Monthly Archives: נובמבר 2012

הפיילוט למאגר הביומטרי יתחיל בינואר

Ynet, אביב מזרחי, עודד קינן, 28.11.12

תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי יוצאים לדרך. החל מ-1.1.13 מי שירצה בכך יוכל לתת טביעות שתי אצבעות ולהצטלם באופן ממוחשב על מנת לקבל תעודת זהות חכמה, זאת לאחר שאושר סופית בכנסת הצו לניסוי לקראת מאגר ביומטרי. תקופת המבחן תסתיים לאחר שנתיים בסוף דצמבר 2014 ואז יוחלט אם להקים מאגר ביומטרי שיכלול

את כל תושבי מדינת ישראל.

המתנגדים: לא באמת שקוף

עורך דין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שהשתתף במאבקים נגד החוק ונכח בדיונים עליו, עדיין לא מרוצה. "אנחנו עוד צריכים ללמוד את הצו, ולראות איך צריך לנהוג בו". פינצ'וק טוען שהיו "הצהרות מטרידות" בדיונים על תיקון הצו, לאחר בג"צ. כדוגמא הוא מצטט את הממונה על העניינים הביומטריים במשרד ראש הממשלה שאמר כי אם יהיה מאגר המשטרה תהיה המשתמש העיקרי, ואז תיקן ואמר משתמש חשוב". "מבחינתי", אומר פינצ'וק, "שתי האופציות הן רעות. המאגר נוצר בשביל למנוע זיופים, אז המשטרה לא אמורה להיות משתמש חש

וב או עיקרי. פליטת הפה חושפת מה המטרה של המאגר".

לכתבה

 

מודעות פרסומת

פרשת גניבת מרשם האוכלוסין: בית המשפט גזר עשרה חודשי מאסר בפועל על אחד הנאשמים

Pc, יוסי הטוני, 29.11.12

כתב אישום מתוקן והסדר טיעון לשלושה מהנאשמים בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

כתב אישום מתוקן והסדר טיעון לשלושה מהנאשמים בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק
הנאשם, חיים אהרון, הודה בביצוע עבירות על חוק הגנת הפרטיות וכן בעבירה של ניסיון שיבוש מהלכי משפט ● הוא הורשע, ומלבד עונש המאסר נגזר עליו גם מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 36 אלף שקלים וחילוט כל המחשבים והמידע שנתפסו מרשותו ● שני הנאשמים האחרים בפרשה, משה מושקוביץ ואברהם אדם, יוכלו ככל הנראה להמיר את עונשי המאסר שנגזרו עליהם בעבודת שירות ● עו"ד חיים ויסמונסקי, פרקליטות המדינה: "הפרקליטות מבקשת לקבוע בתיק זה רף ענישה, שייצור תקדים וירתיע
מפני ביצוע עבירות מידע בהיקפים גדולים"
את המאגר המשופר מכר אהרון למספר אנשים וכן מסר אותו למכרו, משה מושקוביץ, תוכניתן מחשבים. מושקוביץ שדרג את המאגר שקיבל מאהרון בכך שהרכיב עליו תוכנת חיפוש משוכללת, וקרא למוצר שערך "אגרון". מושקוביץ מכר את ה-"אגרון" למכרים שונים שלו. בשלב מסוים הגיעה תוכנת ה-"אגרון" לידי מאיר ליוור, צעיר בעל ידע בתחום המחשבים, שהעלה אותה לאינטרנט במספר אתרים שונים בחו"ל, תחת השם "ארי" (aRi).

שובו של האתר שחשף את תמונות העירום של גולשי פייסבוק

Haaretz, עודד ירון, 28.11.12

מתוך עמוד האינסטגרם של האתר המחודש. צילום מסך

מתוך עמוד האינסטגרם של האתר המחודש. צילום מסך.
האנטר מור הפך בשנים האחרונות לאחד האנשים השנואים ביותר באינטרנט. האקרים תקפו את האתר שהקים, עורכי דין איימו בתביעות, ואשה אחת אף דקרה אותו. כל זאת בשל IsAnyoneUp.com האתר שהקים כדי שהוא וחבריו "יוכלו להעלות אליו תמונות של בחורות שאיתן שכבו". עכשיו, כחצי שנה אחרי שהוא
נסגר, מור חוזר ופותח גירסה חדשה של האתר.

בחירות 2013 – עו"ד יהונתן קלינגר: "אמשיך את דרכו של השר מיכאל איתן ואפעל להנגשת המידע לציבור"

Pc, יהודה קונפורטס, 27.11.12

עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני אינטרנט. צילום: קובי קנטור

עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני אינטרנט. צילום: קובי קנטור
 "אדאג לשפר את הדרך שבה המדינה מנהלת את נכסיה ואת המידע שלה", מבטיח קלינגר – פעיל חברתי ועו"ד המתמחה במשפט וטכנולוגיה, המתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה ● לדבריו, "כל מוצר, ידע או מידע שנוצר מכספי ציבור – שייך לציבור, וחייב להיות חופשי" ● הצהיר: "אפעל לסגירת המאגר הביומטרי, לחיזוק ההגנה על המידע הממשלתי הקיים ולעצירת קדחת מאגרי המידע"
אחד המתמודדים בפריימריז של מפלגת העבודה, שייערכו ביום ה' הקרוב, הוא עו"ד יהונתן קלינגר – פעיל חברתי ועו"ד המתמחה במשפט וטכנולוגיה. קלינגר, המכהן בין היתר גם כחבר הנהלה בעמותת אשנ"ב ומשתתף באופן קבוע בוועדות הכנסת שעוסקות בחקיקה בתחום המיחשוב והאינטרנט, מתמודד בפריימריז עם אג'נדה טכנולוגית-חברתית. "תעשיית המידע הפכה להיות הקטר של מדינת ישראל והדרך הטובה ביותר לניוד חברתי במדינה", אומר קלינגר. "העולם משתנה בעשורים האחרונים, ומכלכלה
של מוצרים, אנו עוברים לכלכה של מידע".
"בכל הנוגע לאבטחת מידע, אפעל להגן על ישראל מפני האיומים האסטרטגיים שהיא חשופה להם מצד מדינות אויב, ארגוני טרור וארגוני פשיעה מקומיים ובינלאומיים. כמו כן, אפעל לצמצם את מאגרי המידע המחזיקים מידע פרטי על אזרחים, ואקדם חקיקה שתחמיר את העונשים והפיצויים האזרחיים על מי שמנצל את המידע הפרטי של אזרחי המדינה לטובתו האישית ללא הסכמתם. אפעל לסגירת המאגר הביומטרי, לחיזוק ההגנה על המידע הממשלתי הקיים ולעצירת קדחת מאגרי המידע", סיכם קלינגר.

אבא, אמא, איביי: הילדים של היום עושים שופינג און ליין

Nrg להיות הורים, ליאת שלזינגר, 24.11.12

צילום: אריק סולטן

"הפיתוי ממש גדול". אסף לוינסקי (במרכז התמונה). צילום: אריק סולטן

"אייטיונז", " אמזון", דיל אקסטרים" – הילדים שפעם ביקשו כסף לבזבוזים חורשים היום על כרטיס האשראי של ההורים ברשת. הבשורות הטובות: פיתוח חדש מאפשר לעקוב אחר הרכישות בזמן אמת, לאשר או לסרב, ואפילו להגדיר תקציב מראש. הבשורות הרעות: הם עדיין יכולים ללכת לקניון

"הרשת לא מפחידה אותי, אבל אני מודעת לכך שיש דברים שאני יודעת שהם עושים ויש דברים שאני לא יודעת. זה כמו עכשיו, במלחמה – הרסנו להם את טילי הפאג'ר שאנחנו יודעים על קיומם, אבל מה לגבי אלה שלא יודעים עליהם? בכל מה שנוגע למה שאני יודעת, אנחנו שומרים את היד על הדופק ודואגים להציב את הגבולות. יש הרבה לחץ חברתי לקנות את המותגים הכי יוקרתיים ואת המשחקים הכי חדשים, שכמובן תמיד יש להם עוד ועוד גרסאות אחרונות. בסדר, מתמודדים עם זה".

"העולם שלהם גדול יותר, והפעילות ברשת היא חלק מהחיים שלהם. ילדים לא נוהגים, אבל אנחנו מלמדים אותם שחשוב שאבא ואמא יחגרו חגורת בטיחות; וכמו שאנחנו מחנכים אותם להיזהר בכבישים או לא לדבר עם זרים, כך אנחנו צריכים לחנך אותם לצרכנות נבונה ואחראית".

המיזם החדש שנבט שותפה אליו מאפשר להורים להפקיד דמי כיס בחשבון ייעודי לילדים ברשת. בכסף זה הם יכולים להשתמש כדי לשלם באופן עצמאי תמורת הקניות שלהם באינטרנט, תוך מתן אפשרות להורים לשלוט בקניות ברמת פיקוח ובקרה משתנות. כך למשל, ב"מסלול הירוק" הילד יכול לרכוש מוצרים ללא אישור מההורים, אך תוך עדכון שוטף שלהם בזמן אמת.

ב"מסלול האדום", כל קנייה מותנית באישור ההורים, אשר מתנגדים לעסקה או מאשרים אותה. למעשה, יוזמה זו מסירה את מחסום הליך בקשת כרטיס האשראי מההורים ומעבירה את המושכות לילדים, שנאלצים כעת לנהל את התקציב שלהם בעצמם. בין היתר המיזם מעודד צרכנות נבונה, הקצאת כסף לחיסכון או תרומה. הוא הושק לפני כמה שבועות, ומשתמשים בו כבר מאות אנשים מהארץ ומהעולם

"נכון שהורים לא ממש יודעים איך להתייחס לאינטרנט כמקום שמשתמשים בו בכרטיס אשראי", הוא מוסיף. "ועוד לילדים בחיים לא. אבל כשהילד של השכן עושה את זה, או ילד אחר בכיתה, אי אפשר למנוע את זה. בזמן האחרון הורים למדו לשחרר ולהבין שאולי זה לא נורא שהילד משחק באינטרנט, כי זה משפר לו את האנגלית. הורים שעקבו אחרי הרכישות היו מופתעים כיצד ילד משחק בשפה שהוא לא מכיר ויודע ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים".

"חשוב לזכור שהחברות האלה שם בכל מקרה, והפרסום שלהן עובד על ילדים שמקליקים על כל הבאנרים וחשופים לתוכן השיווקי ממילא", אומר מזרחי. "הכאב הכי גדול של חברות זה ביטול הגבייה, כשהורה מגלה שהילד שלו קונה דברים בלי ידיעתו. במקום להכניס כרטיס אשראי בכל פעם, בשירות שלנו יש לילד סכום מוקצב מראש על ידי ההורה לקנות בו משחקים, ועם זה הוא חי. זו לא הוצאה אקסטרה או דרך לחלוב את ההורים אלא אפשרות לעבוד בחוכמה עם מה שיש ולעקוב אחרי מה שהילד מוציא. בנוסף, יש פילטרים שמאפשרים להורים לעקוב אחרי כל פעולה שילדם מבצע במחשב. בבוקר, כשאתה נותן לילד דמי כיס לקפיטריה, אין לך מושג מה הוא עושה עם הכסף הזה. הארנק הדיגיטלי שפיתחנו זה כלי שמעניק להורים ביטחון".

איתמר בן-דרור, בן תשע וחצי מיקיר שבשומרון, כבר יודע לבקש מאמו שתעביר את דמי הכיס שלו, שעומדים על חמישים שקלים בחודש, בהעברה בנקאית לחשבון הילדים שנפתח בשבילו ברשת. "זה כיף. אני אוהב לקנות דברים באינטרנט, ובעיקר משחקים של אקשן. אני בינתיים היחיד שיש לו דבר כזה בכיתה שלי. זה כסף כמו של הגדולים", הוא מספר בשמחה.

אמו, עדינה, אומרת כי "הייתי מאוד מופתעת לראות שהוא מבין את המשמעות של רכישה באינטרנט. אני יכולה להקציב לו סכום לרכישת משחק, וזה מה שיש לו. אין אחר כך 'אמא, תיתני לי', הוא מרגיש את הקופה ויודע שאם זה ייגמר הוא לא מקבל יותר. אני מרגישה שהיום הערך שלו לכסף השתנה. הוא לא משתמש בכל הסכום, הוא חוסך וזה מה שיפה. אני עדיין מופתעת מהדרך שבה הם מתנהלים באינטרנט בטבעיות

רקטות? איומי הרשת מסוכנים לא פחות

Nrg, צביקה קליין, 22.11.12

ניתן להזיק יותר מפגיעת טיל גראד

ניתן להזיק יותר מפגיעת טיל גראד צילום: איי-אף-פי
 בשעה שמטחי הטילים נופלים בישראל, מתנהלת מתחת לפני השטח מערכה קשה שתוצאותיה יכולות להיות הרסניות – מלחמת סייבר נגד אתרים ומוסדות ישראליים. מטרת התוקפים: לשתק את המדינה
"אין ספק שמדובר באמירה משמעותית," קובע מהנדס התוכנה עופר קורנפלד, יזם הייטק ומומחה לניו מדיה. "44 מיליון תקיפות זו עליית מדרגה, אבל לא צריך להילחץ יותר מדי. מדובר במספר המחשבים שמהם מבצעים את פעולות התקיפה". לדבריו האיומים על ישראל הם מוסדיים – נגד גופי השלטון והממשל – וגם פרטניים, שיכולים לפגוע באזרח הפשוט.

המצב קשה יותר בגזרה המוסדית. "הפגיעה יכולה להיות בשלושה מישורים", אומר קורנפלד. "המישור הפיזי – פגיעה במערכות מחשבים שיגרמו לתקלה פיזית חמורה כגון בחברת החשמל. אם המערכת המרכזית תיפגע, הדבר עלול לגרור הפסקת חשמל של חצי יום והנזקים יכולים להיות אדירים. זה יכול לקרות גם במערכת הרמזורים במדינה". לדעתו אחד הפתרונות הוא הקמה של כוח משימה אזרחי שיעבוד יחד עם מערכת הביטחון ועם הממשלה מול חברות הייטק ישראליות מובילות כדי לפתח מערך שיפעל להגנה לא רק על מוסדות הממשלה והחברות האזרחיות הגדולות, אלא בעיקר על הישראלי הממוצע.

איך מקימים כיפת ברזל אינטרנטית?
"צריך לשים דגש על לימודי הסייבר בפקולטות של לימודי מדעי המחשב, דבר שכיום לוקה בחסר. כמו כן צריך להחזיר את הישראלים שמתמחים בנושא בחו"ל ולתת להם הטבות. יש גם כמובן צורך בתקשור בין הגורמים השונים העוסקים בנושא".

פריימריז בליכוד: אלקין גנגנם סטייל

Ynet, אביב מזרחי, 22.11.12

הופ הופ הופ
הופ הופ הופ

הסרטון הוא כמובן, ב"הפוך על הפוך" מנקודת מבטם של הגורמים האופוזיציוניים לאלקין, ששרים על כמה הם לא רוצים לראות אותו בכנסת (בגלל חוק החרם לדוגמא), כלומר, אם אתם מצביעי ליכוד – לפי הסרטון אתם כן רוצים אותו שם. ועכשיו נשאלת השאלה, למה צריך סרטון ויראלי? האם 120 אלף מתפקדי הליכוד, צריכים סרטון ואולי עדיף להסתפק במסרון?

על הפקת הסרטון אמונה חברת "רוגטקה". המנהל שלמה בלס מספר כי הם קיבלו תדריך של שמונה עמודים על פעילותו הפרלמנטרית של ח"כ אלקין. ההחלטה שלהם הייתה ללכת על הגנגם ולראות את הדברים מנקודת המבט של המתנגדים לאלקין: "אנחנו מאמינים שזו שזו הצורה הנכונה להעביר מסרים. אם אתה רוצה את תשומת הלב של הצופה אתה חייב לתת לו תמורה. הוא לא קהל שבוי".

לכתבה ולסרטון

מם אחרי מלחמה: החיילים ששכבו "ביבי לוזר"

Ynet, ויטה קיירס, 22.11.12

התבטאות פוליטית לא שגרתית על החול ועל הוול, יורדים על רוני דניאל וגם אהוד ברק חוטף נתזים. כי לגולשים זה בכל לא משנה אם שלום, מלחמה או שביתת נשק. העיקר שיש להם רשת

לכתבה

 

 

מבצע עמוד ענן: מתקפת סייבר חסרת תקדים על אתרי הממשלה

Pc, יהודה קונפורטס, 19.11.12

כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי. צילום: קובי קנטור

כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי. צילום: קובי קנטור
היעד המותקף ביותר הוא אתר האינטרנט של בית הנשיא – שספג לא פחות מעשרה מיליון נסיונות תקיפה ואחריו אתר משרד החוץ, עם שבעה מיליון נסיונות ● כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי: "הלחימה מתנהלת בשלוש חזיתות – החזית הפיסית, חזית הסייבר וחזית הרשתות החברתיות" ● שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ: "אגף התיקשוב במשרד האוצר ימשיך לבלום את מיליוני מתקפות הסייבר. אנו נהנים מפירות של השקעה לאורך השנים האחרונות בפיתוח מערכות ההגנה הממוחשבות, אך יש לפנינו עוד עבודה רבה"
מאז תחילת מבצע עמוד ענן עמדה מדינת ישראל בפני מתקפת סייבר קשה במיוחד: צוותי ממשל זמין הדפו למעלה מ-44 מיליון נסיונות לשבש את פעילות משרדי הממשלה – כך מסר שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, בסיור שערך היום (א') במתקני ממשל זמין. מאז תחילת המבצע ועד לרגע זה, פועלים כ-20 עובדים מיומנים של ממשל זמין מסביב לשעון כדי ליירט התקפות על אתרי הממשלה.
אבנר ציינה, כי ממשל זמין ממשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם כל הספקי האינטרנט, שכבר ביום ד' זיהו עומס פניות לא רגיל, והתריעו על כך בפני אנשי ממשל זמין. "לשמחתי לא נאלצנו לסגור אתרים, אלא רק לחסום גישה ממקורות שזוהו כעוינים", היא מסבירה. "אנחנו חיים בשיגרה של ערנות וחירום, וערוכים לעמוד בפני המתקפות גם בהמשך".

סקר של TNS: מה אנחנו עושים עם הסמארטפון שלנו?

Globes, רועי גולדנברג, 14.11.12

מה אנחנו עושים בסמרטפון

אנחנו נרדמים עם הסמארטפון, רוצים להגביר את השימוש בו כאמצעי תשלום ומייחסים לסוללה שלו חשיבות גדולה מאשר למותג ■ סקר של TNS בקרב עשרות אלפי משתתפים בארץ ובעולם מנתח את מערכת היחסים שלנו עם הסלולרי

מה עוד פופולרי בישראל? מוזיקה (57%), משחקים (55%) וגלישה באינטרנט (54%). באופן מפתיע, השימוש הכי פחות פופולרי הוא גלישה לרשתות חברתיות (42%).

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: