האחרון, ואשר מתייחסים להרגלי השימוש של ילדים ברחבי העולם, עולה כי בזמן שמוקד הפעילות העיקרי של הילדים הוא ברשתות החברתיות, במקום השני ניצבים אתרי הפורנוגרפיה ומייד אחר כך חנויות אונליין, צ'אטים ופורומים. זה מציב אתגר גדול להורים, אך החדשות הטובות הן שיש כלים רבים ויעילים לפקוח עין על פעילויות הילדים – לרוב בלי שהם יידעו.

הספקיות מספקות מעקב

המקום הראשון להתחיל הוא בספקית האינטרנט שלכם. לפי חוק התקשורת, כל ספקיות האינטרנט חייבות לספק שירות סינון תכנים בסיסי וחינמי. מדובר בתוכנות שמותקנות במחשב וכוללות ממשק ניהול בעברית שבו אפשר לנהל את הסינון והבקרה.

iKeeper – בזק בינלאומי

מסננט – נטוויז'ן

טיפ

הכן ילדך לרשת

לא רק במחשב. רוב הפעילות ברשת מתבצעת בנייד, ולכן חשוב שכלי המעקב יספק בקרה גם על הפעילות בסמארטפון
אל תסתירו. הסבירו לילדים מדוע חשוב לכם להשגיח על פעילותם. אמון הדדי יגביר את שיתוף הפעולה מצידם
שוחחו איתם. הבהירו לילדיכם שהם יכולים לפנות אליכם תמיד אם הם נתקלו בתוכן פוגעני
כינוי בטוח. ודאו שהכינויים השונים של ילדיכם ברשת אינם "מזמינים" או "מפתים" בכל צורה שהיא
העצות באדיבות: שוקי פלג, חבר עמותת אשנ"ב ומומחה לתחום אבטחת מידע וסייבר  

תופעה: תלמידים ומורים מושפלים בוואטסאפ

Mynet, רעות הרפז-עיני, 21.11.13

"מלכת הכיתה׳ החליטה שאני צריך להיות מוחרם" (צילום המחשה: גיל לרנר)

כמה תלמידים באחד התיכונים בעיר פתחו קבוצה מיוחדת באפליקציה כדי לחשוף בה את צילום ישבנה של מורתם. תלמיד שביים רגע אינטימי עם תלמידה שהתאהבה בו, ביקש מחברו לתעד אותו והפיץ אותו ברשת ותלמיד מצטיין מצא עצמו "מככב" בקבוצה הקוראת להחרים אותו. כך הפכה אפליקציית WhatsApp לאימת התלמידים והמורים בפתח תקוה. העירייה ומשרד החינוך הכריזו מלחמה בתופעה

הדוברת היא שני (שם בדוי. השם המלא שמור במערכת), תלמידה באחד התיכונים בעיר. שני אינה לבד. היא אחת מעשרות תלמידים, ואפילו מורים, שהפכו לקורבן השקט של מהפכת אפליקציית ה־WhatsApp. חרמות, נידויים, לעג ופרסום תמונות וסרטונים מביכים הם רק חלק מהצד האפל של האפליקציה שהעירה מתרדמתה אפילו את גורמי החינוך הבכירים בעירייה.

המלך החדש

"אם פעם פחדנו מהפייסבוק, היום כמעט הכל עבר ל־WhatsApp", אומר תלמיד מאחד התיכונים בעיר. "ההורים למדו לפקח על מה שקורה בפייסבוק, אז הילדים התחילו להשתמש באפליקציה, שהרבה יותר קשה לפקח עליה, גם משום שהרבה הורים לא מודעים למה שקורה שם, וגם בגלל שההורים לא בודקים בדרך כלל את הטלפונים של הילדים שלהם".

תלמידה נוספת סיפרה כי במהלך טיול שנתי בשנה שעברה הצטלמה, יחד עם כמה מחברותיה, עם בגדים תחתונים בלבד, ומהר מאוד התמונות הגיעו לחבריהן לספסל הלימודים. ״זה היה בקטע של צחוק ולא מעבר לזה״, הסבירה. ״היינו חמש בנות והצטלמנו כשאנחנו עם תחתונים וחזייה. לא התכוונו להפיץ את התמונה ושלחנו אותה רק בינינו. אין לי מושג איך זה קרה, אבל התמונה הופצה ב־WhatsApp. תוך כמה שעות התמונה הייתה כמעט אצל כל השכבה וזה היה מביך. ניסינו לברר מי הפיגורם משטרתי שמכיר את התופעה מקרוב סיפר כי בשנה האחרונה הוא טיפל במספר מקרים מזעזעים. "התעסקנו בכמה ניסיונות התאבדות של בני נוער בגלל האפליקציה הזו", הוא אומר. "מדובר בהעלבה ולפעמים גם בהתעללות שנעשית בפני קבוצות מאוד גדולות, לפעמים מול כל בית הספר. אנחנו בהחלט מזהים עליית מדרגה".ץ את התמונה, אבל לא הצלחנו לגלות. כל מי שהגענו אליו, אמר שהוא קיבל את התמונה ופשוט הפיץ אותה הלאה״.

באלו מקרים קשים טיפלתם?

"יש נערה שבמשך כמה חודשים הדביקו לה כינויי גנאי והיא הפכה לבדיחת הכיתה. היא כתבה לחברה שלה שהיא הולכת להתאבד. מזל שהחברה הייתה ערנית והראתה את זה להורים שלה, שהזעיקו אותנו. "במקרה אחר, אימא חשדה שבנה עלול לפגוע בעצמו. היא פרצה למקלחת ותפסה אותו קושר חבל כדי לתלות את עצמו. בחקירה הוא הסביר לנו שהוציאו לו שם של הומוסקסואל דרך ה־WhatsApp, והוא כבר לא יכול היה להתמודד עם זה בגלל התפוצה הרחבה.

"היה לי לאחרונה מקרה של זוג נערים שנפרד ובמטרה לנקום, הנער הפיץ תמונות שלהם במצבים אינטימיים. הנערה ניסתה לבלוע כמות של כדורים. כשהיא חזרה מבית החולים כתבו לה החברים של הנער 'חבל שלא הצלחת'".

איך אתם מתמודדים עם התופעה?

"יחסית קל לאתר את הפוגעים כי ה־WhatsApp פועל על בסיס מספר הטלפון האישי. בכל מקרה שמדווח לנו אנו פותחים בחקירה. במקרה האחרון, של פרסום תועבה על נערה שמאות ילדים ראו את איבריה האינטימיים, אנו מגישים כתבי אישום. אגב, באותו מקרה ההורים הגישו תביעה אזרחית נגד הנער על הנזק הנפשי שנגרם לילדה".

לכתבה

 

 

 

חדשות הביומד: אפליקציה לניהול מחלת הסוכרת

Globes, גלי וינרב, 22.11.13

לאבסטייל מקווה שהאפליקציה תביא אותה בעתיד למסחר בבורסה ראשית ■ באמצעות ממשק נוח לבדיקת דם, עיצוב "מגניב", תוכנית לגיוס וגב של משקיעים, בחברה שואפים להתגבר על אתגרי השיווק וליצור בידול ממגוון המתחרותעיצוב האפליקצה לניהול מחלת הסוכרת / צילום: יחצ

לאבסטייל מקווה שהאפליקציה תביא אותה בעתיד למסחר בבורסה ראשית ■ באמצעות ממשק נוח לבדיקת דם, עיצוב "מגניב", תוכנית לגיוס וגב של משקיעים, בחברה שואפים להתגבר על אתגרי השיווק וליצור בידול ממגוון המתחרות.

לאבסטייל פיתחה אפליקציה סלולרית שהיא למעשה מעבדת בדיקות דם ניידת, ומיועדת תחילה לתחום הסוכרת. אמנם לא חסרות בשוק אפליקציות לניהול מחלת הסוכרת, אך לאבסטייל מאמינה כי המוצר שלה, שנקרא Dario, הוא מעבר לאפליקציה. ההבדל הבולט ביותר לעין הוא ממשק ישירות לבדיקת דם: דוקרים את האצבע, משחררים טיפה על גבי סטריפ של בדיקה, כמו במדי סוכרת רגילים, ואותו משחילים לנקודת עיגון מיוחדת בסלולרי. כיוון שהממשק קטן יחסית אין צורך להיסחב עם שני מכשירים די גדולים – גם מד סוכר וגם סמארטפון. כמו כן, המוצר מאפשר לרשום את תוצאת הבדיקה ישירות לתוך הסלולרי.

החברה מאמינה כי הגימיק הזה הוא לא החוזקה העיקרית. לדבריה, זו היכולת לאגד כמה פרמטרים לגבי החולה לכדי אלגוריתם מדויק, שמכווין אותו כמה ומה לאכול וכמה אינסולין להמוצר כבר נמצא בשימוש של כמה עשרות משתמשים לניסיון. האפליקציה תושק בדצמבר, והמוצר עם הסטריפ בתחילת 2014 באירופה, שם הוא כבר קיבל אישור שיווק לפני חודשיים. החברה מקווה לקבל אישור שיווק בארה"ב עד סוף 2014.

לכתבה

מילת השנה: Selfie

Tech Walla, מערכת, 19.11.13

סלפי של ריהאנה באינסטגרם שלה (צילום מסך)סלפי של ריהאנה באינסטגרם שלה (צילום מסך)

סיי צ'יז של ריהאנה באינסטגסרם שלה (צילום מסך).

המילה החשובה באינטרנט בשנה האחרונה היא selfie – צילום עצמי. ותודה לג'סטין ביבר וריהאנה שעזרו להחדיר את המונח לתודעה הציבורית.

"selfie" צליחה לעקוף לעקוף מילים פופולריות אחרות שפרצו השנה אל השיח הציבורי, ביניהן המילה "twerk", שמשמעותה ריקוד באופן מיני ופרובוקטיבי, ושחדרה לתודעה לאחרונה בזכות הופעתה של מיילי סיירוס בטקס פרסי ה-MTV האחרון, והמונח "binge watching", שמתייחס לצפייה בפרקים מרובים של סדרת טלוויזיה ברצף.

"אתרי הרשתות החברתיות תרמו לעלייה בשימוש במונח", אמרה העורכת הראשית של מילוני אוקספורד, ג'ודי פרסל, "ההאשטאג #selfie הופיעה כבר באתר שיתוף התמונות פליקר עוד ב-2004, אך השימוש במילה לא התפשט בצורה רחבה עד 2012, אז החלו להשתמש במילה selfie באופן שכיח באמצעי התקשורת המובילים". השימוש המתועד הראשון במילה, כך מוסרים מאוקספורד, היה בהודעה שפורסמה בפורום אוסטרלי בשנת 2002,

לכתבה

 

מה מסתתר בתיקית הספאם שלי?

Ynet, ניר כץ, 14.11.13

הלוואי שהיה אפשר למחוק הכל בכפתור (צילום: Shutterstock)

כבר 35 שנה שתיבות מייל בטכנולוגיה כזו או אחרת מקבלות ספאם מיותר ומרגיז בגלל שאנחנו לא מגינים מספיק על המחשב שלנו. מתי זה התחיל, אילו הודעות מגיעות לשם ולמה?

נתחיל דווקא מהסוף. הסיבה שבכל יום נשלחות מעל 100 מיליארד הודעות דואר-זבל (SPAM) היא גם בגללנו. כן קראתם נכון, גם בגללנו. בגלל שאנחנו קוראים, אנחנו מגיבים ולפעמים אנחנו גם פועלים על פי מה שכתוב בהודעות הללו. ונוסף לזאת גם בגלל שאנחנו לא מגינים מספיק על המחשבים האישיים שלנו.

אך אותה הסכמה חברתית – ויש לומר אף ג'נטלמנית – בין אותם 2,600 חלוצים קרסה ככל שרבו המצטרפים לרשת העולמית. מאז מתנהלת מלחמה בלתי פוסקת בין מי ששולחים אלינו דואר זבל לבין מי שמנסים למנוע ממנו להגיע לתיבות הדואר שלנו. המלחמה הזאת מתנהלת בשני מישורים: משפטי וטכנולוגי. בתחום המשפטי נחקקו במדינות רבות חוקים המגדירים מה הוא דואר זבל, למי מותר לשלוח דואר פרסומי ומהם העונשים על הפרת חוקים אלה. לאחרונה חייב בית משפט השלום בתל אביב חברה לשיווק ופרסום באינטרנט לפצות, בסכום של 10,000 שקלים, עורך דין, בעקבות משלוח דברי פרסומת ("דואר זבל") לכתובת המתחם שלו באמצעות הדואר האלקטרוני.

בתחילה היו מערכות האנטי-ספאם מגדירות הודעות דואר כהודעות זבל לפי התוכן שלהם. אם בדואר הופיעה המילה "ויאגרה", או הופיע בו המשפט "נדל"ן בזול", היה הדואר נמחק. בשיטה זאת יש סיכון שהמערכות האוטומטיות יטעו, ויסמנו דואר כזבל למרות שהוא לא כזה.

כדי להתגבר על שיטת הסינון הזאת החלו השולחים לשלוח את המיילים כתמונה, או אפילו לכתוב מילים נרדפות. מערכות הסינון המשיכו להשתכלל ולסנן לפי כתובות הדואר של השולח, ולפי כתובות ה-IP של השולח, ופותחו שיטות של לימוד מדיווחי המשתמשים. בנוסף, חברות אינטרנט החלו לשים מגבלות על כמות דואר שאנשים יכולים לשלוח. פה קפצו אנשי דואר הזבל מדרגה על ידי יצירת רשתות מחשבים (בוט-נט). זאת רשת המורכבת ממחשבים של אנשים רגילים.

הודעה זאת פוספסה ע"י מערכת הסינון והגיע לתיבת ה Inbox שלי. זאת הייתה הודעה מסוכנת ביותר, מכיוון שהיא הגיעה מחבר שתיבת הדואר שלו נפרצה. ההודעה הודיעה לי כי הוא שיתף איתי מסמך במערכת Google Docs. לחצתי על לינק והגעתי לאתר שבו התבקשתי להכניס את שם המשתמש ואת הסיסמה שלי ב Gmail על מנת לראות את המסמך, אך הפרטים לא באמת היו מגיעים לגוגל אלו לנוכל. למזלי עצרתי, וגם הודעתי מיד לחבר. הסימון האדום על ההודעה הופיע רק כשבוע אחרי שההודעה ישבה אצלי בדואר, כנראה לאחר שמערכת סינון הדואר "הבינה" שזה דואר מסוכן.

דואר זבל פועל על העיקרון הפשוט של הכמות. אם מתוך 100 מיליארד הודעות, רק 0.0001% יגרמו למשתמש להוציא כסף או ליפול בפח מדובר במאה איש ביום. כסף מהסוג הזה תמיד מביא אחריו ארגוני פשע,וכם, שהושתלה בהם תוכנה זדונית ששולחת מיילים זבל על פי פקודה.

פה אנחנו חוזרים להתחלה. שזה לא רק, אבל גם, בגללנו. אם איש מאיתנו לא יגיב לדואר זבל ולא ילחץ על שום לינק חשוד, ואם לכולנו תהיה תוכנת אנטי וירוס מעודכנת, כך שלא נהיה חלק מרשתות של בוטנטים, כמות דואר הזבל תקטן מאד כי זה ישתלם פחות לשולחים. אבל אל תדאגו לפרנסה של אותם אנשים, הם כבר ימצאו דרך אחרת.

לכתבה

 

 

בא במייל:מפעילי אתר אינטרנט שהעתיקו טקסט בלי מתן קרדיט

News1, אורן פרסיקו, 12.11.13

מפעילי אתר אינטרנט שהעתיקו טקסט בלי מתן קרדיט למחברת יפצו אותה ב-20 אלף שקל.

השופט גינת קיבל את גרסתה של אשד כי היא מחברת המאמר ומצא כי הוא ראוי להגנת זכויות
יוצרים. "אין מחלוקת כי בענייננו ניתנה גישה מלאה למאמר וקיים דמיון בתכנים, עד כדי
זהות", כתב בפסק הדין. "[…] אינני מתעלם מן העובדה כי המאמר פורסם גם באתרי אינטרנט שונים המאפשרים לגולשים להשתמש באופן חופשי
במאמרים וללא אישור מיוצריהם, כל עוד הגולשים עומדים בתנאי השימוש, לרבות פרסום שם המחבר.
"[…] בענייננו הפרסום שנעשה על-ידי הנתבעים היה ללא אזכור שמה של התובעת ותוך שינוי הכותרת, כך שהוכחה הפרה של
הזכות החומרית […] הוא הדין באשר לזכותה המוסרית של התובעת. בהעתקת היצירה ופרסומה ללא ציון שמה של התובעת הפרו הנתבעים את
זכותה המוסרית של התובעת ביצירתה".

לכתבה

ברשות הביומטרית רוצים את הקעקועים שלכם

Ynet, אהוד קינן, 12.11.13

צילום: shutterstock
רוצים תוכנה שתוכל למפות קעקועים
על פי המכרז של משרד הפנים, משתמש מורשה במערכת יוכל להוסיף "סימנים מזהים יחודיים" שיאוחסנו במאגר המידע ויהיה אפשר לגשת אליהם מאוחר יותר. הרשות הביומטרית: "מדובר בדרישה סטנדרטית בתחום מערכות השוואה ביומטריות".
סעיף זה מתוך רבים נותן לחברה שתציע אותו חצי נקודה במכרז. אולם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים (pdf) מוגדר כי אמצעי זיהוי ביומטריים הם "תמונת תווי הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות של אדם, שניתן להפיק מהן נתוני זיהוי ביומטריים" ואין כל התייחסות לקעקועים ולצלקות.בעמותה לזכויות דיגיטליות שמובילה מאבק נגד המאגר, אומרים כי מדובר בהפרה חמורה של הפרטיות, וכי אין לרשות זכות לאסוף פרטים כאלה. על פי העמותה, פקיד במשרד הפנים יוכל, למשל, להכניס פרטים על אשה שעברה כריתת שד, ובכך להפר את הפרטיות הרפואית שלה. דורון אופק מומחה אבטחת מידע החבר בעמותה אומר כי "צריך לשאול איפה שמים את הגבולות על אגירת המידע".

הרשות: מדובר בסעיף איכות ולא תנאי סף

"מטרת הסעיף הנה לאפשר סימון ידני של נקודות ייחודיות להשוואה, נקודות הקיימות בתמונת הפנים. זאת על מנת לתת למשתמשי המערכת מידע נוסף אשר יסייע בעת השוואה ידנית בין תמונות, במקרה הצורך. מדובר בדרישה סטנדרטית בתחום מערכות השוואה ביומטריות אשר מטרתן מניעת הרכשה כפולה ואימות זהות תוך השוואת תמונות".

צריך מאגר?

תוכנות ומערכות זיהוי אמורות לאפשר למשרד הפנים להשוות פרטים שצרובים על תעודה לאדם שמחזיק אותה כדי לוודא שזה אכן הוא, ואמורות לאפשר לחפש טביעת אצבע או תצלום של אדם שביקש להנפיק תעודת זהות, כדי לראות אם הוא כבר קיים מאגר ומנסה להוציא תעודה נוספת ולהתחזות. לדברי המתנגדים למאגר, המאגר מסכן את הפרטיות, עשוי לדלוף ולא בהכרח יעזור למטרות שלשמם הוא הוקם.

 

אלפי סיסמאות דלפו – בדקו את שלכם

Ynet, אהוד קינן, 11.11.13

צילום: אהוד קינן
החליפו את הסיסמה
מדי כמה שבועות עד חודשים דולפת רשימה זו או אחרת של סיסמאות של גולשים ישראלים. בצינור לילה מדווחים כי רשימה כזו עם 13,000 חשבונות מסתובבת בימים אלה ברשת. לא כל החשבונות פעילים, אך מומלץ לוודא ולהחליף סיסמה במייל ובפייסבוק ליתר בטחון.

לא לבחור ב-123456

חברת אבטחה שניתה סיסמאות שדלפו באירוע אחר גילתה כי הסיסמאות הנפוצות הן 123456 ודברים דומים פשוטים מדי. על אף שקשה יותר לזכור ככה, חשוב לבחור סיסמה שקשה לזהות ומורכבת מאותיות גדולות וקטנות, מספרים ואף תווים. מומלץ מאוד לא לבחור ברצף מקשים על המקלדת, בימי הולדת, במספרי טלפון, בפרטים גלויים אחרים או בסיסמאות פשוטות מסוג זה שקל לפצח. חשוב מאוד לבחור סיסמה שתהיה ייחודית לפייסבוק ולא פייסבוק: לא דלף מאיתנוסיסמה כללית לכלל השירותים שרשומים אליהם.

פייסבוק: לא דלף מאיתנו.

הרשת מחפשת ומוצאת מי הזמר

Ynet, אהוד קינן, 15.11.13

 (צילום: איתי בלומנטל וגלעד מורג)

תיבות הוואטסאפ והסטטוסים בפייסבוק מלאים באינפורמציה שהתקשורת עדיין לא יכולה לפרסם לגבי זהות הזמר, שהפך גם לפופולרי בחיפושים ברשת.
זהותו של הזמר, שנבדק אם קיים יחסי מין אסורים עם קטינות, מעסיקה את הרשת. מאוד מעסיקה את הרשת. אלא שעל פי הטרנדים ברשת – חלק ניכר מהגולשים לא שואל ומנסה לברר, אלא כבר יודע במי מדובר ומחפש לראות אם התפרסם על כך מידע חדש. הסטטוסים בפייסבוק מלאים במידע, החיפושים המובילים בעברית ביממה האחרונה קשורים כולם לפרשה ולזמר, והתעבורה בוואטסאפ צמחה ב-20 אחוז, ככל הנראה גם במידע ותמונות שאנשים מעבירים אחד לשני בנוגע לזהותו.

אך מעבר לכך – השיח ברשת החברתית, בחלק גדול ממנו, לא עוסק בשאלה במי מדובר. הוא אפילו לא עוסק בשאלה האם יש צו איסור פרסום, מדוע יש צו כזה, והאם הוא רלוונטי. חלק ניכר מהסטטוסים שרצים בפייסבוק ובטוויטר כבר עברו לשלב הבא של בדיחות, ממים וקריקטורות.

 ()

תמונות מעובדות של הזמר עולות ומשותפות ברשת החברתית, כשלצידן התחכמויות ומשחקי מילים על שיריו המפורסמים. וכך גם עמודי המעריצים והעמוד הרשמי של הזמר עצמו מלאים בסטטוסים.

לא רק זאת, אלא ששישה מתוך שבעת החיפושים הכי חמים של מיום חמישי הם שמו של הזמר עם עשרות אלפי חיפושים, ואחריו "מי הזמר", "זמר מפורסם", ועוד עם אלפי חיפושים לכל אחד.

כך תשמרו על הפרטיות שלכם כשאתרים נפרצים

News1, רונן מואס, 13.11.13

הגולש הממוצע מקבל את הרושם שאין הרבה מה לעשות כאשר הוא מגלה כשהאתר אליו הוא מנוי נפרץ ופרטים אישיים של
הגולשים דלפו ממנו. אבל האם זה באמת כך?

כאשר בחברת אדובי הודו בחודש שעבר שסיסמאות ופרטים אישיים של 38 מיליון מהמשתמשים
שלהם דלפו לרשת, זו לא הייתה הפעם הראשונה שזה קורה לחברה בסדר גודל כזה. עשרות
חברות נפלו קורבן להאקרים בכמה השנים האחרונות. בין המפורסמות ביניהן הייתה חברת
סוני שסבלה מדליפה של מידע, כולל מספרי כרטיסי אשראי, של יותר מ 77 מיליון מלקוחותיה.

מה עליכם לעשות כשדבר כזה קורה? לפעמים, אבל לא תמיד, תקבלו
אימייל מהחברה שנפגעה, שיסביר לכם מה לעשות. אבל יכול להיות שההמלצות שתקבלו מהחברה
הנפגעת לא תמיד יהיו מספקות. אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכם

ככל הנראה הדבר הראשון שתרצו לעשות, כאשר נודע לכם שהאתר נפרץ, הוא להחליף את
הסיסמא שלכם, בין אם החברה הנפגעת המליצה על כך או לא. "מוצפן" זה לא בהכרח מוגן.

האקרים משתמשים בתוכנות מיוחדות כדי לפענח את ההצפנה בצורה אוטומטית. הצפנה טובה
ללא ספק תוכל להאט אותם, אבל בסופו של דבר עם הרבה סבלנות וקצת מזל הם יצליחו לפצח
את ההצפנה ולהשיג את הסיסמה או את מספר כרטיס האשראי שלכם.

עשו בעצמכם

אם נתקלתם בעבר בהמלצה לשנות את הסיסמאות שלכם מדי פעם –
זו הסיבה. יכול להיות שבזמן קריאת שורות אלו, האקר כלשהו מנסה לפצח הצפנה של נתונים
שדלפו מאתר כלשהו, אולי מבלי שבכלל שתדעו שדליפה התרחשה. במוקדם או במאוחר הוא
יצליח לפענח את ההצפנה, אך עד אז הסיסמה כבר לא תהיה רלוונטית. הייתה פריצה? היזהרו
מפישינג! כפי שהוזכר קודם לכן, בהרבה מהמקרים שבהם מתרחשת פריצה, החברה הנפגעת
מודיעה על כך באימייל ללקוחותיה. ההאקרים מודעים לכך ויכולים לקפוץ על ההזדמנות,
במיוחד כשמדובר בחברות ענק, ולשלוח אימיילים מתחזים, עם בקשה לעידכון פרטים באתר
ובכך להשיג מכם עוד מידע רגיש שישמש אותם למטרות הונאה.

אם אתם מקבלים אימייל עם לינק שמוביל אתכם לדף אינטרנט בו אתם צריכים להכניס את הסיסמה שלכם "כדי
להחליף אותה" אתם יכולים להיות כמעט בטוחים שמדובר בהונאה. במקום ללחוץ על הלינק, פתחו בעצמכם את אתר הבית של החברה והחליפו את הסיסמה שלכם בדרך הרגילה. אל תחליפו רק סיסמה אחת ברגע שידיעות אודות הפריצה מגיעות לחדשות, רוב
המשתמשים משנים, או מאולצים לשנות, את הסיסמה שלהם. אבל ההאקרים עלולים לנסות לפרוץ לשירותים נוספים.

בדקו את חיובי האשראי שלכם צריך לזכור שלא כל פריצה או דליפה של מידע מגיעות
לכותרות הראשיות, וייתכן שפרטי האשראי שלכם שמורים בבסיסיי הנתונים של חברות קטנות
יחסית. בנוסף, ייתכן שהתוקפים ידאגו לחייב את האשראי שלכם בסכומים קטנים יחסית מדי
חודש, כדי לא למשוך את תשומת ליבכם לכל מיני הוצאות חריגות.ו תיבת האימייל או חשבון הפייסבוק שלכם באמצעות אותה הסיסמה שדלפה.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: