רומן פולנסקי תובע מיליון וחצי שקל מישראלי: "הפיץ עלי שאנסתי קטינות"

Walla, תרבות, 05.12.17

רומן פולנסקי, בטקס פרסי הקולנוע בציריך (AP)

מתחייב לתרום את הכסף. פולנסקי (צילום: AP)

הבמאי הנודע הגיש תביעה לבית המשפט השלום בהרצליה על סך מיליון וחצי שקלים נגד צעיר ישראלי בשם מתן עוזיאל בטענה שהפיץ עליו שקרים ברשת, שלפיהם אנס חמש קטינות, מבלי שסיפק שום הוכחות. "מאז שהופצו הידיעות הללו, פולנסקי סובל מגל פניות מדיר שינה"

הבמאי הבינלאומי הנודע רומן פולנסקי הגיש הבוקר (שלישי) תביעת לשון הרע לבית המשפט השלום בהרצליה נגד צעיר ישראלי בשם מתן עוזיאל. הבמאי תובע מיליון וחצי שקל מעוזיאל, סכום שאותו הוא מגדיר כסכום צנוע והוא מתחייב להעביר את סך הפיצוי במלואו כתרומה לקרן הרווחה לנפגעי השואה בישראל. פולנסקי מבקש מבית המשפט להורות לאלתר על הסרת הפרסומים של עוזיאל נגדו ברשת, לאחר שהאחרון טען כי פולנסקי אנס חמש קטינות בגילאי 9-16. פולנסקי, באמצעות עורך דינו אהב כהן ממשרד כהן-סטרשנוב-לונדון, טוען כי מדובר בדברי שקר "שלא היו ולא נבראו" ובעקבות פרסומים אלו "ששו גופי חדשות רבים ומוכרים אלי קרב ופרסמו את הידיעה הצהובה".

ב-6 בנובמבר 2017 הפיץ עוזיאל הודעה באתר אינטרנט שהקים, לפיה ברשותו מידע "אמין וקונקרטי" אודות חמש נשים שטוענות "בצורה אמינה ביותר", כלשונו, כי רומן פולנסקי ביצע בהן עבירות מין בין 1969 ל-1976. לפי כתב התביעה, "עוזיאל בדה את התלונות בעצמו או למצער פרסם ידיעות שהגיעו לידיו כאילו מדובר בעובדות אמיתיות, מבלי שבדק אותן לעומקן ומבלי שטרח לברר את אמינותן עם פולנסקי או עם עדים שנכחו לכאורה באירועים המתוארים".

עו"ד רוני אלוני סדובניק, המייצגת את מתן עוזיאל, מסרה: "מרשי פועל ימים כלילות למען נפגעות תקיפה מינית ותביעת השתקה זו לא תניא אותו מהמשך מתן סיוע למתלוננות. מרשי מאמין באמונה שלמה באמינות הנשים שהעידו לפניו".

פולנסקי הוא עבריין מורשע. בשנת 1977 הואשם בארה"ב בשורה של עבירות מין בקטינה בת 13. במסגרת עסקת טיעון הוא הודה בבעילת קטינה והורשע. לפני גזר הדין הוא נמלט מארה"ב, ומאז הוא נמנע מביקורים במדינות שעשויות להסגירו לארה"ב, ובראשן בריטניה.

לכתבה

מודעות פרסומת

שינוי לרעה בהערכת אמינות המידע באינטרנט

Softnews, ניוזלטר, 30.11.17

מחקר חדש העוסק בנושא השימוש ברשת האינטרנט אותו ערכה עמותת אשנב – אנשים למען שימוש נבון ברשת, והוצג בכנס השנתי של העמותה – לדבר אינטרנטית, עולה כי  54% מציינים שינוי לרעה בהערכתם את אמינות המידע ברשתות החברתיות ו- 24% בטוחים ביכולתם להבחין בין אמת לשקר ברשתות החברתיות.

המחקר, מבוסס על סקר מקוון בן 60 שאלות, שנערך בקרב מדגם ארצי מייצג בן 650 איש בקרב גילאי 12 ומעלה.

המחקר מגלה שתפיסת הגולשים את הרשתות החברתיות היא מורכבת. למרות שמדעני מידע טוענים שהמידע המתקבל ממעקב של אלגוריתמים אחרי פעולות הגולשים ברשתות החברתיות הוא רב, 40% מהנשאלים בסקר חושבים שהם שולטים במידה רבה עד רבה מאוד במה שיודעים עליהם ברשתות החברתיות, 27% לא בטוחים שהם שולטים במה שיודעים עליהם ו-33% חושבים שהם לא שולטים במידה רבה עד רבה מאוד במה שיודעים עליהם.

המחקר מצא הערכה נמוכה של היכולת להבחין בין אמת לשקר ברשתות החברתיות; רק 24% בטוחים ביכולתם להבחין בין אמת לשקר ברשת החברתית במידה רבה ובמידה רבה מאוד. 44% לא בטוחים ביכולת זו ו-32% חושבים שהם אינם יכולים להבחין בין אמת לשקר ברשתות החברתית במידה רבה ובמידה רבה מאוד.

בעקבות המחקר יוסקו מסקנות לגבי האופן בו מגשרים בני נוער ומבוגרים בין הצורך להשתמש ברשתות החברתיות ולמצות את ההזדמנויות בהן לבין המודעות לסיכונים הכרוכים בשימוש בהם עקב הפגיעה בפרטיות ותחושת חוסר האמינות במידע.

עמותת אשנב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט עוסקת בחינוך לשימוש נבון ואחראי ברשת.

בראש העמותה עומדת ד"ר שגית יעקובוביץ, חוקרת תקשורת באוניברסיטה הפתוחה.

לכתבה

רשתות החברתיות: אמת או חובה?

PC. יהודה קונפורטס, 03.11.17

עוד דיונים ומאמצים - אבל רמת האלימות ברשתות החברתיות לא יורדת. אילוסטרציה: BigStock

עוד דיונים ומאמצים – אבל רמת האלימות ברשתות החברתיות לא יורדת. אילוסטרציה: BigStock

הרשתות החברתיות הפכו להיות כלי התקשורת המרכזי שדרכו אנחנו מתקשרים זה עם זה, עושים עסקים, מנהלים חיי חברה ובעצם מה לא. הפעילות הזו (ועוד קצת לפניה) יצרה שפה חדשה, אינטרנטית, שמדוברת על ידי מיליארדי אנשים בעולם, ובארץ על ידי כמה מיליונים. למרות הפופולריות שלה, לא נעשו עד היום כמעט מחקרים שבדקו עד כמה השפה הזו משפיעה עלינו, עד כמה המסרים שאנחנו מעבירים דרכה הם אמינים ועד כמה אנחנו מאמינים למה שאנחנו קוראים, רואים או שומעים בפלטפורמות השונות של הרשת.

נושא זה עמד במרכז כנס השנתי שערכה עמותת אשנ"ב (ר"ת אנשים למען שימוש נבון באינטרנט), שהתקיים ביום ה' האחרון בתל אביב. כבכל שנה, הכנס הוקדש לזכרו של ערן אדרתז"ל – חייל בשירות סדיר שהתאבד לפני 20 שנים באמצעות כלי הנשק שלו. בבדיקה שנערכה לאחר מכן התברר שאת ה-"הוראות" וה-"עצות" כיצד לשים קץ לחייו קיבל מ-"חברים" טובים ברשת בארץ ובחו"ל. בעקבות האסון הקים אביו, ד"ר אבשלום אדרת, יחד עם חבריו ועמיתיו לענף ההיי-טק את עמותת אשנ"ב, ששמה למה למטרה להשפיע על אנשים לעשות

שימוש נבון ונכון ברשת.

בתחילת הכנס הוצגו מסקנות מחקר שערכו ד"ר שגית יעקבוביץ', יו"רית העמותה, וד"ר אורלי מלמד, חברת ההנהלה שלה, שכלל סקר שבו השיבו 54% שיש שינוי לרעה בהערכתם את איכות המידע ברשתות החברתיות, כלומר: רמת האמון שלהם במידע שהם קוראים או צופים בו באתרים אלה נמוכה יחסית. ממצאים נוספים מעידים ש-44% לא באמת יודעים לאבחן בין אמת ושקר ברשתות החברתיות (או לפחות כך הם סבורים), 32% חושבים שהם ממש לא יכולים לעשות זאת והיתר משוכנעים שהם כן יודעים להבחין.

הגולשים אף נשאלו האם הם חושבים שהם שולטים על המידע שהרשתות החברתיות אוגרות עליהם – ורובם השיבו שלא. זה כמובן לא מפריע לרובנו להמשיך ולהשתמש בפלטפורמות אלה ולספק מידע לכל דורש, תמורת שירותים נוחים ומידע חשוב שאנחנו אוגרים ברשת.

מה עושות גוגל ופייסבוק נגד השיח האלים ברשת?

הכנס נערך בשיתוף פעולה די נדיר, לפחות בישראל, בין גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook). מטעם הרשת החברתית הגדולה בעולם השתתפה ג'ורדנה קטלר, מנהלת המדיניות שלה בישראל, ומטעם גוגל הופיעה נועה אלפנט לפלר, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית.

מה עם החקיקה והאכיפה?

דוברת נוספת באירוע הייתה ח"כ רויטל סוויד, שלא עושה הנחות לגוגל ולפייסבוק, ומנסה כבר מזה מספר שנים להכפיף אותן לחוקים ולתקנות – הכל כדי למזער את ממדי השיח האלים ברשת. ח"כ סוויד שוחחה בכנס עם ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בין היתר על החוק שהיא מריצה, שעוסק בהסתה לטרור ברשתות החברתיות. "הרשתות החברתיות הן מעצמות עם מיליארדי אנשים ויש להן אחריות כלפי המשתמשים. לכן, המינימום הנדרש הוא להגן על המשתמשים מפני טרור בדיוק כפי שהן מגנות מפני פורנוגרפיה", אמרה ח"כ סוויד.

מימין: נועה אלפנט לפלר, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית בגוגל ישראל; שגית יעקובוביץ', יו"רית עמותת אשנ"ב; וג'רודנה קטלר, מנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל. צילום: חורחה נובומינסקי, עמותת אשנ"ב

מימין: נועה אלפנט לפלר, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית בגוגל ישראל; שגית יעקובוביץ', יו"רית עמותת אשנ"ב; וג'רודנה קטלר, מנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל. צילום: חורחה נובומינסקי, עמותת אשנ"ב

השורה התחתונה: אנחנו חיים בתהליך של התמכרות מוחלטת לפלטפורמות אינטרנטיות חברתיות, שמנהלות את החיים שלנו, וחלקנו כבר מכורים. אנחנו אמנם מודעים לכך שרמת האמינות של חלק גדול מהמידע שמופיע ברשת רחוקה מלהיות גבוהה, אבל זה לא מפריע לנו להמשיך ולצרוך כל פיסת מידע שכתובה בפייסבוק או בטוויטר (Twitter). מה גם שמדובר בפלטפורמות שמניעות לפעולה

לכתבה

בן 22 מירושלים נעצר בחשד למעשה מגונה בקטין שהכיר ברשת

Rotter, כותרות הסקופים, 29.11.17

מצ"ב תמונה לשימושכם
קרדיט – דוברות המשטרה

*דוברות המשטרה (ירושלים):*

*ערנותה של אם לילד כבן 11, הביאה לחקירה סמויה במרחב ה'סייבר' ולמעצרו של חשוד בביצוע מעשים מגונים בקטין והחזקת חומר תועבה של קטינים*

*"מדובר במקרה בו החשוד ניצל משחק תמים הפועל במרחב 'הסייבר' לאיתור הקטין, ובאמצעותו יצר קרבה אליו עד לכדי ביצוע מעשים מגונים על אף שידע את גילו."* אמרו במשטרה

מזה כשבועיים מתנהלת במשטרת ישראל חקירה בעקבות תלונה שהתקבלה במשטרה של קטין כבן 11 שהגיע יחד עם אמו לתחנת המשטרה (דרום הארץ), לפיה מקיים קשר עם גבר אותו הכיר עת ששיחק במשחק הפועל על גבי רשת האינטרנט, במהלכו עפ"י החשד ביצע בו מעשים מגונים.

עדותו של הקטין נגבתה באמצעות חקירת ילדים ובליווי גורמי הרווחה והועברה לטיפול מחלק הסייבר של משטרת ישראל.

חוקרי המשטרה פתחו בחקירה סמויה מאומצת ונרחבת שארכה כשבועיים, במהלכה בוצע שימוש באמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים ביותר הקיימים במשטרת ישראל, והביאו לאיתור זהותו של החשוד (22, ירושלים).

*אמש (ג'), עם המעבר לחקירה גלויה ממרחב הסייבר למרחב הציבורי, נערכו השוטרים בפעילות מבצעית עפ"י צו שהוצא ע"י בית המשפט, במהלכה הגיעו לביתו של החשוד, עצרו אותו וערכו חיפוש בביתו, במהלכו נתפסו מכשירים ניידים ומכשירי מדיה שעפ"י החשד שימשו את החשוד ביצוע העבירות ומכילים בתוכם חומרי תועבה בהם נראים קטינים.*

החשוד הובא לחקירה במחלק הסייבר בירושלים בחשד לביצוע מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16, החזקת פרסום תועבה ובו דמות קטין ושיבוש מהלכי משפט. במהלכה נקשר למיוחס לו.

*מהחקירה עולה כי החשוד שיחק במשחק הפועל על גבי רשת האינטרנט, במהלכו יצר קשר עם הקטין שתוך זמן קצר התפתח למעבר לאפליקציית מסרים, שם עפ"י החשד ניהל החשוד שיחות ושלח תמונות בעלות אופי מיני אל הקטין. כל זאת עפ"י החשד על אף שידע את גילו (11) של הקטין.*

היום, יובא החשוד להארכת מעצרו בפני בית המשפט.

*ערנות אמו של הקטין למתרחש והפניה המידית למשטרה, הביאה לפתיחתה של חקירה סמויה ומאומצת, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים ביותר הקיימים במשטרה, שכאמור הביאו לאיתורו של החשוד, למעצרו וחקירתו.*
*במקביל לפעילות המשטרה במרחב הסייבר המתבצעת כל העת, משטרת ישראל ממליצה להורים לפקח על פעילות ילדיהם ברשתות החברתיות ולבצע שימוש בתכנות ייעודיות המסייעות בחסימת תכנים ועבירות המתבצעות על גבי הרשת במרחב הסייבר.*

לפוסט

לונדון: ניסתה לצלם סלפי – ונפלה אל מותה

Rotter, כותרות הסקופים, 25.11.17

קישור: https://nypost.com/2017/11/24/woman-dies-while-trying-to-take-a-selfie

צעירה כבת 20 שמתעדת את נסיעותיה ברשתות החברתיות נפלה אל מותה כשניסתה לצלם סלפי.

טוני קלי, אזרחית ניו זילנדית המתגוררת בלונדון, מתה בשבוע עבר, יומיים לאחר שנפלה מחלון בקומה השנייה וסבלה מפגיעה מוחית חמורה.

משפחתה של קלי החלה בגיוס כספים כדי שיוכלו להטיס את גופתה הביתה. עד יום שישי הם גייסו יותר מ-38 אלף דולר.

"אחייניתי הלכה לעולמה לאחר תאונה נוראה. כולם יתגעגעו אליה", אמרה דודתה, שרון קלי. "היא הייתה בחורה צעירה ומאושרת, מתוקה ומלאת חיים. הוריה הרוסים".

קלי נהגה לפרסם לעתים קרובות תמונות מנסיעותיה – בפסטיבל הפיקניק החשמלי באירלנד, כשהיא עומדת מול אתרים מפורסמים בלונדון, ביג בן וכיכר טרפלגר ומנסיעות ברחבי קליפורניה.

לפוסט

היד הנעלמה: המדריך השלם להסתרת פורנו בסמארטפון

Walla, אריק שיינר, 23.11.17

סמארטפון בלילה (ShutterStock)

למשתמשי אנדרואיד יש יותר אפשרויות להסוות את התוכן השובב. (צילום: ShutterStock)

אנחנו יודעים, איכס; אתם לא גולשים וגולשות בפורנו, אלה מאות מיליוני אנשים אחרים בעולם שהופכים את האתרים עם תוכן למבוגרים לפופולריים כל כך. אבל בכל זאת, כדאי לכם להכיר את הטיפים האלה

יש הרבה מגבלות חברתיות על גלישה באתרים פורנוגרפיים או כאלה המציגים תוכן למבוגרים אבל אין ספק שזה אחד הכוחות המובילים באינטרנט. נתוני הגלישה מעידים שאמנם רובנו לא מדברים על זה אבל מעטים הגולשים שכלל לא מציצים אפילו באתרי פורנו.

הפער הזה בין הרגלי הצריכה לנורמות החברתיות גורם לרבים לחפש פתרונות לצרוך בצורה חשאית את התוכן מהסוג הזה. קבלו כמה טיפים שיסייעו לכם לשמור בסוד את ההעדפות שלכם.

קודם כל הפרדת דפדפנים – איפון או אייפד המריץ מערכת הפעלה iOS מסונכרן ל-iCloud שלכם, וניתן להמשיך את הגלישה גם במחשב, או במילים אחרות – גלישה בדפדפן הקבוע משאירה עקבות רבים מדי. גם אצל משתמשי אנדרואיד היסטוריית הגלישה נשמרת וניתנת לגישה מכל מחשב המחובר לחשבון גוגל (גם ג'ימייל) ולכן מומלץ לא להשתמש בדפדפן כרום. דפדפן Opera יכול להיות בחירה מוצלחת במובייל ופיירפוקס במחשב. אם יש לכם מגירת אפליקציות בממשק הסמארטפון, השאירו את הדפדפן הפרטי שלכם שם ואל תוציאו קיצור דרך למסכי הבית.

מומלץ לגלוש בחלון מוסתר (טאבים > ריבוע עם מספר הטאבים > Private > לחצו על הפלוס בתחתית). היסטוריית הגלישה לא תישמר כלל

אם גלשתם בצורה לא פרטית, באייפון גשו להגדרות > ספארי ולחצו על "נקה היסטוריה ומידע על אתרים" וכל ההיסטוריה שלכם בדפדפן תמחק.

אם בחרתם לאחסן את התכנים בסמארטפון שלכם, שימו לב שכיום הכול כמעט מגובה בענן. אם אתם באנדרואיד, יתכן והפעלתם את הגיבוי האוטומטי של גוגל דרייב ובאייפון שוב ה-iCloud הארור שעוקב אחרי כל צעד שלכם. מומלץ לשמור את כל התכנים תחת אפליקציה להסתרת קבצים כמו Keep Safe המומלצת במיוחד (אנדרואידאייפון).

האפליקציה AppLock היא אחת המומלצות והפופולריות בקרב משתמשי אנדרואיד, באמצעותה תוכלו להסתיר אפליקציות שלמות, להעלים תכנים מהגלריה ועוד. אם אתם מעוניינים להצפין סרטונים ותמונות,האפליקציה Video Locker תתאים לכם יותר;

לכתבה

יכול להיות שבקרוב לא ניתן יהיה למחוק פוסטים שהעליתם לפייסבוק

Walla, אריק שיינר, 22.11.17

מארק צוקרברג מייסד פייסבוק (ShutterStock)

הלחיץ את הגולשים. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. (צילום: ShutterStock)

פייסבוק עורכת ניסוי מוזר למדי שהכניס כמה משתמשים לפאניקה לאחר שהם גילו כי אינם יכולים למחוק פוסטים שפורסמו על ידם. זה עדיין לא פיצ'ר, אבל רבים כבר מאמינים שיש מקום לדאגה

לאחר בירור התגלה כי כפתור המחיקה עבר מהמיקום הטבעי שלו, לצד אפשרות העריכה, לאזור קצת פחות גלוי מבלי שפייסבוק טרחה להודיע על כך מראש. חלק מהמשתמשים באתר (לא באפליקציה) הבחינו כי אפשרות המחיקה נעלמה והתלונות החלו להיערם בחשבון הטוויטר של פייסבוק מבלי לזכות לתגובה.

המשתמשים לא ידעו מה יעלה בגורלם של הפוסטים הלא-רצויים ולאחר כמה שעות של תלונות התברר כי האפשרות הוזזה ממקומה כחלק מניסויים שגרתיים לכאורה שפייסבוק עורכת באתר מדי פעם. אפשרות המחיקה עברה ליומן הפעילות, שגם אותו לא קל לאתר בתחילה.

איפה אפשרות המחיקה?!

לכתבה

פרסמה לשון הרע בפייסבוק ותשלם לשוטר פיצוי בסך 300 אלף שקלים

Nana 10, טל שורר, 20.11.17

תפצה בגין לשון הרע. אישה נעצרת (אילוסטרציה)

תפצה בגין לשון הרע. אישה נעצרת (אילוסטרציה)   צילום: רויטרס 
תושבת פתח תקווה חויבה בפיצוי כספי לאחר שפרסמה טענות שווא בפייסבוק כי שוטר אנס אותה והתנהג כלפיה באלימות. האישה הפיצה את טענות השווא כנקמה נגד השוטר, שעצר אותה בגין אלימות כלפיו וכלפי שותפתו
מכתב התביעה עולה כי ביוני 2017 התקבלה במשטרת פתח תקווה קריאה בגין אלימות במשפחה. השוטר, שמיוצג על ידי עורך הדין גיא אופיר, הגיע למקום האירוע ביחד עם שוטרת נוספת, אבל הנתבעת הודיעה כי היא מבקשת לבטל את הקריאה ושבעלה לא עשה כלום.

השוטר החליט לשוחח בטלפון עם הבעל וגילה כי הוא לא נמצא בבית מכיוון שהביא את ילדיהם של בני הזוג לגן. הבעל, שהתבקש להגיע לתחנת המשטרה לצורך בירור, הודיע כי אכן יעשה כך. לאחר מכן, התבקשה הנתבעת להגיע אף היא לתחנת המשטרה לצורך בירור האירוע.

בתגובה, התקרבה הנתבעת לשוטרים בצורה מאיימת וקיללה אותם. בעקבות תגובתה, הוחלט לעכב אותה לחקירה, אבל הנתבעת סירבה להיכנס לניידת. השוטרת ניסתה לאחר מכן לאזוק את הנתבעת, שבתגובה נשכה את השוטרת ושרטה אותה ואת שותפה.

עוד עולה מכתב התביעה כי לאחר הגעת הבעל לתחנת המשטרה, התברר כי הנתבעת היא זאת שפעלה באלימות כלפי בעלה. כהוכחה לכך הציג חבלות שנגרמו לו על ידי הנתבעת. בסופו של דבר היא שוחררה ממעצר והחליטה לנקום בשוטר על כך שעצר אותה על ידי פוסטים בפייסבוק, בהם האשימה אותו באלימות ובאונס.

זהירות התקפה של אלפי שיחות עוקץ לישראל

Rotter, כותרות הסקופים, 20.11.17

בימים האחרונים החלה סוג של מתקפה חדשה וגדולה יותר מהקודמת
ירוט שיחות על ישראל
החיוגים מתבצעים מסומליה, גניה, ליטא, קונגו ועוד
ברגע שחוזרים לשיחה מחייבים אותכם בכסף
זהירות

מקור:
https://www.facebook.com/meapp.info/posts/829622477162982

לפוסט

סיכנו את חייהם בשביל סלפי

Msn, וידאו, 15.11.17

אל תנסו בעצמכם: סיכנו את חייהם בשביל סלפי

%d בלוגרים אהבו את זה: