Monthly Archives: ספטמבר 2009

ביהמ"ש פסק שוב: בעל אתר אינטרנט אחראי לפרסומי הגולשים

Globes, נועם שרביט, 15.09.09

בית משפט השלום בקריות קבע כי לאתר אינטרנט יש אחריות מוגבלת לפרסומים משמיצים של הגולשים – אלא אם יפעל לפי נוהל "הודעה והסרה", כלומר יסיר את הפרסום הפוגע תוך פרק זמן סביר. המשמעות היא שאתר יחוייב ברשלנות בגין פרסום פוגע של גולש רק אם הנפגע התלונן ודרש במפורש להסיר את הפרסום הפוגע; רק אם הפרסום אכן פוגע ואסור, על פניו; ורק כשלספק יש יכולת למנוע זאת באופן סביר.

דאוד סיכם כי "הטלת אחריות מלאה וישירה על ספק שירות אינה ראויה, וגם הפטרתו מאחריות אינה ראויה – ויש לחפש דרך ביניים". הוא אימץ כאמור את דרכו של השופט אמיר לפיה קיימת אחריות מוגבלת, וציין כי אינו מסכים עם גישת השופטת רונן לפיה אין כל אחריות. לדעתו, גישתה של רונן "אינה מאזנת כראוי את העקרונות והאינטרסים המתחרים ומביאה פגיעה מעבר לנדרש בזכות האדם לשם הטוב".

דאוד ציין בהחלטתו שלא לסלק את התביעה על הסף, כי בדיון בתיק הוא יבחן האם הפרסומים היו פוגעים, האם הסרתם ממנוע החיפוש כעבור חודשיים הם זמן סביר ועוד. (ת"א 09-02-4815).

מתי יחוייב אתר ברשלנות בגין פרסום פוגע:

* הנפגע התלונן ודרש להסיר את הפרסום הפוגע

* הפרסום אכן פוגע ואסור, על פניו

* לספק יש יכולת למנוע את הפרסום באופן סביר

לכתבה

 

אנשי איגוד האינטרנט הישראלי: "אנשים חושבים שאינטרנט זורם כמו מים"

Themarker, גיא גרימלנד, 15.09.09

זו תקופה לא קלה לאיגוד האינטרנט הישראלי, הגוף הממונה משנת 1994על חלוקת שמות מתחם (דומיינים) ישראלים (אלו המסתיימים ב-co.il ו-org.il). בשבועות האחרונים נמצא האיגוד תחת מתקפה של מספר בלוגרים ישראלים מובילים, חלקם עיתונאים לשעבר, הסבורים שהאיגוד צריך לעבור שינוי וניעור אבק. הטענה העיקרית שמופנית כלפי איגוד האינטרנט הישראלי נוגעת לבעיות בתפקודו ולאופן שבו הוא מוציא כספים. הנה דוגמא קטנה לנושא רגיש – תקציב הנסיעות לחו"ל. לפי הדוחות הכספיים של האיגוד, בשנת 2008 עמד התקציב על 4,845 שקל. בשנת 2007 הוא הגיע ל-13,844 שקל. למבקרים לא ברור מה מטרת נסיעות אלו. עוד עולה מהדוחות הכספיים שהאיגוד מוציא 395 אלף שקלים לשנה על שירותים משפטיים; 140 אלף שקלים על משרד יחסי ציבור לשנה; וכ-45 אלף שקלים על כיבודים, מתנות ואירוחים. 650 אלף שקל הוצאו על מענקי מחקר, ומעל לשני מיליון שקלים הוצאו על פעילויות בתחום החברה, טכנולוגיה ומשפט.

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, ודורון שקמוני, חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, לא מסתירים את אכזבתם מהמרד שכפו עליהם הבלוגרים הישראלים, אבל נראה שהם נחושים להיאבק על האמת שלהם, או לפחות להתמודד עם הטענות שמופנות כל פיהם אחת לאחת. "ביקורת היא דבר רצוי, אבל לא כל הבלוגרים סבורים שהביקורת שהופנתה כלפיי מוצדקת. הצעות ומחשבות חדשות הם דברים חשובים. אבל מי שיצא בביקורת נגדנו לא בדק את העובדות ופרסם דברים לא נכונים. טענו שאנחנו רוצים להנציח את המצב בהנהלה ולא לשנות את הרכבה ושאנחנו מנסים לדחות את ההחלטה על שינוי הרכב ההנהלה. זה בפירוש לא נכון. אני נפגע מכך שרומזים שיש בעיה עם היושר האישי שלי. רומזים שאנחנו מושחתים. יש בלוגרים שזרקו עלינו בוץ ללא שום ראיה אמפירית. אומרים שאנחנו בעלי אינטרסים, וזה בפירוש לא נכון. אנחנו מקפידים הקפדה כמעט פנאטית על מנהל תקין, כולל מראית עין. הרמזים על שחיתות לכאורה פוגעים ומעליבים ולא מעידים על תום לב". שקמוני חש תחושות דומות: "אני נמצא באיגוד האינטרנט הישראלי כבר 15 שנה. בשורה התחתונה, החברה הישראלית היא לא חברה מפרגנת. היא לא בהכרח נותנת קרדיט על עבודה התנדבותית שנעשית לטובת הכלל. מצד אחד, אני שמח שישנה התעוררות מצד הרבה אנשים שמביעים עניין באיגוד האינטרנט. חבל שזה נוצר כתוצאה ממאמר פרובוקטיבי שלא נבדקו בו כל העובדות. המאמר נכתב כטור דעה, אבל אנשים התייחסו אליו כתחקיר מעמיק, ולא כך".

לכתבה

זה לא כולל שירות | תצטרפו לאיגוד האינטרנט

2jk, עו"ד יהונתן קלינגר, 30.08.09

לפני שמשחיזים את חניתות המלחמה, חשוב לציין כי הקמפיין של "יותר חכמים מהאינטרנט", עם כל הביקורת שיש לי עליו, הוא אחת הסיבות בעקבותן חוק הצנזורה ירד מהפרק. העבודה של איגוד האינטרנט בתחום זה לשמור על האינטרנט חופשי, כחלק ממגמה של הבנה שאינטרנט היא לא רק רישום דומיינים, אלא גם תרבות דיגיטלית.

יחד עם כל רכישה של דומיין ישראלי משלמים על עקרונות החירות, השוויון והצדק שבאים ביחד עם האיגוד, "מס האינטרנט" שנגבה מבעלי הדומיינים נגבה על מנת שאיגוד האינטרנט יוכל לשמור על האינטרנט חופשי כמו שהוא, ולא על מנת לשלם על רכש מדיה בלבד.

פרוייקטים כמו "הדרכת הורים" שמתקיימים ביחד עם עמותת אשנב (אשר אני חבר בהנהלה שלה), תמיכה בפרוייקטים בקוד פתוח ולובי בכנסת נגד חוק הצנזורה הם חלק מהערכים שצריכים לבוא עם כל דומיין.

עם כל זאת, אני כן שותף להרגשה שצריך לעשות משהו ומצטרף לשרון גפן שקוראת להצטרף לאיגוד כחברים (גם דידי חנוך, שקורא להתפקד וליובל דרור, שאם תתאמצו מספיק נוכל באמת לקרוא לו יו"ר). איגוד האינטרנט צריך רוח צעירה ושינוי, אבל צריך לקבוע כלל חדש ולשנות את כללי המשחק: כל בעל דומיין צריך להיות אוטומאטית בעל זכות הצבעה באיגוד ולקבוע מהי רוח האינטרנט, כמו בכל דמוקרטיה. ראוי גם לזכור שאם האיגוד השקיע מיליונים השנה בקידום של אינטרנט חופשי ופתוח, הוא ימשיך לעשות את זה.

לכתבה

שליטה, הסכמה ועוגיות צד שלישי: על מאמרם של מיכאל בירנהק וניבה אלקין-קורן על מדיניות פרטיות באתרים ישראלים.

2JK, עו"ד יהונתן קלינגר, 30.08.09

כשרוב האנשים קוראים את המאמר הם חושבים ישירות על המידע שהם הזינו באתר: כתובת משלוח, טלפון, כרטיס אשראי; אלא שיש מידע חשוב יותר, מידע שמאפשר פגיעה לא פחות משמעותית בפרטיות, והוא נתוני הגלישה שלך. כיום, כשאתה גולש באתר מסחרי בישראל, אתה מאפשר לעשרות שירותים לשתול במחשב שלך Cookie ולעקוב, דה-פקטו, אחרי התנהגות הגלישה שלך. ואכן, לYnet יש מדיניות פרטיות מקיפה ביותר, אולם כאשר עמוד הבית של אותו אתר עולה, עולים גם שירותיה הנחמדים של Collarity ששותלת Tracking Cookie. כלומר, אותו שירות (ויש בYnet עוד כמה כאלה, אבל לא רק בYnet) יודע מהם האתרים שבעל הCookie ביקר בהם, ויכול לפלח אותו בצורה אופטימאלית. כל זאת, בעוד שYnet מחזיקים מדיניות פרטיות יפה שמספרת על המידע שיש עלייך, שירותי הTracking עוקבים אחרייך ללא ידיעתך אחרי שYnet משתשמים במילים יפות על "שירותי צד שלישי"; ונכון, Ynet מודיעים על כך שהם משתמשים, אבל לא מפרטים את כל השירותים ואת כל האתרים ומדיניות הפרטיות שלהם (וגם בפייסבוק מתחילה מודעות כלשהיא).

בעצם, אולי, הדרך היחידה של  אדם לקחת בחזרה את הפרטיות שלו כרוכה בשני דברים: הראשון הוא חסימת עוגיות צד שלישי, והשני הוא התקנת פילטר שחוסם את שירותי העקיבה בצורה מירבית. רק כך,  בעצם, הוא יכול לקבל שליטה והסכמה על  המידע שמועבר עליו.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: