Monthly Archives: יולי 2012

ברוך הינוך, אשנב: "הורים לא מבינים את חשיבות המודעות לאיומים שאורבים לילדיהם ברשת"

Pc, יוסי הטוני, 31.07.12

ברוך הינוך, יושב ראש עמותת אשנב. צילום יח"צ: גידי לויתן

ברוך הינוך, יושב ראש עמותת אשנב. צילום יח"צ: גידי לויתן
ההורים לא מקדישים לכך את מחשבותיהם, כי "נושאים אחרים טורדים אותם ברוב ימות השנה", אמר הינוך, יושב ראש עמותת אשנב, שפועלת להגברת המודעות לאיומים באינטרנט, בעקבות מעצר רשת הפדופילים ● לדבריו, "הפדופילים שנתפסו הם רק קצה הקרחון של הסכנות הטמונות ברשת"
"ההורים לא מבינים את חשיבות המודעות לאיומים שעלולים להיווצר מהגלישה של ילדיהם ברשת, כולל פדופיליה, מאחר שנושאים אחרים טורדים אותם ברוב ימות השנה. אני 'שמח' על פרסום תפיסת רשת הפדופילים, כי אני מעריך שהוא יביא להגדלת המודעות של ההורים לנושא וליותר ביקוש להדרכות של עמותת אשנב לשימוש נבון ברשת", אמר ברוך הינוך, יושב ראש העמותה, שפועלת למען שימוש נבון ברשת ולהגברת המודעות בציבור הרחב לגבי הסכנות הטמונות בה.
לדבריו, "עצם העובדה שהשוטרת הייתה יכולה להתחזות לילדה בת 12, היא ההוכחה לכך שלא ניתן לדעת מי באמת עומד מולך ברשת. העובדה שכל אחד יכול ליטול לעצמו זהות בה הוא בוחר ולהתחזות לאותה זהות בדויה, היא אחת מאבני הנגף הקיימות ברשת. נדרש להכיר אבן נגף זו ולהיות מודעים אליה, על מנת להיות זהירים בעת השימוש ברשת, שבעיקרו הוא עיסוק חיובי, מועיל וטוב".

לדברי הינוך, "עד היום הצלחנו להדריך כ-90 אלף תלמידים. לצערנו, המשאבים שלנו מוגבלים ואנחנו זקוקים לעוד מתנדבים ותורמים שיוכלו לאפשר לנו להגדיל את פעילות ההדרכה שלנו. זו כוללת גם את הדרכתם של הורים – פעילות אותה אנחנו מנסים לקדם בכל המסגרות, בין אם בבתי הספר, במתנ"סים ובמקומות העבודה".

"אחת הפעולות של עמותת אשנב היא הפצה של מגנט על המקרר בכל בית ועליו רשומות עשרת הדיברות לילדים לשימוש נבון ברשת", הוסיף הינוך.

מודעות פרסומת

הקלות הבלתי נסבלת של הפדופיליה ברשת: "הרחוב חדר לבתים"

Walla, מור שמעוני, 31.07.12

החשודים בבית המשפט, היום (© צילום: יותם רונן)

החשודים בבית המשפט

המבצע שבו נעצרו 23 חשודים בפדופיליה לאחר הפעלת סוכנת שהתחזתה לילדה החל בלי תלונה אחת, אך במשטרה חוששים שאכן ישנם ילדים שנפלו קורבן לחשודים. "התופעה היא עצומה וקשה"

מלבד הרחקת עברייני מין מהרחובות ומהמרחב הווירטואלי, אחת ממטרות המבצע, כפי שהגדיר מפקד המחוז, היא "הגברת רמת המודעות של הורים לסכנות במחשב הביתי". מבלי לחשוף שיטות פעולה, ציין ניצב סאו כי "יש לשים לב עם מי הילד מתכתב, אם הוא עושה זאת בחדר סגור ואם החדר שקט. חשוב ללמד אותו לא לדבר עם זרים ברשת. כשם שאנחנו מלמדים את ילדינו לחצות את הכביש, כך עלינו לתת להם הנחייה הורית אל מול הסכנות במחשב האישי. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות טיפוח מתמיד של יחסי הורה-ילד".

אחת השוטרות שלקחה חלק במבצע סיפרה כי לפני זמן מה גלשה בתה בת ה-13 בצ'אט של מעריצי הזמר ג'סטין ביבר. גבר מבוגר פנה אליה והחל לשוחח איתה באופן מיני בוטה. הילדה סיפרה על השיחה לאמה השוטרת, מה שהוביל למעצרו של הגבר.

לכתבה ולווידיאו

המשטרה עצרה כ-30 חשודים בפדופיליה

Glz, הדס שטייף, 31.07.12

אילוסטרציה

עשרות חשודים בעבירות פדופיליה דרך האינטרנט הופתעו הבוקר לשמוע את קול הסירנות מחוץ לבתיהם. שוטרי מחוז המרכז פשטו במהלך הלילה על בתיהם של החשודים, לאחר שיצרו קשר עם שוטרת, שהתחזתה לילדים בני 12. החשודים ניסו להיפגש עמה. בין החשודים: אגרונום, מתדנב במשטרה ואיש משרד הבטחון

"במהלך השבוע האחרון הגיעו חשודים כדי לבצע אקט מיני עם ילד או ילדה בת 12, הם הביאו עמם אמצעי מניעה", סיפר קצין החקירות והמודיעין של מחוז המרכז, ניצב משנה מוטי אדרעי, בתכניתנו "נכון להבוקר" עם ניב רסקין, "חלק מהחשודים הביעו חרטה במקום, חלק אחר כך, בסך הכל הם משתפים פעולה". לדבריו, "מדובר באנשים נורמטיביים שבלי שום בושה משתמשים בשפה זולה וקשה כדי לנסות את מזלם מול קטינים".

 לכתבה ולווידיאו

חוק הטוקבקיסטים אושר בקריאה ראשונה

News1, איציק וולף, 25.07.12

[צילום: פלאש 90]

 

 

על-פי החוק שעבר להמשך חקיקה יהיה פרסום תוכן ברשת תקשורת אלקטרונית שמהווה עוולה בנזיקין או הפרה של זכות קניין רוחני של אדם אחר עילה שתאפשר את חשיפת זהותו של המפרסם

הצעת החוק באה להסדיר בחקיקה אפשרות של אדם לפנות לבית משפט השלום בבקשה לחשיפת זהות או בבקשה שבית המשפט יורה לבעל אתר אינטרנט למסור לו פרטי מידע לגבי אדם שפרסם באופן אנונימי תוכן שפרסומו מהווה כלפיו עוולה בנזיקין או הפרה של זכות קניין רוחני שלו.

בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה אם הוכח כי קיים חשש ממשי שהמפרסם אכן עשה עוולה נזיקית או הפר זכות קניין רוחני, וכן כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה העיקרית, אם תוגש, תוכרע לטובת המבקש. הצעת החוק כוללת הוראות בדבר ההליך לחשיפת זהות המפרסם על-ידי בית המשפט.

"כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מהתוכן שהופץ, לגשת לערכאות לצורך מיצוי הדין ואכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית), זאת כשם שהיה זכאי לכך בזירה שאינה וירטואלית", ציינו.

לכתבה

הישראלים הם שיאנים בהשוואת מחירים ברשת כי לא רוצים לצאת פראיירים

Mako, רועי גולדנברג מגלובס, 25.07.12

קניות ברשת (צילום: istockphoto)

 
הישראלים עורכים יותר סקרי שוק כי הם פוחדים לצאת פראיירים
על פי מחקר גדול של גוגל, כ-40% מהישראלים עושים שימוש בסלולרי ככלי להשוואת מחירים לפני רכישה בחנות – לעומת 35% בארה"ב, 20% בצרפת ורק 14% בגרמניה; עוד נמצא כי אנחנו שיאנים בהשוואת המחירים ברשת

עם זאת, ישנם תחומים שבהם ישראל מפגרת במיוחד, כמו תחום הספרים עם 41% בלבד שעורכים סקר שוק באינטרנט (לעומת 63% בגרמניה ו-50% באיטליה); תחום האופנה עם שיעור של 30% מבין הישראלים (שיעור דומה לארה"ב אך נמוך מזה של בריטניה וצרפת עם 42% ו-45% בהתאמה); ותחום הצעצועים עם 35% בלבד לישראל, לעומת מעט מעל 50% לצרפת וגרמניה.

תמונה דומה אפשר למצוא גם בהשוואת המחירים דרך הסלולר, שם ישראל מובילה בתחומים כמו תיירות עסקית (12%), פיננסים ונדל"ן (8%), כלי רכב (8%) ומכשירי סלולר (12%). בשאר התחומים ישראל עומדת על שיעור דומה למדינות מערביות מתקדמות אחרות.

אך על אף המובילות של ישראל בבדיקת מידע על מוצרים והשוואת מחירים אונליין לפני הרכישה בתחומים מסוימים, ניכר כי שיעור הישראלים שבסופו של דבר רוכשים באינטרנט נמוך באופן ניכר. כך, בעוד ש-69% מהישראלים מבצעים סקרי שוק בתחום מוצרי הצריכה האישיים, רק 30% רוכשים מוצרים אלה אונליין.

נופלים ברשת || כל אחד יכול לעזור למנוע את ההתאבדות הבאה

Haaretz , נגה נצר, 22.07.12

איור: אילה טל

נושא ההתאבדויות ברשתות החברתיות קשה לפענוח. "זה תפס אותנו לא מוכנים", מודה במבוכה פרופ' אלן אפטר, מנהל המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים. "ברוב המסיבי של המקרים, האיום באינטרנט לא מממש את עצמו. יש בזה הרבה עניין של תשומת לב ולרוב אנשים רוצים פשוט לחשוף את עצמם. עם זאת, לעתים הפרסומים הם קריאה לעזרה ואז השיתוף בפייסבוק הוא דבר חיובי".

ישראל, מסתבר, היא מעצמה עולמית בתחום הפיקוח הווירטואלי על מתאבדים, גם אם שיעור ההתאבדויות בה נמוך משמעותית בהשוואה למדינות המערב. פרט לסה"ר פועלת בישראל גם עמותת אשנ"ב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט …  באמצעות הסברה, קו חם וקישור לאתרי תמיכה.

לכתבה

תמונת סילמן הנשרף: בעיתון – מותר, בפייסבוק – אסור

Walla , אסף לבנון, 18.07.12

רוצים חופש של שבוע מפייסבוק? העלו את התמונה הזאת (צילום: בן קלמר)רוצים חופש של שבוע מפייסבוק? העלו את התמונה הזאת (צילום: בן קלמר)

רוצים חופש של שבוע מפייסבוק? העלו את התמונה הזאת (צילום: בן קלמר)

גולש שהעלה תמונה של משה סילמן העולה באש הופתע כשחשבונו נחסם. מהי בעצם חוקיות המחיקה של פייסבוק?

בכוונה הקפדתי להעלות תמונה מפוקסלת, בה לא ניתן לראות איברי גוף שרופים, כיוון שידעתי שהיד של פייסבוק קלה על ההדק במקרים כאלה, ויחד איתה גם ידם של המתלוננים. הרי מספיק שמספר גולשים יתלוננו לפייסבוק על התמונה – פעולה קלה מאוד לביצוע – ופייסבוק אוטומטית תחסום את החשבון", אומר י'. "אני מנהל מספר עמודים ובפייסבוק החליטו לחסום את הגישה שלי לניהול של כולם, כולל של העמוד האישי שלי. בעקבות פרסום התמונה החדשותית אני לא יכול לעדכן אפילו את עמוד הפייסבוק האישי שלי, למשך שבוע. למה? כי ככה פייסבוק החליטו".

תמונות של ראשים מרוסקים, קטיעות גפיים וכדומה דווקא מותרים בפייסבוק משום מה – כל עוד לא נראים איברים פנימיים. עדכון מוזר ומעניין נוסף שפרסמה פייסבוק בפברואר האחרון הוא כי מותר להציג נוזלי גוף, אך לא זרע.

לפני מספר שבועות פרסמה פייסבוק מדריך המסביר על תהליך הסרת תמונות לאחר לחיצת Report על ידי משתמשים מתלוננים, ומנסה להסביר את החוקיות בנושא ואת הפרוצדורות הקשורות לתהליך (כולל אינפוגרפיקה סבוכה). לקורא י' מומלץ לקרוא ולהפנים לפעם הבאה.

לכתבה

פייסבוק והמציאות

News1, ד"ר סוזי קגן, 18.07.12

 
האני האמיתי מסתתר בוירטואלי [צילום:

פעמים רבות דובר בעבר, על השוני בין מה שאנחנו משדרים לעולם הסובב אותנו, בסביבה הוירטואלית של המדיה החברתית, לבין הסביבה המוחשית שלנו – ה"אמיתית" בחיים עצמם נשאלת השאלה עד כמה אנחנו אותנטים ונותנים ביטוי לאני האמיתי שלנו, בתקשורת שלנו עם חברינו הוירטואלים ברשת

האם ניתן לדעת בכל זאת מי הוא האדם העומד מאחורי הפרופיל הוירטואלי שניצב לפנינו, על סמך בחינה לא מעורבת של הנתונים שהוא כתב על עצמו? האם נוכל להסיק מסקנות אמיתיות מהכרטיס שלו או מהאינטראקציות שלו עם החברים והקבוצות בהן הוא משתתף? הפייסבוק, המהווה את הרשת החברתית הגדולה ביותר הקיימת נכון לרגע זה, כבר לא משמשת רק לצרכים חברתיים של חידוש קשר מהעבר, או שמירת קשר עם הקיימים. היא מכוונת למציאת בני זוג, או אפילו למיון ראשוני על-ידי מעסיקים פוטנציאליים. ומאחר שגורלות נקבעים – החשיבות של אמינות הבדיקה המוקדמת של פרופילים, והסקה על סמך בדיקה זו היא לא עניין של מה בכך. אז האם אכן קיימת אפשרות להסיק מסקנות על אדם על סמך פרופיל וירטואלי?

קשר הדוק לפרופיל

אפשר אם כך, לדעתי, לאפיין במידה מסויימת בלבד את האדם על-פי התנהלותו ברשת החברתית. וככל הנראה אנשים נוטים בנוסף גם לאפיין את עצמם בדומה למציאות. הפייסבוק מאפשר לאנשים המוגדרים כנוירוטים ומוחצנים לרכוש חברים, שבעולם האמיתי סביר להניח, היה להם קושי לבצע באותה תדירות.

חשוב לציין, כי יש לנהוג במשנה זהירות כאשר משתמשים במדיה החברתית לניתוח אישיות או מאפיינים פסיכולוגים. אומנם הפייסבוק נותן לנו כלים ליצור חתכים סטטיסטים, אולם אין במחקרים סטטיסטים אלו להעיד על רבדים שונים באישיותו של האדם. לצערנו חברות רבות משתמשות בנתוני פייסבוק, על-מנת ליצור פרופיל אישיותי למועמדים לעבודה, לעובדים קיימים ולקולגות. הפייסבוק אומנם מאפשר לנו להשיג אינפורמציה באופן נגיש ומהיר, אולם הוא אינו מצליח להעביר תחושות שהאדם מקרין לסובבים אותו, באמצעות שפת גוף ומימיקות הפנים, תנודות הקול של האדם ומאפיינים, שניתן לחוש רק בקרבת אותו אדם.

לכתבה

'התאבדות הפייסבוק' – עכשיו הסרט

Walla, עידו קינן, 19.07.12

"הייתי סוג של קונפורמיסטית, והיום אני כועסת על עצמי". אביבית אלפיה"הייתי סוג של קונפורמיסטית, והיום אני כועסת על עצמי". אביבית אלפיה

"הייתי סוג של קונפורמיסטית, והיום אני כועסת על עצמי". אביבית אלפיה

סיפורו הטראגי של דוד-אל מזרחי, שהתאבד בעקבות לעג בפייסבוק, נתן השראה לסרט חדש של תלמידת שנקר

מי שמדבר עם מורים וילדים יודע שהדברים הללו קורים במציאות. מריבות, חרמות ומעשי בריונות לא נולדו בפייסבוק, רק מצאו לעצמם פלטפורמה נוספת, חדשה ומקוונת ויעילה יותר. כשזה נגמר באופן טראגי, כמו אצל מזרחי ז"ל, הסיפור מקבל חשיפה רחבה, והאצבעות מופנות אל "סכנות הפייסבוק". אלו לא סכנות הפייסבוק, אלו סכנות הנעורים.

הסרט לא נגמר באופן טראגי. הוא לא נגמר בכלל: לא ברור מה יהיה בסופה של החברות והאם החרם ישבר. "רציתי בכוונה להשאיר את זה עם סוף פתוח", אמרה אלפיה לוואלה! TECH. "אני בתור ילדה קטנה הייתי מתלבטת אם להיכנע ללחץ החברתי או להיות חברה של אלה שמחרימים אותם. הייתי סוג של קונפורמיסטית, והיום אני כועסת על עצמי. הפרויקט מעביר ביקורת על זה".

לצפיה בסרט

איך שומרים על הילדים מפני הסכנות בפייסבוק?

Mako, חדשות2, 17.07.12

הפרופ' עמוס רולידר (צילום: יח"צ)

על פי הערכות כ-600,000 בני נוער בגילאים 13- 18 מחוברים לרשת החברתית. הילדים מבלים בפייסבוק שעות רבות במהלך החופש. בצד החוויות והיתרונות של הרשת החברתית, קיימות גם סכנות לא מעטות. הפרופ' עמוס רולידר מסביר איך להתגונן כראוי

לווידיאו

%d בלוגרים אהבו את זה: