Monthly Archives: דצמבר 2008

בעקבות הלחימה: כ-50 אלף מתלמידי עוטף עזה וישובי הדרום ילמדו מהבית, באמצעות האינטרנט

Pc, יהודה קונפורטס, 31.12.08

התלמידים, אשר על פי הוראות פיקוד העורף לא חזרו לבתי הספר אתמול (ג'), יכולים להמשיך ללמוד את חומר הלימודים הרגיל באמצעות שורה של מערכות אמצעי למידה מרחוק, שהוכנו על ידי משרד החינוך מבעוד מועד ● לדברי רוני דיין, מנהל אגף תיקשוב במשרד החינוך, במידה ומצב החירום ימשך, ייפתחו קמפוסים וירטואליים, בהם ישויכו התלמידים לכיתות מסוימות ולבתי ספר שבהם הם לומדים, ותופעל מערכת למידה אינטראקטיבית

באשר לתלמידים שאין להם גישה למחשבים מסיבה כל שהיא, יפתח המשרד מקלטים מוגנים שבהם יהיו מחשבים וחיבור לרשת האינטרנט. דיין מציין, כי חלק מישובי הדרום המופגזים כעת נכללו בפרק הראשון של מחשב לכל מורה, כך שלמורים רבים בנגד המערבי יש מחשבים אישיים, והם מתקשרים עם התלמידים גם בצורה מתוקשבת לאורך כל השנה.

לכתבה

הוגשה תביעה נגד חברת נדל"ן.קום בטענה שהפרה את "חוק דואר זבל"

Globes, יוסי ניסן, 29.12.08

התביעה טענה כי חברת הנדל"ן העוסקת בין היתר בשיווק נכסי נדל"ן באמצעות האינטרנט, הפרה את התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת דצמבר, בכך ששלחה 2 הודעות דואר פרסומיות, ללא אישור מבעל תיבת הדוא"ל ולא ציינה בכותרת ההודעה כי מדובר בפרסומת

מחברת נדל"ן.קום, המיוצגת ע"י עו"ד נתי אגמון, נמסר בתגובה: "מקורה של התביעה – בטעות בהבנתו של התובע את הוראות התיקון לחוק. התיקון לחוק מבחין בין נמענים קיימים לבין נמענים חדשים, אשר רק לגביהם נדרש המפרסם לקבל הסכמה פוזיטיבית לצורך משלוח דואר פרסומי. מאחר שהתובע היה נמען קיים, אשר קיבל בעבר דואר פרסומי מנדל"ן.קום, הוצעה לו, בהתאם להוראות התיקון לחוק, האפשרות להסיר את פרטיו מרשימת התפוצה, וכשביקש לעשות כן – אלו הוסרו.

לכתבה

מאסר על-תנאי בגין החזקת תכנים פדופיליים

Law, משפט באינטרנט, 25.12.08

בית המשפט השלום בתל-אביב הטיל 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ש"ח על שחר כהן, שהורשע לפי הודאתו בהחזקת פרסומי תועבה שבהם דמותם של קטינים, עבירה לפי ס' 214(ב3) לחוק העונשין. כהן הוריד למחשבו האישי, מאתרי אינטרנט שונים, אלפי תמונות פורנוגרפיות של קטינות, לרבות תינוקות. כהן ביקש להימנע מהרשעתו וטען כי מדובר בעבירה "טכנית" בלבד, הואיל ולא הפיץ את חומר התועבה, אלא רק החזיק אותו במחשבו, בד' אמותיו, בלא שפגע בזולתו. השופטת גיליה רביד קבעה כי העבירה האוסרת על החזקת חומר תועבה הנוגע לקטינים לא הוספה לספר החוקים בהיסח הדעת ותוך התעלמות מהעובדה שמדובר בהחזקה לשימוש פרטי ואישי. לדבריה, הייתה זו מטרתו המוצהרת של המחוקק להילחם בכל דרך ואמצעי בתופעה של ניצול קטינים. משהביע המחוקק עמדה לפיה קיים אינטרס ציבורי כבד משקל להילחם בתופעה, אין מקום להעלות את הטענה שיש להתייחס לעבירה כ"טכנית" וכי יש להתחשב לקולא בעובדה שהיא מתבצעת בד' אמות לעיני הפרט בלבד

לכתבה

חדש ברשות המסים: אישורי ניכוי מס דרך האינטרנט

Mishpaton, הדר קנה, 24.12.08

במסגרת מהלך שיחל ב-1 בינואר, יוצגו אישורי פטור או הקטנה מניכוי מס במקור באמצעות שתי מערכות למסירת מידע מעודכן, וניתן יהיה להפיקם ולהדפיסם באופן מקוון ומיידי

לכתבה

אישום: חדר לדואר אלקטרוני של עובדים והעביר מידע לחברה מתחרה

Mishpaton, איתי הראל, 24.12.08

שמואל בסן, ששימש כסמנכ"ל תקשורת בחברת קואליטסט והחזיק בידו שמות משתמשים וסיסמאות לדואר האלקטרוני של עובדי החברה, מואשם כי השתמש בפרטים אלה כדי לחדור לתיבות האי-מייל – לאחר שעזב את החברה – לצורך ריגול עסקי

לכתבה

מאז כניסת החוק לתוקף: רק 35% מהגולשים קיבלו פחות ספאם

Themarker, מעין כהן, 18.12.08

איך השפיע חוק דואר הזבל על תיבות המייל שלכם? מסקר שערך מכון שילוב Millward Brown עבור TheMarker עולה כי חוק דואר הזבל, שנכנס לתוקף ב-1 בדצמבר, אצל 29% מהנשאלים לא השתנתה כמות דואר הזבל ו-9% אף ציינו שקיבלו יותר דואר זבל. רק 35% ציינו כי כמות דואר הזבל שנשלחה אליהם קטנה מאז כניסת החוק לתוקף. עוד עולה מהסקר כי רק 60% קיבלו בשבועות האחרונים בקשות לאישור המשך משלוח דואר פרסומי

-1 בדצמבר נכנס לתוקפו תיקון לחוק התקשורת למניעת הפצת הודעות פרסומיות ללא הסכמת הגולש במייל, פקס והודעות SMS. בשבועות האחרונים, לקראת כניסתו לתוקף של החוק, שלחו חברות רבות התראות למנויים שבהן ביקשו את הסכמתם להמשיך לקבל פרסומים או התראות, גם אם נרשמו לכך בעבר. בנוסף, התיקון לחוק קובע כי נמענים שקיבלו הודעות פרסומיות ללא הסכמתם יוכלו לתבוע את השולח בסכום של עד 1,000 שקל ללא הוכחת נזק. החוק עורר גל מחאות מצד עסקים קטנים, שטענו כי דיוור ישיר הוא אפיק השיווק הזול והאפקטיווי ביותר בעבורם, וכי עם איסורו תיפגע הכנסתם.

לכתבה

סוני אספה מידע על קטינים ותשלם מיליון דולר

Ynet, AFP, 14.12.08

חברת התקליטים נתבעה על הפרת פרטיות של ילדים מתחת לגיל 13, לאחר שאספה את הפרטים שלהם באמצעות אתרי מעריצים לאמנים שלה

איסוף פרטים של ילדים באתרים עם תכונות של רשתות חברתיות, כמו בכל אתר, צריך את אישורם של ההורים", מסר בהצהרה ראש נציבות המסחר, וויליאם קובאקיק, "סוני משלמת את הקנס על כך שלא מילאה את חובותיה במסגרת חוק הגנה על פרטיות הילדים ברשת".

לכתבה

חמישית מהצעירים בארה"ב עושים סייבר-סקס

Ynet, ארז רונן, 11.12.08

סקר חדש, שהתפרסם אתמול (ד') כחלק מקמפיין למניעת הריון לא רצוי בקרב בני נוער, מגלה כי אחד מכל חמישה נערים אמריקניים השתתף באופן פעיל בפעילות מין וירטואלי – על ידי שליחת תמונות עירום (חלקי או מלא) באמצעות צ'ט, דואר אלקטרוני או מכשיר סלולרי.

הנתונים שחשף הסקר לא באמת מפתיעים את הדור הצעיר, שמראה בעיקר אדישות לתופעת המיניות ברשת. 22 אחוזים מהנשאלים בסקר סוברים ש"לא מדובר בעניין גדול". גם א' לא מתרגשת מהנתונים, או מהתופעה, ולמרות שהיא לא מתכוונת לשחזר את החוויה שחוותה בגיל 13, היא מסכמת: "שיהיה להם בכיף. לי זה לא עושה את זה, לא מעניין אותי, אבל אני לא רואה בזה שום פסול".

לכתבה

מה עושים עם החוק החדש?

Mishpthon, מערכת Pcon ,

  • החוק מתייחס בשלב זה רק לאמצעי ההפצה ההמוניים הבאים: מיילים, הודעות SMS, פקסים והודעות טלפון מוקלטות מראש.
  • ההגבלות חלות רק על אנשים, שאינם לקוחות שלכם בהווה או בעבר ומניח שמי שאי-פעם רכש מכם משהו סיפק את פרטיו מרצונו. בנוסף, אנשים שיש לכם הוכחה ברורה שנתנו את אישורם מרצונם לקבלת הפרסום גם כן אינם תחת ההגבלה. לצורך החוק הוכחת ההסכמה חייבת לבוא מהלקוח ולא מכם. אם אתם רשמתם אותו בעצמכם זה לא תקף – רק אם הוא רשם את עצמו.
  • ההגבלות חלות רק על מסר פרסומי, שנועד לגרום למקבל הפרסום להוציא כסף.

לכתבה

חוק הספאם – המדריך למתקדמים

Ynet, עו"ד אביב אילון, 05.12.08

האם אפשר עוד לבקש אישור לשלוח דואר פרסומי? האם מותר לשלוח ספאם מחו"ל? האם מותר לשלוח רק קישורים? ומה עם טלמרקטינג? עו"ד אביב אילון עם כל התשובות

החוק עוסק במשלוח "דבר פרסומת". דבר פרסומת מוגדר כ: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". מלשון החוק ניתן להבין כי בכדי להיכנס להגדרת דבר פרסומת יש לעמוד בשני תנאים. התנאי הראשון – משלוח באופן מסחרי. התנאי השני – עידוד רכישה או הוצאת כספים. לגבי התנאי הראשון, מהי הפצה באופן מסחרי? 10, 100, 1,000 פניות?. סביר להניח כי בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו, ויכול להיות שגם משלוח למספר מצומצם של נמענים תחשב כהפצה באופן מסחרי.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: