Monthly Archives: אוגוסט 2011

מחקר: למשתמשי פייסבוק יש יותר סיכוי להתנסות בסמים

Globes, אביחי אפוטה, 30.08.11

 חשבתם שפייסבוק זה רק לשיתוף סטטוסים ולינקים? מסתבר כי בני-נוער בגילאי 12-17 שגולשים ברשתות החברתיות מדי יום חשופים לתופעות שנראות נפוצות יותר ממה שהן באמת
לפי המחקר, ל-70% מבני-הנוער שמבלים בפייסבוק או במייספייס באופן יומיומי יש סיכוי של עד פי 5 להתנסות בעישון טבק (סיגריות), פי 3 יותר סיכוי להשתמש באלכוהול וסיכוי גבוה פי 2 להתנסות בסמים קלים (מריחואנה). כל זאת בהשוואה לבני-נוער שאינם מבלים ברשתות החברתיות על בסיס יומיומי.
"אנחנו לא טוענים שהרשתות החברתיות גורמות לתופעות הללו", אומר יו"ר המרכז שביצע את המחקר, ג'וזף קליפאנו, "אבל אנחנו כן אומרים שאלה סימנים שתפקידם להתריע (להורים), ומישהו צריך לפקוח את עיניו".

הורים אונליין, חלק א': לדבר עם הילד

Ynet, זיו קיטארו, 28.08.11

איך מוודאים שהילדים שלכם ישמרו על עצמם בפייסבוק? דבר ראשון, צריך לשמור על המרחב האישי והכבוד שלהם

בסוף 2010 התקיים כנס של משרד החינוך ושפ”י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) בשם “דרקונים ופיות”. הכנס עסק באינטרנט ובשאלות והאתגרים החינוכיים שהכלי מעלה. קאדר המרצים שעלה לדבר על נושאים כמו היבטים חוקיים ברשתות חברתיות, בריונות רשת והשגחה הורית במרחב וירטואלי, חזרו כולם לנקודה האחת והקריטית – כדי להגן על הילדים ברשת הורים חייבים לקחת חלק פעיל בחייהם המקוונים. ההמלצה החוזרת הייתה לא לעקוב אחרי ילדים (בעזרת פרופיל פייסבוק מזויף לדוגמה) אלא לשבת פנים מול פנים עם הילדים ולדבר איתם. מסתבר שלמרות כל השכלולים הטכנולוגים הורים עדיין צריכים ממש ליצור קשר עם הילדים שלהם כדי להבין מה עובר עליהם.

אז איך מתחילים את הדיאלוג? מכבדים את הילדים 

הדבר הראשון שהורים צריכים לעשות הוא לכבד את הילדים שלהם ואת הידע שיש להם. ברגע שמשנים את צורת המחשבה מ"אני יודע טוב יותר מהילד שלי" ל"בואו ונראה מה אני יכול ללמוד מהילד שלי" אפשר לבנות דיאלוג. אם תנסו לשבת איתם ולהוכיח להם כל הזמן שאתם מבינים יותר ושלכם יש ניסיון רב יותר הם יסתגרו ולא יאפשרו לכם להכנס לעולם שלהם.

הורים אחראיים עושים מאמץ וגם אחרי יום מעייף, ולמרות שקשה להם להבין את הטכנולוגיה, הם יושבים עם הילד ומתעניינים במה שקורה. כאשר אתם מדברים איתם והם מספרים לכם מה קרה, אל תהיו שיפוטיים. תמשיכו לשאול שאלות כאשר השאלה הכי חשובה וכמעט שחוקה היא "איך את/ה מרגיש/ה עם זה". יכול להיות שמישהו העליב אותו והוא כועס, יכול להיות שהוא עצוב. זה מטופש כמעט לומר זאת אבל אלו רגשות שונים שדורשים תגובות שונות והתמודדות שונה.

 מכאן אתם יכולים גם לנסות להבין מי החברים שלהם וחשוב יותר, איך הם קובעים את מי לאשר ואת מי לא לאשר. אחד נקודות שעלתה בכנס "פיות ודרקונים" הייתה שעבור הילדים "חברי פייסבוק" הוא ציון. ילד שיש לו הרבה חברים "שווה" יותר מאחרים ובמלחמה להשגת אותם חברים הם מאשרים לא פעם כל מיני אנשים שאינם מי שהם מספרים שהם.

לכתבה

חדש בפייסבוק: פרטיות

Nrg, חן אידן, 24.08.11

פייסבוק משיקה הגדרות פרטיות חדשות, שאמורות לתת למשתמשים שליטה יותר גדולה על התכנים, המיקום והתיוגים; נשמע לכם מוכר? כנראה שיש לכם משתמש בגוגל פלוס

אחד השינויים המשמעותיים הוא שינוי המינוח בעת פרסום מידע ובמקום להציג את המילה "Everyone", משנה אותה ל-"Public". כרגע, נדמה כי כשהמשתמשים בוחרים לפרסם "לכולם", הם יוצאים מנקודת הנחה כי מדובר על כולם ברשת החברתית, כשבעצם הכוונה היא לכולם ברחבי האינטרנט.

 תיוג, תכנים ומיקום – רק באישור המשתמשים

ולמרות ההעתקה הבוטה, חייבים להודות כי פייסבוק משתדלת לרצות את המשתמשים.  מאז שגוגל פלוס הפציעה, אפשר היה לראות כי הגדרת הפרטיות משחקת תפקיד משמעותי בבחירה בין שתי הרשתות החברתיות . פייסבוק השכילה להבין כי עליה לפעול מהר על מנת לשמור על משתמשיה איתה ולמנוע מהם לזלוג לרשת החדשה של גוגל.

לנו נדמה כי מדובר בצעד שהגיע מעט מאוחר מידי, לאחר שהמשתמשים הסכימו לקבל את העובדה שהמידע עליהם גלוי לכולם. רק העתיד יוכל לספר האם גוגל גרמה למהפך בהעדפות הגולשים ומשתמשי הרשתות החברתיות כאשר הציגה סטנדרט חדש של הגדרות פרטיות.

לכתבה

מהפכת הפייסבוק מקדימה את המהפכה התרבותית?

News1, יובל לובנשטיין, 26.08.11

המזרח התיכון עובר לאחרונה טלטלה עזה. מנהיגים מוחלפים, סדרי שלטון משתנים, "איתני הטבע" כמו מובארק, קדאפי, אסד ושליט תימן מוחלפים ומורחקים, אך נשאלת השאלה האם העמים בשלים לשינוי, או שמא הפייסבוק הקדים את השינוי הנדרש בהלך הרוח, בבשלות וביכולת לשינוי? האם הריק שנוצר יתמלא בגורמים עוינים או בגורמים אנרכיסטים, או שייכנסו אליו גורמים אשר יטיבו את המצב הקודם?

ישראל נמצאת במצב מוזר ולא ברור, שכן מצד אחד כל התערבות מצידה יכולה להתפרש ובצדק כפגיעה בריבונות של המדינה, ומנגד ישראל חייבת לבחון היטב את השינויים, במיוחד בכל הקשור להתחמשות ולהשתלטות גורמים עוינים על מוקדי כוח והשפעה.

לכתבה

55% מרגלים אחרי הילד בפייסבוק. למה לא יותר?

Ynet , ענת לב-אדלר, 17.08.11

צילום: Shutterstock

הפייסבוק הוא כבר מזמן מקום המפגש של ילדים, אך למרות זאת מחקר חדש מצא כי רק 55% מההורים בודקים מה בדיוק ילדיהם עושים שם. ענת לב-אדלר קוראת ל-45% הנותרים להתעורר ולקרוא את הכתובת שעל הקיר – לפני שיהיה מאוחר מדי

המרגלת שלי דיווחה לי על תנועות חשודות, חסמה מסתננים עויינים ("הילדים שלך דווקא די בסדר, רוב החברים שלהם הם ילדים בגילם. את מי שהם אומרים לי שהם לא מכירים אני מוחקת, הם לא מרגישים") והתריעה על התנהגות בלתי חברתית לא רק של הילדים שלי, אלא גם של ילדים אחרים.

ותחשבו דווקא על היתרונות העצומים של הכלי הזמין הזה (טוב, בסוף התיידדתי עם הרשת ונפלתי בקסמיה, הרבה בזכות ההדרכה הצמודה של המרגלת הצעירה, אגב). הרי בעבר הילדים הסתגרו עם החברים בחדר ולנו לא הייתה דרך לדעת (לבד מהצמדת האוזן למנעול). היום הטכנולוגיה מאפשרת לנו להתוודע בקלות לאטמוספרה החברתית בה פועלים הילדים שלנו, ולהיות עדים לדברים הטובים והפחות טובים שעוברים עליהם, שכן הכתובת נמצאת תמיד על הקיר.

ומה שלא כתוב על הקיר, אגב, עדיין ניתן למעקב. עובדה. 76% מההורים שנשאלו בסקר אמרו כי הם דווקא עוקבים אחר היסטוריית הגלישה במחשב הביתי, 21% עוקבים אחר המיילים שהתקבלו ו-23% אחר המיילים שנשלחו.

לכתבה

Parents and Facebook: How parents use Facebook to keep tabs on their kids

Onlineschools, לוריאל לינץ, 08.08.11

There is a lot you can tell about a person by reading their Facebook profile. From incriminating photos to friendship insights, Facebook tells all. That's one of the reasons so many parents are joining Facebook, according to a recent study. As it turns out, more than half of parents use the popular social network to spy on their kids' Internet activity–and 11 percent of parents joined Facebook for the sole purpose of snooping on their kids! But with the growing number of underage Facebook users, are parents snooping, or safeguarding? Find out the stats on parents and Facebook in the below infographic.

לכתבה

פייסבוק שוב שינתה את הצ'ט

Nana, גל מור, 12.08.11

פס גלילה צר בצד ימין

השינוי החדש מאפשר לאתר בקלות את החברים שעימם מצ'וטטים לעתים קרובות ולגלול את רשימת החברים

השינוי החדש מאפשר למשתמשים לאתר בקלות את החברים עמם הם מצ'וטטים לעתים קרובות. בעיה נוספת שהשינוי פותר היא פס גלילה נפרד לחלון הצ'ט במקום גלילה שהיא חלק מהדף. חלק מהחברים מתלוננים שהצ'ט לא נטען כראוי במחשב שלהם ובמקום זאת מוצג חלון לבן ללא אנשי הקשר.

 לכתבה

מחאת האינסטנט – לא רק LIKE

News1, זיו פופלבסקי, 11.08.11

עידן הרשתות החברתיות מוציא אנשים למחאות ברחובות. ומה עם הגופים המסחריים והממשלתיים? מזדנבים מאחור

במקרה של מחאת הנדל"ן הנוכחית, מחאת הקוטג' מהחודש שעבר, ההפיכות בעולם הערבי ואפילו הבחירה ההיסטורית בנשיא שחור כמי שעומד בראש האומה הגדולה בעולם – התוצאות לא איחרו לבוא. למעשה, המהירות בהן מתבצעות כל המחאות האחרונות בארץ ובעולם מאפיינת את המציאות של ימינו; אנחנו חיים בעידן מהיר, שמצפה להגיע לתוצאות בזמן הקצר ביותר שניתן – ומצליח.

בעידן התגובה המיידית, שבו לחיצה אחת על כפתור ה"לייק" עשויה לחולל מהפכים, רשויות החוק וחברות רבות ממשיכות עדיין לפעול בהתאם לשיטה הישנה והמסורבלת.

באופן זה אפשר להבחין כיצד שוב גדל הפער בין האזרח הקטן והמעודכן לבין מושכי החוטים המשפיעים על חייו, אלה שאמורים לתת לו מענה אך לעיתים קרובות כושלים בין חבלי הביורוקרטיה

המלצתי האישית להם היא להתחיל כבר מעכשיו לבנות מנגנון חכם שיוכל לנהל את הדיאלוג עוד בשלב התהוותו ברשת, כך שניתן יהיה לתת את המענה הראוי בזמן הקצר ביותר. אם לא יעשו זאת, סביר להניח שיאלצו להישאר מאחור, מהסיבה הפשוטה שהמחאה החברתית כבר הוכיחה באיזה אופן היא דורשת לראות תוצאות: כאן ועכשיו.

לכתבה

המחוזי: בעל אתר אינו אחראי לקישורים מפרים שהציבו גולשים בפורומים

Psakdin, מערכת, 09.08.11

המחוזי: בעל אתר אינו אחראי לקישורים מפרים שהציבו גולשים בפורומים 

בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי ככלל, לא ניתן להטיל אחריות בשל הפרת זכויות יוצרים על בעל אתר אינטרנט אלא בהתקיים אחד משני חריגים- עידוד בפועל של הפרת זכויות יוצרים או קיומו של 'פורום פסול' המוקדש ברובו לפעולות מפרות.

השופט פרופ' עופר גרוסקופף קבע כאמור כי ככלל, לא ניתן להטיל אחריות על בעל אתר בגין הימצאות קישור לאתר מפר באתרו, שכן לא מתקיימים התנאים המצטברים לקיום הפרה תורמת כפי שנקבעו בהלכה לאחרונה, וזאת בעיקר נוכח העובדה, כי מבלי שקיבל בעל האתר התראה על הימצאות קישור מפר באתר (בנוהל של 'הודעה והסרה'), קשה להוכיח את מודעותו לקיומה של הפרה. הדרישה כי מנהלי אתרים ידאגו מיוזמתם להסיר קישורים לאתרים מפרים, כך נקבע, אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בהלכה ואף אינה רצויה מבחינה חברתית, באשר יש בה כדי לצנזר פורומים אינטרנטיים פתוחים ולצנן את חופש הביטוי, מה גם שמרבית הפעולה באתרים אלה הינה חוקית, ואין צדק להטיל אחריות על בעל אתר בשל ניצול לרעה של שירותיו.

לכתבה

שוקי פלג, ממשל זמין: "במתקפת סייבר ישנה אי וודאות – האם המתקפה כלל מתרחשת"

Pc , יהודה קונפורטס, 07.08.11

שוקי פלג, מנהל אבטחת מידע במערך ממשל זמין שוקי פלג, מנהל אבטחת מידע במערך ממשל זמין

מסיבה זו, אומר פלג, מנהל אבטחת מידע במערך ממשל זמין, "חשוב להפעיל טכנולוגיות אשר מזהות התנהגות לא שגרתית של המערכות הממוחשבות ומסוגלות להתריע על ניסיונות תקיפה ברמות שונות של סבירות" ● לדבריו, יצירת תמונת מצב אחודה, חינוך והסברה ופיתוח כלים לזיהוי מתקפות והתאוששות מהן, הם המרכיבים המרכזיים להגנה מפני טרור קיברנטי ● "נזק כתוצאה ממתקפת טילים, עם כל הפחד והאימה שבדבר, מוחשי יותר לתפיסה, ונמצא במודעות של הציבור וגופי ההצלה כבר שנים רבות", אומר פלג, שיהיה אחד הדוברים בכנס GovSec 2011
לדברי פלג, אחת הדרכים לסייע להגנה על מערכות החשופות להתקפה, היא באמצעות טכנולוגיה אשר מאפשרת לעצור את המתקפה מחוץ לגבולות הרשת הארגונית. "מימוש טכנולוגיות אלו נעשה בדרך כלל באמצעות שיתוף פעולה עם ספקי שירותי התקשורת של הארגונים",
%d בלוגרים אהבו את זה: