Monthly Archives: מרץ 2013

הסמנכ"ל התוודה: כך פיתיתי את הילדות בצ'אט

Ynet, נעמה כהן-פרידמן, 30.03.13

הסמנכ"ל בבית המשפט. סנגורו: "אדם מסכן" (צילום: מוטי קמחי)
הסמנכ"ל בבית המשפט. סנגורו: "אדם מסכן" (צילום: מוטי קמחי)

לפני כשבועיים הורשע מי שהיה סמנכ"ל בחברת הייטק, אב לשלושה מהשרון, בעבירות מין חמורות דרך האינטרנט. בשפה הרשמית הן נקראו בין היתר גרימת מעשים מגונים וניסיון לגרם מעשה אינוס בקטינה. בשפה משפטית פחות, הוא ניצל את תמימותן של עשרות ילדות ונערות בנות 16-11 וגם של נער אחד כדי לספק את תאוותו. במשך שנים של חיים כפולים.

את השיחות קיים מתוכנות ICQ, מסנג'ר ו-ooVoo. "מה שהיה טרנדי. זה היה גם מהעבודה וגם מהבית". הוא השתמש בכינויים lev, natali, gali Feldman, shiri 3757. "אני נכנס כל פעם על שם אחר, מחפש על פי שם, ושולח בקשות חברות. חלק קטן מאשר. מתחיל לדבר – או שאומר שהגעתי בטעות או טוען בתוקף שהיא הוסיפה אותי. חלק ממשיכות בשיחה ואני מושך את השיחה לכיוון המיני".

לנוכח הקשיים שעליהם מספר החוקר, בתגובה הרשמית של המשטרה נאמר כי "חקירות עבירות מחשב מתבצעות על ידי מערך מקצועי ומוסמך של חוקרי מחשב מיומנים, הפרוס בכלל מחוזות המשטרה וביחידת להב 433. המערך עוסק במגוון רחב של עבירות המבוצעות ברשת. משטרת ישראל מכירה בחשיבות התפתחות המערך ויכולותיו והנושא מצוי על סדר היום הארגוני. התפתחות המערך, הן בהיבטי כח אדם והן בהיבטים טכנולוגיים, מחייבת הקצאת משאבים רחבת היקף והנושא נידון ומטופל במשותף עם המשרד לביטחון פנים".

איך תובעים? "אונס וירטואלי"

"החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיבים כלפי חוץ שולחים ידם במעשים שלא היו מעזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי".

רבות דובר על פיגור החקיקה והאכיפה אל מול הטכנולוגיה בעידן האינטרנט. במקרה של תקיפה מינית דרך הרשת, ניצלו בפרקליטות את סעיף "גרם מעשה" שקיים בחוק העונשין משנת 1977, וקובע כי עבריין מין הוא מי שגורם לאחר לעשות בעצמו או בזולתו מעשה. בשנים האחרונות הסכימו גם שופטים להחילו על מקרים שבהם העבריין "רק" משכנע לפעולה כשהוא מאחורי מקלדת ועכבר, באמצעות צ'אט או שיחה מצולמת.

ראש תחום משפט וטכנולוגיה בפרקליטות טוען ש"רשויות אכיפת החוק לומדות את זה, נכנסות למהלך וצריכות להתאמץ יותר, אבל יש הבקעה בעניין הזה. יש התקדמות ועושים עבודות חשיבה בנושא". בינתיים, ויסמונסקי מעביר למעשה את הכדור להורים. "הדבר המשלים הנוסף זה חינוך ומניעה, כמו שמלמדים ילדים שחוצים את הכביש בבטחה למרות שיש דין פלילי למי שדורס אז גם צריך לחנך לגלישה בטוחה, גם באמצעות תוכנות הגנה למיניהן". 

מודעות פרסומת

מצעד תמונות חושפניות של קטינות בפייסבוק

Ynet, רעות הרפז-עיני, 28.03.13

וזאת לתעודה. מדרג התגובות לתמונות שמעלות הבנות
וזאת לתעודה. מדרג התגובות לתמונות שמעלות הבנות

לא מדובר במקרים בודדים, אלא בתופעה של ממש. עשרות נערים ונערות מפתח־תקוה, מראש העין, מאריאל ומהאזור מעלים את תמונותיהם בבגדי ים או בלבוש תחתון בלבד, וקוראים לבני המין השני להעניק להם ציונים על פי ה"לוק" שלהם. לא מעט מהקבוצות בהן חברים בני הנוער הן פתוחות, ופירוש הדבר הוא שהמידע והתמונות זמינים לכל אחד. חשוב להדגיש כי בשל צנעת הפרט לא מוצגות כאן התמונות החופשניות של הנערות.

ובעיקר קטינות מאזור פתח תקוה מעלים תמונות לפייסבוק, כשהם לבושים בבגדים תחתונים, ומבקשים מהגולשים להעניק להם ציון. נער: "מישהי איימה להתאבד אחרי שקטלו אותה בטוקבקים". הרשת גועשת

"בגיל ההתבגרות הנערים והנערות נמצאים במקום של ניסוי וטעייה וחיפוש הזהות העצמית שלהם", מסבירה ד"ר חגית כהן-מדינה, מומחית להתנהגות נוער ומרצה בכירה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל. "הם עדיין לא מעוצבים מבחינה אישיותית ולא יודעים להבדיל באופן ברור בין טוב לרע".

"הורים ומורים לא עומדים בקצב התנהלותם של בני הנוער באינטרנט", אומרת ד"ר כהן-מדינה. "זאת הסכנה הכי גדולה כי הרבה הורים לא בהכרח מודעים לסכנות ולהשלכות של התופעות הללו. היום יש בני נוער שמהמרים באינטרנט, קיימת סכנה לחשיפה לעבריינות מין, יש גורמים שיכולים לנצל את תמימות בני הנוער, והתמונות האלה יכולות להגיע אפילו לאתרים פורנוגרפיים.

"נערה שהצטלמה באופן תמים כדי לקבל תשומת לב לא בהכרח מודעת לכך שהתמונה יכולה להגיע לאתרים מפוקפקים. בני נוער לא מודעים לכך שמה שעולה לרשת עלול להישאר שם לנצח, וגם אנחנו כחברה לא מספיק נותנים את הדעת על כך".

"לכיפה אדומה אורבים זאבים ביער האינטרנטי"

News1, איתמר לןון, 24.03.13

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, עומד על הסכנות הפליליות הגלומות באינטרנט וקובע: עבריינות וירטואלית עלולה ליצור מסוכנות שהיא עילת מעצר בדיוק כמו עבריינות פיזית

עמית אומר: "האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים. מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצידו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

"בעבר, יכול היה ההורה לשמור על ילדו שלא יסתובב במקומות מסוכנים או בשעות מסוכנות. לא כך ההורה של היום, המתקשה להגן על ילדיו מהסיבה הפשוטה שהסכנה אורבת לקטין בחדרו-שלו, מאחורי הדלת הסגורה. אלו הסכנות החדשות, והמשפט צריך אפוא להתאים עצמו להתמודד עם תת-התרבות העבריינית של הרשת. זאת, מבלי לשכוח את היתרונות והצדדים החיוביים שברשת, ומבלי לגלוש ל'פאניקה מוסרית' ולהרתעת-יתר".

הדברים כלולים בהחלטתו של עמית לדחות את ערעורו של נאשם בעבירות מין באמצעות האינטרנט על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת להאריך את מעצרו עד תום ההליכים נגדו. בין נימוקיו מציין עמית, כי "הנגישות והזמינות לרשת האינטרנט מהווה 'מקדם-מכפיל' מסוכנות". את הנאשם ייצג עו"ד שמואל ברזני, ואת המדינה – עו"ד אמיר רבי.

לכתבה

ספקיות האינטרנט לא יחויבו למנוע הימורים

News1, איתמר לוין, 24.03.13

מקום משחקים אסורים [צילום: AP] 

המשטרה אינה מוסמכת להורות לספקי אינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים. כך קובע (יום א', 24.3.13) בית המשפט העליון, ברוב דעות של הנשיא אשר גרוניס ועוזי פוגלמן מול דעתו של השופט נעם סולברג.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל רובינשטיין, נעתרה לבקשת איגוד האינטרנט וביטלה צווים שהוציאה המשטרה לחברות סמייל, אקספון, בזק בינלאומי ונטוויז'ן, ואשר הורו להן לחסום את הגישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים. בית המשפט העלירישיון שנתנה להן המדינה, ולכן ון דחה את ערעורה של המשטרה על החלטה זו.

עוד אומר סולברג, כי ספקיות האינטרנט נושאות באחריות ציבורית, בשים לב לעובדה שהן פועלות מכוח יש הצדקה להפעיל באמצעותן את צווי הסגירה לאתרי ההימורים. הוא מדמה זאת לשומר הניצב בשביל המוביל לווילה בה נערכים הימורים בלתי חוקיים; המשטרה רשאית להורות לשומר למנוע את הגישה לווילה. עוד מזכיר סולברג, כי הוצאת צווים כאלו היא הליך מורכב והספקיות יכולות לערער עליהם.

גרוניס פוסק בקיצור רב: "אני מסכים שלמפקדי המחוזות במשטרת ישראל לא נתונה כיום הסמכות ליתן צווים לספקיות הגישה לאינטרנט המורים לחסום גישה לאתרי הימורים. למחוקק הפתרונים". את המשטרה ייצגו עוה"ד יובל רויטמן ואורלי אהרוני, ואת איגוד האינטרנט – עוה"ד חיים רביה, דן-אור חוף ויוסי מרקוביץ.

לכתבה

הגיע הזמן ליפול ברשת!

Status, חנן לב, 19.03.13

 

כבר יש לכם בארגון רשת חברתית פרטית? שוק הרשתות הפרטיות צומח במהירות וצפוי לגדול ל4.6 מילארד דולר עד שנת 2016, כבר היום יותר מ85% מחברות הFortune 500 אימצו את הטכנולוגיה הזאת לתקשורת פנים ארגונית, הכתבה סוקרת מדוע ארגונים צריכים את זה? מהם היתרונות ומהם החסרונות בהטמעת מערכת שכזאת?

היתרונות באימוץ רשת חברתית פנים ארגונית:

הרשת הופכת להיות One stop shopאליו מגיעים כדי לתקשר בתוך הארגון, לחלוק ידע ומידע. לקבל ולתת משימות, לרתום את הצוות לפעילות להחמיא, וגם להביע תסכול.

הרשת משטחת את הארגון, התקשורת בין אנשי השטח להנהלה נעשית ותר מהירה עם פחות "מתווכים" כך שההנהלה נחשפת לתמונה יותר ברורה על הקורה בארגון, ואילו העובדים יותר מחוברים לאסטרטגיה ולמטרות הניהוליות שלו.

שיפור תהליכי החדשנות הארגונית, בזכות היכולת של עובדים להחליף דעות על שינויים ורעיונות חדשים, ה"המון" מציף את הרעיונות הטובים יותר מכל חלקי הארגון ולא רק מההנהלה.

נמצא שבחברות שאימצו את הטכנולוגיה תחושת סיפוק העובדים השתפרה. וכן שיפור באימוץ ערכי החברה, זאת בזכות הסביבה ה"אנושית" יותר לתקשורת והחלפת דעות בין העובדים.

היתרונות עם כך ברורים, אם זאת למרות האינטואיטיביות שבכלי יש להתייחס להטמעת המערכת כתהליך חשוב אותו עובר הארגון, ולעשותו בזהירות ובמקצועיות כמו הטמעת כל מערכת מידע אחרת

 

הלילה הזה כולו אונליין: 9 אפליקציות לחג

Ynet, דרור האס, 25.03.13

iHagada

האפליקציה הזו היא מה שהייתם מצפים מאפליקציה בעל השם הזה וזה פחות או יותר מה שצריך – הגדה לפסח, על גבי הסמארטפון או הטאבלט שלכם כך שתוכלו לדעת בדיוק מתי לשיר מה נשתנה, מתי החלק שאוכלים, ומתי החלק של הבדיחות דודים שחוזרות על עצמן כל שנה. כן, בדיוק אלה. בגרסת iOS ישנה גם האפשרות לצלם את הנוכחים סביב שולחן החג, ולהלביש אותם בבגדי אחד הבנים בהגדה. 

ספירת העומר

המסורת היא שמתחילה ספירת העומר בליל הסדר, אז אם הנכם שומרי מסורת ורוצים לשמור מעקב אחר ספירת העומר, או לא שומרי מסורת ורוצים לדעת מתי ל"ג בעומר ושורפים דברים ואחרי זה שבועות ומשפריצים מים על עוברים ושבים , אתם יכולים להיות במעקב עם האפליקציה הזו (באנדרואיד מגיעה כווידג'ט)

לכתבה

מעבדות לחירות יחסית

Ynet,ויטה קיירס, 24.03.13

אמרו לא למילת ה-F (צילום: ויטה קיירס)
אמרו לא למילת ה-F (צילום: ויטה קיירס)

וכך זה נמשך כל הערב. לא משנה כמה אני מנסה להתרכז בעלילה, האצבע נמשכת אל ה-F הלבנה על צג הסמארטון שלי, התודעה מתערפלת ואני שוב נשאבתי לארץ שכולה גוף ראשון. הפזילה אל עבר המכשיר והרמתו נעשתה

באופן בלתי רצוני. כמו שהלב פועם, כמו שהקיבה מפרישה מיצי עיכול כך גם האצבע מטופפת בלי שליטה על מסך הגלקסי S2 השרוט. מערכת היחסים הזו הגיעה לאבסורד לאחר ששמתי לב שאני סוגרת את האפליקציה ומיד נכנסת אליה חזרה, כאילו מדובר בדלת אחרת שתוביל אותי אל שביל שונה.

בסוף אותו הערב החלטתי שזה או הרמן הסה או מארק צוקרברג, ועם כל הכבוד לסטארטאפיסט היהודי – עלי להילחם בציוויליזציה הוויראטולית אם אני לא רוצה להשתגע. דקות ספורות לפני השינה נכנסתי לתפריט האפליקציות וביצעתי הליך מזורז לגירוש השד. נקייה מרעשי רקע, הנחתי את הראש על הכר ושקעתי בשינה ממוצעת.

כעת, כשכבה נרה של אפליקציית הפייסבוק, הייתי צריכה למצוא את המתאדון שלי.

הפתרון הגיע בדמות אפליקציות של אתרי החדשות, כך שעוד לפני שהספקתי למלמל "ששהמכלששרופאיש" מבעד לקצף משחת השיניים, כבר הייתי מעודכנת בנעשה בזירה הפוליטית, בתחום החוץ והביטחון ובבר רפאלי

כל מי שאי פעם עשה דיאטה במהלכה מתנזרים מסוכרים יודע שאחרי תקופה מסויימת פתאום מגלים את מתיקותם הטבעית של דברים. תהליך דומה קרה לי עם דיאטת הפייסבוק הזו, רק עם טמטום במקום מתיקה. כשאני מפעילה את המחשב האישי כדי לראות מה הפסדתי בזמן שנהנתי מבהייה בקירות, כמעט כל התבטאות נראית לי מאולצת ועבשה, והרוטינות מובילות לאותו מקום. כמו פליטי ריאליטי, כולם מגיעים להשקה של המם החדש ונלחמים על תשומת הלב.

כעת כשאני עם רגל אחת מחוץ למשחק, אני רואה עד כמה הפעילות הזו מתישה ובמידה מסויימת אפילו מעוררת חרדה: חייבים להישאר עם האצבע על הדופק, חייבים להוכיח שוב ושוב שיש לנו תפישת עולם מיוחדת, חייבים להוכיח שאנחנו עדיין חיים.

לכתבה

 

 

 

טוב חבר קרוב?

Galileo, מרים דישון-ברקוביץ, 17.03.13

נבדקים שגרו בתנאים סוציו-אקונומיים נמוכים ופיתחו רשת מצומצמת של חברים בעלת קשרים הדוקים, דיווחו על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון

נבדקים שגרו בתנאים סוציו-אקונומיים נמוכים ופיתחו רשת מצומצמת של חברים בעלת קשרים הדוקים, דיווחו על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון
בעידן הפייסבוק רבים נוטים לטפח רשת ענפה של קשרים חברתיים אך לא הדוקים. מחקר בדק איזו רשת חברתית עדיפה במצבים סוציו-אקונומיים שונים? רחבה ורדודה או צרה ומעמיקה. בואו לגלות האם טוב שָכן קרוב מאח רחוק
כעת, במאמר המתפרסם בכתב-העת Psychological Science ביקשו שיגהירו אושי וסלין קסביר (Oishi & Kesebir) לבחון איזו רשת חברתית – רחבה אך רדודה או צרה אך מעמיקה – עדיפה במצבים סוציו-אקונומיים שונים? מתברר כי הניידות הגאוגרפית כיום גבוהה מאוד, במיוחד בארצות-הברית, ששם נערך המחקר הנוכחי (לפי נתונים מחקריים, כמחצית מהאנשים עוברים לאזור גאוגרפי אחר בטווח של חמש שנים), והיא מקשה על טיפוח קשרים קרובים לאורך שנים, מאחר שגדול הסיכוי כי אתה או חברך תעברו בקרוב. לפיכך, גורסים החוקרים כי כדי למזער את הנזק שעלול להיגרם לרשת החברתית שלך אם חבר קרוב יעזוב את הסביבה, אנשים מבינים כי לא כדאי להם "לשים את כל הביצים בסל אחד", אלא לחלק את זמנם ומשאביהם בין חברים רבים, גם במחיר של קשרים שטחיים.
לפיכך בתנאים סוציו-אקונמיים נמוכים רצוי לפתח מספר מועט אך מעמיק של קשרי חברות, כשברור לשני הצדדים כי יושיטו זה לזה סיוע (גם כזה העולה להם במשאבים) בעת הצורך. לפיכך הניחו החוקרים כי אסטרטגיה של יצירת רשת רחבה של חברים עם קשרים רדודים עדיפה בתנאים של ניידות גאוגרפית גבוהה ותנאים סוציו-אקונומיים גבוהים. לעומת זאת, יצירת רשת מצומצמת של חברים, אך עם קשרים הדוקים, תהיה אופטימלית בתנאים של יציבות גאוגרפית ותנאים סוציו-אקונומיים נמוכים. החוקרים שיערו כי אנשים שיצרו לעצמם רשת אופטימלית (על בסיס ניידותם הגאוגרפית ומצבם הסוציו-אקונומי) ידווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם ועל תחושות חיוביות.

מביך: נתפס מקבל "עינוג ידני" במצלמות של גוגל

Walla, מערכת, 17.03.13

 

 

שירות Google Street View יכול לפעמים לתפוס בעדשתו גם דברים שלא נועדו לקהל הרחב – כמו למשל אשה המעניקה שירותים ידניים לגבר באמצע הרחוב במנצ'סטר

הבלוג " Google Sightseeing", המקור הלא רשמי שמכסה את שירותי המפות של גוגל, גילה את הצילומים לפני כשבוע והספיק לדווח עליהם ולשמור אותם לפני שהן נמחקו מהרשת. בתגובה לפנייה של ה"הפינגטון פוסט" בנושא נמסר מגוגל כי "שירות הסטריט וויו לוכד תמונות אותן יוכל לראות כל אדם ההולך ברחוב ולעיתים אנו מצלמים גם רגעים בלתי נעימים. כאשר משתמש נתקל בתמונה פוגענית או בלתי ראויה, הוא יכול להתלונן על כך. אנו בודקים כל הזמן את הבקשות הללו".

לכתבה

רונאלדו מצא את עצמו בלב הסכסוך בגלל מילה אחת בפייסבוק

Haaretz, עודד ירון, 22.03.13

הסטטוס של רונאלדו. צילום מסך

הסטטוס של רונאלדו. צילום מסך.
כוכב ריאל מדריד, שהגיע למשחק במוקדמות מונדיאל 2014, כתב "בוקר נהדר בישראל", וקומם עליו אלפי גולשים פרו פלסטינים. הישראלים לא נשארו חייבים
השימוש במילה ישראל הביא לנהירה של גולשים פרו פלסטינים שכתבו כי מדובר בפלסטין ולא בישראל, ותקפו אותו על השימוש במילה. "זו האדמה הערבית הכבושה של פלסטין מר רונלדו, לא ישראל
מנגד, הגיעו גם אלפי תגובות מהצד הישראלי והפרו ישראלי. "לכל השוטים שם, מעולם לא היתה קיימת מדינת פלסטין. הוא נמצא במדינה הסוברנית ישראל! הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", כתב נתנאל אביב כהן.
%d בלוגרים אהבו את זה: