Monthly Archives: יוני 2013

התמכרות לאינטרנט: יש בכלל דבר כזה?

Ynet, טל איתן, 28.06.13

הילד לא זז מהמחשב? אולי יש לו חרדה חברתית או הפרעת קשב (צילום: shutterstock)

בדיחה של פסיכיאטר שביקש למתוח את הקולגות שלו ופרסם מסמך סאטירי שבו טען לגילוי הפרעה חדשה, הצליחה לזעזע את התקשורת, לשכנע את הממסד הרפואי ואפילו להיכנס ל-DSM. מה כוללת "הפרעת התמכרות לאינטרנט" השנויה במחלוקת, מה הקשר בינה לבין דיכאון ופוביה, מדוע היא נחלשת ואף נעלמת כאשר נוטלים ריטלין והאם הטכנולוגיה צפויה להפוך את כולנו למכורים וסובלים מהפרעות קשב?

כבר בראשית ימי הרשת, היו אלו שכתבו על הסכנות שגלומות בה. בידוד חברתי, ניכור, זרות, היו חלק מהסימפטומים החזויים שפורסמו בהרחבה (ובהיסטריה משהו) באמצעי התקשורת. אך השנים נוקפות, והרשת הראתה שיש לה גם צדדים נפלאים, כמו האפשרות להחליף רעיונות, ליזום תקשורת דו-כיוונית בין בני-אדם, להפוך את העולם לכפר גלובלי גדול ומשותף החוצה פערים של זמן, מקום, תרבות, שפה ועוד. הדימוי השלילי התעמעם ובמקום זה קיבלנו ייצוג מלא יותר, שלם יותר, של תרבות הרשת החדשה.

אחד הצדדים האפלים של הרשת, עליו מרבים לכתוב בתקשורת הפופולרית, הוא מה שנהוג לכנות "הפרעת התמכרות לאינטרנט", או IAD. המושג מתאר מכלול של התנהגויות ורגשות המקופלים בשימוש התמכרותי ברשת, עם השלכות קשות על חייהם של המכורים: ניתוק חברתי ובידוד, ירידת ערך עצמי, אובדן ניכר של שעות פנאי, הימנעות מיחסים בינאישיים, נזקים לעבודה, אובדן הכנסה, בעיות רפואיות הנובעות משהות ממושכת מול מחשב ועוד.

מחקרים אלו מראים כי התמכרות לאינטרנט רק נראית כמו הפרעה בפני-עצמה, אך בפועל היא סימפטום של בעיות אחרות. אנשים הסובלים מהפרעות קשב ובפרט ADHD עשויים למצוא בשימוש במחשב וברשת הקלה, משום שהיא מאפשרת מצד אחד התמוססות במגוון עצום של התרחשויות בו-זמניות ובמקביל מציגה מרחבים המאפשרים "אוטוסטרדת קשב" שבה כל משאבי העיבוד של המוח ממוקדים במשימה אחד, במה שמכונה "ריכוז יתר".

למרות שיש לה נוכחות הולכת וגוברת בעולמנו, הפרעת ההתמכרות לאינטרנט עדיין רחוקה מלהיות מספיק ברורה ומוגדרת. קשה לומר מתי מדובר בהתמכרות העומדת בפני עצמה, אם היא בכלל אפשרית, ומתי היא תוצר לוואי של הפרעות רקע אחרות. המתנגדים לראות בהתמכרות לאינטרנט הפרעה בפני עצמה טוענים שמספיקה הגדרה אחת, כמו אישיות התמכרותית או הפרעת שליטה בדחף, שתוכל לכלול בתוכה גם שימוש תכוף ומוגזם ברשת.

עם זאת, גם אלו שמסרבים להכיר בהפרעה וגם אלו המצדדים בקיומה מסכימים שמדובר בתופעה רחבת היקף, שדורשת חקירה מעמיקה והבנה מקיפה יותר, וששיעורה באוכלוסייה רק צפוי לעלות עם הזמן והריבוי של מכשירים המאפשרים חיבור תמידי, רציף וקבוע לרשת האינטרנט.

ד"ר אבשלום אדרת על התאבדות בנו כטריגר להקמת אשנב לשימוש נבון ברשת

Glz, קובי מידן, 25.06.13

רגע לפני שהיום נגמר, פוגש קובי מידן אישיות מוכרת או מומחה בנושא מסוים לשיחה מרתקת ומעמיקה .

הראיון המרתק של ד"ר אבשלום אדרת שהתראיין  וסיפר על התאבדות בנו בעידוד אנשים באינטרנט ומסקנתו להקים את עמותת אשנב להגברת המודעות לשימוש נבון ברשת.

הווידיאו

"אני לא נבהלת בקלות; אני מסחטת טוקבקים, עברתי הכל, כולל איומים ברצח"

Ice, נעמה תורן, 21.06.13

אריאנה מלמד (צילום מסך: מתוך 'מדברים על זה', 'רשת' - ערוץ 2)
"בעקבות הווידוי שלי, באו שרון שפורר ואורה קורן עם הווידויים אריאנה מלמד מ-ynet עברה למרכז הבמה לאחר שכתבה בפייסבוק על אונס שעברה בצעירותה. לאייס היא מספרת על המלחמה שהכריזה נגד שופטים בעייתיים והטרדות מיניות, הטוקבקיסטים, כוחה של הרשת ומותו של הפרינט. זה לא יהיה מוגזם לומר שהפוסט של אריאנה מלמד על אונס שעברה לפני 40 שנה, התחיל את כדור השלג המהיר שהביא לפיטוריו של השופט ניסים ישעיה, אחרי שהביע את דעתו המלומדת על הנאתן של נשים אחדות לאונס.
עכשיו יש הבדל גדול – יש פייסבוק.
-איזה שינוי עושה פייסבוק? אני לא משתמשת בפייסבוק שימוש תמים, אני מכוונת מטרה. כשכתבתי על האונס שלי, ידעתי מה אני רוצה. יש לי את הסיפור שלי ועיבדתי אותו במשך 40 שנה וחשבתי שזה המקום הנכון להשתמש בו בצורה האפקטיבית ביותר – וצדקתי. עד הצהריים היו משהו כמו 6,000 תגובות, זעם ציבורי מקיר לקיר.

הסתה פרועה בפייסבוק או ספין לא-מתוחכם של רני רהב?

yoraironen, יורי רונן, 18.06.13

רשת הפייסבוק "געשה" היום בעקבות פרסום תמונה של יאיר לפיד כצורר הנאצי היטלר (היח"צן רני רהב הסב את תשומת לב הגולשים לתמונה דרך דף האוהדים שלו), עם הכיתוב "צורר כלכלת ישראל". כתבות מזועזעות פורסמו ב-NRG, ב-Walla, באתר "סרוגים" ועוד… מפכ"ל המשטרה רב ניצב יוחנן דנינו הנחה לפתוח בחקירה. שורת פוליטיקאים התייצבה לצאת חוצץ נגד התמונה ולגזור קופון פוליטי.

רק שכל העסק הזה מריח קצת, איך לומר, לא אמיתי… אני אנסה להיות ישיר יותר: זה מריח לי (ואבהיר שמלבד המובא במאמר הזה, אין לי שום הוכחה שאכן כך הדבר) כמו ספין יח"צני של רהב עצמו, שנועד להסית אש אל המחאה הלגיטימית נגד לפיד ע"י הטעיית הציבור, וניסיון לחבר את המוחים הלגיטימיים לפעולת הסתה פרועה ובזויה. אולי, אם אני צודק, רהב חשב שהמוני בית ישראל יראו את התמונה ויגידו לעצמם "החבר'ה האלה שמוחים נגד לפיד יצאו לגמרי מהכלים…. הם עברו את הגבול. אני כבר לא תומך בהם." ואולי זה גם מה שהמוני בית ישראל חושבים עכשיו.

אבל מלבד ההיגיון הבסיסי בתיאוריה הזאת, שברור לכל איש שיווק ויח"צ, אנחנו צריכים לספק גם ראיות. אז יצאתי לחקור את גלגולו של הפוסט הזה, וה"סערה" שהתחוללה בעקבותיו. אז לא מצאתי הוכחה שרהב עומד מאחורי העניין, אבל כן מצאתי כמה שאלות שכדאי לשאול.

לכתבה

 

האח הגדול: סוכנויות ממשלתיות בארה"ב מקבלות מידע מאלפי חברות פרטיות

Calcalist, רפאל קאהאן, 14.06.13

אדוארד סנודן מדליף PRISM

אדוארד סנודן מדליף PRISM

שערוריית PRISM לא מפסיקה להכות גלים; גילוי חדש מתאר כיצד אלפי חברות פרטיות מכל התחומים, החל מבנקים וכלה בתעשיה, מספקות לממשלה האמריקאית מידע על לקוחותיהן

אלפי חברות פרטיות מכל התחומים משתפות באופן קבוע מידע על לקוחותיהן או על משתמשים עם סוכנויות ממשלתיות אמריקאיות, כך מדווחים בסוכנות בלומברג. על פי הדיווח, מדובר במידע אישי אשר היקפו עובר בהרבה את פריטי המידע שנאספו במסגרת תוכנית PRISM של ה-NSA.

על פי הדיווחים, הפרטים כוללים מידע על ציוד, תוכנות ואף מידע אישי של הגולשים לאתרי החברות. אם תוכנית PRISM עסקה באיסוף מידע על תעבורת קול בלבד, הרי שבמקרה הנתון מדובר בפרטים שהחברות אוספות גם במסגרת הסכמי השימוש של שירות תמורת מידע ואף במקרה של שימוש בתשלום.

עוד נמסר כי המידע המסופק משמש סוכנויות כגון ה-FBI, ה-CIA וכן את הצבא האמריקאי על מנת לרגל ולפתח יכולות סייבר יותר יעילות. במסגרת זו נודע כי מיקרוסופט, למשל, מספקת לסוכנויות הביון מידע על באגים ופרצות אבטחה במוצריה (0 day בעגה מקצועית) לפני שהיא מעבירה את המידע לידי הציבור.

הסיבה לכך היא שסוכנויות ממשלתיות יכולות לנצל את הפרצות הללו לטובתן, כמו למשל במבצעי סייבר או בריגול. ממיקרוסופט מסרו בתגובה שהגילויים המוקדמים מספקים לממשלה האמריקאית יתרון זמני כ"גורם מקל בתחום הערכת סיכונים". קרי, בחברה מודים שאכן יש שיתוף פעולה מעין זה ושתכליתו לספק לארה"ב יתרון על פני שאר המדינות.

גם גוגל ואינטל משתפות פעולה

בסופו של דבר גם אם התמריצים שהממשלה הציעה לחברות היו מרחיקי לכת, הסיבה העיקרית לשיתוף הפעולה הנלהב מצד המנהלים ובעלי החברות היה כמעט תמיד "פטריוטיות והתחושה שהם מסייעים בביטחון המדינה", כך מסרו המקורות המקורבים לנושא.

לכתבה

כינוס שנתי של עמותת אשנב: האינטרנט של מחר

קול ישראל, דן בילסקי, 09.06.13

כינוס שנתי של עמותת אשנב  היום בשעה 16:00 בבית אי.בי.אמ בפתח תקוה, בנושא: האינטרנט של מחר.

לווידיאו

%d בלוגרים אהבו את זה: