Monthly Archives: ספטמבר 2010

סודי ? אין דבר כזה כשמדובר במחשב שלנו

Think4uclick, גלישה בטוחה ברשת, 21.09.10

הערב (21/9/2010) שודרה בערוץ 10 כתבה מרתקת בתכנית "שומר מסך" על תופעת הפריצה למחשבים של סלבס וביניהם אנשי ההפקה של הישרדות, האח הגדול וכוכב נולד. מידי שבוע פורסמו בבלוג "אגוז צרפתי" באתר תפוז שיצר החשוד אילן (21) ספקטור מב"ש, רשימות של כמות ההצבעות בתכנית כוכב נולד עם פירוט של כל זמר, וכן מידע מדויק ומפורט על כל מה שהולך לקרות בתכנית הישרדות ובדיוק מדהים. כל אנשי ההפקה של התכנית עברו תחקיר בפוליגרף שכמובן לא עזר למציאת "המדליף". אנשי ההפקה וביניהם עורכים, במאים, משתתפים ואנשי התכנית לא היו מודעים לכך שמישהו צופה יחד איתם בכל המיילים, האישיים והעסקיים ומשתתף בכל המידע הסודי והפרטי המגיע אליהם ומאוחר יותר גם כל עמישראל.

לבסוף הצליחה משטרת ישראל לעלות על הפורצים – כאמור אילן ספקטור ועוד 2 חברים, והם מטופלים כעת עפ"י החוק, אבל כל אחד מאיתנו צריך להיות מוטרד מהקלות הבלתי נסבלת שבה מצליחים אנשים לחדור למקומות הכי פרטיים בחיים שלנו.

מה עושים? אז הנה מספר המלצות כפי שהתקבלו בכתבה בערוץ 10:

  1. בשום מקרה לא לוחצים על קישור לא מזוהה.

חשוב – אין לתופעה זו פתרון טכנולוגי ! הפתרון היחיד הוא שכל ישר ועירנות.

והכי הכי חשוב בעיני – צאו מתוך נקודת הנחה שאין דבר כזה – סודי – במחשב שלנו.

לכתבה

מודעות פרסומת

קליפורניה מוציאה מחוץ לחוק מתחזים בפייסבוק וטוויטר

Themarker, אידיג'י, 10.09.10

הצעת חוק במדינה שממתינה לאישור המושל שוורצנגר עשויה להפוך את כל מי שיתחזה לדמות אחרת בפייסבוק או בטוויטר לפושע של ממש, ולהעניק פיצויים לקורבן

החוק הקליפורני קובע כי יש להוכיח שההתחזות נעשתה במטרה לפגוע, להפחיד, לאיים או לרמות אדם אחר. אותם סייגים, לדברי האנליסט דן אולדס, הופכים את החוק לחסר שיניים. "אני חושב שחולשתו של החוק היא הדרישה להוכיח כוונה להרע, להטיל אימה, לאיים או להונות אדם אחר", ציין אודס והוסיף כי "קשה מאוד להוכיח כוונה שכזו, ואפילו אם כוונותיו של המתחזה אינן זדוניות, הוא עדיין עלול לגרום לנזק משמעותי לשמו ותדמיתו של מי שהתחזו אליו". אודס העיר גם כי אם אותו סעיף היה מושמט מן החוק, הוא היה הופך למשמעותי בהרבה. "בעיני, אם אתה מתחזה לאדם אחר, חי או מת, אתה עושה מעשה פסול, ובעצם הפעולה של לקיחת דמותו של מישהו שאינו עצמך, אתה כבר מוכיח כוונה רעה", אמר אודס.

לכתבה

מי מסתתר מאחורי המקלדת?

Israelhayom, עמית לוינטל, 17.09.10

המרחבים האינסופיים של האיטרנט כבר גרמו נזקים רבים: הטרדות מיניות, גניבות וחמור מכל – התאבדויות של נערים בחסות צ'טים. עמותת אשנ"ב, שקמה בעקבות התאבדות החייל ערן אדרת, פועלת כבר יותר מעשור והצליחה להציל 17 נערים ממעשים אובדניים, אך המירוץ הטכנולוגי רק מגביר את הסכנות. "הורים חייבים לקבל כלים מעשיים להגן על ילדיהם", מתריע ח"כ אלכס מילר, שיזם הצעת חוק בנושא.

לכתבה:

http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2010%2F09%2F17

קבוצה בפייסבוק מאיימת להרוג מורה

Mako, חדשות 2, 25.08.10

המורה מירב אמדורסקי מנס ציונה לא האמינה כשגילתה שתלמידיה פתחו נגדה קבוצות בפייסבוק הקוראות להרוג אותה. "ה-20 ביוני הוא יום חיסולה", נכתב באחת הקבוצות. כעת, לאחר שהתלוננה במשטרה, היא תובעת עשרה נערים ונערות על הוצאת לשון הרע

אמדורסקי תובעת עשרה נערים ונערות שכתבו הערות נגדה בקבוצה בפייסבוק. התלמידים טוענים שכל מה שכתבו היה בצחוק אבל את אמדורסקי זה לא מצחיק. "הייתי מאוד נסערת ובכיתי כשגיליתי שכתבו עליי 'אמן ואני אראה אותה מרוחה על הכביש'", סיפרה.

לכתבה: http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-aad2b9096f6aa21004.htm

Facebook users 'are insecure, narcissistic and have low self-esteem'

Dailymail, שירות מייל, 09.09.10

Facebook provides an ideal setting for narcissists to monitor their appearance and how many ‘friends’ they have, the study said, as it allows them to thrive on ‘shallow’ relationships while avoiding genuine warmth and empathy.

They all took psychology tests to measure their levels of narcissism, which the study defined as ‘a pervasive pattern of grandiosity, need for admiration, and an exaggerated sense of self-importance’.

Those who scored higher on the narcissism test checked their Facebook pages more often each day than those who did not.

There was also a difference between men and women – men generally promoted themselves by written posts on their Facebook page while women tended to carefully select the pictures in their profile.
לכתבה

בין עדן אברג'יל לחיילים רוקדים בחברון – כך הפך הכיבוש לקרקס צעקני באינטרנט

Haaretz, גיתית גינת, 07.09.10

לשירות הצבאי בחיינו הנוכחיים יש יו-טיוב ופייסבוק, והם מניבים בשנים האחרונות שפע של פליטות פה דיגיטליות וסלולריות. פליטת הפה הדיגיטלית החשופה האחרונה שייכת לעדן אברג'יל. כשהעלתה תצלומים שלה לצד עצירים פלסטינים כפותים וקראה להם "התקופה היפה בחיי", לא חשבה אברג'יל על פליטות פה. בטח שלא במודע. אבל הבלוג הזריז "סחים הם בכל מקום", שראה את התמונות, מיהר לזהות את הפוטנציאל ופירסם אותן. תוך עשר שעות אברג'יל כבר היתה מפורסמת. ויותר מזה, העולם נדהם ממנה.

תדהמה. בתקשורת הישראלית היתה תדהמה ובתקשורת המערבית היתה תדהמה ובדובר צה"ל היתה תדהמה. התדהמה, בדרגות שונות ומטעמים שונים, מילאה את האוויר גם במקרים קודמים: היא היתה שם כשפלסטיני נדרש להוציא את הכינור שלו במחסום והחל לנגן וצולם על ידי מתנדבת "מחסום ווטש"; היא היתה שם כשמתנחלת בחברון צולמה מקללת פלסטינית וקוראת לה "שרמוטה"; היא היתה שם כשחיילי משמר הגבול הורו לפלסטיני לסטור לעצמו בכל הכוח בזמן שהוא אומר "אנא בחיבכ משמר הגבול" וצילמו אותו.

שנל: "זה דומה לבחירה של התקשורת לעסוק בעיקר באירועים אישיים שצובטים את הלב. כמו להראות פעם בשנה את המקרר הריק של העני במקום לדבר על עוני, היא מדברת על אברג'יל ולא על הכיבוש. אין היום בתקשורת כמעט שום דיון ציבורי על שום נושא".
יש כמה מוטיבים חוזרים בתגובות דובר צה"ל ל"פליטות הפה" של המצלמות הפרטיות. אחד מהם הוא ההתעקשות על החינוך. שני הוא הדגשת המאבק העיקש שמנהלים דרגי הפיקוד בתופעות כאלה.

שנל: "אני יכול להבין מצב שבו חיילים מתעללים בפלסטינים בצורה קיצונית וחושבים שהם משאירים את ההתעללות מאחור כשהם חוזרים לתוך הקו הירוק. זה כמובן תמים לחשוב שאפשר ליצור 'שם' ו'כאן'. המציאות משם חודרת ומחלחלת לתוך המציאות בתוך קו הירוק, יחד עם קהות החושים ואובדן הרגישות. במקרה של אברג'יל, שחושבת שהיא בחורה טובה והומנית, אני יכול רק לנחש שהיא לא חשבה שהיא צריכה להשאיר משהו מאחור".

לכתבה ולתמונות

מטרידים אתכם ברשת? המדריך המלא להתמודדות עם חיבה מקוונת יתרה

Nrg, עדי זהר, 11.09.10

בחורות ברשת נתקלות בתופעה לא מעט פעמים: זה מתחיל בתגובות לכל סטטוס ו-Like לכל תמונה וממשיך בהודעות אישיות ובשיחה בצ'ט – עוד לפני שעמוד הפייסבוק שזה עתה נפתח מסיים להיטען. או במילים האחרות: סטוקרים ברשת.

ברגע שתשומת הלב מ"החבר הכי טוב" החדש שלכם (ולא מבחירה) מתחילה להיות מוגזמת – זה הזמן להתמודד עם תופעת המטרידים. כמו במקרים רבים אחרים, גם הפעם כדי להגיע לפתרון יש להתחיל באפיון הבעיה, להגדיר את חומרתה ולבדוק עד כמה מגזים הסטוקר התורן בחיבתו המקוונת. בריא לאגו: הסטוקר הבלתי מזיק

לא רק מקוון: הסטוקר הפסיכופת

הגענו לשלב בו הסטוקר הופך ממציק בלבד למסוכן. במקרה זה כבר מדובר בסטוקר אמיתי, אחד שאולי עוקב אחריכם כרגע ברשת, אבל עלול להמשיך לעקוב אחריכם גם בעולם הלא מקוון.

סטוקר אמיתי עשוי גם לאסוף על קורבנו מידע ברשת בשביל להעביר את מלאכת ההטרדה לעולם שמחוץ לרשת האינטרנט. (כאן נזכיר ונמליץ – שוב – על חלוקה וסגמנטציה של אנשי הקשר בפייסבוק לפי רמות הרשאות צפייה בחלקיו השונים של הפרופיל שלכם).

אם זה המקרה ואתם חוששים שעוקב אחריכם אדם מופרע שעשוי לסכן אתכם, יש לערב את רשויות החוק. טלפון קצר למשטרה ובמקביל איסוף ותיעוד של מיילים, צילומים של צ'אטים, סטטוסים, איומים וכל מה שקיבלתם ממנו, יעזרו לכם לישון טוב יותר בלילה.

לכתבה

מדוע פייסבוק היא לא דואר זבל?

Ynet, אביב אילון, 23.08.10

האם הודעות לחברי קבוצות בפייסבוק הן דואר זבל? עו"ד אביב אילון דן בסוגיה ומסביר מדוע פייסבוק והחוק למניעת דואר זבל לא צריכים את "עזרתם" של עורכי דין מהירי קולמוס, שלשונם מאיימת

במילים אחרות, הצטרפותו של חבר לקבוצה באופן וולונטרי עונה על דרישת ה-OPT-IN של החוק הישראלי. כך גם לגבי דרישת החוק כי הנמען יוכל לבטל את הסכמתו לקבלת פרסומים נוספים. האפשרות להפסיק, בלחיצת כפתור, את החברות בקבוצה, מפסיקה באופן אוטומטי גם קבלת מידע מן הקבוצה.

מעבר למסקנה כי מדובר בהסכמה של החבר בקבוצה לקבל גם מידע פרסומי, לדעתי אין כלל מקום להחיל את דבר החקיקה בעניין דואר זבל על שיתוף מידע בקבוצת פייסבוק.

לסיכום, אינני סבור כי בנסיבות שפורסמו באתרים השונים קמה לחבר בקבוצה בפייסבוק עילה ראויה לתביעה בגין משלוח פרסום מסחרי ואני תקווה כי מדובר בסערה בכוס תה, במקרה בודד או בנסיבות שונות שעדיין לא פורסמו. יחד עם זאת, באם יתברר כי עסקינן בתופעה שנועדה ליצור הכנסות יש מאין, הרי שמדובר בפעילות בלתי ראויה בעליל, בלשון המעטה, ויש לפעול נגדה באופן נחרץ.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: