Monthly Archives: אוגוסט 2010

סטודנט שתבע קיבל פיצוי על "דואר הזבל": 2,000 שקל

Mako, חדשות 2, 22.08.10

נמאס לכם מההודעות הפרסומיות במייל שלכם? סטודנט מאוניברסיטת תל אביב החליט שנמאס לו לקבל "דואר זבל" בדואר האלקטרוני הפנימי. לאחר שבקשתו להסיר אותו מרשימת התפוצה של ההודעות השיווקיות נותרה ללא מענה, תבע את האוניברסיטה וזכה בפיצוי כספי של 2,000 שקלים

בית המשפט הגיע למסקנה כי ההודעות מתאימות להגדרת החוק לפיה ההודעות הן "דבר פרסומת", כלומר "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת", לשון החוק. בהתאם לכך, נקבע  כי האוניברסיטה פעלה בניגוד לחוק ותפצה את הסטודנט ב-2,000 שקלים.

לכתבה

מודעות פרסומת

איגוד האינטרנט הישראלי: רק בית משפט יכול לחסום אתרים

Globes, גד פרץ, 19.08.10

קורא למשטרה לסגת מהצו ששיגרה לספקיות האינטרנט לחסימת אתרי הימורים בלתי חוקיים ■ "חסימת אתר עפ"י הוראת המשטרה היא צעד קיצוני, שצריך להיות מגובה בהחלטת בית משפט"

איגוד האינטרנט טוען כי המירוץ לחסימה הינו חסר תוחלת, כיוון שהאתרים שנחסמו יכולים בקלות לשנות את כתובת ה-IP שלהם ולעקוף את החסימה. לטענת האיגוד, הדרך של חסימה על-ידי ספקיות האינטרנט היא דרך קלה ומהירה – אבל תתפוס לזמן קצר בלבד, ולכן הדרך שבחרה המשטרה אינה יעילה.

עו"ד אורי גולדמן, שותף במשרד גולדמן ברון, המתמחה בהלבנת הון ובמיסוי, מסביר כי "כאשר מדובר באיסור שעלול להוביל להליך פלילי ו/או לענישה פלילית – אין מקום לפרשנות. איסור פלילי חייב להיות מכוח חוק. החוק הוא מקור סמכותה של המשטרה אותו היא נדרשת לאכוף – לא לפרש אותו ובטח לא להמציאו מחדש, פרשנות אינה יכולה להיות בסיס לאישום פלילי".

לכתבה

הפייסבוק יכול להרוס לכם את הסיכוי להתקדם

Onlune, רוני ליפשיץ, 17.08.10

מפלצת הפייסבוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית בה אנחנו מנהלים את חיינו וחיי חברינו. 3 מיליון ישראלים חברים ברשת, קבוצות מחפשי עבודה רבות כבר קיימות בה, וישנם 50 אחוזי סיכוי שמעסיקים פוטנציאליים ינסו לאתר אתכם שם, לברר עליכם פרטים ולהחליט אם הם רוצים אתכם או לא

בסקר שקיים בשנה שעברה האתר careerbuilder, בקרב 2600 מנהלי כח אדם בחברות אמריקניות, נמצא כי 29 אחוז מחיפוש המידע על ידי המעסיקים – נעשה בפייסבוק. עוד נמצא, כי 35 אחוז מהנשאלים, דיווחו כי חומרים שמצאו בעמודי הרשת החברתית של מועמדים לעבודה, גרמו להם שלא לרצות להעסיקם. מה הם אותם חומרים?

  • תמונות פרובוקטיביות או לא ראויות.
  • חומרים הנוגעים לשימוש בסמים או אלכוהול.
  • מועמדים ש"לכלכו" על מעסיקים קודמים, חברים לעבודה או לקוחות.
  • כישורים תקשורתיים לקויים.
  • הערות מפלות או גזעניות.
  • מועמדים ששיקרו בנוגע לכישוריהם.
  • מועמדים שחשפו מידע חסוי ממקומות עבודה בהם היו.

באותו מחקר שנערך בשנה שעברה, השיבו מנהלי כח האדם גם על השאלה: אילו מהפרטים שמצאתם על המועמד ברשתות החברתיות, גרמו לכם לרצות להעסיקו. תשובותיהם היו:

 

  • פרופיל ששידר תחושה טובה לגבי המועמד ויכולותיו.
  • פרופיל שתמך בצורה כלשהיא ביכולותיו המקצועיות של המועמד.
  • יצירתיות.
  • כישורים תקשורתיים טובים.
  • התרשמות כי המועמד יציב נפשית וחברתית.
  • תגובות חיוביות שפורסמו על ידי אנשים אחרים בפרופיל.
  • פרסים כאלו ואחרים שקיבל המועמד והופיעו בפרופיל שלו.

לכתבה

גוגל נגד פייסבוק, השלב הבא

Calcalist, עומר כביר, 12.08.10 

ענקית האינטרנט אינה נותנת לכישלונות הקודמים שלה בתחום הרשתות החברתיות לעצור את פיתוח Google Me, שתתחרה ישירות בפייסבוק. המטרה: לחלוש על המידע האישי שהמשתמשים חולקים כדי להציג פרסומות מפולחות. האמצעי: רכישת חברות המפתחות כלים ומשחקים חברתיים והשקת שירות מוזיקה שיתופי

ואולם, מדובר רק בתנאי הכרחי, אך בהחלט לא מספק. כדי להוות תחרות לפייסבוק צריכה גוגל להציג Killer App, יישום משמעותי וייחודי שיגרום למשתמשים להעביר אליה את החיים החברתיים הדיגיטליים שלהם. מה יכול להיות היישום הזה? בינדו רדי, מנכ"לית MyLikes בהווה ומנהלת מוצר בגוגל בעבר, כתבה בפוסט בטק־קראנץ' שעל החברה לגייס סלבס דוגמת ליידי גאגא וג'סטין ביבר, שיפעלו ברשת בבלעדיות וימשכו מיליוני מעריצים נאמנים. מדובר אמנם ברעיון מעניין, אך ספק אם הסלבס יסכימו מרצונם לצמצם את החשיפה שהם זוכים לה בפייסבוק למען רשת חברתית חדשה ולא מוכחת, או אם יהיה בכך די כדי למשוך גדודי משתמשים.

אבל עיקרון אחד נכון נמצא בדבריה של רדי – כוחה של המוזיקה. בעונת החגים הקרובה עתידה גוגל להשיק את שירות המוזיקה שלה לאנדרואיד. לפי הערכות, שירות זה ישולב גם ברשת החברתית החדשה ויהיה כ־Killer App שלה. בהתחשב בכך שלגאנדוטרה היתה יד בפיתוח שירות זה, לא מדובר בהערכות מופרזות.

לכתבה

10 דרכים שבהן פייסבוק יכולה להרוס לכם את החיים

Calcalist, ניוזוויק, 28.07.10

 

לאבד את מקום העבודה, להפסיד בתביעות ביטוח, להיכנס לדיכאון ולהיהפך ליעד למטרידנים: ההיסטוריה הקצרה של פייסבוק מלמדת שהרשת החברתית עלולה לגרום יותר נזק מתועלת

לאחרונה רשמה פייסבוק את החבר ה־500 מיליון שלה. זוהי נקודת ציון משמעותית וחסרת משמעות בו־זמנית: נכון, זו תזכורת לגודלה של הרשת החברתית, אבל האם אנחנו באמת זקוקים לתזכורת? ברור שפייסבוק היא חלק מחיי היומיום של רבים, אבל האופן שבו היא משפיעה על חייהם עדיין נחקר. אנחנו יודעים שפייסבוק יכולה להשפיע לטובה על הבריאות ולהקל את החיים, בכך שהיא מאפשרת פעולות שונות ­- מנטוורקינג ועד לשיתוף תמונות. אבל יש לפייסבוק גם צד עם פוטנציאל אפל, מעבר לסוגיית הפרטיות המפוקפקת. הנה 10 דרכים שבהן פייסבוק יכולה לגרום הרבה יותר נזק מתועלת.

10. הילדים שלכם עשויים להיות יעד עבור סוטים: לאחר שנערה בבריטניה נרצחה על ידי עבריין מין שהתחזה לנער בפייסבוק, לגרסה הבריטית של האתר התווסף "לחצן מצוקה", המאפשר לבני נוער לדווח על כל תשומת לב בלתי רצויה – כולל בריונות ברשת – היישר לרשויות. הכפתור עדיין לא קיים בגרסה האמריקאית או בגרסאות בינלאומיות אחרות של פייסבוק, ולא ברור אם החברה מתכננת להוסיף אותו.

לכתבה

הנשק החדש במלחמה בפדופילים: איתורית GPS

Mishpathon, סוכנויות הידיעות, 28.07.10

דרום קוריאה פותחת בניסוי במסגרתו תחלק לילדים איתוריות שבאמצעותן יוכלו להזעיק את המשטרה ואת הוריהם, ולהפעיל מצלמות מעקב

הניסוי הראשוני יתבצע בקרב 1,200 ילדי בית ספר יסודי באניאנג, מדרום לסיאול. המשרד לביטחון פנים ולאדמיניסטרציה מסר כי לאחר מכן ישקלו אם להרחיב את הניסוי לכלל ילדי המדינה.

ממשלת דרום קוריאה הגבירה את המעקב אחר בתי ספר יסודיים בעקבות מספר אירועים, ובהם מקרה, שבו פדופיל מורשע חטף ואנס בת שמונה בסיאול. המשטרה מתכננת להקים ברחבי המדינה יחידות ייעודיות לטיפול בנושא.

לכתבה

האם הילד שלכם צופה בסרטי פורנו?

Onlife, דפנה הוכמן, 21.07.10

העובדות: ילדים מתחת לגיל 10 נחשפים לחומרים פורנוגרפיים באינטרנט בלי שום הפרעה, תוך חיפוש יזום ושיתוף חבריהם לכיתה, וללא ידיעת ההורים. ההשלכות: דור שגדל עם תפיסה מעוותת לגבי אינטימיות, יחסים וסקס

טינסקי טוען כי הסברה נכונה יכולה למנוע את התופעה ואת הסיכון שנלווה אליה. "על ההורים לא רק לשאול האם הילדים צופ

כהורים לילדים, וגם כחברה, חובתנו לקחת אחריות ולשמור על הילדים שלנו. במקביל יש לקדם חקיקה אמיתית בנושא, ולא באמצעות חוקים אחרים. אם לא תתבצע רגולציה מקיפה לקלות הבלתי נסבלת של החשיפה הזאת, נחטא כולנו להגדרות הישנות, אשר הגדירו מיהם ילדים.

חוק הגנת ילדים באינטרנט, הינו חוק נוסף שחוקק בארה"ב, ומטרתו העיקרית היא להגן על ילדים באינטרנט באמצעות אכיפת מדיניות בטיחות באינטרנט לקטינים בבתי-ספר ובספריות ציבוריות. בנוסף נועד החוק להפעיל אמצעים טכנולוגיים בכל המחשבים אשר ברשותם כדי להגן מפני גישה לתיאורים ויזואליים שיש בהם תועבה, פורנוגרפיה של ילדים או נזק לילדים.במידה שלא קיימת מדיניות כזאת, לא יוכל לקבל המוסד הרלוונטי הטבות לשירותי אינטרנט ומחשוב.

נדמה כי הסברה בנושא ברמת הכלל קיימת, אך בצורה מועטה, וכך גם היקף החקיקה. משרד התקשורת בישראל נוקט במדיניות עקיפה בנושא הגנה על קטינים באינטרנט, ומחיל חוקים שונים הקשורים במהותם להסדרת תחום התקשורת והמחשבים, ללא התייחסות קונקרטית לבעיה.

כהורים לילדים, וגם כחברה, חובתנו לקחת אחריות ולשמור על הילדים שלנו. במקביל יש לקדם חקיקה אמיתית בנושא, ולא באמצעות חוקים אחרים. אם לא תתבצע רגולציה מקיפה לקלות הבלתי נסבלת של החשיפה הזאת, נחטא כולנו להגדרות הישנות, אשר הגדירו מיהם ילדים.

לכתבה

ח"כים: להתקין כפתור מצוקה בפייסבוק

Nrg, אריק בנדר, 19.07.10

10 ח"כים נענו לבקשת אב שבנו התאבד בעידודם של גולשים,ופנו להנהלת פייסבוק בישראל שתוסיף כפתור מצוקה כמו בבריטניה

היוזמה הגיעה בעקבות שיחות בין ביילסקי לד"ר אבשלום אדרת, שבנו ערן ז"ל התאבד בשנת 1997 בעת שהיה חייל בסדיר, לאחר שקיבל "עצות" באינטרנט כיצד לירות בעצמו בעזרת רובה אם-16.

"כשרשת האינטרנט הייתה עדיין בראשית דרכה והמודעות לסכנות שבה הייתה ממש אפסית, בני ערן שיתף חברי פורום מסוים באינטרנט במצוקותיו בצבא", מספר אדרת. "הוא סיפר על קשיים עצומים, ובתגובה קיבל הודעות שעודדו אותו לשים קץ לחייו. אין ספק שאילו היה אז באינטרנט כפתור מצוקה, ניתן היה להציל את חייו. אני מברך על היוזמה ומקווה שבפייסבוק ייענו לה, אם כי לא פשוט לגרום להם לעשות זאת".

על פי הרעיון שמקדמים ביילסקי ואדרת, אותות מצוקה שישלחו גולשים באינטרנט יופנו באופן אוטומטי לאתר האינטרנט של אשנ"ב, ומתנדבים המאיישים את האתר ינתבו את הפניות למשטרה או לגורמי סיוע אחרים.

לכתבה
<!–<<>>

שנאה.קום: טוקבקים, למה זה טוב בעצם?

Haaretz, עודד ירון, 13.07.10

מאחורי חסות האנונימיות פורחות האלימות והגזענות. האם כשלא נוכל להסתתר נהיה פתוחים, נחמדים ומקבלים יותר? כנראה שלא

חברת בליזארד אקטיוויז'ן מצאה את עצמה בשבוע שעבר בלב הסערה. היא בסך הכל רצתה לשפר את חוויית הגלישה בפורומים של World of Warcraft ובמשחקיה האחרים ולהיפטר מהאלימות המקוונת המשתוללת שם. במקום זאת היא קוממה עליה רבים מלקוחותיה, אחרי שביקשה לקרוע מעליהם את מסך האנונימיות ולהכריח אותם להגיב בפורומים תחת שמם האמיתי והמלא. אחרי מטחי ביקורת מכל עבר ומאות תגובות בפורום עצמו ובמקומות שונים ברשת, החברה החליטה בסוף השבוע לסגת מתוכניתה. בינתיים שוב התעורר הוויכוח סביב האנונימיות ברשת והשיח האלים שמתעורר בחסותה.

כמו אקטיוויז'ן בליזארד, שניסתה להילחם בטרולים שפוגעים בפורומים של החברה, רבים חושבים שהיציאה מהאלמוניות עשויה להיות הפתרון. אבל יש לזכור שגם בזירה החשופה יחסית של פייסבוק, גילויי שנאה פורחים כמעט באין מפריע.

לכתבה

פייסבוק מוסיפה לחצן מצוקה לילדים

Haaretz, עודד ירון, 12.07.10

הלחץ בבריטניה הוביל ליישום שיאפשר לילדים לדווח על אלימות ברשת לגוף למרכז הבריטי לניצול ילדים והגנה ברשת. אבל גם בארץ יש למי לפנות

"אנחנו יודעים משיחה עם תוקפים כי משהו מרתיע שניתן לראות אותו, עשוי לסייע להגן על צעירים ברשת", אמר ג'ים גמבל, יו"ר הארגון הבריטי. הוא הוסיף כי היישום יכול לסייע גם להרגיע הורים המודאגים מפעילות ילדיהם ברשת.

כמובן שבמקרה של אתר גלובלי כמו פייסבוק הדבר הרבה יותר מסובך, מוסיפה קרני, שמספרת שאנשי המועצה לשלום הילד דנים בימים אלה עם אנשי איגוד האינטרנט כדי לבחון דרכים לעשות זאת.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: