Monthly Archives: אוקטובר 2013

מאחורי המסכה של אנונימוס: ילד בן 12

Ynet, אביב מזרחי, 27.10.13

פריצה עבור משחקים
קנדה: תלמיד כיתה ה' הגיע לבית המשפט עם אביו כדי להודות בשורת עבירות מחשב שביצע בזמן הפגנות הסטודנטים. בין השאר הוא מסר מידע תמורת משחקי מחשב.

ההתקפות של הילד היו בין השאר על אתר משטרת מונטריאול, המשרד לבריאות הציבור והממשל הצ'ילאני. המתקפות כללו הצפה של השרתים בבקשות של מחשבים שבשליטת הילד ובכך הפלתם (DDos), השתלטות על כתובת והשחתת האתרים וגניבת מידע. בית המשפט העריך כי הנזקים מסתכמים ב-60 אלף דולר. על פי עורכי דינו של הילד, למרות התזמון, הכוונה שלו לא הייתה פוליטית. הם טוענים שהחליף  מידע שהשיג ממאגרים עבור משחקי מחשב. בכל זאת – ילד.

מי מפר את סודיות סיסמאות התעודות החכמות?

Haaretz, עידו קינן, 26.10.13

בניגוד להוראות מינהל האוכלוסין, הקוד הסודי לתעודת הזהות החכמה נפרץ על ידי פקידי לשכת האוכלוסין עצמה. והצידוק: הפקיד גם ככה לא יזכור אותה.

תעודות הזהות החכמות, שהפיילוט להנפקתן החל ביולי השנה, אמורות לשמש בעתיד גם כאמצעי לחתימה אלקטרונית. בעלי תעודות כאלה יוכלו להחזיק בבית מסופון, המחובר למחשב, להכניס לתוכו את התעודה, להקיש קוד סודי ולחתום אלקטרונית כדי לבצע פעולות שכיום מצריכות ביקור בסניפי משרדים ממשלתיים, חתימה בנוכחות נוטריון וכיוצא בזה. עדו ברית הנפיק החודש תעודת זהות חכמה וביקש לקבל גם חתימה אלקטרונית. הוא זומן לקבלה בלשכת האוכלוסין בחיפה. לפי הנוהל, החתימה האלקטרונית נעולה לשימוש מרגע ייצור הכרטיס ועד שבעליה מזין סיסמאות למסופון בלשכה. את הסיסמאות הוא מקבל בלשכה במעטפה חתומה, שעליה נכתב: “סודי! אישי! מעטפה זו מכילה…

לכתבה

האקר? מותר לחדור למחשב שלך

Haaretz, עידו קינן, ג'וני זילבר, 24.10.13

האקר מפחיד!

האקר מפחיד!.                             צילום: devdsp, cc-by

בית משפט מחוזי בארה"ב קבע שאדם שמגדיר את עצמו כ"האקר" לא זכאי להגנה החוקתית מפני חיפוש במחשבו.

התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית מבטיח לאזרחים הגנה מפני חיפושים על גופם וברכושם, כשאלו אינם מגובים בצו או בעילה סבירה. הרכוש הזה כולל גם את המכשירים הדיגיטליים שמשמשים אותם, כמו מחשבים וסמארטפונים. אולם פסיקה של בית המשפט המחוזי באיידהו שללה את הזכות הזאת מאנשי חברת תוכנה, בין השאר כי הגדירו את עצמם כ"האקרים".

ההגדרה של האקר אינה חד-משמעית, ומשתנה לפי הדובר. בין השאר, האקרים מוגדרים כמומחי טכנולוגיה, מתכנתים, אנשים שמתעניינים בפירוק והרכבה של מערכות טכנולוגיות, כולל פריצה למטרות מחקר ואיתור באגים. אולם נראה שבית המשפט נטל את ההגדרה של האקרים כפורצים למטרות זדוניות (אף שיש לאלו גם הגדרה ייחודית משלהם: קראקארים). החיבור שעשה בית המשפט בין האקרים לבין הידע הנדרש למחוק ראיות ממחשב נשמע מוגזם. ייחוס הכוונות הזדוניות לאנשים שמגדירים את עצמם כהאקרים כבר עובר את הגבול של מוגזם ונוחת בטריטוריה המגוחכת. האם גם לינקדאין, רשת חברתית מקצועית גדולה ומשפיעה, היא מקום שמועד למחוק ראיות ואפשר לפגוע בזכויותיו לפי החוקה בגלל שיש לו עובד שהגדרת תפקידו היא "Hacker-in-Residence"?

לכתבה

בושם דוחה בריונות

Haaretz, ניו יורק טיימס, 20.10.13

כרזה של "הענק הירוק" נגד אלימות והצקות של ילדים צילום: Raise A Giant

כרזה של "הענק הירוק" נגד אלימות והצקות של ילדים צילום: Raise A Giant.                             צילום: יוטיוב / JollyGreenGiantTV
אפילו אלימות בבית הספר יכולה להניב רווחים: מותגים אמריקאיים 
יוצאים נגדה וזוכים ליחסי ציבור טובים.
בקרב ילדים אמריקאים בני
12-17, 47% מהבנות ו-34% מהבנים מדווחים שנתקלו בבריונות, פנים אל פנים או ברשת. מקרים בולטים שבהם התאבדו מתבגרים אחרי שהציקו להם ברשתות חברתיות, בתוספת התחזקות נחישותם של ארגונים נגד בריונות, הביאו לכך שמותגים נרתמים 
למלחמה בתופעה.אחד המותגים האמריקאיים האחרונים שהצטרפו למאבק הוא הענק הירוק, "Green Giant", מותג ירקות קפואים של חברת ג'נרל מילס. הענק הירוק פתח בקמפיין שיווק ושמו "גדלו ענק" ("Raise a Giant"), שמטרתו לתרום למניעת בריונות. הקמפיין כולל סרט אנימציה מקוון המופנה להורים, שאת דברי הקריינות בו קורא ילד. הסרט מציג את דמויותיו בעזרת בועות דיבור של קומיקס: קשקוש אפור וזועם מייצג בריון, והבעות קודרות מסמלות קורבנות ומתבוננים מהצד. "הצקות קורות כל יום", אומר הקריין בסרט. "תארו לעצמכם מה היה קורה אם בכל בית ספר היה ילד אחד שיש לו אומץ לצאת נגד הבריונות. אנחנו זקוקים לעזרתכם כדי לגייס את האומץ הזה. עזרו לילד שלכם להיות הילד הזה".

Mean Stinks" (להיות רשע זה מסריח), מיזם נגד בריונות המופנה לנערות מטעם סיקרט (Secret), מותג של פרוקטר וגאמבל, הוכנס לשוק ב-2011. ב-2012 השיקה סיקרט דיאודורנט ותרסיס גוף של הקו "Mean Stinks" בריח "fearlessly fresh" (רעננות חסרת פחד). מריה בורקווסט, דוברת פרוקטר אנד גאמבל, מודה שמלבד המטרה הפילנתרופית, הסיוע למתבגרים להתמודד עם בריונות הועיל למותג: "העסקים בשכבת הגיל הזאת גדלו בשנים האחרונות, ואנחנו חושבים שפלטפורמה כזאת עוזרת לבנות ערך כללי למותג".

בחודש מאי הודיעה חברת אופיס דיפו, בשיתוף הלהקה “ואן דיירקשן”, על השקת קו של מוצרי חזרה ללימודים ושמו “1D + OD Together Against Bullying” (ואן דיירקשן + אופיס דיפו יחד נגד בריונות). באמצעות הקמפיין, שכולל סרטונים נגד בריונות בכיכובם של חברי הלהקה, החברה תורמת מיליון דולר למטרה.

זהירות: הילדים שולחים תמונות עירום ברשת

Haaretz, רותתה קופפר, 13.10.13

צילום עצמי בטלפון

צילום עצמי בטלפון.
שליחת תמונות עירום בסמארטפונים היא אחת הסכנות שאורבות לילדים ברשתות החברתיות. אז איך נזהרים מתופעת ה"סקסטינג"?
ילדת חטיבת ביניים ממוצעת בימינו יכולה להיות חברה בעשרות קבוצות ווטס־אפ – אלה כוללות ילדים משכבה שלמה של בית ספר, גדוד בצופים, מועדון גלישה, קייטנה לשעבר או רק כמה חברות קרובות. ביום ממוצע יקבלו ילדים בקבוצות שכאלה בין מאות לאלפי הודעות, בנוסף לתמונות באינסטגרם, הודעות והתראות בפייסבוק ואולי גם כמה ציוצים פה ושם. בתוך ההודעות האלה והתמונות ("סלפיז" – תמונה שמצלמים את עצמך) יכולות להופיע גם הודעות מיניות, מילוליות או תמונות וסרטוני עירום של אנשים זרים או של חבריהם וחברותיהן. למסר בעל אופי מיני קוראים באנגלית ובטכנולוגית “סקסטינג” (Sexting). ממחקר אישי ולא מייצג בקרב כמה בנות בתיכון, הודו כולן כי גם אם לא נתקלו בזה באופן אישי, שמעו לפחות על פעם אחת שבה הופצה תמונת עירום של מישהי שהכירו.
אוסטרליה היא המדינה הראשונה שקבעה כי סקסטינג הוא מעשה בעל אופי פלילי. לפי עיתון “דה אייג’” האוסטרלי ב-2007 הוגשו תלונות נגד 32 בני נוער על עבירות שנחשבות לפורנוגרפיה של ילדים. ב-2011 דווח כי במשך שלוש שנים במחוז קווינסלנד הוגשו תלונות נגד 450 ילדים ובני נוער בגילים 10 עד 17 על עבירות שכאלה. לפי הכתבה הסקסטינג הגיע ל"רמות של מגיפה". האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים מנה את הסקסטינג בין שלוש תופעות חולניות הנובעות מהעולם הטכנולוגי, לצד "דיכאון פייסבוק" ובריונות וירטואלית.גופים בחו"ל העוסקים בניטור אחר טכנולוגיה של ילדים מתריעים בפני התופעה. לפעמים האזהרות הן קיצוניות ("יכולים לפתוח לו תיק במשטרה כעבריין מין"), ולפעמים שפויות יותר ("כדאי לפתוח ערוץ תקשורת פנים אל פנים עם הילדים", הם אומרים). אלה מציעים להורים לעדכן את ילדיהם כי גם אם קיבלו תמונת עירום או סרטון של אקט מיני, אל להם להעביר אותם הלאה, כי בכך גם הם נהפכים לשותפים לדבר עבירה.גם מעבר לאוקיינוס יצרו את הקשר הזה, בתוכנית הבוקר של רשת אן־בי־סי האמריקאית, "טודיי". שם התראיינה לולה אוגנייק, מומחית לתרבות פופולרית, טענה גם היא כי התופעה קשורה בנגישות לפורנוגרפיה ולהפיכתה למיין סטרים. "החברה והתרבות משדרות שדרים במיוחד מיניים והילדים קולטים אותם, לא יכולים לברוח מזה", היא אומרת. זה מקובל משום שאפילו פוליטיקאים וספורטאים מפורסמים עושים את זה (הכוונה למקרה הידוע לשמצה של המועמד לראשות העיר, אנתוני וינר, ששלח בשם קרלוס דיינג'ר תמונות של מבושיו, ולשלל מקרים של ספורטאים).  "מה שהילדים לא מבינים הוא שהתמונות והסרטונים האלה חיים לעד", אמרה. "אם אתם שולחים תמונת עירום שלכם היום, היא יכולה לחזור אליכם כבומרנג בעוד 30-20 שנה".

בעל אתר? עליך להנגיש אותו לכולם

Ynet, אהוד קינן, 23.10.13

להנגיש את הרשת (צילום: shutterstock)

להנגיש את הרשת
בשלוש שנים הקרובות כל האתרים הקיימים בארץ וכל אתר חדש שייקום יצטרכו להנגיש את עצמם לטובת בעלי מוגבלויות.
מי חייב? כל בעל אתר. התקנות כלליות ולא מבחינות בין אתרים גדולים לבלוגרים ועסקים קטנים, אומרים באיגוד האינטרנט הישראלי, אבל באופן מעשי זה לא ישים.
לטעמו של האיגוד צריכה להיות אבחנה בין פעילות האתר למה שהוא מייצג. לא בטוח שארגון שעיקר פעילותו בעולם האמיתי חייב להנגיש את האתר שלו. באיגוד מנסים לפעול לשינוי התקנות הללו – שיבחינו בין האתרים לפי הגודל שלהם.

לא נגיש ל-20 אחוז מהגולשים

האיגוד רוצה לעזור לבעלי האתרים ופרסם מדריכים   להנגשת אתרי אינטרנט, לקראת כניסתן לתוקף של תקנות הנגישות החדשות. "המציאות, לפיה אתרי האינטרנט זמינים ונגישים לכל דורש מכל מקום, אינה אקסיומה עבור כ- 20% מהאוכלוסייה בישראל הסובלת ממגבלות שונות הדורשות התאמת האתרים למגבלותיה", אומרים באיגוד.

אפליקציה: להגיד לא לסקסטינג

Nana10, אפליקציות, 24.10.13

האפליקציה Zipit תסייע לכם לענות לפניות מטרידות, ומלאה בטיפים להתנהלות נכונה ברשת.

החלטתם ש"סקסטינג" (הודעות עם תמונות או תוכן מיני) זה לא בשבילכם, אך שותפיכם לצ'ט מסרבים להבין זאת?

Zipit, הזמינה להורדה בחינם עבור מכשירי אייפון, אנדרואיד ובלאקברי, כוללת מאגר גדול של תמונות בהן תוכלו להשתמש כמענה מהיר לפניות מטרידות.
מטרת התמונות להבהיר, חד וחלק, כי מבחינתכם נחצה הגבול ואינם רוצים להמשיך בשיחה. באפליקציה תמצאו גם הדרכה להתמודדות עם הטרדות, וטיפים לדרכי חיזור אלגנטיות יותר אחר אהובי לבכם.

לכתבה

הצטלם בצילום עצמי כאשר ברקע המורה שעברה צירי לידה בכיתה

Holesinthenet, גל מור, 20.10.13

שצייץ תלמיד בשם מאליק בבית הספר התיכון Coral Springs Charter . "צילום עצמי עם המורה שלי בזמן שקיבלה צירי לידה". האשה שנראית סובלת ברקע היא מורתו ההרה, סוזנה הלק.
ה"סלפי", הצילום העצמי, הוא אולי הסממן הוויזואלי הכי בולט של דור ה"אני". חמושים בסמרטפון ואפליקציות, אין כלי הסברתי טוב יותר כדי לשים את העצמי במרכז כאשר העולם כולו הופך רק לתפאורה עבורכם. פסיכולוגים חלוקים בעניין הסלפיז – חלקם סבורים כי הם מעצימים צעירים ועוזרים להם לחזק את אישיותם.
אחרים חוששים שהם גורמים יותר נזק מתועלת ובסופו של דבר פוגעים בביטחון העצמי ולא מחזקים אותו. מה שבטוח, בעידן של פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, הצילומים העצמיים לא עומדים להיעלם. להפך.

יו שיר נגד ראפ הביומטרי

Ynet, אביב מזרחי, 24.10.13

הקרב על האצבע
עכשיו דממה: מאגר על הבמה. תגובה לבאטל הראפ הגדול שהוציאה רשות האוכלוסין מנסה לשכנע אתכם לא להשתתף בפיילוט הביומטרי. באותו זמן בחוף המזרחי, היוצר נוי אלוש נחשף כיוצר הסרטון של הרשות ויורה בטופאק.

סצנת ההיפ הופ הישראלית ידעה עליות ומורדות מאז פרצה לחיינו במאה הקודמת. הייתה מוזיקה, היו ריבים, היו מכות והייתה כמובן עוד מוזיקה. אף אחד ודאי לא תיאר לעצמו שהבאטל הלוהט יהיה דווקא על רקע קמפיין של רשות האוכלוסין וההגירה. הכל בגלל שהאחרונים עלו על הבמה, עם הראפ שנועד לשכנע שכדאי להכנס לפיילוט המאגר הביומטרי.   כעת מגיעה התגובה מאת הראפר אלפרבר (ניר אלהרר) – רק שיר, למרבה הצער, ללא קליפ.

השיר מצהיר שאינו דואג לאבטחת מידע אלא משימוש לרעה על ידי האנשים שאמונים עליו. הוא מתייחס לכך בשורות בסגנון "יודע מי ארגן את ההפגנה ולמה / טביעות האצבעות שלו לקחנו בזינזאנה". בשיר יש גם תלונה על כך שההיפ הופ הוא תרבות מחאה ולא אמור להגיע מהממסד ("ככה לא עושים זאת ממשלה יקרה היפ הופ הוא תוצאה של מחאה ישירה"), ויש גם שורות לגופו של מאגר: "סרטון תעלמולה שמהווה עלבון", "חקיקה שמזכירה תסמונת טורט". ו"לא מפחיד אותי פייסבוק ולא ארגוני טרור ולא מפחיד אותי ובטח לא שווה לי לקצר את התור, הביומטרי מקבל ממני אצבע אחת".

והסיפור ממשיך להסתעף. אתמול נחשף יוצר הסרטון של רשות האוכלוסין. מדובר בנוי אלוש שאתם וודאי זוכרים מסנסציות רשת כמו זנגה זנגהואתה לא תפריע לי   (לערוץ שלו).   אלוש מסתבר, לא אהב דברים שנכתבו ברשת אודות מעורבותו והחליט להגיב: "מהרגע הראשון קמו כמה קאזרחים מודאגים' וקרעו לו את הצורה ברשת", כתב, "ואחרי שהבינו שאני קשור לזה, אז גם התחילו לקרוע לי את הצורה. סבבה. לגיטימי לגמרי.

"מעבר לפרנסה, כותב אלוש, "הסכמתי לעשות את זה כי מדובר בפיילוט לשנתיים וזכותם הלגיטימית, לדעתי האישית, לנסות לשכנע את האזרחים להצטרף אליו.

 

האם כדי להילחם באלימות יש להציג אלימות? פייסבוק טוענת שכן

Calcalist, הראל עילם, 23.10.13

פייסבוק מתקשה להחליט מה מותר ואסור להציג

פייסבוק מתקשה להחליט מה מותר ואסור להציג

הרעיון של פייסבוק: לעורר מודעות דרך חשיפה לתכני זוועה

הרעיון של פייסבוק: לעורר מודעות דרך חשיפה לתכני זוועה

הרשת החברתית אישרה השבוע לפרסום סרטוני סנאף בהם מוצג מעשה רצח. לאחר מחאה נרחבת שכללה נזיפה מצד ראש ממשלת בריטניה, הוסרו הסרטונים. לטענת הרשת החברתית, יש לאפשר הצגת תכנים קיצוניים שכאלה כדי להוקיע אותם.

הזיגזג של פייסבוק: הרשת החברתית הגדולה בעולם מתקשה למצוא עמדה אחידה ושקופה בנוגע לצנזורה, חופש הביטוי והתכנים המותרים לפרסום דרכה. השבוע אישרה החברה, הצגה של סרטון סנאף אלים במיוחד, במסגרתו מוצגת רציחתה של אישה במקסיקו. לאחר ביקורת חריפה שספגה, החליטה הנהלת החברה לאסור פרסום סרטונים ותמונות אלימות במיוחד.

אמש (ג'), פחות מיממה לאחר שפייסבוק איפשרה את הצגת התכנים הטעונים, נוספה להם הודעות אזהרה אוטומטיות שמציינות כי מדובר בתוכן אלים במיוחד. אבל גם זה לא הספיק וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, תקף את הרשת החברתית וקרא לה "חסרת אחריות". לדבריו, על פייסבוק להסביר את בחירותיה להורים מודאגים.

בתגובה, פייסבוק החלה להסיר את התכנים ולחסום את ההעלאה של סרטונים נוספים. החברה כבר חוסמת בצורה גורפת כל תכנים מיניים או עירום נשי, כולל נשים מניקות. החברה הסבירה את ההחלטה המקורית בביטול החסימה בכך שהם רצו לאפשר לאנשים להתבטא נגד אלימות, מה שדורש הצגת האלימות. בהודעה רשמית, פייסבוק הבהירה כי בעתיד היא תסיר תכנים שלטעמה "משבחים ומעודדים אלימות".

לכתבה

 

%d בלוגרים אהבו את זה: