היד הנעלמה: המדריך השלם להסתרת פורנו בסמארטפון

Walla, אריק שיינר, 23.11.17

סמארטפון בלילה (ShutterStock)

למשתמשי אנדרואיד יש יותר אפשרויות להסוות את התוכן השובב. (צילום: ShutterStock)

אנחנו יודעים, איכס; אתם לא גולשים וגולשות בפורנו, אלה מאות מיליוני אנשים אחרים בעולם שהופכים את האתרים עם תוכן למבוגרים לפופולריים כל כך. אבל בכל זאת, כדאי לכם להכיר את הטיפים האלה

יש הרבה מגבלות חברתיות על גלישה באתרים פורנוגרפיים או כאלה המציגים תוכן למבוגרים אבל אין ספק שזה אחד הכוחות המובילים באינטרנט. נתוני הגלישה מעידים שאמנם רובנו לא מדברים על זה אבל מעטים הגולשים שכלל לא מציצים אפילו באתרי פורנו.

הפער הזה בין הרגלי הצריכה לנורמות החברתיות גורם לרבים לחפש פתרונות לצרוך בצורה חשאית את התוכן מהסוג הזה. קבלו כמה טיפים שיסייעו לכם לשמור בסוד את ההעדפות שלכם.

קודם כל הפרדת דפדפנים – איפון או אייפד המריץ מערכת הפעלה iOS מסונכרן ל-iCloud שלכם, וניתן להמשיך את הגלישה גם במחשב, או במילים אחרות – גלישה בדפדפן הקבוע משאירה עקבות רבים מדי. גם אצל משתמשי אנדרואיד היסטוריית הגלישה נשמרת וניתנת לגישה מכל מחשב המחובר לחשבון גוגל (גם ג'ימייל) ולכן מומלץ לא להשתמש בדפדפן כרום. דפדפן Opera יכול להיות בחירה מוצלחת במובייל ופיירפוקס במחשב. אם יש לכם מגירת אפליקציות בממשק הסמארטפון, השאירו את הדפדפן הפרטי שלכם שם ואל תוציאו קיצור דרך למסכי הבית.

מומלץ לגלוש בחלון מוסתר (טאבים > ריבוע עם מספר הטאבים > Private > לחצו על הפלוס בתחתית). היסטוריית הגלישה לא תישמר כלל

אם גלשתם בצורה לא פרטית, באייפון גשו להגדרות > ספארי ולחצו על "נקה היסטוריה ומידע על אתרים" וכל ההיסטוריה שלכם בדפדפן תמחק.

אם בחרתם לאחסן את התכנים בסמארטפון שלכם, שימו לב שכיום הכול כמעט מגובה בענן. אם אתם באנדרואיד, יתכן והפעלתם את הגיבוי האוטומטי של גוגל דרייב ובאייפון שוב ה-iCloud הארור שעוקב אחרי כל צעד שלכם. מומלץ לשמור את כל התכנים תחת אפליקציה להסתרת קבצים כמו Keep Safe המומלצת במיוחד (אנדרואידאייפון).

האפליקציה AppLock היא אחת המומלצות והפופולריות בקרב משתמשי אנדרואיד, באמצעותה תוכלו להסתיר אפליקציות שלמות, להעלים תכנים מהגלריה ועוד. אם אתם מעוניינים להצפין סרטונים ותמונות,האפליקציה Video Locker תתאים לכם יותר;

לכתבה

מודעות פרסומת

יכול להיות שבקרוב לא ניתן יהיה למחוק פוסטים שהעליתם לפייסבוק

Walla, אריק שיינר, 22.11.17

מארק צוקרברג מייסד פייסבוק (ShutterStock)

הלחיץ את הגולשים. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. (צילום: ShutterStock)

פייסבוק עורכת ניסוי מוזר למדי שהכניס כמה משתמשים לפאניקה לאחר שהם גילו כי אינם יכולים למחוק פוסטים שפורסמו על ידם. זה עדיין לא פיצ'ר, אבל רבים כבר מאמינים שיש מקום לדאגה

לאחר בירור התגלה כי כפתור המחיקה עבר מהמיקום הטבעי שלו, לצד אפשרות העריכה, לאזור קצת פחות גלוי מבלי שפייסבוק טרחה להודיע על כך מראש. חלק מהמשתמשים באתר (לא באפליקציה) הבחינו כי אפשרות המחיקה נעלמה והתלונות החלו להיערם בחשבון הטוויטר של פייסבוק מבלי לזכות לתגובה.

המשתמשים לא ידעו מה יעלה בגורלם של הפוסטים הלא-רצויים ולאחר כמה שעות של תלונות התברר כי האפשרות הוזזה ממקומה כחלק מניסויים שגרתיים לכאורה שפייסבוק עורכת באתר מדי פעם. אפשרות המחיקה עברה ליומן הפעילות, שגם אותו לא קל לאתר בתחילה.

איפה אפשרות המחיקה?!

לכתבה

פרסמה לשון הרע בפייסבוק ותשלם לשוטר פיצוי בסך 300 אלף שקלים

Nana 10, טל שורר, 20.11.17

תפצה בגין לשון הרע. אישה נעצרת (אילוסטרציה)

תפצה בגין לשון הרע. אישה נעצרת (אילוסטרציה)   צילום: רויטרס 
תושבת פתח תקווה חויבה בפיצוי כספי לאחר שפרסמה טענות שווא בפייסבוק כי שוטר אנס אותה והתנהג כלפיה באלימות. האישה הפיצה את טענות השווא כנקמה נגד השוטר, שעצר אותה בגין אלימות כלפיו וכלפי שותפתו
מכתב התביעה עולה כי ביוני 2017 התקבלה במשטרת פתח תקווה קריאה בגין אלימות במשפחה. השוטר, שמיוצג על ידי עורך הדין גיא אופיר, הגיע למקום האירוע ביחד עם שוטרת נוספת, אבל הנתבעת הודיעה כי היא מבקשת לבטל את הקריאה ושבעלה לא עשה כלום.

השוטר החליט לשוחח בטלפון עם הבעל וגילה כי הוא לא נמצא בבית מכיוון שהביא את ילדיהם של בני הזוג לגן. הבעל, שהתבקש להגיע לתחנת המשטרה לצורך בירור, הודיע כי אכן יעשה כך. לאחר מכן, התבקשה הנתבעת להגיע אף היא לתחנת המשטרה לצורך בירור האירוע.

בתגובה, התקרבה הנתבעת לשוטרים בצורה מאיימת וקיללה אותם. בעקבות תגובתה, הוחלט לעכב אותה לחקירה, אבל הנתבעת סירבה להיכנס לניידת. השוטרת ניסתה לאחר מכן לאזוק את הנתבעת, שבתגובה נשכה את השוטרת ושרטה אותה ואת שותפה.

עוד עולה מכתב התביעה כי לאחר הגעת הבעל לתחנת המשטרה, התברר כי הנתבעת היא זאת שפעלה באלימות כלפי בעלה. כהוכחה לכך הציג חבלות שנגרמו לו על ידי הנתבעת. בסופו של דבר היא שוחררה ממעצר והחליטה לנקום בשוטר על כך שעצר אותה על ידי פוסטים בפייסבוק, בהם האשימה אותו באלימות ובאונס.

זהירות התקפה של אלפי שיחות עוקץ לישראל

Rotter, כותרות הסקופים, 20.11.17

בימים האחרונים החלה סוג של מתקפה חדשה וגדולה יותר מהקודמת
ירוט שיחות על ישראל
החיוגים מתבצעים מסומליה, גניה, ליטא, קונגו ועוד
ברגע שחוזרים לשיחה מחייבים אותכם בכסף
זהירות

מקור:
https://www.facebook.com/meapp.info/posts/829622477162982

לפוסט

סיכנו את חייהם בשביל סלפי

Msn, וידאו, 15.11.17

אל תנסו בעצמכם: סיכנו את חייהם בשביל סלפי

ח"כ רוזנטל: לעצור את גוגל ופייסבוק

Israelhayom, אילן גטניו, 08.11.17

ח"כ רוזנטל נגד פייסבוק וגוגל // צילום: דודי ועקנין

ח"כ רוזנטל נגד פייסבוק וגוגל // צילום: דודי ועקנין

"התאגידים הדיגיטליים חצו את הגבול באיסוף המידע" • ח"כ רוזנטל הציע חקיקה שתאפשר למשתמש לצפות במידע שנאסף עליו

"תאגידי הענק הדיגיטליים כמו גוגל ופייסבוק הם הטייקונים החדשים – וכמו שנעשה באיחוד האירופי, יש לרסן את כוחם, ולהגביל את הפלישה שלהם לפרטיות של כל אחד מאיתנו, להכריז עליהם כמונופולים בתחומם, ולחייב אותם לשלם מס על פעילותם בישראל", כך אמר היום (רביעי) ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) בהצעה לרפורמה מקיפה, שיעלה כהצעת חקיקה בכנסת.
 תאגידי הענק הדיגיטליים מחזיקים במאגרי המידע האישי הגדולים בהיסטוריה האנושית", קבע ח"כ רוזנטל. "כל פעולה מקוונת של המשתמש וכל צעד עם הטלפון האישי בכיס נאסף, נשמר ועובר עיבוד לפרופיל מדויק של כל אחד מאיתנו. מיקום בכל עת, מידות ותווי פנים, הרגלי צריכה, עמדות והעדפות".

"המשתמש אמנם הסכים לתנאי השימוש הדרקוניים כאשר הצטרף לשירות, אך האם משמעות הדבר היא שמידע אישי אינו עוד קניין הפרט? גוגל ופייסבוק חצו את הגבול. הטייקונים החדשים אוספים מידע על מצבנו הרפואי, הכלכלי והמשפחתי לשימוש בעלי אינטרס", .

עוד אמר הח"כ כי התאגידים הדיגיטליים מאתרים בני נוער במצב נפשי קשה לצורך מכירת המידע הרגיש וכן, מבצעים ניסויים דיגיטליים על המשתמשים בלא ידיעתם. "קיים גם חשש אמיתי מהשפעת תאגידית מכוונת על גולשים וממניפולציות על תוצאות בחירות דמוקרטיות", אמר.
לפי ח"כ רוזנטל, החוק החדש יציב גבולות חדשים לאיסוף מידע פרטי. יוגבל איסוף מידע ומכירתו בתחום מצבו הרפואי, הנפשי ומידע פלילי על המשתמש. יאסר איסוף מידע על משתמשים קטינים ללא אישור אפוטרופוס.
החוק יחייב הסכם תנאי שימוש פשוט ונהיר בין התאגיד למשתמש. התאגידים הדיגיטליים יחויבו לאפשר למשתמש לעיין בכל המידע, גולמי או מעובד, שנאסף עליו במישרין או בעקיפין.
עוד דורש ח"כ רוזנטל, כי משתמש שהוכיח כי מידע שפורסם בעניינו אינו אמת, יוכל לדרוש הסרתו לצמיתות. תישמר לו "הזכות להישכח" והוא יוכל בזמן התנתקות מהתאגיד לדרוש את מחיקת כל המידע שנאסף לגביו. כדי לתת שיניים לאכיפת החוק החדש דורש ח"כ רוזנטל לקבוע סנקציות בדין מנהלי במקרה של הפרת החוק, לאפשר הטלת קנסות והגשת תביעה אזרחית בישראל של משתמש נגד התאגיד.
סעיף נוסף בהצעת החוק דן בכוחם של המונופול. לדברי ח"כ רוזנטל, מספר שחקנים מצומצם ובראשם "גוגל" "ופייסבוק" מחזיקים בשליטה כמעט בלעדית בשירותי המידע ובשוק הפרסום ברשת.
הדבר מאפשר לטייקונים החדשים לבצע מניפולציות בתוצאות החיפוש ובתפוצת מידע ברשת לשם פגיעה במתחרים וחיזוק המונופול. .
על פי החוק החדש של רוזנטל, התאגידים הדיגיטליים יוגדרו כמונופול, ויחולו עליהם הגבלים עסקיים רלוונטים לתחרות בשוק הישראלי. ניתן יהיה להטיל סנקציות על מניפולציות של הטייקונים הדיגיטליים בתוצאות החיפוש לשם החלשת מתחרים מקומיים, כדוגמת אתרים ואפליקציות ניווט, השוואת מחירים, איתור עסקים וכדומה.
לדבריו, הכרזת התאגידים כמונופולים בתחום הפרסום הדיגיטלי תבטיח את המשך פעילותם של אמצעי התקשורת המסורתיים, החיוניים לדמוקרטיה הישראלית.
הסעיף השלישי בהצעת החוק בא להסדיר את סוגיית המיסוי של הטייקונים הדיגיטליים. לדברי ח"כ רוזנטל, השפעות הפעילות של התאגידים הדיגיטליים בשווקים המקומיים בשנים האחרונות הביאו רבות ממדינות ה־OECD להבנה, כי חברות יכולות לנהל פעילות עסקית ענפה במדינה מסוימת גם אם אין להן מרכז פיזי משמעותי, למשל דרך מכירת שטחי פרסום וירטואליים.
החוק החדש של רוזנטל קובע כי גם אם עיקר הפעילות מתבצע באינטרנט, אם נציגי החברה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע וניהול קשרי לקוחות, ואם אתר החברה מוצג גם בשפה העברית, החברה תחויב לשלם מס חברות בישראל.

המסמך שלך עבר על תנאי השימוש, ונחסם

Haaretz, קפטיין אינטרנט, 01.11.17

מטה גוגל

מטה גוגל-Michael Short / צילום: בלומברג

תקלה שאירעה בגוגל דוקס שוב חשפה את הבעייתיות בהסתמכות על שירותי ענן, ששומרים לנו על המסמכים, אבל גם מנטרים אותם בעזרת תוכנות שיכולות להחליט בכל רגע שעברנו על הכללים שלהם

גוגל דוקס עשתה חיים קשים לחלק מהמשתמשים בשירות אתמול (שלישי), כשחסמה להם את הגישה למסמכים בעקבות מה שתואר על ידי המערכת כהפרה של תנאי השירות. החלק המוזר? המסמכים היו תמימים לחלוטין. ההתראה נשלחה בעקבות תקלה, אך עצם הופעתה מהווה תזכורת לכך ששום דבר לא באמת פרטי כשזה נוגע לענן.

"ההתראה בהחלט מראה שגוגל עושה שימוש בלמידת מכונות מתקדמת ובינה מלאכותית על מנת לבחון כמויות גדולות של מידע בזמן אמת", אמר לטיימס דנה גרדנר, מומחה לענן ואנליסט ב-Interarbor Solutions.

חלק מהמשתמשים קיבלו את ההודעה: "המסמך סומן כבלתי הולם ואי אפשר לשתף אותו". בהודעה אחרת נכתב: "אינך מורשה לפתוח את המסמך משום שהוא מפר את תנאי השימוש". חלק מאותם משתמשים חסומים פנו לסיוע בטוויטר. "מן הסתם, זה מעלה שאלות לגבי מידת המעקב של גוגל על שירותים מסוימים, כמו שירותים מבוססי ענן" אמרה רייצ'ל בייל, שציוצים שלה בנושא זכו לתשומת לב רבה.

לכתבה

רשות הסייבר: בודקים ניסיון פריצה של האקרים למחשבי צה"ל

Nana10, אור הלר, 01.11.17

ניסו לפרוץ למחשבי צה"ל. סייבר (אילוסטרציה) רויטרס (אילוסטרציה)

על פי החשד, האקרים התקשרו מחו"ל לבסיסים, הציגו עצמם בשפה האנגלית כנציגי מיקרוסופט וביקשו מחיילים לבצע פעולות במחשבים שונים של צה"ל, בהם מחשבים של חיל האוויר. דובר צה"ל: "הניסיונות לא צלחו"

על פי החשד, ההאקרים התקשרו לבסיסים מחו"ל, הציגו עצמם בשפה האנגלית כנציגי מיקרוסופט וביקשו מחיילים לבצע פעולות במחשב במטרה להשיג מידע ולגרום לנזק למחשבים.

עוד נבדקת האפשרות כי הופעלה מניפולציה על המשתמש והוצגו לו "בעיות באבטחת המידע" במחשבו האישי. "מדובר במקרי התחזות כנגד אזרחים רבים, בניהם אנשי צבא, אשר מטופל ע״י רשות הסייבר הלאומית ואגף התקשוב", נמסר מדובר צה"ל, "נדגיש כי הנסיונות לא צלחו, לא נפרצה אף מערכת ולא נגרם כל נזק. הנחיות להגברת עירנות ומשנה זהירות ניתנו לגורמים הרלוונטיים".

לכתבה

חשד לעבירות פדופיליה ברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 23.10.17

*דוברות המשטרה (מחוז תל אביב):**מבצע מעצרים נרחב של יחידה מרכזית במשטרה, של עשרות חשודים, בגין עבירות פדופיליה שבוצעו במרחב הוירטואלי.*
*תופעת הפדופיליה הינה תופעה בעלת היקף נרחב, אשר השלכותיה חורגות מעבר לגבולות המדינה ויש לה השלכות חברתיות ומוסריות משמעותיות. כמשטרה, אנו פועלים כנגד תופעת הפדופיליה ולו רק מתוך ידיעה ברורה, כי במרכזם של כל תמונה או סרטון תועבה, ישנו קטין קורבן העובר התעללות מינית.
*משטרת ישראל רואה בפעילות האכיפה הנרחבת, הכלל ארצית, חשיבות עליונה מבחינה ציבורית ומבחינת אחריותה על שלום הציבור וביטחונו. תכלית הפעילות, ליצור הרתעה בתחום עבירות המתבצעות ברשת האינטרנט בכלל בדגש לעבירות המתבצעות כלפי קטינים.*
*מדובר בחקירות רגישות המחייבות אורך רוח אבל דבר אחד בטוח-לא נחסוך שום אמצעי כדי להגיע לחקר האמת ולוודא שמי שצריך לשלם מחיר כבד על מעשיו, יעשה זאת.*

הבוקר, עם מעצרם של עשרות חשודים, הפכה פעילות היחידה המרכזית מסמויה לגלויה.

במהלך 3 החודשים האחרונים, פעלו 2 שוטרות במסווה ברשת האינטרנט. במהלך ההפעלה, השוטרות התחזו כקטינות בנות 13. הדבר לא מנע מעשרות רבות של גברים להציע לאותן "קטינות" הצעות בעלות אופן מיני בוטה, תמונות וסרטונים בעלי תוכן דומה. וכל זאת בידיעה ברורה כי מדובר בקטינות בנות 13….

במהלך השעות המוקדמות של הבוקר נעצרו 20 חשודים (בשנות העשרים עד שנות השבעים לחייהם) מכל רחבי הארץ.

החשודים יובאו במהלך היום לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בת"א, אז תבקש המשטרה להאריך את מעצרם בימים נוספים.

לפוסט

מחקר: כך השתלטו הסמארטפונים על המוח שלנו – וזה המחיר

Globes, וול סטריט ג'ורנל, 14.10.17

משתמשי סמארטפונים / צילום: רויטרס

משתמשי סמארטפונים / צילום: רויטרס

כולנו נוגעים בסמארטפון אלפי פעמים ביום, מבלים שעות מול המסך שלהם בהפעלה של כל מיני אפליקציות, ובאופן כללי לא יכולים לדמיין את חיינו בלעדיהם, אלא שלאהבה הזאת יש מחיר כבד

הטלפון החכם הוא מוצר ייחודי בתולדות הטכנולוגיה האישית. אנחנו מחזיקים אותו בהישג יד פחות או יותר 24 שעות ביממה, ומשתמשים בו בדרכים רבות מספור, כולל התייעצות עם היישומים שלו ובדיקת ההודעות וההתראות שלו עשרות ויותר פעמים ביום. הוא הופך למעשה למחסן של עצמנו, שמתעד ופולט את המילים, הצלילים והתצלומים שמגדירים את מה שאנחנו חושבים, מה החוויות שלנו ומי אנחנו. בסקר של גאלופ מ-2015, יותר ממחצית מבעלי האייפונים אמרו שהם לא יכולים לדמיין את חיים ללא המכשיר הזה.

אנחנו אוהבים את הטלפונים שלנו מסיבות טובות. קשה לתאר מוצר אחר שמספק כה הרבה פונקציות בצורה כה זמינה. אבל בשעה שהטלפונים שלנו מציעים נוחות והסחת דעת, הם גם מייצרים חרדה. השימושיות המופלאה שלהם מעניקה להם אחיזה ללא תקדים של תשומת הלב שלנו, והשפעה גדולה על החשיבה וההתנהגות שלנו. אז מה קורה בראש שלנו כשאנחנו מאפשרים למכשיר יחיד שליטה כזו על תפיסתנו ועל ההכרה שלנו?

אדריאן וורד, פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור לשיווק באוניברסיטת טקסס באוסטין, חוקר בעשור האחרון את הדרכים שבהן סמארטפונים והאינטרנט משפיעים על המחשבות ועל השיפוט שלנו. במחקר שלו, וכן במחקרים של אחרים, הוא רואה עדויות מצטברות לכך ששימוש בטלפון חכם, או אפילו שמיעה של צלצול או רטט של טלפון, מייצרים שפע של הסחות דעת שמקשות על התרכזות בבעיה או בעבודה קשה. חלוקת תשומת הלב הזו פוגעת בהיגיון ובביצועים.

המחקר המוקדם יותר לא הסביר אם ואיך הטלפונים החכמים שונים מכל מקורות הסחת הדעת הרבים האחרים בחיינו. ד"ר וורד חשד שהקשר שלנו לטלפונים הפך לכה חזק, שרק הנוכחות שלהם משפיעה אולי על האינטליגנציה שלנו. לפני שנתיים, הוא ושלושה קולגות – כריסטן דיוק ואיילת גניזי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומדען ההתנהגות מרטן בוס מחברת דיסני ריסרץ' – השיקו ניסוי מקורי לבדיקת התחושה הזו שלו.

התוצאות היו מדהימות למדי. בשני המבחנים, הנבדקים שהטלפונים שלהם היו על השולחן רשמו את הציונים הגרועים ביותר, ואלו שהפקידו את הטלפונים בחדר אחר השיגו את התוצאות הטובות ביותר. הסטודנטים שהחזיקו את הטלפונים בכיסים או בתיקים השיגו ציונים באמצע. כשזמינות הטלפון עלתה, כוח המוח ירד.

במאמר מאפריל השנה ב"ג'ורנל של האגודה למחקר צרכני" (Journal of the Association for Consumer Research), ד"ר וורד ועמיתיו כתבו ש"שילוב הטלפונים החכמים בחיי היומיום" גורם כנראה ל"בריחת מוחות" שיכולה להפחית כישורים מנטליים חיוניים כמו "למידה, חשיבה הגיונית, חשיבה מופשטת, פתרון בעיות ויצירתיות". הסמארטפון הפך כה קשור לקיומנו שאפילו כשאנחנו לא מציצים או מדפדפים בו, הוא גוזל מאיתנו תשומת לב ומשאבים קוגניטיביים נדירים. רק דיכוי הדחף לבדוק את הטלפונים שלנו, מה שכולנו עושים בהתמדה ובאופן בלתי מודע לאורך כל היום, יכול להשפיע לרעה על חשיבתנו. העובדה שרובנו מחזיקים את הטלפון בסמוך לנו ובטווח ראייה, רק מגבירה את "הגבייה המנטלית" הזו מיכולותינו, ציינו החוקרים.

מחקר של 91 בתי ספר תיכונים בבריטניה מצא שכאשר בתי הספר אוסרים על הבאת טלפונים חכמים, ציוני הבחינות של התלמידים משתפרים משמעותית, והתלמידים החלשים ביותר נהנים מכך הכי הרבה.

לא רק החשיבה ההגיונית שלנו נפגעת כשהטלפון שלנו בסביבה. גם כישורים חברתיים ויחסים נפגעים כנראה. מאחר שסמארטפונים מזכירים לנו את כל אותם החברים שאנחנו יכולים לשוחח איתם בצורה אלקטרונית, השיחות הפיזיות איתם נוטות להיות רדודות ופחות מספקות.

אבל אפילו בהיסטוריה של המדיה כובשת תשומת הלב, הטלפונים החכמים הם חריגים. הם מגנט של תשומת לב יותר מכל דבר אחר שהמוח שלנו התמודד איתו בעבר. מאחר שהטלפון עמוס כה הרבה צורות מידע וכה הרבה פונקציות מועילות ומבדרות, הוא מתנהג כמו מה שד"ר וורד מכנה "גירוי סופר-נורמלי", כזה שיכול "לחטוף" תשומת לב אם הוא חלק מהדברים שסובבים אותנו, כפי שהוא אכן במציאות. תארו לכם שילוב של תיבת דואר, עיתון, טלוויזיה, רדיו, אלבום תמונות, ספרייה ציבורית ומסיבה תוססת בהשתתפות כל מי שאתם מכירים, כולם בתוך חפץ קורן יחיד וקטן. זה מה שסמארטפון מייצג עבורנו. מה הפלא שאיננו יכולים להסיח ממנו את הדעת?

לאחר מכן, החוקרים ביקשו מהנבדקים להקליד כמה שיותר קביעות שהם יכלו לזכור. אלו שהאמינו שהמחשב ישמור על מה שכתבו הפגינו זיכרון חלש בהרבה מאלו שהניחו שהקביעות לא יישמרו. הציפייה שהמידע יהיה זמין בצורה דיגיטלית הנמיכה לכאורה את המאמץ המנטלי שהנבדקים עשו כדי לזכור יותר עובדות. החוקרים כינו את התופעה הזו "אפקט גוגל" וציינו את ההשלכות הרחבות שלה: "מאחר שמנועי חיפוש זמינים לנו כל העת, אנחנו נמצאים אולי במצב שבו איננו חשים שאנחנו צריכים לשמר את המידע בתוכנו. כשנצטרך אותו, אנחנו אומרים לעצמנו, נחפש אותו".

נתונים, כתבה פעם סופרת הרומנים והמבקרת סינתיה אוזיק, הם "זיכרון בלי היסטוריה". האבחנה הזו מצביעה על הבעיה של מתן היתר לטלפונים החכמים שלנו לשלוט במוחנו. כשאנחנו מצמצמים את יכולתנו לחשוב בהיגיון ולהיזכר או מעבירים את היכולות הללו למכשיר, אנחנו מקריבים את היכולת שלנו להפוך מידע לידע. אנחנו מקבלים את הנתונים אבל מאבדים את המשמעות שלהם. שדרוג הגאדג'טים שלנו לא יפתור את הבעיה. אנחנו צריכים לתת למוח שלנו יותר מרחב לחשוב. וזה אומר קצת יותר מרחק בינינו לבין הטלפונים שלנו.

לכתבה

%d בלוגרים אהבו את זה: