מחקר: כך השתלטו הסמארטפונים על המוח שלנו – וזה המחיר

Globes, וול סטריט ג'ורנל, 14.10.17

משתמשי סמארטפונים / צילום: רויטרס

משתמשי סמארטפונים / צילום: רויטרס

כולנו נוגעים בסמארטפון אלפי פעמים ביום, מבלים שעות מול המסך שלהם בהפעלה של כל מיני אפליקציות, ובאופן כללי לא יכולים לדמיין את חיינו בלעדיהם, אלא שלאהבה הזאת יש מחיר כבד

הטלפון החכם הוא מוצר ייחודי בתולדות הטכנולוגיה האישית. אנחנו מחזיקים אותו בהישג יד פחות או יותר 24 שעות ביממה, ומשתמשים בו בדרכים רבות מספור, כולל התייעצות עם היישומים שלו ובדיקת ההודעות וההתראות שלו עשרות ויותר פעמים ביום. הוא הופך למעשה למחסן של עצמנו, שמתעד ופולט את המילים, הצלילים והתצלומים שמגדירים את מה שאנחנו חושבים, מה החוויות שלנו ומי אנחנו. בסקר של גאלופ מ-2015, יותר ממחצית מבעלי האייפונים אמרו שהם לא יכולים לדמיין את חיים ללא המכשיר הזה.

אנחנו אוהבים את הטלפונים שלנו מסיבות טובות. קשה לתאר מוצר אחר שמספק כה הרבה פונקציות בצורה כה זמינה. אבל בשעה שהטלפונים שלנו מציעים נוחות והסחת דעת, הם גם מייצרים חרדה. השימושיות המופלאה שלהם מעניקה להם אחיזה ללא תקדים של תשומת הלב שלנו, והשפעה גדולה על החשיבה וההתנהגות שלנו. אז מה קורה בראש שלנו כשאנחנו מאפשרים למכשיר יחיד שליטה כזו על תפיסתנו ועל ההכרה שלנו?

אדריאן וורד, פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור לשיווק באוניברסיטת טקסס באוסטין, חוקר בעשור האחרון את הדרכים שבהן סמארטפונים והאינטרנט משפיעים על המחשבות ועל השיפוט שלנו. במחקר שלו, וכן במחקרים של אחרים, הוא רואה עדויות מצטברות לכך ששימוש בטלפון חכם, או אפילו שמיעה של צלצול או רטט של טלפון, מייצרים שפע של הסחות דעת שמקשות על התרכזות בבעיה או בעבודה קשה. חלוקת תשומת הלב הזו פוגעת בהיגיון ובביצועים.

המחקר המוקדם יותר לא הסביר אם ואיך הטלפונים החכמים שונים מכל מקורות הסחת הדעת הרבים האחרים בחיינו. ד"ר וורד חשד שהקשר שלנו לטלפונים הפך לכה חזק, שרק הנוכחות שלהם משפיעה אולי על האינטליגנציה שלנו. לפני שנתיים, הוא ושלושה קולגות – כריסטן דיוק ואיילת גניזי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומדען ההתנהגות מרטן בוס מחברת דיסני ריסרץ' – השיקו ניסוי מקורי לבדיקת התחושה הזו שלו.

התוצאות היו מדהימות למדי. בשני המבחנים, הנבדקים שהטלפונים שלהם היו על השולחן רשמו את הציונים הגרועים ביותר, ואלו שהפקידו את הטלפונים בחדר אחר השיגו את התוצאות הטובות ביותר. הסטודנטים שהחזיקו את הטלפונים בכיסים או בתיקים השיגו ציונים באמצע. כשזמינות הטלפון עלתה, כוח המוח ירד.

במאמר מאפריל השנה ב"ג'ורנל של האגודה למחקר צרכני" (Journal of the Association for Consumer Research), ד"ר וורד ועמיתיו כתבו ש"שילוב הטלפונים החכמים בחיי היומיום" גורם כנראה ל"בריחת מוחות" שיכולה להפחית כישורים מנטליים חיוניים כמו "למידה, חשיבה הגיונית, חשיבה מופשטת, פתרון בעיות ויצירתיות". הסמארטפון הפך כה קשור לקיומנו שאפילו כשאנחנו לא מציצים או מדפדפים בו, הוא גוזל מאיתנו תשומת לב ומשאבים קוגניטיביים נדירים. רק דיכוי הדחף לבדוק את הטלפונים שלנו, מה שכולנו עושים בהתמדה ובאופן בלתי מודע לאורך כל היום, יכול להשפיע לרעה על חשיבתנו. העובדה שרובנו מחזיקים את הטלפון בסמוך לנו ובטווח ראייה, רק מגבירה את "הגבייה המנטלית" הזו מיכולותינו, ציינו החוקרים.

מחקר של 91 בתי ספר תיכונים בבריטניה מצא שכאשר בתי הספר אוסרים על הבאת טלפונים חכמים, ציוני הבחינות של התלמידים משתפרים משמעותית, והתלמידים החלשים ביותר נהנים מכך הכי הרבה.

לא רק החשיבה ההגיונית שלנו נפגעת כשהטלפון שלנו בסביבה. גם כישורים חברתיים ויחסים נפגעים כנראה. מאחר שסמארטפונים מזכירים לנו את כל אותם החברים שאנחנו יכולים לשוחח איתם בצורה אלקטרונית, השיחות הפיזיות איתם נוטות להיות רדודות ופחות מספקות.

אבל אפילו בהיסטוריה של המדיה כובשת תשומת הלב, הטלפונים החכמים הם חריגים. הם מגנט של תשומת לב יותר מכל דבר אחר שהמוח שלנו התמודד איתו בעבר. מאחר שהטלפון עמוס כה הרבה צורות מידע וכה הרבה פונקציות מועילות ומבדרות, הוא מתנהג כמו מה שד"ר וורד מכנה "גירוי סופר-נורמלי", כזה שיכול "לחטוף" תשומת לב אם הוא חלק מהדברים שסובבים אותנו, כפי שהוא אכן במציאות. תארו לכם שילוב של תיבת דואר, עיתון, טלוויזיה, רדיו, אלבום תמונות, ספרייה ציבורית ומסיבה תוססת בהשתתפות כל מי שאתם מכירים, כולם בתוך חפץ קורן יחיד וקטן. זה מה שסמארטפון מייצג עבורנו. מה הפלא שאיננו יכולים להסיח ממנו את הדעת?

לאחר מכן, החוקרים ביקשו מהנבדקים להקליד כמה שיותר קביעות שהם יכלו לזכור. אלו שהאמינו שהמחשב ישמור על מה שכתבו הפגינו זיכרון חלש בהרבה מאלו שהניחו שהקביעות לא יישמרו. הציפייה שהמידע יהיה זמין בצורה דיגיטלית הנמיכה לכאורה את המאמץ המנטלי שהנבדקים עשו כדי לזכור יותר עובדות. החוקרים כינו את התופעה הזו "אפקט גוגל" וציינו את ההשלכות הרחבות שלה: "מאחר שמנועי חיפוש זמינים לנו כל העת, אנחנו נמצאים אולי במצב שבו איננו חשים שאנחנו צריכים לשמר את המידע בתוכנו. כשנצטרך אותו, אנחנו אומרים לעצמנו, נחפש אותו".

נתונים, כתבה פעם סופרת הרומנים והמבקרת סינתיה אוזיק, הם "זיכרון בלי היסטוריה". האבחנה הזו מצביעה על הבעיה של מתן היתר לטלפונים החכמים שלנו לשלוט במוחנו. כשאנחנו מצמצמים את יכולתנו לחשוב בהיגיון ולהיזכר או מעבירים את היכולות הללו למכשיר, אנחנו מקריבים את היכולת שלנו להפוך מידע לידע. אנחנו מקבלים את הנתונים אבל מאבדים את המשמעות שלהם. שדרוג הגאדג'טים שלנו לא יפתור את הבעיה. אנחנו צריכים לתת למוח שלנו יותר מרחב לחשוב. וזה אומר קצת יותר מרחק בינינו לבין הטלפונים שלנו.

לכתבה

מודעות פרסומת

תושב ירושלים נעצר בחשד שפעל באמצעות קבוצות וואטסאפ לאתר קטינים אותם שידל לקיום יחסי מין

Rotter, כותרות הסקופים, 11.10.17

דוברות המשטרה (ירושלים):

*ערנות שוטרים לצד חקירה מקצועית ונחושה הביאו למעצרו של חשוד שפעל באמצעות קבוצות וואטסאפ לאתר קטינים אותם שידל לקיום יחסי מין*

*המשטרה קוראת לציבור ההורים להיות מעורים בחיי ילדיהם ובתכתובות אותם מנהלים באמצעות המחשב או הנייד.*

*הנסיונות של חשודים לאתר קטינים תמימים מתבצעות גם באמצעות קבוצות וואטסאפ שונות מתוך כוונה לנהל שיח פרטי עם אותו קטין ולפתות אותו להיפגש עימו.*

*היום יובא בפני בית המשפט תושב ירושלים כבן 38 שם תבקש המשטרה להאריך מעצרו ותוגש נגדו הצהרת תובע*.

ראשיתה של החקירה לפני כשבועיים עת שוטרי יחידת השיטור העירוני הבחינו ברכב חונה בחניון בדרום העיר שם איתרו את החשוד ועימו נער כבן 16 שהיה מבוהל.

השניים הובאו לתחנת מוריה ובחקירה עלה כי החשוד הכיר הנער באמצעות קבוצת וואטסאפ, שבה הנער היה חבר, ועפ"י החשד, פיתה אותו בערמה להיפגש עימו ולבצע בו את זממו.

עם התקדמות החקירה , הבינו החוקרים כי החשוד , אשר ריצה בעבר עונש מאסר בגין עבירות דומות, פעל לאתר ו'לצוד' קטינים נוספים מכל הארץ באותה השיטה.

בשלב מסויים נהג להציע להם להיפגש עימו ושם , עפ"י החשד, ביצע בהם את זממו.
באחד המקרים אף לקח עימו נער כבן 15 לצימר שם , עפ"י החשד, כפה עצמו עליו.

החשוד כאמור נחקר בתחנת מוריה, שחוקריה הצליחו להגיע ולאתר עד כה 10 נערים בגילאי 14-17.5 שהכירו החשוד ונפגשו עימו.

היום תוגש נגדו הצהרת תובע והמשטרה תבקש להאריך מעצרו.
החקירה נמשכת בליווי גורמי הרווחה.

לפוסט

חברות הסלולר מתחילות למכור מידע שצברו עלינו

Themarker, אמיתי זיו, 09.10.17

להקת איירוסמית' הופעה ישראל

צופים ממתינים להופעה של אירוסמית בפארק הירקון, במאי. פלאפון הפיקה נתונים על עיר המוצא, דרכי ההגעה והמאפיינים הדמוגרפיים של רוכשי הכרטיסים. אבישג שאר ישוב

הן יודעות איפה אנחנו בכל רגע – ומתכננות להרוויח מזה הרבה כסף ■ הראשונה שקפצה על ההזדמנות: פלאפון

בהופעה של להקת אירוסמית, שהתקיימה בפארק הירקון בתל אביב ב–17 במאי, היו 41 אלף צופים — ולא 55 אלף כפי שטענה ההפקה. המופע התחיל ב–21:15 והסתיים ב–23:00, אך רבים שהו במתחם זמן ארוך יותר. 35% מהקהל נכח במקום במשך יותר מארבע שעות. בין 15:00 ל–16:00 נכנסו למתחם 2,334 צופים, ועד 20:00 כבר נכנסו 64.2% מרוכשי הכרטיסים. 44.8% הגיעו מתל אביב, 10.4% מרמת גן ו–9.1% מפתח תקוה.

כל הנתונים האלה לא הגיעו מחברת ההפקות של המופע — וספק אם הם קיימים בידיה ברמת פירוט כזו. מי שאספה וניתחה את המידע היא חברת פלאפון, שערכה מבצע ניטור מיוחד בהופעה, בתור פיילוט ראשון לפרויקט הביג דאטה (Big Data) שלה.

ביג דאטה הוא תחום בהיי־טק שעוסק ביכולת איסוף נתונים בהיקף עצום וניתוח שלהם. למשל, מניתוח ההופעה בפארק הירקון ניתן להפיק תובנות שונות לגבי סוגי לקוחות שונים.

ב–2011, בעת הפגנות המחאה החברתית, פעלה חברת סטארט־אפ ישראלית בשם TrendITשסיפקה לחברות סלולר שירות דומה. החברה לא הצליחה כלכלית, אך לזמן מה היא סיפקה מידע אמין לגבי מספר המשתתפים באירועים גדולים. בנוסף למכירת נתונים וניתוחם, בפלאפון רוצים לספק מידע כזה לציבור בחינם.

ניתוח ומכירת מידע הוא תחום חדש למדי עבור מפעילות הסלולר. בישראל, פלאפון היא הראשונה שקפצה על ההזדמנות, וכעת היא משיקה את השירות באופן רשמי, במקביל להסכם שחתמה עם עיריית רמת השרון לביצוע פיילוט מתמשך.

"בתחום הקמעונות אנחנו יכולים לדעת עד איזה מרחק מוכנים הצרכנים לנסוע או ללכת כדי להגיע לקניון, וכמה זמן הם שוהים בו בפועל; מהו הפרופיל הדמוגרפי של הלקוחות ואיך התמהיל הדמוגרפי של המבקרים משתנה בהתאם לימות השבוע; ואם הקניון מושך לקוחות קבועים או בעיקר קהל מזדמן.

מניתוח הנתונים הדמוגרפיים אפשר גם להסיק אם תמהיל החנויות בקניון נכון — או זקוק לשינוי".

לדאוטי חשוב להדגיש שהמידע הנאסף עובר אנונימיזציה לפני שהוא מנותח במערכות החברה — ובכל מקרה, החברה מתעניינת במגמות כלליות ולא במשתמש הבודד. בפלאפון אומרים כי המידע שהיא תנתח בשירות הסמארט דאטה שלה יהיה "אנונימי, אגרגטיבי וסטטיסטי". הדו"ח שפלאפון הפיקה לאחר המופע של אירוסמית היה על בסיס הנתונים של 9,778 לקוחותיה שהגיעו לאירוע — פחות מרבע מכלל הצופים במופע.

בימים אלה יוצא לדעת הפרויקט הגדול הראשון של סמארט דאטה של פלאפון, בשיתוף עיריית רמת השרון. הפרויקט יכלול מידע לגבי תחבורה, מסחר ופנאי בעיר. לדברי סיגל, "קיבלנו משימה לנטר את התנועה האנושית ברחוב סוקולוב (הרחוב הראשי; א"ז), כדי להבין מי נכנס ומי יוצא מהרחוב לכל אורך יום העסקים. בנוסף, העירייה רוצה לדעת איזו אוכלוסייה משתמשת בפארק החדש שקם בעיר".

לכתבה

 

אפקט כיפור: ירידה באלימות ברשת

Israelhayom, אילן גטניו, 29.09.17

אווירת כיפור שומרת על איפוק וסלחנות ברשת // צילום (אילוסטרציה)

אווירת כיפור שומרת על איפוק וסלחנות ברשת // צילום (אילוסטרציה)

בלעדי – מהבוקר חלה ירידה של מאות אחוזים בטוקבקים האלימים שנמחקו • הגולש הישראלי מדורג בין האלימים בעולם ברשת

מבדיקה של חברת ההייטק Spot.IM המנהלת את תיבות הטוקבקים באתרי החדשות הגדולים בישראל ובעולם, אווירת כיפור השומרת על איפוק וסלחנות הביאה לירידה ל-2% מחיקות טוקבקים מכלל הטוקבקים הנכתבים. זאת בהשוואה לשגרה בה הגולש הישראלי מדורג בין האלימים בעולם עם 6.5% מחיקות טוקבקים. מדובר באחוז גבוה בהשוואה לטוקבקיסטים רוסים עם 5.5% מחיקות, אחריהם האמריקאים 5% , האירופאים עם 4% מחיקות, והטוקבקיסטים הקנדיים מהמנומסים בעולם עם 1.2% מחיקות.
לדברי נדב שובל מנכל Spot.IM, "בתקופה האחרונה גוברת הדרישה ברחבי העולם לריסון אלימות ברשת ומניעת פרסום תוכן פוגעני. בזירת הטוקבקים כשאין זיהוי של הגולשים בשמם האמיתי חלקם מרשים לעצמם להיות אלימים יותר מבחינה מילולית ולכן יש צורך להגביר את פעולות הסינון. היה טוב אם היינו לוקחים קצת מהאחריות לאיפוק וסובלנות גם לשאר ימי השנה".
בנוסף לטכנולוגיה שפותחה בחברה נעשה שימוש גם בעידוד דיווח אנושי על תוכן בלתי הולם. תיבת הטוקבקים של Spot.IM עוצבו במטרה למנוע אלימות רשת ומקלה על הגולשים לדווח על פוסט כתוכן פוגעני, כך הסטארטאפ משתמש בקהילה כדי לשלב בקרת אנוש בנוסף לפעילות התוכנות.

מחקר: מה הפחד הגדול ביותר של הישראלים ברשת?‎

G-rafa, סער יוז, 28.09.17

סקר שערכה חברת אבטחת המידע ESET ישראל וביצע מכון גיאוקרטוגרפיה חושף נתונים חדשים על הפחדים שלנו מאיומים ברשת. הסקר שנערך בחודש שעבר דגם 500 נשאלים בכדי לבחון את הרגלי השימוש והיחס של הישראלים לאמצעי אבטחת מידע.

ממה אנחנו הכי חוששים?
מנתוני הסקר עולה כי רוב הישראלים חוששים מאיומים ברשת, כשליש מהציבור חושש במידה רבה ובמידה רבה מאד. מהנתונים עולה כי גברים יותר חוששים מאיומי רשת ביחס לנשים. האיום שנתפס כמפחיד ביותר בקרב הישראלים ממשיך להיות וירוסים ונוזקות. במקום השני ציינו הנשאלים כי הם מפחדים מגנבת זהויות וגניבת פרטים אישיים (29.8%). נשים מדרגות את הפחד מפני גניבת זהות בשיעור גבוה לעומת גברים. 17.3% חוששים מפני תוכנות כופר.

בנוגע למפגש הישיר עם איומי הרשת, כ-80% מהנשאלים העידו שנפגעו מאיומי רשת, כמחצית מהם נפגעו ממיילים זדוניים, שיעורים גבוהים היו שציינו שנפגעו מוירוסים ו-AdWare (פרסומות זדוניות). 9% מהנשאלים העידו שנפגעו מפישינג (הזנת פרטים באתרים מתחזים) ו-5% נפגעו מנוזקות כופר (קבצי המחשב שלהם הוצפנו והם נדרשו לשלם סכום כסף על מנת לשחררם).

סקר שערכה חברת אבטחת המידע ESET ישראל וביצע מכון גיאוקרטוגרפיה חושף נתונים חדשים על הפחדים שלנו מאיומים ברשת. הסקר שנערך בחודש שעבר דגם 500 נשאלים בכדי לבחון את הרגלי השימוש והיחס של הישראלים לאמצעי אבטחת מידע.

ממה אנחנו הכי חוששים?
מנתוני הסקר עולה כי רוב הישראלים חוששים מאיומים ברשת, כשליש מהציבור חושש במידה רבה ובמידה רבה מאד. מהנתונים עולה כי גברים יותר חוששים מאיומי רשת ביחס לנשים. האיום שנתפס כמפחיד ביותר בקרב הישראלים ממשיך להיות וירוסים ונוזקות. במקום השני ציינו הנשאלים כי הם מפחדים מגנבת זהויות וגניבת פרטים אישיים (29.8%). נשים מדרגות את הפחד מפני גניבת זהות בשיעור גבוה לעומת גברים. 17.3% חוששים מפני תוכנות כופר.

בנוגע למפגש הישיר עם איומי הרשת, כ-80% מהנשאלים העידו שנפגעו מאיומי רשת, כמחצית מהם נפגעו ממיילים זדוניים, שיעורים גבוהים היו שציינו שנפגעו מוירוסים ו-AdWare (פרסומות זדוניות). 9% מהנשאלים העידו שנפגעו מפישינג (הזנת פרטים באתרים מתחזים) ו-5% נפגעו מנוזקות כופר (קבצי המחשב שלהם הוצפנו והם נדרשו לשלם סכום כסף על מנת לשחררם).

"העלייה במודעות בקרב הצרכנים היא מגמה מבורכת, יש הבנה שפגיעה מסוג זה עלולה להשפיע באופן ישיר על החיים הפרטיים שלנו ולא רק על מכשירים" אומר גיל נוילנדר,

בעולם המקוון של היום אנחנו לא יכולים להיות אדישים לסכנות ברשת כי אף אחד לא חסין".

לכתבה

שלא יעבדו עליכם: ישראלים רבים נופלים בתרמית אינסטגרם חדשה מהבוקר

 

Walla, מייקי לוי, 26.09.17

אפליקציית אינסטגרם (ShutterStock)

הם לא גונבים כסף, אבל הם מרוויחים על חשבוננו. בכל מקרה, לא תקבלו שוברי קנייה במתנה. (צילום: ShutterStock)

הרשת החברתית הפופולרית לשיתוף תמונות ממשיכה לגדול על חשבון המתחרים כמו סנאפצ'ט ואפילו פייסבוק. היא מדברת לצעירים, מצליחה לצמוח במיליוני משתמשים חדשים מדי חודש וגם חברות המשפיענים כבר הבינו ששם נמצאים הכוכבים הגדולים.

אותם כוכבי אינסטגרם פופולריים עושים לא מעט כסף מפרסום מוצרים לצדם בתמונות, הודות להשפעה הענקית שיש להם ולגישה ישירה למאות אלפי עוקבים. אבל נראה שיש גם נוכלים שמנסים להרוויח ברשת החברתית הפופולרית, ולא בצורה הוגנת במיוחד.

משעות הבוקר צצו עמודי אינסטגרם בעברית של מותגי אופנה פופולריים כמו זארה, ברשקה, פול אנד בר, Vans ו-Billabong המבטיחים לעשרת אלפי העוקבים הראשונים, ואלו שיפרסמו את המותג בסטורי שלהם באינסטגרם, שובר בשווי 300-400 שקלים.

לפי הכתוב בעמודים המזויפים, המבצעים האלה מתקיימים לכבוד יום שישי השחור (בלק פריידי) וישראלים רבים החלו לשתף פעולה בתקווה לזכות בכסף, אבל כמובן שמדובר בתרמית. הדפים המזויפים מונים כבר אלפי עוקבים תוך כמה שעות וחוץ מלהציק לחברים שלכם בסטורי, אתם לא באמת תקבלו דבר.

מה יוצא לנוכלים מההתחזות הזאת? ככל הנראה הם ישנו את שמות העמודים, יעלימו כל זכר למבצע המזויף וינצלו את אלפי העוקבים בכל עמוד כדי להרוויח כסף ממפרסמים. הדפים הללו עשויים להשתנות למותגים אחרים או להפוך לעמודי אינסטגרם פרטיים שלא באמת בחרתם לעקוב אחריהם.

לכתבה

מדענים חיברו לראשונה מוח אנושי ישירות לאינטרנט

Walla, אריק שיינר, 22.09.17

מטריקס (צילום מסך)

אנחנו עוד רחוקים מזה, אבל ממשק אדם-מכונה ממשיך להתפתח. (צילום מסך מתוך הסרט "המטריקס")

"הנתונים שנאספו יכולים להוביל להבנה טובה יותר של האופן שבו המוח שלנו עובד וכיצד אנו יכולים לנצל את הידע הזה כדי להגדיל את כוח המוח שלנו"

המדענים מאוניברסיטת Wits שביוהנסבורג בדרום אפריקה דיווחו כי מדובר בפריצת דרך משמעותית בתחום, וזו הפעם הראשונה שהצליחו לחבר מוח של אדם חי ישירות לרשת העולמית. הנבדק חובר למכונת EEG, המבצעת מיפוי של פעילות המוח; המכונה אספה בכל רגע נתון אותות חשמליים ושידרה אותם ישירות למיני-מחשב מסוג Raspberry Pi ששימש כמרכז בקרה.

המחשב המיר את אותות המוח של הנבדק לממשק גרפי והחל הציג את הנתונים והפעילות המוחית של הנבדק באתר אינטרנט בזמן אמת. אתר האינטרנט פתוח וכל אחד יכול היה לגשת אליו לראות את הפעילות המוחית של הנבדק באותו הרגע.

"הנתונים שנאספו מהפרויקט יכולים להוביל להבנה טובה יותר של האופן שבו המוח שלנו עובד וכיצד אנו יכולים לנצל את הידע הזה כדי להגדיל את כוח המוח שלנו", אמרו המדענים. אנחנו לא יודעים מה אתכם אבל לנו זה נשמע קצת קריפי.

לכתבה

כך תיאבק פייסבוק בהטיות בחירות

Mako, עומרי ברק, 21.09.17

צוקרברג. מגביר שקיפות (צילום: רויטרס)

צוקרברג. מגביר שקיפות | צילום: רויטרס

פייסבוק תמסור לידי הקונגרס את כל המודעות הפוליטיות שפרסמו

גורמים שניסו להטות את הבחירות ב-2016, ותגביר משמעותית את

השקיפות של פרסומים פוליטיים – כך עולה מהצהרה שמסר מארק

.צוקרברג. לדבריו, "תמיד יהיו אנשים רעים – אבל נוכל להקשות עליהם"

"אכפת לי עמוקות מההליך הדמוקרטי וההגנה על היושרה שלו", אמר צוקרברג. "לכן הקמנו צוותים הוקדשים לעבודה על יושרת הבחירות ומניעה ממשלות להתערב בבחירות של מדינות אחרות. הצוותים הללו כבר גילו וסגרו אלפי חשבונות מזויפים שניסו להשפיע על בחירות". עם זאת, הוא הדגיש כי "הלוואי ויכולתי לומר לכם שנצליח לעצור את כל ההתערבויות, אבל זה לא ריאלי. תמיד יהיו אנשים רעים – אבל אנחנו יכולים להקשות עליהם משמעותית, וכך נעשה".
צוקרברג הבהיר כי מעתה ואילך פייסבוק תהיה שקופה יותר בכל הנוגע לפרסום פוליטי: במודעות פוליטיות ייחשף גם איזה עמוד פייסבוק שילם עבורה, וכן תתאפשר גישה לכל המודעות שמפרסמים מסוג זה מפיצים. "נעבוד עם אחרים ליצירת סטנדרט חדש לשקיפות בפרסום פוליטי מקוון", התגאה. עוד הבטיח כי בחברה יקשיחו אף יותר את מערכת הסינון למודעות פוליטיות: "לא נבדוק מה אנשים אומרים לפני שהם אומרים אותו – חופש פירושו שאתה יכול לומר מה שאתה רוצה, ואם אתה מפר את חוקי הקהילה שלנו תישא בהשלכות", הוסי

הוארך מעצרו של תושב ירושלים בחשד לעבירות מין ברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 18.09.17

*דוברות המשטרה (ירושלים):*

*הצהרת תובע בגין עבירות מין במרחב הסייבר כנגד קטינים, הוגשה כנגד חשוד כבן 38 מירושלים – מעצרו הוארך*

*עם סיומה של חקירה מאומצת הגישה הפרקליטות הצהרת תובע כנגד תושב ירושלים כבן 38 בגין עבירות מין בהן ניסיון אונס קטינה, מעשים מגונים, פרסום והחזקת חומר תועבה ועוד…*

חקירת המשטרה הסמויה החלה בסוף חודש יולי ונמשכה כחודש, במהלכה בוצעה פעילות יזומה של חוקרי המשטרה במרחב הסייבר במטרה לאתר חשודים בפדופיליה המנסים לשוחח עם קטינים וקטינות במטרה לקרבם אליהם עד לכדי מפגש ומגע פיזי.

*במהלך החקירה התחזו החוקרים לקטינה בת 14 ופעלו באתרי צ'אט במרחב הסייבר, שם תוך זמן קצר קיבלו פניה מאדם שהזדהה בשם בדוי, והחל לפתח שיחה שהתפתחה מהר לכדי מעבר לצ'אט פרטי בו החל החשוד להתבטא באופן מיני תוך שליחת חומר תועבה בו נראים קטינים, ומתן הנחיות ברורות מצד החשוד בהם תיאורים והנחיות בעלות אופי מיני לביצוע עבירות מין עד לכדי ניסיון אינוס.*

עם התקדמות החקירה, בוצע שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים שהביאו לאיתור זהותו של החשוד (38) וכתובתו בדרום העיר. באמצעות צו שהוצא ע"י בית המשפט החשוד נעצר בראשית החודש, ובחיפוש שערכו החוקרים בביתו נתפסו אמצעי מדיה שונים המכילים מאות תמונות וסרטוני תועבה של קטינים וכן מכשור גישה לרשת האינטרנט שעפ"י החשד שימשו את החשוד לביצוע העבירות.

*עוד עלה חשד כי החשוד ביצע שימוש ברשת האינטרנט של שכנתו בשל הגבלת גישה הקיימת על הרשת הביתית שלו.*

מעצרו של החשוד הוארך מעת לעת.
אמש הגישה הפרקליטות הצהרת תובע כנגדו ומעצרו הוארך עד ליום ג'.

*משטרת ישראל משדרגת יכולותיה כל העת במגוון התחומים, במטרה לעמוד בקדמת הטכנולוגיה הן במרחב הציבורי והן במרחב הסייבר לשם פעילות משטרתית סמויה, באמצעותה מאתרים החוקרים עבירות המתרחשות ברחבי ה'מרשתת', חוקרים ועוצרים את מי ששם ידיו בעבירות אלו.*
*משטרת ישראל תמשיך פעילותה בכלל התחומים ותנקוט ביד קשה תוך מיצוי מלוא הדין עם החשודים.*

לפוסט

חיילים פיתחו מערכת לאיתור פדופילים

Pc, יוסי הטוני, 03.09.17

מערכת "ציידי הפדופילים"

מערכת "ציידי הפדופילים"

המערכת מצליבה בין מאגר גדול של שיחות של פדופילים מורשעים למאגר של צורות ביטוי והתנסחויות מרשיעות ● היא פותחה במסגרת האקתון שבו השתתפו חיילים ובוגרי 8200, שנערך במשרדי רדוור

האירוע נועד על מנת לפתח כלים טכנולוגיים למניעת הטרדות מיניות, פדופיליה ובריונות ברשת, כמו גם לסייע להסברה הישראלית בעולם. הוא נערך בשיתוף מיקרוסופט (Microsoft) ישראל, ,WalkMe ,Gettרפאל ורדוור. את ההאקתון ארגנו גיא קלר, בוגר היחידה, יחד עם מ'ע'ר'ו-א', חיילים בה. חברו אליהם השופטים: רמי ברכה, שותף בקרן פיטנגוגדי מזור, מייסד קרןOurCrowd ומנכ"ל Nobex, ואלון ללצ'וק, סמנכ"ל פיתוח בכיר ברדוור.

התוכנה עושה שימוש בהצלבת מידע בין מאגר גדול של שיחות של פדופילים מורשעים עם קטינים ובין מאגר נוסף של צורות ביטוי והתנסחויות מרשיעות. במקביל, היא משתמשת בטכניקת לימודי מכונה על מנת לזהות את טיב ההודעה. אם מתקבלות ההתאמות הנדרשות, נשלחת התראה למפעיל התוכנה, לדוגמה – המשטרה. בימים אלה מתעתדת הקבוצה להוציא גרסה נוספת של המוצר, שתהיה זמינה לשימושם של הורים.

קבוצת WiFind זכתה במקום השני בהאקתון. היא פיתחה מערכת לאיתור טלפונים חכמים גנובים, גם לאחר שאלה עברו פרמוט. במקום השלישי זכתה Predi, שבנתה תוסף לדפדפן, המאפשר זיהוי פרופילים מזויפים בפייסבוק בלחיצת כפתור.

לכתבה

 

%d בלוגרים אהבו את זה: